בספר חפץ חיים על התורה פרשת ויצא מובא מאת המסדר בזה"ל:
לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה (לא,א).
ובמדרש הובא בילקוט, 'עשה את כל הכבד הזה', אין כבוד אלא כסף וזהב שנאמר בוזו כסף בוזו זהב ואין קצה לתבונה, כבד מכל כלי חמדה (נחום ב).
והנה לכאורה נסתר זה המאמר ממאמרם ז"ל באבות פרק ששי, אין כבוד אלא תורה, שנאמר כבוד חכמים ינחלו.
ושמעתי בשם הגר"א ז"ל לתרץ, כי בכל התורה כולה המלה 'כבוד' מלאה ב'ואו', ורק כאן אצל בני לבן כתוב 'כבד' חסר, וגם בנחום בפס' הנ"ל, בוזו כסף בוזו זהב וגו' כבד מכל כלי חמדה, ג"כ כתוב כבד חסר בלי ואו, וא"כ נקוט כלל זה בידך: כל מקום שנכתב 'כבוד' מלא כונתו תורה, זה הכבוד שהחכמים נוחלים, ו'כבד' חסר הכתוב כאן ובנחום בלוית כסף וזהב, הוראתו כסף וזהב, ובני לבן לא התאוננו על התורה שיעקב לקח מלבן, אלא על הכסף והזהב.
האם ידוע למאן דהו מקור נוסף לדברים נפלאים אלו?
[ובמאמר המוסגר, יש להוסיף נופך לפי המבואר בזוה"ק דוא"ו זה האות שמרמזת למידת האמת, ולכן כבוד מלא עם וא"ו היינו כבוד אמיתי זה תורה, וכבד חסר וא"ו היינו כבוד מדומה שאינו אמיתי].