האם היה לשמואל הנביא ושמואל האמורא בנים?

[דורש מבקש]

כתב בספר חפץ ה' ברכות דף ה: בענין צדיקים שלא היו להם בנים וז"ל "ובזה לא תיקשה מדוע מצינו ראינו כמה צדיקים יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל. וגם שמואל ע"ה". עכתו"ד
ויש להבין למי כוונתו "שמואל ע"ה" אי הכוונה על שמואל הנביא הרי היה לו בנים כמבואר בשמואל א ח ובדברי הימים א ו י"ג.
ואם הכוונה לשמואל האמורא, הרי מצינו שהיה לו בן לוי בר שמואל מגילה יט. ועוד (ועי' בס' יוחסין שלוי בר שמואל הוא בנו של האמורא שמואל). וצ"ע

[חד ברנש]

.

[קושר כתרים]

כתב בספר חפץ ה' ברכות דף ה: בענין צדיקים שלא היו להם בנים וז"ל "ובזה לא תיקשה מדוע מצינו ראינו כמה צדיקים יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל. וגם שמואל ע"ה". עכתו"ד
ויש להבין למי כוונתו "שמואל ע"ה" אי הכוונה על שמואל הנביא הרי היה לו בנים כמבואר בשמואל א ח ובדברי הימים א ו י"ג.
ואם הכוונה לשמואל האמורא, הרי מצינו שהיה לו בן לוי בר שמואל מגילה יט. ועוד (ועי' בס' יוחסין שלוי בר שמואל הוא בנו של האמורא שמואל). וצ"ע

עד שאתה שואל על בניו של שמואל הרמתי/האמורא, וכי לא יקשה כך על "יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל".

הן אמת שבגמ' פסחים קיט: נאמר שלעתיד יאמר יהושע איני מברך שלא זכיתי לבן (וכ"ה בעירובין סג:), אך במס' מגילה (יד:) אמר רב נחמן חולדה מבני בניו של יהושע היתה כו', והקשו מהא דא"ר יהודה שחולדה הנביאה היתה מבני בניה של רחב הזונה, ותירצו דאיגיירא ונסבה יהושע, והקשו מי הוו ליה זרעא ליהושע, והכתיב נון בנו יהושע בנו (את שבט אפרים מייחס הכתוב עד יהושע, ומיהושע למטה לא ייחס איש), ותירצו בני לא הוו ליה בנתן הוו ליה, ע"כ.
מפורש יוצא שליהושע בן נון אכן היו לו בנות שהולידו אף המה, שמהם יצאה חולדה הנבואה.

[והגם שהא גופא קשיא, איך אמר איני מברך שלא זכיתי לבן, וכי מאי שנא בנין מבנתן שבשביל כך אינו ראוי לברכה].

[קושר כתרים]

ואגב, מענינא דיומא בפר' אשה כי תזריע וילדה זכ"ר.

יש להבין דברי הגמ' שאמר יהושע איני ראוי לברכה שלא זכיתי לבן, הגם שבנות נקיבות אכן היו לו, לפי מה דאיתא במדרש (במב"ר ג, ח) למה נאמר כל זכר ואינו מזכיר כל נקבה, "מפני שכבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים", ולכן שפיר אמר איני מברך שלא זכיתי לבן, כי כדי לברך את ה' שיהא כבודו עולה הוצרך לבנים זכרים.

ועימש"כ החיד"א (חומת אנך פר' תזריע) לפי דברי מדרש אלו, דר"ת כי תזריע וילדה זכר בגימטריא תגל, רמז תגל האשה בפרי בטנה, שזכתה להוליד זכר, שהקב"ה בוחר בזכרים, דמלבד שהזכרים עוסקים בתורה ומקיימים כל המצות, עוד בה שעל ידם הוא תיקון השכינה ויחוד עליון והדברים עתיקים. ולכן תגל האשה, שעל ידה בא זכר לעולם, כי שיח ושיג לו לתקן השכינה, וכל נשי ישראל אחידן בשכינתא, עכ"ד.


ונמלץ לפי"ז רמז מרבותינו הראשונים (פי' הרא"ש וש"ך עה"ת ר"פ תזריע ובעה"ט פר' בראשית) "זכר" בגימטריא "ברכה". וכן בספר חסידים (הנדמ"ח ח"ב סי' תתמ"ג, מקורות והערות אות א) בשם ספר הגימטריאות (פר' לך), והיה ברכ"ה (בראשית יב ב) בגימ' זכ"ר, שבישרו שיולד יצחק, ע"כ. והיינו שהזכ"ר מביא ברכ"ה לעולם, שיקויים לי נאה לבר"ך, להיות כלי מחזיק ברכ"ה, וזרעו לברכה.

[בדרך צחות יל"פ מאמר רבי חלבו (ב"מ נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, והיא כלפי שאמרו ז"ל (ברכות ס.) איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. והיינו שאין ברכ"ה מצויה בתוך ביתו של אדם, דהיינו לידת הזכר, אלא בשביל אשתו. ועל כך מתפללין בתפלת ברכת החודש (שהיא תפלת רב בברכות טז:) ותתן לנו חיים של ברכה חיים של פרנסה, שאמרו רז"ל (נדה לא:) בא זכר בעולם בא ככרו בידו, זכר זה כר, עיי"ש. וזהו שתתן לנו חיים של ברכ"ה, היינו לידת הזכר, שמשפיע גם חיים של פרנס"ה טובה.]

אך דברי האוהחה"ק עדיין קשה, [אם הציטוט אכן בלשונו] שיהושע לא היו לו בנים 'כלל'.

[מה שנכון נכון]

עד שאתה שואל על בניו של שמואל הרמתי/האמורא, וכי לא יקשה כך על "יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל".

כוונתו שם שלא זכה לקיים פריה ורביה. ומש"כ לא הוו ליה כלל הוא מלשון התלמוד בברכות שם ולאפוקי הוו ליה ומיתו, ע"ש בחפץ ה'.

לענין שמואל האמורא, ראה בסה"ד שכתב ע"ד היוחסין - שרק בחיי רב (שקללו בשבת קח ע"א מאן דמצערן לא לוקמוה ליה בני, וכן הוה) לא היו לו בנים, אך אחרי מותו היו לו - שאינו יודע מנ"ל שאלו שמנה שם היו בניו, ומצאנו שהיו לו רק בנות. עכ"ד.
וא"כ אף שמואל לא זכה לקיים פ"ו, והכל א"ש.
[אמנם היה אפ"ל בלא"ה שמה שנגרם בגלל קללת חכם אינו שייך לענין יסורין שאינם של אהבה].

[דורש מבקש]

עד שאתה שואל על בניו של שמואל הרמתי/האמורא, וכי לא יקשה כך על "יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל".

כוונתו שם שלא זכה לקיים פריה ורביה. ומש"כ לא הוו ליה כלל הוא מלשון התלמוד בברכות שם ולאפוקי הוו ליה ומיתו, ע"ש בחפץ ה'.

לענין שמואל האמורא, ראה בסה"ד שכתב ע"ד היוחסין - שרק בחיי רב (שקללו בשבת קח ע"א מאן דמצערן לא לוקמוה ליה בני, וכן הוה) לא היו לו בנים, אך אחרי מותו היו לו - שאינו יודע מנ"ל שאלו שמנה שם היו בניו, ומצאנו שהיו לו רק בנות. עכ"ד.
וא"כ אף שמואל לא זכה לקיים פ"ו, והכל א"ש.
[אמנם היה אפ"ל בלא"ה שמה שנגרם בגלל קללת חכם אינו שייך לענין יסורין שאינם של אהבה].

לא הבנתי תשובתך. גם בסדר הדורות כתב שלוי בר שמואל הוא בנו של שמואל הידוע. ושמואל היה לו בנות כמבואר בכתובות כג. וא"כ בודאי יצא ידי מצות פו"ר.
ובאמת חשבתי שאולי כוונת האוה"ק לאו דוקא מצות פו"ר אלא לענין דברא מזכה אבא. ויהושע בן נון הגם שהיה לו בנות אבל בנים לא היו לו, ועי' בשו"ת קרית חנה סימן ל"ה דדוקא ברא מזכה אבא ולא בת.

[מה שנכון נכון]

עד שאתה שואל על בניו של שמואל הרמתי/האמורא, וכי לא יקשה כך על "יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל".

כוונתו שם שלא זכה לקיים פריה ורביה. ומש"כ לא הוו ליה כלל הוא מלשון התלמוד בברכות שם ולאפוקי הוו ליה ומיתו, ע"ש בחפץ ה'.

לענין שמואל האמורא, ראה בסה"ד שכתב ע"ד היוחסין - שרק בחיי רב (שקללו בשבת קח ע"א מאן דמצערן לא לוקמוה ליה בני, וכן הוה) לא היו לו בנים, אך אחרי מותו היו לו - שאינו יודע מנ"ל שאלו שמנה שם היו בניו, ומצאנו שהיו לו רק בנות. עכ"ד.
וא"כ אף שמואל לא זכה לקיים פ"ו, והכל א"ש.
[אמנם היה אפ"ל בלא"ה שמה שנגרם בגלל קללת חכם אינו שייך לענין יסורין שאינם של אהבה].

לא הבנתי תשובתך. גם בסדר הדורות כתב שלוי בר שמואל הוא בנו של שמואל הידוע. ושמואל היה לו בנות כמבואר בכתובות כג. וא"כ בודאי יצא ידי מצות פו"ר.
ובאמת חשבתי שאולי כוונת האוה"ק לאו דוקא מצות פו"ר אלא לענין דברא מזכה אבא. ויהושע בן נון הגם שהיה לו בנות אבל בנים לא היו לו, ועי' בשו"ת קרית חנה סימן ל"ה דדוקא ברא מזכה אבא ולא בת.

א. בין אם כתב זאת סה"ד ובין אם לא, אי"ז מכריח את החפץ ה' לסבור כן (אא"כ תמצא ראיה מחז"ל), ויכול לפרש את מה שאמרו בשבת 'וכן הוה' כמשמעות הפשוטה, ולא שמיירי דוקא בחיי רב. [יכול הוא גם לפרש שהיו לו בנים ומתו ולא הניחו זרע אחריהם (דב"ב הם כבנים), ואולי זה מתאים יותר ללשון 'לא לוקמוה'].

ב. בסה"ד כתוב כך:

סהד.GIF (17.05 KiB) נצפה 3668 פעמים

האמור באותיות מרובעות הוא העתקת דברי היוחסין, ובסוגריים הם הערות והוספות הסה"ד עליו, וכאן כותב הסה"ד "לא ידעתי מנא ליה".
בסוף הערך כותב סה"ד את אלו שאמרו שמועות בשם שמואל, וביניהם לוי בנו, ר"פ בנו וכן רבה ורמי. וכן בערכיהם של ארבעת אלו הביא את דברי היוחסין. אך שם נמשך אחריו כיון שלא מצא סתירה מפורשת לדבריו, (ובאמת בערך רבה פקפק שוב ע"ד היוחסין ע"ש), ותסגי לן עדותו ש"לא ידע מנא ליה" שגם ראיה מפורשת ככה"נ אין.
וא"כ לק"מ ע"ד החפץ ה', ואי"צ לדחוק דבריו בדרך לאו דוקא, אלא כלשונו 'מצות פריה ורביה'.

[דורש מבקש]

השתא דאתינן להכא כבר אפשר לומר שכוונתו על שמואל הנביא. שמצינו רק שהיה לו בנים ולא בנות ועל כן לא קיים מצות פו"ר.

[מה שנכון נכון]

השתא דאתינן להכא כבר אפשר לומר שכוונתו על שמואל הנביא. שמצינו רק שהיה לו בנים ולא בנות ועל כן לא קיים מצות פו"ר.

איפה מצאנו שלשמואל הנביא לא היו בנות, וכי לא שמענו הוי ראיה? ומה עם שאר הנביאים והתנאים והאמוראים? משא"כ בשמואל האמורא הדברים בנויים ע"ד התלמוד בשבת.

[דורש מבקש]

בדברי הימים לא קחשיב