יהודה מאן דכר שמיה - "תעלומה" בשו"ת הרב"א

[איש_ספר]

שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן כז

שאלה
ראובן הוציא בפני ב"ד כתב יד שמעון שחייב לו מנה.
טען שמעון כתב יד זה לא נתתיו מידי לידך, רק שלחתיו ליד לוי בעיר שהיית יושב שם שימסרהו לידך אחר אשר ישלח לי סחורה בשווי המנ' ושינה ומסרו לידך מבלי ששלח לי מאומה השיב ראובן לאו כל כמינך לומר שעל תנאי שלחת אליו דחזקת שליח עושה שליחותו.
ושמעון טוען לא כי על תנאי שלחתיו אליו ולא קיים התנאי נמצא שלא חל חיובי.
יורנו מורה צדק הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים.

תשובה ....[השמטתי את הנימוקים]

מעתה הרי יהודה חייב ליתן ללוי המנה שנתחייב לו בכתב ידו אי מתקיים בחותמו ואם יבא שמעון ויעיד נגד לוי יהיה הדין ביניהם כדין עד אחד דעלמא ולא תשתבש לומר דיהודה נאמן במגו דאי בעי אמר פרעתי דאין אומרים מגו אלא בטענות שקולות וכמו שכתב הר"ן ז"ל בריש מציעא ועוד דהוה ליה מגו במקום עדים דמשום נאמנותו של שליש קא אתינן עלה וכדכתיבנא. בצלאל אשכנזי:

==========
א. יהודה מאן דכר שמיה? הרי צ"ל, שמעון חייב ליתן לראובן.
ב. מאי משמע, אם יבוא שמעון ויעיד וכו'. שמעון הוא בע"ד לא עד.

תשובה מעניינת...

[יבנה]

ב. צ"ל ואם יבא לוי [השליח] ויעיד נגד ראובן.

[איש_ספר]

הגהה מסוג כזה יכלת לעשות גם על שאלה א....

[יבנה]

הגהה מסוג כזה יכלת לעשות גם על שאלה א....

כבר הגהת אותו בעצמך.
יש לך שני אפשרויות, או שכל נוסח השאלה השתבש והיה המשך לסיפור עם יהודה ולוי וכו'. או שתגיד שנוסח השאלה נכונה, והמדפיס התבלבל בתשובה בשמות האנשים. יותר סביר כאופן הב'.

[מה שנכון נכון]

ראובן נהפך ללוי, ושמעון נהפך ליהודה, ולוי נהפך לשמעון:

דמאחר דאתה בא להוציא בכתב יד ממונ' מיהוד'... והכי נמי בנ"ד כתיבת ידו של יהודה שיוצאה מתחת יד לוי מוכחת ואפי' אם יבא שמעון השליש ויאמר דשינה ומסר לא מהמנינן ליה... כשליש אלא הרי הוא כעד אחד דעלמא מעתה הרי יהודה חייב ליתן ללוי המנה שנתחייב לו בכתב ידו אי מתקיים בחותמו ואם יבא שמעון ויעיד נגד לוי יהיה הדין ביניהם כדין עד אחד דעלמא ולא תשתבש לומר דיהודה נאמן במגו...

[איש_ספר]

הפתרון נמצא במקום אחר

כידוע בזמן ההוא, שאלות היו נשאלות לכמה מן החכמים (או שהיו נזקקים אליה כמה מן החכמים). גם שאלה זו נידונה ע"י בן מקומו של הרב"א הוא הריק"ש (ונעלם מעיני המהדיר של שו"ת הרב"א). וכך מופיעה השאלה באהלי יעקב סימן כט

ראובן היה מלתז"ם באסכנדריא, והיה שמעון ממונה מתחת ידו לקבל דמי המכס, ושלח לו ראובן כתב שיתן מאה פרחים ללוי. ושמעון הנזכר בראותו מה שגזר עליו ראובן, שלח כתב ליהודה אשר במצרים שיתן בעדו הק' פרחים הנזכרים לשלוחו של לוי, שאם לא יתנם יגיע לו נזק רב מענין זה. ויהודה לא שמע בקולו ולא אבה תת מאומה, וכל זה מוסכם ביניהם. אחר ימים בא לוי מאסכנדריא ותבע את יהודה לדין, והוציא כתב ידו בנוסח זה מודה אני החתום מטה איך אני חייב ק' פרחים ללוי לפרעם לו בתוך ג' ימים לתביעתו, והיה זה ביום פלוני וכו' ותבע ממנו הק' פרחים הנזכרים. השיב יהודה שהוא מעיקרא לא רצה לתת כלום בעד שמעון הנזכר, אך להיותו אהובו כדי שלא יגיע לו נזק גדול כמו שכתב לו, שלח לו פתקא וכתב לו שאל ימסרנה ללוי הנזכר עד יקח סחורות מהדיואן בסך שווי הק' פרחים וישלח לו הסחורות, כי בעוד שיבא לוי משם לשאול ממנו הק' פרחים יהיו הסחורות מכורות ויתן לו הק' פרחים. ושמעון לא שלח לו שום סחורה ושאינו רוצה לפרוע משלו, ולוי מודה שבאה לידו ע"י שמעון אבל טוען שאינו יודע כלום מזה התנאי ושיפרע לו מה שנתחייב בכתב ידו. יורנו המורה הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים

ועכשיו הכל מובן...

[איש_ספר]

עכשיו ראיתי שו"ת מהרשד"ם חלק חושן משפט סימן עז

ראובן היה מלתום אסכנדיריאה והיה שמעון ממונ' תח' ידו לקבל דמי המכס ושלח לו ראובן כתב שיתן מאה פרחים ללוי תלמיד חכם ושמעון בראותו מה שגזר עליו ראובן שלח כתב ליאודה אשר במצרים שיתן בעדו הק' פרחים הנזכרים לשלוחו של לוי שאם לא יתנם יגיע לו נזק רב מענין זה ויאודה לא שמע בקולו ולא אבה תת מאומ' וכל זה מוסכם ביניהם אחר ימים בא לוי הת"ח מאסכנדריאה ותבע את יאודה לדין והוציא כתב ידו בנוסח זה מודה אני הח"מ איך אני חייב ק' פרחים ללוי לפורעם לו בתוך ג' ימים לתביעתו והיה זה ביום פ' כו' ותבע ממנו שיפרע לו המאה פרחים הנז' השיב יאודה שהוא מעיקרא לא רצה לתת כלום בעד שמעון הנז' אך להיותו אהובו כדי שלא יגיע לו נזק גדול כמו שכתב שלח לו פתקא זו וכתב לו שאל ימסרנה ללוי הנז' עד שיקח סחורות מהדיואן בסך הק' פרחים וישלח לו הסחורות כי בעוד שיבא לוי לשאול ממנו המא' פרחי' יהיו הסחו' מכור' ויתן לו הק' פרחים ושמעון לא שלח לו שום סחורה ושאינו רוצה לפרוע משלו ולוי טוען שאינו יודע כלום מזה התנאי ושיפרע לו מה שנתחייב לו בכתב ידו יורינו המור' הדין עם מי ושכמ"ה =ושכרו כפול מן השמים=:

תשובה ראיתי מ"ש החכם הש' גדול מרב ורבנן שמו בישראל כמוהר"ר בצלאל אשכנזי נר"ו..

הנה כי כן, השאלה כפי שהיא בשו"ת אהלי יעקב, אות באות תב"ת ועליה מתייחסת תשובתו של רב"א.