הפטרות פרשיות אחרי מות וקדושים כשהם פרודות ופנויות

[לוצאטי]

לענין קפידת ר' אליעזר.
גם במגילה כה ב וגם במס' סופרים ספ"ט נזכר הפסוק 'הודע את ירושלם' והוא ביחזקאל פרק טז, ואינו הפטרת התשפוט שהיא פרק כב.
(אולי העירו כאן קודם. לא בדקתי.)

[פנחסויפלל]

לענין קפידת ר' אליעזר.
גם במגילה כה ב וגם במס' סופרים ספ"ט נזכר הפסוק 'הודע את ירושלם' והוא ביחזקאל פרק טז, ואינו הפטרת התשפוט שהיא פרק כב.
(אולי העירו כאן קודם. לא בדקתי.)

מה חידש כת"ר, הלא זה פולמוס הלבוש והמטה משה.

[במסתרים]

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

[פנחסויפלל]

אכן, כך היה מעשה השבת באחד מבתי הכנסת בב"ב שמשמש שם בעל קורא נכד של אחד מאלו שהיו 'מחביאים' את הנביא יחזקאל. הגיע אותו בעל קורא בשבת בבוקר, ואמר ש"בטעות" הוא הסתכל בחומש וראה את הפטרת 'הלדרוש', ו"לא שם לב שזה הפטרת הספרדים" וזה מה שהוא הכין. [תוספת לרשימת הפולקלור של ראי"ס...].

[כמהים_]

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

בדרך אפשר: הלדרוש (כ) דומה יותר להודע את ירושלים (טז) בכך שהיא עוסקת בגנותם של יוצאי מצרים (עד כדי שאמר הקב"ה שלא יצאו ממצרים כלל!), משא"כ התשפוט התשפוט (כב) שעוסקת בגנות דור חורבן ביהמ"ק הראשון.

[לבי במערב]

ובפרט שהשבת הזו היתה היום השביעי של ה"שבעה" על אחד ממייסדי היישוב שלנו (ר' ישראל הורוביץ ע"ה) שזכה לטעת בידיו עצים רבים בארה"ק, וליטוע כרמים ולשתות את יינם וכו',

אם כך, הלא כבר קראוה סמוך לפטירתו לחיי־עד...

[במסתרים]

שמתי לב שלקריאה זו - היה מאוד מתאים להפטיר בנבואת עמוס

מצא קשר בין ונטעו כרמים לפרשת קדושים, טוב ויפה.

כל השאר, שמפני כן ס"ד לנגוע במנהג קבוע ולכבד איש שנטע כרמים (אלא שאין להתחיל בשינוי מנהגים ומי יודע וכו'), אין מובן לענ"ד.

[מחולת המחנים]

בשכונת נוה יעקב היה השבת בעל קורא ממשפחה ירושלמית שורשית וחשובה שמיאן לקרוא בהפטרת 'התשפוט', ואמר שאינו יכול לשנות ממנהג אבותיו מזה דורות בירושלים שלא לקרוא בהפטרת 'התשפוט' אלא לכפול הפטרת הכ"כ.
נענו ואמרו לו הלא בקריאת המגילה בפורים אתה קורא בי"ד, ומטונך שנוה יעקב אינה מירושלים, ואם כן אין כאן מקום לקפידת בית אבותיך שלא לקרוא 'התשפוט' בירושלים.

וכבר הובא כאן בפורום סיפור בדומה לזה אודות המנחת יצחק זצ"ל וקריאת המגילה בשכונת רמות, וכעת למ"מ.

[מעט דבש]

הרב יהודהא העלה סברא מעניינת מאד מאד, והיא אכן דורשת תשובה:
שמא כל מה שאסר ר"א זה רק להפטיר את כל נבואת יחזקאל שב'הודע את ירושלים', שפתח להודיע את ירושלים את תועבותיה, ואז מונה את כל הטובות שעשה להם ה' במצרים, ואת כל הגדולה שנתן להם ה', ואז הוא מסיים 'ותבטחי ביפיך ותזני על שמך...' וכו', כלומר ששכחו את כל אותה טובה וגדולה וכו' וכו', ומסיים בתוכחה רעה ומרה. ונמצא שכל הזכרת הטובה, באה להדגיש את הרעה שבסופה.
אבל הרמב"ם שנתן לפרשת שמות הפטרה זו, סיים אותה בטובה 'ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם ה' אלוקים'. כך שיוצא שלמעשה במה שקוראים בפועל אין שום פירוט מתועבות ירושלים [אלא רק שני פסוקי הפתיחה בלבד, אבל אין מפרטים מה המשמעות של הדבר]. ושמא זה לא אסר ר"א כלל.
ואילו אכן כך, אזי הפטרת התשפוט שקראו רוב ישראל אמש, גרעה ממנה הרבה, שכל כולה עוסקת מתחילת ועד סוף מתועבות ירושלים. וזה ממש מה שאסר ר"א.

במלאכת שלמה (מגילה ד, י) כתב:

ונלע"ד דעיקר טעמו של ר"א משום שהנבואה הלזו (-הודע את ירושלים את תועבותיה) מתחלת בפסוק ראשון בגנות ירושלם ומזכיר בה ירושלם בהדיא, לכן ס"ל שאין להפטיר בה, אף על גב דבשאר כמה נבואות הנזכרת בהן גנות בני ישראל מפטירין.

ולפי"ז דעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום תוכן הפרשה כולה, אלא משום הפסוק הראשון.
ולפי"ז גם בהפטרת 'התשפוט' מזכירין בפסוק ראשון את גנות ירושלים להדיא "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ" ואין להפטיר בה משום כך, ושתי ההפטרות שוות בזה.
[ודלא כלבוש (או"ח תצג) שדעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום כך, אלא משום הפסוק "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית" (יחזקאל טז, ג), דקאי על אברהם ושרה. ולדעתו בהפטרת 'התשפוט' מודה ר"א שמפטירין, ואין שום מניעה להפטיר בה].

[מעט דבש]

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מפטירין 'התשפוט', ולדעתו לא קאי ר"א כלל על 'התשפוט', רק על 'הודע את ירושלים').

עריכה: שוב ראיתי ששאלת הלבוש אינה במחוברות, אלא כשהפרשיות חלוקות, שאם נמנעים מ'התשפוט' במחוברות, למה לא מצאו עצה גם לנפרדות להפטיר בקדושים 'הלדרוש' (ראה להלן).

[פנחסויפלל]

במלאכת שלמה (מגילה ד, י) כתב:

ונלע"ד דעיקר טעמו של ר"א משום שהנבואה הלזו (-הודע את ירושלים את תועבותיה) מתחלת בפסוק ראשון בגנות ירושלם ומזכיר בה ירושלם בהדיא, לכן ס"ל שאין להפטיר בה, אף על גב דבשאר כמה נבואות הנזכרת בהן גנות בני ישראל מפטירין.

ולפי"ז דעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום תוכן הפרשה כולה, אלא משום הפסוק הראשון.
ולפי"ז גם בהפטרת 'התשפוט' מזכירין בפסוק ראשון את גנות ירושלים להדיא "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ" ואין להפטיר בה משום כך, ושתי ההפטרות שוות בזה.
[ודלא כלבוש (או"ח תצג) שדעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום כך, אלא משום הפסוק "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית" (יחזקאל טז, ג), דקאי על אברהם ושרה. ולדעתו בהפטרת 'התשפוט' מודה ר"א שמפטירין, ואין שום מניעה להפטיר בה].

את דעת הלבוש כבר הזכרתי למעלה, ואת ויכוחו עם המט"מ. ובאמת נראה שדעת רוב הראשונים [המרדכי, המנהגים שהביא המרדכי, מהר"א טירנא ועוד] ורוב הנו"כ [הב"ח, המג"א ועוד] דלא כלבוש.
והן אמת ש'המלאכת שלמה' זה מציאה. עכ"פ אפשר לדון בקרקע שמא טעם ר"א כנ"ל. מה גם שקשה לדקדק מלשון המלאכת שלמה, שהרי עיקר כוונתו באה לומר מ"ש הפטרה זו משאר הפטרות תוכחה ופורענות, וע"ז אמר שנזכרה ירושלים בפרט. ועל כן מזכיר שכבר נזכרה בפסוק ראשון, אבל אין הכרח גמור לומר שכוונתו ש'הבעיה' זה הפסוק הראשון לבדו.
[עכ"פ המלאכת שלמה עצמו, אחר הדברים הנ"ל, כתב שאחר זמן רב בא לידו ספר הלבוש, ואז הוא מעתיק הרבה באריכות דבריו, ונראה שסובר כמותו].

[מעט דבש]

בקונטרס של הרב שמואל וינגרטן ('ההפטרות של פרשת אחרי ופרשת קדושים'), עמ' 12:

הרב וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים עמ' 12.png (62.85 KiB) נצפה 991 פעמים

יתד השבוע, אחרי תשפ"ד:

הפטרת אחרי קדושים - יתד השבוע אחרי תשפ''ד.jpg (663.36 KiB) נצפה 1000 פעמים

יתד השבוע, קדושים תשפ"ד:

הפטרת אחרי קדושים - יתד השבוע קדושים תשפ''ד.png (2.29 MiB) נצפה 998 פעמים

[איש_ספר]

(אגב כמדומני שמדור זה נכתב בידי אשה וד"ל)

בעניין רח"י יעקבזון גירסתו של ר"ש וינגרטן היא הנכונה. ראו כאן. (רק לא ברור לפי"ז המשך הדברים 'שעשה מעשה לפניו').

[גלאגוזים]

אעיר בשולי הדברים כי במשך חכמה סוף פרשת קדושים מביא ביאור על פסוק מהפטרת הכ"כ.

[במסתרים]

אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מפטירין 'התשפוט'

אין זה שייך לשאלתי.
ושאלתו למה מפטירין בעמוס שהיא הפטרת אחרי ולא במאי דסליק.

[איש_ספר]

אעיר בשולי הדברים כי במשך חכמה סוף פרשת קדושים מביא ביאור על פסוק מהפטרת הכ"כ.

מתוך מאמרו של ר''מ גנוט בלוח דבר בעתו.jpg (140.2 KiB) נצפה 917 פעמים

[מעט דבש]

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מפטירין 'התשפוט'

אין זה שייך לשאלתי.
ושאלתו למה מפטירין בעמוס שהיא הפטרת אחרי ולא במאי דסליק.

----------------------------------
אבאר יותר:
על מה שאסר רבי אליעזר (מגילה כה:) להפטיר ב'הודע את ירושלים' (יחזקאל טז), תמה הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה):

מאי שנא תוכחות ירושלים שלא להפטיר בהן מכל שאר התוכחות שהוכיחו בהן הנביאים את ישראל ומפטירין בהם

והביא מה שכתב במטה משה (תנ"ד) בשם חכם אחד, לחלק בין "תוכחה כללית לכל ישראל" ל"תוכחה לירושלים לבדה".
ולדעת המטה משה, גם הפטרת 'התשפוט' אין להפטיר בה לרבי אליעזר, ואף דלא קיי"ל כוותיה, בכל אופן כשהפרשיות מחוברות, כיון שיש אפשרות להפטיר בשל אחרי 'הלא כבני כושיים', אין מפטירין ב'התשפוט' (וכך ביאר את המרדכי מגילה תתל"א).
והלבוש דחה טעם זה,

..ועתה ראה כמה פגום הטעם הזה דמשמע משום שצר לנו המקום בכל נבואות הנביאים שבכל העשרים וארבע למצוא הפטרה השייכא לקדושים מוכרחים אנו להפטיר בזו מפני הדחק כשהן חלוקות, וזה תימא, וכי מעט תוכחות כלליות מצינו בנביאים הדומים לפרשת קדושים להפטיר בהן, הפטרת הספרדיים לקדושים תוכיח הנדפסת ג"כ בחומשים שלנו והיא ג"כ ביחזקאל בסימן כ', והיא ג"כ כללית ולא פרטית שהרי לא הוזכר בה לא תועבות ירושלים ולא תועבות העיר רק תועבות אבותם וגו', ולמה לא נפטיר אותה גם כן אנחנו כיון שלא נמצא אחרת כללית בכל הנביאים לפי דעתו.

והלבוש עצמו ביאר, שדוקא לגבי 'הודע את ירושלים' סובר ר"א שאין להפטיר בה, משום שנכתב בה "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית" (יחזקאל טז, ג), דקאי על אברהם ושרה (כמו שפירש רש"י), וכלשון הלבוש:

...אבל בהפטרה זו דהתשפוט דאנן קיימין בה היא ביחזקאל כ"ב לא נחלקו בה מעולם... דמאי שנא תוכחות שבהפטרת התשפוט מכמה הפטרות שמפטירין בהן בכל שבתות השנה שיש בהן תוכחות רבות רבו מספור... ובכל התוכחות האחרות הנמצאות בכל הנביאים הן כלליות הן פרטיות כ"ע מודים שמפטירין בהן ומתרגמין אותן, משום דניחא להו לישראל להוכיחם בהזכיר בפניהם תועבות אבותם הן כללית הן פרטית ולא יתבוששו למען ידעו הם לשוב ממעשיהם הרעים ולא יאחזו מעשה אבותיהם בידיהם ויזכו לגאולה כי מכסה פשעיו לא יצלח.

ולכן לפי הלבוש אין שום מניעה להפטיר ב'התשפוט', וסובר שגם כשהפרשיות מחוברות מפטירין אותה, ודלא כרמ"א (או"ח תכח, ח).
----------------
אנן לא קיי"ל כלבוש, אלא כמטה משה, נמנעים מלהפטיר 'התשפוט' כשאחרי וקדושים מחוברות, וכמו שכתב במשנה ברורה (תכח, כו) "מפני שההפטרה של פרשה שניה מזכרת מתועבת ירושלים משא"כ כשהן נפרדות שכבר קראו הלוא כבני כושיים בפרשת אחרי בהכרח להפטיר בפרשת קדושים התשפוט".
וחוזרת תמיהת הלבוש, כיון שכשהפרשיות מחוברות חוששים מלהפטיר בתועבות ירושלים, למה כשהפרשיות נפרדות לא נחשוש ג"כ, ונפטיר 'הלדרוש' [ותמיהת הלבוש היא כשהפרשיות נפרדות, ולא כשהן מחוברות, ודלא כמו שכתבתי למעלה].

[מעט דבש]

בענין מנהג ישיבת חברון, ראה לעיל.
והנה מעלון 'כנסת ישראל' (בטאון בוגרי ישיבת חברון):

עלון כנסת ישראל - חברון - קדושים - הפטרת אחרי קדושים.jpg (271.44 KiB) נצפה 849 פעמים

[יוצא פוניבז']

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?

שמעתי שכך עשה ר"א ברגמן (שטיבלאך בה"ג).

[כמהים_]

בענין מנהג ישיבת חברון, ראה לעיל.
והנה מעלון 'כנסת ישראל' (בטאון בוגרי ישיבת חברון):

עלון כנסת ישראל - חברון - קדושים - הפטרת אחרי קדושים.jpg

למעשה, נמסר לי שהשנה קראו בישיבת חברון פעמים הלא כבני כושיים.

[איש_ספר]

שות הגרימט חא.jpg (151.53 KiB) נצפה 719 פעמים

[מעט דבש]

הגרח"ז גרוסברג במכתבו לגרימ"ט שיער שהמרדכי (מגילה תתל"א) שכתב:

ובמנהגים מצאתי כל פרשיות הסמוכות מפטירין הפטרה של אחרונה חוץ מאחרי מות וקדושים שאז מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרה של פרשה ראשונה מפני שהפטרה של פרשה שניה מזכרת מתועבות ירושלים:

לא כיוון ליחזקאל כ"ב ('התשפוט') אלא ליחזקאל כ' ('הלדרוש').

וכבר קדם לו בספר החיים לגר"ש קלוגר (או"ח תכ"ח):

ולולי דמסתפינא הייתי אומר דהמרדכי מיירי מקפיטל ך' ביחזקאל 'התשפוט'.

[מעט דבש]

מש"כ הגרימ"ט:

...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

הם טעמים שחידש מדעתו, וכמדומה שלא נמצא לפניו.

[הבטחתי]

כדמות ראיה לשייכות התשפוט לפרשת קדושים, מרש"י בהפטרה, וז"ל:
אב ואם הקלו בך - כל התועבות שבפרשת קדושים תהיו שהוזהרו עליהם נמנו כאן.

[מעט דבש]

מטה משה סימן תנ"ד

...והתשפוט לקדושים, דאותן תועבות שנאמרו בפרשת קדושים נזכרו גם כן בהתשפוט כדפרש"י.

[הבטחתי]

מטה משה סימן תנ"ד

...והתשפוט לקדושים, דאותן תועבות שנאמרו בפרשת קדושים נזכרו גם כן בהתשפוט כדפרש"י.

ייש"כ דמר על הבקיאות.

[איש_ספר]

מש"כ הגרימ"ט:

...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

הם טעמים שחידש מדעתו, וכמדומה שלא נמצא לפניו.

וגם לא נמצא בשאר כתיבותיו בענין זה. (וכלומר שהוא לא חשב שהם טעמים מכריעים...)

[פלוריש]

וכבר הובא כאן בפורום סיפור בדומה לזה אודות המנחת יצחק זצ"ל וקריאת המגילה בשכונת רמות, וכעת למ"מ.

וכן אמרו לגרש"מ עמאר שלדבריו שקוראים ברמות בי"ד אין הוא המרא דאתרא שלהם, וא"כ יכולים לפסוק כמי שאמר לקרוא בט"ו, אלא שאז הם כן בני ירושלים והוי גלגל החוזר

[איש_ספר]

צילום ממכתב ר' חיים בנימין גולדברג-יאדלר (בן דודו של הפ"ב) שם מספר על בתי כנסיות ותיקין שקראו כבלוח, בזמן מהרש"ס ומפרט את שמותיהם, וזה חיזוק לעדותו של הרימ"ט.

ליכט.jpg (207.93 KiB) נצפה 594 פעמים

בבית מועד עמ' 309 רושם הרח"ב הנ""ל, הנהגות ופסקים מהגרש"ז זלזניק זצ"ל ובתוך הדברים כותב כך

זלזניק.jpg (76.16 KiB) נצפה 595 פעמים

ותמוה שלא הזכיר עדות זו במודעה הנז'.

ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

[במסתרים]

יש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

וכבר נוספו בשם י"א בחומש שנדפס בארה"ב

[יוצא פוניבז']

ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

כך הוא גם ברוקח.
וישנו באיזה חומשים עד היום.

[ארזי ביתר]

הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, רב קהילת פני מנחם.

[איש_ספר]

הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, רב קהילת פני מנחם.

נו נו. אפשר לראות במכתב הזה את הנסיגה העגומה שחלה במעמד קריאת ההפטרה במקומות מסוימים, עד קריאה של העולה והציבור בלחש. ובסוף גם לא ממש משנה מה קוראים

[מעט דבש]

הערות על דברי הרב וקסלשטיין:

א. נכון "דמדינא אין על הפטרה בנביא פסוקים מיוחדים רק שצריך להיות מעין הסדרא" (משנה ברורה קמד, א), אבל הקדמונים הקפידו מאד על מנהגי ההפטרות, ודנו בכך רבות.
ופוק חזי בפרשיות אלו עצמם, כמה האריכו המטה משה (סימן תנד), והלבוש (סימן תצג, ד; ובמנהגים שבסוף הספר) איזו הפטרה להפטיר. והלבוש האריך לשנות המנהג בפרשיות מחוברות, ואף שהוא עצמו כתב שהפטרת 'הלא כבני כושיים' מתאימה גם כשהפרשיות מחוברות, מ"מ האריך מאד לשנות המנהג, ולהפטיר 'התשפוט' במחוברות (מה דלא קיי"ל כוותיה, כמו שכתב המשנ"ב תכח, כו), ומקצת מלשונותיו שם:

ואי איישר חילי אבטל המנהג ...
ולא כדעת המטה משה (תנ"ד) שסיים בדבריו וממנה לא תזוז, דודאי תזוז ותזוז ממנהג הראשון ותמחוק במנהגים ובמרדכי כאשר כתבתי בספרי, ולא תאמר בזה מנהג עוקר הלכה, דמנהג של שטות היה מתחלה כמו שאמרתי ולא מנהג ותיקים...

ב. בפורים המשולש אין לנו הפטרה אחרת על מחיית עמלק, וכיון שאין ברירה מפטירים 'פקדתי' הן בפרשת זכור, והן בשבת שאחריה - פורים המשולש (בירושלים) וכמו שפסק במשנ"ב (תרפח, טז).
אבל כאן, "כשהן נפרדות שכבר קראו הלוא כבני כושיים בפרשת אחרי, בהכרח להפטיר בפרשת קדושים התשפוט" (משנה ברורה תכח, כו).

ג. לא צריך לחפש טעמים חדשים למה 'הלא כבני כושיים' שייכת לפרשת קדושים; הלא כשהפרשיות מחוברות כולם מפטירים 'הלא כבני כושיים', וביאר הלבוש (תצג, ד):

מפני שהיא כוללת כל הנזכר בשתי הפרשיות וגם שיגאלנו ממנה אחר ההקאה, דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו'.

[כמהים_]

ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

כך הוא גם ברוקח.
וישנו באיזה חומשים עד היום.

וכן גם במנהגי עדת ישראל ברלין (לאחרי מות), וכן נהגו השנה (בקדושים) בא' מישיבות בריסק בירושלים (לפי מידע שקבלתי).

וע"ע ברשימה שקבץ הרב עלי דוקר באתר על התורה שכמה כת"י ודפוסים הוסיפו פס' אלו כמנהג אשכנז, ואחרים הוסיפו לקרוא (בדילוג) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל" (כ"ה, יג–יד) לסיים בדבר טוב.

[בן המחבר]

ג. לא צריך לחפש טעמים חדשים למה 'הלא כבני כושיים' שייכת לפרשת קדושים; הלא כשהפרשיות מחוברות כולם מפטירים 'הלא כבני כושיים', וביאר הלבוש (תצג, ד):

מפני שהיא כוללת כל הנזכר בשתי הפרשיות וגם שיגאלנו ממנה אחר ההקאה, דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו'.

אין סיבה שלא לחפש טעמים, ודברי הלבוש אינם סוף דבר. לענ"ד הקשר הוא הרבה יותר מהותי, וההפטרה מדגישה את כוונת הפרשה, שאין ישראל אומה נבחרת אלא כשהיא מצטיינת במעשיה ומתקדשת לו, ובלא"ה - הלא כבני כושיים אתם לי. ובמו"ק טז ע"ב: 'כיוצא בדבר אתה אומר הלא כבני כושיים אתם לי. וכי כושיים שמם? והלא ישראל שמן! אלא מה כושי משונה בעורו אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות'.

[מעט דבש]

ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

כך הוא גם ברוקח.
וישנו באיזה חומשים עד היום.

וכן גם במנהגי עדת ישראל ברלין (לאחרי מות), וכן נהגו השנה (בקדושים) בא' מישיבות בריסק בירושלים (לפי מידע שקבלתי).

וע"ע ברשימה שקבץ הרב עלי דוקר באתר על התורה שכמה כת"י ודפוסים הוסיפו פס' אלו כמנהג אשכנז, ואחרים הוסיפו לקרוא (בדילוג) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל" (כ"ה, יג–יד) לסיים בדבר טוב.

בחומש רעדלהיים, שהיה נפוץ מאד, נדפס במספר רב של מהדורות (מצ"ב מהדורת תרכ"ד - וכבר נדפס כן בחומש 'מאור עינים' רעדלהיים תקע"ט), ובחומשים רבים העתיקו ממנו את ההוראות להפטרות:

א. הפטרת אחרי היא 'התשפוט', והפטרת קדושים היא 'הלא כבני כושיים' - ומצויין לפני ההפטרה שיש שהופכים, ושכן נוהגים בפפד"מ.
ומשמע שהמנהג הפשוט בשאר הקהילות היה כמו שנדפס בחומש.

ב. להפטרת 'התשפוט' נוספו ג' פסוקים (עד סוף פסוק יט - לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם:), ומצויין אחרי פסוק טז שכאן מסיימים הספרדים ופפד"מ. ומשמע שהמנהג הפשוט בשאר הקהילות היה להוסיף פסוקים אלו.

ג. המנהג שכתב רעק"א (בהגהותיו לשו"ע או"ח תכח, ח) שאם באחרי הפטירו 'מחר חודש', מפטירים בקדושים 'הלא כבני כושיים' - מצויין בחומש בתור מנהג פפד"מ. ואכן הוא מופיע בסדר ההפטרות של פפד"מ שנדפס בערך בשנת תק"ל (חצי גבורים יא, עמ' תצד).

הפטרות אחרי קדושים - חומש רעדלהיים תרכ''ד.pdf

(769.33 KiB) הורד 13 פעמים

[איש_ספר]

מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

5 (1).jpg (1.03 MiB) נצפה 433 פעמים

42.jpg (944.88 KiB) נצפה 433 פעמים

43.jpg (931.07 KiB) נצפה 433 פעמים

44.jpg (1000.58 KiB) נצפה 433 פעמים

[יוצא פוניבז']

מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

5 (1).jpg

42.jpg

43.jpg

44.jpg

כמדומני שמנהגם כמנהג רומניא, וגם בזה כן הוא

[עזריאל ברגר]

מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

5 (1).jpg

42.jpg

43.jpg

44.jpg

כמדומני שמנהגם כמנהג רומניא, וגם בזה כן הוא

מעניין!
אגב, זה גם מעין הפרשה בענין "ונטעתם" שהזכרתי לעיל...