חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!

[מעט דבש]

עוד בענין האבוקות -
אלה דברי רבי ישראל יעקב אלגאזי בענין ('אמת ליעקב' דף ט.):

אמת ליעקב דף ח ע''א - אבוקות ביום טוב.PNG (24.1 KiB) נצפה 3409 פעמים

[מתון]

בחמדת ימים יש פירוש שוטף לסדר העבודה, והוא ביאור יפה ומסודרת.

המחבר בעצמו כתב "ומעתה הבא נבא לבאר ביאור סדר העבודה היטב הדק כפי מה שפירשו המפרשים", וכתב המהדיר שכוונתו לסדר העבודה שסידר הרמ''ק, וכן לסדר שסידר הר''מ ניגרין ע''ה בספרו ''מלאכת עבודת הקודש'', שכבר נדפס בסלוניקי שנת שכ''ח, אלא שפעמים הוסיף עליו המחבר מדיליה ועל הרוב קיצר מלשונו, ואף נחלק עליו בכמה מקומות הן בפירושו והן בשינויי נוסחאות כמו שיבחין המשווה דבריהם.

והנה עקבתי קצת אחר מקור פירושיו, ומצאתי שהרבה פסקאות מקורם בעבודה תמה, לר"י בנבשתי. וזה נראה בעליל שהמקור הוא העבודה תמה וממנו שאב, ולא להיפך, אלא החמד"י מביאו בייפוי לשון ובקצרה כדרכו.

והנה העבודה תמה נתחבר והוגה בשנת שע"ו (כ"כ בשער ההוצאה הירושלמית בשנת תרס"ג), אך למעשה לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר פטירתו, בשנת תנ"ה לערך. ומזה לכאורה ראיה שלא כדברי המהדיר, שהחמדת ישראל כבר נתחבר כמה שנים לפני זה ע"י ר' בנימין הלוי, שהרי רבי בנימין הלוי נפטר בשנת תל"ו בערך, והרי החמד"י מרבה להביאו.

או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.

[יוצא פוניבז']

או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.

אי"צ לדחוק...
דברי המהדיר ודמיונותיו כבר נדחו זה מכבר...

[פרנצויז]

והנה העבודה תמה נתחבר והוגה בשנת שע"ו (כ"כ בשער ההוצאה הירושלמית בשנת תרס"ג), אך למעשה לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר פטירתו, בשנת תנ"ה לערך. ומזה לכאורה ראיה שלא כדברי המהדיר, שהחמדת ישראל כבר נתחבר כמה שנים לפני זה ע"י ר' בנימין הלוי, שהרי רבי בנימין הלוי נפטר בשנת תל"ו בערך, והרי החמד"י מרבה להביאו.
או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.

כבר הוכיחו שס' חמדת ימים התחבר אחרי שנת ת"פ, ושאין לו שום קשר לר' בנימין הלוי.

[לחי]

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?

איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו

[י. אברהם]

איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו

6285146@gmail.com

[מתון]

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?

איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו

למה תמנע טוב מחו"ר הדין?

[עניו כמשה]

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?

איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו

אגב מתכוננים להוציא מהדורה חדשה של הספר צפו להפתעות

[פרנצויז]

במוסף יתד נאמן פסח תשפ"ג - "הצופן היהודי", התפרסמה כתבה מאת הרב ישראל דן, "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי - סודו של החמדת ימים", (עמ' 38-39, 80-81). הדברים נכתבו עפ"י מחקרו של הרב יחיאל גולדהבר "לבירור זהותו של מחבר חמדת ימים", [נדפס בתוך ספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו, חלק שני, ירושלים תשע"ט,
ראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=713835&hilit=#p713835

ספר זכרון לפרופ' בניהו, יחיאל גולדהבר – לבירור זהותו של מחבר חמדת ימים.pdf

(1.36 MiB) הורד 231 פעמים

עמ' 873-907].
וראה שם במוסף יתד נאמן עמ' 39 ועמ' 80, בענין הגמרא בברכות ח. רב ששת מהדר אפיה וכו', ופירושו המיוחד של בעל חמדת ימים, (ח"א, שבת, פרק י"ב, סוף ד"ה ומצוה מן המובחר), [דף ע"ח ע"ג בדפוס ויניציא], על הגמרא הזו,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
שכתבו בשם רבינו חיים מוולוז'ין ששיבח מאד את פירושו, ואמר שמתוך כך שזכה בעל חמדת ימים לפירוש נפלא זה, הרי זו הוכחה שיש עליו את חותם האמת. ויש גם מי שייחס את אמירת השבחים לרבינו הגר"א, עיי"ש.
ויש להעיר על הכותב שלא שם לב להערתו של ר"י גולדהבר על דברים אלו, ראה במאמרו [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב] עמ' 883 שכתב:
"ולא אוכל להתאפק מלחשוף שגם "חידוש" זה של החמדת ימים ינק כדרכו מהקודמים לו, גזרו מספר דברי חכמים לרי"ל פוחוביצר ושתלו בשדהו, כפי שעשה לכל אורך ספרו, ולכן נפלה בבירא אמרתו של רבי חיים מוולוז'ין".
וראה שם הערה 31, שדברי החמדת ימים הם העתקה מתוך "דברי חכמים", שפירוש זה הובא בס' כנסת הגדולה, או"ח, (ליוורנו תי"ח, דף כ' ע"ג), [בכנסת הגדולה מהדורת ירושלים תשמ"ז עמ' עד-עה, ובמהדורת ירושלים תשע"ב עמ' קכ-קכא], סי' קמ"ו, הגה"ט שיטה ל"ה, בשם חכם אחד מאיזמיר. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלט].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
https://tablet.otzar.org/#/book/600256/ ... /0/end/0/c
ועליו כתב בס' דברי חכמים (לרבי יהודה לייב פוחאוויטשער, המבורג תנ"ב), ח"ב, מקור חכמה, (דף כ"ח ע"ד), [בדברי חכמים מהדורת ירושלים תשל"ו, ח"ב, עמ' רכ-רכא], סולת בלולה, סי' קמ"ו ס"ק ד', שהעתיק מתוך כתב ידו של החכם צבי ששיבח מאוד את הפירוש הזה. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלו-קלז].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובעל חמדת ימים העתיק את הדברים מתוך ספר דברי חכמים.

בנוסף לזה, יש להעיר על עיקר חידושו של ר"י גולדהבר, [שהובא ג"כ במוסף יתד נאמן שם], להוכיח שהמגיה והמוציא לאור של ספר חמדת ימים הוא בעצמו מחבר הספר. ר"י גולדהבר [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב עמ' 894-896] גילה שיש שינוי בהדפסה בין הטפסים השונים של הדפוס ראשון. בחמדת ימים ח"ב פסח פ"ד, דרוש בפסח על התבואה, דפוס ראשון קושטא (דף נ"ה ע"ד), [ר"י גולדהבר מתאר אותו בתור עותק נדיר ביותר, ואולי לא שם לב שהוא זהה לעותק שבאוצר החכמה], אחרי הערה בסוגריים מאת המגיה, יש תוספת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר הארכנו בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו, והרבינו בראיות ...".
https://tablet.otzar.org/#/book/53383/p ... /0/end/0/c
אך יש עותקים אחרים מדפוס ראשון עם שינויים, [ר"י גולדהבר כותב שהוא עותק יותר מצוי], ששם התוספת הזו נדפסה בתוך הסוגריים כהמשך לדברי המגיה, בשינוי לשון קצת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר האריך הרב בחבור זה בהרבה מקומות בתוכחת זו, והרבה בראיות ...". [וראה בחמדת ימים דפוס ויניציא תקכ"ג (ח"ב דף ל"ט ע"ד) שכן נדפס גם שם,
https://tablet.otzar.org/#/book/6186/p/ ... /0/end/0/c
וכן הוא גם בדפוס ליוורנו (דף מ"ד ע"א). וראה עוד במהדורת קוסובסקי תשע"א ח"ב עמ' קנ"ב הערה 66 שכותב ששינה את המיקום של התוספת הזו, עיי"ש].
ומזה רצה ר"י גולדהבר להוכיח שהמגיה הוא בעצמו המחבר, ובעותקים הראשונים "שכח" המחבר שהוא לא אמור לדעת מה כתב המגיה, וכשגילה את הטעות שהיתה עלולה לחשוף את הסוד כי המחבר והמגיה הם אותו אדם, מיהר לתקן את הטעות.
ויש להעיר עליו שאין כאן הוכחה חד משמעית לתיאוריה הזאת, ויתכן שהיתה שם טעות פשוטה של הבחור הזעצער/ המדפיס, שתוקנה ע"י המוציא לאור בשאר העותקים. ולמרות שר"י גולדהבר (עמ' 896) כותב בתמיהה: "האם יתכן לומר שהגרסה בעותק הראשון מקורה בטעות סופר?", עדיין יש מקום לומר שאכן אין כאן אלא טעות סופר.

[פרנצויז]

יש להעיר על עיקר חידושו של ר"י גולדהבר, [שהובא ג"כ במוסף יתד נאמן שם], להוכיח שהמגיה והמוציא לאור של ספר חמדת ימים הוא בעצמו מחבר הספר.

וראה עוד מה שנכתב לעיל בענין זה
viewtopic.php?f=7&t=4708&p=420258&hilit=#p420258

[הוד_והדר]

מצאתי 2 מקומות שהחמדת מעתיק מספר אור החיים לר"י יעבץ, בלי הזכרת שמו.

א. החמדת מעתיק קטע שלם כאלו הם דברי רבינו יונה, ובעצם זה בלול מדברי רבינו יונה ור"י יעבץ, ובעל החמדת לא הבחין בזה.

זה לשון החמדת (יום טוב, פ"ד): וכתב רבינו יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב והיושר ואחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצוות ונזהרים מהעבירות אינם חוששים לבטול תורה, ועליהם אמרו ז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.

וזה לשון ר"י יעבץ (אור החיים פי"ג): וכתב רבי יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב וחשוך מן היושר וכו' [כאן מסתיים דברי הרבינו יונה]. ובעבור המחשבה הזאת אשר היא בלב ההמון כי אחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצות ונזהרים מן העבירות אינם חוששים לביטול התורה, קראתיו השער הגדול. אמרו חז"ל [סנהדרין צא.] כי דבר ה' בזה זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואתה רואה את העונש הגדול ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.

ב. זה לשון החמדת שם: וההולכים בעצת רשעים הם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת שנתן להם ה' עושר וכבוד ויכולים לעסוק בתורה מחצות היום ואינם עושים כן, ויתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו בנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכשיכנסו לכלל מצוות יתבטלו יחד אבות ובנים, אוי להם אהא עליהם, מה יעשו ליום פקודה בקום למשפט אלהים בעצרת על פירות האילן, וראוי לרועי ישראל לדרוש לגלויות ישראל עונש הדבר אולי יחשבו מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב.

וזה לשון ר"י יעבץ (שם, בסיום הפרק): וזהו כנגד ההולכים בעצת הרשעים והם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה, כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת אשר נתן להם ה' עושר ונכסים וכבוד ויש להם יכולת לעסוק בתורה שעה ביום ואינם עושים כן, יתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו מנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכאשר יכנסו לכלל מצות יתבטלו יחד אבות ובנים, ועליהם צעק הנביא את מי יורה דעה וגו'.


והפלא הוא, כי במקום אחר באותו פרק להלן, מזכיר החמדת את ר"י יעבץ בשמו [מפירושו לאבות].

[613מצו]

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?

איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו

אגב מתכוננים להוציא מהדורה חדשה של הספר צפו להפתעות

יצא?

[איש_ספר]

מצאתי 2 מקומות שהחמדת מעתיק מספר אור החיים לר"י יעבץ, בלי הזכרת שמו.

א. החמדת מעתיק קטע שלם כאלו הם דברי רבינו יונה, ובעצם זה בלול מדברי רבינו יונה ור"י יעבץ, ובעל החמדת לא הבחין בזה.

זה לשון החמדת (יום טוב, פ"ד): וכתב רבינו יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב והיושר ואחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצוות ונזהרים מהעבירות אינם חוששים לבטול תורה, ועליהם אמרו ז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.

וזה לשון ר"י יעבץ (אור החיים פי"ג): וכתב רבי יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב וחשוך מן היושר וכו' [כאן מסתיים דברי הרבינו יונה]. ובעבור המחשבה הזאת אשר היא בלב ההמון כי אחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצות ונזהרים מן העבירות אינם חוששים לביטול התורה, קראתיו השער הגדול. אמרו חז"ל [סנהדרין צא.] כי דבר ה' בזה זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואתה רואה את העונש הגדול ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.

ב. זה לשון החמדת שם: וההולכים בעצת רשעים הם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת שנתן להם ה' עושר וכבוד ויכולים לעסוק בתורה מחצות היום ואינם עושים כן, ויתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו בנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכשיכנסו לכלל מצוות יתבטלו יחד אבות ובנים, אוי להם אהא עליהם, מה יעשו ליום פקודה בקום למשפט אלהים בעצרת על פירות האילן, וראוי לרועי ישראל לדרוש לגלויות ישראל עונש הדבר אולי יחשבו מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב.

וזה לשון ר"י יעבץ (שם, בסיום הפרק): וזהו כנגד ההולכים בעצת הרשעים והם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה, כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת אשר נתן להם ה' עושר ונכסים וכבוד ויש להם יכולת לעסוק בתורה שעה ביום ואינם עושים כן, יתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו מנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכאשר יכנסו לכלל מצות יתבטלו יחד אבות ובנים, ועליהם צעק הנביא את מי יורה דעה וגו'.


והפלא הוא, כי במקום אחר באותו פרק להלן, מזכיר החמדת את ר"י יעבץ בשמו [מפירושו לאבות].

הכל מדרך חיים למהרמד"ל (מהדו' אהב"ש עמ' מ). והשימוש של החמ"י בדרך חיים אינו חידוש.