מסורת הגננות

[משולש]

עבדים היינו עתה בני חורין. לא כתוב בשום מקום, ומצטלצל חילוני קצת. (העיקר חסר מן הספר).

השיר הולחן (ולפיכך גם הותאמו המילים) ע"י שלום פוסטולסקי מקיבוץ עין חרוד.

אז צדקתי שהשיר חילוני.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

[גביר]

בספר "חנוכה לגיל הרך" [או שם דומה] נכתב שאנטיוכוס מלך ב"יוון הרחוקה", ב"ה, כשהקראנו את זה לאחד הילדים נ"י [ לומד בכיתה א'] הוא מהר לתקן - לא ביוון, בסוריה !. כללו של דבר - הורים העוקבים אחר הלימודים וחומר הקריאה של הילדים יכולים, ואף מחויבים, לתקן שגיאות מסוג זה.

[הכהן]

האם מספרים לילדים שמשך שלטון היוונים נמשך כמה דורות כמעט כמו עבדות מצרים?

[צונאמי]

מדוע וממתי קוראים להם "מכבים", ולא "חשמונאים"?
לא על שם הגבורה?
ואגב, יהודה המכבי לא מופיע בחז"ל כלל...
להפך!
גיבורים ביד חלשים

[משולש]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

התכוונתי בעיקר להשמטת שם שמים מהשיר. (במקור כתוב "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו משם"). זה נשמע כמו איזה המנון ציוני.

[מה שנכון נכון]

מדוע וממתי קוראים להם "מכבים", ולא "חשמונאים"?
לא על שם הגבורה?
ואגב, יהודה המכבי לא מופיע בחז"ל כלל...
להפך!
גיבורים ביד חלשים

רמב"ן בראשית מט,י

כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב

.

מכבי [או מקבי] הוא משם הספרים - מקבים.

[הבטחתי]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם

ולגוף האשכול

לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום

[צונאמי]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם

ולגוף האשכול

לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום

למה לי קרא, סברא הוא?

[ארזי ביתר]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם

ולגוף האשכול

לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום

למה לי קרא, סברא הוא?

אכן, אין צורך בקרא, אך עם זאת, אין לעקם את הקרא בשביל הסברא. עכ"פ, טעות זו אינה מתחילה בגננות, כי אם במדינה או באגד...

[מה שנכון נכון]

לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום

שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קס וקסא

היוצא לנו בקיצור:
א) דמצות קימה והידור אינה אלא בנשיאות פנים או בדברים ולא בממון וביטול מלאכה.
ב) קימה והידור אינו אלא כשהחכם או השיבה עובר ממקום למקום או עומד לפוש אבל בעומד על מקומו ליכא קימה והידור.
ג) בדרכים ליכא קימה והידור.
ד) דלרשע אסור לכבד ובמקום שרובם רשעים ואין ידוע לנו טיבו שב ואל תעשה עדיף.
ה) שיטת הרמב"ם דלשיבה ליכא קימה אלא כל דהוא.
ומ"מ ודאי מדרך ארץ הוא לעמוד מפני זקן וליתן לו מקומו וכ"ש במקום שעי"ז יתאהב שם שמים על ידו

.

ומאידך
שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קיד

בענין קימה מפני זקן וכיו"ב באוטובוס גם אנכי ישבתי מכבר על מדוכה זו - והנראה לענ"ד להלכה דודאי עיקר מצות קימה מתקיים בקימה בעלמא והדר יושב, וזה מוכח בש"ס בכ"ד. אמנם היות דקיי"ל דבעינן קימה שיש בה הדור, ע"כ קרוב לודאי דאם אין מפנה מקומו להזקן מבטל ההדור דודאי אין זה הדור דהצעיר יושב והזקן עומד לפניו כתלמיד מפני רב. אמנם כ"ז במקום שמשלמים בשביל עמידה כמו לישיבה, אבל במקום שמשלמין בשביל ישיבה יותר מעמידה, א"כ שוב ה"ל חסרון כיס ואמרינן מה קימה שאין בה חסרון כיס וכו'. אמנם י"ל דזה דוקא כעין בטול מלאכה וכיו"ב, אבל הכא החסרון כיס לצורך מצוה הדר הו"ל כמו שאר מצות דחייב בממונו.

וכ"פ ביחו"ד ג,עא.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.

למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם

ולגוף האשכול

לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום

צודק. רק כמדומני שבמהרל מופיע ממש הלשון "בני חורין", ועכ"פ ברור שמחברי השיר לא התכוונו למהר"ל הזה ודומיו, אלא משמים שמו בפיהם מילים שהן אמת.

[משולש]

אז מה זה "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין"?

כמו שאמרתי לעיל, השיר נודף ריח חילוניות חלוצית, וגם אם תמצא מהר"ל כמוהו זה לא הכוונה בשיר הזה.

[הבטחתי]

ייש"כ על מראי המקומות

לא אמרתי שאי"צ לקום, אלא שאין זה המקור, ונפק"מ מרובות יש בין סוגית חסד (לא מסברא, וח"ו לומר כן), לבין סוגית קימה והידור, ושיבוש זה יכול להביא לטעויות רבות,

אמת, באגד ישנה מדבקה שכזו במושבים הקדמיים, אך אני זכורני מא' מן הספרים הנפוצים בזמני המיועדים לילדים שיש בו תמונה ובו נער מפנה לזקן את מקומו והכיתוב הוא מפני שיבה וכו'

[עזריאל ברגר]

ייש"כ על מראי המקומות

לא אמרתי שאי"צ לקום, אלא שאין זה המקור, ונפק"מ מרובות יש בין סוגית חסד (לא מסברא, וח"ו לומר כן), לבין סוגית קימה והידור, ושיבוש זה יכול להביא לטעויות רבות,

אמת, באגד ישנה מדבקה שכזו במושבים הקדמיים, אך אני זכורני מא' מן הספרים הנפוצים בזמני המיועדים לילדים שיש בו תמונה ובו נער מפנה לזקן את מקומו והכיתוב הוא מפני שיבה וכו'

והביאו לך מראי מקומות, שיש מגדולי דורנו שהביאו מקור לחיוב קימה זו מפסוק זה!

[משולש]

נראה לי שיש הרבה מקומות שהגננות מקצרות בכוונה לקוצר המשיג. הרי הילדים בגן לא אמורים לדעת את כל הש"ס.
ולכן מותר למשל לומר לילדים שבשבועות מביאים ביכורים, אף על פי שהזמן הוא עד חנוכה. לא חשו הגננות לפרש זה וסמכו על המלמד בחיידר שישלים את זה.

[הכהן]

נראה לי שיש הרבה מקומות שהגננות מקצרות בכוונה לקוצר המשיג. הרי הילדים בגן לא אמורים לדעת את כל הש"ס.
ולכן מותר למשל לומר לילדים שבשבועות מביאים ביכורים, אף על פי שהזמן הוא עד חנוכה. לא חשו הגננות לפרש זה וסמכו על המלמד בחיידר שישלים את זה.

ובפרט ש'יום הבכורים' זה שמו בתורה

[משולש]

נראה לי שיש הרבה מקומות שהגננות מקצרות בכוונה לקוצר המשיג. הרי הילדים בגן לא אמורים לדעת את כל הש"ס.
ולכן מותר למשל לומר לילדים שבשבועות מביאים ביכורים, אף על פי שהזמן הוא עד חנוכה. לא חשו הגננות לפרש זה וסמכו על המלמד בחיידר שישלים את זה.

ובפרט ש'יום הבכורים' זה שמו בתורה

לפי רש"י ה'ביכורים' האלו הכוונה לשתי הלחם, (מנחת ביכורים = המנחה הראשונה) ולא לביכורי האדמה של פרשת כי תבוא. (ולכאו' י"ל שני הלחם וצ"ע שבפרויקט השו"ת מופיע 74 פעם שני הלחם, ו 6282 פעם שתי הלחם).).
ויש מפרשים אחרים שסוברים שהכוונה לביכורי האדמה. (כמו חזקוני למשל).

[עזריאל ברגר]

וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים.
וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה'.
פשט הפסוקים מדבר על שתי הלחם (כלשון הפסוק שתים שני עשרונים) וממש לא על הביכורים שבכי-תבוא.
באיזור מגורי (הרי יהודה) בפועל בשבועות אין תאנים, ולא רימונים, ולא ענבים, כי העונה טרם הגיעה, וכמו''כ עונת התמרים היא לקראת ראש-השנה, כך שבפועל כנראה זמן הבאת הביכורים לרוב עם ישראל הוא בתחילת חודש תשרי, וממש לא בסיוון.
אבל מה אפשר לעשות שרוב הגננות חושבות שתאנים גדלות מיובשות בחבילות, כי מעולם הן לא קטפו תאנה מהעץ...

[יוס'ל]

יש לעיין טובא גם במסורת המלמדים, לדוג' איסור יציאה לעשיית צרכים בשעות השיעורים.

זה נכון שזה נעשה למען הסדר הטוב, אך יתכן וצודקים הילדים שאבא שלהם אמר שאסור להתאפק.

והרי זה נכלל ב'בל תשקצו' ו'לא יהיה עקר' (תלוי מה).

ההיתר להשהות עשיית צרכים שהינו משום כבוד הבריות, הכוונה לכבוד המשהה בעצמו, ולא לכבוד המלמד.

[לייטנר]

יש לעיין טובא גם במסורת המלמדים, לדוג' איסור יציאה לעשיית צרכים בשעות השיעורים.

זה נכון שזה נעשה למען הסדר הטוב, אך יתכן וצודקים הילדים שאבא שלהם אמר שאסור להתאפק.

והרי זה נכלל ב'בל תשקצו' ו'לא יהיה עקר' (תלוי מה).

ההיתר להשהות עשיית צרכים שהינו משום כבוד הבריות, הכוונה לכבוד המשהה בעצמו, ולא לכבוד המלמד.

אז שאבא שלהם ילמד אותם...

[משולש]

(כלשון הפסוק שתים שני עשרונים)

ומה הטעם בתורה שכתוב "שתים"?
בתרגום כתוב "תרתין גריצין" = שתי חלות.
ומשך חכמה מסביר "שתי מנחות".

[משולש]

אם ילדים ידעו שהשיטה של "בל תשקצו" עובדת על המלמד, הם עלולים לנצל אותה עד תום ותורתם מתי נעשית? על כן חשוב שידעו להכין עצמם לפני השיעור, ע"י שפעם או פעמיים יתאפקו ומאז הכל כבר יסתדר.

[יוס'ל]

אם ילדים ידעו שהשיטה של "בל תשקצו" עובדת על המלמד, הם עלולים לנצל אותה עד תום ותורתם מתי נעשית? על כן חשוב שידעו להכין עצמם לפני השיעור, ע"י שפעם או פעמיים יתאפקו ומאז הכל כבר יסתדר.

זה הצד של המלמד, אך יש גם את הצד של התלמיד, שיתכן וגם אם הלך בהפסקה הוא צריך שוב.

האם כל המלמדים בדרגת 'רב הונא' שהתלמידים צריכים להיעקר מפרקם ?!

אגב יש שמועה על גדול אחד מדורנו שבצעירותו בא פעם ללמד בחיידר וביקש אחד לצאת להיפנות ונתן לו ואחריו לשני ולשלישי וכו' וגו' עד שנשאר לבד, והסיק מכך שאינו מתאים לתפקיד האם המעשייה הזו מוסמכת ?

[שי אבי דוד]

הקרן של ושתי הכוונה זנב? מהיכי תיתי. הילדים שרים קרן על הראש.
מה עם 'פרעה בפיג'מה'.
והאם ידעתם שהמקור הראשון לסיפור על 100 הרמאויות של לבן עם האר''י והאלשיך הוא האדמו"ר ממונקאץ' (כמדומה).

המקור המפורש ל'פרעה בפיג'מה' נמצא אצל 'רבי אלתר', ותיתי לו שהצליח להמחיש את סיפור יציאת מצרים, ולא רק לזאטוטים.

[ברזילי]

כינורה של שרח הוא מן המדרשים השגורים ביותר בפי הפעוטות, כמדומה שהמקור (?) בספר הישר. כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.

[מה שנכון נכון]

כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.

איתא בפדר"א פכ"ו [בהוצאת חורב נכתב שנחבא בבית הרן], ובמדרש הגדול בראשית יא,כח ועיין עוד מקורות בממה"ק בהערות. [כמדומני שאין דרך מדה"ג להעתיק מספר הישר].

[ברזילי]

כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.

איתא בפדר"א פכ"ו במדרש הגדול בראשית יא,כח וע"ש עוד בממה"ק בהערות.

תודה!

[משולש]

שהמקור (?) בספר הישר.

למה רומז סימן השאלה בסוגריים?

[איש_ספר]

שהמקור (?) בספר הישר.

למה רומז סימן השאלה בסוגריים?

אולי על חלק מהאמור כאן
viewtopic.php?f=7&t=1130&p=6843#p6843
viewtopic.php?f=7&t=4018&p=30445#p30445

[זלמניו]

וטעויות בשירים לחגים לא חסר, בפרט בחנוכה:
"מכבי מושיע ופודה"
"על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים"
"כל העם אז התפלא - מאליו הוא מתמלא" (מתאים רק לדעה אחת באופן הנס, ואולי גם זה לא...)
"כל העם אז התכנס והכריז אך זהו נס" (למי היה זמן להתכנס באמצע הקרבות?)
"אילולא כד זה נשאר - מקדשנו לא הואר" (לא נכון - טומאה דחויה בציבור, והיו מדליקים בשמן טמא...)
ועוד ועוד...

יש לדון גם על טעויות בשיר "יונתן הקטן" כמו למשל "חור גדול במכנסיו" ובאמת היה רק חור קטן...

חור גדול בדווקא דלא שכיח היזקא כחור קטן, ואתי לאשמועינן דלא הוי שליח מצוה וניזוק ועל אף שהיה עסוק בשילוח הקן מ"מ היות והיה בדרכו אל הגן הו"ל עוסק במצוה ופטור מן המצוה....

[ירח מלא]

העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!

[ירח מלא]

יש לדון גם על טעויות בשיר "יונתן הקטן" כמו למשל "חור גדול במכנסיו" ובאמת היה רק חור קטן...

הא גופא משבשתא היא,
ממתי ילד רץ לגן?
על כרחך לא מיתני בבי מדרשא, וק"ל.

[לייבעדיג יענקל]

אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.

[סכינא חריפא]

העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!

עיין להרב חנוך ארנטרוי בספרו עיונים בדברי חז"ל

[עזריאל ברגר]

אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.

דבר שמקורו בספר הישר זה כבר לא מסורת הגננות בלבד.
אם אתם רוצים להקשות ממקורות קדומים סותרים - יש הרבה...

[ירח מלא]

העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!

מייתי דובי בקרנייהו
מסכת בבא מציעא דפים קה-קיב
הרב חנוך גבהרד


מסכת בבא מציעא דף קו/א
מייתי דובי בקרנייהו

עוד מהתקופה העליזה של גן-הילדים יודעים כולם שהעיזים של רבי חנינא בן דוסא הביאו דובים, כנאמר כאן במפורש "דובי"!

בספר "שיעורים בהגדות חז"ל" כתבתי לתומי "דובי" =זאבים, מתוך הנחה פשוטה שבארמית מתחלפת האות ז' באות ד', וממילא זה קיצור המילה "זאבים".

שהרי פשוט וקל להבין את המאבק ואת הנס, כאשר השלל שהביאו העיזים בקרניהם היה זאבים ולא דובים. אמנם כאשר זה נס, אין לנו כל צורך להבינו, בדרך נס יכול כל תיש להביא עשרה פילים! אך כדי לקרב את הנס אל השכל, יש לדעת שקיימים סוגים אחדים של זאבים. במרחבי השלג של אמריקה הצפונית ישנם זאבי-ענק, שבעונת ציד טובה יכול הבודד להגיע למאה ק"ג ויותר.

אך הזאבים המצויים באזור ים-התיכון ומזרחה, הנקראים כיום "זאבי רמת הגולן", כי רק שם הם נותרו. המבוגרים שבינינו עדיין זוכרים אותם בהמוניהם בפרדסי השרון ובעמקים זבולון ויזרעאל.

זאב זה הוא אמנם מסוכן קצת, ובהחלט טורף כבשים, אך רק כשהזאבים בקבוצות, המתלקטות בזמני רעב של סוף הקיץ. הבודד ניזון על עכברים, צפרים ואף תרנגולות. בעלי-התעוזה מסוגלים להתגנב לדיר צאן ולגנוב טלאים בני יומם.

זאב זה מהוה אמנם איום ממשי על תיש במלחמה בין השניים, אך אם התיש ינעץ בו את קרניו, במאמץ הוא יצליח לגרור אותו עד הדיר, כי משקלו נע בין חמישה עשר עד עשרים ק"ג בלבד.
מאחר ותמונה זו היתה ברור לי, כתבתי בפשטות "זאבים".
אבל זה לא עבר בשקט.

מתוך אלה שנשבר להם מיתוס, היו כמה שטרחו להתקשר ולמחות על הדעה הקדומה שעירעתי.
על כן נאלצתי לנבור בזכרוני, ולהציע הוכחה מהסיפור עצמו המופיע במסכת תענית (דף כה/א), שם כותב רש"י: "דובים - וזאבים בשדות". ניסו להתכווח ולטעון שרש"י מציע גם וגם, למרות שזה טיעון לא נכון, הסכמתי לגייס את מכשירי החיפוש, ולהציע הוכחה שאין עליה תשובה! במסכת סוטה (דף מט/א), מציג רש"י את מעשיהם הטובים של "אנשי מעשה", ועל רבי חנינא בן דוסא, הוא כותב: "עיזים הביאו זאבים בקרניהם"!

על כן יחד עם הרבה הבלים נצטרך להיפרד מעוד דעה קדומה לא נכונה, השמורה לנו עוד מהגננת, ולשמור את זכר הדובים המנוצחים לדוד המלך, והדובים המנצחים לאלישע הנביא.

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד
http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=342

[צונאמי]

העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!

לֹא סִיֵּם הַשָּׁכֵן אֶת דְּבָרָיו וְהָעִזִּים פָּרְצוּ בְּרִיצָה מֵהֶחָצֵר אֶל עֵבֶר הַיַּעַר הַסָּמוּךְ. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָזְרוּ שְׁלוֹש הָעִזִּים בְּרִיצָה מֵהַיַּעַר, וְעַל רֹאשָׁהּ וּבֵין קַרְנֶיהָ שֶׁל כָּל עֵז - דֹּב גָּדוֹל וּמְיַבֵּב.
הַשְּׁכֵנִים הַנִּכְלָמִים וְהַנִּדְהָמִים חָזְרוּ לְבֵיתָם וְלֹא הֵצִיקוּ יוֹתֵר לְרַבִּי חֲנִינָא. גַּם הַדֻּבִּים הַהֲמוּמִים בָּרְחוּ בַּחֲזָרָה לַיַּעַר. גַּם הֵם הֲרֵי לֹא נִתְקְלוּ מִיְּמֵיהֶם בְּעִזִּים כָּאֵלֶּה. מֵאָז יָדְעוּ כֻּלָּם שֶׁהַבְּהֵמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הַזֶּה שׁוֹמְרוֹת עַל רְכוּשׁ הַזּוּלָת מַמָּשׁ כְּמוֹ הַצַּדִּיק עַצְמוֹ.

[לייבעדיג יענקל]

כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.

איתא בפדר"א פכ"ו [בהוצאת חורב נכתב שנחבא בבית הרן], ובמדרש הגדול בראשית יא,כח ועיין עוד מקורות בממה"ק בהערות. [כמדומני שאין דרך מדה"ג להעתיק מספר הישר].

מתוך הסילוק הקלירי לר"ה:

וְהִזָּכֵר לִבְרִית שְׁלֹשֶׁת תְּמִימִים, וּלְאַב הֲמוֹן אֲשֶׁר הָיָה תָמִים, וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת עֲצוּמִים, וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּכָל פְּעָמִים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן בְּהִוָּלְדוֹ נִתְיָעֲצוּ הַחַרְטֻמִּים, וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְהַקּוֹסְמִים, וְנֶחְבָּא בָאָרֶץ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְלֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכְבֵי מְרוֹמִים, וּלְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָצָא מְחֻכָּם בְּחִכּוּמִים, וּמָאַס אֱלִילִים וְשִׁקֵּץ צְלָמִים, וּבָטַח בְּיוֹצְרוֹ וְנָפַל חֶבְלוֹ בַּנְּעִימִים:

ומקום אניח לחוקרים ולפסבדו חוקרים דהכא לדון האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך

[לייבעדיג יענקל]

אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.

דבר שמקורו בספר הישר זה כבר לא מסורת הגננות בלבד.
אם אתם רוצים להקשות ממקורות קדומים סותרים - יש הרבה...

לא זכיתי להבין דבריכם. היכן כתבתי שזו מסורת הגננות? והיכן הקשיתי ממקורות קדומים סותרים?