פורום אוצר החכמה

ב"ה נתעורר האשכול לתחי', וזו הזמדנות להציע שוב שאלתי:

כרמי שלי כתב:האם לוחות הברית עמדו בראש פסגת הר סיני כבציורים?

האם מצינו שמשרע"ה העמיד את הלוחות ל'תצוגה' בראש ההר? והרי גודל הלוחות הוא ששה טפחים על ששה טפחים והיאך זה ניתן להבחין למרחוק בהן ובכתבן?

ליל שבת פרשת תולדות בביתנו
אני: חמוד מה עשו הרשע עשה?
ילדי הקט שיחי': זרק אבנים על חתולות, ומקלות על כלבים.

??????

האם היה מתעלל בחיות? או שמא רק צד אותם?

אם היה מתעלל בנשים (כדברי רש"י בפ' תולדות עה"פ ויהי עשו בן ארבעים שנה), למה מופקע לומר שהתעלל בבע"ח?

דרומי כתב:אם היה מתעלל בנשים (כדברי רש"י בפ' תולדות עה"פ ויהי עשו בן ארבעים שנה), למה מופקע לומר שהתעלל בבע"ח?

בפשטות עינוי שם אין פירושו התעללות (כהתעללות בבע"ח).

אלא כמ"ש בפ' וישלח לגבי דינה. ובכן...

ובכן אין ללמוד מזה שהיה זורק אבנים על חתולות.

סגי נהור כתב:

דרומי כתב:אם היה מתעלל בנשים (כדברי רש"י בפ' תולדות עה"פ ויהי עשו בן ארבעים שנה), למה מופקע לומר שהתעלל בבע"ח?

בפשטות עינוי שם אין פירושו התעללות (כהתעללות בבע"ח).

בפשטות עינוי שם היינו שצד נשים תחת בעליהן - וזהו עצם העינוי ולא המעשה עצמו.

ליל שבת פרשת תולדות בביתנו
אני: חמוד מה עשו הרשע עשה?
ילדי הקט שיחי': זרק אבנים על חתולות, ומקלות על כלבים.
??????

בציור של יוני גרנשטיין

כרמי שלי כתב:ב"ה נתעורר האשכול לתחי', וזו הזמדנות להציע שוב שאלתי:

כרמי שלי כתב:האם לוחות הברית עמדו בראש פסגת הר סיני כבציורים?

האם מצינו שמשרע"ה העמיד את הלוחות ל'תצוגה' בראש ההר? והרי גודל הלוחות הוא ששה טפחים על ששה טפחים והיאך זה ניתן להבחין למרחוק בהן ובכתבן?

האירני ח"א אשר לוחות האבן כלל לא נמצאו במעמד הר סיני! אלא נִתנו לאחר ארבעים יום, כמפורש בכתוב.

והנה לנו פירכא עצומה על מסורתן של גננות...

נהר שלום כתב:האם כתוב היכן שהוא שעשו היה גינג'י או גם זה ממסורת הגננות?

דנו על כך לעיל.

חנוכיה עגולה - פסולה.
נגד הרמ"א תרעא,ד (וכפי שכתבו במפורש באתר http://din.org.il/2017/12/01/חנוכיה-עגולה/ ).

בעיקר הענין ידוע דעת הרב ולבה על לימוד בריאת העולם ותגובת הרב שך ואכמל.
אם נצא מנקודת הנחה שעיקר סיפורי הגנים לפולקלור בעלמא כל הדיון עד עכשיו מיותר כגון הלוחות בהר או השיניים של עשיו.
ברם שונה הדבר לגבי אמונות תפלות כגון כוסו של אליהו או שן מתחת לכרית.
ולה' הישועה..

ילד כבן חמש חזר לביתו והודיע כי הקישקוש מ עט שעל ידו חוצץ בנטילת ידים וצריך להסיר החציצה קודם לנטילה כי כך שמע בגן.
הצבע אין בו ממש והוא 'חזותא בעלמא'. הילד אינו מקפיד בזה. נטילת ידים היא דרבנן. נטילת כל היד היא חומרא (בפשטות). וצ"ע.

שיר ממסורת הגננת.

מה לא נכון בשיר הזה???

עם ישראל יצאו ממצרים
ואז היו עדיין טמאים
ולכלה היא התורה היו מחכים
התחילו בני ישראל הקדושים
להתקדש ולהיות טהורים
ספרו ומנו 49 יום

כך אנו סופרים ומונים
ולמתן תורה מתקדשים
שבעה שבועות
היום החמישים הוא יום
חג השבועות

פי האתון כתב:שיר ממסורת הגננת.

מה לא נכון בשיר הזה???

עם ישראל יצאו ממצרים
ואז היו עדיין טמאים
ולכלה היא התורה היו מחכים
התחילו בני ישראל הקדושים
להתקדש ולהיות טהורים
ספרו ומנו 49 יום

כך אנו סופרים ומונים
ולמתן תורה מתקדשים
שבעה שבועות
היום החמישים הוא יום
חג השבועות

מחלוקת תנאים, אם התורה ניתנה ביום ה50 לספירה או ביום ה51 (איכא למ"ד שיצאו ממצרים בע"ש, ואיכא למ"ד חמישי בשבת), והדעה הנפוצה כלישנא בתרא, שעפ"ז חוגגים את "שבת הגדול".

עזריאל ברגר כתב:

פי האתון כתב:שיר ממסורת הגננת.

מה לא נכון בשיר הזה???

עם ישראל יצאו ממצרים
ואז היו עדיין טמאים
ולכלה היא התורה היו מחכים
התחילו בני ישראל הקדושים
להתקדש ולהיות טהורים
ספרו ומנו 49 יום

כך אנו סופרים ומונים
ולמתן תורה מתקדשים
שבעה שבועות
היום החמישים הוא יום
חג השבועות

מחלוקת תנאים, אם התורה ניתנה ביום ה50 לספירה או ביום ה51 (איכא למ"ד שיצאו ממצרים בע"ש, ואיכא למ"ד חמישי בשבת), והדעה הנפוצה כלישנא בתרא, שעפ"ז חוגגים את "שבת הגדול".

א. למיטב זכרוני לפי סוגיא דשבת פז - פח לכו"ע ניתנה תורה ביום 51 רק שנחלקו אם 29 מאייר ושבעה מסיון, או 30 מאייר וששה מסיון...
ואם שגיתי העמידני על טעותי

ב. כשיצאו בני ישראל ממצרים לא ספרו את העומר מסיבה פשוטה שלא היה אז קרבן עומר (ובפשטות לא היה שום ספירה אז, רק 'התכוננו לקבלת התורה') ולכן הלשון ספרו ומנו וכו' אינה נכונה...

א. שבת פח,א, בראש העמוד.
ב. ראיתי שמציינים בזה לעיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת הרשב"א ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.

באיזה יום היה מתן תורה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=449736#p449736

מעט דבש כתב:באיזה יום היה מתן תורה
viewtopic.php?p=449736#p449736

ברוך שכיוונתי לדברי עצמי...

התכוונתי לציין לכל האשכול שם (וכגון למגן אברהם או"ח תצד, א שהובא שם).

עזריאל ברגר כתב:א. שבת פח,א, בראש העמוד.
ב. ראיתי שמציינים בזה לעיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת הרשב"א ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.

יש"כ.
א. מצורף סיכום הדעות שמצאתי באיזו טבלה.


ב. אכן כך כתוב בראשונים (וכן הוא בכל בו סימן נה)
וזה לשון העיטור:
והכי איתא בהגדה בשעה שאמר להן משה רבינו ע"ה תעבדון את האלהים על ההר הזה. א"ל ישראל משה רבינו אימתי זו א"ל לסוף חמשים יום והיו מונין כ"א וא' לעצמו מכאן קבעו חכמים לספור העומר בזה"ז שהרי עכשיו אין אנו מביאין לא קרבן ולא עומר אלא שאנו מחשבין יום לס"ת כמו שישראל מנו באותה שעה וסמך סופרים הוא.

לסיכום: במקרה הזה אכן צודקת הגננת...
א. אכן בני ישראל ספרו ומנו (כ"א לעצמו).
ב. ספרו 49 או 50 יום...

הר"ן שילהי פסחים מביא גם כעין זה

ובהגדה גם כן אמרו בשעה שאמר להם משה תעבדון את האלקים על ההר הזה, אמרו לו ישראל משה רבינו אימתי עבודה זו, אמר להם לסוף חמשים יום והיו מונין כל אחד לעצמו".

א"כ לכאורה צדקה הגננת, דאף להדעה שהוסיף משה יום א' מדעתו - לכאורה ספרו רק מ"ט יום ("לסוף נ' יום").

לבי במערב כתב:א"כ לכאורה צדקה הגננת, דאף להדעה שהוסיף משה יום א' מדעתו - לכאורה ספרו רק מ"ט יום ("לסוף נ' יום").

כפי שהזכרתי לעיל, ג מחלוקות בדבר:
לפי הסדר עולם - מתן תורה היה ביום החמישים.
לפי רבי יוסי (שמחמירים כמותו לגבי ה"ט) - משה הוסיף יום אחד מדעתו, ואז מתאים כדבריך.
אבל לרבנן (דקיי"ל כוותייהו לגבי שבת הגדול, וע"פ מה שפסק הרמב"ם בהלכות שאר אבות הטומאות, וכ"כ בשו"ע הרב במפורש בהלכות שבועות) - מלכתחילה היתה אמורה התורה להינתן ביום בו ניתנה שהוא ו סיון, 51 יום לספירה, 52 יום ליציאת מצרים.

בענייני השעה
האם יש קשר בין מאמר התנא יהודה בן תימא הוי עז כנמר וכו', לחג הסוכות?
כמדומה שאין גננת אחת בעולם שלא ביצעה עם הילדות קישוט סוכה על המאמר הנ"ל.

טרקטור כתב:בענייני השעה
האם יש קשר בין מאמר התנא יהודה בן תימא הוי עז כנמר וכו', לחג הסוכות?
כמדומה שאין גננת אחת בעולם שלא ביצעה עם הילדות קישוט סוכה על המאמר הנ"ל.

יש חובה לקשט דווקא בדברים שקשורים לחג?

זה מאמר קליט עם מסר אפקטיבי והרבה המחשה צבעונית, טבעי לחלוטין שיקשט מסדרונות בתי ספר וסוכות.

גם והיו עיניך רואות את מוריך לא קשור ממש לסוכות, וגם לא ארץ חטה ושעורה.
אבל אלה רעיונות שקלים להגשה והמחשה.

שמואל שלומוביץ כתב:

טרקטור כתב:בענייני השעה
האם יש קשר בין מאמר התנא יהודה בן תימא הוי עז כנמר וכו', לחג הסוכות?
כמדומה שאין גננת אחת בעולם שלא ביצעה עם הילדות קישוט סוכה על המאמר הנ"ל.

יש חובה לקשט דווקא בדברים שקשורים לחג?

אולי זה לחזק את היושן בסוכה שיהיה עז נמר אפילו שלפעמים לא נרדם כ"כ טוב.

אבני גזית כתב:גם והיו עיניך רואות את מוריך לא קשור ממש לסוכות, וגם לא ארץ חטה ושעורה.

ארץ חיטה ושעורה קשור ביותר.
זה חג האסיף, ולמי שזה לא מספיק לו, הקישוטים שמוזכרים בתלמוד הם: עטרות שבלים, פרכילי ענבים ורמונים.

יושב ירושלים כתב:

אבני גזית כתב:גם והיו עיניך רואות את מוריך לא קשור ממש לסוכות, וגם לא ארץ חטה ושעורה.

ארץ חיטה ושעורה קשור ביותר.
זה חג האסיף, ולמי שזה לא מספיק לו, הקישוטים שמוזכרים בתלמוד הם: עטרות שבלים, פרכילי ענבים ורמונים.

וגם קרמים וסדינין המצויירין אגוזים אפרסקין שקדים וכו', בקיצור כל מה שיפה ומרחיב הדעת.

שמואל שלומוביץ כתב:

יושב ירושלים כתב:

אבני גזית כתב:גם והיו עיניך רואות את מוריך לא קשור ממש לסוכות, וגם לא ארץ חטה ושעורה.

ארץ חיטה ושעורה קשור ביותר.
זה חג האסיף, ולמי שזה לא מספיק לו, הקישוטים שמוזכרים בתלמוד הם: עטרות שבלים, פרכילי ענבים ורמונים.

וגם קרמים וסדינין המצויירין אגוזים אפרסקין שקדים וכו', בקיצור כל מה שיפה ומרחיב הדעת.

אתה באמת חושב שאנשים היו מקשטים את הבית שלהם בפרכילי ענבים?
אני מסכים שמדובר שם גם על נוי סתם, אבל לענ"ד קשה להתעלם מהקשר של תליית פירות לחג האסיף [אגוזים וכו' גם קשורים לענין כמובן].

יושב ירושלים כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:

יושב ירושלים כתב:

אבני גזית כתב:גם והיו עיניך רואות את מוריך לא קשור ממש לסוכות, וגם לא ארץ חטה ושעורה.

ארץ חיטה ושעורה קשור ביותר.
זה חג האסיף, ולמי שזה לא מספיק לו, הקישוטים שמוזכרים בתלמוד הם: עטרות שבלים, פרכילי ענבים ורמונים.

וגם קרמים וסדינין המצויירין אגוזים אפרסקין שקדים וכו', בקיצור כל מה שיפה ומרחיב הדעת.

אתה באמת חושב שאנשים היו מקשטים את הבית שלהם בפרכילי ענבים?
אני מסכים שמדובר שם גם על נוי סתם, אבל לענ"ד קשה להתעלם מהקשר של תליית פירות לחג האסיף [אגוזים וכו' גם קשורים לענין כמובן].

אני לא שולל את הרעיון בהחלט, אבל הראיה הינה קלושה מאד, הברייתא שם עוסקת בדין להסתפק מנוי סוכה, ולכן מזכירה פירות יינות שמנים וסלתות, כדי לומר שאסור להסתפק מנויה כיון שהוקצה למצווה.
אלא שאתה הצעת שנקטו דווקא שבעת המינים מפני היחס לאסיף של א"י שיש בו שבח יתר בז' מינים, וע"ז הבאתי שלא נקבע בזה דבר מיוחד בהכרח.

הגננת תחי' חדשה, שיעקב הלך לחרן אחרי שהיה בבית אל קפצה לו הדרך לחרן בשביל השידוך, כמדומה שלקבלת חז''ל בחולין זה היה הפוך.

שייף נפיק כתב:הגננת תחי' חדשה, שיעקב הלך לחרן אחרי שהיה בבית אל קפצה לו הדרך לחרן בשביל השידוך, כמדומה שלקבלת חז''ל בחולין זה היה הפוך.

אם הבנתי נכון, כמדומני שהרמב"ן( בראשית כל, יז) סובר כמו הגננת, או תסביר יותר טוב מה האמת ובמה טעה הגננת.

בספר שלום לך אורחת מאת רבקה אליצור, מסופר שהפך שמן שממנו הדליקו נרות בחנוכה לא מצאו בבית המקדש, אלא ילד קטן הביא עמו בקבוק שמן בכיס, האם ידוע מי המציא את הסיפור הנ"ל?

גם זו לטובה כתב:בספר שלום לך אורחת מאת רבקה אליצור, מסופר שהפך שמן שממנו הדליקו נרות בחנוכה לא מצאו בבית המקדש, אלא ילד קטן הביא עמו בקבוק שמן בכיס, האם ידוע מי המציא את הסיפור הנ"ל?

אתה בעצמך כתבת את השם

עוד ממסורת (המצאות) הגננות
כשאברהם חזר מהעקידה ראה שהסתלקו שלשת הסימנים מעל האהל וכך ידע ששרה מתה....

אבימן כתב:עוד ממסורת (המצאות) הגננות
כשאברהם חזר מהעקידה ראה שהסתלקו שלשת הסימנים מעל האהל וכך ידע ששרה מתה....

ח"ו אינני מתכוין חלילה לסייע לגננות רח"ל.
אבל נעשה חשבון פשוט, חז"ל אומרים שהיו ג' סימנים שנסתלקו בפטירת שרה וחזרו בנישואי רבקה, ואם שרה נסתלקה כשהיה אברהם בהר המוריה א"כ ככה"נ הוא לא ראה את הסימנים כשחזר לביתו.

שמר כתב:

מעט דבש כתב:בענין סרח בת אשר - לגופו של ענין:

רש"י שמואל ב פרק כ פסוק יט

אנכי שלומי אמוני ישראל - אני מבני העיר ששלמים ונאמנים לישראל ולמלך ומדרש אגדה סרח בת אשר היתה אני השלמתי נאמן לנאמן ע"י נגלה ארונו של יוסף למשה אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי:

הכינור הוזכר בספר הישר פרק יד.

וראה עוד:
viewtopic.php?p=253430#p253430

יש"כ על המקור מספר הישר.
על עצם סיפורה של סרח ליעקב אודות יוסף לא היה נושא.
כעת נשאר לברר אם ההמשך יש לו שני בנים וכו' בר מקור הוא.
אגב, היא ניגנה בכינור ובמקביל שרה, או דילמא עצם הנגינה הרגיעה את יעקב ומימלא היה מוכן לקבל הבשורה, דלפי צד א' יל"ע הא קול באישה ערווה (ואפי' נכדתו ממש לא היתה לת"א).

לכאורה היא ניגנה ואמרה את הדברים ובאמירה בעלמא אין קול באשה ערוה.

בגליון 'נחלת צבי' יש דיון על מקור שילדים שיחקו עם סביבון כדי להטעות את היוונים.