מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול אביעה חידות

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבי במערב » א' פברואר 24, 2019 7:52 pm

היכי תמצי לשמו"ע של ערבית (גם בחול) שתהא מדאורייתא?
וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.

מי היודע?

עתניאל בן קנז
הודעות: 1576
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' פברואר 24, 2019 8:34 pm

דרומי כתב:אישיות בזמן התורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) -

התורה מפרטת את כל השושלת של אבותיו ואבות אבותיו, ומספרת גם על בנו ונכדו של אותו אדם.

אך על אותו אדם ספציפי היא 'מדלגת' והוא לא נזכר בתורה! מי הוא?

רם
אביו של עמינדב, בנו של חצרון בן פרץ

הפשטן
הודעות: 474
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 24, 2019 10:02 pm

עתניאל בן קנז כתב:
דרומי כתב:אישיות בזמן התורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) -

התורה מפרטת את כל השושלת של אבותיו ואבות אבותיו, ומספרת גם על בנו ונכדו של אותו אדם.

אך על אותו אדם ספציפי היא 'מדלגת' והוא לא נזכר בתורה! מי הוא?

רם
אביו של עמינדב, בנו של חצרון בן פרץ


יפה, אבל מתוך נוסח השאלה עולה, שהיית צריך להזכיר - גם את נכדו (המוזכר בתורה) של רם - ולא רק את בנו (המוזכר בתורה) של רם, כשם שהזכרת - גם את סבו (המוזכר בתורה) של רם - ולא רק את אביו (המוזכר בתורה) של רם.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב א' פברואר 24, 2019 10:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1576
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' פברואר 24, 2019 10:03 pm

הפשטן כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
דרומי כתב:אישיות בזמן התורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) -

התורה מפרטת את כל השושלת של אבותיו ואבות אבותיו, ומספרת גם על בנו ונכדו של אותו אדם.

אך על אותו אדם ספציפי היא 'מדלגת' והוא לא נזכר בתורה! מי הוא?

רם
אביו של עמינדב, בנו של חצרון בן פרץ


יפה, אבל מתוך נוסח השאלה עולה, שהיית צריך להזכיר - גם את נכדו של רם - ולא רק את בנו של רם, כשם שהזכרת - גם את סבו של רם - ולא רק את אביו של רם.

חשבתי שנחשון בן עמינדב מספיק מפורסם. (בשונה מהאחרים).

הפשטן
הודעות: 474
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 24, 2019 10:18 pm

עתניאל בן קנז כתב:
הפשטן כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
דרומי כתב:אישיות בזמן התורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) -

התורה מפרטת את כל השושלת של אבותיו ואבות אבותיו, ומספרת גם על בנו ונכדו של אותו אדם.

אך על אותו אדם ספציפי היא 'מדלגת' והוא לא נזכר בתורה! מי הוא?

רם
אביו של עמינדב, בנו של חצרון בן פרץ


יפה, אבל מתוך נוסח השאלה עולה, שהיית צריך להזכיר - גם את נכדו (המוזכר בתורה) של רם - ולא רק את בנו (המוזכר בתורה) של רם, כשם שהזכרת - גם את סבו (המוזכר בתורה) של רם - ולא רק את אביו (המוזכר בתורה) של רם.

חשבתי שנחשון בן עמינדב מספיק מפורסם. (בשונה מהאחרים).

חצרֹן בן פרץ מפורסם לא פחות. גם חצרֹן וגם נחשון מוזכרים בחומש במדבר, אבל חצרֹן מוזכר - חוץ מבחומש במדבר - גם בבראשית, בעוד שנחשון מוזכר - חוץ מבחומש במדבר - גם בשמות.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ג' פברואר 26, 2019 10:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבי במערב » א' פברואר 24, 2019 10:29 pm

הפשטן כתב:ת'אמת? חצרֹן בן פרץ מפורסם לא פחות. גם חצרֹן וגם נחשון מוזכרים בחומש במדבר, אבל חצרֹן מוזכר - חוץ מבחומש במדבר - גם בבראשית, בעוד שנחשון מוזכר - חוץ מבחומש במדבר - גם בשמות.

הלא פשיטא שהתכוון לדעת (רוב) בנ"א (לאו דוקא 'פשטנים')...

דרומי
הודעות: 4963
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי דרומי » א' פברואר 24, 2019 10:31 pm

נחשון בן עמינדב מוזכר בחומש במדבר לא פעם אחת ולא פעמיים. זאת ועוד, שגם בחנוכה קוראים עליו בתורה, וגם בימי חודש ניסן לפי המנהג לומר את קרבנות הנשיאים.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » א' פברואר 24, 2019 10:48 pm

עזריאל ברגר כתב:מצווה מסוימת נזכרה בפרשתנו דאתמול (כי-תשא) פעמיים, בשני הקשרים שונים לגמרי.
מיהי? והאם יש כמותה בפרשיות התורה?

ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לה'
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת

כיו"ב בפרשת קדושים
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו
את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה'
נערך לאחרונה על ידי לבנון ב א' פברואר 24, 2019 11:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הפשטן
הודעות: 474
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 24, 2019 10:54 pm

לבי במערב כתב:הלא פשיטא שהתכוון לדעת (רוב) בנ"א (לאו דוקא 'פשטנים')...


"רוב בני אדם", זה מושג יחסי. תסתובב בשוק מחנה יהודה, ותשאל שם האם מישהו שמע על אחות לוטן תמנע, אז רובם לא יידעו על מה אתה סח. אבל אם תשאל בפוניבז או במיר, לא תמצא מי שלא שמע, למרות שהיא מוזכרת פעם אחת בלבד בכל התורה. הוא הדין למהיטבאל בת מטרד, או למטרד בת מי זהב, וק"ו לגבי חצרון בן פרץ, שמוזכר בתורה אפילו פעמיים.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ג' פברואר 26, 2019 10:47 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » א' פברואר 24, 2019 11:04 pm

שתים שערה פרשיות בתורה, שהשבת נזכרת בהן?
(לא ימים טובים ויוה"כ ולא שנת השביעית)

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 25, 2019 11:59 am

לבנון כתב:שתים עשרה פרשיות בתורה, שהשבת נזכרת בהן?
(לא ימים טובים ויוה"כ ולא שנת השביעית)

בראשית
בשלח
יתרו
משפטים
כי תשא
ויקהל
קדושים
אמור
בהר
שלח
פינחס
ואתחנן

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 03, 2019 8:26 am

לבנון כתב:
עזריאל ברגר כתב:חידה:
א. אחים בפרשתנו (נח), שיש בתורה עוד אחים באותם שמות.
ב. יש בתורה לפחות עוד זוג שמות שנקראו בו שני זוגות אחים.

א. שבא ודדן.
ב. ארד ונעמן. (אבל לא לפי הרמב"ן).

לגבי א - viewtopic.php?f=46&t=44658

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 03, 2019 8:28 am

לבי במערב כתב:היכי תמצי לשמו"ע של ערבית (גם בחול) שתהא מדאורייתא?
וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.

מי היודע?

ילמדנו רבינו?

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אלי כהן » א' מרץ 03, 2019 11:45 am

לבי במערב כתב:היכי תמצי לשמו"ע של ערבית (גם בחול) שתהא מדאורייתא?
וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.



קי"ל, דמדאורייתא חייב אדם להתפלל - לפחות פעם ביממה (כך דעת רמב"ם ועוד רבים פסקו כך בעקבותיו). אמור מעתה: אם באיזושהי יממה עבר זמנן של שחרית ושל מנחה - מבלי שהאדם הצליח להתפלל אותן, קיים עוד קודם לכן את מצות עשה דאורייתא של "ולעבדו בכל לבבכם" - כאשר התפלל את שמו"ע של ערבית בתחילת היממה ההיא - ובמיוחד אם מלכתחילה כיוון לקיים בזה מצות עשה דאורייתא (כגון אם ידע מלכתחילה שלא יוכל להתפלל שחרית ומנחה).

אגב, מה זה שבכ"י? אני מכיר רק: שבכ"י = שבכתב יד. מה, אי אפשר להיות ברורים יותר, לטובת הבורים ועמי הארצות (ובמיוחד כשאפשר לפענח את ראשי התיבות ביותר מדרך אחת)?

יושב סתר
הודעות: 383
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי יושב סתר » א' מרץ 03, 2019 3:23 pm

איזה דבר בתורה ש"לא היה ולא עתיד להיות" חוץ מבסו"מ ועיר הנדחת, לחד מ"ד?
רמז: משנה בזבים

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 03, 2019 4:41 pm

יושב סתר כתב:איזה דבר בתורה ש"לא היה ולא עתיד להיות" חוץ מבסו"מ ועיר הנדחת, לחד מ"ד?
רמז: משנה בזבים

יש גם בית המנוגע. אבל מסתמא לא לזה התכוונת.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » א' מרץ 03, 2019 5:48 pm

יושב סתר כתב:איזה דבר בתורה ש"לא היה ולא עתיד להיות" חוץ מבסו"מ ועיר הנדחת, לחד מ"ד?
רמז: משנה בזבים

מסתמא גם לא התכוונת לאיוב (ירושלמי סוטה ה ו)

אפרים זלמן
הודעות: 337
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אפרים זלמן » א' מרץ 03, 2019 6:15 pm

אלי כהן כתב:אגב, מה זה שבכ"י? אני מכיר רק: שבכ"י = שבכתב יד. מה, אי אפשר להיות ברורים יותר, לטובת הבורים ועמי הארצות (ובמיוחד כשאפשר לפענח את ראשי התיבות ביותר מדרך אחת)?

שבכל יום

הבטחתי
הודעות: 568
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הבטחתי » א' מרץ 03, 2019 6:21 pm

יושב סתר כתב:איזה דבר בתורה ש"לא היה ולא עתיד להיות" חוץ מבסו"מ ועיר הנדחת, לחד מ"ד?
רמז: משנה בזבים

אבן המנוגעת (פרק ה' משנה ה').

יושב סתר
הודעות: 383
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי יושב סתר » א' מרץ 03, 2019 7:14 pm

פ"ב מ"ב: בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל במשתה ובמשא בקפיצה בחולי ובמראה ובהרהור הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה אפילו ראה בגדי צבע האשה ר"ע אומר אפי' אכל כל מאכל בין רע בין יפה ושתה כל משקה אמרו לו אין כאן זבין מעתה אמר להם אין אחריות זבים עליכם
עדיין לא הגעתי לפ"ה, התכוונתי לזה.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » א' מרץ 03, 2019 11:46 pm

יושב סתר כתב:פ"ב מ"ב: בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל במשתה ובמשא בקפיצה בחולי ובמראה ובהרהור הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה אפילו ראה בגדי צבע האשה ר"ע אומר אפי' אכל כל מאכל בין רע בין יפה ושתה כל משקה אמרו לו אין כאן זבין מעתה אמר להם אין אחריות זבים עליכם
עדיין לא הגעתי לפ"ה, התכוונתי לזה.

זה נחמד
אבל מכאן ועד הקביעה שזב לא היה ולא עתיד להיות, הדרך רחוקה.
כי כל מה שטענו לר"ע הוא, שלדבריו זב הוא דבר שמאוד אינו מצוי (עיין תוס' יו"ט שם). אבל אינו כמו אותם הדברים שנזכרו בגמ' שלא היו ואינם עתידים להיות, כי שם הוא מציאות שכמעט ולא תתכן.

מצפה לישועת השם
הודעות: 80
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ד' מרץ 06, 2019 12:24 am

היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?

קראקובער
הודעות: 2714
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי קראקובער » ד' מרץ 06, 2019 12:36 am

מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?

הדין הוא שש"ץ שמתכוון לא להוציא שונאו שאף אחד לא יצא אבל במקרה ששונאו ישן ובלא"ה לא יד"ח אז האחרים כן יוצאים.

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מרץ 06, 2019 3:16 am

אלי כהן כתב:
לבי במערב כתב:היכי תמצי לשמו"ע של ערבית (גם בחול) שתהא מדאורייתא?
וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.

קי"ל, דמדאורייתא חייב אדם להתפלל - לפחות פעם ביממה (כך דעת רמב"ם ועוד רבים פסקו כך בעקבותיו). אמור מעתה: אם באיזושהי יממה עבר זמנן של שחרית ושל מנחה - מבלי שהאדם הצליח להתפלל אותן, קיים עוד קודם לכן את מצות עשה דאורייתא של "ולעבדו בכל לבבכם" - כאשר התפלל את שמו"ע של ערבית בתחילת היממה ההיא - ובמיוחד אם מלכתחילה כיוון לקיים בזה מצות עשה דאורייתא (כגון אם ידע מלכתחילה שלא יוכל להתפלל שחרית ומנחה).

אכן, סוף רמיזתי פתר כת"ר על נכון, אך פתח חידתי עודנו עומד על מכון.
והיא דעת הפמ"ג ב'פתיחה כוללת' להל' תפילה, שכ' וז"ל:
"והנה, ספק התפלל או לא התפלל כלל כל [ה]מעל"ע, ובליל ב' בתפלת ערבית מתפלל שתים - על כל פנים אחת למעריב, ושני' לתשלומין של יום אתמול [דספק דאורייתא הוא, ואזלינן לחומרא. ל. ב.]. אמנם לאחר העיון, א"צ כה"ג להתפלל שתים - דמן התורה כיון שעבר המעל"ע תו לא מחויב, ומעוות לא יכול לתקון הוא; וכי אמרינן לא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים - הוא רק מדרבנן, לא מן התורה. וא"כ, בעבר כל היום וספק לו אם התפלל - תו הוה ספק דרבנן לקולא, מאחר דתשלומין אינם אלא מדרבנן; וכדכתיבנא".

ומדבריו נמצא, שסדר התפלות מתחיל מערבית. וא"כ, בכל יום ויום מקיימים מצוה מה"ת בתפלת (י"ח ד)ערבית (יעו"ש דהוכיח שהמצוה מה"ת היא להתפלל י"ח).
ויש להביא ראי' לדבריו מגמרא ערוכה בברכות (כו, א):
"איבעיא להו, טעה ולא התפלל מנחה - מהו שיתפלל ערבית ב'? את"ל, טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא . . אבל הכא תפלה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו בטל קרבנו . . ".

נמצא דאחר תפלת המנחה "עבר המעל"ע", וא"כ סדר תפלות מערבית הוא מתחיל. ואף למסקנת הגמ' דיכול להשלים אי"ז מחמת "דחד יומא הוא", אלא "כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל". - אך הא דלאו חד יומא הוא, ובערבית כבר עבר יומו, אף למסקנא נקטינן לי'.
ויעויין בלקו"ש חל"ה ע' 125 ואילך - שם דן בכ"ז ע"ד ההלכה והחסידות. ובתו"ד מסיק (ריש ס"ג - ע' 127): "והנה, להלכה למעשה נקטינן (כנ"ל) שסדר התפלות הוא ערבית שחרית ומנחה, שלכן ליכא אפילו קס"ד בגמ' שזה שיכולים להשלים תפלת מנחה בתפלת ערבית הוא להיותה הסיום של ג' התפלות, ומוכח שסדר התפלות להלכה הוא ערבית שחרית מנחה".

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מרץ 06, 2019 3:33 am

אלי כהן כתב:
לבי במערב כתב:וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.

אגב, מה זה שבכ"י? אני מכיר רק: שבכ"י = שבכתב יד. מה, אי אפשר להיות ברורים יותר, לטובת הבורים ועמי הארצות (ובמיוחד כשאפשר לפענח את ראשי התיבות ביותר מדרך אחת)?

הלא בפירוש הקדמתי: "וארמזה", ולכך אף הרמז עצמו רמזתי. וק"ל.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אלי כהן » ד' מרץ 06, 2019 11:52 am

לבי במערב כתב:
אלי כהן כתב:
לבי במערב כתב:היכי תמצי לשמו"ע של ערבית (גם בחול) שתהא מדאורייתא?

קי"ל, דמדאורייתא חייב אדם להתפלל - לפחות פעם ביממה (כך דעת רמב"ם ועוד רבים פסקו כך בעקבותיו). אמור מעתה: אם באיזושהי יממה עבר זמנן של שחרית ושל מנחה - מבלי שהאדם הצליח להתפלל אותן, קִיֵּם עוד קודם לכן את מצות עשה דאורייתא של "ולעבדו בכל לבבכם" - כאשר התפלל את שמו"ע של ערבית בתחילת היממה ההיא - ובמיוחד אם מלכתחילה כיוון לקיים בזה מצות עשה דאורייתא (כגון אם ידע מלכתחילה שלא יוכל להתפלל שחרית ומנחה).

אכן, סוף רמיזתי פתר כת"ר על נכון, אך פתח חידתי עודנו עומד על מכון.


לא הבנתי מה יש בדברי הפמ"ג שאין בפתרוני (שגם הוא דן בערבית של כל יום, והיינו בגוונא דבכל יום לא התפלל שחרית ולא מנחה).

לא זו אף זו, לענ"ד בפתרוני כלולים פרטים - שחיוניים לצורך פתרון חידתך - ושאינם עולים מתוך דברי הפמ"ג, דהגע בעצמך: בגוונא - דמלכתחילה ידע האדם שיוכל להתפלל את כל שלוש התפילות - והתכוון אפוא מלכתחילה כי ערבית (אשר לגביה קי"ל דהיא "רשות" למי שמתפללים גם שחרית או מנחה) תיועד רק לקיים מצוות תפילה מדרבנן וכי למשל דווקא שחרית תהיה זאת אשר תיועד לצאת ידי חובת תפילה דאורייתא, אז פשוט שבערבית לא יוכל לצאת מדאורייתא, ולכן נזהרתי להעמיד את פתרון חידתך דווקא בגוונא דהאדם לא התפלל שחרית ומנחה, ובמיוחד בגוונא - דמלכתחילה ידע כי לא יוכל להתפלל אותן - ודלהכי כשהתפלל לפני כן את ערבית התכוון מלכתחילה לצאת ידי חובת תפילה מדאורייתא, וכל זה חיוני לצורך פתרון חידתך.

גם לא הבנתי, מהו אותו "פתח חידתך" - אשר לדעתך עדין נותר "עומד על מכון" גם אחרי שהיצגתי את פתרוני לחידתך.
אם כעת התכוונת, שמלכתחילה גם ביקשת ראיה לכך שסדר התפילות מתחיל בערבית, הנה לא זו בלבד שבחידתך אין זכר להא דהו"א דסדר התפילות מתחיל בתפילה אחרת, אלא אף זו - דתמהני אמאי הו"א הכי, והלא מתוך פסוק מפורש בפרשה הראשונה של התורה "ויהי ערב ויהי בקר" - הוכיחה להדיא הגמרא בעמוד הראשון של הש"ס - דהיממה מתחילה בערב, וא"כ בשביל זה - לא צריך את דברי הפמ"ג - ואפילו לא את מה שהוכחת בעקיפין (ולא להדיא) שערבית קודמת לשחרית מתוך דברי הגמרא המאוחרים יותר שבתחילת פרק רביעי.

לבי במערב כתב:
אלי כהן כתב:
לבי במערב כתב:וארמזה: בפלוגתא תליא; מר אמר דערבית שבכ"י מדאורייתא היא, ולאידך מ"ד - היכ"ת רחוק הוא.

אגב, מה זה שבכ"י? אני מכיר רק: שבכ"י = שבכתב יד. מה, אי אפשר להיות ברורים יותר, לטובת הבורים ועמי הארצות (ובמיוחד כשאפשר לפענח את ראשי התיבות ביותר מדרך אחת?
הלא בפירוש הקדמתי: "וארמזה", ולכך אף הרמז עצמו רמזתי. וק"ל.


אילו מטרת הרמז הייתה - לא רק לרמוז לפתרון אלא גם - לייגע קצת את הפותרים המנסים להיעזר ברמז, אז זאת למודעי - שיש דרכים יותר יעילות להשיג את זה, למשל למסגר בתוך ראשי תיבות - גם את שתי המילים הראשונות של הרמז: מ"א. "מורי אבי"? לא! אז אולי "מגן אברהם"? גם כן לא! או-אז מנסח החידה היה יכול לצאת ממש שבע רצון, בחושבו לעצמו בסיפוק: "איך היטעתי אותם עם מר אמר. בפעם הבאה אכתוב להם: מא"מ, והם בטח יחשבו על מיעוט אחר מיעוט, או על מאכלות אסורות, או על מין את מינו, או על מארץ מצרים, או על מאוהל מועד, ואולי אפילו על מאמר אחר מאמר"...

לישנא אחרינא: בשלמא אילו ראשי התיבות שכתבת היו מתפענחים באופן אחד ויחיד - אלא שהוא היה עלול שלא להיות ידוע לבורים ולעמי הארצות - באופן שמטרת החידה הייתה בין השאר גם לבחון את הידע הלשוני של אותם בורים, ניחא, ולחיי. דא עקא, שלאותם ראשי תיבות יש יותר מפענוח אחד, וא"כ כשיקראו בורים כמוני את לשון-הרמז - ויזכרו כמוני רק בפענוח: "שבכ"י = שבכתב יד", אז לשון הרמז רק תטעה אותם, ותהיה יותר מכשול מייגע מאשר רמז מסייע.

לישנא אחרינא: כשכותבים רמז שמטרתו היא - לא לייגע אלא - לסייע, יש לוודא שהוא כתוב בלשון - לא רמוזה אלא - ברורה, וזאת כדי שהמתמודד עם החידה לא יצטרך להיאבק בשתי חזיתות: גם עם פתרון החידה, וגם עם המבוכה מול לשונו המטעה של הרמז.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ד' מרץ 06, 2019 1:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קראקובער
הודעות: 2714
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי קראקובער » ד' מרץ 06, 2019 1:32 pm

קראקובער כתב:
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?

הדין הוא שש"ץ שמתכוון לא להוציא שונאו שאף אחד לא יצא אבל במקרה ששונאו ישן ובלא"ה לא יד"ח אז האחרים כן יוצאים.

אם כוונתך ישן שמצטרף למנין אבל לא שיכור ושיכור שישן כן מצטרף לפי המשנה ברורה לקריאת מגילה ישן לא מצטרף ואולי יש חולקים. (שמעתי מח"א)

חיים סגל
הודעות: 320
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי חיים סגל » ד' מרץ 06, 2019 2:50 pm

מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?

פשוט ביותר - שו"ע סי' תרצ"א סעיף ח':
אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים; ואם קרא, לא יצא... אבל היחיד קורא בה ... ויוצא בה ידי חובתו.

ובמשנ"ב
וכל בי עשרה מקרי צבור

אמנם עיי"ש בביה"ל שלפי הטו"א לא שייכת חידה זו, וכן עיי' חזו"א או"ח קנ"ה ב'

מצפה לישועת השם
הודעות: 80
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ב' מרץ 11, 2019 10:21 pm

היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?

מצפה לישועת השם
הודעות: 80
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ב' מרץ 11, 2019 10:22 pm

חיים סגל כתב:
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?

פשוט ביותר - שו"ע סי' תרצ"א סעיף ח':
אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים; ואם קרא, לא יצא... אבל היחיד קורא בה ... ויוצא בה ידי חובתו.

ובמשנ"ב
וכל בי עשרה מקרי צבור

אמנם עיי"ש בביה"ל שלפי הטו"א לא שייכת חידה זו, וכן עיי' חזו"א או"ח קנ"ה ב'

יפה מאוד.
יישר כח!

עתניאל בן קנז
הודעות: 1576
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' מרץ 12, 2019 7:18 pm

מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?

לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).

מצפה לישועת השם
הודעות: 80
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ד' מרץ 13, 2019 3:37 pm

עתניאל בן קנז כתב:
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?

לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).

יישר כח.
תוכל לציין אי אלו מקורות?

עתניאל בן קנז
הודעות: 1576
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' מרץ 13, 2019 6:32 pm

מצפה לישועת השם כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?

לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).

יישר כח.
תוכל לציין אי אלו מקורות?

שערי תשובה סימן תרצג
[ג*] אין קורין בו הלל. וכת' ברכי יוסף בשם המאירי דלהך טעמא דאמרי בש"ס משום דקריאתה זו הילולא אם אין לו מגילה לקרות בה יאמר הלל כו' והבר"י כת' כיון דרבא אמר טעמא משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן כו' לא יאמר הלל כלל והלכה כרבא דהוא בתרא וגם לגירסת הרי"ף הרא"ש והר"ן מתקיף לה רבא כו' משמע דהלכתא כוותיה דהא לא אותיבו עליה ולכן סתמו הפוסקים ומשמע דלעולם לא יאמר הלל ע"ש אך במח"ב הביא דבה"ג ורמב"ם כתבו ג"כ הטעם דקריאתה זו הלילא וכדמשמע מהמאירי ויהיב טעמא משום דמיסתבר להו טעמא דר"נ כו' עיין שם ולפ"ז חזר הדין דמי שאין לו מגילה יאמר הלל אך לענ"ד דעיקר כוונת הש"ס על עיקר התקנה אבל אחרי שלא נתקן הלל בפורים משום דקריאתה כו' ממילא שאין מקום לקרות הלל מה שלא תיקנוהו חז"ל לאומרה היום ולענ"ד דאעפ"כ כשאין לו מגילה לקרות יש לו לקרות הלל בלא ברכה שלפניו ושלאחריו כקורא בתהלים ושפיר דמי ואף אם יש לו חומש שקורא בו מגילה לעצמו מכל מקום הרוצה לקרות גם הלל בלא ברכה לא הפסיד דאפשר דעדיף אמירת הלל שלא נתקן שיהיה בכשרות קצת כס"ת משא"כ קריאת המגילה שעיקר תקנתה להיות כתובה כתיקנה ולכן יוצא ידי שניהם:

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 13, 2019 8:40 pm

קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.

מצפה לישועת השם
הודעות: 80
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ה' מרץ 14, 2019 1:41 am

עתניאל בן קנז כתב:
מצפה לישועת השם כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?

לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).

יישר כח.
תוכל לציין אי אלו מקורות?

שערי תשובה סימן תרצג
[ג*] אין קורין בו הלל. וכת' ברכי יוסף בשם המאירי דלהך טעמא דאמרי בש"ס משום דקריאתה זו הילולא אם אין לו מגילה לקרות בה יאמר הלל כו' והבר"י כת' כיון דרבא אמר טעמא משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן כו' לא יאמר הלל כלל והלכה כרבא דהוא בתרא וגם לגירסת הרי"ף הרא"ש והר"ן מתקיף לה רבא כו' משמע דהלכתא כוותיה דהא לא אותיבו עליה ולכן סתמו הפוסקים ומשמע דלעולם לא יאמר הלל ע"ש אך במח"ב הביא דבה"ג ורמב"ם כתבו ג"כ הטעם דקריאתה זו הלילא וכדמשמע מהמאירי ויהיב טעמא משום דמיסתבר להו טעמא דר"נ כו' עיין שם ולפ"ז חזר הדין דמי שאין לו מגילה יאמר הלל אך לענ"ד דעיקר כוונת הש"ס על עיקר התקנה אבל אחרי שלא נתקן הלל בפורים משום דקריאתה כו' ממילא שאין מקום לקרות הלל מה שלא תיקנוהו חז"ל לאומרה היום ולענ"ד דאעפ"כ כשאין לו מגילה לקרות יש לו לקרות הלל בלא ברכה שלפניו ושלאחריו כקורא בתהלים ושפיר דמי ואף אם יש לו חומש שקורא בו מגילה לעצמו מכל מקום הרוצה לקרות גם הלל בלא ברכה לא הפסיד דאפשר דעדיף אמירת הלל שלא נתקן שיהיה בכשרות קצת כס"ת משא"כ קריאת המגילה שעיקר תקנתה להיות כתובה כתיקנה ולכן יוצא ידי שניהם:

יישר כח!

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אלי כהן » ו' מרץ 15, 2019 10:15 am

עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.


מזמור לתודה?
ובא לציון?

הוספתי סימני שאלה, כי ראיתי שהמנהגים אינם חתוכים כל כך.

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מרץ 15, 2019 4:03 pm

אלי כהן כתב:(שגם הוא דן בערבית של כל יום, והיינו בגוונא דבכל יום לא התפלל שחרית ולא מנחה).

הפמ"ג איירי באמת במי שלא התפלל כל היום, אך הראי' שהבאתי מדבריו נוגעת לכאו"א - גם המתפלל בכ"י ג' תפלות כסדרן.
הפמ"ג הסתפק בראשונה האם תפלת התשלומין מועילה למה שלא קיים מצות תפלה מה"ת, וע"ז תירץ דאי"מ להשלים הציווי מה"ת, וחזר הדין - דכל עצמה של תשלומין מד"ס היא, וספק דרבנן לקולא.
ועצם ספקו, ובפרט דחייתו - מוכיחה דס"ל שסדר תפלות מתחיל מערבית, דאל"כ הו"ל לדון בגוונא דמתפלל שחרית שתים. ויש עוד מקום אתי לעיין בד"ז.

אלי כהן כתב:לא זו אף זו, לענ"ד בפתרוני כלולים פרטים - שחיוניים לצורך פתרון חידתך - ושאינם עולים מתוך דברי הפמ"ג, דהגע בעצמך: בגוונא - דמלכתחילה ידע האדם שיוכל להתפלל את כל שלוש התפילות - והתכוון אפוא מלכתחילה כי ערבית (אשר לגביה קי"ל דהיא "רשות" למי שמתפללים גם שחרית או מנחה) תיועד רק לקיים מצוות תפילה מדרבנן וכי למשל דווקא שחרית תהיה זאת אשר תיועד לצאת ידי חובת תפילה דאורייתא, אז פשוט שבערבית לא יוכל לצאת מדאורייתא, ולכן נזהרתי להעמיד את פתרון חידתך דווקא בגוונא דהאדם לא התפלל שחרית ומנחה, ובמיוחד בגוונא - דמלכתחילה ידע כי לא יוכל להתפלל אותן - ודלהכי כשהתפלל לפני כן את ערבית התכוון מלכתחילה לצאת ידי חובת תפילה מדאורייתא, וכל זה חיוני לצורך פתרון חידתך.

לאו דוקא. לשיטתם דהאומרים מצוות אי"צ כוונה (רשב"א ברכות יג, ב ד"ה שמע ישראל; ר"ן ספ"ג דר"ה בשם הגאונים - הובאו בב"י או"ח סי' תקפט) - יצא י"ח המצוה מה"ת כשהתפלל ערבית בסתם. ושאלתי לא לענין הלכה היא אמורה [ד(לכאו') הלכתא דסדר תפלות מערבית מתחיל], אף שנפק"מ נמי להלכה.

אלי כהן כתב:לא הבנתי מה יש בדברי הפמ"ג שאין בפתרוני . . גם לא הבנתי, מהו אותו "פתח חידתך" - אשר לדעתך עדין נותר "עומד על מכון" גם אחרי שהיצגתי את פתרוני לחידתך.

עתה שמתי אל לבי, כי אכן דברי כת"ר הנם כד' הפמ"ג. ועמו המחילה והסליחה.
לא הבחנתי במילים אלו בהודעת כת"ר:
אלי כהן כתב:קיים עוד קודם לכן את מצות עשה דאורייתא של "ולעבדו בכל לבבכם" - כאשר התפלל את שמו"ע של ערבית בתחילת היממה ההיא - ובמיוחד אם מלכתחילה כיוון לקיים בזה מצות עשה דאורייתא (כגון אם ידע מלכתחילה שלא יוכל להתפלל שחרית ומנחה).

הרי שסוף רמיזתי הוא שנותר עומד על מכונו. אבל נו, שיהי'...
[כוונתי בסוף חידתי היתה, לחלוקים על הפמ"ג ודעימי', וס"ל שסדר התפלות מתחיל בשחרית - ולשיטתייהו, לא תימצי לתפלת הערב מדאורייתא אלא כשלא התפלל כלל שחרית ומנחה באותו היום].

אלי כהן כתב:אם כעת התכוונת, שמלכתחילה גם ביקשת ראיה לכך שסדר התפילות מתחיל בערבית, הנה לא זו בלבד שבחידתך אין זכר להא דהו"א דסדר התפילות מתחיל בתפילה אחרת, אלא אף זו - דתמהני אמאי הו"א הכי, והלא מתוך פסוק מפורש בפרשה הראשונה של התורה "ויהי ערב ויהי בקר" - הוכיחה להדיא הגמרא בעמוד הראשון של הש"ס - דהיממה מתחילה בערב, וא"כ בשביל זה - לא צריך את דברי הפמ"ג - ואפילו לא את מה שהוכחת בעקיפין (ולא להדיא) שערבית קודמת לשחרית מתוך דברי הגמרא המאוחרים יותר שבתחילת פרק רביעי.

כוונתי היתה לראשית רמיזתי, לפי שסברתי שדבריך מופנים כלפי סוף חידתי - וכפי שבארתי לעיל.
הלא יש מן המפרשים שסבורים שסדר תפלות בשחרית הוא מתחיל, ולאו קטלי קניא באגמא אינהו...
הלא הם הפנ"י, הצל"ח ובעל ה'סמיכת חכמים'. ויש לדייק כן אף בלבוש או"ח ר"ס פט.
ויש לתרץ שאלת כת"ר לדבריהם (וכמ"ש חלקם בפירוש), דכ"ז הוא בשאר ענינים לבר מתפלה; משא"כ תפלה - הן למ"ד אבות תקנום - הלא שחרית נתקנה בראשונה (ע"י אאע"ה); ובין למ"ד כנגד קרבנות תקנום - הלא שחרית ומנחה כנגד ב' התמידין, וערבית כנגד אברים ופדרים (דהתמיד וכו') שלא נתעכלו מבעו"י. וא"ש.
ולזה הוכחתי מהגמ' בפ"ד, דהתם מיירי בתפלה. ויש לתרץ אף לדבריהם - כמבואר בלקו"ש הנ"ל.
ויש לציין ראי' נוספת לד' הפמ"ג, מדברי הש"ס בברכות (בבלי לא, א. ירושלמי פ"ד ה"א): "יכול יהא כוללן בבת אחת כבר מפורש ע"י דוד דכתיב ערב ובקר וצהרים וגו'", היינו שסדר תפלות מתחיל בערבית; ואף בזו בתפלה מיירי.

אלי כהן כתב:אילו מטרת הרמז הייתה - לא רק לרמוז לפתרון אלא גם - לייגע קצת את הפותרים המנסים להיעזר ברמז, אז זאת למודעי - שיש דרכים יותר יעילות להשיג את זה, למשל למסגר בתוך ראשי תיבות - גם את שתי המילים הראשונות של הרמז: מ"א. "מורי אבי"? לא! אז אולי "מגן אברהם"? גם כן לא! . . לישנא אחרינא: בשלמא אילו ראשי התיבות שכתבת היו מתפענחים באופן אחד ויחיד - אלא שהוא היה עלול שלא להיות ידוע לבורים ולעמי הארצות - באופן שמטרת החידה הייתה בין השאר גם לבחון את הידע הלשוני של אותם בורים, ניחא, ולחיי. דא עקא, שלאותם ראשי תיבות יש יותר מפענוח אחד, וא"כ כשיקראו בורים כמוני את לשון-הרמז - ויזכרו כמוני רק בפענוח: "שבכ"י = שבכתב יד", אז לשון הרמז רק תטעה אותם, ותהיה יותר מכשול מייגע מאשר רמז מסייע.

אי"ז לשון מטעה; בעניננו - ישנו פירוש אחד ויחיד לר"ת אלו [וה"ז כדוגמת המפענח 'רה"י' שבדיני עירובין - 'ראש הישיבה'... (ו'הרה"ר' - 'הרב הראשי'...). ואי"מ על מה יצא הקצף].
ומכיון שרמז הוא - לא חשתי להקל על שאינם יודעים פירושן של ר"ת אלו בנדו"ז (וזו היתה כוונתי בהודעתי דלעיל). ומן הסתם, חיפוש קצר הי' מועיל לכת"ר בזאת.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » ש' מרץ 16, 2019 8:19 pm

אלי כהן כתב:
עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.


מזמור לתודה?
ובא לציון?

הוספתי סימני שאלה, כי ראיתי שהמנהגים אינם חתוכים כל כך.

מזמור לתודה נאמר בחוה"מ סוכות בלא תפלין, למנהג א"י שלא להניח תפלין בחוה"מ. וגם בחו"ל הוא נאמר יותר מפעם בשנה שלא בתפלין.

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' מרץ 16, 2019 11:26 pm

אלי כהן כתב:
עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.


מזמור לתודה?
ובא לציון?

הוספתי סימני שאלה, כי ראיתי שהמנהגים אינם חתוכים כל כך.

מזמור לתודה - נאמר בחוהמ"ס ובת"ב שלא בתפילין.
ובלצ"ג - נאמר בחוה"מ, בת"ב, ובמנחת שויו"ט שלא בתפילין.

והפתרון:
יהי ה"א עמנו כאשר היה עם אבותנו ... כי ה' הוא האלוקים אין עוד.
זהו רצף של ד פסוקים מהתנ"ך, נאמר בחו"ל בהפטרת שמע"צ, למנהג האשכנזים אינו נאמר בר"ח ולא בחוה"מ ולמיטב ידיעתי גם לא בת"ב.
ראיתי ספרדים אומרים אותו בר"ח לפני (הכנסת ס"ת לארון ו)חליצת התפילין, ואינני יודע כיצד מנהגם בחוה"מ.

עזריאל ברגר
הודעות: 5188
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 18, 2019 9:16 pm

קצבא דקשייתא על מגילת אסתר:
viewtopic.php?f=26&t=8625#p76945


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים