ובד' תקופות יש לשמש בכל תקופה שם חדש: בתקופה ראשונה שמו פניות ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שניה שמו אנבון ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שלישית שמו סופתין ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה רביעית שמו קלהון ו' מלאכים משמשין אותו. ועוד יש לו שמות אחרים כפי המזלות וכפי הימים וכפי הלילות וכפי השעות וכפי הרוחות כן הרבה שמות לכל דבר ודבר ולכל רקיע ורקיע, אך אין לפרסם.
לייבעדיג יענקל כתב:כתב הרוקח בפירושו לתפילת יוצר של שבת (הנוסח מתוקן ע"פ כה"י):ובד' תקופות יש לשמש בכל תקופה שם חדש: בתקופה ראשונה שמו פניות ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שניה שמו אנבון ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שלישית שמו סופתין ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה רביעית שמו קלהון ו' מלאכים משמשין אותו. ועוד יש לו שמות אחרים כפי המזלות וכפי הימים וכפי הלילות וכפי השעות וכפי הרוחות כן הרבה שמות לכל דבר ודבר ולכל רקיע ורקיע, אך אין לפרסם.
מי חכם ויבן זאת, מה פשר שמות אלו, ובעיקר מה מקורם?
ארי שבחבורה כתב:לייבעדיג יענקל כתב:כתב הרוקח בפירושו לתפילת יוצר של שבת (הנוסח מתוקן ע"פ כה"י):ובד' תקופות יש לשמש בכל תקופה שם חדש: בתקופה ראשונה שמו פניות ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שניה שמו אנבון ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה שלישית שמו סופתין ו' מלאכים משמשין אותו, תקופה רביעית שמו קלהון ו' מלאכים משמשין אותו. ועוד יש לו שמות אחרים כפי המזלות וכפי הימים וכפי הלילות וכפי השעות וכפי הרוחות כן הרבה שמות לכל דבר ודבר ולכל רקיע ורקיע, אך אין לפרסם.
מי חכם ויבן זאת, מה פשר שמות אלו, ובעיקר מה מקורם?
אולי יעזור לך לענין זה קמע חרס יהודי בן המאה החמישית או השישית לספירה ששבריו נמצאו בחורבת רימון שבצפון הנגב ובראשו מופיעים חמישה שמות (בתוך מסגרות) - "הראות אתבאות קולהון ספתון סוסגר", ומתחתיהם כתוב: "אתון מלאכיה קדי[שיה]" וכו'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 187 אורחים