ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שיגיד 'ח"ו' עוד אלף פעמים, זה לא ישנה את המציאות.
כבר הובאו המון משלים ע"ז. 'כתונת פסים - א זיידענע העמד' לימדו אותנו. ברש"י כתוב שזה 'כלי מילת', ובמתני' תנן מילת זה סוג צמר.
האיך אפשר להכחיש את השמש בצהריים?
יהושפט כתב:נשגב מבינתי כל המלל הארוך והציטוטים והח"ו וח"ו ושאר מיני תופינים
הרב מילר כותב באופן שאינו משתמע לשתי פנים כלומר אין מלמדים את הפירוש על פי הפשט שכתב רש"י אלא את הדרש בשביל ישראל
ובכן, כאמור בעץ חיים - החיידר של המסורת - לא לימדו כך, אני הק' למדתי בחיידר קמניץ ולא לימדו כך, וכמו שכתב הליטוואק בעוד הרבה מקומות לא לימדו כך. אז על מה הרב מילר מדבר? אולי המלמד שלו בבולטימור לימד כך, אבל אין שום מסורת כזו.
אפשר להמשיך להתווכח מכאן ועד סוף כל הדורות אם צריך ללמד דווקא ע"פ רש"י או לא, אבל לא זה מה שהרב מילר אומר.
ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.ילד יהודי שמתחיל חומש בראשית, לומד מיד
ש“בראשית“ אין פירושו סתם ”בהתחלה“ אלא ”בשביל
ישראל שנקראו ראשית“...
באמונתו כתב:יהושפט כתב:נשגב מבינתי כל המלל הארוך והציטוטים והח"ו וח"ו ושאר מיני תופינים
הרב מילר כותב באופן שאינו משתמע לשתי פנים כלומר אין מלמדים את הפירוש על פי הפשט שכתב רש"י אלא את הדרש בשביל ישראל
ובכן, כאמור בעץ חיים - החיידר של המסורת - לא לימדו כך, אני הק' למדתי בחיידר קמניץ ולא לימדו כך, וכמו שכתב הליטוואק בעוד הרבה מקומות לא לימדו כך. אז על מה הרב מילר מדבר? אולי המלמד שלו בבולטימור לימד כך, אבל אין שום מסורת כזו.
אפשר להמשיך להתווכח מכאן ועד סוף כל הדורות אם צריך ללמד דווקא ע"פ רש"י או לא, אבל לא זה מה שהרב מילר אומר.
רב מילר זצ"ל מדגיש:ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.ילד יהודי שמתחיל חומש בראשית, לומד מיד
ש“בראשית“ אין פירושו סתם ”בהתחלה“ אלא ”בשביל
ישראל שנקראו ראשית“...
באמונתו כתב:ב"ה, הרי גם אנחנו למדנו בחיידר, גם טפנו בס"ד.
באמונתו כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שיגיד 'ח"ו' עוד אלף פעמים, זה לא ישנה את המציאות.
כבר הובאו המון משלים ע"ז. 'כתונת פסים - א זיידענע העמד' לימדו אותנו. ברש"י כתוב שזה 'כלי מילת', ובמתני' תנן מילת זה סוג צמר.
האיך אפשר להכחיש את השמש בצהריים?
נארישקייטן, ראה המצורף פה:
באמונתו כתב:ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.
אראל כתב:באמונתו כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שיגיד 'ח"ו' עוד אלף פעמים, זה לא ישנה את המציאות.
כבר הובאו המון משלים ע"ז. 'כתונת פסים - א זיידענע העמד' לימדו אותנו. ברש"י כתוב שזה 'כלי מילת', ובמתני' תנן מילת זה סוג צמר.
האיך אפשר להכחיש את השמש בצהריים?
נארישקייטן, ראה המצורף פה:
אתה מביא ראיה לדברי לפ"ב!!
גם ה'בית יהודא' חומש הקדוש, נטה מדרך רש"י רחמנא ליצלן!!, וכן נהוג בכל החדרים לפרש 'א זיידענע העמדל' בלי יוצא מן הכלל,
ודלא כפירש"י, שפי' 'כלי מילת', ודלא כגמרא מפורשת שבת דף נב ע"א!!
בינה להבין כתב:באמונתו כתב:ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.
באמת יש מקום לשלול לימוד החימוש פשש"מ עם תשב"ר ע"פ דברי גדולי הדורות, אבל לפי דבריך אין שום חשש, שהרי במפרשי רש"י הרבה פעמים דנו למה רש"י נייד מדברי הפשט הפשוט, ולפי דבריך נמצא דבאמת נקודת המוצא של רש"י הוא בכל מקום לפי הפשט הפשוט רק מצא איזה קושיא והכרח לפרש כמו שפירש, וא"כ אם מפרשים לפי הפי' הפשוט ביותר ג"כ מפרשים כרש"י,
וגם לא מסתפקים בכך, ולומדים אח"כ?! פי' רש"י ממש [עם המפרשים] הנדפס ממש סמוך לזה, כמו המסורות שמ'בראשית'
באמונתו כתב:אראל כתב:באמונתו כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שיגיד 'ח"ו' עוד אלף פעמים, זה לא ישנה את המציאות.
כבר הובאו המון משלים ע"ז. 'כתונת פסים - א זיידענע העמד' לימדו אותנו. ברש"י כתוב שזה 'כלי מילת', ובמתני' תנן מילת זה סוג צמר.
האיך אפשר להכחיש את השמש בצהריים?
נארישקייטן, ראה המצורף פה:
אתה מביא ראיה לדברי לפ"ב!!
גם ה'בית יהודא' חומש הקדוש, נטה מדרך רש"י רחמנא ליצלן!!, וכן נהוג בכל החדרים לפרש 'א זיידענע העמדל' בלי יוצא מן הכלל,
ודלא כפירש"י, שפי' 'כלי מילת', ודלא כגמרא מפורשת שבת דף נב ע"א!!
לא הבנת כלום.
תסתכל בתרגום בית יהודא לפירוש רש"י.
באמונתו כתב:מעשה ידוע על משכיל אחד שהתבטא לפני הגר"א ז"ל, "כי רש"י לא השכיל לפרש ע"ד פשוטו של מקרא", איזה עונש השית עליו אדוננו הגר"א ז"ל.
אח"כ באו ופקפקו במעשה, ובס"ד עכשיו מצאתי שגם מרן המשגיח דמיר - רבי ירוחם, מזכיר מעשה הזה (הצדיק רבי שלמה - עמוד נ"ז).
בינה להבין כתב:בריה נמוכה כתב:אך בכיתות הגבוהות כבר מפרשים כמו רש"י -
בשביל ישראל, או בתחילת?
באמונתו כתב:ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.
האמת אדרוש כתב:באמונתו כתב:מעשה ידוע על משכיל אחד שהתבטא לפני הגר"א ז"ל, "כי רש"י לא השכיל לפרש ע"ד פשוטו של מקרא", איזה עונש השית עליו אדוננו הגר"א ז"ל.
אח"כ באו ופקפקו במעשה, ובס"ד עכשיו מצאתי שגם מרן המשגיח דמיר - רבי ירוחם, מזכיר מעשה הזה (הצדיק רבי שלמה - עמוד נ"ז).
מה מציאה מצאת ברב ירוחם? איך מה שמזכיר אותו מוכיח שהמעשה באמת קרה?
ואם אירע מה שהוא, ניתן לשער שהגיע לו מחמת טון הדיבור, בלעג ובחוסר כבוד וכו׳.
ועיין בדברי האבן עזרא…
(כמדומה כבר הובא לעיל)
בינה להבין כתב:באמונתו כתב:ודאי שמתרגמים: בתחילה (וכנ"ל, עפ"י נקודת המוצא של רש"י גופו), רק לא מסתפקים בכך.
מה כוונתך ששלא מסתפקים בבך. אני הבנתי דהיינו שאח"כ לומדים פי' רש"י 'בשביל ישראל' [שכמדומה שכן הוא המנהג], האם לא הבנתי נכון?
באמונתו כתב:מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בעניין "פשוטו של מקרא" ...
מצ"ב פרטי הסיפור כולו.
מרבי ירוחם לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.
העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.
ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.
עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.
באמונתו כתב:זה הצרה בדיוק!
הלא ידעת אם לא שמעת, כי פרופסור מרק שפירא, הוציא לאור ספר שלם (מרשים ביותר), בו מוכיח כי על כ"א מי"ג עיקרי הרמב"ם, ר"ל על כל אחד מרשימת "אני מאמין" שבסידור, יש קדמונים חולקים.
נו, מה אתה מבקש להוכיח בזה??
הוא הדבר שכתבתי, ישנה התנתקות ותלישות מן המסורת שלנו מדורי דורות.
מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בעניין "פשוטו של מקרא" ...
מצ"ב פרטי הסיפור כולו.
מרבי ירוחם לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.
העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.
ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.
עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.
באמונתו כתב:האמת אדרוש כתב:באמונתו כתב:מעשה ידוע על משכיל אחד שהתבטא לפני הגר"א ז"ל, "כי רש"י לא השכיל לפרש ע"ד פשוטו של מקרא", איזה עונש השית עליו אדוננו הגר"א ז"ל.
אח"כ באו ופקפקו במעשה, ובס"ד עכשיו מצאתי שגם מרן המשגיח דמיר - רבי ירוחם, מזכיר מעשה הזה (הצדיק רבי שלמה - עמוד נ"ז).
מה מציאה מצאת ברב ירוחם? איך מה שמזכיר אותו מוכיח שהמעשה באמת קרה?
ואם אירע מה שהוא, ניתן לשער שהגיע לו מחמת טון הדיבור, בלעג ובחוסר כבוד וכו׳.
ועיין בדברי האבן עזרא…
(כמדומה כבר הובא לעיל)
זה הצרה בדיוק!
הלא ידעת אם לא שמעת, כי פרופסור מרק שפירא, הוציא לאור ספר שלם (מרשים ביותר), בו מוכיח כי על כ"א מי"ג עיקרי הרמב"ם, ר"ל על כל אחד מרשימת "אני מאמין" שבסידור, יש קדמונים חולקים.
נו, מה אתה מבקש להוכיח בזה??
הוא הדבר שכתבתי, ישנה התנתקות ותלישות מן המסורת שלנו מדורי דורות.
מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בעניין "פשוטו של מקרא" ...
מצ"ב פרטי הסיפור כולו.
מרבי ירוחם לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.
העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.
ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.
עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.
באמונתו כתב:אסביר שוב מה שכבר כתבתי, שבדרך כלל, אין רש"י מתחיל מיד ב"אין המקרא הזה אומר אלא דורשני"... אח"כ כותב שוב: ואם באת לדורשו כפשוטו - כך פרשהו ...
ז"א שרש"י מצהיר מראש, שפשוטו במקרא זה - הוא באמת דחוק טובא.
ילדים פעוטים, ודאי אינם מסוגלים להבין הפירוש, שרש"י גופו מודיע דוחקו, וממילא מלמדים אותם, ממקום שרש"י מתחיל בעצמו, כנ"ל.
אך ברוב מקראות, שרש"י מפרש בשופי - ישירות בדרך כל שהיא, אשר גם תשב"ר מסוגלים ללמוד ולהבין, הלא אין סיבה והצדקה בעולם, לנטות מדבריו הקדושים.
באמונתו כתב:חפץ חיים:
ספרים וועלט כתב:באמונתו כתב:מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בעניין "פשוטו של מקרא" ...
מצ"ב פרטי הסיפור כולו.
מרבי ירוחם לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.
העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.
ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.
עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.
מעשה הגר"א ז"ל - אדרבה דוק בלשונו ותראה שהעונש הוא קיבל בשביל שדיבר על חכמי המדרש!!
גם אח"כ בפירוש, שהעונש:וכרגע הרגשתי, כי אחזו רעדה לקול דברַי (על שרש"י לא השכיל לפרש ע"ד פשש"מ) והשיב בקול עוז - הלא רבותינו הק' בעלי המדרש ...
היינו "רבינו הגדול רש"י ז"ל"! כנזכר בדיוק כך לעיל (שכן הגאון לא היה "ז"ל" אז, גם לא אמר אותו משכיל שם שום דבר כלל נגד הגר"א, רק נגד המדרש עם רש"י). לימוד זכות עליכם, מפני שאליאך השמיט "ז"ל" מן הנוסח המקורי.ויאמר לי, אתה זה אשר חרפת וגדפת על חכמי המדרש ז"ל - ועל דברת רבינו ז"ל
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:... רואים פעם אחר פעם איך הטענות מופרכות כעש ואבק ממש. ועדיין רשעים כים נגרש, ועוד בפיהם ירצו סלה משל קנאת ה' צ-באות היתה בפיהו. אם אכן היה בזה איזה שמץ כבוד שמים, למה נזקקים לשקר פעם אחרי פעם?
- בבא מציעא דף עא עמוד אאדם קורא לחברו רשע ...
בינה להבין כתב:באמונתו כתב:אסביר שוב מה שכבר כתבתי, שבדרך כלל, אין רש"י מתחיל מיד ב"אין המקרא הזה אומר אלא דורשני"... אח"כ כותב שוב: ואם באת לדורשו כפשוטו - כך פרשהו ...
ז"א שרש"י מצהיר מראש, שפשוטו במקרא זה - הוא באמת דחוק טובא.
ילדים פעוטים, ודאי אינם מסוגלים להבין הפירוש, שרש"י גופו מודיע דוחקו, וממילא מלמדים אותם, ממקום שרש"י מתחיל בעצמו, כנ"ל.
אך ברוב מקראות, שרש"י מפרש בשופי - ישירות בדרך כל שהיא, אשר גם תשב"ר מסוגלים ללמוד ולהבין, הלא אין סיבה והצדקה בעולם, לנטות מדבריו הקדושים.
בוודאי כשרש"י כותב "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני" כוונתו שהפשט בזה הוא דחוק [ובודאי הוא דחוק שהרי משנה תיבת 'ברא' לתיבת 'ברוא', וגם אם רש"י לא היה כותבו היה מובן מאליו שהוא דחוק]
אבל כשרש"י ממשיך וכותב "ואם באת לדורשו כפשוטו-כך פרשהו וכו'" כוונתו שלפרש 'בראשונה' [כהמנהג היום] הוא עוד יותר דוחק,
ובכן מי שהכריע שקל יותר לפרש לילדים 'בראשונה' [שלדעת רש"י אינו נכון] מלפרש 'בראשית ברוא' [שלדעת רש"י הוא הנכון] עשה זה על דעת עצמו [ויתכן שצודק בהכרעתו] ללא שום סימוכין בדברי רש"י שדעתו ממש להיפך
ובכן יצא לנו יסוד שמותר לפרש להיפך מרש"י אם חושבים שיש בזה איזה תועלת [וכמובן שיש לדון בכל דבר גודל התועלת בזה]
אבל אם אומרים שכשמפרשים 'בראשונה' מפרשים כרש"י שזהו המקום שרש"י מתחיל בעצמו, א"כ בכל מקום שמפרשים פשט פשוט יותר [דהיינו פחות דחוק] מרש"י, שרש"י נייד מזה מפני איזה דיוק או קושיא נמצא דבאמת מפרשים כרש"י -שלולי ההכרח גם הוא היה מפרש כפי' הפשוט- [והגם שרש"י בעצמו לא כתב השיקולים שהיו לו בעת שהכריע מה שהכריע כמו שכתב ב'בראשית', אבל נאמנים עלינו דברי מפרשי רש"י כהמזרחי וגור אריה וכו' שכן כותבים מה עלה על דעת רש"י כשלא פי' כפשט הפשוט יותר]
באמונתו כתב:
מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בעניין "פשוטו של מקרא" ...
מצ"ב פרטי הסיפור כולו.
מרבי ירוחם לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.
העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.
ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.
עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.
על ההבדל הזה העירו בשם הגר"א:
"שלא ניגע לריק למצוא לכל דרשות חז"ל בפשט ולעקש את הישרה, כאשר רבים וכן חכמים אשר מקנאתם לכבוד חז"ל נתנו נפשם לקרב אל הפשט בזרוע את הדרשות היותר רחוקות ממנו", (קריה נאמנה עמ' 144 בשם הגר"א).
"לא טוב עושים אלה הנותנים לעמל נפשם לפרש דרשות חז"ל ע"פ פשט הכתוב ויהיו תומים יחדיו אף כי כוונתם רצויה אבל מעשיהם אינם נכונים כי רחוק הוא הדרש מן הפשט ולא יקרבו זה לזה לעולם", (בן פורת, ר"מ פלונגאן, וילנא תריח, עמ' 14 בשם הגר"א).
שני המקורות הללו אינם נחשבים כמשקפים נאמנה את רוח הגר"א באמת, אך הרעיון כתוב גם בדברי הגר"א בספרו 'אדרת אליהו' פרשת משפטים:
"אל המזוזה, פשטא דקרא – גם המזוזה כשרה, אבל הלכה עוקרת את המקרא. וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות בתורה… מתהפכת כחומר חותם, חוץ המצוות שבאו במנצפך שהם מישרים, וכן בפיגול, ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם".
הגר"א רומז כאן בקיצור נמרץ לכוונתו. הפסוק (שמות כא ו) מצווה להצמיד את אזנו של העבד "אל הדלת או אל המזוזה" ולרצעו, פשטות הפסוק היא שגם המזוזה כשרה לרציעה כמו הדלת. ואילו חכמים דרשו – שאין רציעה בדלת אלא במזוזה, והמזוזה לא הוזכרה כאן אלא ללמדנו 'מה דלת במעומד אף מזוזה במעומד', להוציא דלת שאינה מחוברת למזוזות אלא תלושה. הלכה זו ממש עוקרת את המקרא (ביטוי שהשתמשו בו חז"ל בסוטה טז.), ולא זו בלבד, מוסיף הגר"א ואומר, אלא כך הוא ברובה של פרשה זו (פרשת משפטים) ובכמה פרשיות בתורה.
את ההבדל בין המקרא לבין ההלכה העוקרת אותו מסביר הגר"א במליצה (הלקוחה מספר איוב לח יד) שהמקרא "מתהפך כחומר חותם". כוונתו היא לחותמת החימר, כאשר אנו מתבוננים בגוף החותמת, אנו רואים עליה תמונה הפוכה בדיוק מן החתימה שיצרה על הנייר. וזה כמובן אינו מקרה, בכדי ליצור חתימה מסויימת, צריכים לפסל את החימר בצורה מהופכת. כך גם היחס בין פשט לדרש, בכדי להוציא הלכה פסוקה מרעיונות משפטיים מסויימים שבתורה יש צורך להפוך אותם. זהו חלק מצורת ההלכה, שהיא מגשימה רעיונות ע"פ כללים מסויימים, ולכן ההלכה למעשה נראית לפעמים לעומת המקרא כחתימה לעומת חותמת[4]. "לכן צריך שידע פשוטו של תורה, שידע החותם", יש ענין גם בהבנת הרעיון המבוטא בפסוקי התורה, הגם שאינו חופף להלכה של הדרש, הוא המקור היוצר את הדרש, בדרך של התהפכות כחומר חותם.
דוגמא נוספת מביא הגר"א: 'וכן בפיגול', הכוונה לפסוק: "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי, לא ירצה המקריב אתו, לא יחשב לו, פגול יהיה, והנפש האכלת ממנו עונה תשא", (ויקרא ז יח). הפסוק אינו מדבר אלא על אכילה ביום השלישי (לאחר סוף זמן אכילת קרבן השלמים). אבל חכמים דרשו: "במחשב בשעת שחיטה לאכלו בשלישי הכתוב מדבר" (זבחים כט.). גם כאן נראה כי ההלכה עוקרת את המקרא.
בראשית ל"ג:כ':וישמעו – יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (בראשית רבה י"ט:ז'-ח') ושאר מדרשות. ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא, ופשוטו ושמועתו, דבור על אופניו.
שמות ל"ג:י"ג:ורבותינו אמרו: שהקב"ה קרא לו ליעקב אל. דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כ"ג:כ"ט), מתחלקין לכמה טעמים, ואני ליישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי.
ורבותינו דרשוהו במסכת ברכות (בבלי ברכות ז'.), ואני ליישב המקראות על אופניהם ועל סדרם בא.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אסיפת מכתבים בענין, עם גילויי דברים מאת כמה 'חותמים' של המכתב האחרון.
.
איש ברוקלין כתב:רצוף פה מכתבו של הרב נחום אבראהאם ממונסי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 348 אורחים