פורום אוצר החכמה

לעת עתה לא ראיתי שהובא לעיל על מנהגו של קדוש ישראל הבבא סאלי זיע"א על כן אמרתי להביאו הנה.

רק אוסיף שלכאורה מדובר כאן קודם יציאת המכתב נגדו. שהרי הבבא סאלי זיע"א נתבש"ם בשנת תשמ"ד והמכתב נגד רבי פנחס קהתי זצ"ל יצא מאוחר יותר. ואם כן כל התמיהה של אותו חכם על הבבא סאלי היתה כנראה על כך שקורא מספר פרשני של בן זמנו ולא מתוך משניות עם פירושים קדמונים כנהוג.
ואם כן עדות זו תספיק לעצם הענין שלמד בספריו ולא הרגיש בהם משהו שאין רוח חכמים נוחה הימנו, ולדעת הסוברים שאין הקב"ה מביא תקלה על ידי צדיקים גם שלא בענייני אכילה.

נוטר הכרמים כתב:קודם כל, לא צריך להגזים בנפח של הריאליה, כמו גם בידיעת השפה.
מאידך, אסור לשכוח שאצל שטיינזלץ זה תופס יותר מדי, הן מבחינת הקדשת מדורים מיוחדים לכך על הדף,

אולי בנשים-נזיקין הנפח של הריאליה הוא מזערי עד לא קיים (למעט סוגיות בודדות), אך (כשנסתכל על התושבע"פ כמכלול) - בטהרות (וקדשים) העיסוק האינטנסיבי בריאליה (יחד עם שמירה על הבנה נכונה בדברי הגמ' והמשנה ע"פ המפרשים) היא כמעט הכרח המציאות.
מספר פעמים למדתי בחיי משניות טהרות, עם כמה מפרשים ובכמה רמות העמקה, ועדיין, כשיצאו משניות ארטסקרול עם הציורים (בתשעז-ח-ט), וכן משנת ארץ ישראל (איני מדבר לגבי הפירוש וכבר נכב"ב והוכה על קדקדן, אני מדבר רק על הציורים) - הבנתי לפתע ש1. בהינתן הריאליה ביחד עם המשנה, כמעט ולא צריך פירוש, מספיקה רק הקדמה כללית בדיני טומאה וטהרה, ופשט המשנה יובן ברובו היטב. 2. אך ורק בהבנת הריאליה במשניות טהרות אפשר להמשיך הלאה לשדד עמקים ביסודיות, כדרך הנעשה במועד-נשים-נזיקין, שם אנחנו מבינים היטב את הריאליה ואין צורך להנגיש אותה, למעט לילדים בגילאי ת"ת.

לגבי ידיעת השפה, אולי זה לא הכרח כמו הריאליה בתחומים מסויימים, אבל מוטב שהלעזים יבוארו על בוריין (ולא בכבישים עוקפי-עברית, כמו הגיחוך שבלתרגם צרפתית עתיקה ליידיש, ולמכור את זה לליטאים ולספרדים ולצפות שיבינו), וכך ייחסכו מאיתנו להטוטי-לשון וווארטים מבריקים אך חסרי פשר הנמצאים בספרים על לשונות לעז בחז"ל.

דיסרטציה שהגיעה היום -
עיון בביאור הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) על מסכת ברכות בתלמוד הבבלי / מאת: אליהו פחימה ; בהנחיית: פרופ׳ מיכל בר אשר סיגל [איני מכיר את הכותב, נראה שהוא יהודי יר"ש]

https://bgu.alma.exlibrisgroup.com/disc ... AlmaViewer

על ר' פנחס קהתי ופירושו למשנה -

אפרים יעיר, דמות וקומה, תשמ"ט עמ' 158-150

על התקבלות הפירוש בחוגים חרדיים - שם עמ' 158.

הדברים נדפסו באותה שנה גם ב'הרב פנחס קהתי זצ"ל: ספר זיכרון' [הדברים על התקבלות הפירוש שם עמ' 113, 118 בעמודי אוצה"ח]

המשניות שיצאו כמו שוטנשטין נדמה שימחקו את קהתי. כמו שעשו לשטינזלץ. אולי קצת פחות

בדרך אגב שוטנשטין על הירושלמי הפליאו לעשות . בהבנת הירושלמי שהרבה יותר קשה מהבבלי. נשאר להם עוד כמה כרכים בודדים לסיים את כול הירושלמי נדמה לי 45 כרכים הפלא ופלא

לבי במערב כתב:

שומר כתב:המשניות שיצאו כמו שוטנשטין נדמה שימחקו את קהתי. כמו שעשו לשטינזלץ. אולי קצת פחות

קשה להאמין. בפירושם על הבבלי והירושלמי אכן הפליאו לעשות, אך פירושם על המשנה הינו [יחסית] ארוך ומייגע (שלא כמבוקשו של לומד המשנה המצוי).
אגב, גם ביאור 'שטיינזלץ' "נמחק" בעיקר באזורים בהם הי' 'מחוק' מעיקרא...

א. דומה שלהגיד ששטנייזלץ 'נמחק' גם במקומות שבהם לא היה מחוק מעיקרא זה אכן מוגזם, אך, לפחות במקומות המוכרים לי, הוא נתון לתחרות עם שוטנשטיין, כך בחנות הספרים בבני דקלים [שם יושבת אוכלוסייה שנעה על המנעד שבין הד"ל לחרד"ל] רבים מעדיפים לרכוש שוטנשטיין ואפילו כאן בספריה ישנם מרצים וסטודנטים המעדיפים את שוטנשטיין.

ב. לאחרונה ראיתי ש"ס שוטנשטיין באוצה"ס של 'מאור התלמוד', יש שינוי כללי בישיבות ביחס לשוטנשטיין או שזהו מקרה פרטי?

ב. לאחרונה ראיתי ש"ס שוטנשטיין באוצה"ס של 'מאור התלמוד', יש שינוי כללי בישיבות ביחס לשוטנשטיין או שזהו מקרה פרטי?[/quote]

מענין לציין שבעמוד הראשון ציינו את מאור התלמוד כישיבה שמרנית שאין בה קהתי
ומענין עוד שבישיבה שמרנית ממש ''אור ישראל '' יש קהתי ואילו רה''י תוקף בחריפות את שוטנשטין וחביריו [ואף על אוצה''ח יש לו השגות חריפות והאשמות על דרדור מסוים בעולם הישיבות בשמחת מציאת חידוש וכדו']

גביר כתב:הוא נתון לתחרות עם שוטנשטיין

ברור ופשוט, ולמה שלא יהא כך. מיני' ומינייהו יתקלס עלאה.

בענין ביאורם למשניות - לפענ"ד, כל עוד לא יתומצת לפחות למחצית, אין סיכוי שיתחרה עם מהדו' קהתי.

בענין המשניות החדשות מבית ארטקסרול -

ההקלדה של פירוש הברטנורה נוראית, בכמה מקומות שלמדתי היו טעויות אין ספור, באופן שמשנה את המשמעות, ומצוה לתקן

שומר כתב:בדרך אגב שוטנשטין על הירושלמי הפליאו לעשות . בהבנת הירושלמי שהרבה יותר קשה מהבבלי. נשאר להם עוד כמה כרכים בודדים לסיים את כול הירושלמי נדמה לי 45 כרכים הפלא ופלא

האם יש מי שהשווה לפירוש של המאו"ר?

לבי במערב כתב:בענין ביאורם למשניות - כל עוד לא יתומצת לפחות למחצית, אין סיכוי שיתחרה עם מהדו' קהתי.

למעשה אני יכול להעיד שאני רואה עוברים מקהתי למשניות שלהם על אף האריכות [יש לציין שהאריכות מחולקת לשלשה מדורים כך שזה בעצם קצר]

נהר שלום כתב:למעשה אני יכול להעיד שאני רואה עוברים מקהתי למשניות שלהם על אף האריכות

אדרבא, וכאמור:

לבי במערב כתב:מיני' ומינייהו יתקלס עלאה.

מדובר על מקומות שפי' קהתי הי' אצלם בבחי' 'לכתחילה' מעיקרא?

לבי במערב כתב:

נהר שלום כתב:למעשה אני יכול להעיד שאני רואה עוברים מקהתי למשניות שלהם על אף האריכות

אדרבא, וכאמור:

לבי במערב כתב:מיני' ומינייהו יתקלס עלאה.

מדובר על מקומות שפי' קהתי הי' אצלם בבחי' 'לכתחילה' מעיקרא?

כן בחו"ל

ייש"כ.

לימודו של בבא סאלי במשניות קהתי ודבריו עליו -

ר' דוד יהודיוף, הסבא קדישא בבא סאלי, עמ' ריד נתיבות תשמ"ה

ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... 2029791703

ובנוסח קצת אחר בספרו ישראל סבא קדישא, ירושלים תשע"ה, עמ' 128

לבי במערב כתב:

גביר כתב:הוא נתון לתחרות עם שוטנשטיין

ברור ופשוט, ולמה שלא יהא כך. מיני' ומינייהו יתקלס עלאה.

בענין ביאורם למשניות - לפענ"ד, כל עוד לא יתומצת לפחות למחצית, אין סיכוי שיתחרה עם מהדו' קהתי.

בשטיינזלץ על המשניות שבדפוס, העיונים יותר מתומצתים וההבחנה בין המדורים השונים ברורה הרבה יותר מבמשניות ארטסקרול

גביר כתב:לימודו של בבא סאלי במשניות קהתי ודבריו עליו -

ר' דוד יהודיוף, הסבא קדישא בבא סאלי, עמ' ריד נתיבות תשמ"ה

ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... 2029791703

ובנוסח קצת אחר בספרו ישראל סבא קדישא, ירושלים תשע"ה, עמ' 128

בקיצור הבאבא סאלי לא ידע מי הוא ר' קהתי, וחתנו שיקרו לו.

תורת המן כתב:

2022-09-02 (2).png

בקיצור הבאבא סאלי לא ידע מי הוא ר' קהתי, וחתנו שיקרו לו.

במה שיקר לו?

בברכה המשולשת כתב:במה שיקר לו?

פשוט שאין הרב הזה חושב שהוא פחיתות כבוד משום שהוא בן זמנו של הבאבא סאלי, אלא משום שר' קהתי היה פקיד בנק ולא היה חרדי במלוא מובן המילה.

תורת המן כתב:בקיצור הבאבא סאלי לא ידע מי הוא ר' קהתי, וחתנו שיקרו לו.

במחילה מכת"ר, במה שיקרו האם הוא לא משלומי אמוני ישראל? האם הייתה מגדירו 'אדם חופשי' אתמהה.
וגם אם רצונך לומר כן[ואינני מסכים וח"ו לומר כן על צדיק כמו הרב קהתי זצ"ל] למה לומר ש"שיקר" אולי כך חשב באמת.
איך שלא יהיה הבבא סאלי לא ראה כל בעיה בתוכן הפירוש.[ואדרבא ראה שהוא טוב ושיש בו תועלת אם למד בו].

תורת המן כתב:

בברכה המשולשת כתב:במה שיקר לו?

פשוט שאין הרב הזה חושב שהוא פחיתות כבוד משום שהוא בן זמנו של הבאבא סאלי, אלא משום שר' קהתי היה פקיד בנק ולא היה חרדי במלוא מובן המילה.

לא לגמרי ברור שיש מלוא מובן למילה 'חרדי', ועכ"פ הבאבא סאלי כנראה גם לא היה חרדי במלוא מובן המילה. והגאון ר' יעקב בלוי, דיין בעדה החרדית, גם הוא לא היה חרדי במלוא מובן המילה, שהרי היה פקיד בנק. והשאלה, לפי הנוסח כאן, היא אם היה משלומי אמוני ישראל (והוא מלשון הכתוב בשמואל).
להמן כואב שחתנו של הבאבא סאלי לא ספר את החורים בכיפה של הרב קהתי (שיש לא מעט אנשים בדורנו שחייבים על פי דין לראות בו רבם המובהק).
אך בוא נניח שההיסטוריה היתה מתנהלת "נכון" וחתנו לא היה משקר לו. לשם הדיון יתואר התרחיש הדמיוני הבא:
לאחר שהרב המקומי הלך, שאל רבינו את חתנו: האם קהתי בעל הפירוש הוא אדם חפשי ורק יודע ספר, ומדוע שאל רב העיר את השאלה הזו?
בתגובה גילה החתן את אוזנו של אדמו"ר שאכן קהתי הוא אדם מפוקפק בעל דעות פסולות ומעשים נתעבים. מיד פרץ אדמו"ר בבכי מרורות וטפח על לוח לבו עד שכל הרואה משתומם מגודל הצער, ולא נחה דעתו עד שישב בתענית חודש ימים ובכל יום ויום השליך את הספר על קרקע עולם ודרך עליו ברגל יחפנית פ"ד פעמים.
יש להניח שאתה היית מרוצה מאוד ממעשה כזה.
אבל סוף סוף, גם לשיטתך, הבאבא סאלי מפי חתנו הוא חי, ולתגובתו אין משמעות. שהרי הוא לא הכיר את המחבר, ורק סמך על השמועה שמסר לו חתנו, אם שקרית ואם אמיתית.
כדאתינן להכא, גם אתה לא יודע על קהתי כלום ושום דבר, מעבר לזה שהיה פקיד בנק.

ליתר דיוק:

שני המדורים האלה, מכל מקום, לא נכנסו לפירוש המודפס.
ובכלל, ספר הזכרון נמצא באוצר, וכדאי לקרוא אותו.

תורת המן כתב:

בברכה המשולשת כתב:במה שיקר לו?

פשוט שאין הרב הזה חושב שהוא פחיתות כבוד משום שהוא בן זמנו של הבאבא סאלי, אלא משום שר' קהתי היה פקיד בנק ולא היה חרדי במלוא מובן המילה.

גם בעל התורה תמימה היה פקיד בנק. מענין לדעת מה ההבדל בין התואר "חרדי" סתם לבין התואר "חרדי במלא מובן המילה"? האם פקיד בנק לא יכול להיות חרדי במלא מובן המילה?

אני לא אמר דעתי בכל הנדון כאן כלל. רק אמרתי שלפי המסופר פשיטא לי שלא היתה כוונת הרב ההוא למה שביאר חתנו, וע"פ פשטות גם חתנו ידע שלא היתה זה כוונתו, רק שיקר לו.

אם למשל היה ה'באבא סאלי מעיין באגרות משה, לא נראה לי שהיה אומר לו מידי.

מה המסר מזה, ומה לעשות עם זה, לא כתבתי, והבוחר יבחר לעצמו.

זאב ערבות כתב:

תורת המן כתב:

בברכה המשולשת כתב:במה שיקר לו?

פשוט שאין הרב הזה חושב שהוא פחיתות כבוד משום שהוא בן זמנו של הבאבא סאלי, אלא משום שר' קהתי היה פקיד בנק ולא היה חרדי במלוא מובן המילה.

גם בעל התורה תמימה היה פקיד בנק. מענין לדעת מה ההבדל בין התואר "חרדי" סתם לבין התואר "חרדי במלא מובן המילה"? האם פקיד בנק לא יכול להיות חרדי במלא מובן המילה?

בודאי יכול. ושני דברים הם:
א' פקיד בנק.
ב' אינו חרדי אלא מזרחי.

זאב ערבות כתב:גם בעל התורה תמימה היה פקיד בנק.

רק הוא?!
הרי רבים רבים מהתנאים ומהאמוראים מהראשונים ומהאחרונים שעסקו במלאכה!
אלא מוכרחים לתרץ שכל זה היה לפני ש"ניתנה התורה מחדש" (אחרי השואה?) ונתחדשה ה"הלכה" (רח"ל) שלא ראוי לעסוק בתלמוד תורה עם דרך ארץ, וכל תורה שיש עמה מלאכה - הריהי בטלה ונחשבת כעוון וכו'.
וה' הטוב יכפר בעד.

ובמחשבה נוספת, בזה יש לתרץ גם את המשך שאלתך:
התואר "חרדי" - חרד לדבר ה' - הוא למי שמאמין בתורת ה' והולך בה.
והתואר "חרדי במלא מובן המילה" - הוא כנראה למי שמאמין גם ב"תורה חדשה" הנ"ל, רח"ל...

תורת המן כתב:אני לא אמר דעתי בכל הנדון כאן כלל. רק אמרתי שלפי המסופר פשיטא לי שלא היתה כוונת הרב ההוא למה שביאר חתנו, וע"פ פשטות גם חתנו ידע שלא היתה זה כוונתו, רק שיקר לו.

אם למשל היה ה'באבא סאלי מעיין באגרות משה, לא נראה לי שהיה אומר לו מידי.

מה המסר מזה, ומה לעשות עם זה, לא כתבתי, והבוחר יבחר לעצמו.

אתה ממשיך לחזור על זה ובמחילה מדוע לכתוב ששיקר?
הבבא סאלי התעניין אם הוא 'חופשי'. לא אם הוא 'חרדי' והשיב לו הנכד שהוא משלומי אמוני ישראל. אולי בעיניך תואר זה שמור רק לחרדים אך אם אתה חושב שהבבא סאלי חשב כך הרי שהנך או לא מכיר את דרכו של הבבא סאלי או טועה.[לא שקרן כמובן].
מעבר לכך שאתה יכול לחשוב שהנכד טועה זכותך לחשוב כרצונך אך אינני רואה שום הצדקה לומר כך בפומבי שהוא שיקר וכי חוקר כליות ולב כבודו?
ואיך שלא יהיה לא מצא כל פסול בפירוש עצמו כמובן ואדרבא כנראה חשב שהוא מוצלח וכנ"ל.

אין דרכי בדרך כלל להתלהם בפורום, אך כבוד התורה מחייב למחות במי שפוגע בלומדיה ועוסקיה, וכבר נענש רבי אלעזר ברבי שמעון על כך שלא מחה כששמע גנות על תלמיד חכם.

אני לא מצליח להבין איך מעז לו עלוב ששורץ באינטרנט וקורא לעצמו "תורת המן" - אולי על שם המן האגגי?! - לפעור את פיו כנגד תלמיד חכם שיגע ועמל בתורה באופן שמעטים בדור יגעו, אם בכלל.
אני לא יודע אם טרחתם לקרוא מה שמובא כאן לעיל מזכרונות אשתו של ר' פנחס קהתי, אבל היא כתבה שכאשר עבד על כתיבת הפירוש למשנה לא היה לו זמן אפילו לאכול, והיא היתה צריכה להכניס לו את האוכל לפה תוך כדי שהוא לומד! כן, קראתם נכון! הוא היה כל כך שקוע בעבודת הקודש של פירוש המשנה עד שלא היה לו זמן אפילו להרים ידיים לאוכל ולהכניס את האוכל לפיו!
אני לא זוכר שקראתי כאלה דברים אפילו לא על ר' חיים קנייבסקי זצ"ל...

קיימא לן שחיבור שנתקבל בכלל ישראל זכה לכך רק בסייעתא דשמיא, באופן שהחיבור נכתב לשם שמים גמור, והרבה חיבורים שמחבריהם חשבו שירעישו את העולם נמוגו במדפי הספרים ללא עין צופיה.
במשך שנות דור ויותר הרב פנחס קהתי הנגיש את לימוד המשניות לעשרות אלפי אנשים,
אינספור משניות נלמדו והובנו בזכותו,
וזה לא עבודת מערכת של עשרות אנשים כמו משנות שוטנשטיין, אלא יצירה של אדם אחד שעמל בכל כוחו על הדבר.
מעטים ביותר החיבורים התורניים בני דורנו שזכו למה שזכה פירוש קהתי, מאז החפץ חיים ואילך מסתמא לא היה מי שזכה לכך כמותו!
יודע כל מי שלומד את הפירוש שפירושו הוא בהיר, צהיר ומנהיר. רק מי שניסה אי פעם לכתוב פירוש על מקור קשה להבנה יכול להבין את העוצמה שבזה.
ייתכנו ביקורות והשגות על הפירוש, וכך היא דרכה של תורה. אף אני שמעתי מאחד מרבותי טענה כנגד הפירוש שבכל מקום חיפש את הפירוש הקל ביותר להבנה ולכן לפעמים יכולים להיווצר סתירות ממשנה למשנה. אמנם אני אישית לא נתקלתי בתופעה כזו.
אך לכתוב עליו כאילו הוא אחרון הפרחחים ועוד לפרסם זאת לעיני כל, כמו לכתוב שאילו הבבא סאלי היה יודע מיהו לא היה לומד בספריו זו עוולה וחוצפה שאין כדוגמתה. וכי בגלל שצבע כיפתו היה לבן הוא לא זכאי לכבוד תורה?!
ברור לי שכל מי ששותף לעוולה זו נגד המחבר היקר זצ"ל, צריך לעלות לקברו ולבקש מחילה בפני עשרה בני אדם, וכולי האי ואולי, שלא תתבע התורה את עלבונה, ויפה שעה אחת קודם לפני יום הדין.

הציטוטים מהבאבא סאלי לא אמינים בכלל, יש חתימה ממנו להצביע ג' וגם ב' וגם נגד השתתפות בבחירות...

(הבבא סאלי לא היה "קנאי שאינו לומד ספרים שחיבר אדם שאינו מחוגו הצר, ואגב, אחיו הבבא חאקי היה חבר הפועל המזרחי).

נ"ב. משניות שטיינזלץ יצאו כעת, הנה דוגמא מפרק אלו מציאות: https://drive.google.com/file/d/1ysMfC3 ... p=drivesdk

יפה מאוד. ייש"כ על הדוגמא.
על איזה משניות יצא?

יצא על כל ששת הסדרים, 13 כרכים

פלוריש כתב:על איזה משניות יצא?

יצא על כל ששת הסדרים, 13 כרכים[/quote]
תודה רבה.

עתה ראיתי שאת הסיפור על בבא סאלי לפי הנוסח המובא 'בישראל סבא קדישא' [שאינו באוצר לע"ע] כבר סרק והעלה לעיל הרב איש צפת.

שוב ושוב. לא ידעתי למה אנשים פשוט אין קוראים בכלל מה שכתבתי.

הדברים פשוטים. אחד בא לשם ושאל את הבאבא סאלי, וכי אתה לומד קהתי, בתמיה?

ועכשיו, אולי אחד מן החכמים המוחים פה, יסביר לי, מה דעתך על תמיה זו. ולמה יהיה זר בעיני אותו רב, שהבאבא סאלי ילמד באותו פירוש.

לדעתי פשיטא, שכוונת הרב ההוא שאינו כבוד משום שהרב ההוא לא אחז מהרב קהתי. שוב זאת אינו אומרת, מה שאני חושב על הר' קהתי, או מה באמת דרגת הר' קהתי, רק הסברה בדברי הרב ההוא. וכן יסכים כל רואה הישר.

ואני משער שגם חתנו של הבאבא סאלי ידע מה היתה כוונת הרב הזה, רק שיקר לו ואמר הסבר אחר שבוודאי לא עלה על דעת שום אדם.