חדש מכתב יד | אם לבינה עה"ת - להגאון יעב"ץ

[אם לבינה]

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.

ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

כמה מעניין הדבר שבהתחפשו לאחר קרא הגריעב"ץ לעצמו 'ר' יעקב מעמדין' כדרך שהיו קוראין לו אחרים חרף התנגדותו לזה (עכ"פ לאחר שהתפטר מרבנותו שם - ראה מש"כ המהדיר במבואו אודותו חתימתו בשער הספר דנן).

כוונת מעכ"ת לזה:
(ואולי שבהתחפשו לתלמיד הכותב, יגביר הצורך לכתוב בצורה שלא יבינו מי הכותב)

[י. אברהם]

באשכול זה הובאו דברי היעב"ץ המציין למש"כ באם לבינה פ' חקת. אך לא מצאתי שדיבר בענין זה בפ' חקת. מה פשרו? האם כתב גם בעוד חומש שנאבד?

תמן.PNG (319.72 KiB) נצפה 1346 פעמים

[לבי במערב]

ועכשיו זכינו ונדפס, ושם בפרשת חוקת מפנה לדבריו בפרשת דברים ועיין שם בהערות המהדיר בחוקת הערה י"ט

[אליהו חיים]

אם לבינה פרשת שלח- [יג כו] ויראום את פרי הארץ- נטלו גם קליפות משאר פירות שלא יכולים לישא את כולם, וגם אין כולם מתקיימין באורך הדרך. אך להראות גודל קליפתם וגרעיניהם הטפלים לפרי.
אולי ידוע לאחד מהת"ח על מקור נוסף ממדרשים או מראשונים וקדמונים לחידוש זה.

[קאצ'קלה]

כפי שכבר הוזכר באשכול זה, לא אהב היעב"ץ את הכינוי "יעקב עמדין", וכמ"ש בשאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות), ידוע שאינני מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה, ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה.

את חתימתו "יעב"ץ" אין לפענח י'עקב ע'מדין ב'ן צ'בי, אלא יע'קב ב'ן צ'בי.

בכל זאת כתב המו"ל החשוב של ספר 'אם לבינה', שבדף השער של החומש חתם היעב"ץ את שמו: "הקטן יע"ע בהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". משמע, שבהיותו אב"ד עמדין, סביבות שנת ת"צ, כן הסכים שיקראו לו יעקב עמדין, ואף חתם כך בעצמו! זהו פתרונו של "יע"ע".

הנה צילומה של חתימתו:

יעבץ.JPG (36.76 KiB) נצפה 935 פעמים

אבל לבי לא כן ידמה. אני חושב שכתוב כאן "הקטן יעקבהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". הוא חיבר במלה אחת את "יעקבהגאון" [=יעקב בהגאון]. אני מודע לעובדה שהאות ק' דומה כאן מאד לאות ע' שלפניה, ואינה דומה לשאר הקו'פין שלו, בכל זאת עשוי אדם לחתום את שמו בהטיות אחרות, כידוע לכל העוסקים בכת"י.

חתימה כזו מצאתי אצל היעב"ץ גם בתשובתו (שאילת יעבץ ח"א סי' לא) בדפו"ר [בדפוסים מאוחרים 'תוקן' "יעקב בהגאון" - בשתי תיבות]:

יעבץ2.JPG (24.28 KiB) נצפה 935 פעמים

[וונדרבר]

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.
ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

תולדות יעב"ץ (וואגנר). צ"ל: וואגנה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=3&book=100657
הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי. צ"ל: בלינפאנטי
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=60&book=100657

[רבי יצחק הכהן בלינפאנטי היה מרבני אמשטרדם, ובין השאר כתב הקדמה/שיר בראש ספר תשובות הרמב"ם פאר הדור.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=105936
ויש ממנו המון כת"י].

[הבטחתי]

בספר מטפחת ספרים מהדורת תשנ"ה כתבו המהדירים בהקדמתם (עמ' ו) שישנה השמטה השייכת לענין הדקל והחרוב, ולא ידעו לפענחה.
ז"ל סיום ההגהה 'וכן יש הוכחה גמורה לזה בכתוב עיין אם לבינה', עכ"ל.
לאיזה מקומן בספרנו ציין רבינו?

[אם לבינה]

כפי שכבר הוזכר באשכול זה, לא אהב היעב"ץ את הכינוי "יעקב עמדין", וכמ"ש בשאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות), ידוע שאינני מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה, ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה.

את חתימתו "יעב"ץ" אין לפענח י'עקב ע'מדין ב'ן צ'בי, אלא יע'קב ב'ן צ'בי.

בכל זאת כתב המו"ל החשוב של ספר 'אם לבינה', שבדף השער של החומש חתם היעב"ץ את שמו: "הקטן יע"ע בהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". משמע, שבהיותו אב"ד עמדין, סביבות שנת ת"צ, כן הסכים שיקראו לו יעקב עמדין, ואף חתם כך בעצמו! זהו פתרונו של "יע"ע".

הנה צילומה של חתימתו:

הקובץ המצורף יעבץ.JPG לא זמין יותר.

אבל לבי לא כן ידמה. אני חושב שכתוב כאן "הקטן יעקבהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". הוא חיבר במלה אחת את "יעקבהגאון" [=יעקב בהגאון]. אני מודע לעובדה שהאות ק' דומה כאן מאד לאות ע' שלפניה, ואינה דומה לשאר הקו'פין שלו, בכל זאת עשוי אדם לחתום את שמו בהטיות אחרות, כידוע לכל העוסקים בכת"י.

חתימה כזו מצאתי אצל היעב"ץ גם בתשובתו (שאילת יעבץ ח"א סי' לא) בדפו"ר [בדפוסים מאוחרים 'תוקן' "יעקב בהגאון" - בשתי תיבות]:

יש"כ על הערה חשובה זו.

מצורף כאן צילום טוב יותר של החתימה בדף השער.

בהגאון.PNG (1.08 MiB) נצפה 743 פעמים

1. נראה ברור שאות השניה הוא ע' ולא ק' כמו שהעיר הרב קאצקלה. ולא מצאתי בנתיים בכת"י שיכתוב ק' בצורה דומה לזו אפילו במשהו.
2. בהתבוננות בצילום, יראה אחר האות ע' יש סיומת מסולסלת, כמו שיש באותו שורה בסוף המלה 'מאלטונא', ומורה שהוא סיום המלה אחרי הכיתוב יע"ע.
3. יש איזה סימון לר"ת מעל יע"ע
4. נוסח החתימה 'בהגאון כמוהר"ץ' או 'בהגאון החסיד כמהר"ץ' וכדומה מצינו בעיקר בשנים הקודמות (תע"ח - שאילת יעב"ץ ח"א סי' ג' - תפ"ח שם סי' מז - ת"צ שם סי' נ' - ת"צ שם סי' נ"ח, תצ"ב שם סי' פ"ג - ושם בסי' ע"ט 'וחתמתי בעמדין יום ג' כ"ה אייר תצ"ב יעקב בהגאון החסיד המפורסם כמוהר"ר צבי אשכנזי') זולת בתשובתו הנזכר בסי' ל' משנת תצ"ט בקונטרס 'חייתא דקוטרא' במלחמתה של תורה עם הגאון הישיש בעל כנסת יחזקאל, אז נתלה באילן גדול להזכיר את אביו הגאון בחתימתו במפורש.
ובודאי ניתן להניח [נוסף לצורה וגופן הכתב] שזה מתקופה קדומה זו.

[טור תלגא]

פרשת תצוה

ואת כל הדם תשפוך(כט יב) "לרבות שלש טיפין אחר העירוי".


איפה מוזכר דין כזה?

[הבטחתי]

נ"ל שלמדו מתרומה שבחבית של תרומה אחרי שערה ממנה צריך ג' טיפין ותו לא

[במסתרים]

הובא לעיל משאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות)

מה כוונתו?

[הגהמ]

כנראה שהוא מאשים יריבו האב"ד דשלש קהלות בחטא של מכנה שם לחבירו.

[טור תלגא]

נ"ל שלמדו מתרומה שבחבית של תרומה אחרי שערה ממנה צריך ג' טיפין ותו לא

יפה, תודה.

[אם לבינה]

פרשת תצוה
ואת כל הדם תשפוך(כט יב) "לרבות שלש טיפין אחר העירוי".

איפה מוזכר דין כזה?

תרומות יא ח - ב"ב פז.

[טור תלגא]

תרומות יא ח - ב"ב פז.

יישר כח.

[קו ירוק]

רשום אצלי זה מכבר:

הקשו תוס' (גיטין לו.) דבעזרא מנו לכל י"ב שבטים, כלומר דגם בהו"א ידעי' דהיו י"ב שבטים ואעפ"כ קרי להו אין כל יושביה עליה ומנו יובלות לקדש שמיטין (והיינו טעמא שאין יובל נוהג, כי לא הכירו כ"א חלקו). אמנם קשה שלא מצינו בעזרא שנמנו י"ב שבטים. ובהגה' הגריעב"ץ כתב, וז"ל: לא ידעתי מה ואיפא הוא, אולי כוונו אל הכתוב (עזרא ו יז) 'וצפירי עזים לחטאה גו' למנין שבטי ישראל', ועמש"כ בספרי אם לבינה (לא נדפס עדיין), עכ"ל.

היכן זה בספר, ומה כותב?

[במסתרים]

כנראה שהוא מאשים יריבו האב"ד דשלש קהלות בחטא של מכנה שם לחבירו.

מה "הרגיל התועב"?

[אם לבינה]

רשום אצלי זה מכבר:

הקשו תוס' (גיטין לו.) דבעזרא מנו לכל י"ב שבטים, כלומר דגם בהו"א ידעי' דהיו י"ב שבטים ואעפ"כ קרי להו אין כל יושביה עליה ומנו יובלות לקדש שמיטין (והיינו טעמא שאין יובל נוהג, כי לא הכירו כ"א חלקו). אמנם קשה שלא מצינו בעזרא שנמנו י"ב שבטים. ובהגה' הגריעב"ץ כתב, וז"ל: לא ידעתי מה ואיפא הוא, אולי כוונו אל הכתוב (עזרא ו יז) 'וצפירי עזים לחטאה גו' למנין שבטי ישראל', ועמש"כ בספרי אם לבינה (לא נדפס עדיין), עכ"ל.

היכן זה בספר, ומה כותב?

ספר אם לבינה על נ"ך לא נדפס

[הבטחתי]

ספר אם לבינה על נ"ך לא נדפס

כתב יד יש?