פורום אוצר החכמה

ודברי פי חכם חן ושפתים ישק

יש להזכיר שהערב ליל שישי הוא ליל ניטל

המעניין הוא שבדיוק ב"ניטל", כולם רוצים ללמוד...
האם אין זה מעשה יצר ודו"ק???

היכן התחיל מנהג זה ?

ראה כאן

האם ידוע מי המציא את הר"ת של ניט"ל: י'ודן ט'ארן נ'ישט ל'ערנען?-ליהודים אסור ללמוד.
ועוד ראיתי לפני שנים בקונטרס על ניטל באידיש, שהעולם מתקיימת אפי' שאין מי שילמוד אז מחמת ניטל [זה לא נוגע היום שיש כמה ימי ניטל] על זה גופא שמקיימים מנהג ישראל ואין לומדים, ורמז, מנהג ישראל-[לקיים מנהג ישראל]-תורה=הא גופא הוי תורה, ושוב יכולה העולם להתקיים.

יש עוד ענין שלא ראיתי באשכול הזה לדון בו.
א. אם אומרים 'ניטל' והיינו שאז ניטל ומת מן העולם וי"א דבעצם נולד רק אומרים כבלשון סג"נ ניטל, או אומרים 'ניתל', והיינו מחמת שתלוהו.
ב.איזה ספר דן בהסבר החילוק בין הרוסישע לפולישע אם הניטל הוא בין ה6 ל7 או בין ה5 ל6?
ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?

נאשער כתב:יש עוד ענין שלא ראיתי באשכול הזה לדון בו.
א. אם אומרים 'ניטל' והיינו שאז ניטל ומת מן העולם וי"א דבעצם נולד רק אומרים כבלשון סג"נ ניטל, או אומרים 'ניתל', והיינו מחמת שתלוהו.

בענין זה עי' בספר משיחי השקר ומתנגדיהם, בפרק הראשון (במהדורה החדשה), או בנספחים לו.

נאשער כתב:יש עוד ענין שלא ראיתי באשכול הזה לדון בו.
א. אם אומרים 'ניטל' והיינו שאז ניטל ומת מן העולם וי"א דבעצם נולד רק אומרים כבלשון סג"נ ניטל, או אומרים 'ניתל', והיינו מחמת שתלוהו.
ב.איזה ספר דן בהסבר החילוק בין הרוסישע לפולישע אם הניטל הוא בין ה6 ל7 או בין ה5 ל6?
ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?

ההבדל בין 6-7 לבין 5-6 לא נובע מן ההבדל בין הפולנים לרוסים, אלא ההבדל בין התאריכים הנ"ל ללילה שבין 24-25 לדצמבר, כפי שאסביר:
הניטל מתיחס ליום בו נולד אותו האיש, כיון שהברית היתה ב-1/1 הרי שהוא נולד ב-25 לדצמבר (בדצמבר 31 יום) לכן באור ל25 זה הניטל.
אלא שהלוח הרומאי הישן הקרוי יוליאני (כיון שנוסד ביזמת יוליוס קיסר) אותו אימצו הנוצרים, היה מבוסס על שנת חמה של 365.25 יום בדיוק, כאשר ישנם בשנה 7 חדשים בני 31 יום, 4 בני 30 יום ואחד (פברואר) בן 28 יום, סה"כ 365 יום, את רבע היום הנוסף, משיגים על ידי שאחת ל-4 שנים (כאשר סימן השנה מתחלק ל-4) מוסיפים יום לפברואר ואז הוא בן 29 יום.
אך הבעיה שמבחינה מציאותית. שיעור סיבוב החמה השנתי מעט פחות מזה, לכן מאוחר יותר קמו לתקן אותו:
וכך כתב בטעמי המנהגים ענייני שמחת תורה עמ' שנט

וזאת לדעת, כי בשנת שמ"ג לאלף השישי קם האפיפיור בעיר רומי עם חברת חכמים ידועים אשר היו בזמנו, וצוה לשנות סדר חשבון השנים. וביום ד' לחדש אקטאבער משנת שמ"ג ניתן צו שביום המחרת שהיה לפי חשבון הישן ה' ימים בחודש אקטאבער, לחשוב אותו ט"ו לחודש אקטאבער ולדלג בחשבון עשרה ימים. ועל הימים הבאים גזרו להיות כל שנה במדה פחותה מעט, היינו לפחות (להחסיר) ג' ימים בכל ד' מאות שנה. שבתשלום המאה עצמה, הראויה להיות מעוברת (לפי שכל מאה מתחלקת לד' בשוה), יגרעו יום העיבור ההוא ולעשותה פשוטה, היינו שחודש פעברואר יהיה גם כן רק כ"ח ימים. רק אם המאות גם הם יתחלקו לד' וד', היינו ארבע מאות, שמונה מאות שנים עשר, ששה עשר מאות כו', אז לעבר אותה שנה, שחודש פעברואר יהיה אז כ"ט ימים

בקיצור, מלבד פער בין הלוחות הישן (היוליאני) והחדש (הגראוגוריאני על שם האפיפיור הנ"ל) של 10 ימים שנקבע אז בשנת שמג, יש עוד תזוזה בין הלוחות 3 ימים ב-400 שנה, כך שב-1600 לא נוסף יום לפער כי פברואר היה בשני הלוחות בן 29 יום (מתחלק ב-400) ב-1700 וב-1800 וב-1900 גדל הפער ביום בכל פעם, כי ביוליאני פברואר היה בן 29 יום ובגראוגוריאני בן 28 יום.
הנוצרים הקטולים אימצו את הלוח החדש שנקבע על ידי רומא, הוא גם נקבע כלוח האזרחי הנוהג בעולם.
הפרובוסלאביים שאינם כפופים לרומא לא קבלוהו.
כך שיש שני תאריכים ל25 בדצמבר, הרגיל, בו החגא של הקטולים וביניהם הפולנים, והיוליאני בו החגא של הפרובוסלאבים וביניהם הרוסים, החל בזמננו (מלאחר שנת 1900), ב-7 לינואר בתאריך האזרחי. (בשנת 2000 לא גדל הפער בין הלוחות ביום כי היא מתחלקת ל-400)
מדוע חסידי בעלז לא עברו ב-1900 בו גדל הפער ביום לתאריך החדש, אין לי מושג, ובודאי הרה"ק מהר"א מבעלזא, טעמו ונימוקו עמו.
רק שתדע שאם אתה נוהג ניטל גם באור ל-7 עליך לעבור אחרי שנת 2100 לתאריך אור ל-8, בו יחול אז ה-25 לדצמבר בלוח הפרובוסלאבי.
אבל כולנו תקוה שהגאולה תבא הרבה קודם, והאלילים כליל יחלוף.

נאשער כתב:ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?

בחו"ל הרי גם בבעלזא החזיקו ניטל ב6 וכמו"כ גם בשנים הראשונים בא"י
כפי שהבנתי הם שינו את זה ל5 אחר שביררו אצל גלחים בי-ם

מ"מ כפיה"נ מדובר בטעות מאחר שכל לפי הלוח היוליאני מאבדים יום כל מאה שנה, כך דבמאה שלנו זה כבר עומד ב6 ואפ' שבעבר זה עמד ב5

היות ולמדן נ"י שאל שוב ושוב הנני להשיבו דבר.

עצם השאלה מלמד כמה כל אחד מאיתנו חי בבועה אטומה.

אנוכי גדלתי ולמדתי בישיבות ומוסדות שאינם חסידיים, ואף שבזמנו היו כמה חסידים בכל ישיבה, אני מעיד שכל ימי נערותי ובחרותי לא שמעתי ולא ידעתי כלל על מנהג הנ"ל.

וכששמעתי, (כמדומה אחר התאברכותי בשעטו"מ) לא שמעתי אלא ליצנות סביב העניין.
ועד היום קשה לי להאמין שיש אכן הנוהגים כך באמת, הנה כי כן, בבועה אטומה אני חי.

ידידיה כתב:...בבועה אטומה אני חי.

לב יודע מרת נפשו...

ואם הוא לא יודע, אצטט ממה שכתב "כותב" לעיל:

כותב כתב:ראוי להביא מה שסיפר הג"ר שמואל פירר ז"ל אבד"ק קראָס בעמח"ס הר שפר עמ"ס הוריות, שכשהיה אברך צעיר לימים נזדמן לו להיות בליל ניטל אצל אחד מרבותיו, שהיה גאון מפורסם שלא היה נמנה על עדת חסידים, ומצאו יושב אצל הגמרא ולומד בהתמדה, והיה הגאב"ד קראס עומד ומתמה, היתכן שלומדים תורה בליל זה.
ענה הגאון ואמר, שהיה ברצונו לראות הגיהנם עבור לימוד גמרא ותוספות בליל ניטל.
והמשיך הגאון מקראס לספר, כי הכאיב לו מאוד כששמע דברי ביטול הללו על מנהג ישראל קדושים, והרהיב עוז לומר לרבו, שבענין הגיהנם שמקבלים על מה שלומדים בליל התקופה, אין הכי נמי שעדיין יכולים להיות כמסתפק בזה, אמנם מהו עם הגיהנם בעד מי שלועג על דברי חכמים, הלא הראשונים כמלאכים נמנעו מלימוד התורה בליל זה. ויהי כשמוע הגאון את דבריו, מיד סגר את הגמרא והפסיק ממשנתו, ע"כ.

א. הסיפור עם המהרש"א שהובא בתחילת האשכול שמעתי כעין זה על הגר"ח מולאז'ין שמחמת נפילת ספרים העיר את הבחורים ללמוד, ובאותו לילה ניצל מעלילת הגויים
ומאז התחיל להתבטל מנהג זה בליטא

ב. החת"ס מבאר שלא שייך ללמוד בבית המדרש בתחילת הלילה מחמת השיכורים, ולכן הולכים לישון מוקדם
ובסוף הלילה רואים היהודים לומדים, והגויים שיכורים
ולכן תלוי בזמן של הארץ

ג.רבי חיים מיכאל דוב ויסמנדל מבאר היטב כל עניין התאריך בדרכו המליצית נמצא בספרו תורת חמ"ד

ד. י"א שמנהג ברסלב לומר שחצות הוא 6 שעות אחרי תחילת הלילה
ולכן יש בברסלב רב שאמר שזמן האיסור מתחיל בשקיעה של ר"ת - מקודם עדיין יום
ונגמר בשעה 11.00 כי זה 6 שעות אחרי תחילת הלילה
ואע"פ שזה תרתי דסתרי, מ"מ מקיימים בזה את המנהג.

הוקפץ.

בוויקישיבה יש קישורים נאים.

הקפצה מאוחרת

הבונה כתב:כך שיש שני תאריכים ל25 בדצמבר, הרגיל, בו החגא של הקטולים וביניהם הפולנים, והיוליאני בו החגא של הפרובוסלאבים וביניהם הרוסים, החל בזמננו (מלאחר שנת 1900), ב-7 לינואר בתאריך האזרחי. (בשנת 2000 לא גדל הפער בין הלוחות ביום כי היא מתחלקת ל-400)
מדוע חסידי בעלז לא עברו ב-1900 בו גדל הפער ביום לתאריך החדש, אין לי מושג, ובודאי הרה"ק מהר"א מבעלזא, טעמו ונימוקו עמו.

שבטיישראל כתב:

נאשער כתב:ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?

בחו"ל הרי גם בבעלזא החזיקו ניטל ב6 וכמו"כ גם בשנים הראשונים בא"י
כפי שהבנתי הם שינו את זה ל5 אחר שביררו אצל גלחים בי-ם

מ"מ כפיה"נ מדובר בטעות מאחר שכל לפי הלוח היוליאני מאבדים יום כל מאה שנה, כך דבמאה שלנו זה כבר עומד ב6 ואפ' שבעבר זה עמד ב5

אין כאן שום טעות. לפי כל האמור כאן ולעיל הרי שמשנת 1900 ואילך החגא היא ב7 בינואר, וממילא הניטל הוא ב6 בערב (כמו לאלה הנוהגים הניטל הראשון שהחגא היא ב25 והניטל הוא בלילה שלפניו ב24), וכך נהגו בבעלזא בחו"ל. באר"י אחר המלחמה הורה מהר"א באופן פלאי לנהוג ניטל ב5 וכמ"ש 'שבטיישראל' אחר שביררו אצל כומר, אבל לא היה זה בעקבות דברי הכומר אלא למרות דבריו.

יש להעיר עוד, כי גם אלו שנוהגים ללמוד בליל ניטל כי קדושת התורה עולה על החשש, מ"מ הרי יש עוד מנהג של ניטל להמנע מת"ה, וע"ז הקפידו מאד ויש שמועה בשם הבעש"ט שוולד הנמשך בלילה זה ישתמד רח"ל, עד כדי כך שהיו כאלה שנמנעו מלהשתדך עם משפחות ש"שמרו" על תאריך אחר של ניטל...

לא הבנתי - המתנגדים חוששים לד' הבעש"ט הק'?

כוונתי על החסידים בא"י שלומדים בניטל.

שמח כתב:עד כדי כך שהיו כאלה שנמנעו מלהשתדך עם משפחות ש"שמרו" על תאריך אחר של ניטל...

מי "המציא" שמועה זו? הלא בעבר באירופה היה ברור שבכל מקום ינהגו ניטל כפי הזמן שבו חגגו הגוים את החגא באותו מקום ומי שבמקומו נהגו לדוגמא ב25 לא ציפה מאלה שבמקומם נהגו הגוים חגא ב6 שינהגו ניטל ב25. השמועה היא פרי דמיונו של מגזים אחד.

דרשו דורשי רשומות: ניטל ראשי תיבות - נר ישראל, טעלז, לייקוואד. שהללו (בארצות הברית) לומדים בליל ניטל...

כמו שאמרו כאן שזה קשור לסביבה, אם כן גם בארץ ישראל כל אחד צריך לראות בעירו האם יש חגיגות בניטל, אם כן הרי הוא כמו בחו"ל, אם לא, אז אין לו ניטל. (זה לא שהוא מבטל חלילה את מנהג הקדמונים, אלא המנהג היה לא ללמוד בליל חג הנוצרים, ואם אין חג, אז אין מנהג).
יתכן שיש ערים בא"י שחוגגים, כמו במקומות שיש הרבה כנסיות (ירושלים, יפו, חיפה, וכדומה). מי שגר שם, בפרט בשכונות הנוצריות, לכאורה יצטרך לשמור את כל מנהגי הניטל כמנהג אבותיו.

הקפצה.

הוא היה אומר כתב:הקפצה.

הקפצה חוזרת

שחמט אונליין: (לנוהגים שלא ללמוד הלילה).
http://chessonline.co.il/

אתמול קראתי מאמר מחוקר גוי על תולדות יום אידם במשך הדורות. זה דבר שנתחדש אצל הנוצרים במאה הרביעית, עד אז אין איזכור אחד בכתבי אבות הכניסה לגבי מועד לידתו או שום זכר לאיד כזה.

היה שם דיון אודות התיאוריה הידועה של אימוץ חגא פאגאנית ב25 בדצמבר, והמרתו באיד נוצרי לצורכם.

מה שהיה מחודש בשבילי, שהיה כתוב שם סיבה אחרת לניטל ביום 6 ינואר. מלבד ההסבר על הבדלי התאריכים לפי הלוח הגריגוריאני והישן, יש עוד סיבה והיא, שהיה גם יום אחר במקביל לאיד המולד בדצמבר 25, ונקרא איד האפיפניה, בתאריך 6 בינואר. [הימים מ25 דצמבר עד 6 בינואר, מכונים אצלם "שנים עשר ימי קראצמי"ך"]. הכנסיה הארמנית חוגגת רק 6 בינואר כחג המולד, וכן אצל אחרים בין הנוצרים יש הנוהגים איד בשני הימים הנ"ל.]

עוד חידוש ראיתי שם, שיש בין הנוצרים הקדומים שמראים שהמועד שנולד בו הוא ליל התקופה, וכן מראים שמועד תלייתו היה ליל התקופה. וזה מאוד מעניין כי להבדיל בין אאע"ה במסורת ישראל יש איזה קשר לא ברור בין ניטל וליל התקופה. וזה עוד צריך בירור.

החגות הפגאניות ביום זה נקבעו דוקא בגלל יום התקופה אלא שהשנה היוליאנית אינה מדויקת.
ולפי"ז נפל בבירא מה שטוענים העולם [כמדו' עיקרו בד' התשב"ץ] שה1 בינואר הוא יום הברית מילה, והיהודים הנוצריים החשיבו למילה יותר מן הלידה ואח"כ כשפרקו מעליהם עול מצוות חגגו יום הלידה.

לאחרונה הועלה בפורום ע"י הרב מחולת המחניים

בבקשה
מאמר שנערך לאחרונה...
{כנראה יש דברים שחוזרים על עצמם...}

הקפצה לאלו שנוהגים "ניטל" היום.

ילע אם מותר ללמוד בניטל הלכות ניטל
ולכאורה לא

דבר בעתו מה טוב

הנה מאמר מחקר ע"ד מנהגי ניט"ל (בין היתר - בענין היכולים לדבר בסיפורי צדיקים אז), שי"ל בגליון האחרון של "הערות וביאורים" נ.י.

להלן מצורף הקונטרס "ניטל מנהגים ומסורות"
נבקש מכל הקוראים שיואילו לשלוח הערותיהם והארותיהם המחכימות למייל amasoret@gmail.com.

האם בניטל מותר לדון במנהגי ניטל? אם ניטל הוא מנהגם של ישראל, הרי שהדיון בו הוא בגדר תורה וזה אסור בניטל.

אומרים בשם איזה אדמו"ר אמירה צחה על דרך זה. גם בניטל מקיימים מצוות תלמוד תורה, כי מקיימים מנהג ניטל, ומנהג ישראל תורה.

מה שהבאת מתשובות עיר חנוך, לפלא שלא הבאת את המון החולקים עליו (עיין באריכות בישראל והזמנים ובנט"ג הל' חנוכה והל' נדה)

לא נכנסתי לקובץ, אבל שאלה אשאל:
היום התפללתי מנחה בבימ"ד חסידי, בחדר הצמוד לביהמ"ד, וכדרך החסידים התחילו דקותיים לפני השקיעה והמשיכו הלאה...
בזמן השקיעה בדיוק, סגרו יושבי בית המדרש את ספריהם ויצאו החוצה.

וכאן הבן שואל ממ"נ: אם 'שקיעה לא נושכת', אז למה קמתם בדיוק בשקיעה? ואם לא - איך התפללתם מנחה אחר השקיעה?