שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן כז
שאלה
ראובן הוציא בפני ב"ד כתב יד שמעון שחייב לו מנה.
טען שמעון כתב יד זה לא נתתיו מידי לידך, רק שלחתיו ליד לוי בעיר שהיית יושב שם שימסרהו לידך אחר אשר ישלח לי סחורה בשווי המנ' ושינה ומסרו לידך מבלי ששלח לי מאומה השיב ראובן לאו כל כמינך לומר שעל תנאי שלחת אליו דחזקת שליח עושה שליחותו.
ושמעון טוען לא כי על תנאי שלחתיו אליו ולא קיים התנאי נמצא שלא חל חיובי.
יורנו מורה צדק הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים.
תשובה ....[השמטתי את הנימוקים]
מעתה הרי יהודה חייב ליתן ללוי המנה שנתחייב לו בכתב ידו אי מתקיים בחותמו ואם יבא שמעון ויעיד נגד לוי יהיה הדין ביניהם כדין עד אחד דעלמא ולא תשתבש לומר דיהודה נאמן במגו דאי בעי אמר פרעתי דאין אומרים מגו אלא בטענות שקולות וכמו שכתב הר"ן ז"ל בריש מציעא ועוד דהוה ליה מגו במקום עדים דמשום נאמנותו של שליש קא אתינן עלה וכדכתיבנא. בצלאל אשכנזי:
==========
א. יהודה מאן דכר שמיה? הרי צ"ל, שמעון חייב ליתן לראובן.
ב. מאי משמע, אם יבוא שמעון ויעיד וכו'. שמעון הוא בע"ד לא עד.
תשובה מעניינת...