האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 31, 2015 12:20 am

ז"ל השל"ה כללי התלמוד כלל פה קדוש -
ובכלל פה קדוש הוא להציל מטעות, כשתראה בדברי רבותינו ז"ל שמפרשים תיבה ואומרים שכן הוא לשון יוני או לשונות אחרים של גוי, כגון 'אתהן' בפרשת קדושים (ויקרא כ, יד), שפירש רש"י אתהן אחת הן לשון יוני הוא. וכן בפרשת בא (שמות יג, טז) 'טט' בכתפי שתים, 'פת' באפריקי שתים (סנהדרין ד ב). אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לשון קודש, אלא הכי פירושו, כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה רק לשון הקודש, כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה דוכתי, וכשבלל הקדוש ברוך הוא הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם כן בשאר הלשונות, והתיבות הנזכרות לעיל הם לשון קודש, ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי


ובדרשות הר"י אבן שועיב פרשת נח כתב -
אבל דור הפלגה הכל היה שפה אחת ודברים אחדים והוא לשון הקדש כי כלם היו מדברים בו וכשנתפרדו בעונם נתקלקל הלשון ונתפרדו לע' אומות ולשבעים לשון, ונשאר לשון הקדש בישראל ובזרעם ואבדנו ממנו הרבה, ונשאר ממנו קצת בפי האומות, וזהו אמרם ז"ל ריש פרקין דסנהדרין טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, כי הוא לשון הקדש. וכן בראש השנה שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, כי חלילה שנלמוד מצותינו הקדושות מלשונות הגוים, ושנביא ראיה מלשונם הגרוע, אבל הוא לשון קדש נשאר בידם. והיתה הקבלה ביד חכמי ישראל כי אותו לשון הוא לשון (ה)קדש


וכ"כ במדרש תלפיות ענף אפיקומן, עי"ש.

וע"ע -
viewtopic.php?f=7&t=3619&p=27135&hilit#p27045
viewtopic.php?f=17&t=18850&p=186982&hilit%D7%99#p186974

גם זו לטובה
הודעות: 2071
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' דצמבר 31, 2015 3:05 am

בפשוטו אינו משום טט-פת והאריכו הראשונים לבאר תיבה טוטפות [וע"ע ברשב"א (ח"ה נה)-ולהניח אותם, כעדי בין בעינים, והוא אומרו: והיו לטטפות בין עיניך. שיהיה הדבר תמיד בין עיניו, ושלא יעבור אפי' רגע. טוטפות; עדויים. וכמו ששנינו בשבת (דף נז ע"א): ולא בטוטפת ולא בסרביטין] וטט פת אינו אלא ע"ד "דרש" או "רמז" [גם לא כתוב בתורה טט פת אלא לטוטפות, וע"כ שאינו אלא רמז בעלמא]
כמד' שלשון טט פת לא משמע כלל כתיבות בלה"ק, ומעוד טעמים לא מסתבר דהוא בלה"ק.

ובאמת בדברי חז"ל של טט פת מבואר רעיון פשוט, שד' פרשיות הרי הם ב' קבוצות של ב' פרשיות, "שמע" "והיה אם" -"קבלת מלכות שמים"; "קדש" "והיה כי"- "יציאת מצרים" [ודברי הרמב"ן שמזוזה זכר ל"יצאת מצרים" תמוהים דהתם ליכא אלא לפרשיות "שמע" "והיה אם", וכבר תמהו בזה, ולא העלו דבר מחוור]

בן פורת
הודעות: 37
הצטרף: ה' מאי 29, 2014 1:13 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי בן פורת » ה' דצמבר 31, 2015 11:44 am

גם זו לטובה כתב:בפשוטו אינו משום טט-פת והאריכו הראשונים לבאר תיבה טוטפות [וע"ע ברשב"א (ח"ה נה)-ולהניח אותם, כעדי בין בעינים, והוא אומרו: והיו לטטפות בין עיניך. שיהיה הדבר תמיד בין עיניו, ושלא יעבור אפי' רגע. טוטפות; עדויים. וכמו ששנינו בשבת (דף נז ע"א): ולא בטוטפת ולא בסרביטין] וטט פת אינו אלא ע"ד "דרש" או "רמז" [גם לא כתוב בתורה טט פת אלא לטוטפות, וע"כ שאינו אלא רמז בעלמא]
כמד' שלשון טט פת לא משמע כלל כתיבות בלה"ק, ומעוד טעמים לא מסתבר דהוא בלה"ק.

ובאמת בדברי חז"ל של טט פת מבואר רעיון פשוט, שד' פרשיות הרי הם ב' קבוצות של ב' פרשיות, "שמע" "והיה אם" -"קבלת מלכות שמים"; "קדש" "והיה כי"- "יציאת מצרים" [ודברי הרמב"ן שמזוזה זכר ל"יצאת מצרים" תמוהים דהתם ליכא אלא לפרשיות "שמע" "והיה אם", וכבר תמהו בזה, ולא העלו דבר מחוור]


גם אם נכון שטוטפת בלשון תורה בפשט המילה הוא עידוי ותכשיט, וכדברי הגמ' בשבת [ואגב לא היית צריך להרחיק עד הרשב"א, עי' ברמב"ן שהבאת], עדיין דברי הגמ' בסנהדרין צ"ת, כיצד יש לרמוז במילה בתורה עפ"י לשון כתפי ואפריקי.
לזה כתבו השל"ה ואבן שועיב שהיה ברור שלשון כפתי ואפריקי במקורם הוא לה"ק, וממילא שייך להבין הרמז דטט פת, ולומר שאף הוא מקורו בלה"ק.
והנח כעת למה שמדומה לך או מסתבר לך שאין המילים לשון הקודש.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2421
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' דצמבר 31, 2015 3:42 pm

בכל מקרה זה לא רק מוחלט בגלל "יגר שהדותא". אבל מן הסתם אתה מתכוון לסתמא דלשון התורה.
האם המפרשים לא דנו בעניין לגבי שמו של משה? הרי בתיה הייתה מצרית, והיא קראה לו בשם.

איש-אחד
הודעות: 448
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' דצמבר 31, 2015 5:57 pm

עדיאל ברויאר כתב:בכל מקרה זה לא רק מוחלט בגלל "יגר שהדותא". אבל מן הסתם אתה מתכוון לסתמא דלשון התורה.
האם המפרשים לא דנו בעניין לגבי שמו של משה? הרי בתיה הייתה מצרית, והיא קראה לו בשם.

בענין משה, בהעמק דבר כתב שבלשון מצרי משה פירושו "הילד".

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 31, 2015 9:53 pm

לר' עדיאל,
יגר שהדותא (וכן שמו של משה) אינו ענין לכאן לכאו', כי כך ראוי לספר בלשה"ק איך לבן כינה את האבן על פי לשונו, ואין כאן שימוש בלשון זרה, אלא סיפור שלם בלשה"ק איך לבן אמר את המילים יגר שהדותא.

לר' גזל"ט,
כמובן אי"ז פשטות הלשון וכמש"כ הרבה ראש' (ובהם התוס' במנחות על אתר), אבל מ"מ הרי ביאר לנו הר"י אבן שועיב נימוקו ד"חלילה שנלמוד מצותינו הקדושות מלשונות הגוים, ושנביא ראיה מלשונם הגרוע", וכפי שהעיר לך ר' בן פורת שטעם זה נכון גם בדרש ורמז.

(אולי הערתו של ר' עדיאל וכן ההערה של ר' גזל"ט יש לה מקום על השל"ה המובא לעיל, וכן במש"כ השל"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי, ולא על הר"י אבן שועיב, כי יש קצת חילוק ביניהם).

אוסיף עוד מקורות, (וזאת רשימה חלקית, כמובן), ותיכף נשאלה את גזל"ט האם הוא עומד בהסתברותו שטט ופת אינם לשה"ק, (וכיוון בהסתברותו לאילת השחר פ' ואתחנן, עי"ש), או שיניח לזה, וכעצת ר' בן פורת.

א. בקישור שהבאתי לעיל מצויין שכך כתב היעב"ץ ('עזר אור' על התשבי ערך אפיקומן). ז"ל
ותמיהתו הבל שלשה"ק אם כל הלשונות היא ובכולן נשארו מילות מלשה"ק מקודם הפלגה כמו שהראה זה המחבר עצמו כמה פעמים וכו'


ב. פי' תלמיד הרשב"א לחומש פרשת בא:
טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, לשה"ק לכל ניתנה וכל הע' אומות היו מדברים בו קודם הפלגה וכאשר בלל הא-ל לשונם לע' לשון נשאר לכל עם ועם שם מן השמות מפני רגילותם בו ולכן נביא ראיה מן לשונות הגויים וחלילה שנביא ראיה מן הטפל אלא העיקר רק שנסכים בפירוש המקובל בתיבות המסופקות לסמוך על יתר הלשונות ונאמר כי מלשה"ק נשאר בידם.

(התוכן מאד דומה לדברי הר"י אבן שועיב, שגם הוא תלמיד הרשב"א, והמו"ל האריכו בהקדמה ובהערות על הדומה ועל השונה בין ב' החיבורים).

ג. בפירוש האגדות לר' עזריאל:
כי מרדכי בלשן מפני שהיה יודע בע' לשונות לא הלך אנה ואנה ללמוד לשון כל עם ועם אלא שלמד מפתח לצרף בו אותיות כל לשון הנכללים בתורה כמו שאמרינן טט בגדפי שתים פת באפריקי שתים ואם כן טט פת הם ד וזה הדבר מוכיח שכל הלשונות רמוזים בתורה שאם לא כן לא היה לפרש לשון הקדש מלשון הגוים.


ד. ט"ז עה"ת דברים פ"ו פ"ח
והיו לטטפת כו', טט בכתפי שתים. אין הפשט שהתורה תדבר בלשון כתפי ובלשון אפריקי ח"ו לומר כן. אלא טט הוא לשון הקודש אלא שאין אנו יודעים פירושו ואמרינן כיון שמצינו בלשון כתפי ואפריקא שטט הוא שתים ופת הוא שתים אמרינן דגם בלשון הקודש הוא כן, וכן מצינו בהרבה מקומות שיש בלשון הקודש ובלשון לעז פירוש אחד.


ה. נחל קדומים פ' ואתחנן
בזה הגידו בחלום להגאון מהר"ל מפראג שזה כוונת הפייט שמע בכל לשון להתמלל הלא נודעה בארבעה אשר פירשו זקנינו הכוונה דמדחזינן שהתורה רמזה ארבע בלשונות הגוים כמ"ש טט בכתפי פת באפריקי ללמד שיכול לומר שמע בכל לשון והגאון הקדוש מהר"ש כתב מפי חלום עם הגאון החסיד בעל מגלה עמוקות שכונת הפייט דבד' מקומות בתלמוד אמרו דין זה השמע בכל לשון כ"כ בס' אספקלריא המאירה פי' הזהר דף קי מהס' ע"ש באורך ואני שמעתי מפה קדוש הרב המובהק מורינו כמהר"א נחום ז"ל משם המקובלים דמאי דאמרו רז"ל הן בלשון יוני אחת וכיוצא דאמרו תיבה בלשון פרסי וכיוצא ודומה לזה לאו למימרא דתורתינו הקדושה דברה תורה בלשון ההוא אלא דתיבה זו לשון הקדש היא אך בכל לשון לקחו תיבות מלשון הקדש וכללו באותו לשון והם חיותם והתורה הכל בלשון הקדש ורז"ל הודיעונו שתיבה זו בלשון יוני וכדומה והיינו דאותו לשון לקח תיבה זו מלשון הקדש ומ"ש דהקב"ה חלק כבוד ללשון ארמי היינו למה שסוברים העולם שהוא לשון ארמי א"נ שזה חיות לשון ארמי וחלק כבוד לכתוב חיות הלשון בכתוב הגם שיכול לכתוב באופן אחר דלה"ק רחב מאד ליודעים זהו תורף דבריו ז"ל ובכל ואת יש מקום לפירוש מהר"ל מפראג דממה שנקט הכא לשון זה ההעולם סוברים שהוא מכתפי ואפריקי וכתב חיות לשונם למדנו דשמע בכל לשון ודוק היטב כי קצרתי.


ו. כמדומני שראיתי בעבר בקובץ אורחות יושר שהביאו כן בשם ר"ח אחי מהר"ל, ואינו תח"י.

ז. שיעורי משמר הלוי סנהד' ד"ד
מרן החזו"א זיע"א ביאר בזה בתשובה בעל פה להמלמדים היקר יקרים ה"ה הרה"ג הצדיק רבי ישראל זלושינסקי זצ"ל ויבדלחטו"א הרה"ג הצדיק רבי משה הלוי טורק שליט"א ששאלוהו על כך וכי ניתנה התורה הקודשה בלשון כתפי ואפריקי איך לבאר דבר זה לעצמם ולהתלמידים היקרים והשיב מרן החזו"א זיע"א דהפירוש הוא שהרי העולם נברא בלה"ק וכל השפות נשתלשלו מלשון הקדש וא"כ מהא דבמקומות הללו קורין לשתים טט או פת מוכח שיש לזה יסוד ג"כ בלה"ק.



בתורה שלמה הביא: ילקוט קורדיסטן כתב יד לטטפות פט בכתפי שתים פת באפריקי וכי לא ידעה התורה אלא לדבר בלשון גוים תשובה פת לשון פותת אותה פתים פתות אחת לשנים פתים לארבעה

טרחתי מעט לאסוף המקורות לצד אחד, והנחתי עוד, וכמדומני שיש גם די מקורות טובים לצד השני, והנחתי לבא אחרי.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ש' ינואר 02, 2016 7:20 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 01, 2016 12:31 am

ב' הוספות,

ראשית, להזכיר את הגמ' בראש השנה דכ"ו
מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר רבי עקיבא כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי אשר כריתי לי אמר רבי שמעון בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא רבי יהושע בן לוי מאי קרא מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול


שנית, לבאר דהדרשא של טוטפות לכאו' היא המלמדת על כך שיש ד' בתים בתפילין של ראש, וא"כ זה ממש לימוד הלכה ע"י לש' זרה, אבל באמת יש בראש' ובאחרו' שנקטו דהוי אסמכתא והמקור של ד' בתים בתש"ר הוא מקבלה שהיתה בידם, וא"כ אולי פחות קשה בזה לרמז בלשון זרה, (ותליא בביאור ענין אסמכתא). אכן בברייתא במנחות לד: נראה שזה ילפו' גמורה, דאי' שם "ת"ר לטטפת לטטפת לטוטפת הרי כאן ד' דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים".
והנה התוס' הק' דא"כ אם ילפי' מהייתור של תיבת לטוטפות וגם מפרשי' טט פת אז יש לנו יותר מד' בתים בתפילין, ויש בראש' שתי' על זה דמ"מ בשפת כתפי יש כאן ב' ולא ד', ובשפת אפריקי גם כן יש רק ב', ובשום שפה אין לנו ד' ביחד, (עי' תוס' ויד רמה ותורא"ש סנהד' ד:, ובחי' עה"ת לר"ת, ותוס' זבחים לז:, ועוד), וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 01, 2016 2:44 am

ואגב,
יש בראש' שכ' על שם הוי"ה שהוא בלשון ארמית.

ז"ל מחזור ויטרי סי' ט: לפי שהשם המיוחד בלשון ארמי הוא.
וכ"ה בסידור רש"י סי' יא, ובליקוטי הפרדס לרש"י דף יב,
ועי' במקורות הנ"ל בכל ההקשר.

מצו"ב מאמר מהגר"מ שפירא על הענין.


וראה עוד בשו"ת מפענח נעלמים סי' א, והעתקתי את תחילת דבריו כי נוגע גם בענין הזה וגם שייך לנושא האשכול:
בענין שם העצם הוי"ה ב"ה ושם אהי"ה ב"ה
שלום וברכה אל כבוד תלמידי הותיק יתיב בתונאי דלבי, אהובי וחביבי, כש"ת מו"ה יוסף ספיר הלוי, נרו יהל כאור בוקר יזרח.
הן מכתבך הגיעני, ואשר שאלת ממני לבאר לך דברי רבינו הרשב"ם ז"ל בפרשה שמות (שמות ג' ט"ו), שכתב כי שם הוי"ה הוא באמת ביו"ד אלא שאנחנו קוראים אותו בוא"ו, עכ"ל. והנה לא פורש כוונתו ודבריו הקדושים באו סתומים, וחפצך שאפרש לך ביאורו:
תשובה. ריש כל מראי"ן אבאר דברי מאור הגולה רש"י ז"ל בספר הפרדס הגדול (פירוש התפילה, דף שכ"ג דפוס בודאפעשט), שכתב כי שם העצם יקו"ק הוא לשון ארמ"י, ולפיכך תקנו חז"ל הקדיש יהי שמיה רבא מבורך בלשון ארמי, עכ"ל. וכן הוא בליקוטי הפרדס. וכבר עמדו גדולים חקקי לב על דבריו אלה. ואני אפרש כפי אשר חנני ה' יתברך בפשוטן של דברים, וממילא יובנו לך דברי נכדו הרשב"ם ז"ל, כי דבריהם ממקור אחד נבעו, ושניהם עולים בקנה אחד, ואתה הסכת ושמע:
הן הלא נודע מה שכתב רשב"ם ז"ל שם בפסוק הנזכר, כי שורש שם הוי"ה הוא מלשון הכתוב (קהלת ב' כ"ב) מה הוה לאדם, והנה מלת הוה היא מלה ארמית, כי בלשון עברי יאמר היה ביו"ד תחת הוא"ו, ואל תתמה שהרי תיבת הוה כתובה ג"כ במקרא דקהלת הנזכר, כי הנה ידוע שבמקראי קודש נמצאים הרבה תיבות ארמיות, כמו שאמרו חז"ל (פסיקתא זוטרתא פ' בראשית) יפת אלקים ליפת (בראשית ט' כ"ז) לשון ארמי הוא תרגום כי ירחיב ארי יפתי, מכאן לתרגום מן התורה, עכ"ל המדרש. וכן ואתה מרבבות קודש וגו' ויתא ראשי עם (דברים ל"ג ב' - כ"א), מלת אתה לשון ארמי הוא. וכן הרבה כיוצא בהן. ועיין בתשובת הרמ"א ז"ל (קכ"ח - ק"ל) מה שהשיב להר"י מינץ בענין זה. וזהו שכתב רש"י ז"ל כי שם הויה הוא לשון ארמי, שהרי בלשון עברי יאמר תחת תיבת הוה בוא"ו, היה ביו"ד, וזה אמת ויציב. (ותמהתי על חמי זקני הגאון המובהק בספרו ישמח משה (פ' צו בד"ה הפטורה לשבה"ג) שנדחק לבאר דברי רש"י בספר הפרדס בדרך רחוקה, ולפע"ד מה שכתבתי נכון באמיתת כוונתו, ואין להאריך):
וכו' וכו'
חנוך העניך בהרב המפורסם בשם טוב רבי יוסף דוד מסאסוב זצוק"ל
קבצים מצורפים
הגרמ''ש על שם הוי''ה.PDF
(1.73 MiB) הורד 60 פעמים

גם זו לטובה
הודעות: 2071
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' ינואר 01, 2016 2:55 am

יש להעיר שכותרת האשכול "האם התורה כתובה רק בלה"ק" והאריכו לדון בתיבת לטוטפות, וכפי האמור מילת טוטפות ודאי בלה"ק, ולא נכתבה תורה בשפה אחרת, הנידון באשכול האם ניתנה תורה להידרש בשפה אחרת.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 02, 2016 6:44 pm

עושה חדשות כתב:ג. בפירוש האגדות לר' עזריאל:
כי מרדכי בלשן מפני שהיה יודע בע' לשונות לא הלך אנה ואנה ללמוד לשון כל עם ועם אלא שלמד מפתח לצרף בו אותיות כל לשון הנכללים בתורה כמו שאמרינן טט בגדפי שתים פת באפריקי שתים ואם כן טט פת הם ד וזה הדבר מוכיח שכל הלשונות רמוזים בתורה שאם לא כן לא היה לפרש לשון הקדש מלשון הגוים.

בהמשך דבריו שם כתב עוד -
ושמעתי כי כפי השתנות האוירות ישתנו הלשונות, שאין הדיבור אלא אויר נחתך בלשון וכפי התפשטו בכלי הדיבור ישמע. וכל הלשונות שהם בפאת צפון דומות זו לזו, וכן בכל פאה מן הפאות יש דימיון בלשונותם בארצותם בגוייהם.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 15, 2016 11:49 am

ווארט נאה:

ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.

וכ' בפנים יפות "ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו'. יש לפרש לשון כה כמו שאמרו חז"ל בפרק אלו נאמרים בסוטה [לח א] כל מקום שנאמר כה אינו אלא בלשון הקודש, והוא ע"ד שפירש"י עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו, ומצינו [ויק"ר לב, ה] שיצאו ישראל ממצרים בשכר שלא שינו לשונם ולא שינו שמם, והיינו דאמר כה תאמרון בלה"ק שלא שינה לשונו ולא שמו".

ושמעתי להוסיף, דכיון דרמז לו ב'גרתי' על תריג מצוות, לפיכך אמר להם שיאמרו בלשה"ק ולא ישנו ללשון אחרת, וזהו גם כה אמר יעקב, דהיינו שיאמרו לעשיו שיעקב ציווה אותם על לשה"ק, לומר ולרמז לו שלא שינה לשונו (כהפנים יפות), וכן לרמוז לו ענין תריג מצוות.

מצליח
הודעות: 274
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי מצליח » ו' ינואר 15, 2016 7:53 pm

הווארט הזה כותב רא"ד פרידמן בשם ס' זכרון אלעזר מסאסוב, והעיקר לא כתבת דבתרגום על מלת גרתי הוא 'דרית' והוא תרי"ד לפי הידוה על 'והיה כאשר 'תרי"ד' ופרקת עלו, דהיינו שלא יוסיף מצוה כגון מצוה לדבר לה"ר על איש זה וכדו'.
-----
בענין לטוטפות הנידון למעלה, בתוס' זבחים לד: מביא בשם ר' יהודה מקורביל דג' לטטופות כתיב חד לגופיה, והשנים אחרים ללמד על ד' בתים בלשון כתפי ד' ובלשון אפריקי ד', והוא פליאה עצומה לכאו' שילמד לנו התורה אותו דבר בשני לשונות.
ואפשר לומר עפ"י מש"כ בבאר התורה פ' בא בשם מורו המהרש"ל דלכן רמזה התורה בלשון אחר, משום שכל ענין תפילין הוא המלכת הקב"ה מסוף העולם ועד סופו וכתפי ואפריקי הוא בשני קצות העולם, ועי' בצידה לדרך שהקשה עליו ל"ל האי טעמא הא הרבה מצינו בתורה רמזים בשאר לשונות, וי"ל דהמהרש"ל בא להשלים לד' התוס' הנ"ל דלכן כתבה התורה מספר ד' בשני לשונות ולא סגי בחד לשון להורות כנ"ל ודו"ק

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 16, 2017 11:22 pm

עושה חדשות כתב:ואגב,
יש בראש' שכ' על שם הוי"ה שהוא בלשון ארמית.

ז"ל מחזור ויטרי סי' ט: לפי שהשם המיוחד בלשון ארמי הוא.
וכ"ה בסידור רש"י סי' יא, ובליקוטי הפרדס לרש"י דף יב,
ועי' במקורות הנ"ל בכל ההקשר.

מצו"ב מאמר מהגר"מ שפירא על הענין.
הגרמ''ש על שם הוי''ה.PDF
(1.73 MiB) הורד 35 פעמים


הקפצה.

איתן
הודעות: 521
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
יצירת קשר:

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי איתן » ג' ינואר 17, 2017 12:08 am

אם התורה יכולה לכנות מישהו בשמו הלא עברי, דרך משל - צפנת פענח, שוודאי ישמע לכל אחד כשם לועזי, למה יש בעיה שהתורה תכנה חפץ כלשהו בשמו הנפוץ, גם אם הגיע משפה זרה?

נוטר הכרמים
הודעות: 3959
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 17, 2017 7:36 am

סביב הנושא היו כאן דיונים לרוב, וראה לדוג' כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 17#p180517 וש"נ עוד.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 12, 2017 8:44 pm

אציין עוד דבר, הרמ"ע מפאנו סבור שאמנם התורה משתמשת בלש' ארמית, אבל לא בלש' מצרית.

מאמר אם כל חי א-לא:
ואינן מכירין פני המתפלל בלשון ארמי אף על פי שחלק לו הכתוב כבוד בתורה נביאים וכתובים וכל שכן בשאר לשונות שלא זכו לכך ואל תשיבנו מדעת קצת מפרשים שאמרו כי צפנת פענח היא מלה מצרית שאיננה אלא עברית ומורכבת משני פעלים פ"ע שמשמעו הרמת קול כמו כיולדה אפעה נח כפשוטו ירצה שבהרימו קולו לגלות ולפרסם הדבר הצפון דעת השומע נוחה הימנו. קשר המאמר צפונות מגלה בנחת רוח לא כחרטומי מצרים שהיו פותרין ולא לפרעה כי דבריהם לא לרצון.

עושה חדשות
הודעות: 5833
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 24, 2017 12:24 am

עושה חדשות כתב:ווארט נאה:

ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.

וכ' בפנים יפות "ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו'. יש לפרש לשון כה כמו שאמרו חז"ל בפרק אלו נאמרים בסוטה [לח א] כל מקום שנאמר כה אינו אלא בלשון הקודש, והוא ע"ד שפירש"י עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו, ומצינו [ויק"ר לב, ה] שיצאו ישראל ממצרים בשכר שלא שינו לשונם ולא שינו שמם, והיינו דאמר כה תאמרון בלה"ק שלא שינה לשונו ולא שמו".

ושמעתי להוסיף, דכיון דרמז לו ב'גרתי' על תריג מצוות, לפיכך אמר להם שיאמרו בלשה"ק ולא ישנו ללשון אחרת, וזהו גם כה אמר יעקב, דהיינו שיאמרו לעשיו שיעקב ציווה אותם על לשה"ק, לומר ולרמז לו שלא שינה לשונו (כהפנים יפות), וכן לרמוז לו ענין תריג מצוות.


אגב,
התבוננתי היום על פרשה מקבילה, והדמיון בלש' הכתוב מעורר מחשבה ועיון:
וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ: וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ: וכו'. האם זה לא תואם לתחילת פ' וישלח? (דהיינו כש'ישראל' נפגש עם 'אדום').

מעט דבש
הודעות: 1988
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: האם התורה כתובה רק בלשה"ק?

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוקטובר 13, 2017 12:05 am

מזרחי (רא"ם) בראשית פרק מג פסוק כ
בכמה מקומות סמכו את לשוננו הקדוש בלשונות נכריות ואמרו גבי (ויקרא כ, יד וסנהדרין עו א): "'באש ישרפו אותו ואתהן' - ואת אחת מהן, ולשון יוני ה"ן אחת", ואמרו (סנהדרין ד ב): "ארבע בתים של תפילין קרויין 'טטפת' טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים" וכאלה רבות. ובלשון ארמי הרבה מאד "ישגא אחו בלי מים" (איוב ח, יא), "אתא בקר" (ישעיהו כא, יב), "מי מלל" (כא, ז), ומאן לימא לן שלשוננו לקחו מהם ולא ההפך.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אמונה, דעת_האברך, דרומי, ושא_נס, לוצאטי, ליבא לתיובתא, צורב מתחיל, תבונה1 ו־ 25 אורחים