איתא בחולין מ. (דף של יום שישי)
"השוחט לשום הרים, לשום גבעות, לשום נהרות, לשום מדברות, לשום חמה ולבנה, לשום כוכבים ומזלות, לשום מיכאל השר הגדול, לשום שילשול קטן - הרי אלו זבחי מתים".
ופירש"י
"מיכאל ושילשול קטן - כלומר לשום גדול שבכל הבריות או לשום קטן שבכולן".
דהיינו שהבין רש"י דזה לעומת זה נשנתה המשנה מיכאל הוא הגדול שבכל בריות ואילו שלשול הוא הקטן שבכולן.
ומזה נראה שפירש"י לתיבות "השר הגדול" היינו שהוא הגדול שבכל בריות, ויש להבין בתרתי חדא דמלאך אין לו גוף גשמי ואיך נמדוד גדלו, ועוד דהרי הוא פסוק בדניאל פרק יב פסוק א
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר
ומה עניין הפסוק לספר גדלו, ועל כרחך תפרש שעניין הגדול הוא ברוחניות, ואף רש"י נתכוון שהוא גדול שבכל בריות ברוחניות
ויש לעמוד מהו באמת פירושו של פסוק במה מיכאל נתכנה השר הגדול
ופירש המהרש"א בחידושי אגדות מסכת חגיגה דף יב עמוד ב
"ואמר שמיכאל השר הגדול כו' שע"כ נקרא השר הגדול בספר דניאל שהוא כהן גדול של מעלה במקדש שלמעלה וכדאמרינן בעלמא ירושלים של מעלה מכוון נגד ירושלים של מטה ואמר שהוא מקריב עליו קרבן בע"י הגיה בזה וכי תעלה על דעתך שיש לשם פרים וכבשים אלא מהו מקריב נשמתן של צדיקים וע"ז תקנו בתפלה ואשי ישראל כו' כמפורש בטור א"ח סימן ק"ך ".
ובספר ספר סודי רזיי חלק א אות נ כתב
"וכנגדן מיכאל השר הגדול שהוא ממונה על שרים הגדולים והוא ראש לכל המחנות " ומשמע קצת באופן אחר מהמהרש"א, דנקרא גדול על שם שהוא ממונה גדול
עוד כתב שם באות ס
"ומיכאל שר הצבא כהן הגדול בראשם, ולפי שמיכאל בימינו עף בעפיפה אחת כל העולם, ולפי שגבריאל בשמאלו בשתים. וגבריאל משולח כמו ליחזקאל ולדניאל, אבל מיכאל השר הגדול מושל על כל בני עליון, כתיב (דניאל יב, א) מיכאל השר הגדול, וכתיב (ויקרא כא, י) הכהן הגדול מאחיו אתיא גדול גדול לומר שהוא כהן גדול"
ומשמע דהוא שר הגדול על שם גדלותו שמושל על כל בני עליון, ומה דהוא כהן גדול הוא רק גזירה שווה המלמדת שמלבד שהוא מושל גדול הוא גם כהן גדול, ודלא כמהרש"א דהכהן גדול הוא גופא הטעם לכך שנקרא השר הגדול
ועי' עוד שם אות פ
"ואומר (דניאל יב, א) ובעת ההוא יעמוד מיכאל השר הגדול הוא נקרא גדול וישראל נקראו גדולים שנאמר (דברים ד, ז) מי גוי גדול, יבא גדול ויעמוד על גדול"