שלג בחרמון כל השנה?

[גנזך]

ז"ל האלשיך בתהילים קלג
והוא כי חרמון הוא שניר טור תלגא, כי הנה ברדת הטל על הארץ, הטל שיורד על הר חרמון ואותו שיורד על הררי ציון אחד הוא, כי הכל יורד כאחת מן השמים, ועם שהכל אחד, חלק היורד בחרמון נאבד, ושיורד בהררי ציון הוא לברכה. וזהו כטל חרמון שיורד על הררי ציון, שעם היותו אחד, עם כל זה בחרמון אין שם הפרחה, כי הוא הר מלא שלג מראשית השנה ועד אחרית שנה וכו'. האם ידוע דבר זה שהחרמון היה עם שלג כל השנה?

[תוכן]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7% ... 7%98%D7%9F

[יורה_דעות]

ויותר נראה שכוונתו לחרמון הסורי

[לייטנר]

ויותר נראה שכוונתו לחרמון הסורי

שגם הוא בימינו לא מושלג בכל השנה.

[יורה_דעות]

אכן אינו מושלג כל השנה ממש, אבל נורמלי בהחלט שהשלג מתחיל שם בחשון ונשאר עד אמצע הקיץ
החרמון הסורי גבוה בכ600 מטר מהישראלי
וכמובן שבזמן האלשיך לא היתה חלוקה בין ישראלי לסורי
וגם לא בטוח שהיו מעודכנים בצפת על כל פרט שם
העיקר הוא שבצפת היה רק בחורף, ובחרמון היה תמיד שלג
(והיה מנהג להביא גושי שלג מהחרמון לירושלים כדי לצנן בהם את היין)

[תוכן]

וכמובן שבזמן האלשיך לא היתה חלוקה בין ישראלי לסורי וגם לא בטוח שהיו מעודכנים בצפת על כל פרט שם

האלשיך לא היה מעודכן, אבל דיבר בכל זאת, כמו ילד בן שלש עשרה. תגיד לי, איפה חונכת?

[אוצר החכמה]

מעבר לזה שאע"פ שיתכן שהיה כוונתו לחרמון הסורי שהוא קצת יותר קר, העובדה שבאותם שנים העולם היה יותר קר כמו שהביא תוכן, היא כנראה די ברורה ולמה לא להסתמך על זה.

[גנזך]

וכמובן שבזמן האלשיך לא היתה חלוקה בין ישראלי לסורי וגם לא בטוח שהיו מעודכנים בצפת על כל פרט שם

האלשיך לא היה מעודכן, אבל דיבר בכל זאת, כמו ילד בן שלש עשרה. תגיד לי, איפה חונכת?

ואיפה אתה חונכת? עם כזו התקפה פרועה, ועל מה?
יורה דעות כתב סה"כ שהאלשיך לא ידע שנגמר השלג באמצע הקיץ, אז על מה הקצף?

[סורגים]

ועיין דברים פרק ג' פסוק ט' צִידונִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיון וְהָאֱמורִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. וברש"י שם. שניר. הוא שלג בלשון אשכנז (שנעע) ובלשון כנען:
וכוונת רש"י לבאר מדוע האמורי קורא לו שניר ועל זה קאמר כי שניר פירושו שלג בלשון כנען. ובמפרשים שם פירשו, שבהר הזה יש תמיד שלג גם בקיץ וגם בחורף. וראה באונקלוס שפי' טור תלגא.


כך שאין זו המצאת האלשיך הק'.

ועיין גם בתרגום יונתן וז"ל ואמוראי קרן ליה טוור תלגא דלא פסיק מניה תלגא לא בקייטא ולא בסתוא.

[יורה_דעות]

הרב תוכן המחונך
צר לי שהבעתי דעה אחרת מדעתך
בנוגע ל'עידן הקרח הקטן' אין נתונים מספיקים על א"י להסביר זאת, בשביל שהשלג יישאר תמיד בחרמון צריכה להיות הטמפ' בצפון א"י באיזור 2/3 מעלות גם בקיץ. כי ההפרש בין הגולן לצפון א"י אינו גדול כ"כ במעלות הקור. כיום בקיץ הטמפ' בחרמון מגיעה ל30 מעלות, לדבריך עידן הקרח הקטן הוריד את הטמפ' הממוצע ביותר מ30 מעלות?
אגב, לפי האמור בויקיפדיה הקור הגדול אז החל בעיקר באיזור 1650 שזה 50 שנה אחרי פטירת האלשיך.
לא טענתי שהאלשיך בהכרח לא ידע שהשלג נמס בשלהי הקיץ, אלא שהדבר לא היה ברור והיו שנים שהמשיך יותר והיו פחות, העיקר הוא שבאמת יש שלג בחרמון הסורי גם בקיץ, להבדיל משאר מקומות השלג שהם רק בעת ירידתו או יומיים אח"כ. ואין זה מחייב שיהיה תמיד כל שנה לכל הקיץ. אלא שיש שלג בחורף ובקיץ ולכן אפשר לקראו שיש בו שלג תמיד.
בנוגע לדברי ת"י, בכל מקרה אין זה נוגע לעידן הקרח הקטן כי הוא קדום לו לכל הדעות, ואעפ"כ אין זמן חיבור התרגום הנ"ל ברור שנוכל להעלות תיאוריות גיאולוגיות. וגם אפשר שהוא מפרש את דברי האמוריים שהיו קוראים לו טור תלגא וכו', וכבר חזרנו לתקופה קדומה בהרבה.

[סורגים]

היכן ראית באלשיך הק' שכך היה בזמנו.
האלשיך הק' פותח את דבריו כשהוא מצטט את לשון הפסוק והתרגום. בזה"ל, והוא כי חרמון הוא שניר טור תלגא וכו', כלומר, כי חרמון הוא שניר המוזכר בחומש דברים ומתרגמינן טור תלגא. וכדברי הת"י כך מפרש גם הרד"ק בתהלים פרק פ"ט בזה"ל: וכן חרמון הוא שניר הר גבוה מאוד עד שיימצא בו שלג אפילו בימות החמה.
בקיצור, אם תשוב לעיין בדברי האלשיך תראה שהאלשיך לא כתב את שכתב מפני שכך נצפה בזמנו החרמון מחלון ביתו בצפת, אלא מפני שכך ראה בתרגום ובשאר מפרשי התורה, וחבל שאתה סתם בונה הרים בדברי האלשיך, אם בזמן האלשיך היה גבול בין החרמון הישראלי לחרמון הסורי והאם היה אז שלג בכל ימות השנה או רק קצת מימי הקיץ.
כאשר האלשיך בסה"כ מעתיק את לשון הפסוק והתרגום.

[תוכן]

וכמובן שבזמן האלשיך לא היתה חלוקה בין ישראלי לסורי וגם לא בטוח שהיו מעודכנים בצפת על כל פרט שם

האלשיך לא היה מעודכן, אבל דיבר בכל זאת, כמו ילד בן שלש עשרה. תגיד לי, איפה חונכת?

ואיפה אתה חונכת? עם כזו התקפה פרועה, ועל מה?
יורה דעות כתב סה"כ שהאלשיך לא ידע שנגמר השלג באמצע הקיץ, אז על מה הקצף?

קשה לקבל הקלות שבה עושים אחרים לטועים ועאכו"כ אם מדובר בת"ח. אם יש קושיא הכי קטנה מיד הופכים אותו לאחד שלא ידע, לא הבין, לא מעודכן. לא סובל את הקלות שבה אנשים מכתירים את עצמם כיודעים הכל, וזולתם כלא יודעים כלום, או לא מעודכנים, או טועים...

אם האלשיך אמר משהו אז צריך לדחוק באלף דחוקים כדי להצדיק דבריו, ולא לבטל דבריו בכלאחר יד...

ואשכול זה אינו קשור כלל עם השאלה אם אפשר לומר על הראשונים או על חז"ל שטעו. אלא יותר בשאלה של ענוה ואיפוק מול התלהמות והתגנדרות...

[יורה_דעות]

הר' סורגים
אין ספק שידיעה זו שמקור האלשיך בת"י משמעותית מאד להבנתו, ועכ"ז, כיון שהי' תושב א"י, סביר שידע באופן כללי מהמתרחש

הר' תוכן
לא ידענא מאי קאמר, ולא כתבתי שטעה, אלא רק שכתב שם הדבר באופן כללי. ולא היה צריך לדעת התאריך המדוייק שנמס השלג לשם כך.

[תוכן]

הר' תוכן
לא ידענא מאי קאמר, ולא כתבתי שטעה, אלא רק שכתב שם הדבר באופן כללי. ולא היה צריך לדעת התאריך המדוייק שנמס השלג לשם כך.

האלשיך אמר שהחרמון מלא בשלג כל השנה, אז ככה זה, אם לא שיש לך הוכחה מוצקה שאין הדברים כן.

[יורה_דעות]

כשחינכו אותך לא הוסיפו ש"רובו ככולו"??
אף פעם לא פגשת משפט כמו:
"וצ"ל מה שכתב רש"י הכא כל ימות השנה לאו דוקא" (ערל"נ סוכה ח:)
והאם כשלמדת "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", לא הבנת מעצמך שהכוונה רק למיעוט מסויים?

[תוכן]

ושוב, אין לי בעיה להגיד שהאלשיך טועה, אם יש הוכחה מוצקת לזה. יש לי בעיה להוציא את דבריו מפשוטם אם אין הכרח לזה. אם אתה אומר שפשט מיליו הם שרוב השנה הם מכוסים בשלג, אולי אתה צודק. פשוט לא מתקבל על הדעת שהאלשיך יאמר דבר אחד, ומישהו אחר יגיע אחריו מאות בשנים, ויגיד שהוא יודע יותר טוב.

ולענ"ד כשכתוב הוי מקבל את "כל" אדם, היינו כפשוטו ממש, למעט אלו שאינם קרויים אדם. ואפילו גוים במשמע, כי כתוב שם "האדם" ותוספות כתבו אע"ג דעכו"ם לא איקרי אדם, אבל איקרי "האדם".

[יורה_דעות]

מסכים לגבי סיום דבריך :)

[קומי_אורי]

האקלים בישראל בתקופת הקרח הקטנה.jpg (152.77 KiB) נצפה 2720 פעמים