חשיפה - חכמים שהשתמדו בשאלוניקי

[א. חיים]

היכן ראה מר ששניתי משהו?
ס"ח לא מדבר על הזכרת אדם רשע, אלא רק על אמירת ד"ת מרשע בשמו. ואם כשאמרם לא היה רשע אין מקור מדבריו שיש בעיה לאומרם בשמו.
ההיתר הוא משום שנחשב לדעתי ולא לדעתם, אבל זה לא מסביר למה כותב הס"ח להקפיד שלא לומר בשמם, ואיזה חסרון יהיה אם יאמר מי אמרם. וע"כ כתבתי שכנראה טעמו כדי שלא ילמדו מזה היתר לילך ולשמוע ממנו.
ונקודה זו הוא מוסיף על התלמוד בחגיגה. [הוא מביא את הדרשה שעיקרה בחגיגה, ומוציא ממנה מדעתו פרט נוסף של הגבלה בהיתר].

והקושיא שלך עלי, במחילה ...

אודה למר אם יכתוב גם יישוב.

אינני יודע אם "אסור, להזכיר בסתם שם רשע, אא"כ הוא חוזר ד"ת בשמו, שזה נותן לו חשיבות אמיתית.

[מה שנכון נכון]

היכן ראה מר ששניתי משהו?
ס"ח לא מדבר על הזכרת אדם רשע, אלא על אמירת ד"ת מרשע בשמו. ואם כשאמרם לא היה רשע אין בעיה לאומרם בשמו.
ההיתר הוא משום שנחשב לדעתי ולא לדעתם, אבל זה לא מסביר למה כותב הס"ח להקפיד שלא לומר בשמם, ואיזה חסרון יהיה אם יאמר מי אמרם. וע"כ כתבתי שכנראה טעמו כדי שלא ילמדו מזה היתר לילך ולשמוע ממנו.
ונקודה זו הוא מוסיף על התלמוד בחגיגה. [הוא מביא את הדרשה שעיקרה בחגיגה, ומוציא ממנה מדעתו פרט נוסף של הגבלה בהיתר].

אבל הגמרא אומרת להיפך, שההיתר ד"לדעתי" מדבר כשהאומר הוא כבר רשע. ואכן בתגובה הקודמת שלך הסכמת שבהכרח שגם הספר חסידים מדבר באופן זה, ולכן כתבת:

ומיירי או בגדול [אם שייך אצלנו] או בשאר אדם שמשום מה יצא ששמע.

והבנתי שדיברת על הספר חסידים, שמדבר אפילו כשהאומר היה רשע. ותתקן אותי אם טעיתי בדבריך. ועכשיו אתה שוב חוזר לדעתך הראשונה.

המשפט השני שהדגיש מר אינו המשך של המשפט הראשון, אלא משפט חדש.
אם כשאמרם לא היה רשע אי"צ שום ילפותא ואין שום בעיה.
אם כעת הוא רשע ובכ"ז שמע ממנו ד"ת בגלל שהוא גדול [וזה ההיתר הנלמד מלדעתי] או ע"ד מקרה, מה יעשה מכאן ואילך יאמרם בשמו או לא? זה לא מבואר בחגיגה, ובזה מירי הס"ח. והוא מביא את מקור ההיתר, ומוציא ממנו הגבלה על שם האומר.

[מה שנכון נכון]

אינני יודע אם "אסור, להזכיר בסתם שם רשע, אא"כ הוא חוזר ד"ת בשמו, שזה נותן לו חשיבות אמיתית.

זה חידוש שצריך מקור. א"א להסתמך על הפסוק שם רשעים ירקב או על התלמוד ביומא. וכ"ש שאפילו את המקורות הללו לא הזכיר הס"ח.

[א. חיים]

כמדומני ששנינו הבהרנו כ"א את דעתו, ומבחינתי הויכוח תם, אא"כ יובאו מקורות חדשים.

[רודף_הנעלם]

אגב, האם בגדול אפשר לסמוך על בניהו? ראיתי בכתביו כל מיני סנסציות מוזרות כגון על חזרתו בתשובה של ישמעאל צבי בנו של ש"ץ והיותו רב בסרייבו בשם ר' יצחק צבי, או עלהגעתו של רי"י אלגאזי לאחר מותו, ועוד כהנה.

https://toladot.blogspot.com/2018/05/blog-post_30.html

[תבונה1]

בעניין הנ"ל יש לציין ידיעה מעניינת שאף מצינו מקום בו [לדעה מסויימת] פוסקים להלכה כאלישע בן אבויה - "אחר".
בברכות ט,ב "אחרים אומרים עד שיכיר את חבירו", והתוס' כתבו שם דהאי אחרים לאו ר' מאיר הוא דהא ר' מאיר אמר משיבחין בין זאב לכלב, אמנם ברבינו פרץ שם [מובא בהערות של הוצאת עוז והדר] כתב די"א שהיינו "אחר", ועי' שם בגמ' דהלכה כאחרים - כלומר, "אחר".