פורום אוצר החכמה

בקרו טלה כתב:

יהודה בן יעקב כתב: האם ידוע היכן דברי הרמב"ם במורה נבוכים?

מורה נבוכים - חלק ג פרק יב
וצריך שתבחון ענינינו במציאות, כי כל אשר הענין יותר צריך לבעל החיים הוא נמצא יותר ויותר בחינם, וכל מה שימעט צורך הכרחי הוא נמצא יותר מעט והוא יקר מאד. כי הענין ההכרחי לאדם, על דרך משל, הוא אויר והמים והמזון, אמנם צורך האויר יותר חזק - שאם יפקדהו קצת שעה ימות, אבל המים - יעמוד בלעדיו יום או יומים, והאויר יותר נמצא ויותר בזול בלא ספק; וצורך המים יותר מצורך המזון, כי כשישתה ולא יאכל יעמוד קצת בני אדם ארבעה ימים או חמשה מבלתי מזון, ואתה תמצא המים בכל מדינה ומדינה יותר נמצא ויותר בזול מהמזון; וכן ימשך הענין במזונות, מה שהוא צורך יותר - נמצא יותר ויותר בזול במקום ההוא ממה שאינו הכרחי; אמנם המוסק והענבר והאודם והברקת, איני חושב שאחד משלמי הדעת יחשוב שיש בהם צורך גדול לאדם, אלא לרפואה - והנה יעמדו במקומם ובמקום הדומים להם הרבה מן העשבים ומן העפרים

יישר כח.
למרות שלא מוזכר כאן שהאדם מובטח שיהיה לו מזון.

בן_אליעזר כתב:במק"א בפורום (ב'אספקלריא') כתבו ע"ד לנשק הילדים והמסתעף. [בהיות שאולי אין כ"כ מעיינים בו מחו"ר המקום]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 80#p676742

ואעתיק הדברים משם, כולל שאלתי הבא לבסוף שם, וכאן מופיע למטה (וקבלו סליחתי על ההכפלה לכאן):

הגיונות כתב:כעת מצאתי את שכתב בספר 'באהלי צדיקים' עמ' קט:

פעם הביא הרה"ק את בתו לזקינו הסבא קדישא [מרודשיץ] שיברך אותה, והייתה אז בת ג' חודשים. וראה אביה איזה דבר חכמה ממנה, ונשקה על ראשה. והביט עליו זקינו הסב"ק בתמהון, יען הקפיד מאוד הסב"ק מלנשק את בניו ובנותיו הקטנים (קפידא זו מובא בשל"ה שהוא סגולה לאיכות ימים ושנים

מישהו מהפורום קדישא יכול לאתר היכן מובא השל"ה? ומה בדיוק נאמר שם?

האם אכן יש מי שמוצא הדברים בשל"ה? או אפילו בקיצור של"ה וכיו"ב שאינם מבעל השל"ה עצמו? (בחיפושיי הדל, לא מצאתי זכר לדברים בשל"ה עצמו. ואולי יש לדחוק שיש דברים שהיו בהוצאות קדומות ואינם עוד לפנינו).

הקפצה (לאחר ש'נבלע' כנראה בין הדיונים האחרים)

אור שמח הל' מאכ"א יד,יד
שמעתי בשם חכ"א שחקר בחולה שאמדוהו לאכול כזית, אבל בכל מה דיאכל מאיסורים, והוי מצי לאכול בשר כחוש ואכל בשר שמן, או ביוהכ"פ שהיה לו לאכל לחם ואכל בשר שמן מי חייב ע"ז, ופשיט לה מהא דפ"ב דשבועות אמר אביי לעולם א"ל משמש מת בעריות חייב והכא פטור משום דאנוס הוא על הפרישה כו' והא דאמרת כי פריש מיד אמאי חייב שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה, א"כ חזינן דעל ריבוי ההנאה חייב כן הכא חייב על ריבוי ההנאה שע"ז לא הוי אנוס עכ"ד. ולדעתי ברור דפטור...

יש מי שכתב כך?

עושה חדשות כתב:אור שמח הל' מאכ"א יד,יד
שמעתי בשם חכ"א שחקר בחולה שאמדוהו לאכול כזית, אבל בכל מה דיאכל מאיסורים, והוי מצי לאכול בשר כחוש ואכל בשר שמן, או ביוהכ"פ שהיה לו לאכל לחם ואכל בשר שמן מי חייב ע"ז, ופשיט לה מהא דפ"ב דשבועות אמר אביי לעולם א"ל משמש מת בעריות חייב והכא פטור משום דאנוס הוא על הפרישה כו' והא דאמרת כי פריש מיד אמאי חייב שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה, א"כ חזינן דעל ריבוי ההנאה חייב כן הכא חייב על ריבוי ההנאה שע"ז לא הוי אנוס עכ"ד. ולדעתי ברור דפטור...

יש מי שכתב כך?

ידוע שהכוונה להעמודי אור (הגר"י העליר זצ"ל אח של ה'חוסן יהושע') בשו"ת סי' ל' (וסי' ס"ד בסוגריים)

בשו"ת מהרש"ם ח"ו סי' י"א מביא וז"ל: ולפימ"ש בתשו' הרא"ס מרגלית סי' נ"ג דאיסור מכירה הוא רק במקום דאיכא משום לפ"ע, אבל היכי דלא קאי בתרי עברי דנהרא, אלא דאיכא משום דמסייע לידי עוברי עבירה, עכ"ל.
מי הוא שו"ת רא"ס מרגלית והיכן אפשר לראות ספר זה.

תשובות הרא"ם לרבי אלכסנדר סנדר מרגליות

י. אברהם כתב:תשובות הרא"ם לרבי אלכסנדר סנדר מרגליות

סי' נג.PDF

ייש"כ גדול מאד.

בספר תוצאות חיים לר"א די ווידאש מביא בשם ר"י דמן עכו "שלא יאכל אדם אלא בשני אצבעות יד ימינו, וילמד האדם מן הסרטן אשר בים שאינו אוכל אלא בשתי אצבעות" וכו'.

האם והיכן הודפסו הדברים של ר"י דמן עכו?

כמדומני שלא נדפסו.

מבק כתב:בספר תוצאות חיים לר"א די ווידאש מביא בשם ר"י דמן עכו "שלא יאכל אדם אלא בשני אצבעות יד ימינו, וילמד האדם מן הסרטן אשר בים שאינו אוכל אלא בשתי אצבעות" וכו'.

האם והיכן הודפסו הדברים של ר"י דמן עכו?

בספרו "מאירת עינים" לא מצאתי את הדברים הנ"ל.

בספר מגדים חדשים [ברכות כח, ב] כתב:

אשמח לדעת מקור הדברים.

יהודה בן יעקב כתב:בספר מגדים חדשים [ברכות כח, ב] כתב:

מגדים.png

אשמח לדעת מקור הדברים.

בסדור האר"י ר' שבתי כתב שם (דף סח ע"ב) שאצל הרשעים עצם זו נרקבת ואינם קמים לתחיית המתים.

יוצא פוניבז' כתב:בסדור האר"י ר' שבתי כתב שם (דף סח ע"ב) שאצל הרשעים עצם זו נרקבת ואינם קמים לתחיית המתים.

יישר כח.
מקור הדברים בספר הליקוטים שם, אך לא חילק בין ישראל לנכרים אלא בין צדיקים לרשעים. ובעיקר, לא כתב שהעצם לא קיימת, כמשתמע מהכותב הנ"ל, אלא שהיא נרקבת לאחר מיתה.

מובא פה מספר ׳אור כשלמה׳, ספר שאינו קיים באוצר. גם חיפוש גוגל ובקטלוג הספה״ל לא העלה כלום.
אודה מאוד אם מישהו יכול לספק פרטים.

יאיר אתמר כתב:מובא פה מספר ׳אור כשלמה׳, ספר שאינו קיים באוצר. גם חיפוש גוגל ובקטלוג הספה״ל לא העלה כלום.
אודה מאוד אם מישהו יכול לספק פרטים.

שלמה מול אדר. (אמור להיות גם באוצר).

מה שנכון נכון כתב:

יאיר אתמר כתב:מובא פה מספר ׳אור כשלמה׳, ספר שאינו קיים באוצר. גם חיפוש גוגל ובקטלוג הספה״ל לא העלה כלום.
אודה מאוד אם מישהו יכול לספק פרטים.

שלמה מול אדר. (אמור להיות גם באוצר).

תודה גדולה מאוד!!

בתחילת ספר חנוכת התורה מאת רבי העשיל מקראקא זצ"ל (פ' בראשית סימן ה) כתוב:
"...ונוכל לפרש דהנה איתא במפרשים דאחרי אשר לא הורשה לו לאכול מהעץ הדעת הוה ליה כאילן של הקדש..."

ואז נחשב כאילו אדם וחוה מעלו מנכסי שמים.

האם מישהו מכיר לאיזה "מפרשים" הכוונה כאן?

שמא הכוונה לזח"ג רנב, סע"ב (ברע"מ).

לבי במערב כתב:שמא הכוונה לזח"ג רנב, סע"ב (ברע"מ).

הרי הובא בשם 'מפרשים' אין הכוונה להזוה"ק
אמנם כבר כתב כן השל"ה הקדוש פ' נשא והובא בשמו בספרו של המגן אברהם 'שמן ששון' על פרשיות הראשונות בתורה

אליהו חיים כתב:

לבי במערב כתב:שמא הכוונה לזח"ג רנב, סע"ב (ברע"מ).

הרי הובא בשם 'מפרשים' אין הכוונה להזוה"ק
אמנם כבר כתב כן השל"ה הקדוש פ' נשא והובא בשמו בספרו של המגן אברהם 'שמן ששון' על פרשיות הראשונות בתורה

תודה לכולכם!
אז לפי מה שכתוב למעלה, יש עוד מקורות נוספות שמתארים איזה קדושה בהקשר לעץ הדעת.

וכיון שהסתכלתי בזח"ג (ויקרא) רנב:ב "דְּאָחִיד בְּעֵצִּים, דְּאִתְקְרִיאוּ עֲצֵּי הָעוֹלָה, דְּאִינּוּן עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע"
גם מצאתי מה שקצת דומה לו בזח"ג (ויקרא) ריז:ב - (תהלים קד:טז) "ישבעו עצי ה'"..."עֲצֵּי ה', אִלֵּין עֵץ הַחַיִּים, וְעֵץ הַדַּעַת וְטוֹב וָרָע"

אכן לא נראה שהביטוי "מפרשים" כאן מרמז לזוה"ק. וגם לפי דברי הזוהר, אם האיסור אכילה נובע מן הקדושה היה לאסור אכילה מעץ החיים כמו כן.

גם קצת קשה להסביר שכוונת "איתא במפרשים" היא לדברי השל"ה שנכתב לא כל כך קודם לספר חנוכת התורה. ואפשר שהכוונה לדברי התוספות במעילה שנזכר בספר שמן ששון אבל לא הצלחתי למצוא את התוספות שם.

אליהו חיים כתב:הרי הובא בשם 'מפרשים' אין הכוונה להזוה"ק
אמנם כבר כתב כן השל"ה הקדוש פ' נשא והובא בשמו בספרו של המגן אברהם 'שמן ששון' על פרשיות הראשונות בתורה

משה אסקוט כתב:גם קצת קשה להסביר שכוונת "איתא במפרשים" היא לדברי השל"ה שנכתב לא כל כך קודם לספר חנוכת התורה. ואפשר שהכוונה לדברי התוספות במעילה שנזכר בספר שמן ששון אבל לא הצלחתי למצוא את התוספות שם.

ספר חנוכת התורה אינו ספר עתיק, ונדפס בשנת תר"ס, והוא ליקוט מספרים ישנים שהביאו חידושים בשם הרבי רבי העשיל. וכנראה כוונתך שהשל"ה לא כ"כ קודם לספר שממנו ליקט מו"ל חנוכת התורה.
אלא שלא ברור מאיזה ספר הועתק החידוש הזה. בתחילת ספר חנוכת התורה יש רשימת מקורות לכל קטע.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=12&book=7566
ועל החידוש הזה (שהוא סי' ה') כתוב שהמקור הוא: דרוש שמואל אשר בס"ס לקט שמואל.
אך החיפוש בדרוש שמואל פ' בראשית, לא העלה כלום, ולכאורה לא נמצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ולכאורה גם בלקט שמואל (ערך אדם) לא נמצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וצריך חיפוש אולי המקור בספר אחר, ויש ט"ס ברשימת המקורות.

וונדרבר כתב:ספר חנוכת התורה אינו ספר עתיק, ונדפס בשנת תר"ס, והוא ליקוט מספרים ישנים שהביאו חידושים בשם הרבי רבי העשיל. וכנראה כוונתך שהשל"ה לא כ"כ קודם לספר שממנו ליקט מו"ל חנוכת התורה.
אלא שלא ברור מאיזה ספר הועתק החידוש הזה. בתחילת ספר חנוכת התורה יש רשימת מקורות לכל קטע.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=12&book=7566
ועל החידוש הזה (שהוא סי' ה') כתוב שהמקור הוא: דרוש שמואל אשר בס"ס לקט שמואל.
אך החיפוש בדרוש שמואל פ' בראשית, לא העלה כלום, ולכאורה לא נמצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ולכאורה גם בלקט שמואל (ערך אדם) לא נמצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וצריך חיפוש אולי המקור בספר אחר, ויש ט"ס ברשימת המקורות.

תודה על ההבהרה!

בינתיים מצאתי עוד מקור שכותב שחטא עץ הדעת = מושג של איסור מעילה. ספר באר מים חיים (בראשית, ב:טז) מאת רבי חיים טשערנאוויצער, אבל אכן שגם זה אינו מקור קדום.

כל זה עזר לי קצת בהכנת הפוסט הזה: https://basehasefer.blogspot.com/2020/12/wwwbasehasefercom.html

כל הענין שכתוב בחנוכת התורה על שם רבי העשיל, מובא בספר אם הבנים לרבי חיים משה מצליח (ח"ב, פר' תזריע, דף י ע"ד), מדעת עצמו.

על דברי וונדרבר יש להוסיף, שבמקומות ש'חנוכת התורה' העתיק מלקט שמואל או דרוש שמואל, הוא לא הסתפק בלשון הקצר שבמקור, אלא רקם סביביו עצמות וגידין, בשר ועור, עד שיצא דבר חדש לגמרי.

מסתבר שכאן התכוון בעל חנוכת התורה למה שכתוב בלקט שמואל (אדה"ר אות ה): "לה צוית, אין מועל אחר מועל, א"ל אשר צויתיך (מהרב ר' העשיל)". ועל זה בנה מה שבנה וכתב מה שכתב.

--

אחרי שכתבתי כל הנ"ל, שלח לי אחד מהחברים החשובים הודעה פרטית:

אכן בספר אוצר הרבי ר' העשיל - [חנוכת התורה החדש] ציין את הנ"ל כמקור לווארט הזה.

כתב בשיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן רלט ס"ק י

ואני כתבתי בתשובה, והיא בסימן ל"ז, דמחלוקת הגדולים הללו אם חייב לקיים שבועתו או לא אינו אלא בודאי איסור, אבל בספק איסור לכ"ע חייב לקיים שבועתו.

בשו"ת בעי חיי יו"ד סי' לז, לא ראיתי תשובה זו.
האם תשובה זו נדפסה?

יהודה בן יעקב כתב:כתב בשיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן רלט ס"ק י

ואני כתבתי בתשובה, והיא בסימן ל"ז, דמחלוקת הגדולים הללו אם חייב לקיים שבועתו או לא אינו אלא בודאי איסור, אבל בספק איסור לכ"ע חייב לקיים שבועתו.

בשו"ת בעי חיי יו"ד סי' לז, לא ראיתי תשובה זו.
האם תשובה זו נדפסה?

בכנה"ג מזכיר הרבה פ' תשובות שלא נדפסו.

בספר "תורת הראשונים" למסכת נדרים (הוצאת מוסד הרב קוק), מובא הרבה פעמים "פירושי רבינו יהודה לנדרים", איזה רבינו יהודה זה, והאם זה נדפס בעוד מקום ?

ישעיהו כתב:בספר "תורת הראשונים" למסכת נדרים (הוצאת מוסד הרב קוק), מובא הרבה פעמים "פירושי רבינו יהודה לנדרים", איזה רבינו יהודה זה, והאם זה נדפס בעוד מקום ?

נדפס בנספחות בספר פירושי רבינו יהודה בר נתן על כתובות

.

בספר חזון עובדיה על ט"ו בשבט/ ברכות הלכות פת הבאה בכיסנין סימן ב' מזכיר את הספר זבחי צדק ח"ג סי' יא. בדקתי באוצר ואין ספר בשם זה הדן בהלכות ברכות.

הכוונה לשו"ת 'זבחי צדק - החדשות' סי' יא.

ספר זה מופיע באוצר בחבילת מכון ירושלים:




==

ברגע קדמני הרב לבי במערב

שבענו מטובך כתב:ספר זה מופיע באוצר בחבילת מכון ירושלים:
ברגע קדמני הרב לבי במערב

לא ידעתי שיש תחרות באשכול זה מי מקדים... ייש"כ וכעת מצאתי שנמצא בספרייתי והמחבר רבי עבדאללה סומך מבגדד.

בשיטה מקובצת בבא מציעא דף פח עמוד ב כתב בשם הרמב"ן וז"ל:
ועוד כתב רש"י ודאמרינן בעלמא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות מעיקרא אימור דלא טביל כרבי אושעיא דאמר מערים אדם על תבואתו לית ליה האי תירוצא וכו'. ותמיהא לי אי הכי היכי אמרינן בפרק אין עומדין דהא דרבי אושעיא הלכה פסוקה היא מפני שאין בה מחלוקת והאי לישנא דוקא ומסקנא כוותיה ולא סבירא ליה דרבי אושעיא וליכא למימר דרבי אושעיא בשלא מרחן דאם כן מאי מערים ומכניס וליכא למימר שאין גרן אלא בשדה דהא תנן התבואה משימרח ואם אינו ממרח משיעמיד ערמה ואיתמר בירושלמי גבי צמוקין תני משיעמיד ערמה בראש גגו והוינן בה רבי יונה בעי בשדה לא בתמיהא אמר רבי חנינא דרובה אתי למימר לך אפילו משיעמיד ערמה בראש גגו למדנו שאף בבית יש להם קביעות למעשרות. אלא כך יש לומר דבגרן תלנהו רחמנא אם עשאן גרן דהיינו שדש וזרה ומרח פניו של כרי שזהו מירוח המוזכר בכל מקום כמו שפירשו בירושלמי ואם אין דעתו למרח והעמיד ערמה חייב שזהו גרנן לא מרח ולא העמיד ערמה אלא דדש וזרה מעט מעט אין כאן קביעות ואף על פי כן אם הכניס לבית הוקבע בראיית פני הבית הילכך אם הכניסה במוץ שלה וזרה ולא מרח ולא העמיד ערמה פטור לעולם והיינו דרבי אושעיא ואף על פי שהוציאן והכניסן אין מתחייבין שכבר נפטרו כן נראה לי. וכך נראין דברי הר"ם הספרדי אלא שהוא לא קבע כי האי לישנא בתרא דחטין ושעורין בגרן תלנהו רחמנא.

מי הוא הר"ם הספרדי שמביא הרמב"ן? באפיקי ים ח"ב סי' כ"ט מביא את דברי השיטמ"ק, וכותב בסוגריים שאולי כוונתו להרמב"ם.

מבק כתב:מי הוא הר"ם הספרדי שמביא הרמב"ן? באפיקי ים ח"ב סי' כ"ט מביא את דברי השיטמ"ק, וכותב בסוגריים שאולי כוונתו להרמב"ם.

ראה הל' מעשר ג, ו.

זאב ערבות כתב:

שבענו מטובך כתב:ספר זה מופיע באוצר בחבילת מכון ירושלים:
ברגע קדמני הרב לבי במערב

לא ידעתי שיש תחרות באשכול זה מי מקדים...

לא. אין תחרות. אלא כל פעם שמתברר לי שאחד הקדים אותי, תוך כדי כתיבתי, אני מוחק את דברי, כי אין טעם להכפלת דברים.

אם לא שאני מוסיף משהו על מי שקדמני, אז אני משאיר את הודעתי, עם מסירת מודעה שאני לא באתי כקוף בעלמא להכפיל את דברי קודמי, אלא ששנינו לדבר אחד התכוונּו. גם כאן, שהוספתי צילום, הנחתי את דברי ולא מחקתים.

מי הוא ספר שולחן הטהור שמצטטים אותו רבים. דוגמא: כה"ח סופר או"ח סימן קנה אות ב. מדבר סביב העניין שכר לימוד של לומדי תורה.

איתן נוי כתב:מי הוא ספר שולחן הטהור שמצטטים אותו רבים. דוגמא: כה"ח סופר או"ח סימן קנה אות ב. מדבר סביב העניין שכר לימוד של לומדי תורה.

ליקרים המגיבים לי בפרטי כדאי להגיב כאן למען זיכוי הרבים.
עכ"פ, כתבתי מקור בכדי שיקל על הזיהוי של המחבר. אינני יודע האם מקומרנא.

איתן נוי כתב:מי הוא ספר שולחן הטהור שמצטטים אותו רבים. דוגמא: כה"ח סופר או"ח סימן קנה אות ב. מדבר סביב העניין שכר לימוד של לומדי תורה.

כמדומה שבכף החיים סי' קנ"ה אות ב' לא נזכר שולחן הטהור
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

איתן נוי כתב:מי הוא ספר שולחן הטהור שמצטטים אותו רבים

תן מ"מ.

אין הכוונה לקומרנא שנדפס לראשונה בתשכ"ג כנראה, ובכל אופן בעל כה"ח לא ראה אותו.