פורום אוצר החכמה

הבונה כתב:ג. לגבי הקרנות, הבעיה של זה שהם מגוף המזבח לא קשורה לצורתם אלא לעביין, ובכל מקרה משמע בגמ' שגם מקום הקרנות במזבח של משה הוא אמה על אמה, ונחויב לומר שהלוחות עביין אמה. (ולר' יוסי חללן ג' על ג' ולר' יהודה ח' על ח')

הבונה כתב:וצורת קרן לקרנות, כמדומה לא ידועה ממקורותינו, ורק מתמונות של להבדיל מזבחות כנעניים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות.

אליהוא כתב:מי סובר שמונבז המלך הוא אגריפס השני?
יש רש"י תמוה שכותב מבית חשמונאי. אך אגריפס הוא מבית הורדוס ולא מבית חשמונאי. ומפורש בחז"ל שמונבז הוא בן הלני המלכה.

הבונה כתב:בראשונים בכלל אין שום דעה הסוברת שמונבז של חז"ל ממלכי חדייב, ורק בסדר הדורות (אין לי כח לחפש כעת ידנית, החיפוש באוצר משום מה לא מעלה לי) מביא כן בשם יוחסין או צמח דוד או מ"ע שהעתיק כך מקדמוניות או מלחמות, שם כמדומה מאויתת שם המדינה חדייב - אדיבנה או משהו דומה.

הבונה כתב:עכ"פ מה שכתבתי ראיתי פעם בתשובה שנדפסה בסוף תשובות הרמב"ם כמדומה של ר' יהושע נכד הרמב"ם, שם זה מפורש (אינני זוכר אם כותב שמונבז זה נקרא גם אגריפס אך ודאי כותב שבימיו נחרב המקדש), מהדורא ישנה זו לא נמצאת באצה"ח בגירסה שלי בה יש רק מהדורות חדשות יותר ואינני יודע היכן לחפש בהם (אולי היום כבר נכנסה).

תולעת ספרים07 כתב:מזבח העולה במשכן היה נבוב לוחות, כלומר, לוחות מארבע צדדיו ותוכו חלול והיו ממלאים תוכו אדמה.
וראה תרומה פרק כ"ז פסוק ב ממנו תהיין קרנותיו ואיך יתכן שיהיו קרנותיו מרובעות כאשר צריך שיהיה ממנו תהיין, ופירש רש"י שלא יעשם לבדם ויחברם בו.
רשום אצלי דברי התוס' בסוכה מ"ט עמוד א והסוגיא בזבחים נד עמוד א ומנחות צ"ז עמוד ב וכו'
אך בהיות שלא יתכן כדבר הזה נבוב לוחות וגם ממנה תהיה בהכרח שלא היו מרובעות.
וגם מצאתי בדברי הראשונים שלא אמרו קרנותיו מרובעות אלא בבית עולמים ולא במשכן.
אך מתוכן שאלתך נראה שאתה בטוח בעצמך שגם במשכן היה זה רבוע ולכן אצטרך לעיין שוב בסוגיא וכתבתי מתוך הזיכרון.
---
ובכל אופן אשמח מאוד אם כבודו יחכים אותי איך ניתן לעשות קרנות מרובעות מקשה אחת עם לבוב הלוחות כי אני טרחתי הרבה להבין איך עשו כדבר הזה קרנות מרובעות מקשה אחת עם הדיקטים אשר מהם הרכיבו את המזבח.
בתודה מראש ובכנות

אראל כתב:

תולעת ספרים07 כתב:מזבח העולה במשכן היה נבוב לוחות, כלומר, לוחות מארבע צדדיו ותוכו חלול והיו ממלאים תוכו אדמה.
וראה תרומה פרק כ"ז פסוק ב ממנו תהיין קרנותיו ואיך יתכן שיהיו קרנותיו מרובעות כאשר צריך שיהיה ממנו תהיין, ופירש רש"י שלא יעשם לבדם ויחברם בו.
רשום אצלי דברי התוס' בסוכה מ"ט עמוד א והסוגיא בזבחים נד עמוד א ומנחות צ"ז עמוד ב וכו'
אך בהיות שלא יתכן כדבר הזה נבוב לוחות וגם ממנה תהיה בהכרח שלא היו מרובעות.
וגם מצאתי בדברי הראשונים שלא אמרו קרנותיו מרובעות אלא בבית עולמים ולא במשכן.
אך מתוכן שאלתך נראה שאתה בטוח בעצמך שגם במשכן היה זה רבוע ולכן אצטרך לעיין שוב בסוגיא וכתבתי מתוך הזיכרון.
---
ובכל אופן אשמח מאוד אם כבודו יחכים אותי איך ניתן לעשות קרנות מרובעות מקשה אחת עם לבוב הלוחות כי אני טרחתי הרבה להבין איך עשו כדבר הזה קרנות מרובעות מקשה אחת עם הדיקטים אשר מהם הרכיבו את המזבח.
בתודה מראש ובכנות

הקושיא שלך יפה מאוד
ולחומר הנושא אפשר ליישב אשר עובי הדפנות הלוחות, היו אמה, ובכן בניקל היה אפשר לפצל ממנו קרנות בריבוע אמה על אמה, ואין הכרח כלל לומר שהיו שפיצית, תעיין בבקשה בתירוצי כי לענ״ד נכון הוא
דברי התוספות לכאורה נלמדים מלישנא דקרא רבוע יהיה וסובר התוספות שזה קאי גם על הקרנות, ואם כן אין חילוק בין המשכן לבית עולמים

תולעת ספרים07 כתב:

הבונה כתב:ג. לגבי הקרנות, הבעיה של זה שהם מגוף המזבח לא קשורה לצורתם אלא לעביין, ובכל מקרה משמע בגמ' שגם מקום הקרנות במזבח של משה הוא אמה על אמה, ונחויב לומר שהלוחות עביין אמה. (ולר' יוסי חללן ג' על ג' ולר' יהודה ח' על ח')

גם אני ראיתי בספרו של הרב מקובר ששם הוא מצייר את עובי הלוחות של המזבח כעובי הקרנות כלומר בעובי אמה.
השאלה הנותרת אם ניתן להכניס זאת בנבוב לוחות שהיה עוביים אמה...
מה גם שמצויין אצלי כמה ראשונים שכותבים להדיא שלא הוצרכו במשכן קרנות אמה על אמה
אך שוב כפי שכבר כתבתי אצטרך לבדוק שוב
בכל אופן בשום חומש לא צוייר עובי הלוחות בעובי אמה
הרב מקובר הוא בר סמכא אך לעת עתה לא מצאתי מי יאמר או מי יצייר כן....
ועם כת"ר הסליחה ממש

הבונה כתב:

אליהוא כתב:מי סובר שמונבז המלך הוא אגריפס השני?
יש רש"י תמוה שכותב מבית חשמונאי. אך אגריפס הוא מבית הורדוס ולא מבית חשמונאי. ומפורש בחז"ל שמונבז הוא בן הלני המלכה.

שהיא מבית חשמונאי עולה מתוס' כתובות ז: ד"ה הורוה ותוס' מבדילים שם בין בית חשמונאי למלכים מהורדוס ומעלה, כך שאינם סוברים כמו שכתבתי. לגבי רש"י ב"ב אפשר שכונתו כפי שכתב בקדושין ע: שהורדוס קרא לבניו ע"ש בית חשמונאי. ורש"י זה יכול להסתדר עם מה שכתבתי.

בראשונים בכלל אין שום דעה הסוברת שמונבז של חז"ל ממלכי חדייב, ורק בסדר הדורות (אין לי כח לחפש כעת ידנית, החיפוש באוצר משום מה לא מעלה לי) מביא כן בשם יוחסין או צמח דוד או מ"ע שהעתיק כך מקדמוניות או מלחמות, שם כמדומה מאויתת שם המדינה חדייב - אדיבנה או משהו דומה.