גימפעל כתב:חלק מהמבוא לספר החדש 'שימושי שרים' קבלה מעשית שיו"ל ע"י הרב אוהד תורג'מן שליט"א,
קומץ הערות:
א. אמת, ניתנה רשות לחולק לחלוק על הגרי"מ הלל שליט"א, ואינו מרא דשמעתתא היחיד בעניין זה (וכמו שהביא למהר"י צוביירי), ברם - לומר שהספר נכתב אדעתא דחו"ר האשכנזים בלבד (כי כל ההסכמות היו מרבני האשכנזים - למעט מהר"י כד'ורי זיע"א), הר"ז חוכא ואטלולא, מתרי טעמי: 1. וכי עדתו של המסכים/כותב קובעת אוטומטית את פסקיו? (לרעה חולה זו הורגלנו מכמה תלמידים המתיימרים ליקרא תלמידיו של מרן מלכא הגרע"י, שלא שימשו כל צורכם, וצווחים בייא בייא ככרוכיא כאילו כל האשכנזים וכו'. הגם בחכמת הקבלה ובסעיפיה אנו עדים להופעתה של תשפוכת דברים זו?) וכן ברור וידוע לכל, כי בענייני "השקפה" נוטה דעתו של הגרי"מ לדעת חו"ר אשכנז בכמה אופנים, וזו היא דעתו. האם בשל כך תיפסל? (או מאידך - האם בשל כך דינה לחול על כולי עלמא?).
2. הדיון בנוגע לקבלה מעשיית אינו נוגע כלל לחילוקי מנהגי ספרדים ואשכנזים (אולי ואולי לחילוקי תפיסות בין הספרדים ורוב החסידים מחד, ובין ליטאים (ואפשר גם חסידי חב"ד) מאידך), שכן ספריות כתבי היד, וספרים שיצאו לאור - מנוקדים נקודי'ם נקודי'ם ממיני קמיעות ופעולות מעשיות שהיו נחלת חכמי אשכנז, ואין הקבלה המעשית נחלת הספרדים בלבד לשנעלה על הדעת (כמשתמע קצת) כאילו מחמת אי-רגילות או אפילו "קנאה" מחו בהו האשכנזים. אין זה כי אם שראו סכנתא חמירא ולכן החזיקו בידי מהרי"מ שליט"א, ולא זולת. ולבי אומר לי כי לו יצוייר והיה מהרי"מ לוקח הסכמה ממרן הגרע"י שליט"א - היה נוסחו ותוכנו זהה ואף חריף יותר מכל הסכמותיהם של חו"ר האשכנזים ותוכנו של הספר יחדיו, טובה כפולה ומכופלת!
לכן הרי זה כאילו הודה לו בשעורים מבלי שטען כנגדו בכלל.
ב. כבודו של הדיין המצויין ראב"ד מקודש הגר"א אבירג'ל במקומו מונח, אבל גם מכך נודף מעט ריח של כמעין "מלחמה" באשכנזים, וכעין מה שידועים דבריו של הגרא"א בעניין מדורות של ל"ג לעומר (הנהוגות אצל החסידים), שמכנה אותם כעבו"ז, וכו' (ותמהני מה ניתן לומר על ריבוי הדברים המובאים בספרי קבלה מעשית למיניהם, שגובלים ואף נכללים בעבו"ז גמורה לכל או רוב הדיעות (והתירוצים והדקויות הנלמדים מדברי מרן ביו"ד סי' קע"ט לא שמיע להו לרוב העם, כלומר לא סבירא להו, ושוגים ברואה ממש, גם כאלה שנחשבים ליותר חכמים).
ד. צ"ל "והשחיתות" ולא "והשחיטות" (אם כי גם בתחום השחיטה רבה השחית'ה...)
ו. הערת אנינות טעם: השימוש במילה "מיסטיקה" למרות הערת השוליים המוצמדת, מיותר, ומוריד את הרמה.
ז. ההערה בעמ' כ"ז על "שמירת העיניים" - דבר שפתיים אך למחסור, וכי מה בין הנדון לראיה? (מחקתי השאר מפני רגישות הדברים)