כמה גרגירים לקראת ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה
א. חודש שבט הוא במדתו של אהרן הכהן ע"ה, ולכן יש להתאמץ בחודש זה להיות אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו יותר מכל חדשי השנה. ורמזו בזה הקדמונים, שלום ברכה טובה, ר"ת שבט. ויזהר ביותר לכבד לומדי התורה, ולהחזיק ברכים כושלות, ושלא להיות הולך רכיל, ומנע רגליך מלרוץ לרעה בחודש הזה בזהירות יותר משאר ימות השנה [מל"ח סי' ל' אות ס' ועי' כף אחת סי' כ']. ואשרי אדם התומך בעניים ביום ט"ו בשבט, ותהיה ברכת ה' בכל אשר לו ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות, ובספר מעשה הצדקה כתב להפריש ביום זה לכל הפחות צ"א פרוטות כמנין אילן, וכן הוא בגימטריא מים עם הכולל [מל"ח סי' לא ס"י].
ב. חודש זה הוא בבחינת דין, וביום ט"ו בשבט נהפך לרחמים, וכמ"ש בזה"ק שמות יב. במש"נ ותצפנהו שלשה ירחים, רמז להשמר ולהצפן מפני שלשה חדשים קשים שהן תמוז טבת ושבט. וכתב הגאון החיד"א [עה"ק אות שד], חודשי טבת שבט הם קשים ח"ו, וטוב לקבוע בכל יום להתחנן לה', שיצילהו לו ולכל בני ביתו ולכל ישראל מכל מיני פורעניות.
ג. נהגו בתפוצות ישראל לסדר את השולחן מכל פירות האילן ופירות הארץ ככל אשר תשיג ידו [מל"ח סי' ל' אות ז']. ובמיוחד בפרות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל [מל"ח אות ח', תיקון יששכר דף לא ע"ב ובפר"ח סי' קלא ס"ו ועי' חזו"ע ברכות עמ' עדר]. ויש שנהגו לאכול ט"ו פירות ולקרוא עליהם ט"ו מזמורי שיר המעלות שבתהלים, וכן בכל פרי ילמד פרק א' ממשניות, ח' פרקים פאה, ג' פרקי בכורים וד' פרקי ראש השנה, והם נגד בריאה יצירה עשיה, וכן יברך על ריח האתרוג (אך אין לברך על אתרוג שבדעתו לאכול ממנו). ואחר כך ילמדו הלכות ברכות, תרומות ומעשרות וערלה, כל אדם כפי שתשיג ידו [ילקו"י].
ד. טוב הדבר שכל אחד יברך על פרי אחד, האיש מברך על החטה אחר ברכת המזון, חלב חטים ישביעך, כדי שיהיה לו מזונות בריוח. האשה מברכת על הגפן, כדכתיב אשתך כגפן פוריה, והבן מברך על הזית, בניך כשתילי זיתים סביב לשלחניך. הבנות מברכות על רמון ואגוז, על שם כל כבודה בת מלך פנימה. התינוקות יברכו על דבש ותפוח, על שם תחת התפוח עוררתיך, דבש וחלב תחת לשונך [והוכיח אברהם פל"ד].
ה. אם עושים את סדר הברכות לאחר הסעודה, יש לעשות כן לפני ברכת המזון, בשביל שלא לגרום לברכה שאינה צריכה [ילקו"י מועדים עמ' רנ].
ו. נהגו לרקוח את האתרוג שברכו עליו בחג ולאכול אותו בט"ו בשבט, ויברכו עליו מאנשי הבית, האיש והאשה, ובפרט אם היא הרה ללדת [יפה ללב סי' תרסד ס"ק טו]. ואמרו בזה שמי שאוכל אתרוג בט"ו בשבט יזכה להשלים שנתו [תהלה לדוד עמ' לד בשם הקדוש מפשיסחא]. ואין מברכים עליו שהחיינו, מפני שכבר ברכו עליו בחג הסוכות ובזה יוצא י"ח גם לאכילה, אך אשה מברכת שהחיינו, מפני שלא ברכה בחג הסוכות [ילקו"י מועדים שם] וכן יתפלל ביום זה על האתרוג, שיזכה לאתרוג מהודר בחג הסוכות הבא, ותפלה לזה תמצא בספר לשון חכמים סי' לח.
ז. טוב לאכול חרובים לפחות פעם בשנה, ויותר טוב שיהא זה בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות [עטרת תפארת בכתר מלכות למהרי"ח, אות קנ].