פורום אוצר החכמה

מצאתי בס' ילקוט הרועים (להג"ש ניימאן) ערך דשיל"מ, מהדו"ב עמ' כ:, שכתב כן בשם המפורשים, אבל עדיין לא מצאתי מי הם.

ראיתי בכתבי השואל ומשיב שמציין לשו"ת חוט המשולש הנספח לתשב"ץ בשו"ת הרב מו"ה אברהם אבן טוואה זצ"ל (סימן ל"ה).
וקצת התבלבלתי, מי יוכל לעשות לי סדר, מה זה שו"ת חוט המשולש - מי חיברו, מיהו הרב אברהם אבן טוואה הנ"ל, האם הוא חיבר את התשב"ץ?

אדיר במרום כתב:ראיתי בכתבי השואל ומשיב שמציין לשו"ת חוט המשולש הנספח לתשב"ץ בשו"ת הרב מו"ה אברהם אבן טוואה זצ"ל (סימן ל"ה).
וקצת התבלבלתי, מי יוכל לעשות לי סדר, מה זה שו"ת חוט המשולש - מי חיברו, מיהו הרב אברהם אבן טוואה הנ"ל, האם הוא חיבר את התשב"ץ?

לשו"ת הרשב"ץ נספח חלק רביעי הנקרא חוט המשולש וכלולים בו תשובות מג' צאצאיו. השלישי בהם הוא ר' אברהם ן' טוואה.

ומיהו היה אותו ר' אברהם הנ"ל? מה ידוע עליו?

אדיר במרום כתב:ומיהו היה אותו ר' אברהם הנ"ל? מה ידוע עליו?

תבדוק אם יש פרטים בתשב"ץ מהדורת מכון ירושלים.

מה שנכון נכון כתב:

אדיר במרום כתב:ומיהו היה אותו ר' אברהם הנ"ל? מה ידוע עליו?

תבדוק אם יש פרטים בתשב"ץ מהדורת מכון ירושלים.

אין לי אפשר והיכן לבדוק. מי שיכול לבדוק ולומר לנו, תבוא עליו הברכה!

אדיר במרום כתב:אין לי אפשר והיכן לבדוק. מי שיכול לבדוק ולומר לנו, תבוא עליו הברכה!

ס' חוט המשולש, וכן ספר נופך (מכת"י רבי אברהם אבן טוואה הנ"ל) נדפסו בכרך ד' של התשב"ץ של מכון ירושלים. ויש לבדוק בכרך ה' אם כתבו את תולדותיו.
ראה גם בס' מלכי ישורון - תולדות חכמי אלג'יר (מרציאנו) עמ' 25-26, בערכו
https://tablet.otzar.org/#/book/63176/p ... /0/end/0/c

בכתב יד של אחד מגדולי רבני הונגריה מלפני המלחמה כותב:
הקשו האחרונים אש"ס דפסחים [כז ע"ב] דיליף ר' יהודה דחמץ בשריפה מנותר, והא איכא למיפרך מה לקדשים דשלא כדרך הנאתו אסור, תאמר בחמץ דשלא כדרך הנאתו מותר.
האם מישהו מחכמי הפורום הנכבד יודע באיזה אחרונים הקשו כן?

בספר סדר הדורות ערך אבא יוסי החורם מביא מה שכתב בספר שארית יעקב על שמו שהעה נקרא החורם משום שאמר הדין בבכורות מג. בפירוש מילת חרום עיי"ש

לאיזה ספר שארית יעקב הכוונה ואפשר קישור או העתק מדבריו?

שארית יעקב לרבי יעקב ב"ר יואל, אלטונא תפ"ז, דף צד ע"ד - צה ע"א.

קאצ'קלה כתב:שארית יעקב לרבי יעקב ב"ר יואל, אלטונא תפ"ז, דף צד ע"ד - צה ע"א.

1.jpg

2.jpg

תודה רבה!

במדרש תלפיות (לרבי אליהו מאיזמיר) ענף אדם הראשון מביא בשם ס' שערי שמים בנוגע לחטא אדם הראשון, שאכל רק פחות מכשיעור, ולכן לא נתקיים בו הפסוק ביום אכלך וגו' מות תמות.
מי יודע מהות הספר 'שערי שמים' המדובר?

באתי רק להעיר כתב:במדרש תלפיות (לרבי אליהו מאיזמיר) ענף אדם הראשון מביא בשם ס' שערי שמים בנוגע לחטא אדם הראשון, שאכל רק פחות מכשיעור, ולכן לא נתקיים בו הפסוק ביום אכלך וגו' מות תמות.
מי יודע מהות הספר 'שערי שמים' המדובר?

כנראה ס' שערי שמים, לרבי יחיאל מיכל (ב"ר אריה ליב הלוי), פראג תל"ה.
https://tablet.otzar.org/#/book/20454/p ... /0/end/0/c
צריך לחפש בפנים

והובא גם בשמו בס' לקט יוסף (גינצבורג) ערך אדם אות י"ב
https://tablet.otzar.org/#/book/108498/ ... /0/end/0/c

כתב בספר א"ש פנחס בשם ר' מאיר שפירא מלובלין:

האם ידוע היכן דברי הרמב"ן?

שמא: רשב"ם ב"ב קח, סע"א?

מיהו ה"זר זהב" המוזכר כמה פעמים בילקוט ראובני
מתחילה חשבתי שהוא ה'זר זהב' ממהר"י צמח אך לא נראה כן

יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר א"ש פנחס בשם ר' מאיר שפירא מלובלין:

אש פנחס.png

האם ידוע היכן דברי הרמב"ן?

ביקשתיהו ולא מצאתיהו, וגם שאלתי לכמה ידענים ובקיאים גדולים מאד. כבר ציינו את המהרש"א בח"א (ברכות מז, א), אך רמב"ן כזה לא נמצא. [ואדרבה, רב פרידא קיבל שכר לחיות ארבע מאות שנים, ובמסכת מגילה שאלו במה הארכת ימים, וי"ל].

חיים סופר כתב:מיהו ה"זר זהב" המוזכר כמה פעמים בילקוט ראובני
מתחילה חשבתי שהוא ה'זר זהב' ממהר"י צמח אך לא נראה כן

כנראה "זר זהב" לרבי ברוך בן דוד מפורבישטש (קראקא תי"ז)
ראה ילקוט ראובני פ' משפטים, אם בגפו, (ד"ה אם מת אדם בלא בנים), דף צ"ז ע"ד, (במהדורת ווארשא תרמ"ד), שכותב: עיין זר זהב אות ב'.
וכוונתו כנראה לס' "זר זהב" הנ"ל, ראה שם עמ׳ 12 מדפי האוצר, ד״ה בן.

"זר זהב" מובא גם בעוד מקומות בילקוט ראובני, ראה בפ' אחרי מות, דף קכ"א, (ד"ה לפי שתיקן נדב ואביהו), שם כתוב: זר זהב אות י'.
וכן בפ' כי תצא דף ק"ע ע"א (ד"ה אבשלום היה מעולם הפירוד): זר זהב.
ויש לחפש ב"זר זהב" היכן נמצא.

בגליון הגרמ"י רייזמן לפ' תרומה כתב;
ראיתי בשו"ת מפוסקי ליטא לפני כמאה שישים שנה שהעדים ימשיכו להסתכל על הטבעת שעל אצבע הכלה עד שיעבור 'תוך כדי דיבור' מאמירת החתן 'הרי את', שאילו תפיל את הטבעת תוך כדי דיבור מקבלתה, אין זה נחשב לה שקיבלה את הטבעת. וחלות הקנין הוא ג' רגעים לאחר אמירת החתן 'הרי את', כדי אמירת 'שלום עליך רבי'.
מי כתב כך?

עושה חדשות כתב:בגליון הגרמ"י רייזמן לפ' תרומה כתב;
ראיתי בשו"ת מפוסקי ליטא לפני כמאה שישים שנה שהעדים ימשיכו להסתכל על הטבעת שעל אצבע הכלה עד שיעבור 'תוך כדי דיבור' מאמירת החתן 'הרי את', שאילו תפיל את הטבעת תוך כדי דיבור מקבלתה, אין זה נחשב לה שקיבלה את הטבעת. וחלות הקנין הוא ג' רגעים לאחר אמירת החתן 'הרי את', כדי אמירת 'שלום עליך רבי'.
מי כתב כך?

חפש באוצר ברית-יעקב +טבעת.

אמור להיות מכתב מהגר"ח מבריסק בענין לימוד אותיות א"ב. מישהו יודע באיזה ספר זה נדפס?

בספר תהלה לדוד או"ח סימן מ כתב "ודבר זה שמעתי מפי מרן קדוש יעקב". במי מדובר?

לרבי אברהם יעקב מסאדיגורא בן הה"ק מרוזין.

ראיתי מציינים לחידושי מהריל"ד על ב"מ דף סג.
לא מצאתי היכן נדפסו חי' אלו, ובתורת האהל -מקופיא- לא מצאתי.
אודה למסייע.

צבי-שפייר כתב:אמור להיות מכתב מהגר"ח מבריסק בענין לימוד אותיות א"ב. מישהו יודע באיזה ספר זה נדפס?

ראה מרא דארעא ישראל ב' עמוד ריט, [ראה גם הרב מבריסק ג' עמוד 249].

מישהו אמר לי שזה בתוך קובץ מכתבים מגדולי ישראל. הוא לא זוכר את השם.

איש-קראקא כתב:

צבי-שפייר כתב:אמור להיות מכתב מהגר"ח מבריסק בענין לימוד אותיות א"ב. מישהו יודע באיזה ספר זה נדפס?

ראה מרא דארעא ישראל ב' עמוד ריט, [ראה גם הרב מבריסק ג' עמוד 249].

מישהו אמר לי שזה בתוך קובץ מכתבים מגדולי ישראל. הוא לא זוכר את השם.

בדרך אמונה הל' ביכורים פרק י"א (הל' פדיון הבן) מביא כמה פעמים בשם ספר "פה"כ", לאיזה ספר הכוונה?

ספרים וועלט כתב:בדרך אמונה הל' ביכורים פרק י"א (הל' פדיון הבן) מביא כמה פעמים בשם ספר "פה"כ", לאיזה ספר הכוונה?

כנראה 'פדיון הבן כהלכתו' (אוברלנדר גדליה בן מיכל -באוצה"ח)

חשבתי כן, האם הגרח"ק זצ"ל אכן ציטט מתוך ספר זה כמקור לדבריו?

למה לא? זה ספר יסוד בהלכות אלו ומשם חפרו אכלו רבים בלי להזכירו.

עושה חדשות כתב:ראיתי מציינים לחידושי מהריל"ד על ב"מ דף סג.
לא מצאתי היכן נדפסו חי' אלו, ובתורת האהל -מקופיא- לא מצאתי.
אודה למסייע.

נחוץ לי מאד, אשמח לעזרתכם.


_______________________________________


בטורי אבן מגילה יז. כותב: ...ותקש' למ"ד מצות א"צ כוונה, אבל אני פי' שם בפ"ב דר"ה דאפי' למ"ד מצות א"צ כוונה בקריאת מגילה מודה דצריך כוונה והבאתי ראי' לזה מהא דפריך הת' למ"ד א"צ כוונה מדתנן היה עובר אחורי בהכ"נ או שהי' ביתו סמוך לבה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא מאי לאו אם כיון לבו לצאת. ומשני לא לשמוע לשמוע והא שמע כסבור חמור בעלמא הוא. ואיכא למידק בשלמא על קול שופר אפש' לטעות בקול חמור. דקול שופר בקול חמור מיחלף. אבל קריאת מגילה שקורא בחיתוך אותיות ותיבות היכא אפשר למחלף ולמטעי בקול חמור. אלא ודאי במגילה אפי' למ"ד מצות אין צריכות כוונה במגילה מודה דצריך כוונה ומתני' לצדדין קתני אם כיון לבו גבי קול שופר היינו לשמוע. ולאפוקי כסבור חמור הוא ולשמוע דמגילה היינו לצאת.

לא מצאתי שם דברים אלו, רק במקומו בדף כח ע"ב הוא מקשה כן ולא מיישב כלום.

נתבקשתי לשאול:

בס"ד
בשו"ת שמש צדקה דכ"ז ע"ב [והועתק כלשונו בכמה ספרים אחריו] כתוב:

שו''ת שמש צדקה.png (201.54 KiB) נצפה 4028 פעמים

ולא מצאתי דברי מהרשד"ם שם וצ"ע.

אשמח אם תוכל לשאול גם שאילתא דא
בספר גנזי חיים מע' ב אות ג

ספר גנזי חיים.png (90.44 KiB) נצפה 4028 פעמים

ולא מצאתי לא בפמ"ג אשל אברהם שם, ולא בא"א בוטאטש, וצ"ב.

עושה חדשות כתב:בטורי אבן מגילה יז. כותב: ...ותקש' למ"ד מצות א"צ כוונה, אבל אני פי' שם בפ"ב דר"ה דאפי' למ"ד מצות א"צ כוונה בקריאת מגילה מודה דצריך כוונה והבאתי ראי' לזה מהא דפריך הת' למ"ד א"צ כוונה מדתנן היה עובר אחורי בהכ"נ או שהי' ביתו סמוך לבה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא מאי לאו אם כיון לבו לצאת. ומשני לא לשמוע לשמוע והא שמע כסבור חמור בעלמא הוא. ואיכא למידק בשלמא על קול שופר אפש' לטעות בקול חמור. דקול שופר בקול חמור מיחלף. אבל קריאת מגילה שקורא בחיתוך אותיות ותיבות היכא אפשר למחלף ולמטעי בקול חמור. אלא ודאי במגילה אפי' למ"ד מצות אין צריכות כוונה במגילה מודה דצריך כוונה ומתני' לצדדין קתני אם כיון לבו גבי קול שופר היינו לשמוע. ולאפוקי כסבור חמור הוא ולשמוע דמגילה היינו לצאת.

לא מצאתי שם דברים אלו, רק במקומו בדף כח ע"ב הוא מקשה כן ולא מיישב כלום.

בכמה מהדורות כותב בפרק ג' דראש השנה.
במהדורת מלואת אבן כתבו עיין שם בד"ה לא. אבל כמו שציינת לא מיישב כלום.
בטורי אבן על ראש השנה מהדורת תשע"ט הביאו את הקטע ממגילה ובהערה כתבו: חסר אצלינו.

לבי במערב כתב:נתבקשתי לשאול:

בס"ד
בשו"ת שמש צדקה דכ"ז ע"ב [והועתק כלשונו בכמה ספרים אחריו] כתוב:

שו''ת שמש צדקה.png

ולא מצאתי דברי מהרשד"ם שם וצ"ע.

יורה דעה קצג

לבי במערב כתב:נתבקשתי לשאול:

אשמח אם תוכל לשאול גם שאילתא דא
בספר גנזי חיים מע' ב אות ג

ספר גנזי חיים.png

ולא מצאתי לא בפמ"ג אשל אברהם שם, ולא בא"א בוטאטש, וצ"ב.

הרב יוסף ידיד זצ"ל בספריו [ברכת יוסף א כ, ויחי יוסף עמוד כג] וז"ל ואפילו בדבר שיש בו טירחא כ' הרב אשל אברהם באו"ח סי' י"ד ס"ק ב' דחשיב דיעבד יעו"ש.

כתב בחידושי יעב"ץ יו"ד סי' פח:

מיהו הפ"ח?
הפרי חדש במקום (וכן באו"ח סי' תמ) אינו מדבר מקושיא זו.
גם בפרי תאר במקום לא הזכיר דבר זה.

התוספות יום טוב במגילת איבה:

נסעתי אני ואשתי ובני בן הזקונים הבחור המשכיל אברהם ...על החתונה לישאת את הבתולה מרת אסתר בת הקצין מהור''ר יחיאל בן הרופא המומחה החכם כמר שלמה לוריא זללה''ה

ממשפחת המהרש''ל?

יהודה בן יעקב כתב:כתב בחידושי יעב"ץ יו"ד סי' פח:

יעבץ יוד פח.png

מיהו הפ"ח?
הפרי חדש במקום (וכן באו"ח סי' תמ) אינו מדבר מקושיא זו.
גם בפרי תאר במקום לא הזכיר דבר זה.

הריעב"ץ מביא תירוץ בשם אביו החכם צבי, וא"כ לא מדובר על פרי מגדים (שכמדומה נדפס אחרי פטירת החכם צבי).
אולי פ"ח = פנים חדשות?

[חידושי יעב"ץ נדפס מממה שהגיה בכתב ידו בגליון השו"ע שלו, וכנראה נדפס לראשונה בשו"ע וילנא,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ואולי פ"ח הוא ט"ס?].

יהודה בן יעקב כתב:הפרי חדש במקום (וכן באו"ח סי' תמ) אינו מדבר מקושיא זו.
גם בפרי תאר במקום לא הזכיר דבר זה.

הקושיא נמצאת במחצית השקל על אתר, אלא שגם הוא מאוחר להחכ"צ.