גדולי ישראל שכתביהם אבדו או לא הודפסו

[שמשון]

לכבוד חכמי הפורום הי"ו
בקשר לחוברת שאני עסוק בעריכתה, נחוץ לי מידע, מראה מקומות וסיפורים על גדולי ישראל שכתביהם אבדו/נשרפו או שעדיין מונחים אי שם ולא הודפסו
בתודה מראש על כל פיסת מידע שתתקבל.

[יבנה]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 1#p193077&
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 4#p367070&

[גימפעל]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=691288#p691288

[גביר]

רשימת ספרי ר' מנחם זמבה שהכינם לדפוס ואבדו בשואה - שמואל רוטשטין, רבי מנחם זמבה: חייו ופעולותיו, תל אביב ה'תש"ח, עמ' 113-112.

ב. רי"ל מימון, בספרו למען ציון לא אחשה, כרך א, פרק יג, ירושלים תשי"ד, עמ' 79 מספר על חיבור בכתב יד בשם 'עריכת הנר' - ובו השלמות והוספות לספר הערוך, מאת ר' מרדכי רבינוביץ, רב בעיר בויסק שבלטביה. רי"ל מימון ראה את כתבי היד בין שאר כתבי היד של הרב הנ"ל בבית בתו וחתנו כשביקר בעיר זו, ניסיונו של רי"ל להעלות כתבים אלה לאה"ק ולהדפיסם כאן לא צלח וכנראה אבדו בשואה [בקטלוגים לא מצאתי ספר זה].

[גימפעל]

ידוע על כת"י של הרח"ו בפירוש על התורה שהיה אצל האמרי אמת ונאבד בימי השואה.

[יבנה]

ידוע על כת"י של הרח"ו בפירוש על התורה שהיה אצל האמרי אמת ונאבד בימי השואה.

כמדומני שהיו שם גם כמה כתבי יד של ראשונים על הגמ' שנעלמו. ועי' http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=30527.

[יהודה בן יעקב]

ידוע על כת"י של הרח"ו בפירוש על התורה שהיה אצל האמרי אמת ונאבד בימי השואה.

כמדומני שהיו שם גם כמה כתבי יד של ראשונים על הגמ' שנעלמו. ועי' viewtopic.php?t=30527.

כבר הדפיס מזה ספר 'אהל רא"ם'.

[קרית מלך]

חיבור הרה"ק הרמ"ל מסאסוב על מסכת כתובות בכת"י ונשרף בשריפה שפרצה בביתו של הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורנסטייפל, כמדומני שקונן על כך בהספד מיוחד

[שיג ושיח]

הרבה מכתבי ר' יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוול אבדו (אולי נשרפו), ראה מבוא לשו"ת זכר יהוסף מהדורת מכו"י, (מקווה שאפשר לסמות עליהם, אינו תח"י כעת).

[פרדכת]

בעל ה"חנוכת התורה"

[בחפשי כותב]

משה רבינו

ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)

[אראל]

משה רבינו

ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)

הרי יש לנו חיבור שלם ממשה רבינו, מלבד חמשה חומשי תורה...

נו?
'ספר איוב', עי' ב"ב דף טז

ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים

בנושא האשכול
היום הגיד לי אחד, שהה"ק רבי אח"ד הכהן המלאך מאמעריקא זצ"לhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=4723&start=160, כתב חיבור שלם על י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, פרק שלם על כל מדה ומדה, ספר עמוק מאוד, ונאבד רובו ככולו, לא נשאר ממנו כי אם דפים אחדים על 'קל וחומר' ונדפסו בספר 'אוצר אגרות קודש'

[חרסון]

ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים

כדאי לך לברר את המקור לכך. מצפות לך תגליות..

[אראל]

פני יהושע על מסכת יבמות [מוזכר בהקדמת הפנ"י]
קרן אורה על מסכת בכורות [מזכיר זאת בספרו עמ"ס זבחים]

[בחפשי כותב]

משה רבינו

ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)

וכן ד' מאות פרקי עבודה זרה של אברהם אבינו

וזה לשון הר"י אבן שועיב (שם): "ואין ספק כי הכתובים קצרו ענין בלעם ונבואותיו לישראל לפי שעה, וגם קצר הכתוב בענין חכמת קסמים כמו שקיצר בענייני ע"ז של דור אנוש שלא סיפר בו הכתוב כלל, וחבר בו אברהם אבינו ע"ה ספר שהיו בו ת' פרקים כמו שאמרינן ע"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוו. ובכאן קצר ענין בלעם, וכן במלחמת מדין שהיה מפריח למלכי מדין באויר והוא פורח עמהם לולי ציץ הקדש שהפילם ונפלו על החללים וגו'. ונראה מדעת רבותינו ז"ל כי משה רבינו ע"ה חבר ספר לבד מה שהוא כתוב בתורה, והיה שם סיפור פרשת בלעם כמו שאמר, משה כתב ספרו ופרשת בלעם וספר איוב, ורחוק הוא שנפרש פרשת בלעם על הפרשה הזאת הכתובה בתורה כי בכלל ספרו היא והיא מכלל התורה, אבל היה ספר בפני עצמו ונאבד, כמו שנאבדו ספרים אחרים מכלל ארבעה ועשרים ספרים המקודשי', ובכאן בתורה ספר הענין בקוצר".

[אראל]

סדרי טהרות עמ"ס נגעים [להראדזינער]

[אראל]

ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים

כדאי לך לברר את המקור לכך. מצפות לך תגליות..

אויטש...
ר' מתתיהו שטראשון בהגהותיו
[כמובן, כבעלזער מובהק הוא לא יזכיר חלילה שמו...., אבל מציין 'אחד מן המפרשים בסוף גמרא וילנא...']

[דמשק]

ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים

כדאי לך לברר את המקור לכך. מצפות לך תגליות..

אויטש...
ר' מתתיהו שטראשון בהגהותיו
[כמובן, כבעלזער מובהק הוא לא יזכיר חלילה שמו...., אבל מציין 'אחד מן המפרשים בסוף גמרא וילנא...']

משרע"ה למד עם בני ישראל במצרים ספר איוב

[שאראש-פאטאק]

משה רבינו

ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)

הרי יש לנו חיבור שלם ממשה רבינו, מלבד חמשה חומשי תורה...

נו?
'ספר איוב', עי' ב"ב דף טז

ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים

בנושא האשכול
היום הגיד לי אחד, שהה"ק רבי אח"ד הכהן המלאך מאמעריקא זצ"לhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=4723&start=160, כתב חיבור שלם על י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, פרק שלם על כל מדה ומדה, ספר עמוק מאוד, ונאבד רובו ככולו, לא נשאר ממנו כי אם דפים אחדים על 'קל וחומר' ונדפסו בספר 'אוצר אגרות קודש'

עוד ספר ממשה רבינו https://hebrewbooks.org/20496
ובענין כתבי המלאך זללהה

מיפיהם ומפי כתבם

0ED1151F-A644-4732-86E3-91A151704122.jpeg (222.72 KiB) נצפה 3777 פעמים

[בעל התפארת]

לכבוד חכמי הפורום הי"ו
בקשר לחוברת שאני עסוק בעריכתה, נחוץ לי מידע, מראה מקומות וסיפורים על גדולי ישראל שכתביהם אבדו/נשרפו או שעדיין מונחים אי שם ולא הודפסו
בתודה מראש על כל פיסת מידע שתתקבל.

חיפשתי כעת משהו בפרויקט השו"ת (בר אילן) ונקלע לידי תשובה זו, (שו"ת לבושי מרדכי יורה דעה מהדורא תניינא סימן קלח) אולי יהיה לעזר.
פתיחת הקבר כדי לקיים צוואת המת
יראה בנחמה ונחמת ציון ועריה שובע שמחות ורב ברכות על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה יוסף הכהן [שווארטץ] נ"י בק"ק באניהאד יצ"ו
אחדש"ה, יקרת מכתבו בא לידי בעתו ובזמנו, וגם אני שמעתי מצערת בני ישראל, שמועה שמעתי ותרגז בטני, כי צדיק אבד גאון ישראל מאורן של ישראל זצללה"ה זי"ע. ועתה באתי במ"ש נפשו היפה ע"ד כי כמה פעמים צוה למעכ"ת כי יניחו את הכתבים שלו [מה שנדפס מהם] בקברו, וכן היו מוכנים כרוכים יחד על דרך זה. ומפני בהילת הזמן היום קצר ערב יום טוב נשכחו לעשות כנ"ל, מהו שיעשו לעת עתה אם יש מקום לפני הקבר, או להמתין עד המעמד המצבה יהא אפשר להניחו שם.
הנה אם כי שמעתי מכיוצא בזה, אבל לא ראיתי בספר כצוואה זאת, רק בספר יסוד יצחק על הלכות מילה מאיש קדוש שו"ב במדינות גאליציען אשר צוה כן, באמרו על אשר היה ברצונו למסור דבריו הקדושים שהיו בכתובים להגאון הקדוש בעל המחבר ישמח משה, שהי' אז רך בשנים, ולא היה דעתו עוד לגשת אל הקודש ולעסוק בנסתרות, על כן היה משמיט עצמו, ואמר המחבר להעומדים עליו עת פטירתו אם דבריו אינם מתקבלים בעולם הזה, יהיו מתקבלים בעולם הבא, ולפני קבורתו צוה הגאון הק' מהר"מ ט"ב זצ"ל זי"ע להעתיק הכתבים ולהניחם בקברו, והמכתבים נתנו בדפוס.
והנה בתשובת הרשב"א [ח"א] סי' שס"ט, שם השאלה בראובן שצוה להוליכו לבית קבורת אבותיו, ומפני אונס לא ניתן להוליכו למקום וקברוהו במקומו, ונשאל שם אם מותר לפנותו ולשפוך עליו מים משום עיכול להנ"ל, והשיב שאין בזה משום בזיון ולא משום צער. ודייק בתשו' מרן חתם סופר ח"ו סי' ל"ז, דסלקא דעתך דהוא לא צוה רק להוליכו, אבל לטלטלו ממקום למקום אחרי שקברוהו, זה לא אסיק אדעתיה. ועל דבר זה השיב, שאין כאן משום בזיון, כיון שכן צוה וזה כבודו, והביאו בדרכי משה [יו"ד] סי' שס"ג [אות א']. ומעתה בנדון דידן לא אדע אם לדמות מילתא למילתא, דשם הביא הרשב"א דברי הירושלמי [מועד קטן פ"ב הל' ד'] שנוח לאדם במקום אבותיו.
ובתשו' מרן חתם סופר [שם] דייק דדברי הרשב"א אמורים מקמיה דאסיק מדברי הירושלמי, ורק מפני הצוואה מותר לעשות כן, ומצוה לקיים דבריו. אך לפי קוצר דעתי נראה כי תחילת דברי הרשב"א הן אמורים על שפיכת הסיד, שאין בזה משום בזיון ולא משום צער, כי החנוטים עושים, וכפל דבריו שאין בזה משום בזיון ולא משום צער, משמע דרק עלה קאי. ולענין היתר טלטול ממקום נסתייע מהירושלמי ומשום כבודו. ומי יימר כי צוואה זו של הנחת הספרים חמורה כל כך משום כבודו, כיון שלא מצינו כיוצא בזה, ורק מה שכתב בסי' הנ"ל יהי' ג"כ אמתלא כמ"ש לעיל. ובנדון זה וודאי אין שייך אמתלא, כי כבר נתקבלו ספרי דבי רב בכל תפוצות ישראל להלכה ולמעשה כנודע. ואפשר דשב ואל תעשה עדיף, כלומר להמתין עד שיעמידו המצבה ואז יקיים צוואתו, ויהיה אפשר בלא קבורה.
וידוע מחלוקת תשובות אחרונים בענין פתיחת הקבר לצורך, דהמחבר סי' שס"ג [סעי' ז'] אוסר אפי' בטענות העוררין ויורשין, ובשם הגאון מוה"ר גרשון [בעל עבודת הגרשוני, מובא בסוף חוות יאיר בתשובה ממוהר"ד אופנהיים] הביאו פתחי תשובה שם [ס"ק ז'] שאוסר בגדול מפני פחד הדין, אפי' בשכחו להלבישו אחד מהתכריכים. ואפשר דהוא הדין בנידון זה. ואני איני מחליט, רק אם עוד גדול ההוראה יסכים בזה.
רק באתי להעיר ממה שכתב בתשו' באר שבע סי' מ"ג, שהחמיר בגניזת ספרי קודש אפי' בגמרות ואגדות, לנהוג כמו שכתב ביו"ד סי' רפ"ב סעי' יו"ד, ובאו"ח סי' קנ"ד [סעי' ה'], דהיינו לטומנן בכלי חרס. והביא במגן אברהם ס"ק ט' שם. ובתשו' כנסת יחזקאל סי' ל"ז, דעתו גם בכלי עץ שפיר דמי. וכן הסכים בחדושי חתם סופר שם [ד"ה במחבר סעיף ה'], דבלא זה הוה כמאבד כתבי וספרי קדש, כמ"ש הר"ן בפ' בני העיר במס' מגילה [ח' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה הני זבולי]. וכן יעשה ולא יאונה למעכ"ת נ"י שום עון, דאפשר דהיה זמן בהול ולא היו נשמרים לעשות כהלכה. ואפשר דנוהגים שם בארון שלם דהיה כפל.
וד' יגדור פרצותינו ופירצת עמו ישראל וירחם על שארית הפליטה, הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו

[גביר]

א. בקטלוג - כתבי יד מארם צובה /מיכאל ריגלר ; תל אביב : המרכז העולמי למורשת יהדות ארם-צובא (חלב), ‏ ה'תשפ"א 2000 , נרשמו גם ספרים שמחבריהם 'כתבו ... על מנת להדפיסם אך אל תמיד עלה הדבר בידם. חיבורים רבים הם למעשה אוטוגרפים של מחבריהם, המצפים לגואל שיוציאם לאור הדפוס' [מבוא שם עמ' 15].

ב. ספר סגולות קמיעות וכיו"ב בכת"י לרבי דוד פארדו בעל חסדי דוד [פרופ' מאיר בניהו סיפר שראה אצל סוחר עתיקות שהציע לו אותו, יום אח"כ הסוחר נלב"ע והספר נעלם].

[יוסף בניהו]

מתוך ספר אסף המזכיר של מרן רבי מאיר מאזוז מערכת ה’ עמ’ קכא-קכב

אסף המזכיר 1

20220104_200937.jpg (4 MiB) נצפה 3458 פעמים

אסף המזכיר 2

20220104_201029.jpg (4 MiB) נצפה 3458 פעמים

[צופה_ומביט]

רבי איצל'ה בלאזר:

פעם שוחח [הרה"ק מאוסטרובצא] בתורת הנגלה עם הגאון רבי איצילע מפוניבז' זצ"ל שהיה גאון אדיר וצדיק גדול [מהגאון רבי יחיאל מיכל פינשטיין זצ"ל שמעתי שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה שולח את בניו לקבל פניו] והתפעל הגאון מעוצם בקיאותו בכל מכמני התורה, וביותר התפעל שיש גדול בתורה כזה בין החסידים [בימים ההם לא הכירו ה'לומדים' את החסידים כיון שהולכי רכיל היו מספרים תמיד בגנותם, על כן היו הרבה סוברים שהחסידים עסוקים כל היום בדברים בטלים ואינם מתייגעים בתורה], לכן בתום שיחתו שאל אותו לפי תומו [ולא על מנת לקנטר חלילה] אם גם הבעש"ט היה כוחו גדול בתורה. נענה הרה"ק מאוסטרובצא בפשיטות שדבר ברור הוא ללא שום צל של ספק שהיה הבעש"ט בקי בכל חדרי תורה. אולם רבי איצילע פקפק בדבריו ושאל: אם כן היכן חידושיו? דחה הרה"ק מאוסטרובצא את טענתו והשיב: וכי מה זו שאלה, הלא מילתא דשכיחא היא שתלמיד חכם מעלה חידושיו על הכתב ובנסיבות הזמן נאבד הכל. ובזאת תמה שיחתם. והיו דבריו אלו כשגגה היוצאת מפי השליט ונתקיימו דברי הרה"ק מאוסטרובצא במלואם אצל רבי איצילע, כי לא עברו ימים מועטים עד שפרצה דליקה בביתו וכילתה את כל כתביו שמילאו ארון ספרים שלם. [לפני כמה שנים לקטו ליקוטי בתר ליקוטי מתשובות וחידושים ששלח לבני דורו ומהם הצליחו לקבץ קובץ 'זכר יצחק']. והנה דבר ברור שבצדקותו לא התכוון הרה"ק מאוסטרובצא לקללו חלילה, רק הרע לו שמהרהרים אחר מטתו של הבעש"ט ועל כן עלה לו כן.

מפי סופרים וספרים, להרב אליעזר דוד פרידמן, תורה ב פרשת תצוה עמוד רסח.
https://beta.otzar.org/#/book/605407/p/ ... /0/end/0/c

הסיפור הזה היה מוכר לי מכבר, ובתוספת שהמפגש ביניהם היה באיזה לילה שרבי איצלה הזדמן מאוחר בלילה לאוסטרובצא או לאיזה מקום אחר שהיה בו הרה"ק רב, והבין שבשעה כזו כולם ישנים חוץ מהרב [בודאי], ועל כן שם פעמיו לבית היחיד שדלק בו אור, ושם הכניסו הרה"ק ונתן לו לאכול ולשתות וכו'. רבי איצל'ה רצה להיכנס עמו בשיחה [תורנית] מחמת הנימוס והתודה, והיות שהבין על אתר שהמארח הוא 'רבי' [או ששאלו תחילה על ענין הרבנות כאן, או שאלו מה מעשהו, והמארח ענה שהינו 'רבי'] התחיל רבי איצלה לדבר מענייני פרשת השבוע... והרה"ק כדרכו התחיל מיד להפליא לעשות בחריפות ובקיאות לגלגל כל התורה סביב אותו הענין, ומהכא להתם ישבו בשיחה של חידושי תורה עמוקים כל הלילה. ובסוף אותו לימוד התנהל הדו-שיח הנ"ל. וסוף השיחה שמעתי בזמנו בנוסח שהרה"ק ענה: מה זו ראיה, וכי אם יש ארון שלם מלא חידושי תורה זה אומר שיישאר מהם משהו?.

[מה שנכון נכון]

כמדומני שברוב גדול של הספרים נזכרים פרטים על חיבורים אחרים של המחבר שלא נדפסו. בשער או בהקדמה או בציונים בגוף הספר. אם יש טעם לפתוח אשכול הוא על המצב ההפוך - האם יש מחבר (כמובן לא בן דורנו) שכל כתביו נדפסו.

[יעל]

אני מבקשת לציין את החיבור שו"ת "יד ישראל" על ד' חלקי השו"ע לרב ישראל דוב שומיאצקי הי"ד, שנרצח יחד עם אחיו. ככל הידוע, לא נודע לפי שעה מה עלה בגורל ספרו. לו היה נותר בחיים סביר שהיה מדפיסו.
על אודותיו ראו את המאמר שכתבתי.
יש כאן לינק למאמר
https://www.academia.edu/41574018/פיתרו ... -_יעל_לוין

[חרט]

אפשר לעבור על "אהלי שם" - גוטליב.
בערכי רבנים רבים מופיעים חיבורים שלהם שבכתובים, שבסופו של דבר לא נדפסו.
בהערכה גסה אפשר להגיע לעשרות אם לא למאות חיבורים שבסופו של דבר לא נדפסו.

[על קצה הקולמוס]

אולי הזכירו כבר:
ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת נ אות מז
(מז) נשאל דוד - תשובות להגאון מהר"ד אופנהיים כ"י. מזכירו הרב מהר"ם חאגיז בלקט הקמח שלו. וקצת מתשובות הרב עלו בס' חוות יאיר ובספר שבות יעקב, וקצת מחידושיו נדפסו בסוף שיירי א"ח דפוס קושטנדינא ובתחלת ספר בית יהודה למהר"י בן ניסן, אבל ספר נשאל דוד ושאר חידושיו לא נדפסו. וגדולי ישראל קצתם היו זהירים שלא להדפיס ספרי חידושיהם בחייהם. ובאמת אמרו מן הזהירות שלא תרבה להזהר, כי זה גרם שנאבדו הכתבים חבל על דאבדין. וע' בס' חזון עובדיה מ"ש ומעשה חזא:‏

[פרנצויז]

viewtopic.php?f=19&t=58658&p=746380#p745729

יש אשכול מיוחד על ספרים וכתבים שנשרפו
viewtopic.php?f=7&t=54757&p=687475&hilit=#687404

[גביר]

עניין אובדן הספרים עדהקבוה"ח -

ליקוטי מוהר"ן תנינא, לב.

http://rabenubook.com/%d7%9c%d7%99%d7%a ... %9c%d7%91/

[יעקל]

ר' אברהם יצחק לונטשיץ, אב"ד וועשטהאפען שבעלזאס בעמח"ס כלילת יופי על ענייני חזקה וספיקות. חלקו הראשון כן נדפס, החלק השני עדיין נמצא בכתובים בספריית alliance israelite שבפאריז.

בהקדמתו מוזכרים חיבור "אילו של יצחק" על מס' ב"מ וענייני ח"מ, ועוד חיבור על הלכות ברכות אשר בשם "ברכת אברהם יצחק" יכונה.

הנ"ל היה דור רביעי או חמישי בא"ב להרב בעל ה"כלי יקר" מפראג כמובא בהקדמתו לחיבורו כלילת יופי.

[יעקל]

רוב ספרי הרב פסח זינגער מווערפעלעט "כתם פז, עטרת פז, נקודת פז".

(על ר' פסח המליץ בעל ה"כתב סופר" "אין פסח שני בזה"ז")