חג מתן הלוחות ובנין המקדש

[תולדות אדם]

שמעתי פעם שבי"ז תמוז בה נסתיימו מ' יום שמשה רבינו היה אמור לרדת עם הלוחות, היה מיועד להיות יום חג, כפי שאמר אהרן "חג לה' מחר" וכן אחז"ל לא היו י"ט לישראל ... ויה"כ שבה ניתנו לוחות שניות. וכן יום ט' באב היה אמור להיות יום בנין המקדש (לפי חשבון מסוים ע"פ הווארט הנ"ל שאיני זוכרו).
הידוע למ"ד מקור על כך?

[ישראל הר כסף]

המקור הוא בילקוט שמעוני פרשת פינחס (רמז תשפב)
"אמר רבי לוי בכל חדש וחדש [שבקיץ] בקש הקדוש ברוך הוא ליתן לישראל מועד, בניסן נתן להם פסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן להם עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול, ובא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכפורים והחג" דהיינו שר"ה ויוה"כ הוא פירעון למה שבעיקרון הם שייכים לתמוז ואב.

והביאור בזה שמענו מרבינו הגר"מ שפירא שליט"א שקבלת הלוחות היתה צריכה להיות בעיקרון בי"ז בתמוז, והוא היה נחשב לר"ה- כי ההגדרה של
ראש השנה הוא יום בריאת האדם, וכיוון שאז נברא האדם מחדש להיותו אדם ללא גזירת מיתה וללא שעבוד מלכויות, וכמ"ש אל תקרי חרות אלא חירות- חירות ממלאך המות- חשיב לר"ה, וט' באב היה יכול להיות כיוה"כ, ע"י הכניסה לארץ, והשיכות היא במה שיוה"כ היא מקדושת יובל שענינה קדושת הארץ כמ"ש "ושבתם איש אל אחוזתו".

[תולדות אדם]

תודה ר"י ה"כ, החכימני בבקשה מי הגר"מ שפירא.

[zsg]

תולדות - יותר צריך להחכימנו מי הוא אותו שמעוני בעל הילקוט....

אוטלם נשאר קשה מה חגו של אלול? ואמאי נפקד מקומו?

[ישראל הר כסף]

תודה ר"י ה"כ, החכימני בבקשה מי הגר"מ שפירא.

צר לי אבל אני איש פשוט ואין לי גישה למקומות כגון אלו, אבל בויקיפדיה תמצא דברים מפורטים אודותיו.
מ"מ הוא היום ה'מרא דשמעתתא' של עניני לימוד האגדה, (לא משגיח!! לא מוסר, אלא לימוד תורה של חלקי האגדה), מטבע הדברים אתה מבין שעיקר חלקו הוא בין כתבי המהר"ל הגר"א והרמח"ל, כשהזכרת דברים בשם ספר הזוהר וכתבי קבלה שונים דבר נפוץ הוא אצלו.
הוא מתלמידי הרב דסלר, הרב הוטנר, והרב שוורצמן, למד בפונוביז', בריסק ואח"כ בחברון.
הופעתו מכובדת והוא שומר על יחסי רב ותלמיד בצורה תקיפה ביותר, גאון אמיתי, וידוע הוא שיש לו יד ורגל בכל חלקי החכמה.
גר בבית וגן, מוסר מעל שלושים (!) שיעורים בשבוע כשרובם שיעורים 'סגורים', חלקם שיעורי השקפה- אגדה, וחלקם שיעורים בעיון בצורה המקובלת, שיעורו המפורסם ביותר הוא השיעור הפתוח ביום חמישי בערב ברמת שלמה.
הרב היה מראשוני המתעסקים עם ציבור בעלי התשובה, הרבה לפני תחילת תנועת התשובה, כשאתה מבין לבד שאלו היו בעלי תשובה מסגנון אחר מהמצוי היום. התחיל הוא למסור את שיעוריו לפני המחזור הראשון של הישראלים באור שמח, כמובן- בשפתו הוא וח"ו לא בשום ירידה כ"ש למושגים אחרים ממה שהוא חי ורגיל בהם.
אני לא יודע מה אני עוד יכול להוסיף לך, אבל אם מענין אותך עוד פרטים- באישי.
שיעוריו בעניני השקפה נאמרים בהגיה עברית ולא בלשון הקודש, איני יודע טעמו של דבר, אם כי יש לי איזושהי השערה בענין.
הוא חוזר הרבה על דבריו, ועוצר הרבה באמצע השיעור, לתת רוח בין פרשה לפרשה, ומרבה להשתמש בביאור מילים בלשון הקודש כמפתח להבנת דברים.

[תחכמוני]

שיכנס לקול הלשון, ויצפה בסרטים שלו ובשיעורים,

[תולדות אדם]

אני מכיר כמה אנשים שאפשר לכנותם בשם הגר"מ שפירא, כעת הבינותי שמדובר בהג"ר משה שפירא מאור שמח, תודה לך.
לגבי מחבר הילקוט, הוא רבי שמעון אשכנזי הדרשן מק"ק פראנקפורט יתר פרטים לא ידועים עליו (ראה מבואו של ר"ב לנדוי בילקוט הוצאת וגשל)

[עובדיה חן]

shiurim_of_hagaon_rabbi_moshe_shapira_z ... groups.com

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי פעם שבי"ז תמוז בה נסתיימו מ' יום שמשה רבינו היה אמור לרדת עם הלוחות, היה מיועד להיות יום חג, כפי שאמר אהרן "חג לה' מחר" וכן אחז"ל לא היו י"ט לישראל ... ויה"כ שבה ניתנו לוחות שניות. וכן יום ט' באב היה אמור להיות יום בנין המקדש (לפי חשבון מסוים ע"פ הווארט הנ"ל שאיני זוכרו).
הידוע למ"ד מקור על כך?

תחילת הדברים איתא בכתבי האר"י ז"ל:

arizal.png (41.38 KiB) נצפה 3054 פעמים

[אמיר כרמי]

shiurim_of_hagaon_rabbi_moshe_shapira_zatzal@googlegroups.com

באיזה שיעורים מדובר?

[עובדיה חן]

שנים עברו תשמ וכו כותב השיעורם הרב בורנשטיין.