ספרי במדבר עם פירוש חדש

[מבקש חכמה]

יצאה מהדורה חדשה של ספרי במדבר על פי כת"י עם פירוש מדעי של מ' כהנא, בג' כרכים. מישהו עיין כבר בספר זה ויש לו חוות דעת על איכות/תועלת הפירוש?

כמובן שמדובר בפירוש שאינו יוצא מביהמ"ד והחסרונות בכך ידועים, אי"צ לחזור ולפרט.

אם אפשר תגובות רק לגופו של עניין.

[איש_ספר]

את עבודתו של כהנא לא ראיתי עדיין, אבל את מאמריו ועבודתו (אקדמות להוצאת ספרי לבמדבר) ראיתי בעבר, והרושם שמתקבל הוא של אדם מקצועי מאד ומצוי בחומר. כשיבוא לידי אי"ה אימא ביה מילתא.

אין ספק שהפירוש הטוב ביותר לספרי (אגב הריש סגולה כידוע), הוא של רבי דוד פארדו, ספרי דבי רב. לא הניח דבר קטן וגדול שלא ביארו. הפלא ופלא.

מן הראשונים יש בידנו רק את פירושו של רבינו הלל (שיש מקום גדול לההדרה מחודשת שלו, גם בשל חידושים רבים המשוקעים בו שלא הצביע עליהם המול הרה"ג ר' שכנא קולדיצקי, וגם בשל הבחירה השגויה, מהמהדורה השניה ואילך, בכת"י מאוחר יותר בשל שלימותו, וכבר העיר ע"כ כהנא באחד ממאמריו).
בנוסף לרבינו הלל, יש בידנו את פירוש הראב"ד, שאינו לו, וכבר היה כאן אשכול ע"ז בעבר. (ואילו 'הראב"ד' המוזכר בהגהות ר' סולימאן אוחנה, אינו אלא רבינו הלל כידוע).

ועוד: בגליון רבינו הלל הדפיס ר' שכנא חילופי נוסחאות מכת"י אחד, וציין שהוא כולו זהה לפירוש רבינו הלל, אבל יש בו הוספות פה ושם. בשנים האחרונות טען הרה"ג ר' יצחק הרשקוביץ, בסוף פירושי ופסקי רבינו אביגדור צרפתי (יכנס בקרוב לאוצר) שמחבר הפירוש הינו ר' אביגדור. אך כאמור אין בו כמעט חדש, אחר שרובו ככולו מבוסס על פירוש רבינו הלל.
-----------
הגהות הגר"א לספרי מאירות עינים, אך יש בהם שיבושים רבים ותערובת של הגהות שלא יצאו מתח"י. בפירוש כתר כהונה לספרי מאת הגאון הנפלא רצ"ה ואלק אב"ד פינסק יש ביאורים נפלאים ומתוקים מדבש להגהות רבינו הגר"א.
-----------------
מן פירושי הספרי יש להזכיר עוד גם את עמק הנצי"ב (שדרכו באריכות מכל סוגיות הש"ס המקבילות), זרע אברהם, תולדות אדם (אליו נספחו הגהות רעק"א לספרי, שלשווא יוחסו לו). פירושו של רבי אליעזר נחום שיש בו גם דברים מכת הקודמים, וכן מפרשי הילקוט בו מכונסים רוב דברי הספרי, הלא המה ברית אברהם (שי"ל במהדורה מאירת עינים ע" מכון המאור, וכמעט שאינו בנמצא וחבל) וכן זית רענן לרבינו בעל המג"א (שיש בו חידושי דינים רבים).

[דראל]

אין ספק שהפירוש הטוב ביותר לספרי (אגב הריש סגולה כידוע).

עד היום ידעתי כי הרי"ש צרויה.

[איש_ספר]

אין ספק שהפירוש הטוב ביותר לספרי (אגב הריש סגולה כידוע).

עד היום ידעתי כי הרי"ש צרויה.

אולי. כוונתי להפקיע מחרוקה.
לענין זה עיין: בית דוד מנחות פ"ד מ"ה, עין זוכר סי' א ומגדים חדשים ברכות יח, ב.

[יאיר.]

[בויקי סִפְרֵי]

[אוצר החכמה]

זה פשוט כך כי יש תורת כהנים ויש שאר ספרי דבי רב, ובקיצור נקרא ספרי.

[קלונימוס הזקן]

הסיבה פשוטה -
תורת כהנים שהוא על ספר אחד: ויקרא - נקרא ספרא דבי רב, לשון יחיד
ספרי הוא מדרשי ההלכה לשני ספרים: במדבר ודברים, ולכן הם נקראים כמובן: ספרי דבי רב, לשון רבים

[אוצר החכמה]

אכן לזה התכוונתי ולכן זה צריך להיות מנוקד בצרי כמו בתי (בתי ספר)

[הבונה]

וכן זית רענן לרבינו בעל המג"א (שיש בו חידושי דינים רבים).

זית רענן להמג"א, הוא כידוע על הילקוט שמעוני,
כונתך אולי שאחת ההוצאות ליקטה משם את פירושיו על קטעי ספרי המובאים בילקוט?

אגב, במשך הדורות האחרונים, כמעט לא היה שימוש בחיבור זה, בשל התקציר שנדפס במהדורות השכיחות, רבים לא ידעו כלל שמדובר בתקציר, והתפלאו כאשר לא מצאו בו דברים שצוטטו ממנו. שמעתי שבהוצאות חדשות החזירו עטרה לישנה.

[איש_ספר]

זית רענן להמג"א, הוא כידוע על הילקוט שמעוני,
כונתך אולי שאחת ההוצאות ליקטה משם את פירושיו על קטעי ספרי המובאים בילקוט?

וכן מפרשי הילקוט בו מכונסים רוב דברי הספרי, הלא המה ברית אברהם (שי"ל במהדורה מאירת עינים ע" מכון המאור, וכמעט שאינו בנמצא וחבל) וכן זית רענן לרבינו בעל המג"א (שיש בו חידושי דינים רבים).

[הבונה]

הצדק עמך איש ספר לא שמתי לב שכונתך גם כאן בפי' על הילקוט

עכ"פ אם במדרשי הלכה עסקינן אציע כאן שאלה שהטרידה אותי:
מצינו כמה פעמים בש"ס כאשר רוצים לומר על מישהו שידיו רב לו בתורה, את הלשון: דתני הלכתא סיפרא וספרי ותוספתא, ראה ברכות מז,ב (בלי "ותוספתא"), מגילה כח,ב, חגיגה ג,א (במקום "ותוספתא" - "וכולה תלמודא"), קידושין מט,ב, שבועות מא,ב (בתוספת "וכולה תלמודא").
השאלה שלי, מה עם המכילתא? מדוע לא נקטו גם אותה? האם אינה נחשבת למדרש הלכתי כהספרי והספרא?

[הבונה]

בחכמה שלאחר מעשה, בצעתי חיפוש באוצר, ולהפתעתי מצאתי במשמר הלוי להגרמ"מ שולזינגר בחגיגה סי' ו, שהאריך בזה בלמעלה מ-2 עמודים, והביא כל חמשת המקורות הנ"ל, ונשנו הדברים בספרו על תמורה סי' ק עם תיקונים ופולמוס ארוך בענין בס"ה ח"י (!) עמודים גדולים.

פרט אחד אציין שמביאים שם מרשב"ם בב"ב קכד,ב ממנו משמע ש"שאר ספרי דבי רב" כולל גם את המכילתא.

[איש_ספר]

בחכמה שלאחר מעשה, בצעתי חיפוש באוצר, ולהפתעתי מצאתי במשמר הלוי להגרמ"מ שולזינגר בחגיגה סי' ו, שהאריך בזה בלמעלה מ-2 עמודים, והביא כל חמשת המקורות הנ"ל, ונשנו הדברים בספרו על תמורה סי' ק עם תיקונים ופולמוס ארוך בענין בס"ה ח"י (!) עמודים גדולים.

פרט אחד אציין שמביאים שם מרשב"ם בב"ב קכד,ב ממנו משמע ש"שאר ספרי דבי רב" כולל גם את המכילתא.

אאל"ט החכם ששמו לא נזכר, שאיתו חילופי הדברים החריפים שם, הוא הגרד"צ הילמן זצ"ל.

[אליהוא]

למה השמטת את הספרי המדעי הקודם של הורביץ?
[בסוף ספרי זרע אברהם מהדורת ווגשל נדפס גם לקט פירושים מאחרונים].

מצורף המבוא להוצאת כהנא [הפירוש רק על נשא בהעלותך].
[את האקדמות לא הצלחתי למצוא שם למרות ההבטחה במבוא].

[רבטוב]

אם כבר כותבים על הספרי למה לא נזכיר את ספרו הנפלא של הגאון הצעיר ר' יעקב וואלף יאסקאוויץ הי''ד על הספרי זוטא בשם אמבוהא דספרי .
ועם המבוא של הרה''ג המופלא ר' מנחם זעמבא הי''ד על המשנה עשר קדושות הן . שהוא דבר חשוב בפני עצמו

[איש_ספר]

מה הקשר בין ספרי לספרי זוטא?
על המדרש האבוד ספרי זוטא אפשר לכתוב הרבה.
אגב, אותו כהנא, הו"ל לפני כמה שנים ספר המכיל את כל קטעי הספרי זוטא שנשתמרו בידנו.

[רבטוב]

מה הקשר בין ספרי לספרי זוטא?
על המדרש האבוד ספרי זוטא אפשר לכתוב הרבה.
אגב, אותו כהנא, הו"ל לפני כמה שנים ספר המכיל את כל קטעי הספרי זוטא שנשתמרו בידנו.

בפירושו הוא מתייחס הרבה על הספרי גופא .ועושה השוואות

[איש אשכולות]

בחכמה שלאחר מעשה, בצעתי חיפוש באוצר, ולהפתעתי מצאתי במשמר הלוי להגרמ"מ שולזינגר בחגיגה סי' ו, שהאריך בזה בלמעלה מ-2 עמודים, והביא כל חמשת המקורות הנ"ל, ונשנו הדברים בספרו על תמורה סי' ק עם תיקונים ופולמוס ארוך בענין בס"ה ח"י (!) עמודים גדולים.

פרט אחד אציין שמביאים שם מרשב"ם בב"ב קכד,ב ממנו משמע ש"שאר ספרי דבי רב" כולל גם את המכילתא.

עי' בזה ג"כ לר"ד מצגר בביאורים בסוף תורא"ש למס' חגיגה שבהוצ' מוהר"ק (סי' ג).

[רבטוב]

והספה''ק תולדות אד''ם ג' כרכים גדולים על מכילתא בשם מרכבת המשנה .ספרי וספרא בהוצאת מוסד הרב קוק שאגב יש בו הרבה דברים שמפרש ומבאר כהספרי דבי רב של ר' דוד פארדו זצ''ל

[איש_ספר]

והספה''ק תולדות אד''ם ג' כרכים גדולים על מכילתא בשם מרכבת המשנה .ספרי וספרא בהוצאת מוסד הרב קוק שאגב יש בו הרבה דברים שמפרש ומבאר כהספרי דבי רב של ר' דוד פארדו זצ''ל

למה תולדות אדם הוא ספה"ק וספרי דבי רוב הטוב ממנו, אינו ספה"ק? (את 'התשובה' אני יודע)
אגב, למיעוט ידיעתי, אינו על הספרא. רק מכילתא וספרי.
[הגהות הרעק"א לספרי שנדפסו שם, אינם לו וכפי שכל חיך אוכל יטעם וכבר העירו בזה]

[רבטוב]

אם אתה יודע למה אתה שואל ...ולא ח''ו שספרי ר' דוד פארדו על התוספתא והתשובות ומשניות וספרי הם לא קודש ח''ו .הם קודש קדשים . יש לי ב''ה את כולם והרבה עסקתי בהם
ולגבי ספרי תולדות אדם יש לי ב' כרכים על במדבר ודברים בהוצאת מוסה''ק