פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:

זאב ערבות כתב:התכוונתי רק למלה שלו בלי תוספות.

כיון שברש"י הוטל לה וא"ו בתחלתה (שמא כדי להקל על המעיין), ושוב אי"ז לישנא דקרא ממש, לאו דוקא שיש טעם בכתיב כמו"ש בפסוק.

זאב ערבות כתב: . . ארטסקרול שהם אמורים להיות מהדורה עממית, ואין שם שום הקדמה המסבירה את דרך עבודתם והקורא שלא מבין בדברים אלו סבור שיש כאן טעות.

אכן, חבל עד מאד [וזו 'נקודת-זכות' ל'הכתר' מולם].

קו ירוק כתב:נוסח פירוש רמב"ן לתורה לכאו' של מוסד הרב קוק (אך לא רק).

קו ירוק כתב: . . נוסח התורה והמקרא המעולה ביותר הוא של ר' מרדכי ברויאר בהוצאת חורב, ושל מקרא"ג הכתר . .

קו ירוק כתב:אשכול שלכאורה היה שולי וכבר תפס 4 דפים..
ואני מהרהר לעצמי תורה בגלות. הרי אין מהדורה אולטימטיבית.

נוסח התורה והמקרא המעולה ביותר הוא של ר' מרדכי ברויאר בהוצאת חורב, ושל מקרא"ג הכתר.
נוסח תרגום אונקלוס לתורה המעולה ביותר (לדעתי) הוא של הוצאת מישור ע"י המהדיר רבי שמעון וייזר.
נוסח תרגום ירושלמי לתורה השלם (ויש מי שמתעסק עם הוצאתו וכבר הוציא על בראשית חומש אוצר התרגומים).
נוסח פירש"י לייפציג לתורה והשוואות אליו (ויש מי שמתעסק עם זה).
נוסח פירוש רמב"ן לתורה לכאו' של מוסד הרב קוק (אך לא רק).

(לא נגעתי במפרשים אחרים כראב"ע, רשב"ם, ספורנו ובעלי התוס' ועוד. ולא נגעתי בנוסחי רש"י והתרגומים לנ"ך).

ואין מי שמסוגל לממן הוצאה משובחת שכוללת את כל המעלות הללו...

זאב ערבות כתב: . . בארטסקרול העדיפו את הנוסח המקובל כיוון שמיועד לציבור הכללי ולאו דווקא ללמדנים ומדענים, כלומר לא רצו במכוון לשנות מהנוסח המקובל . .

לבי במערב כתב:א) יש הבדל בין נוסח המקרא לנוסח פרשניו, וז"פ.
אעפ"כ, אף בנוסח רבותינו מפרשי המקרא - מה טוב לו היו מציינים כל שינוי ושינוי, אלא שבהערות שוליים וכיו"ב (שלא לבלבל את המעיין). וכיון שבד"כ אין ביכולת לאחוז שניהם כאחד, לפענ"ד אעדיף ציון כללי על-פני ציון בכל מקום ומקום (משא"כ בנוסח התנ"ך גופי', שם הפוך הדברים).

ב) שילה-שלו אינו שייך לדקדוק, אלא להבנת המעיין (ופוק חזי מאי עמא דבר). וכיון שנשתנה כבר מלישנא דקרא, איני רואה 'בעי' עצומה' (לפענ"ד) בשינוי קל נוסף מאותו הטעם.

ג) אמנם פירש"י ז"ל קדושתו למעלה מקדושת שאר רבותינו המפרשים, שכן נתקבל בכל תפוצות ישראל; אך גם פירוש קדמון אחר (לכה"פ למעלה מ-500 שנה) אחפוץ כי ידייקו בנוסחו.
[טענת כת"ר נכונה גם לכיוון ההפוך: בפירש"י נהיגי עלמא לדייק בכל תיבה ותיבה כנתונה מסיני, ולפיכך יש לדקדק בלשון המקראות המובאים בו; אך בפירוש קדמון 'סתמאי' - לאו דוקא].

לבי במערב כתב:

זאב ערבות כתב: . . בארטסקרול העדיפו את הנוסח המקובל כיוון שמיועד לציבור הכללי ולאו דווקא ללמדנים ומדענים, כלומר לא רצו במכוון לשנות מהנוסח המקובל . .

כיון שמדבריי לעיל יתכן שמשמע אחרת, אבהיר:
אף אני הק' סבור כן, להעדיף הנוסח המקובל בתפוצות ישראל (גם במהדורות 'למדניות' ו'מדעיות').
אף בזאת, לפענ"ד, נשתבחו מכון 'סימנים' - שבגוף ה'תיקון' נדפס 'הנוסח המקובל', כשבצידי הגליון צויינו הנוסחאות הדווקניות. ויישר חילם לאורייתא [זאת מלבד שלל המעלות בתיקונם. עיקרם של דברים - שנתנו מעייניהם היאך להקל הכנת קריה"ת על בעלי-הקריאה, ולזה שמו כל מגמתם; ואף שפשוט הוא לכאורה, הרי כמה דפוסים ומכונים שבימינו לא עלה כן על דעתם מעולם].

זאב ערבות כתב:בקשר לתרגום אונקלוס, עד כמה שידוע לי מיודעי דבר, נוסח התרגום שבסוף מהדורת מ"ג המבואר בהוצאת עוז והדר בעריכת ר' יהושע אספיס הוא המדויק ביותר.

לבי במערב כתב:

קו ירוק כתב: . . נוסח התורה והמקרא המעולה ביותר הוא של ר' מרדכי ברויאר בהוצאת חורב, ושל מקרא"ג הכתר . .

ובלבד שיציינו השינויים מהנוסחים הנפוצים. ולפיכך, לפענ"ד, 'תיקון קוראים - סימנים' עולה על כולנה (בעניין זה).

קו ירוק כתב: . . אא"כ 'סימנים' העתיק מאותם נוסחים מהימנים . .

זאב ערבות כתב: . . מנין בא להם הנוסח הזה? ק בגלל שכך מופיע בכ"י? מנין היה לכותב הכ"י הגושפנקא לשנות ממה שכתוב בפסוק? . . הציון בכל מקום ומקום הוא מה שהופך את המהדורה למדעית! . .

זאב ערבות כתב: . . בגלל שמישהו בא ושינה משלו לשילה כפי שמופיע ברוב המקומות אנו צריכים לקבל את דעתו? . . ובכלל לא מובן מה שאתה כותב כיוון שנשתנה כבר מלישנא דקרא... אז בגלל זאת אנו צריכים להחזיק בנוסח המוטעה?

זאב ערבות כתב: . . במ"ג זה לא מקובל (פרט למ"ג תורת חיים שם הביאו את ההערות בתחתית כל מפרש, אך הסידור שלהם בכללותו לא נח לשימוש יום יומי (ניסיתי פעם וחדלתי לאחר זמן קצר).

לבי במערב כתב:

קו ירוק כתב: . . אא"כ 'סימנים' העתיק מאותם נוסחים מהימנים . .

אכן כך!
[אלא שבצידי הגליון, לא בגוף ה'תיקון'].

זאב ערבות כתב:לא אתווכח אתך על שילה-שלו למרות שאיני מסכים עם קביעתך, ורק בכתר הוא בא בשינוי! ובגלל שכך החליטו להדפיס עפ"י איזה כת"י שבידם זה הופך את הנוסח לעובדה?

זאב ערבות כתב: . . מה שאתה כותב שטעם השינוי משום שבא להקל על המעיין? . . ממתי משנים בציטוט את המלים במקרא בכדי שיקל על המעיין? ניחא מוסיפים י' או ו' זה מקובל ביותר, אך לשנות שם מקום? . .

יוצא פוניבז' כתב:תיקון סימנים הוציא גם מהדורה מיוחדת ע"פ כתר אר"צ.
רק חבל שבחומשים הנפוצים עדיין לא הדפיסו ע"פ הכתר. (למעט חמשה חומשי תורה של ברוכמן-ברמן). זה מקשה במעט על הבעלי קוראים.

עוז והדר הדפיסו בהתחלה בחומשים תרגום בנוסח מוגה ע"פ דפו"י. אך עקב לחץ שהפעיל איזה טיפש מסויים חזרו להדפיס נוסח משובש של זיטאמיר שיש בו טעויות נוספות על הדפוסים המצויים! ומה לעשות שהמבינים כנראה לא יודעים איך להפעיל לחץ על עוז והדר, כך שנוצר המצב שכמה צעקנים טיפשים הם אלו שיקבעו לעוז והדר איזה שיבושים יהיו בחומשים שלהם, ואת התוצאות הציבור כולו יספוג.

זאב ערבות כתב:ראשית, כל עוד ספרי התורה הם לא לפי הכתר, אין סיבה שהחומשים המודפסים הנפוצים בבתי הכנסת יהיו על פיו שכן זה יגרום לאנדרלמוסיה כאשר הציבור יתקן את הבעל קורא (דרך אגב: מה כוונתך שזה מקשה במעט על הבעלי קוראים? מה מקשה עליהם, שהחומשים המודפסים הם לא עפ"י הכתר?).

זאב ערבות כתב:
הלא ספרי התורה כתובים לא לפי הכתר. הלא על זה כתבתי שעדיף שהחומשים יהיו עפ"י נוסח ספרי התורה.

זאב ערבות כתב:ושוב איני מבין את דבריך מה מקשה על הבעל קורא? הלא ספרי התורה כתובים לא לפי הכתר. הלא על זה כתבתי שעדיף שהחומשיםיהיו עפ"י נוסח ספרי התורה. אולי בעוד מאה שנה כשיהיו הרבה ספרי תורה כתובים עפ"י נוסח הכתר ידפיסו גם את החומשים של בית הכנסת על פי הכתר.

לבי במערב כתב:כנ"ל, המפרש עצמו אין דרכו לדקדק בכגון דא, כפי שהוכיח ע' ויזל בטוב טעם.

כתבי יד

בדף זה מוצגת רשימת כתבי היד שהושוו לצורך העלאת הנוסח המדוקדק של הפירושים והתרגומים.
לגבי כל כתב יד מצויין האם הוא שימש כנוסח היסוד או היה חלק מקבוצת הביקורת. במידה שקיים צילום של כתב היד הניתן לצפיה במרשתת - צורף קישור המאפשר לפתוח אותו לצפיה באופן מידי.


הפירוש המיוחס לרש"י, דברי הימים ב:

נוסח היסוד
פריס, הספרייה הלאומית 161, אשכנזי, מאה י"ד-ט"ו [סרט 4148] - פתח

קבוצת הביקורת
אוקספורד, ספריית בודליאנה 34, אשכנזי, מאה י"ג [סרט 16250] - פתח
וטיקן, ספריית אפוסטוליקה 94, אשכנזי, מאה י"ד [סרט 253] - פתח
מדריד, מוזיאון לאצארו גלדיאנו 704, אשכנזי, מאה י"ד [סרט 15827]
ניו יורק, בית המדרש לרבנים L778, אשכנזי, מאה י"ג-י"ד [סרט 24010] - פתח
פריס, הספרייה הלאומית 154, אשכנזי, שנה 1297-1298 [סרט 4141] - פתח
פריס, הספרייה הלאומית 164, אשכנזי, שנה 1250 [סרט 4151] - פתח

מעט דבש כתב:

זאב ערבות כתב:בקשר לתרגום אונקלוס, עד כמה שידוע לי מיודעי דבר, נוסח התרגום שבסוף מהדורת מ"ג המבואר בהוצאת עוז והדר בעריכת ר' יהושע אספיס הוא המדויק ביותר.

אכן כך.
ומהדורת הרב וייזר מבוססת יותר על סברא מאשר על חקר כת"י ודפוסים.

זאב ערבות כתב: . . מי שמעוניין בעבודות מדעיות עם גרסאות ונוסחאות שזה המיעוט כבר יודע היכן למצא אותן ומן הסתם יש לו גם את הכלים להכריע ביניהם . .

זאב ערבות כתב: . . ומהדורת הכתר סוטה מהמקובל בצורה דרסטית עד שלפעמים הלומד הממוצע יהיה נבוך, בפרט שלא מציינים מה שינו . .