'מגילת אחשוורוש' - מדרש נעלם?

[בן מיכאל]

אשמח אם מישהו ידע להשיבני, תודה רבה.
שמות רבה (שנאן) פרשת וארא פרשה ט אמרו רבותינו: שש תיסוראות היה מראה להם בכל יום ויום ואין אחד מהם דומה לחבירו, ואחר כך הוא משלם לכל גדולי המלכות וכו' כמו שכתוב במגלת אחשורוש עד: וחכם בישראל, שהפיל הקדוש ברוך הוא עצתו והרג ושתי.

[עיניו כיונים]

שמות רבה שנאן.PNG (128.16 KiB) נצפה 961 פעמים

המעתיק הקדום רמז למדרש אסתר שהיה לפניו, ואכן תחילת האגדה המצוטטת נמצאת לפנינו בשלושת מדרשי אסתר על הפסוק 'בהראותו'. 'מגלת אחשורוש' הוא שם חלופי למגלת אסתר, ע"פ ראש המגלה, ולכן גם מדרש אסתר 'רבה' נקרא בכתבי יד מדרש אחשורוש או אגדת אחשורוש.

[בן מיכאל]

ר' אביגדור שנאן:

שנאן.PNG

המעתיק הקדום רמז למדרש אסתר שהיה לפניו, ואכן תחילת האגדה המצוטטת נמצאת לפנינו בשלושת מדרשי אסתר על הפסוק 'בהראותו'. 'מגלת אחשורוש' הוא שם חלופי למגלת אסתר, ע"ש ראש המגלה, ואף מדרש אסתר 'רבה' נקרא בכתבי יד מדרש אחשורוש או אגדת אחשורוש.

תודה!

[צופה_ומביט]

בשמות רבה הנדפס נמצא כל הקטע בשלימות, בלי לשלוח למקו"א, וגם בלי שיבושים, ואפילו יותר מורחב ממה שיש באסתר רבה הנדפס.

[עיניו כיונים]

בשמות רבה הנדפס נמצא כל הקטע בשלימות, בלי לשלוח למקו"א, וגם בלי שיבושים, ואפילו יותר מורחב ממה שיש באסתר רבה הנדפס.

כלפי זה טוען שנאן שהנוסח בדפוס תוקן והושלם ממדרש אסת"ר.
לא ראיתי "יותר מורחב", להפך: חסרה דרשת ר"י בר' סימון "סעודת ארץ ישראל הראה להן" (אולי מחמת סתימותה נמנע המשלים מלהביאה).
מה שאינו באסת"ר ובשאר המקבילות הם המשפטים הנוספים שקיימים גם בכתבי היד של שמו"ר (כפי שהביא פותח האשכול ממהדורת שנאן): "ואחר כך הוא משלם/משלח לכל גדולי המלכות", "וחכם בישראל (בכ"י אחד ובדפוס: וחכם באחור ישבחנה. מסתבר שבעותק קדום נכתב בקיצור כדרך הסופרים בציטוטי פסוקים: וחכם ב' יש', ובא מעתיק ופיענח: בישראל) שהפיל הקב"ה עצתו והרג [את] ושתי".

[צופה_ומביט]

זה מה שהתכוונתי.

[עיניו כיונים]

זה מה שהתכוונתי.

הנקודה היא שלדבריך כיוון המשלים והצליח למלא החסרון ולתקן המעוות ממש כפי שיצא מתחת ידי בעל המדרש, וכלשונך "נמצא כל הקטע בשלימות". אך לדעת שנאן אין הדבר בטוח כלל, כי הלשון "ואחר כך... המלכות" אינו נמצא באסת"ר, גם סיום הקטע "וחכם... ושתי" ג"כ אינו שם. א"כ אין שום נקודת אחיזה ממשית להשלמה שבנוסח הדפוס, ואינה אלא השערה אפשרית (ע"פ דמיון ההקשר: הפסוק הנדרש ואגדת התיסווראות), וייתכן שעדיין חסר לפחות משהו בקטע שבשמו"ר.

[צופה_ומביט]

אני חשבתי שנוסח הדפוס לקוח מכתב יד שבו היה כתוב כך, וזו עדות שכך הוא הקטע בשלימות. לא העליתי על דעתי שמדובר בהשערה והשלמה מדעתו של המדפיס.

[עיניו כיונים]

האפשרות שנוסח הדפוס בקטע הנידון מקורו בענף מקורי עלום של שמו"ר - קיימת, אך הנחת המהדיר היתה שהנוסח השונה שבדפוס מקורו בהשלמה חיצונית. נראה שהנחה זו מתבססת על עדי הנוסח ואופיים: מצד אחד, בכל כתבי היד (שישה, שבדרך כלל מתפלגים לענפים שונים, כמתואר במבוא עמ' 24) הועתק הקטע המקוצר בשווה, וכן גם לפני בעל ילקוט המכירי היה הקטע נתון כך. מצד שני, המהדיר הסיק שהמדפיסים הרבו לתקן את המדרש מדעתם או ע"פ מקורות מקבילים (מבוא עמ' 27).