פורום אוצר החכמה

שברי לוחות כתב:

אוצר בלום כתב:בספר זוהר חי מציין האדמו"ר מקאמארנא כמה פעמים למה שנראה ככתבי האר"י ומשתמש בראשי התיבות פס"ד, ראה למשל בבראשית דף קמ"א ע"א וע"ב, שם קנ"ב ע"ב, קנ"ו ע"א, ועוד.
איה פותר?

פירוש ספרא דצניעותא

ישר כח.
חשבתי על זה, אבל לא הבנתי למה הכוונה, אם לספד"צ עצמו - אין התאמה בדפים, הקאמארנער מציין לדפים קכ"ג - קכ"ה בשעה שהספד"צ הוא בפרשת תרומה מדף קע"ו והלאה, ואם לשער מאמרי רשב"י - גם שם פירוש הספד"צ הוא מעמ' כ"א בדפוס שתח"י, ופרט לכך למיטב ידיעתי השערים לא היו לפני הקאמארנער, לא כן?

כתב

אוצר בלום כתב:חשבתי על זה, אבל לא הבנתי למה הכוונה, אם לספד"צ עצמו - אין התאמה בדפים, הקאמארנער מציין לדפים קכ"ג - קכ"ה בשעה שהספד"צ הוא בפרשת תרומה מדף קע"ו והלאה, ואם לשער מאמרי רשב"י - גם שם פירוש הספד"צ הוא מעמ' כ"א בדפוס שתח"י, ופרט לכך למיטב ידיעתי השערים לא היו לפני הקאמארנער, לא כן?

אין בידי ספרו של הקאמארנער, אבל כנראה הוא התכוון לפירוש ספרא דצניעותא שנדפס בתוך זוהר הרקיע, קארעץ תקמ"ה.
ציון הדפים שמופיע אצלו - מתאים לדפוס זה.
אם נכונה השערתי - כי אז אין מדובר בפירוש ספרא דצניעותא שכתב האר"י עצמו.

בריושמא כתב:כתב

אוצר בלום כתב:חשבתי על זה, אבל לא הבנתי למה הכוונה, אם לספד"צ עצמו - אין התאמה בדפים, הקאמארנער מציין לדפים קכ"ג - קכ"ה בשעה שהספד"צ הוא בפרשת תרומה מדף קע"ו והלאה, ואם לשער מאמרי רשב"י - גם שם פירוש הספד"צ הוא מעמ' כ"א בדפוס שתח"י, ופרט לכך למיטב ידיעתי השערים לא היו לפני הקאמארנער, לא כן?

אין בידי ספרו של הקאמארנער, אבל כנראה הוא התכוון לפירוש ספרא דצניעותא שנדפס בתוך זוהר הרקיע, קארעץ תקמ"ה.
ציון הדפים שמופיע אצלו - מתאים לדפוס זה.
אם נכונה השערתי - כי אז אין מדובר בפירוש ספרא דצניעותא שכתב האר"י עצמו.

בהחלט! מצאתי שם את הדברים. ישר כח עצום.

בספר ערוגת הבושם מביא מספר משפ"י ??

איזה ערוגת הבשם יש הרבה?

יש ליתן תמיד ציון מדויק.
בערגה"ב משתמש בזה במובן: מה שפירש/פירשו/פירשתי.

ממזרח שמש כתב:בספר ערוגת הבושם מביא מספר משפ"י ??

ערוגת הבשם גרינוואלד (לדוגמא בפרשת תזריע דף כ"ו ע"ג)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

ממזרח שמש כתב:בספר ערוגת הבושם מביא מספר משפ"י ??

ערוגת הבשם גרינוואלד (לדוגמא בפרשת תזריע דף כ"ו ע"ג)

ושם הכוונה מה שפירשתי.

ישר כח

מצאתי כתוב כך
ומשביעין אותו שבועה חמורה בשי"ח ובחלק שיש לו לעולם הבא שלא יבטל את הגט וכו'.
מהו ראשי תיבות אלו?
ייש"כ למסייעים

אולי זה בשם יתברך כך מצאתי בכמה ספרים.
כגון בשו"ת שמחה לאיש אלישר. וקהלות יעקב אלגאזי.

הבטחתי כתב:מצאתי כתוב כך
ומשביעין אותו שבועה חמורה בשי"ח ובחלק שיש לו לעולם הבא שלא יבטל את הגט וכו'.
מהו ראשי תיבות אלו?
ייש"כ למסייעים

שמא יוכל כבודו לציין המקור בספר או בכתב יד או לחילופן להעלות תצלום?

יד אהרן אבן העזר דף קמ"ג (אות הג' נשמטה בדפוס - וכתוב ק"מ - אבל הוא לאחר קמ"ב) בטור השמאלי סוף אות א'
האות ח' ברורה, אבל בהחלט יתכן וזו טעות הדפוס, כמצוי הרבה בספר זה.

לכאורה הוא כמו שהזכיר החה"ש יוסף חיים אוהב ציון הי"ו בשם/בשמו יתברך.

הבטחתי כתב:יד אהרן אבן העזר דף קמ"ג (אות הג' נשמטה בדפוס - וכתוב ק"מ - אבל הוא לאחר קמ"ב) בטור השמאלי סוף אות א'
האות ח' ברורה, אבל בהחלט יתכן וזו טעות הדפוס, כמצוי הרבה בספר זה.

באיזה דפוס כבודו משתמש?
בדפוס איזמיר שבהיברובוקס אינו ברור כלל. ומאחדך לא נשמטה הג' של העמוד.

הנה עוד עותק.

אינני יודע, כך יש בטופס שלי, ואיני יודע מנין הוא
על כל פנים ייש"כ על הטירחה.

לכבוד רבני הפורום שליט"א
אבקש את עזרתכם בפיענוח ראשי תיבות ש"ל הנמצא בספר חיים עד העולם, וכך הוא כותב:
ובענין זה שנודרים בפני הספר תורה נדבה להקהל קדוש בעליית ספר תורה, וכן מה שקונים המצות ביום שבת קודש, והגזבר מחזיר בשני וחמישי והקופה בידו לגבות עליות ומצות, וכן גזבר של ש"ל? היינו תבעו הגזבר, ואם לא פרע הרי הוא עובר משום בל תאחר.

שובי נפשי כתב:לכבוד רבני הפורום שליט"א
אבקש את עזרתכם בפיענוח ראשי תיבות ש"ל הנמצא בספר חיים עד העולם, וכך הוא כותב:
ובענין זה שנודרים בפני הספר תורה נדבה להקהל קדוש בעליית ספר תורה, וכן מה שקונים המצות ביום שבת קודש, והגזבר מחזיר בשני וחמישי והקופה בידו לגבות עליות ומצות, וכן גזבר של ש"ל? היינו תבעו הגזבר, ואם לא פרע הרי הוא עובר משום בל תאחר.

שמן למאור

יפה. יישר כוח.

אליהו חיים כתב:

שובי נפשי כתב:לכבוד רבני הפורום שליט"א
אבקש את עזרתכם בפיענוח ראשי תיבות ש"ל הנמצא בספר חיים עד העולם, וכך הוא כותב:
ובענין זה שנודרים בפני הספר תורה נדבה להקהל קדוש בעליית ספר תורה, וכן מה שקונים המצות ביום שבת קודש, והגזבר מחזיר בשני וחמישי והקופה בידו לגבות עליות ומצות, וכן גזבר של ש"ל? היינו תבעו הגזבר, ואם לא פרע הרי הוא עובר משום בל תאחר.

שמן למאור

מי הוא הס' הנ"ל.

מה הר"ת ע"ס ה"פ.
תודה

יקוב כתב:מה הר"ת ע"ס ה"פ.
תודה

במשניות עטרת שלמה פיתחו ר"ת ע"ס =עד סוף, ולר"ת ה"פ פיענחו כקיצור תיבה הפרק, ולפי זה ההמשך צ"ל בס' יד ולא ובס'.
והכוונה דבכל ציורי המשנה מכאן ועד סוף הפרק [בהבדל הקטורת שבכל יום להקטורת של יוה"כ] מובא ברמב"ם בספר יד במקום המצויין.

אליהו חיים כתב:במשניות עטרת שלמה פיתחו ר"ת ע"ס =עד סוף, ולר"ת ה"פ פיענחו כקיצור תיבה הפרק

ייש"כ
אכן חשבתי לומר כן, כי כך משמע משיגרא דלשונו במקו"א

תודה רבה.

נשאלתי מאחד כדלהלן:

בשמו"ר פ"ל, יד:

ואלה המשפטים, דוד אמר (תהלים יט) "יראת ה' טהורה עומדת לעד". מהו, כך אתה מוצא אדם שונה מדרש הלכות ואגדות ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום. משל לאדם שאמר לחבירו יש לי אלף מדות של תבואה יש לי אלף מדות של שמן ואלף של יין. אמר לו חבירו יש לך אפותיקאות ליתן אותן בהם, אם יש לך כן הכל שלך, ואם לאו אין בידך כלום. כך אדם שונה הכל, אמרו לו אם יש לך יראת חטא הכל שלך שנאמר (ישעיה לג) "והיה אמונת עתיך וגו' יראת ה' היא אוצרו" לכך נאמר יראת ה' טהורה.

ובפי' מהרז"ו:

אפותיקאות. במ"ע בל"י אוצרות, ע' לעיל פכ"ד ס"ג, שבת (דף לא).

ושאלתו בפיו, מהו פענוחו של הר"ת שבצבע אדום (ה"בל"י" הוא בל' יוונית כמובן)? האם הכוונה "במוסף [ה]ערוך", אך הרי דבר זה אכן מופיע בהערוך עצמו ולא במוסף הערוך (קרי, מבלי הוספת הא"ב של המוסף [שאגב - לכאו' כוונתו הוא א'מר ב'נימין. האם אכן כנים הדברים?] ) ?

או שמא הכוונה למשהו אחר? וא"כ, מהו?

ובשם השואל, נביע תשוח"ח על המענה בדבר.

ערך זה מקורו הוא אכן מוסף הערוך ולא בערוך עצמו.[הערוך הביא אפתק, ורב"מ הוסיף גם אפוטיקון, ששם מופיע הציטוט שהבאת].
(א"ב הוא כפי שכתבת).

תודה על המענות. וכנראה שבמהדורת הערוך בה עיין הלה -- היו דברים משום ערבוביא..

מה זה ראשי תבות הו"ד בלשון הלמדנים?
הו"ד בספר פלוני.

חגי פאהן כתב:מה זה ראשי תבות הו"ד בלשון הלמדנים?
הו"ד בספר פלוני.

הובאו דבריו.

ווארט נאה כתב בס' זקן אהרן (להג"ר אהרן [ב"ר אפרים פישל] פריד זצ"ל, י"ל מונקאטש תרמ"ח, פרשת ויצא, ד"ה ונתן – דף יג ע"ב).

ובתו"ד כתב "ונ"ל דכ' בקה"ק בתפלה צריך לבאר יותר כל צרכו וכו'".

ובעניותי לא זכיתי להבין כוונתו, מהו קה"ק, ומהיכן המקור לדבר זה.

מצו"ב צילום:

צ"ל בזה"ק. [ראה על הצילני מיד אחי].

יישר כח.
מעכ"ת יוכל להביא לי אולי המקור המדוייק בזוה"ק - אם יודע?

בראשית קסט, א.

ברוך אתה למקום שהשבת אבידתי!

מה שנכון נכון כתב:בראשית קסט, א.

וזה לשון הזוה"ק שם:

"הדא הוא דכתיב הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים, מכאן מאן דצלי צלותיה דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות, הצילני נא, ואי תימא דהא שזבת לי מלבן, מיד אחי, ואי תימא קריבין אוחרנין סתם אחין אקרון, מיד עשו, מאי טעמא בגין לפרשא מלה כדקא יאות, ואי תימא אנא אמאי אצטריך כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני, בגין לאשתמודעא מלה לעילא ולפרשא לה כדקא יאות ולא יסתים מלה".

ותרגומו: "זהו שכתוב, הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. מכאן מי שמתפלל תפילתו, שצריך לפרש דבריו כראוי. הצילני נא. ואם תאמר שהרי הצלתני מלבן – מיד אחי. ואם תאמר קרובים אחרים סתם נקראים אחרים – מיד עשו. מה הטעם, בשביל לפרש הדבר כראוי. ואם תאמר, אני למה אצטרך – כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני. כדי להודע דבר למעלה ולפרשו כראוי, ולא יסתיר הדבר", עכ"ל.

ויש לשאול, מה באמת ביאור הדבר, הא כלפי שמיא גליא היטב מה כוונת המתפלל, ולמה באמת המתפלל צריך שיפרש דבריו כראוי.

האם הוא מדין עומד לפני המלך, שאין זה דרך ארץ לבוא למלך עם בקשה קצרה (הגם שיודע מה בקשתו) - ולכן צריך שיפרש דבריו - ?

[ובדרך אגב יש לעורר ממשה רבינו ע"ה, שהתפלל בקוצר אמריו: "א-ל נא רפא נא לה", וצ"ת.
ומצאתי כעת באוה"ח (שמות ח, ח) שכתב בתפילת מרע"ה על הצפרדעים כדברי הזוה"ק - דצ' לפרש תפילתו, וצ"ע]

אשרי יושבי ביתך כתב:.

עיין הגהות ריעב"ץ ברכות לד ע"א בענין תפלת משה רבינו רפא נא לה.

במכקת"ה

אחרים היו כותבים בציור זה במחילת כבוד תורתו, או משהו כזה, אבל איני יודע איך לפענח במכקת"ה

מהו ראשי תיבות ג' ט' ק' ר' ע' פ' ח'

גולגלתא לבנה, טלא דבדולחא, קרומא דאוירא, רעוא דמצחא, עמר נקא, פקיחו דעיינין, חוטמא,