ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי.
היא שיחתי כתב:ברור שיש מחלוקות במציאות ודומני בזבחים יש מחלוקת היכן היה המזבח בביהמ"ק ומה גובה המזבח שעשה משה וכהנה וכהנה
ד.א. מעודי ענין אותי לדעת האם מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה היא מחלוקת פסיכולוגית מה המציאות או שנחלקו בדין מציאות זו
ישראל הר כסף כתב:היא שיחתי כתב:ברור שיש מחלוקות במציאות ודומני בזבחים יש מחלוקת היכן היה המזבח בביהמ"ק ומה גובה המזבח שעשה משה וכהנה וכהנה
ד.א. מעודי ענין אותי לדעת האם מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה היא מחלוקת פסיכולוגית מה המציאות או שנחלקו בדין מציאות זו
היכן היה המזבח הוא לאוו דוקא מה היה במציאות אלא מה היה צריך להיות לפי דעתו של כל אחד.
כמו שנחלקו כמה מערכות יש על המזבח, לכאו' ידעו כמה היה, אלא שהחולק סבר שלדעתו היה צריך להיות אחרת.
מעיין כתב:אף שאין קשור ישירות לנושא זה מ"מ הוא מענינו:
כפי שנלע"ד [ואפשר ראיתי היסוד באיזה מקומן ושכחתי] יש שני סוגים של איסורים דרבנן, הא' למשל לאכול פירות הנושרין שאסרו שמא יעלה ויתלוש, הכוונה שעמדו על דבר זה במנין, ובחנו שגוזרים כאן גזירה ועל פי כללים שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא א"כ רוב הצבור יכולים לעמוד בה, וצריך להיות פשטה גזירתם וכדומה זה סוג א'.
עוד נראה לומר שיש גם סוג ב', למשל עשיית מלאכה בשבת שלא כדרך, [אף שנמצא בפוסקים שאסור אטו כדרך] אפשר לומר דכל דכוותיה הכוונה שהחכמים בחכמתם שפטו שאף שהתורה נתנה גדרים בהאיסור היינו רק שיהי' מוגדר לאיסור מדאורייתא, אבל אעפ"כ הסברא אוסרת אותה ורצון ה' שלא לעשותה גם אם מעקפין על הגדרי איסור ותנאי', ובכלל זה שלא כדרך מסייע באופן שאין אסור מדאורייתא,
ובהנחה זו יובן מה שמצינו מחלוקת אי משאצל"ג אסור מדאורייתא, או דפטור מטעם מלאכת מחשבת ואעפ"כ ודאי שאסור מדרבנן, וכן חצי שיעור אסור למ"ד מה"ת מסברא [ויש גם קרא דכל חלב ואכמ"ל] דחזי לאיצטרופי, ומ"ד דהיא דרבנן [והיינו דלדעתו סברא דחזי לאיצטרופי, אין סברא מוחלטת ונחושה לדעתו שנאמר ע"ז סברא דאורייתא, רק בגדר דרבנן יחשב], לא שנמנו על כך דא"כ היא 'מחלוקת במציאות', רק מחלוקת היא אם הסברא היא בגדר דאורייתא או דרבנן.
ואפשר שסוג זה לא נמנו על זה כלל במנין, ואפשר שאין צריך על זה כללי הגזרות וא"צ להיות פשטה בכל ישראל וכדומה. וסוג זה יצוייר לומר שאמורא יאמר שכבר אסור מדרבנן מזמן נתינת התורה [והיינו ששכל החכמים מחייב שזה נכנס תחת האיסור דאורייתא, עכ"פ מדרבנן]
ואם כנים אנו בזה יצוייר שגם המצאות החדשות בימינו יהי' אסור מדרבנן גם מזמן נתינת התורה, למשל יצוייר שחכם בן זמננו ישער בדעתו דעת תורה, ש'כתיבה דיגוטלית אף שוודאי אין נכנס תחת גדרי דאוריתא מ"מ הסברא נותנת שהיא עכ"פ דרבנן' כתבתי זאת רק לדוגמא ולא שזה דעתי באמת על הכתיבה הדיגוטלית.
הקוראים מוזמנים להעיר מקורות להנושא
חנבין כתב:ישראל הר כסף כתב:היא שיחתי כתב:ברור שיש מחלוקות במציאות ודומני בזבחים יש מחלוקת היכן היה המזבח בביהמ"ק ומה גובה המזבח שעשה משה וכהנה וכהנה
ד.א. מעודי ענין אותי לדעת האם מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה היא מחלוקת פסיכולוגית מה המציאות או שנחלקו בדין מציאות זו
היכן היה המזבח הוא לאוו דוקא מה היה במציאות אלא מה היה צריך להיות לפי דעתו של כל אחד.
כמו שנחלקו כמה מערכות יש על המזבח, לכאו' ידעו כמה היה, אלא שהחולק סבר שלדעתו היה צריך להיות אחרת.
זכור לי שראיתי בשם הגרי"י קנייבסקי זצוקל מעין זה, ששאלהו על מחלוקות על מה שהיה בביהמ"ק כמו למשל מחלוקת ר"י וחכמים ביומא אם היה כן אחד להניח עליו דם פר ושעיר או שניים. וענה, שהמחלוקת היא מה היה צריך להיות ולמעשה כל כה"ג עשה לפי מה שסבר, כלומר, אילו סברו כל הכהנים הגדולים כחכמים שצ"ל ב' כנים, ולכן עשו ב', וקם כ"ג שסבר כר"י אמר לשנות לאחד.
מישהו יכול לציין מקור לזה?
עושה חדשות כתב:ב. למה להתווכח אם אפשר לבדוק?
ישראל אליהו כתב:בקידושין דף ע"א ע"ב נחלקו רש"י ותוס' אם נהר פרת זורם מהצפון לדרום או מהדרום לצפון.
חרסון כתב:דברי הסטייפלר הם ממש מרגניתא טבא. ועל דרך דבריו ידוע הביאור במחלוקת תפילין דרש"י ור"ת, שנחלקו בו מורי הוראה עוד מימי מרע"ה. והשכל הישר מכריח כן.
הגיונות כתב:וכעת נזכרתי שבעבר היה על-כך מאמר שלם באחד מקבצי 'אור ישראל'. חיפשתי, ומצאתי שהתפרסם בגילי' ל"ט (אדר שני, תשס"ה), מאמרו של הרב משה שווערד - 'האם משה רבנו ע"ה הניח תפילין דר"ת', עיי"ש.
אוצר החכמה כתב:אפילו אם נניח שאין זה סותר את דברי הגמרא בחגיגה שלא היתה מחלוקת בישראל ואפשר ליישב בדוחק.
אבל מחלוקת בימי מרע"ה? למה לא שאלו אותו?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 134 אורחים