הופיע שנות דוד ודור חלק ד'- למי תוכן העניינים?

[אורח]

בבקשה

[איש_ספר]

רצ"ב

(דור__&_ד.pdf).pdf

(965.02 KiB) הורד 1301 פעמים

[אלי_ש]

תודה רבה (וברוך הבא/הנמצא)

[יוסף שרייבער]

תודה רבה (וברוך הבא/הנמצא)

[המחקר]

במה עוסק המכתב של הרב פנחס לינטופ? נדמה שזכרו של מקובל גדול זה אבד במשך השנים, וחבל!

[איש_ספר]

מכתבים לרב קוק, ביקורת על מאמריו. דברים מאד מעניניים. יש קטע שהוא כותב, אני איני נמנה על הח"ח וסיעתו המביטים על כל הדור החדש ביאוש מוחלט, אבל גם איני מסכים עם השקפתו להסתכל על הדור בכזו שמחה וכו' (הנוסח חפשי לגמרי)
תשובות הרב קוק אליו נדפסו באגרות הראי"ה אבל מכתביו לרב קוק לא פורסמו מעולם למעט פסקאות בודדות (כמובן שכל המידע שלי זה משם).
שמעתי שמישהו עשה עבודה עליו? האמנם? הוא אכן דמות מרתקת במיוחד.

[המחקר]

איפה ניתן לרכוש את הספר??

[מחולת המחנים]

שאלה למנהלי האוצר:
מדוע חלק ד' עדיין לא נכנס לאוצר, בניגוד לשלושת הכרכים הקודמים ששוכנים בו כבוד.

[ישבב הסופר]

גם בספרו של הרב בצלאל נאור שליט"א "קנאותיה דפנחס" על המקובל מוהר"פ לינטופ זצ"ל לא הובאו מכתבים אלו?

[ברוז]

מכתבים לרב קוק, ביקורת על מאמריו. דברים מאד מעניניים. יש קטע שהוא כותב, אני איני נמנה על הח"ח וסיעתו המביטים על כל הדור החדש ביאוש מוחלט, אבל גם איני מסכים עם השקפתו להסתכל על הדור בכזו שמחה וכו' (הנוסח חפשי לגמרי)
תשובות הרב קוק אליו נדפסו באגרות הראי"ה אבל מכתביו לרב קוק לא פורסמו מעולם למעט פסקאות בודדות (כמובן שכל המידע שלי זה משם).
שמעתי שמישהו עשה עבודה עליו? האמנם? הוא אכן דמות מרתקת במיוחד.

במה עוסק המכתב של הרב פנחס לינטופ? נדמה שזכרו של מקובל גדול זה אבד במשך השנים, וחבל!

אודותיו:

[יוסף שרייבער]

ואם כבר מדברים, למה לא יוצא עוד חלקים בסדרה המעניינת?

[חלמישצור]

מכתבים לרב קוק, ביקורת על מאמריו. דברים מאד מעניניים. יש קטע שהוא כותב, אני איני נמנה על הח"ח וסיעתו המביטים על כל הדור החדש ביאוש מוחלט, אבל גם איני מסכים עם השקפתו להסתכל על הדור בכזו שמחה וכו' (הנוסח חפשי לגמרי)
תשובות הרב קוק אליו נדפסו באגרות הראי"ה אבל מכתביו לרב קוק לא פורסמו מעולם למעט פסקאות בודדות (כמובן שכל המידע שלי זה משם).
שמעתי שמישהו עשה עבודה עליו? האמנם? הוא אכן דמות מרתקת במיוחד.

במה עוסק המכתב של הרב פנחס לינטופ? נדמה שזכרו של מקובל גדול זה אבד במשך השנים, וחבל!

אודותיו:

בספר "פנקסי הראי"ה" כרך ה, הוצאת מכון הרצי"ה תשע"ח [מהדורת חלקית, אך מדויקת יותר, לספר מציאות קטן], בנספחות עמ' רצב-רצג, מובא מכתב מהראי"ה תחת הכותרת "על שיטתו של רבי פנחס לינטופ מבירז'", בזו הלשון:

ע"ד הר"פ מבירז שיחי', אציע תורף הדברים לפני הדר"ג. ה ... שיחי' לקח לו דרך להגדיל עליו מדורת המחלוקת, באמרו שהוא אפיקורס ח"ו ושספריו הם ספרי מינים. מובן הדבר שהחלטה כזאת צריכה למתינות הרבה, ובאשר אני קרוב לבירז, ויוכל היות שהחלטתי בענין זה תפעול איזה פעולה קטנה עכ"פ, והוא נגע לעסקי נפשו, חשבתי עומק הדבר ומצאתי כי הלעז הזה בשקר יסודו, ואף כי איזה דברים נמצאו בספריו שאין ראוי להיות רוח חכמים נוחה מהם, אבל חלילה וחלילה להחזיק את כותבם בעבור זה לשמץ מינות, בפרט בהיותו מוחזק בכשרות וגדל בתורה ויראת ד'.

בכל תוכן דעתו בכל ספריו (אינו) [אין] ח"ו שום נטיה מדרך התוהמ"צ, כי יסוד רעיונו הוא כך, כי סבת כמה מחלוקת שהיו בישראל הוא מפני שהדעות בעיקרי עבודת ד' לא נתבארו באר היטב בספרים וחשבו כמה חכמים שהדברים האלה הם מילי דסברא [תיבה זו אינה ברורה בכת"י] בפרטיהם ע"כ בררו כמה חכמים דרכים שונות בעבודת ד', ומזה נולדה מחלוקת בין המחזיקים בשיטת חכם א' לחביריו, ע"כ אומר הוא שתכלית גילוי הקבלה הוא כדי לעשות שלו' בישראל, והיינו לבאר שגם דיעות של עבודת ד' הן מקובלות בישראל, ומכלל התורה שבע"פ הם, וא"כ אין שייך מחלוקת בעיקריהם. - זהו התורף שכל ספריו בנויים עליו, תהי' [ה]אמת כדבריו או לא, אבל איזה שמץ מינות ח"ו יש בזה.

אמת הדבר שדבר לפעמים קשה נגד גדולים וראשונים שמצאם מתנגדים לשיטתו, והי' ראוי עבור זה לגערה, אלא שכבר הוא נרדף יותר מדאי ושקיל למטרפסיה, גם עיקר כונתו לש"ש, כי הוא מדמה כי התפשטות דבריו יגרם לעשות שלו' בישראל, נניח שהוא דמיון בעלמא, מ"מ אינו כי אם טועה בדבר מצוה.

כשהי' בפ"ק ונתאכסן אצלי קבלתיו כאורח הגון ואהוב, על איזה דברים בוטים התוכחתי עמו והודה לדברי שפלטה קולמוסו, והוא חפץ לתקן זה כפי האפשרי.

בכלל, דרכו תמימה ביראת ד', מדקדק מאד [במצוות] ומוכתר במעלות יקרות ורחוק מכל הבלי עולם, מכבוד וגאוה וכיו"ב, ע"כ הוא חמודות לי. בחלוקת ספריו לא עזרתיו גם לא מנעתיו, מפני שדברי מינות אינם נמצאים בו ח"ו, ועכ"ז אין דעתי נוחה מכלל כתיבתו, אבל כשרודפיו מבקשים לפוסלו מרבנות ולהבדילו מכלל ישראל, ע"ז ראוי להיות עומד לימינו בכל עז. עכ"ז גם בנסעו בקש ממני שאכתוב לו תעודה שראיתי ספריו, ולא מצאתי בהם מינות ושאסור לרדפו, מלאתי בקשתו וכתבתי שאף שהלשון צריכה תיקון באיזה מקומות מספריו, מ"מ אין האיש יוצא מחזקתו ח"ו, וכל הרודפו ומבזה אותו יחוש לעצמו מחטא מבזה ת"ח. והנה איזה ימים אחר נסיעתו באה אלי מגילה עפה מ... שבמכתבי נתתי חרב ביד רודפיו, ואנכי לא כונתו ח"ו לרודפו כ"א להציל מעט את הנרדף. ובעיקר הרבנות יוכל להיות שהצדק עם ... אבל מה שלקח לו לטענה לפסול את איש ריבו באפיקורסות, ישתקע הדבר ולא יאמר. לולא הטרדות הייתי מאריך ביותר מבזה לברר את הדברים וכעת אסתפק במעט.

ועוד יעויין אגרת הרי"מ חרל"פ לרצי"ה על היחס בין הראי"ה ורפ"ל, "הד הרים", אלון מורה תשנ"ז, סי' יב עמ' לז. מסתבר שקונטרסו של הרב חרל"פ "הד החיים הישראליים" הגיעה לידיו של רפ"ל, והלה הזדרז ושלח ירושלימה מכתב ברכה אל הרב המחבר:

השגתי מכתב מהרב הגאב"ד בירז שליט"א ובו כותב 'שמחתי על רוח החיים האמיתיים אשר התחילה לנשב בארצינו הק', וגם זה לעומת זה, - וכי בא הרוח בקרב יחידי הסגולה לגשת לפתח שערי עץ החיים במפתחות חדשות" וכו' וכו'.

הלאה כותב: "כבודו הולך בזה ממש בדרך התחי' שהולך ידי"נ הגאון מוהרא"י קוק במאמריו וספריו, והנה אמנם יש לי הרבה לדבר בזה כי אינני מהמסכימים לדרכיו, ורבות פלפלתי עמו בזה. הוא חושב כי אהבתינו הגדולה היא מפני השתוות דעתינו, ואני השבתיו כי להיפך מפני אי השתוות דעותינו אנו שואפים אחד להתמלאות מחבירו".

ואני ג"כ מסכים לדבריו כי אין הדרך משתוה ביניהם. וכמדומני שעוד לא עמד על תוקף גדולת קדושת מרן שליט"א.

כותב לי עוד שסידר מאמר נפלא מתחלק לשבעה ענפים, ומאמר ראשון בשם "ממה שהי' הוא שיהי'", וכפי מה שנדמה לי ממכתבו יהי' המאמר נשגב מאד. והשי"ת יזכרו להדפיס ולהפיצו בישראל.

[פלוריש]

בספר "פנקסי הראי"ה" כרך ה, הוצאת מכון הרצי"ה תשע"ח [מהדורת חלקית, אך מדויקת יותר, לספר מציאות קטן]

במה היא מדוייקת יותר?

[חלמישצור]

כדי להבהיר את הדברים יש להציע אותם במסודר.

1. ההבדל העיקרי בין שתי מהדורות "מציאות קטן" שיצאו לאור בזו אחר זו בשנה שעברה, הוא שבזו של מאבני המקום והוצאת מגיד [להלן מהד' א] - הכוללת 647 עמודים - נדפס כל הספר, נוספו הערות שוליים רבות, ובעיקר מפתחות מצוינים: סימנים שנדפסו בספרים מוקדמים, עניינים, אישים, רבנים ומחברים, ומקורות. המפתחות משביחים הרבה את המהדורה. כן נדפסה הקדמה חשובה מאוד על שנותיו הראשונות של הראי"ה ברבנות, ויש בה מספר תגליות ראשוניות חשובות (מצבת אשתו הראשונה בת-שבע בת האדר"ת, עובדת פטירת בתו רוחמה טויבא, כתבה אותנטית על הרבנות בזוימל ועוד).

לעומת זאת, במהדורת מכון הרצי"ה [להלן מהד' ב] - הכוללת 293 עמודים - נדפס רק כרבע הספר (עד סימן צג, מתוך תיט סימנים בסך הכל), וכן בסופו, עמ' ריג-רצג (80 עמ'!) נדפס נספח הכולל חמישה עשר מאמרים או פסקאות "העוסקים במספר נושאים הנידונים בספר": בריאת העולם ומגמתה בפרשת בראשית, אורות עולם, מידת הרחמים ומידת הדין - לפרשת נח, הדרכים להשגת דעת ד', מדרגות בשלמות האדם, לפרשת המן ודור המדבר, שלמות האדם ושלמות ישראל - דרוש מעולה שבברכות, הקדושה הטבעית, לפרשת פנחס - ענייני צדקה, שכר מצוות, גאולת ישראל, ברית ד' עם הכלל ועם הפרט, תפילה כנגד הרשעים, התעלות בעלי החיים, על שיטתו של ר' פנחס לינטופ מבירז'.

הכרעת עריכה בולטת בין שתי המהדורות היא הדפסת דברי הלכה. במהד' א הודפסו כל דברי ההלכה, אף כאשר הובאו בעבר בספרי ההלכה של הראי"ה, ובמהד' ב הושמטו. השינוי הבולט ביותר הוא השמטה במהד' ב של סימני הלכה רבים, עד סי' לה - כל אלה נדפסו במהד' א לאורך עמודים יט-מא (כולם הובאו במצוות ראיה). כן הוא ביחס לסי' מט - עמ' ס במהד' א ועמ' פא במהד' ב; סי' ס-סא - עמ' עו במהד' א ועמ' קג במהד' ב; סי' עב-עג - עמ' קיא-קיב במהד' א ועמ' קנה במהד' ב; סי' פא-פב - עמ' קמ-קמג במהד' א ועמ' קצז במהד' ב; סי' פד-פו, עמ' קמג-קמה ועמ' קצח במהד' ב; סי' צב - עמ' קמט-קנ במהד' א ועמ' רה במהד' ב (וכן, ככל הנראה, ביחס לסי' נא1 ו-נא2 - שנדפסו בעמ' סב במהד' א, ואין להם זכר במהד' ב עמ' פג; אולם נראה כי סי' נא2 אינו דברי הלכה, וצ"ב).


2. ביחס לכתב היד. בשלהי מבואו למהד' א מודה ר' הראל כהן לרב בעז אופן "אשר מסר לנו את צילום כתב היד לפני שנים רבות" וכן ל"תלמידי קרית הישיבה בית אל שהשתתפו בפיענוח כתב היד" ומונה י"ד תלמידים. ובכן אפוא למרבה הצער לא עמד בפני מאבני המקום כי אם צילום כתה"י ולא המקור, ושנית לא אדם אחד פענח את כתב היד אלא אישים רבים, חלקם צעירים שזהו נסיונם הראשון. במקביל מהקדמת מכון הרצי"ה למהד' ב, למרות שלא נמסרה איכות כתב היד שברשותם, עולה הצוות שלהם היה מצומצם ובעל ניסיון: העורך הראשי הוא ר' צבי מיכל לוין ועמו שבעה ת"ח נוספים.

עוד צוין בהקדמת מהד' א כי סעיפים מ-מד, עמ' מה, חסרים בהעתק כתב היד שברשותם (וכן סימן רכח חסר). לעומת זאת במהד' ב, עמ' מא-סא, הובאו הסימנים האלה במלואם (מלבד סי' מג, שהוא ענייני הלכה. סי' מ' נדפס במאורות הראי"ה לירח האיתנים, וסי' מא/1 מב נדפסו בעולת ראיה).

וכן, בהקדמת מהד' א נאמר: "בסוף קובץ כתב היד ישנו תוכן עניינים מקוצר כשלצד כל אות הסימן, נכתבה כותרת תוכנה במילה או במילים ספורות ובודדות... התוכן מפי עטו של מרן הרב וחלקו של בנו יחידו הרצי"ה מתחיל מאמצעו. ייתכן שכתב היד של התוכן חסר לנו, ויתכן שהרב החל כותב את התוכן רק בהגיעו לאמצע כתיבת הפנקס ומעולם לא השלים את תחילתו". אצל מהד' ב לא נזכר כלל עניין זה, ולדבריהם "הספר חולק לפרקים על-ידי כותב אלמוני".

הסיבה לכך, כך הסביר לי הרב בעז אופן, היא שהצילום שהעביר לפני עשרות שנים להוצאת מאבני המקום - הכולל 418 עמודים בכת"י (ללא מחיקות) הנחתמים כאמור ב"תוכן עניינים" מהרב המחבר עצמו - הוא "קשה מאוד מאוד לקריאה", כלשונו, וגם חסר כמה עמודים בראשו ובתוכו. כנראה שאיכותו של הצילום ירודה מפני שנעשה "לפני שנים רבות". לעומת זאת, ניתן לשער כי בידי מכון הרצי"ה נמצא כתב היד המקורי של הראי"ה, או למצער צילומו המלא באיכות טובה (האם, כפי שסח הרב יעקב שפירא בראיון למקור ראשון לפני שנתיים ביחס לכל כתבי הראי"ה שבמכון הרצי"ה, ב"מיקרופילם"?).

אדגיש גם כי טרם בחנתי כראוי את שינויי העריכה בין שתי המהדורות, בהשוואה כמובן למה שנדפס בספרים הקודמים (עד סי' צג נדפסו בעבר רוב הסימנים, מלבד לח-מה, מח, נ-נא, נג-נט, סב-סו, סח-ע, עד-עט, פג, פז-צא, צג). כעת אעיר רק זאת: בסי' עא נמצא כי הגרסה שעמדה לפני עורכי מהד' א היא זו שלאחר עריכת הרצי"ה לפסקה זו (הנדפסת בעולת ראיה א, עמ' שב). גרסת מהד' ב היא הנוסח המקורי, לפני העריכה. איני יודע פשר דבר. כאמור, יש לבחון את העניין בדקדוק ולהסיק את המסקנות בזהירות הראויה.


3. לעניין דיוק הפענוח. לעניות דעתי אין ספק כי מהד' ב מדויקת יותר ממהד' א. כך למשל, במהד' א מסתיים עמ' יח כך: "ועיקר האמונה לדעת שרק אל אדון העולם המיוחד, לא שייך עומק הרצון של כל המציאות והחכמה הכוללת וכל דרכי [בנין] המציאות [- - -]", ומעירים: "המשך בכתי"ק אינו קריא", ולעומת זאת במהד' ב עמ' לו ממשיכים את המשפט ומסיימים את הפסקה: "[והנ]הגתו ותכליתו רק ממנו יצאו ואליו שבים, והמאמין בזה נכללת אמונתו ג"כ אמונת הספירות ועמקי החכמה". וכן סי' נו - עמ' סח במהד' א ועמ' צא במהד' ב; סי' עח - עמ' קלב במהד' א ועמ' קפה במהד' ב; סי' צו - עמ' קנא במהד' א ועמ' רו במהד' ב.

לא מדובר רק במקרים בהם במהד' א צוין במפורש שהפענוח חסר. עיון בפסקאות אקראיות תוך השוואת נוסח המהדורות יוכיח בקלות את הדיוק הלשוני והפיענוחי שבמהד' ב. כך למשל נוסח המשפט האחרון בסי' צג - במהד' א עמ' קנב "על כן פנים מצד זה השלמות הגדול ניחא הכלל למבין ומעיינו בשכל ישר", ובמהד' ב עמ' רט "עכ"פ מצד זה השלמות הגדול ניחא הכלל [בהערה: בכתי"ק יתכן שכתוב כאן: הכל] למבין ומעמיק בשכל ישר". בסי' עד - במהד' א "... ואחר העשיה הסכימה דעתו, אבל לא מה שחשב. דבאמת יש להקשות עוד ע"ד המדרש בשבת שחשב משה שיתנו לישראל יום מנוחה, ואחר כך" וכו', ובמהד' ב עמ' קנה "ואחר העשיה הסכים הקב"ה על ידו. דבאמת יש להעיר ע"ד המד"ר שחשב משה שיתנו לישראל יום מנוחה בשבת, ואח"כ" וכו'. סי' נד - במהד' א עמ' סו "והנה אם תהי' הנצחיות תלוי' בעצם טבעה נושא... ויהיה קיום לעולם... יוצא מחלקי הטבע. אמנם כאשר הרגישה תורה הקדושה", ובמהד' ב עמ' פט "והנה אם תהיה הנצחיות תלויה בעצם הטבע הנושא... ויהיה קיים לעולם... יוצא מחוקי הטבע. אמנם כאשר השרישה תוה"ק" וכו'. וכן הרבה.


4. למרות הנ"ל אין כל ספק כי המהדורה "המזמינה" ללימוד, שהיא כאמור מלאה ועתירת מפתחות מצוינים (בחיבור ארוך ומגוון כגון זה מפתח עניינים מפורט ועשיר הוא עניין חיוני), וגם מראה נאה ומשביע את העין, היא מהד' א של מאבני המקום ומגיד. כאמור גם המבוא שלה חשוב, ומלבד ערכו ההיסטורי בוחן את מקורות "מציאות קטן" והשפעתו על ספרי הרב קוק הנדפסים. לדעתי "ההכרח", כלומר כתב היד הקשה מאוד לפענוח וכן הצורך להוציא לאור את הספר אחר ששנים רבות לא התקדם דבר - וזה בעזרת תלמידים צעירים שזמנם בידם, "לא יגונה"; יש להוקיר ולהעריך כראוי את המאמץ האדיר שהושקע בהוצאת הספר השלם. וזכותם של המדפיסים כפולה מן השמים.

עם זאת, כמדומה שמי שירצה ללמוד את "מציאות קטן" כהוויתו עליו לרכוש את שתי המהדורות, ועד סי' צג ללמוד באחת מהן ולהשוות מדי פעם לרעותה. איננו יודעים מתי נזכה להמשך כרכי מהדורת מכון הרצי"ה, אולם אין ספק שלכשיצאו לאור הם ידייקו בהרבה את המשך הלימוד בחיבור הביכורים של הראי"ה.

וטרם באתי להעיר על השינויים המשמעותיים בפיסוק וחלוקת הפסקאות, פתיחת ראשי התיבות, וכמובן הערות השוליים. ועוד חזון למועד.


5. אני מצרף כאן קובץ ובו תיקונים למציאות קטן מהד' מאבני המקום שערך הרב אופן, מהמכון להוצאת גנזי הראי"ה, על פי צילום טוב יותר של כתב יד הראי"ה ז"ל. זו אינה השוואה בין שתי המהדורות, וגם לא השוואה מלאה לכת"י, אלא הערות על המקומות בהן הוער במפורש במהד' א שהפענוח בספק, או שהר"א הרגיש שמשהו אינו תקין בנוסח. כפי הנראה, מי שמעוניין ללמוד את הספר בלי להתעמק יתר על המידה בשנו"ס וכו', יוכל להשתמש במהד' א יחד עם קובץ זה, ובלצ"ג.

[פלוריש]

רק עכשיו ראיתי את הודעתך, הרב חלמיש, וכהרגלך הטוב היא מלאה וגדושה. תודה!

ומצער לראות איך כגודל ההשתוקקות בציבור להגות בכתבי הראי"ה, כך באות מניעות בדמות הוצאה לאור קטסטרופלית שנדמה כי לא ראינו כמותה בתולדות הספרות התורנית, ובוודאי אם נשווה זאת לכתבי תלמידיו הרב חרל"פ והרב הנזיר שיוצאים בצורה מסודרת ובלי מהדורות כפולות ומאבקים.
[ואם האב זכה שתורתו תצא, אף כי בדרך לא דרך, תורת בנו הרצי"ה כמעט ולא יצאה, רק מידי כמה שנים מספרים לנו על אור לנתיבתי ח"ב, צמח צבי ח"ב (ואת ח"א אין להשיג) ועוד, והכתבים לא יוצאים].

[חלמישצור]

בספר "פנקסי הראי"ה" כרך ה, הוצאת מכון הרצי"ה תשע"ח [מהדורת חלקית, אך מדויקת יותר, לספר מציאות קטן]

במה היא מדוייקת יותר?

כדי להבהיר את הדברים יש להציע אותם במסודר. 1. ההבדל העיקרי בין שתי מהדורות "מציאות קטן" שיצאו לאור בזו אחר זו בשנה שעברה וכו' וכו'

כעת נתבשרנו על צאתו לאור של "פנקסי הראיה חלק שישי", והוא "ספר מציאות קטן חלק שני", ולפי הקדמת העורכים: "הקובץ הנוכחי כולל את המשך כתה"י, כרבע ממנו. בהמשך, הוספנו קובץ בשם "אלון בכות", בו ליקטנו מכתי"ק שני הספדים. האחד על רבו רבי ראובן הלוי מדווינסק, והשני על חותנו רבי צבי יהודה רבינוביץ תאומים מראגלא זצ"ל. צירפנו גם ביאורים לתחילת ספר איכה מכתי"ק הראי"ה".

והנה סוד קטן: במהירות שיא, כבר כעת הספר שיצא לאור השבוע זמין באתר אוצר החכמה (אך שם הוא מקוטלג כפנקסי הראיה חלק ה).

[אברךפשוט]

הספר שעלה לאוצר מעבר לדברים מוזרים בעמוד השער ובהקדמה - שנת ההוצאה, כרך ה' מצד אחד אך מצד שני מציאות קטן חלק שני, ברכות לרבנית פנינה שפירא ז"ל ועוד, חסר את כל הנספחות מעמוד ריא והלאה.

כמובן בלי להוריד מההערכה למהירות העצומה של ההעלאה.