שם הספר ערוך השולחן בחולם

[משולש]

אוסיף על דברי הטעם של ר' דרו, שגם בספר שולחן ערוך אין שום שולחן, לא ערוך ולא מבולגן. וזה רק מליצה כמו הרבה מאוד משמות הספרים האחרים. וכמוהו גם ערוך השולחן.

[ע. התשבי]

יש להעיר, שבהגי' הישיבתית נפוץ שאומרים 'עָרֶך השולחן' עם הרי"ש בסגו"ל. וזה שייך גם אם היתה הרי"ש בשורו"ק (כמו שאומרים גם 'שולחן עָרֶך'), וגם אם היתה בחול"ם (הנהגה לפעמים כציר"ה).

[זקן ששכח]

יש להעיר, שבהגי' הישיבתית נפוץ שאומרים 'עָרֶך השולחן' עם הרי"ש בסגו"ל. וזה שייך גם אם היתה הרי"ש בשורו"ק (כמו שאומרים גם 'שולחן עָרֶך'), וגם אם היתה בחול"ם (הנהגה לפעמים כציר"ה).

אילו לא בא האשכול אלא להשמיעני חידוש זה דייני!
אתה רציני? היכן קוראים כן לספר זה, באיזו ישיבה?

[משולש]

בישיבות שאומרים קדושן במקום קידושין. וכן חולן במקום חולין.

[ארזי ביתר]

בישיבות שאומרים קדושן במקום קידושין. וכן חולן במקום חולין.

או ליתר דיוק, בישיבות שאומרי קידישן במקום קידושין וחילן במקום חולין.

[אבא יודן]

אין כל ספק שערוך נוקד במלאפום / שורוק.
שהרי כונת הכתוב ערוך בחולם היא, שיש לערוך השולחן, והוא לשון עתיד.
וכלל לא מסתבר לומר שהרב המחבר, אחרי שערך שלחנו ויגע וטרח, או אז יאמר
שלעתיד יש לערוך שולחן?!
כלומר, אף אם נטל את השם מפסוק זה [וגם זה לא בטוח, שמסתבר יותר שסמך על
ה'שלחן ערוך' ורק שינה השם], גם אז בודאי לא ניקד כניקוד הפסוק.

השכחת שאין זה עתיד רק מקור ומשמש כבינוני!

[מבני עליה]

הדיון המתרחב בשטח הדקדוקי אכן מאלף.
איש טרם העיר שהפרשה כולה בישעיה כ"א שם היא נבואת פורענות. (ומ"מ פורענות דעכו"ם עי' ר"ה לב:)

[זקן ששכח]

הדיון המתרחב בשטח הדקדוקי אכן מאלף.
איש טרם העיר שהפרשה כולה בישעיה כ"א שם היא נבואת פורענות. (ומ"מ פורענות דעכו"ם עי' ר"ה לב:)

אי משום הא...
והרי דוגמאות כאלו ושכיוצא באלו יש הרבה. טול לדוגמא פסוק שהפך לשיר פופולרי בזמנו והוא כנבואה על עובדי עבודה זרה: 'איש את רעהו יעזורו' גו'. ובעוד שם הספר אינו אלא שתי מלים מהפסוק ששמשו השראה לשם ספר, הרי בדוגמא נטלו את הפסוק כמות שהוא על כל משמעותו.

[מה שנכון נכון]

והרי דוגמאות כאלו ושכיוצא באלו יש הרבה. טול לדוגמא פסוק שהפך לשיר פופולרי בזמנו והוא כנבואה על עובדי עבודה זרה: 'איש את רעהו יעזורו' גו'. ובעוד שם הספר אינו אלא שתי מלים מהפסוק ששמשו השראה לשם ספר, הרי בדוגמא נטלו את הפסוק כמות שהוא על כל משמעותו.

ראה רמח"ל בסוף הקדמתו לדרך עץ החיים.

[פלגינן]

התעוררתי היום למה שמקובל לקרוא לספרו של הנצי"ב "הַעְמֵק שְׁאֵלָה", והנה פסוק הוא בישעיה (ז יא) "הַעְמֵק שְׁאָלָה". האם מישהו חשב לקרוא לספר כשם הפסוק?
[איני מצוי כרגע לעיין בהקדמת הנצי"ב שאולי גילה לנו מקור השם]

[משולש]

התעוררתי היום למה שמקובל לקרוא לספרו של הנצי"ב "הַעְמֵק שְׁאֵלָה", והנה פסוק הוא בישעיה (ז יא) "הַעְמֵק שְׁאָלָה". האם מישהו חשב לקרוא לספר כשם הפסוק?
[איני מצוי כרגע לעיין בהקדמת הנצי"ב שאולי גילה לנו מקור השם]

בוודאי מקורו מהפסוק, אך צריך לבדוק שם אם אין עניין הספר שונה מהפירוש של הפסוק. (למשל אם שאלה בפסוק הכוונה בקשה, והוא התכווין לכתוב ספר קושיות וכדומה).

[נטיעות]

וכך גם שם הספר "מפרשי הים", שבמקור של הרעיון לשם זה, הרי זה אמור להיות מנוקד לכאורה בחיריק תחת המ' ובש' שמאלית.

[צופה_ומביט]

וכך גם שם הספר "מפרשי הים", שבמקור של הרעיון לשם זה, הרי זה אמור להיות מנוקד לכאורה בחיריק תחת המ' ובש' שמאלית.

לכאורה המשמעות המקורית היא אלו שפורשים מן היבשה ונוסעים בים, יורדי הים, עוברי ימים, וא"כ הוא כהניקוד המקובל.

[נטיעות]

מהיכי תיתי לומר כן? מדוע להתרחק מהמשמעות הפשוטה יותר לכאורה?

[צופה_ומביט]

מהיכי תיתי לומר כן? מדוע להתרחק מהמשמעות הפשוטה יותר לכאורה?

בעיניי המשמעות שכתבתי היא היותר פשוטה, וגם הביטוי הזה מוכר ושגור.
ואדרבה, איזה קשר יש בין מפרשים של ספינה לבין ספר שבא לפרש את ים התלמוד ע"י גאונים שעוברים בו ושטים בו מקצה לקצה?

[צופה_ומביט]

באגב, גם שם ספרו של המהר"ל באר הגולה שנוי במחלוקת האם 'הגולה' בחולם או בשורוק.
ראה כאן.

[נטיעות]

מהיכי תיתי לומר כן? מדוע להתרחק מהמשמעות הפשוטה יותר לכאורה?

בעיניי המשמעות שכתבתי היא היותר פשוטה, וגם הביטוי הזה מוכר ושגור.
ואדרבה, איזה קשר יש בין מפרשים של ספינה לבין ספר שבא לפרש את ים התלמוד ע"י גאונים שעוברים בו ושטים בו מקצה לקצה?

טוב, יתכן.

[צופה_ומביט]

כוונתי כמובן שזה שם של כפל לשון, פירוש ים התלמוד ע"י השטים בו לאורכו ולרוחבו ["מפרשי הים"] ומתוך עמלם מפרשים אותו ["מפרשי הים"].
המילה "מפרשי" [בניקוד המקובל] כוללת את שניהם במידה שווה.