ספרי הרא"ש כתובים בלשון גמרא
א. בטור שבהוצאת מכון המאור כרך מבוא עמוד 4:
"הוא הר' יעקב שעשה ארבעה טורים לכל הדינים הנוהגין בזמן הזה שהועיל יותר לכל יודע ובלתי יודע מאד, בסדר הטוב שעשה יותר מכל שהיו לפניו, כי בספרי אביו שהוא בלשון מאד נבערה, מי ומי יוציא משם דין, ולא מרב אלפס ואפי' מהרמב"ם. וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו בספריו".
נבהלתי והשתוממתי, רבינו הרא"ש צח הלשון והרעיון, ח"ו חס וחלילה כתב ספרו בלשון מאד נבערה?
אמרתי בא נחפש במקורות מסתמא יש כאן טעות סופר
ב. המקור לציטוט זה הוא ממאמר בשם: על תפוצת ארבעה טורים, מאת יהודה דב גלינסקי (נמצא באוצר החכמה)
כבר ניכר הבדל, שבטור המאור הנ"ל הוסיפו נופך: מאד נבערה, כאילו לא די בחרפה הגדולה שבנוסח גלינסקי, (ועוד על פי כתב יד)
ג. רצתי לעיין בלשון ספר יוחסין המקורי וזה אשר העלתי בחכתי:
הנה נוסח דפוס ראשון קושטא שכ"ו הוא:
וכן נוסח דפוס שני קרקוב ש"מ
נוסח זה אינו נוסח הציטוט דלעיל כלל, וניכר שנוסח זה מקוצר הוא, אבל כבר ממנו ניתן ללמוד שרק הטור הועיל לכל העולם לפי שעשה את ספרו בלשון הקודש, לאפוקי אחרים שלא עשו בלשון הקודש, אבל לא שח"ו עשו בלשון נבערה
ד. והנה בספר "יוחסין השלם" שנדפס על ידי ר"צ פיליפובסקי בלונדון תרי"ז ונדפס על פי כתב יד המחבר (כך כתוב בשער, ונמצא באוצר החכמה) והוא מכתב יד הנמצא באוקספורד ומספרו 504, (ובאגב מתברר ששיטתו היתה לבנות נוסח משותף מנוסח הדפוס הישן עם נוסח כתב היד, ויש לבדוק היטב נושא זה)
וז"ל דפוס זה:
הוא הר' יעקב שעשה מיד אחרי פטירת הרא"ש ארבעה טורים לכל הדינין הנוהגים בזמן הזה, שמועיל יותר לכל יודע ובלתי יודע מאד בסדר טוב יותר מכל אשר היו לפניו, כי בספרי אביו שהוא בלשון גמרא מי ומי יוציא משם שדין, ולא מהרמב"ם ז"ל, וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו [ממנו], ועשה כפי סדר התלמוד להביא כל הסברות שנאמרו, ופסק הרא"ש אחריו לפי שעשאם בלה"ק בשנת פ"ט וע' אשריו.
ה. כבר כאן מתגלה שהיוחסין כתב על הרא"ש שכתב ספרו בלשון "גמרא" לא ח"ו בלשון נבערה, אלא שאכן ניכר שיש כאן טעויות סופר גם בנוסח זה, והלכתי לראות את נוסח כתב היד אוקספורד 504 נמצא ברשת:
וזה פיענוחו:
הוא הרב יעקב שעשה ד' טורים לכל הדינין הנוהגין בזמן הזה שמועיל יותר לכל יודע ובלתי יודע, מאד בסדר טוב יותר מכל אשר היו לפניו, כי בספרי אביו שהוא בלשון גמרא מי ומי יוציא משם דין, ולא מהרמב"ם ז"ל, וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו, ועשה כפי סדר התלמוד להביא כל הסברות שנאמרו ופסק הרא"ש, אשריו ואשרי חלקו.
ו. אמנם גלינסקי לא הסתפק בזה והלך לעיין בכתב יד הנוסף הנמצא באוקספורד ומספרו 2798, אין את תצלומו ברשת ותשוח"ח לאחי הי"ו ששלח לי תיכף את צילומו, ושם באמת הנוסח הכי צח, אבל לצערי שם גם מתגלה מקור הטעות של גלינסקי:
וזה פיענוחו: הוא הרב הגדול רבי' יעקב שעשה ד' טורים לכל הדינין הנוהגין בזמן הזה שהועיל יותר לכל יודע ובלתי יודע מאד בסדר הטוב שעשה יותר מכל שהיו לפניו, כי בספרי אביו שהוא בלשון גמרה מי ומי יוציא משם דין ולא מרב אלפס ואפילו מהרמב"ם ז"ל וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו ועשה כפי סדר התלמוד להביא כל הסברות שנאמרו ופסק הרא"ש אשריו.
גלינסקי חשב שמילה זו יש לקרוא אותה: נבערה, אבל באמת יש לקוראה כמו בכתב יד הקודם: "גמרה" וכך חלוקת המילה:
ופלא עליו שלא ניסה לחשוב שהנוסח של הכת"י השני הוא הנכון, כי במאמץ קל מתבררת האמת.
לסיכום: אין ספק שהיוחסין כתב רק דברי שבח על הרא"ש, וכתב שהסיבה שלא פשטו פסקי הרא"ש הם כיון שנכתבו בלשון גמרא, אבל ספרי הטור בנו נכתבו בלשון הקודש ולכן זכו להיות ספר יסוד הפסק
וחכמים הזהרו בדבריכם, לא יעלה על הדעת שחכם קדמון יכתוב על הרא"ש לשון נבערה כל כך, ויש לתקן את הספרים ולבער מהם לשונות נבערות כאלו.