פורום אוצר החכמה

זאגער ישן כתב:האם ידוע ממקום אחר על קיומו של אח כזה? אני חשבתי תמיד שהיו רק שלשה: רשב"ם, ריב"ם ור"ת. אולי אני טועה.

ישבב הסופר כתב:חולין קט"ז:
כתב רש"י וז"ל

אבל פירשא שרי כי האי גוונא דאין קדושה חלה אלא על הראוי ממנה למזבח מידי דהוי אעור של עולה שהוא מתחלק לכהנים כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:

ומצאתי כאן במחז"וו הו"ל מקיצי נרדמים נכתב במבוא שמדובר ברבינו שלמה אחי ר"ת והרשב"ם (!).

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 474_68.pdf

א) לכאו' נקרא אח זה על שם זקנו רש"י, והאם מסתבר שנהגו אז לקרוא לנכד בחיי הסבא אשר על שמו נקרא?
ב) הוא חיבר ספר נימוקים כבר בחיי רש"י?!
ג) רש"י מכנה נכדו, בן בתו "רבינו שלמה ברבי מאיר"?
נראה לי שהשערת המקיצי נרדמים היא השערה בלי טעם וריח, ואין לו על מה שיסמוך כלל וכלל.

הגהמ כתב:

ישבב הסופר כתב:חולין קט"ז:
כתב רש"י וז"ל

אבל פירשא שרי כי האי גוונא דאין קדושה חלה אלא על הראוי ממנה למזבח מידי דהוי אעור של עולה שהוא מתחלק לכהנים כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:

ומצאתי כאן במחז"וו הו"ל מקיצי נרדמים נכתב במבוא שמדובר ברבינו שלמה אחי ר"ת והרשב"ם (!).

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 474_68.pdf

א) לכאו' נקרא אח זה על שם זקנו רש"י, והאם מסתבר שנהגו אז לקרוא לנכד בחיי הסבא אשר על שמו נקרא?
ב) הוא חיבר ספר נימוקים כבר בחיי רש"י?!
ג) רש"י מכנה נכדו, בן בתו "רבינו שלמה ברבי מאיר"?
נראה לי שהשערת המקיצי נרדמים היא השערה בלי טעם וריח, ואין לו על מה שיסמוך כלל וכלל.

נקל לשער שאכן מדובר בר' שמואל ברבי מאיר =רשב"ם אלא שפתחו ר"ת 'ר"ש' בטעות לומר רבי שלמה.

אם כך, זה לא פעם ראשון שאנו מוצאים פירושים ממנו מעובדים לתוך פירוש רש"י ע"י תלמידים/עורכים של השנים.

ישבב הסופר כתב:לדעתי היה מן הראוי לפתוח אשכול מיוחד לזיהוי שמות חכמים המוזכרים בפירוש רש"י, [ובעוד פירושי הראשונים].

למאי_נמ? כתב:

ישבב הסופר כתב:לדעתי היה מן הראוי לפתוח אשכול מיוחד לזיהוי שמות חכמים המוזכרים בפירוש רש"י, [ובעוד פירושי הראשונים].

viewtopic.php?f=7&t=9286

..... ודמייתי ראיה במסכת ע"ז מינה דאיסורי הנאה שרי פירשייהו, וגבי עגלי עבודת כוכבים דאסור פירשייהו מדקתני קבת עגלי עבודת כוכבים אסירא, לאו משום דקבה פירשא חשיב לה לענין עיכול, דתיהוי כפירשא למפקע שם חלב מינה. אלא הכי מייתי ראייה מינה, מדאסר קבת עבודת כוכבים, ש"מ פירשא אסור, דהא קבתה נמי לאו גופה היא, ומיתסר משום דניחא ליה בנפח כשהבמה נראת שמנה ויפה לעבודה זרה, וה"ה לשאר הפרש. ומדשרי לה גבי עולה, ש"מ לא מיתסר אלא גופה, אבל פירשא שרי כי האי גוונא, דאין קדושה חלה אלא על הראוי ממנה למזבח, מידי דהוי אעור של עולה שהוא מתחלק לכהנים.
כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:

..... ודמייתי ראיה במסכת ע"ז מינה דאיסורי הנאה שרי פירשייהו, וגבי עגלי עבודת כוכבים דאסור פירשייהו מדקתני קבת עגלי עבודת כוכבים אסירא, לאו משום דקבה פירשא חשיב לה לענין עיכול, דתיהוי כפירשא למפקע שם חלב מינה. אלא הכי מייתי ראייה מינה, מדאסר קבת עבודת כוכבים, ש"מ פירשא אסור, דהא קבתה נמי לאו גופה היא, ומיתסר משום דניחא ליה בנפח כשהבמה נראת שמנה ויפה לעבודה זרה, וה"ה לשאר הפרש. ומדשרי לה גבי עולה, ש"מ לא מיתסר אלא גופה, אבל פירשא שרי כי האי.
לשון רבינו שלמה ז"ל בפירושיו.

הגהמ כתב:ואם כבר, בביצה לג. אומר רש"י "כך שמעתי (!) בפיוט יוצר שיסד אחד מגאוני לומברדיא" והגיה הגרי"ב במקום 'פיוט יוצר' 'פירוש ספר יצירה' באומרו 'שכן נמצא מפורש בפי' לספר יצירה לר' שבתי דונולו הרופא מלומברדיא זצ"ל'

וכמי שאינו בקי בתולדות 'גאוני לומברדיא' לא באלו שייסדו פיוט ליוצר ולא באלו שעשו פירושים לספר יצירה, אבקשה נא מר' ישבב ספרא רבה דאורייתא להרחיב כאן הדיבור אודותם וייחוס רש"י אליהם.

אמסטרדם כתב:[אביו ר' יצחק - ריש בראשית].

סמבטיון כתב:

אמסטרדם כתב:[אביו ר' יצחק - ריש בראשית].

סתם שקר מכוער, זה מדרש רבה.

בין הזמנים כתב:

סמבטיון כתב:

אמסטרדם כתב:[אביו ר' יצחק - ריש בראשית].

סתם שקר מכוער, זה מדרש רבה.

למה מכוער???

כח מעשיו הגיד לעמו - ומדרש תנחומא כתב לישראל מעשה בראשית להודיעם שהארץ שלו ובידו להושיב בה כל מי שירצה ולעקור אלו ולהושיב אחרים שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם שכבשתם ארץ שבעה גוים:

אמר ר' יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחדש הזה לכם, ולמה כתב מבראשית, להודיע כח גבורתו, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו).

בדיעבד כתב:ראיתי מאמר לפני כשנה וחצי (שמא בישורון או בקבאו"י) בענין הזכרת רש"י בשם בעל הערוך. שגור בפי הרבה אחרונים שרש"י מביא מהערוך והחכם ההוא טוען שאינו כן ולא נמצא כן ברש"י.
בודאי יודעים החכמים פה מיקום המאמר.

ולא זכיתי לשאול את פי רבי' יעקב בדבר זה כי היו נוהגים בו היתר במקומינו והיה לי דבר פשוט ולאחר פטירתו של רבי שמעתי את רבי' יצחק הלוי שהוא אוסר עד ליל מוצאי יו"ט שני וכל אנשי עירו כמותו וגם הלכות גדולות אוסרים כן ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכל טעמו אינו אלא מדנקט בכדי שיעשו בלילה הראויה לעשיה קאמר ואני אומר צריך להמתין בכדי שיעשו משום שמא היום היה קדש והלילה חול ותדע מדלא קאמר לערב של שני אסורים בכדי שיעשו לערב הראשון קאמר ובתשובת רבי' גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל הש"ס והורה כן ונחלק עליהן

בדיעבד כתב:ראיתי מאמר לפני כשנה וחצי (שמא בישורון או בקבאו"י) בענין הזכרת רש"י בשם בעל הערוך. שגור בפי הרבה אחרונים שרש"י מביא מהערוך והחכם ההוא טוען שאינו כן ולא נמצא כן ברש"י.
בודאי יודעים החכמים פה מיקום המאמר.

מיללער כתב:רש"י מו"ק יז. ד"ה מה שלבו, מביא "ואמר לן רבי בשם אב האימגאון"

בברכה המשולשת כתב:

מיללער כתב:רש"י מו"ק יז. ד"ה מה שלבו, מביא "ואמר לן רבי בשם אב האימגאון"

איזה מ"פירושי רש"י " על מו"ק?

בקרו טלה כתב:דברי דוד לט"ז על התורה
בראשית ברא וגו' פירש"י אמר ר' יצחק. כו' נהירנא כד הוינא טליא ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד ביאור רש"י, כתוב בו שזה המאמר בשם ר' יצחק שמביא רש"י אינו מוזכר בשום מדרש או תלמוד, אלא שמה שאמר מ"ט פתח בבראשית כו' הוא מדרש ולא דברי ר' יצחק אלא שזה ר' יצחק היה אביו של רש"י ולא היה למדן גדול ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו בתחילת חבורו ואמר לו שאל איזה קושיא ואכתבנה על שמך, והקשה לו סתם למה התחילה התורה בבראשית כו', וע"כ אין קשה למה הקשה בכפל כי הקושיא ראשונ' אינה אלא מצד כבוד אביו, כך ראיתי שם. אלא דמה שכתב שר' יצחק אביו של רש"י לא היה למדן גדול, זה אינו דבפרק בתרא דע"ז (דף ע"ה) מביא רש"י פירוש על הגמרא וז"ל לשון אבא מורי מנוחתו כבוד והוא נראה כו' עכ"ל:

אבן זועקת כתב:בעניין רש"י והערוך. האם נבדקה האפשרות שרש"י אינו מביא מהערוך אלא מפירושי הר"ח אשר גם הערוך השתמש בהם?

בברכה המשולשת כתב:

אבן זועקת כתב:בעניין רש"י והערוך. האם נבדקה האפשרות שרש"י אינו מביא מהערוך אלא מפירושי הר"ח אשר גם הערוך השתמש בהם?

ערבך ערבא צריך, שכן לא מצינו שרש"י יביא את פירוש ר"ח (והראשון שעשה כן בין חכמי צרפת היה נכדו הרשב"ם)

אבן זועקת כתב:

בברכה המשולשת כתב:

אבן זועקת כתב:בעניין רש"י והערוך. האם נבדקה האפשרות שרש"י אינו מביא מהערוך אלא מפירושי הר"ח אשר גם הערוך השתמש בהם?

ערבך ערבא צריך, שכן לא מצינו שרש"י יביא את פירוש ר"ח (והראשון שעשה כן בין חכמי צרפת היה נכדו הרשב"ם)

viewtopic.php?f=7&t=9286#p83999

עושה חדשות כתב:כידוע נחלק רש"י עם רבותיו, ר"י הלוי ור"י ממגנצא, אודות הבהמה שנאבדה ריאתה קודם בדיקה, רש"י התיר למרות שהם אסרו.

ובשו"ת רש"י סי' נט כותב רש"י שאינו חוזר בו מן ההיתר, כי הוא "נתלה באילן גדול רבי' יעקב בר' יקר ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה מ"מ לבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו",

וכבר הביאו דברים נפלאים אלו ועסקו בהם בכמה פנים, בדרגת תלמיד המכוון את שמועת רבו אף שלא שמעה,

אמנם כעת חשבתי, האם המובא במרדכי בחולין בשם רבינו יקר, ובב"י יו"ד בשם ריב"ק, שאחרי השחיטה "היה רגיל להכות סכין בעץ קודם שהצניעו", זה לא מקור טוב לדמות ולהתיר גם ריאה שנאבדה,

ובתנאי קודם למעשה לברר האם הכוונה שם כלפי רבו של רש"י, (ר"י בר יקר),

וא"כ לא אמר כאן רש"י מעולם 'ניחוש' בדעת רבו, כי אם דימוי מילתא למילתא.

מה דעתכם?