נוטר הכרמים כתב:הטעם הוא משום סמיכות המוסף לשחרית, ובערוה"ש או"ח סי' תקצה כתב שמנהג עירו שכאשר מתפללים מנחה בר"ה תיכף אחר מוסף א"א אבינו מלכנו מפני שאמרוהו בשחרית, וכן איתא במעשה רב, ועי' תשובות והנהגות ח"ה סי' קעו.
בני ברקי כתב:הסתפקתי השנה,כאשר סיימנו תפילת מוסף בשעה 1:30 והלכתי להתפלל תפילת מנחה בבית כנסת סמוך (אצלנו לא מתפללים מיד אחרי מוסף)ששם התפללו נץ ותפילת מנחה בשעה 1:30,האם אני צריך לומר אבינו מלכנו כי אצלי זה תפילה סמוכה למוסף או שהולכים לפי הציבור שרובם התפללו נץ?
דרומי כתב:מדוע שכן יאמרו? גם בר"ה לא אומרים
חיימקה כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29389
ארזי ביתר כתב:בסדר רע"ג (יוהכ"פ) ובמט"א (תרכא,יח) כתבו, שאין אומרים 'אבינו מלכנו' לאחר מוסף של יוהכ"פ. מאן דהוא יוכל לבאר לי מדוע?
שבטיישראל כתב:ארזי ביתר כתב:בסדר רע"ג (יוהכ"פ) ובמט"א (תרכא,יח) כתבו, שאין אומרים 'אבינו מלכנו' לאחר מוסף של יוהכ"פ. מאן דהוא יוכל לבאר לי מדוע?
כי שחרית ומוסף נחשבו לעולם לחטיבה אחת שמתפללים אותם יחד כ"תפילת השחר" (וכמו שאומרים שבכל ימות השנה עלינו רק אחר תפילת ומוסף ולא אחר שחרית).
דרומי כתב:ביוהכ"פ אחרי תפילת מוסף לא אומרים כלום, אפילו לא 'עלינו לשבח' (כך לפי המנהג שאני מכיר)
ארזי ביתר כתב:דרומי כתב:ביוהכ"פ אחרי תפילת מוסף לא אומרים כלום, אפילו לא 'עלינו לשבח' (כך לפי המנהג שאני מכיר)
נכון. למה?
ארזי ביתר כתב:שבטיישראל כתב:ארזי ביתר כתב:בסדר רע"ג (יוהכ"פ) ובמט"א (תרכא,יח) כתבו, שאין אומרים 'אבינו מלכנו' לאחר מוסף של יוהכ"פ. מאן דהוא יוכל לבאר לי מדוע?
כי שחרית ומוסף נחשבו לעולם לחטיבה אחת שמתפללים אותם יחד כ"תפילת השחר" (וכמו שאומרים שבכל ימות השנה עלינו רק אחר תפילת ומוסף ולא אחר שחרית).
ייש"כ. הסברא מתקבלת על הדעת. השאלה היא אם יש מקור מפורש לכך ששחרית ומוסף נחשבו לעולם לחטיבה אחת 'תפילת השחר'.
ואגב, גם אם כנים דבריך ומקורם קדוש, למה העדיפו לומר באמצע החטיבה - אחרי תפילת שחרית - ולא לאחריה - אחרי תפילת מוסף?
חיימקה כתב:אין זה מדויק - אין כאלוקינו: סי' תרכב ס"א ובמ"ב ס"ק ה'.
שיר של יום: יש אומרים אחרי שחרית.
עלינו לשבח: במשנה ברורה סימן קלב ס"ק ז כתב וז"ל: "מ"א כתב בשם האר"י שיאמרוהו אחר כל הג' תפלות וכן נוהגין במדינתנו מלבד בבתי כנסיות גדולות שמתפללין תפלת מעריב סמוך למנחה (ועיין לקמן סימן רל"ה) אין אומרים עלינו אחר גמר תפלת מנחה דעלינו שיאמרו אחר תפלת מעריב קאי גם אמנחה". [מגן גבורים בשם סדר היום]
וממילא ביום כיפור היו כל היום בביהכנ"ס והתפללו רצוף ולכן לא הדפיסו במחזורים עלינו אחר מוסף.
ובאמת כשמפסיקים בין מוסף למנחה יש לומר עלינו - וכן נוהג הגרח"ק שליט"א.
וע"ע במצורף.
עזריאל ברגר כתב:אולי אולי יש קשר בין אבינו מלכנו לבין תפילת שמונה עשרה, או עכ"פ תפילה שהיתה ראויה להתפלל בה שמו"ע.
משא"כ מוסף שמתחילתה אינה ראויה אלא לשבע.
מה דעתכם?
דרומי כתב:לדעתי כשנחדד את הקושיא נראה שאינה גדולה.
הרי שחרית ומנחה הם תמיד זמן מתאים לאמירת 'אבינו מלכנו' (שהרי בכל יום אומרים בהם, ובוודאי בעשי"ת ובר"ה ובת"צ). גם נעילה אפשר להבין שהיא תפלה מיוחדת מאוד שמתאים לומר לאחריה 'אבינו מלכנו' (וביום כפור שחל בשבת אומרים רק בנעילה, כי אם לא עכשיו אימתי).
נשארו לנו רק מעריב ומוסף - והשאלה היא, למה במעריב (של יום כפור) אומרים אבינו מלכנו ואילו במוסף לא?
דרומי כתב:אז בכלל במעריב של יום כפור אומרים כמה פעמים י"ג מדות הרחמים, ובדוגמת נעילה; מה שאין כן במוסף שאין אומרים כלל י"ג מדות הרחמים וכו'. אז כנראה שבמעריב של יום כפור יש ענין מיוחד במינו, שאינו קיים במוסף. ובמילא במוסף נשאר המצב הרגיל, כמו בכל השנה וכמו בר"ה, שאין אומרים 'אבינו מלכנו'.
ארזי ביתר כתב:הרב 'שבטיישראל', ייש"כ על כל תגובותיך. ועדיין לא נושעתי...
אחזור ואבהיר שאלתי.
בכל עשרת ימי תשובה אומרים 'אבינו מלכנו' רק בשחרית ובמנחה לאחר חזרת הש"ץ. דבר זה תואם לדברי מעכ"ת, ש'אבינו מלכנו' נתקן על סדר תפילת העמידה.
ביוהכ"פ נשתנה הדין: גם לאחר ערבית - שאין בה חזרת הש"ץ - אומרים 'אבינו מלכנו'. גם לאחר נעילה - שאינה מסדר התפילות, והיא תפילה נוספת על ג' התפילות המחויבות דבר יום ביומו - אומרים 'אבינו מלכנו'. נשתנה דינה של תפילת המוספין - אף שיש בה חזרת הש"ץ - שאין אומרים לאחריה 'אבינו מלכנו'*. מדוע?
================
* והדבר אף מודגש במיוחד, בסדר רע"ג ובמט"א. הדגשת הדבר, היא שעוררה בי את השאלה, כי זה נראה כאילו יש טעם לכך שבתפילה זו 'אין' אומרים אבינו מלכנו.
דרומי כתב:מקבל את דבריך - כנראה שאתה צודק, אבל מעניין איך זה ככה הלך 'חלק' לוותר על כל הי"ג מדות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 101 אורחים