מדי מים דיגיטליים בשבת

[אוצר החכמה]

הטלפון אליו מפנים בנושא זה בבית ההוראה של הגר"מ גרוס הוא 050-410-7285 שהוא הרב פרנקל שעוסק בנושא זה מטעמם.

[מחולת המחנים]

יישר כח לרבינו אוצר החכמה.

מס' הטלפון של 'משמרת השבת'
0722-16-4422
מענה אנושי לבירורים, בין השעות 8-11 בערב.

[משה פרץ]

עיין עוד ב-

https://mega.nz/#!r5Ai1DrQ!7oiQ10FrJLIn ... U2hqsdsbNQ


https://mega.nz/#!CxBW1IBT!D9khDyKIa3ko ... E_m50dPoCk

[לעומקו של דבר]

להשלמה, מס' הטלפון של מוקד הייעוץ מטעם העדה החרדית, הוא 0722756800

[נהר שלום]

בשו"ת הראשון לציון ח"א סימן ל"ח כתב להתיר, והמחמיר תבא עליו ברכה.

[לעומקו של דבר]

נזכרתי בנושא זה, ואני רק שאלה:
ראיתי במכתבי הגר"י רוזן (ר"י אור ישראל) שהתפרסמו בנושא זה שפשוט לו שניחא ליה למשתמש במים בפעולת המונה/מד מים.
מישהו מבין למה? משום גזל? הלא אם המונה מתקלקל בפשטות אין זה גזל כי ע"ד כן העיריה נותנת לו מים באופן שהמונה הוא באחריותה. (אם לא הוא קלקל אותו).
כמובן שאלת ניח"ל מאוד משמעותית בזה.

[לעומקו של דבר]

נזכרתי בנושא זה, ואני רק שאלה:
ראיתי במכתבי הגר"י רוזן (ר"י אור ישראל) שהתפרסמו בנושא זה שפשוט לו שניחא ליה למשתמש במים בפעולת המונה/מד מים.
מישהו מבין למה? משום גזל? הלא אם המונה מתקלקל בפשטות אין זה גזל כי ע"ד כן העיריה נותנת לו מים באופן שהמונה הוא באחריותה. (אם לא הוא קלקל אותו).
כמובן שאלת ניח"ל מאוד משמעותית בזה.

שוב מצאתי שהגרשז"א והגרש"ו כתבו (כאו"א בנפרד) בפשטות בלי פקפוק שדבר זה הוא לא ניחא ליה ועכ"פ לא איכפת ליה. ולא ראיתי חולק מן הפוסקים המפורסמים.
כמובן זה הופך (= מיישר) את התמונה בכל נידון זה והדברים פשוטים.

מכתב הגרש"ז מובא כאן למעלה ומכתב הגרש"ו ידוע, יש לו מכתב אחד בנושא זה להגר"י זילברשטין.

[זילברשלג]

תשובת הרב יצחק יוסף, הראשון לציון:

“בנידון מדי המים המצויים כיום, יש לסמוך על רוב הפוסקים להקל בזה, וכיו”ב פסק הגאון רבי יצחק הכהן רפפורט בשו”ת בתי כהונה (סי’ יח) שכל ששורש האיסור מדרבנן יש להתיר בו פסיק רישיה דלא ניח”ל. וכן העלה הגר”י אלחנן בשו”ת באר יצחק (סי’ טו) ובמילואים שבסוף הספר. וכ”ד הגאון בעל שואל ומשיב (מהדו”ק סי’ רי, ותליתאה ח”ג סי’ ג’). וכ”פ בעל דברי מלכיאל בח”ב (חיו”ד סי’ מב). והגאון מלובלין בעל תורת חסד (חאעה”ז סי’ לח). ועוד ועוד.

וגדולה מזו הרבה מגדולי האחרונים הספרדים סוברים להתיר פסיק רישיה בדרבנן, כדעת התרומת הדשן, ומהם: הגנת ורדים, הרב נחפה בכסף, הרב יד מלאכי, מהר”י עייאש, ועוד. וכ”פ גם הגרעק”א בתשובה. וממילא במקום צורך עכ”פ יהיה אפשר לסמוך על המתירים, אך במקום שאפשר נכון להחמיר, והמחמיר תע”ב. ואף את”ל שלא יצאנו מידי ספק, דשמא יש בהוצאת ניצוצות אלו איסור מה”ת, מ”מ יש ספק ספיקא לקולא, שמא הלכה כמי שאומר דפסיק רישיה דלנח”ל אף בדאורייתא מישרא שרי, וכדעת הערוך וסיעתו, ואם תמצא לומר שאסור מדרבנן, שמא ניצוצות אלו אין בהם איסור מה”ת. והוה ליה פסיק רישיה דלא ניח”ל בדרבנן דשרי. ועכ”פ העיקר לדינא דבפסיק רישיה דלא ניח”ל באיסור תורה אין להקל, אלא א”כ בצירוף סניף נוסף להיתר”.

[זילברשלג]

הנ"ל מתוך קובץ בית יוסף. שכחתי לציין.