מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

"דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' מאי 29, 2017 1:03 am

בשנת תש"מ פרסם ר' שמואל קרויזר-ירושלמי חיבור בשם "דרשות ופירושי רבנו יונה" לחמשה חומשי תורה.

בדף השער נאמר שהחיבור מתפרסם ע"פ כתב יד הספון בספריה הבריטית. בהקדמה מפרט שמדובר בכתב יד ADD 27292, שזכינו וכיום הוא מקוון.

בכתב היד לא נזכרת כלל בעלותו של רבינו יונה. קרויזר כותב "שלפי הרבה ראיות נתחברו ע"י רבנו יונה מגרונדי", ומפרט קצתן. אכן, יש לשונות זהים ברבינו יונה כאן ובמשלי, ולא סבירה האפשרות שמדובר במעתיק מאוחר כיון שהחיבור קדום.

אולם י״מ תא־שמע דן בב' מקומות בחיבור זה. במאמרו 'חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי — האיש ופועלו', בתוך א׳ מירסקי, א׳ גרוסמן וי׳ קפלן (עורכים), גלות אחר גולה: מחקרים בתולדות עם ישראל מוגשים לפרופ׳ חיים ביינארט, ירושלים תשמ״ח, עמ' 191-188 (ושוב בכנסת מחקרים, כרך ב, עמ' 140 והלאה); ובספרו הנגלה שבנסתר: לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר, תל אביב 1995 , עמ' 100-99; ת"א 2001 עמ' 129.
תא שמע מסכים עם הטענה שהמחבר צריך להיות רבינו יונה או תלמידו, בשל הלשונות הזהים ברבינו יונה כאן ובמשלי, ודוחה את האפשרות שמדובר במעתיק מאוחר כיון שהחיבור קדום. אלא שהוא נבוך מכך שגם לשונות הרמב"ן בפירושו לתורה מצוטטים בחיבור, ומגיע למסקנה המקדימה בהכרח את חיבור הפירוש מהמקובל, ומשער שאולי גם רבינו יונה היה שותף לעריכת חיבור זה, שכן לא מסתבר שתלמיד אחד של הרמב"ן ורבינו יונה יחבר חיבור שאינו אלא ציטוטים מדברי שניהם ואין בו מדיליה כלום. והדברים נראים מחודשים מדי.

אך כבר העיר בן מלך במקום אחר:
בן מלך כתב:ידיעה נוספת וחשובה אודות פירוש רס"ג, שלא ראיתי שהעירו עליה.
בכמה וכמה מקומות מצאתי שרבינו יונה מגירונדי בספרו "דרשות רבינו יונה עה"ת" הולך בעקבות רס"ג בלי להזכיר את שמו, ואף מרחיב את דבריו בתוספת ביאור.
זה ניכר בעקבות פירושים ייחודיים לרס"ג שרבינו יונה מבאר ג"כ.
מה שזכור לי כעת, זה החידוש שכותב רס"ג על "ויקם אברהם מעל פני מתו" (בראשית כג, ג), שרס"ג בפירוש הארוך כותב שאברהם יצא החוצה מפני שהלכה היא שמי שמתו מוטל לפניו אין מקחו מקח וממכרו ממכר, ולכן נשא ונתן עם בני חת רק לאחר שקם מעל פני מתו, וזה "בהתאם למה שהגיע אלינו בהלכה". וצוקר מעיר שם שלא נמצא כן בחז"ל, אבל רבינו יונה מביא פירוש זה וכותב שמקורו בדברי חז"ל שמי שמתו מוטל לפניו פטור מכל המצוות.
ויעויין עוד באוצר מפרשי התורה שם.


גם בדבריו בעמ' רנז-רנח עוקב אחרי פירוש רס"ג לאיכה (הנערך כעת בס"ד לדפוס מתוך קטעי גניזה) פרק א פסוק א, רעיון אחרי רעיון, בתמצית. ובמקום אחד משלים "חור" שלא מצאנו לו לע"ע כ"י.

וכיון שאנו מוצאים שמחבר הדרשות מצטט מעוד פרשנים, הדברים נוטים יותר ויותר שאכן מדובר בלקטן דלית ליה מדיליה. נראה יותר שאין מדובר לא ברבינו יונה ולא ברמב"ן, אלא בתלמיד שלישי שליקט מתורת פרשנות המקרא שנפוצה בזמנו בספרד: רס"ג עה"ת והכתובים, רבינו יונה על משלי ורמב"ן על התורה, וכנראה מעוד כיוצא בהם, ותו לא מידי.

הגהמ
הודעות: 1326
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הגהמ » ב' מאי 29, 2017 5:42 am

השקעת פירושי רס"ג בפירוש זה מעניינים גם מצד אחר. הרי בספרד הנוצרית של הרמב"ן אין אתה מוצא רשמי רס"ג חזקים כ"כ כמו בספרד הערבית של הראב"ע. הרמב"ן עצמו מצטט מרס"ג במקומות ספורות בלבד ורובן ככולן כבר נמצאו בראב"ע, ויש שהוא גם מבאר מעצמו בדברי שכבר קדמו לו רס"ג (במק"א כתבתי מזה ושם הערתי על מחקרו של ר' ישפה אודות הרמב"ן והערבית). מסתבר שפירושי רס"ג בערבית נודעו אצל דוברי לע"ז בעיקר מכלים משניים בלה"ק, וכך אתה מוצא תורותיו של רס"ג בפירוש רבנו בחיי דרך העתקותיו של רבנו חננאל. ואם עוד לא עשו את זה, יש לבדוק ולברר ע"פ הנתונים החדשים - כמו זה של פירוש רבנו יונה - עד כמה היתה תפוצתו של פירושי רס"ג בספרד הנוצרית, ודרך אלו פירושים נודעו פירושי רס"ג.

ואשר להשוואות מפירוש רבנו יונה עה"ת לפירושיו בעוד מקומות - במבוא הנ"ל יש רשימות ממקרים כאלה, ועליהן יש להוסיף שיטתו במשנה ראשונה במס' אבות שכ' 'כתוב לא תגזול וכל נזיקין בכלל אותו לאו, והן מן התורה ע"פ קבלת משה רבנו בסיני ואפילו לא נכתבו', וכן אתה מוצא בדרשות ופירושי רבנו יונה עה"ת (עמ' קכ) שכ' 'דבור השמיני לא תגנב - ובכלל זה גזל וחמס ואונאה ומשקלות ומדות והפקעת שערים', ועוד כתב שם (עמ' קכא) 'ובכלל אלה המזיק בגופו'.

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' מאי 29, 2017 7:27 am

במבוא כבר עמד בכך ש"ניכרת תורתו של ר"ש בן חפני" ו"נראה שהיה לפניו פי' רס"ג למשלי ויש סימן שגם סידור רס"ג היה לפניו (עי' דף נא)", וא"כ השאלה מה הגיוני יותר, שכל הספרים הללו תורגמו או עכ"פ עובדו ללה"ק בזמן הראשונים, ולא נשתייר מהם זכר, או שבעל הדרשות דנן כן ידע ערבית, למשל - היגר מספרד המוסלמית (האם עוד היו יהודים בגרנדה בשנים אלו?) לספרד הנוצרית.

חד ברנש
הודעות: 3784
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' מאי 29, 2017 3:21 pm

הוגה ומעיין כתב:גם בדבריו בעמ' רנז-רנח עוקב אחרי פירוש רס"ג לאיכה (הנערך כעת בס"ד לדפוס מתוך קטעי גניזה) פרק א פסוק א, רעיון אחרי רעיון, בתמצית. ובמקום אחד משלים "חור" שלא מצאנו לו לע"ע כ"י.

ברוך שמסר עולמו לשומרים,
אך אסור בשום פנים ואופן לסמוך על מהדורת הרב קרויזר, שממש לא דייק בהעתקותיו, אלא יש להגיה העתקתו מתוך כתב היד.

חד ברנש
הודעות: 3784
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' מאי 29, 2017 3:22 pm

הוגה ומעיין כתב:במבוא כבר עמד בכך ש"ניכרת תורתו של ר"ש בן חפני" ו"נראה שהיה לפניו פי' רס"ג למשלי ויש סימן שגם סידור רס"ג היה לפניו (עי' דף נא)", וא"כ השאלה מה הגיוני יותר, שכל הספרים הללו תורגמו או עכ"פ עובדו ללה"ק בזמן הראשונים, ולא נשתייר מהם זכר, או שבעל הדרשות דנן כן ידע ערבית, למשל - היגר מספרד המוסלמית (האם עוד היו יהודים בגרנדה בשנים אלו?) לספרד הנוצרית.

בקסטיליה דברו וכתבו ערבית עד אמצע המאה הארבע-עשרה לכל הפחות.

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' מאי 29, 2017 4:42 pm

חד ברנש כתב:
הוגה ומעיין כתב:גם בדבריו בעמ' רנז-רנח עוקב אחרי פירוש רס"ג לאיכה (הנערך כעת בס"ד לדפוס מתוך קטעי גניזה) פרק א פסוק א, רעיון אחרי רעיון, בתמצית. ובמקום אחד משלים "חור" שלא מצאנו לו לע"ע כ"י.

ברוך שמסר עולמו לשומרים,
אך אסור בשום פנים ואופן לסמוך על מהדורת הרב קרויזר, שממש לא דייק בהעתקותיו, אלא יש להגיה העתקתו מתוך כתב היד.


אכן, ואזהרתך בעניין ידועה, ומ"מ טוב לחזור עליה. במקור שבו אני עוסק כעת ההשוואה מול כה"י העלתה טעות אחת ("מלכיה" במקום "שלמה").
חד ברנש כתב:
הוגה ומעיין כתב:במבוא כבר עמד בכך ש"ניכרת תורתו של ר"ש בן חפני" ו"נראה שהיה לפניו פי' רס"ג למשלי ויש סימן שגם סידור רס"ג היה לפניו (עי' דף נא)", וא"כ השאלה מה הגיוני יותר, שכל הספרים הללו תורגמו או עכ"פ עובדו ללה"ק בזמן הראשונים, ולא נשתייר מהם זכר, או שבעל הדרשות דנן כן ידע ערבית, למשל - היגר מספרד המוסלמית (האם עוד היו יהודים בגרנדה בשנים אלו?) לספרד הנוצרית.

בקסטיליה דברו וכתבו ערבית עד אמצע המאה הארבע-עשרה לכל הפחות.


יש לך מקורות לכך? תודה!

חד ברנש
הודעות: 3784
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 30, 2017 12:09 am

אעתיק ממש"כ במקום אחר:
במחוזות הצפוניים יותר של ספרד (קטלוניה, בעיקר), שנכבשו חזרה בידי הנוצרים בתקופה מוקדמת למדי, לא היתה ידיעת השפה הערבית רווחת, בשונה בקסטיליה, בה הערבית המשיכה להיות השפה הנפוצה גם לאחר שעברו שנים רבות מכיבושה המחודש בידי הנוצרים (בשנת ד'תתמה, 1085), עד ראשית המאה הארבע־עשרה. ראה: אילן, רדיפת האמת, עמ' 79-77, 195-194.
ובנוגע לאי-ידיעת השפה הערבית בקטלוניה, וכבר בתקופה הקדומה, ראה: שבט, מקום המנהג בתורת הרמב"ן, עמ' 441-440. גם מבחינה כלכלית היה הבדל גדול בין קטלוניה לקסטיליה, ראה: גלינסקי, ארבעה טורים, עמ' 21 הערה 29.

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' מאי 30, 2017 8:07 am

יישר כח!

אציין כאן שתח"י הרב "בן מלך", עולה שלפני מלקט "דרשות ופירושי" עמדו פירושי רס"ג הארוכים לפרקים בודדים, ובהם הכניס חומר רב לילקוטו. ההקבלות מתכנסות לעת עתה לבראשית פרקים יב, כג וכד בלבד, וכאמור - איכה תחילת פרק א. תופעה זו מצביעה כנראה על הכיוון שהעלה הגהמ, שלא עמדו לפני המלקט פירושי רס"ג המקוריים, אלא כלי שני שהעתיק חלקים מהם.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3233
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מאי 30, 2017 1:26 pm

חד ברנש כתב:אעתיק ממש"כ במקום אחר:
במחוזות הצפוניים יותר של ספרד (קטלוניה, בעיקר), שנכבשו חזרה בידי הנוצרים בתקופה מוקדמת למדי, לא היתה ידיעת השפה הערבית רווחת, בשונה בקסטיליה, בה הערבית המשיכה להיות השפה הנפוצה גם לאחר שעברו שנים רבות מכיבושה המחודש בידי הנוצרים (בשנת ד'תתמה, 1085), עד ראשית המאה הארבע־עשרה. ראה: אילן, רדיפת האמת, עמ' 79-77, 195-194.
ובנוגע לאי-ידיעת השפה הערבית בקטלוניה, וכבר בתקופה הקדומה, ראה: שבט, מקום המנהג בתורת הרמב"ן, עמ' 441-440. גם מבחינה כלכלית היה הבדל גדול בין קטלוניה לקסטיליה, ראה: גלינסקי, ארבעה טורים, עמ' 21 הערה 29.


בנוגע לשימוש בלעזים ובערבית בקטלוניה ובקסטיליה, אצלי רשומים גם המקורות - ל' יעקבי, תזה (פירוש פרק כיצד מברכין לתלמיד הרשב"א), עמ' 26-23; ע' שבט, דוקטורט (מחקרי מבוא במפרשי הרי"ף), עמ' 84 ועמ' 114-113. איני יודע אם יש בזה תוספת של ממש על המקורות הנ"ל.

על אף שהשימוש בערבית לא היה רווח בקטלוניה, אנחנו מוצאים בכתבי הרמב"ן ותלמידיו ותלמידיהם שימוש בלשונות ערביים לתרגום מילים, בצד השימוש בלעזים.


יוצא פוניבז'
הודעות: 1330
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מאי 31, 2017 11:05 pm

על דבריו יש להוסיף שבאבודרהם הל' מילה גם מביא ב' פעמים מהר"ר משה כהן, והדברים מצויים כלשונם בספר זה, כמו שהעיר המהדיר באבודרהם הל' מילה ופדיון הבן המוער המצוי באוצר עמ' מ ועמ' מה, הערות 144 ו-170.
כמו"כ האבודרהם מביא עוד ב' פעמים מאותו חכם, ב"ובא לציון" - ונמצא בדרשות רבינו יונה עמ' רב, ובדיני ג' סעודות, ונמצא שם עמ' קמו.

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יוני 01, 2017 4:43 pm

רק לסכם, שאם אכן מדובר בר' משה הכהן וכדברי הרב יהודה הערשקאוויטש בישורון, וכהקבלות הנוספות שהביא הרב יוצא פוניבז' - הרי שמדובר בבן עיר הבירה של קסטיליה, שהערבית רווחה בה ואף תורגמו בה מיטב החיבורים מערבית ללטינית (בד"כ ע"י יהודים, אמנם בתקופה מוקדמת יותר), ואין תימה שהכירו בה את הערבית.

מה שנכון נכון
הודעות: 9977
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יוני 01, 2017 4:51 pm

אין ראיה ברורה מהציטוטים שבאבודרהם.
יתכן שלפני האבודרהם היה חיבור אחר של ר"מ הכהן, שבו הועתקו דברי רבנו יונה מהדרשות ללא הזכרת שמו, והאבודרהם הביא את הדברים משם בלי לדעת שמקורן מרבנו יונה. [והלא לצד שהדרשות הן של ר"מ, בהכרח לומר שכך היתה דרכו, וא"כ ודאי שאין לשלול זאת].
וכמצוי שמביאים מחי' הרשב"א/ריטב"א/ר"ן וכו' דברים שמקורן בחי' רמב"ן, או מרבנו בחיי דברים שמקורן ברמב"ן עה"ת ועוד הרבה כה"ג.

[לענין 'חיי עולם' של רבנו יצחק שהביא בס"ח החדש, ראה מה שציין בזה רמ"מ הוניג בירושתנו א].

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' יוני 02, 2017 9:37 am

שכחתי לציין שבחוג תלמידי הרא"ש בטוליטולה אכן היו מצויים פירושיו הארוכים של רס"ג, ורבי יוסף נחמיאש, מגדולי תלמידי הרא"ש, מצטט קטעים שלמים ממנו בפירושו לאסתר (וגם הוא בעילום שם רס"ג). ונראה שגם לפני ר' אברהם נחמיאש היו פירושי רס"ג, ופירושו לאיכה (עודנו בכ"י, ומעניין שאחד מכה"י היה בידי רמ"ש גירונדי, שהיה גם בעליו של כה"י של "דרשות ופירושי" דנן, אלא שבכל מקרה היתה לו ספריה עשירה) מושפע מרס"ג, וכנראה יש קירבה משפחתית בין ר' יוסף לר' אברהם.
כמו"כ העירני הרב הערשקאוויטש שגם החיבור הנוסף הנמצא באותו כתב יד, הוא לתלמיד הרא"ש - ראו על כך במאמרו של רי"ש שפיגל, פתחי תפילה ומועד עמ' 414 והלאה. ו"יגיד עליו רעו".
(ואף ששפיגל שם מקבל את דבר תא-שמע המקדים את חיבור ה"דרשות ופירושי" למפנה האלף החמישי ותחילת השישי, על יסוד דבריו בסוף פרשת בראשית, ומתוך כך מקבל שחיבור זה אינו לתלמיד הרא"ש, באמת יד הדוחה נטויה בכמה אופנים ואכ"מ, ובפרט שעיקר הפירוש כבר נמצא ברמב"ן על אתר).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3233
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' יוני 02, 2017 3:14 pm

עדיאל ברויאר כתב:
חד ברנש כתב:אעתיק ממש"כ במקום אחר:
במחוזות הצפוניים יותר של ספרד (קטלוניה, בעיקר), שנכבשו חזרה בידי הנוצרים בתקופה מוקדמת למדי, לא היתה ידיעת השפה הערבית רווחת, בשונה בקסטיליה, בה הערבית המשיכה להיות השפה הנפוצה גם לאחר שעברו שנים רבות מכיבושה המחודש בידי הנוצרים (בשנת ד'תתמה, 1085), עד ראשית המאה הארבע־עשרה. ראה: אילן, רדיפת האמת, עמ' 79-77, 195-194.
ובנוגע לאי-ידיעת השפה הערבית בקטלוניה, וכבר בתקופה הקדומה, ראה: שבט, מקום המנהג בתורת הרמב"ן, עמ' 441-440. גם מבחינה כלכלית היה הבדל גדול בין קטלוניה לקסטיליה, ראה: גלינסקי, ארבעה טורים, עמ' 21 הערה 29.


בנוגע לשימוש בלעזים ובערבית בקטלוניה ובקסטיליה, אצלי רשומים גם המקורות - ל' יעקבי, תזה (פירוש פרק כיצד מברכין לתלמיד הרשב"א), עמ' 26-23; ע' שבט, דוקטורט (מחקרי מבוא במפרשי הרי"ף), עמ' 84 ועמ' 114-113. איני יודע אם יש בזה תוספת של ממש על המקורות הנ"ל.

על אף שהשימוש בערבית לא היה רווח בקטלוניה, אנחנו מוצאים בכתבי הרמב"ן ותלמידיו ותלמידיהם שימוש בלשונות ערביים לתרגום מילים, בצד השימוש בלעזים.


אתנצל שאני שוב מסיט את האשכול לעניין שולי יחסית. מקור נוסף בנוגע לערבית בקטלוניה הוא מאמרו של ר' ישפה, 'הרמב"ן והערבית', שהתפרסם בתרביץ תשמ"ח עמ' 93-67

הגהמ
הודעות: 1326
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הגהמ » ו' יוני 02, 2017 4:35 pm

מאמר הנ"ל נזכר בהודעתי למעלה, וכבר רמזתי להערתי עליו במה שהעלה במאמרו שהיו לרמב"ן פירושי רס"ג במקורן הערבי מהעובדא שבפירושו הזכיר הרמב"ן מדברי רס"ג רק שמונה פעמים כששבעה מהם נמצאים כבר בפי' הראב"ע והאחר (פירוש רס"ג ל'אהיה אשר אהיה') נמצא גם בס' 'אמו"ד' והוא מוזכר רבות בפרשני ימי הביניים (וכן הרמב"ן הזכירו כדבר ידוע ע"ש). כמו"כ לפעמים מפרש הרמב"ן מדיליה (ומטביע את חותם חידושו עליו) מה שכבר נמצא ברס"ג, וזה ג"כ מורה שלא היו לרמב"ן פירושי רס"ג במקורם/שלימותם. (אמנם ב'שער הגמול' מביא הרמב"ן מפירוש רס"ג לספר דניאל, אבל הלשון שם משמע קצת שמצא את פירושו באקראי ע"ש).

עוד הוכחה לכך שבקטלוניה לא דיברו/הבינו ערבית לאישורה תשמש העובדא שהרשב"א (בברצלונה) הוא שיזם את תירגום פיה"מ מערבית ללה"ק.

באמונתו
הודעות: 118
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי באמונתו » ג' ינואר 01, 2019 11:25 pm

העתקתי ההקבלות שנזכרו, בין הספר דרשות ופירושים אשר מיוחסים לרבנו יונה, ולמובאות משם "הרב ר' משה כהן" הנעתקים בספר אבודרהם;

1. אבודרהם - נפילת אפים, אשרי, למנצח ובא לציון: קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה פי' הרב ר' משה כהן: מובדל ומופרש הוא מעולם הגלגלים. כי בעולם הגלגלים אין לו כ"א בית שכינתיה כלומר בני אדם אין להם מי שיורה אותם עליו מלבד הנביאים כי אם הגלגלים שמתוך תנועתם שהיא משונה זו מזו ויש בהפך ממש יודע שיש להם מנהיג וזהו בית שכינתיה. וכמו שאמר הכתוב היושבי בשמים וחלילה שאין לו משכן ולא ישיבה כי הוא מובדל ונפרש מעולם הגלגלים מכל וכל. קדיש על ארעא עובד גבורתיה, אמר כל שכן שהוא מובדל ומופרש מעולם היסודות אבל יש בהם עובד גבורתיה שהחכם יכיר פעולת הגלגלים בהם והיאך יתרכבו המורכבים מהם מבלי שינוי אחד מהם לא נעדר. ויותר יראה הפלא הזה בעשבים מבשאר הדברים כי במקום קטן מהארץ יצאו מעצמם כמה מינים שאינם דומים זה לזה. ועם כל זה יש דומים להם במקומות אחרים והארץ המולידה אותם אחת והמים המשקים אותם [אחדים]. קדיש בעלם עלמיא, כלומר בעולם המלאכים שהוא מובדל ומופרש מהם. ואם תאמר הואיל והוא מופרש כל כך כל שכן שלא ישים עיניו לראות במעשי האדם, אמר ה' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה, ואין לזוז מתחת ממשלתו והשגחתו כמו שנאמר אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם וגו'. ע"כ דבריו.

דרשות ופירושים מיוחסים לרבנו יונה - פרשת קדושים תהיו: וזהו שאמר הכתוב שרפים עומדים ממעל לו וגו' וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו', אומר שהמלאכים בעצמם מעידים זה. ותרגם אותו יהונתן בן עוזיאל קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם עלמי עלמייא ה' צבאות וכו', פי' מובדל ומופרש הוא מעולם הגלגלים, פי' בעולם הגלגלים אין לו כי אם בית שכינתיה, כלומר בני אדם אין להם מי שיורה אותם עליו, מלבד הנביאים, כי אם הגלגלים, שמתוך תנועתם שהיא משונה זו מזו ויש בהפך ממש יודע שיש להם מנהיג וזהו בית שכינתיה, וכמו שאמר הכתוב היושבי בשמים, וחלילה שאין לו משכן ואין לו ישיבה כי הוא מובדל ונפרש מעולם הגלגלים מכל וכל אמר קדיש ... - בכתה"י חסרות כחמש עשרה שורות.

2. אבודרהם - דיני שלש סעודות: כתב הרב ר' משה כהן שזה שחייבו לאכול שלש סעודות בשבת מפני שהאוכל אכילה גסה יצטרך להרחיק זמן האכילה שאחריה וכשיראה שהיא מצוה לאכול שלש סעודות לא יאכל בשום סעודה מהם כי אם בשיעור שיוכל לאכול בהגיע זמן הסעודה שאחריה נמצאו כל סעודותיו לשם מצוה ולשובע נפשו וישאר לבו פנוי לעסוק בדברי תורה ונמצא כובש יצרו בסלקו האוכל מלפניו בעודו תאב לו וכשיעשה זה ביום המנוחה כל שכן שיעשה ביום המלאכה שלא יכבד האוכל עליו לבטלו ממלאכתו. וכן אמרו בברכה על הכוס ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו להראות שצריך לחשוב שהותר לו לשתות היין לצורך המצוה ולברך עליו את השם וכשיהיה בלבו כך לא יבא להשתכר ממנו עכ"ד.

דרשות ופירושים מיוחסים לרבנו יונה - פרשת ויקהל משה: ומחמת זה חייבו חכמים לאכול שלש סעודות בשבת ואמרו יהא חלקי עם אוכלי שלש סעודות בשבת כי האוכל אכילה גסה יצטרך להרחיק זמן סעודה שאחריה כשיראה שהמו מצוה לאכול ג' סעודות לא יאכל בשום סעודה מהם כי אם בשיעור שיוכל לאכול בהגיע זמן סעודה שאחריה נמצא כל סעודותיו לשם מצוה ולשובע נפשו וישאר לבו פנוי לעסוק בדברי תורה ונמצא כובש יצרו בסלקו האכל מלפניו בעודנו אוכלו וכשיעשה זה ביום המנוחה כ"ש שיעשה ביום המלאכה שלא יכבד עליו האוכל לבטלו ממלאכה. וכו'.

3. אבודרהם - מילה וברכותיה: וכן נהגו לעשות סעודה ביום המילה ויש סמך לזה במדרש שאומר ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ביום הגמ"ל את יצחק שעשה משתה ביום השמיני שנמול. וכן משמע בכתובות שהיו עושים סעודה ביום המילה דרב פפא סבר לברוכי שהשמחה במעונו אי לאו משום דאיכא צערא דינוקא. וכן אמר דוד אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח, ורבותינו ז"ל אמרו סעודת מילה ומפרשים עלי זבח זב ח' דם מילה שהוא זב לשמונה ימים.
ופירש ה"ר משה כהן שהטעם בזה שהקב"ה חפץ כפי היות שאר כוחות הנפש נמשכות ונגררות אחר הנפש המשכלת בעשיית המצות ובדרישת החכמה שיהיה להם חלק בשמחה אשר תגיע לנפש המשכלת בעשות המצוה או בהגיעהו לחכמה וזה יהיה בעשותו סעודה במאכל ובמשתה. וכן אמרו ז"ל כי כשאמר הקדוש ברוך הוא אל שלמה בחלום הלילה שאל מה אתן לך ושאל החכמה והמדע ונתנם לו כאשר מבואר שם בפסוק שאמר אחר כן ויקץ שלמה והנה חלום ויעש משתה גדול לכל עבדיו. וארז"ל מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה ע"כ.

דרשות ופירושים מיוחסים לרבנו יונה - פרשת וירא אליו ה': וכן מצאנו שמצות עשה מן התורה לענג אדם נפשו בשבתות וימים טובים, כמו שאומר הכתוב וקראת לשבת עונג, ונאמר לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו'. וביום הפורים שמחה ומשתה ויום טוב. ואפילו בסיום מסכת ראוי לעשות שמחה ומשתה, כאשר אמרו רז"ל, כי כשאמר הב"ה אל שלמה בחלום הלילה שאל מה אתן לך ושאל החכמה והמדע, ונתנם [לו] כאשר מפורש שם בפסוק, אמר אחר כן וייקץ שלמה והנה חלום ויעש משתה לכל עבדיו, ואז"ל מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. וכן כתוב בפרשה הזאת, ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק. כי הב"ה חפץ, לפי ששאר כחות הנפש נמשכות ונגררות אחר הנפש המשכלת בדרישת החכמה ובעשיית המצות, שיהיה להם חלק בשמחה אשר תגיע לנפש המשכלת בהגיעה לחכמה או בעשותה המצוה, וזה יהיה בעשותו סעודה במאכל ומשתה.

4. אבודרהם שם: גרסינן בפרק התכלת תנו רבנן חביבין ישראל שחבבן הקדוש ברוך הוא במצות תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה בפתחיהן ועליהם אמר דוד שבע ביום הללתיך. וגו'. ומשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום בלא המצות וכיון שנזכר למילה שבבשרו נתישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני.
ופי' ה"ר משה כהן מצוה שמינית אחר שבע מצות שנצטוו בני נח. או מצוה שמינית אחר שבע מצות הנמצאות תמיד לכל אדם מישראל והם ארבעה כנפות ציצית ושתי קצוצות התפילין של הזרוע והראש ומזוזה ע"כ.

דרשות ופירושים מיוחסים לרבנו יונה - פרשת לך - לך: וכמו שאמרו בדוד כשהיה במרחץ וגו' נסתכל במילה ואמר למנצח על השמינית, על מילה שניתנה בשמיני. או שהיא מצוה שמינית, אחר ז' מצות שנצטוו בני נח.
וכיו"ב כתב בפרשת אשה כי תזריע: ועוד כמה מעלה גדולה לישראל בהיות בגופם אות ורושם שהם עבדי השם, אות קיימת כל זמן קיום האדם, נמצאת עמו בכל מקום שיהיה, כמו שאז"ל בדוד שכשנכנס למרחץ, וראה שאז לא היה ציצית בבגדו ולא תפילין בראשו, נצטער על היותו מאין מצוה, כשנסתכל במילה נחה דעתו ואמר עליה למנצח על השמינית, על מילה שניתנה בשמיני, על מצות שמינית שהיא ניתנה אחר שבע מצות של בני נח.

5. סדר הטבת חלום וסיום ספר אבודרהם מכתב יד, (המופיע ב"ישורון" כ"ה): כתב הר' משה כהן כי החלומות נחלקים לשלשה ענינים. יש חלום של נבואה ממש כחלום הסולם, וכן כתיב, אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. ויש חלום שראוית להשגיח עליו ולצפות לו, ועליו אז"ל חלום אחד מס' בנבואה, והוא כשרואה בחלומו שכח הדמיון מרכיב מהדברים המושגים בחושים דבר שלא הושג כמותו בכח החוש. דרך משל, כגון חלומות יוסף שאמר, והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה וגו', שאין להם כח התנועה, והדמיון מראה בהם בחלום תנועה לסבב ולהשתחוות. וכן השמש והירח המשתחוים לא הושגה להם תנועת השתחואה לאדם. ויש חלומות שאינו כלום כרוב חלומות בני אדם, ועליהם נאמר, והחלומות שוא ידברו עכ"ד.

דרשות ופירושים מיוחסים לרבנו יונה - פרשת וישב יעקב: והחלומות נחלקים לג' ענינים, יש חלום של נבואה ממש, כחלום הסלם, וכן כתוב אם יהיה נביאכם וגו' בחלום אדבר בו. ויש שאינו כלום, כרוב חלומות בני אדם, ועליהם נאמר [וחלומות] השוא ידברו. ויש שהוא אחד מששים בנבואה, וראוי להשגיח עליו, כמו שאמרנו, והוא כשרואה בחלומו שכח הדמיון מרכיב מהדברים המושגים בחושים דבר שלא הושג כמותו בכח החוש, כגון האלומים הללו שאין להם כח התנועה והדמיון מראה להם בחלום תנועה לסבב ולהשתחות. וכן השמש והירח המשתחוים לא הושגה להם תנועת השתחואה לאדם, וכו'.

***
מתברר שבכל מקום! אשר בהם מזכיר באבודרהם את "הרב ר' משה כהן", נמצאו הדברים לפנינו באותם דרשות ופירושים, בלי יוצא מן הכלל, אע"פ שרבו החיסורים בכ"י הדרשות ופירושים אשר בידינו.
במקום אחד הביא באבודרהם מכ"י הנ"ל מאמר בשם "הרמ"ה", והרשקוביץ שם מעיר, וז"ל: לא מצאתיו בדרשות ופירושים הנ"ל, אבל מכיון שהכתב יד שהספר נדפס ממנו הוא חסר, יש לשער שדברים אלו מקורם בחלק שחסר... עד כאן. האמת, אשר מסתמא אין האבודרהם שם מתכוון לה"ר משה כהן, הנזכר אצלו בשם מלא תמיד: "הרב ר' משה כהן", וגם ר"ת של "רבי משה כהן" הם "רמ"ך", לא "רמ"ה", (חוץ למקום אחד הנזכר בהערות שם בעמוד ס"א מכ"י א'). אפשר שכוונתו היא לרמ"ה הידוע, דהיינו רבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי אבולעפיה, ובפרט לפי ההקשר שם, אשר מפרש גמרא במס' עבודה זרה, עליה חיבר רמ"ה הידוע חידושים, ולא זכינו לאורם, ראה חידושי הריטב"א - מס' עבודה זרה נ"א א', ועוד.

***
מקבילות מרובות ומדויקות אלו מוכיחות כדברי הרשקוביץ, שאותם דרשות ופירושים אשר מיוחסים לרבנו יונה, הנם באמת מאת "הרב ר' משה כהן".
מאידך, לכאורה הזיהוי הספציפי עם ר' משה בן ר' יהודה הכהן מטולדו, תלמיד חבר של הרא"ש, אינו מפורש בשום מקום, אלא אולי השערה היא לפי האזור והתקופה. ר' משה הזה, היה חבר ב"ד של הרא"ש, יש ממנו מקצת שו"ת הלכתיות, ולא מוזכר כלל לעניין דרוש, בעוד ספר זה הנו מלאכת מחשבת ממש, של דרשות מיוחדות שנישאו ברבים.
אך כמובן לא ראינו אינו ראיה, ועכ"פ דברי הרשקוביץ ש"הוא כנראה ר' משה בן ר' יהודה הכהן מטולידו, תלמיד חבר של הרא"ש", לא מצאנו בסיס לכך. לא מצאתי אזכורו באגדה אלא בהלכה.
עדיין לא ברור מיהו "ה"ר משה כהן" הזה. הרושם מהדרשות, אשר מדובר בחכם בעל שיעור קומה הדורש בציבור, וקשה להניח שנשכח זכרו משום מקום אחר.

***

חשבתי שניתן להציע עוד מועמד, כלפי שאלת מהות "הרב ר' משה הכהן" הזה, והוא שלענ"ד ייתכן לומר שמדובר בר' משה כהן אבן קרישפין [או: קריספין]. חכם נכבד זה נשכח זכרו מספרותנו המודפסת [מלבד הנרשם למטה], ולא מוזכר בספרי שמות רבנים, אבל שרדו מקצת כתבי יד ממנו, בין היתר בפרשנות מקראית, ובענייני אגדה ופילוסופיה, ואף כתבים בערבית, ומתוכם ניכר מעלתו ופרסומו בשעתו.
בכתבי היד מתואר שמו: "ר' משה הכהן אבן קרישפין ממדינת טליטלה", "משה הכהן אבן קרישפין ממדינת טולטילו", "פירוש שמע ישראל ... לר' משה הכהן בן קרשפין ממדינת טליטלה", "משה הכהן אבן קרשפין קרטבי", "משה הכהן אבן קרישפין ממדינת טוליטלה", ועוד.
In an article on Judeo-Arabic Literature in the Encyclopedia Judaica, we find: “In Judeo-Arabic literature, in both Spain and the Middle East, the 13th century marks a division between what preceded it and what followed…. In the field of theology, Moses Ibn Crispin Cohen, who in 1336 left his native Cordoba to settle in Toledo, composed a tract on providence and the afterlife.”
In an article from the Routledge Encyclopedia of Philosophy on Jewish Averroism, we find: “There were a large number of other thinkers whose work is largely based upon Averroes but who have not been discussed here in detail. The work of Joseph ibn Waqar and Moses ibn Crispin, for example, provides evidence of considerable discussion on Averroistic themes within the Jewish community.”
From the above it appears that he was an obscure Averroistic philosopher from 14th century Spain. - In English, this is all we have. However, there is an article by Georges Vajda, written in French, which discusses one of Ibn Crispin’s philosophic works. There he gives all the historical information that we have about Ibn Crispin.
“The little that we know on our author seems to be put together by M. STEINSCHNEIDER Die arabische Litteratur der Juden, § 127, p. 166. It appears that he issued from a Jewish family who had among its members many notables from the 13th to the 15th centuries. We note in 1283-1286 an almoxarife from Toledo, named Moses Ibn Crispin. In a document of Toledo, of June 23, 1351, appears a Moses, son of Solomon ben Crespin (perhaps our figure.) I owe this information, taken from FRITZ BAER Die Juden im christlichen Spanien, II, 72 et 247, a work that is inaccessible to me, to the friendly kindness of Professor J. M. Millâs VaIlicrosa. A Joseph Cohen Ibn Crispin was a reputable rabbi in Toledo in the XV century.”
There is little known biographical information about him. He appears to be from the courtier class who were in service to the kings.
In explaining why he has chosen this obscure figure Vajda states: “This time, we would want to illustrate the penetration of Averroism into Jewish thought by making known an author of lesser caliber, coming from the same milieu, whose speculations, without great interest if we measure them to scale against vast doctrinal syntheses, we will get closer, believe me, all the more to the cultural level of the intellectuals who left nothing to posterity.”
Concerning this particular manuscript of Ibn Crispin that is examined he states: “There is one though (in the folios 35-44, written in rather poor Arabic) that is not altogether worthy of neglect, in that it is a good specimen of the overall mentality of which we have spoken. This piece does not have an explicit title, but the subject matter is clearly stated from the very first lines: it treats the subjects of destiny and providence, and in passing on the problem of the immortality of the soul.”

***

מ"כ מכ"י: ...אחד הרבנים שהתנגדו... היה רבי משה כהן אבן קריספין מקורדובה וטולדו שבספרד (שנת 1350 לערך): "ואני רוצה לפרש הפרשה הזאת על דעת רז"ל שפירשוה על המלך המשיח ואזהר בכל יכולתי לשמר דרך הפשט ולא אדחוק להוציא הפסוק מפשטו ואולי לא יעבור עלי כל כך דחקים וריחוקים מהפכו כמו שעבר עליהם... הנבואה הזאת התנבא בה ישעיה ע"ה על פי יי להודיע לנו עניין המשיח העתיד לבוא ולגאול את ישראל כיצד יהיה ענינו מיום שיעמוד על דעתו עד שיבוא ויגאל אותנו כדי שאם יעמוד שום עומד ויאמר על עצמו שהוא משיח, שנתבונן בדעתנו ונראה בעינינו אם נראה שענינו כמו שאמ' הנביא בנבואה הזאת אז נאמין שהוא משיח צדקנו ואם לאו לא נאמין בו" (מפירוש ר' אבן כריספין).
ה"דחקים וריחוקים" שאליהם מתייחס רבי קריספין הם רמז לפירושו של רש"י... שהקטע לא מתייחס למשיח אלא לעם ישראל. רבי משה כהן אבן קריספין קם נגד פירוש זה ועמד על כך שקטע זה מישעיהו מתייחס למשיח; ושהוא נכתב במטרה לעזור בזיהוי המשיח כך שאפשר יהיה להכירו בבואו.

***

ועוד מ"כ מכ"י: הנה ישכיל עבדי, פירוש רבי משה הכהן אבן קרישפין על ישעיהו נ"ג: הפרשה הזאת הסכימו המפרשים לפרשה על גלות ישראל ואע"פ שנאמרה בלשון יחיד "הנה ישכיל עבדי" דחקו לומר שהוא כמו "ואתה ישראל עבדי" (ישעיהו מ"א ח'), אבל כאן לא הזכיר ישראל אלא עבדי סתם, ויש מהמפרשים שפירשוה על הצדיקים בעולם הזה שהם לחוצים ומעונים ולעתיד ישכילו ויזהירו כזוהר הרקיע גם אלו הוציאו הפסוקים מהפשט שהם מדברים בלשון יחיד ופירשום על הרבים, ואני רוצה לפרש הפרשה הזאת על דעת חז"ל שפירשוה על מלך המשיח ואזהר בכל יכולתי לשמור דרך הפשט וארמז על המלות שמוכיחות למבין שאין פירושן כמו שהמפרשים הטוענין עלינו על אלוה שלהם כדי שיהיה בפירושי זה גם תשובה לטענתם תופסת על פירוש הפרשה. ויביא פה מה שדרשו חז"ל "הנה ישכיל עבדי" זהו מלך המשיח, "ירום ונשא וגבה מאד", ירום מן אברהם שכתיב בו "הרימותי ידי אל ה'", ונשא ממשה שכתוב בו "כי תאמר אלי שאהו בחקך", וגבה ממלאכי השרת שנאמר בהם "וגביהם וגובה להם" וכה"א מי אתה הר הגדול שהוא גדול מן האבות (ילקוט ישעיהו סי' תע"ו), והנוצרים מביאים ראיה כי המשיח הוא רוחני והוא אלוה כי יש לו מעלות גבוהות יותר מן המלאכים, ותשובה על זה כי גם הצדיקים שהם בני אדם נאמר עליהם שהם גדולים יותר ממלאכים, וא"ר יוחנן גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת (סנהדרין צ"ג ע"א), "הנה ישכיל עבדי", ואמר תחלה שמצינו במקרא שמזכיר "עבדי" על הנביא כמו "משה עבדי" (יהושע א' ב') ועל הנביאים בכלל "אל עבדיו הנביאים" (עמוס ג' ז'), וכן על ישראל "כי עבדי הם" (ויקרא כ"ה נ"ה), וידוע שנאמר על בני אדם שנולדו מאיש ומאשה ולא מצינו השם הזה אפילו על מלאך, שאינו נופל אלא על מי שמשתדל ומשעבד את עצמו לעבודת ה' ומטה את עצמו ואת כל מחשבותיו לעבדו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל אברי גופו כעבד נאמן, ולא יתכן לומר זה על מלאך שאינו גוף ואין בו כח גוף, וכל שכן שאי אפשר לומר עבד על עצם הבורא יתברך כדברי טוענינו כנגדנו בטענת השלוש ואומרים שאותו האיש היה מעצם הבורא והכל עצם אחד אלא שנחלק לשלושה עצמים אב ובן ורוה"ק, ושהבן נתגשם וירד לארץ, ודבר זה אי אפשר לאומרו וכל שכן לציירו אפילו ברעיון, ואיך היה קורא את עצמו עבדי ששעבד עצמו לעבוד השם?, "ירום ונשא וגבה מאד" מכאן תשובה לטוענים כנגדנו, כי מלות האלה יורו על העתיד ואינם נופלים על אלוה כלל, ואיך יתנבא הנביא שהוא בן אדם על אלוה שלעתיד ירום ונשא וגבה מאוד שנראה שלא היה כן לשעבר ואם אלוה הוא הלא אין בו שנוי והיה לשעבר כמו שיהיה לעתיד, ואם יטענו עוד שהנביא אומר על הגשם שנתגשם בעולם הזה ועליו גם כן אמר עבדי תשובתם בצדו משני צדדים האחת כי נאמר הנה ישכיל עבדי והגשם אינו משכיל אלא הנפש משכלת ועל האיש המשכיל הוא אמר עבדי ועליו הוא אומר ירום ונשא וגבה, שנית שבגשמות שנתגשם בעולם הזה לא ראינו בו מעולם לא התרוממות ולא התנשאות עד שנהרג. ועתה אחזור לפרש את הפרשה, "הנה ישכיל עבדי" יראה על המעלות שאומר עליו הם מצד שכלו ובעתות הגאולה יבין המשיח וישכיל הקץ וידע כי הגיע התור שיתגלה למחכים לו, ואמר "ישכיל" ע"ד שאמר דניאל (י"ב י') "והמשכילים יבינו", ומיד יקום וירום בשכלו ויגבה לבו באהבתו לעמו לקבץ נדחי ישראל לא בכח ולא בחיל כ"א ברוחו, ויגיע בהשגת שכלו למעלה גדולה מאד ממעלת כל האנשים השלמים שהיו בעולם וכדרשת חז"ל ירום מאברהם ונשא ממשה וגבה משלמה מאד ממלאכי השרת, ירום מאברהם שהיה תחלה אברם ואח"כ אב המון והוא ירום ממנו, ונשא ממשה שהיה נשיא מנשיאי הלוי ונביא אשר לא קם בישראל כמוהו והושיע את ישראל תשועה גדולה ביציאת מצרים, והיה שמעו הולך בכל המקומות עד אשר נבהלו אלופי אדום ואילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען וזה ינשא יותר כי בקבצו את נפוצותינו מארבע כנפות הארץ יתנשא בעיני כל המלכים אשר בכל העולם וכולם יעבדוהו וינשאוהו עליהם, וכן ניבא עליו דניאל (ז' י"ד) ואמר "ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון וגו'", וגבה משלמה שגבהה מעלתו עד שנאמר בו "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דהי"א כ"ט כ"ג), ואמרו חז"ל (מגילה י"א ע"ב) שמלך על העליונים ועל התחתונים, ומלך המשיח שתהיה השגתו בשכלו במעלה גבוהה תגבה מעלתו יותר "מאד" ממלאכי השרת שתהיה השגתו בשכלו קרובה להשגתם וזאת מעלה רבה עד מאד שיגיע מורכב מחומר להשיג השגה יותר גדולה מהשגת הנפרד מהחומר והמשיח הזה יתכן שלא יולד בתוך גלות ישראל במקום שהם כפופים תחת האומות כי שם ברוב השעבוד אי אפשר שיולד אדם שיגיע אל המעלה הרמה הזאת, אלא יתכן שיש מקומות בעולם שיושבים בהם ישראל באהלים בתוך המדבר ואינם תחת ממשלת האומות אלא שהם גולים מארצם, ואולי הם מכלל ישראל שהגלה סנחריב מלך אשור לחלח ולחבור ואח"כ הלכו אליהם משפחות מבית דוד ובפרט המשפחה הטהורה שעתיד לעמוד ממנה מלך המשיח, וכאשר יולד עבד ה' זה מיום שיעמוד על דעתו יהיה תמיד פרוש להשכיל להשיג האל יתברך כל מה שאפשר להשיג עד אשר יגיע למעלה שלא עלה עליה זולתו מבני אדם, ומעת שיעמוד על דעתו יחשוב רק בעמו ישראל ובצרתם ובשעבודם ויצר לו מאד בכל צרתם ועל היותם נדחים בקצות הארץ ותגדל דאגתו עד אשר מרוב הדאגה ישתנה זיו מראהו ממראה בני אדם ויאחזהו צירים וחליים רבים כי רוב הדאגה מביאה לידי חליים בגבורת המרה השחורה כידוע לרופאים וכל היסורים הבאים עליו הוא מצד דאגתו עלינו ולא בעבור שום חסרון או חטא שיהיה בו עד שיהיה נענש ביסורים ובמכאובות אף כי הוא שלם בתכלית השלמות ומתנפל ומשתטח לפני אל בעדנו שימהר זמן גאולתנו, עד שלרוב חליו ומכאוביו יבזוהו רואיו ויחשבו עליו שברוב חסרונו וחטאיו הביא עליו ה' כל היסורים ההם, והוא נבזה בעיניהם ואינם מחשיבים אותו לכלום, ואמר הכתוב "כאשר שממו עליך" להלעיג בך בתחלת בואך ואמרו האיש הנבזה ה"עני ורוכב על החמור" איך ינצח מלכי העולם, "כן יזה גוים רבים" יאמרו עתה שהטיף מלתו עליהם ופיהם יפערו למלקוש דבריו, "עליו יקפצו מלכים פיהם" שיסגרו פיהם ויהיו יראים מלדבר עליו, "ומי האמין לשמועתנו" כאשר באה שמועת משיח בעמים מי מהם שהאמין בה, "וזרוע ה'" הוא מוליך לימין הגואל כמו שהוליך לימין משה זרוע תפארתו, "על מי נגלתה" שיאמין בזה ולבסוף הבורא ישלם לו גמולו על כל דאגתו עלינו וירבה את זרעו ויאריך ימיו ויחלק לו חלק בארץ בין הרבים ויתן לו שלל גוים עצומים וכו'.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' ינואר 02, 2019 12:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שייף נפיק
הודעות: 2724
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 01, 2019 11:47 pm

מאחד ממו"ר הבקי היטב בתורתו של רבינו יונה שמעתי שפשיט"ל שלא מקולמוסו של רבינו יונה יצא הספר.

הוגה ומעיין
הודעות: 1770
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' ינואר 02, 2019 10:11 am

פירוש שמע ישראל של ר' משה הכהן קריספין הוהדר ע"י רי"י שפיגל, אסופה ליוסף, ירושלים תשע"ד. ובהקדמה שם עוד מעט פרטים אודותיו.

ברי היזיקא
הודעות: 207
הצטרף: ד' נובמבר 20, 2013 2:30 pm

Re: "דרשות ופירושי רבינו יונה" - האמנם לרבינו יונה?

הודעהעל ידי ברי היזיקא » ה' ינואר 03, 2019 10:31 pm

מעניין כי בפירוש רבינו יונה על משלי - מהדורת מוסד הרב קוק [בלבד] שם הודפס הספר על פי כתב יד יחידי ומדוייק ביותר [כך לפי המבוא שם] יש הקבלות רבות לספר הדרשות, ומעניין אם כן כיצד הובאו הדברים מאין ולאן


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 85 אורחים