מהרהורי ליבו של בעל העתים על כתיבת חיבורו

[עדיאל ברויאר]

דברים מיוחדים שמצאתי בספר העתים (בכת"י) - בתום דיון בקושיא חריפה שיש לו בגמרא ותירוץ דחוק (כדבריו!) שהוא כתב לה, הוא כותב:

והרבה כיוצא בזה בתלמוד שמתפרשין בכמה עניינין שפעמי' היו החז"ל שואלין ומשיבין דרך
קצרה ופעמים דרך ארוכה וכלן דברי אלהים חיים הן וחיים הם למוצאיהם ונכוחים למבין
והבאים אחרינו וגם שבדורינו לא יבוזו לנו בדברים כאלו ובאריכות דברינו כי לולי דוחק
הזמן וצוק העתים שעלינו היינו מרבים דברים על כל אות ואות עשות ספרים וגם לא
יבוזו לנו כי מלאכת שמים היא ואנו קוראין עצמנו לא יבוזו לגנב כי יגנב למלא נפשו
כי ירעב. וגם עבור הדורות הבאים אחרינו אנו כותבין אפי' דברים שאין ברורים לנו
ואנו כגונבים את הדעת במה שאין ברור לנו ומרבים דברים כדי להתלמד לבאים אחרינו
להוסיף כי בפשעינו נתקיים עלינו מקרא שכתו' הנה ימים באים נאם י' והשלחתי רעב
בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר י' וכת' ונעו מים עד ים
ומצפון עד מזרח ישוטטו לבקש את דבר י' ולא ימצאו. שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה
ברורה במקום אחד. אבל להשתכח לגמרי חס ושלום כי הבטיחנו המקום ברחמיו בתורתו
על אודותיה כי לא תשכח מפי זרעו. והמחזיק עצמו מתוך הדוחק בדברי בדור הזה
הוחק עליו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

[שטייגעניסט]

נפלא, ישר כוחכם!

[מבקש חכמה]

כב' מכין מהדורה חדשה של העתים?

[עדיאל ברויאר]

כב' מכין מהדורה חדשה של העתים?

לא, רק קטעים חדשים.
צריך לדעת שאם מישהו יקח את זה על עצמו, וירצה לעשות עבודה ראויה באמת, הוא יצטרך לעבוד קשה מאוד. כבר העירו כמה חוקרים על כך שהספר נדפס ברשלנות מסוימת.

[איש_ספר]

כעת אנו מתבשרים על הופעת מהדורה חדשה, כוללת קטעים חדשים, מספר העתים.
אם לשפוט לפי עבודתו הקודמת של המהדיר, ספר העיטור, הרי שאנו בטוחים במהדורה מצוינת שיש בה מענה לכל הבעיות הכרוכות בההדרת ספר אבוד זה

גם ספר זה מופיע במסגרת הוצאת כנסת. הוצאה שהיסוד המסחרי שבפרסומיה אינו חזות הכל. משבא לידם ספר ראוי וחשוב, יוציאוהו באופן מהודר פנימי וחיצון, כשהשיקול המסחרי אינו ראשון במעלה...

רצ"ב דוגמא מן הספר

עתים דוגמה.pdf

(3.47 MiB) הורד 104 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

חזקו ואמצו!

עוד פרטים על בעל העיתים, יעויין ספר השתלשלות התורה, עמ' קפא-קפד, ועוע"ש ע"פ מפתח.

עו"ע בסוף ספר המכתם (רמ"י בלוי, עמ' רמה), בתשובות בעל המכתם, שהזכיר לספר הרב ברצלוני, בהלכות פסולי עדות, בשם רב האי גאון.
יתכן כי הוא ציטוט מספרו האבוד, ספר הדין.

עו"ע בשו"ת הרדב"ז, ח"א, סי' תמג, שהביא מדברי ר"י הברצלוני.

בנוסף: הגאון רבי משה ישראל חזן, בשו"ת איי הים, סי' נב, כותב:
ראיתי בס' בית האוצר להחכם שד"ל נר"ו דמ"ט ע"ב, בהודיעו שם על תשובות הגאונים שנמצאים בידו כתב וז"ל: ואחד מאוהבי שראה ס' תשובות הגאונים כ"י נחלק לב' חלקים. וראשון כולל קכד סימנים, והשני ק"י סימנים. ורבים מהסימנים הם אינם תשובות אלא פירושים של סוגיאות התלמוד ועל האגדות מר"ח ור"ן, וקצתם גם לקוטים מס' העתים לר' יהודה אברגלוני, וקצתם פירושים מרבינו אשר מלוניל, ר' יצחק ן' גיאת ור' שמואל הנגיד, והתשובות רובן מגאוני בבל, ואינן אותן הנדפסות בשערי צדק זולתי האחרונה... ובכ"י היא בשלימותה ובנדפס הוא מקוצרת. בתשובות ההן נמצאות י"ד תשובות מרב האיי על עניני אגדה, ואחת ארוכה על יוט"ב, והרבה מרב עמרם עכ"ל...".

עוד שם בסי' פז, שיער שמאסף תשובות הגאונים שערי תשובה, מני"ר - רבינו יהודה הברצלוני.

בהצלחה רבה, נזכה לראות את הספר בקרוב.

[יבנה]

כעת אנו מתבשרים על הופעת מהדורה חדשה, כוללת קטעים חדשים, מספר העתים.
אם לשפוט לפי עבודתו הקודמת של המהדיר, ספר העיטור, הרי שאנו בטוחים במהדורה מצוינת שיש בה מענה לכל הבעיות הכרוכות בההדרת ספר אבוד זה

גם ספר זה מופיע במסגרת הוצאת כנסת. הוצאה שהיסוד המסחרי שבפרסומיה אינו חזות הכל. משבא לידם ספר ראוי וחשוב, יוציאוהו באופן מהודר פנימי וחיצון, כשהשיקול המסחרי אינו ראשון במעלה...

רצ"ב דוגמא מן הספר

עתים דוגמה.pdf

לפי האמור בדפי הדוגמא עמ׳ י״ג ״כך גם נהג לאחרונה, מו״ל ׳ספר העיטור המוגה׳, ירושלים תשע״ט.״ הרי שאין הוא אותו עורך. אלא א״כ כותב המבוא אינו מהדיר הספר בעצמו, וכפי שאכן נראה. [הוא לא מתאר מה הוא עשה בספר, אלא מספר באופן כללי על בעל העתים ועל הכת״י.]

[ברנרכרמיאל1]

כעת אנו מתבשרים על הופעת מהדורה חדשה, כוללת קטעים חדשים, מספר העתים.

מתי צפוי להופיע בחנויות, הרב?

[איש_ספר]

הספר בדפוס.

[תלמיד-חכמים]

יישר כוחו של המהדיר שזכה להוציא לאור ספר חשוב זה, ותחזקנה ידיו!
הערה קטנה: בדפי הדוגמא, בעמ' 19 מובא קטע בערבית מרב האיי גאון, שלא תורגם, ואף הושארו הגרשיים המסמנות שהוא בערבית. אולי הקטע תורגם בסוף הספר? או שקטעים בערבית הושארו ללא תרגום כלל?

[תלמיד-חכמים]

מה שהובא שם בלשון ערבית הוא לקוח במקצתו מ"שרח אלפאט'" לרב שרירא גאון למסכת שבת דף כא. (נדפס ע"י דן גרינברגר בגנזי קדם, הובא גם כאן). ובלשון בספר העתים ישנה תוספת שאינה בדברי רב שרירא, וכנראה שרב האיי העתיק לשון אביו והוסיף עליה.
אעתיק כאן הלשון הערבית ותרגומה:
ואמר רבינו האיי גאון. קזא, משד"ד א"ל זי"ן לי"ס הו"א אס"ם וקא"ל פי"ה מ"ן תקד"ם קולי"ן אח"ד מנהמ"א אנ"ה דה"ן יסתכר"ג מ"ן ח"ב א"ל קט"ן וא"ל אכ"ר קא"ל ה"ו דה"ן יסתכר"ג מ"ן מ"א א"ל תמר"ה. צלוליבא, אילני סרק, א"ל כרוא"ע.
ותרגומו: קזא. הזי"ן בדגש, ואין הוא שם [ידוע אצלנו (השלמה מרב שרירא)], ואמר עליו מי שקדם לנו שני דברים, האחד מהם שהוא שמן המופק מגרעין הצמר גפן (ועי' פירוש רבינו פרחיה לשבת כאן שגם פירש שהוא מגרעיני הצמר גפן), והשני אמר שהוא שמן היוצא ממי הפירות. צלוליבא, אילני סרק, קיקיון.

עוד בדפי הדוגמא בעמ' 18: רב יצחק בר זעירי אמר קושקרא שמיה; ובלשון ערב: א"ל לאסי"ן אלד"י יכו"ן מ"ן א"ל חרי"ר. ולא בפתילת המדבר, שברא; והוא בלשון ערב: א"ל חרמ"ל.
לשון זו הובאה גם כן באלפאט' לרב שרירא דף כ ע"ב, ואף הלשון בספר העתים משלים את החסר באלפאט'.
וזהו תרגומו: ובלשון ערב המשי שיהיה מן ה"חריר" (כך השלים גרינברגר מדעתו באלפאט', וכתב שהוא סוג משי אחר, ובספר העתים מפורש שאכן כך יש להשלים), ולא בפתילת המדבר, שברא, והוא בלשון ערב "אלחרמל" (גרינברגר כתב שהוא פיגם אפריקאי).

חבל שהמהדיר הי"ו לא מצא את מקור הדברים ולא תרגם את המילים הערביות. הדבר חשוב מאד לחקר תורת הגאונים.