אריך כתב:התחושה שלי שמנהג זה יש בו תועלת צדדית, כי בצפייה באנשים שעומדים כך, הם נראים ממש מרוכזים ועומדים הכן לקבל הברכה, א"כ אף אם הידים לא מוסיפות, אבל עי"ז מתרכזים ומאזינים היטב לברכה.
ברמן כתב:חכמים הזהרו ודייקו בדבריכם.
שאלו כאן חכמי הפורום מה מקור המנהג לפתוח ידים כמקבל דבר בברכת כהנים, ואף אחד לא ענה עדיין על השאלה: מי נהג כן? באיזה ספר קדמון זה מוזכר שנהגו כן? מי אמר להתחיל לנהוג כן?
אני קורא פה רק זריקת מקורות מהזיכרון החלקי, והפניות שלא קשורות לעצם השאלה.
בכלל יש לנקוט האי כללא. יש הבדל בין בירור מקור המנהגים, שבהם יש לברר מי נהג, ואיפה מוזכר שנהגו.
לבין בירור טעמי המנהגים, בהם באים להסביר מדוע נהגו כן.
כְּשֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין אֶת הָעָם לֹא יַבִּיטוּ בָּעָם וְלֹא יַסִּיחוּ דַּעְתָּן אֶלָּא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ כְּעוֹמֵד בִּתְפִלָּה. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְבָרְכִין אֶת הָעָם כְּדֵי [ה] שֶׁלֹּא יַסִּיחוּ דַּעְתָּם. אֶלָּא כָּל הָעָם מִתְכַּוְּנִין לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה וּמְכַוְּנִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים וְאֵינָם מַבִּיטִים בִּפְנֵיהֶם
כשהיו הכהנים מברכים את העם וכו'. בפרק ב' דחגיגה (דף י"ו) דרש רבי יהודה בר נחמני המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים כשהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש עיניו כהות וכתבו התוספות דאפילו בגבולין מיתסר משום היסח הדעת והכי איתא בירושלמי בפרק ג' דמגילה אמר רבי יוסי הדא אמרה שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהם מברכין את העם אמר רבי חגי כלום אמרו אלא משום היסח הדעת אנא מסתכל ולא מסחנא דעתאי עכ''ל. וכיון דמשום היסח הדעת הוא אם כן גם הכהנים המברכים צריך שלא יסיחו דעתם וכל שכן הוא
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איזה דרך ישרה?
נהר שלום כתב:נראה לי שמנהג זה שייך למנהגים שאין להם מקור https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26078
ראיתי בבית כנסת אחד שהתחיל משיהו לנהוג כך וזה הפך את כל הברכת כהנים לחוכה ואיטלולא של אנשים מחקים אותו וכו וכו'
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 430 אורחים
