פורום אוצר החכמה

איש.dot כתב:

עשוי לנחת כתב:

מלך שלם כתב:ספר חדש על הרוגוצ'ובר, מי יודע במה מדובר?

ספר ישן במהדורה [או הדפסה] חדשה.

זה של בורוכוב?

כן.
הבה ונשמע..

The Rogatchover Gaon, glimpse into the Rogatchover's universe, by R. DovBer Schwartz.
יצא לאחרונה [תשע"ג], ראיתיו רק מקופיא לצורך קטלוגו, מביא גם דוגמאות מדרך לימודו שכנראה תורגמו מספרי הרב מ"מ כשר ובכלל נראה שרובו ככולו מבוסס על הספרים שיצאו בלשה"ק. איני יודע מיהו אותו ר' דובער שוורץ אבל משמו נראה שהוא חבדניק או לפחות בן של חבדניק.

ספר ''קודש הילולים נופת צופים''
מאת הרה''ק רבי אהרן שמואל מסטעפין הכהן זצ''ל

מי זה מכון חסד לאברהם קאליסק? ומה הקשר של המחבר להרה"ק מקאליסק?

חסד לאברהם קאליסק הוא מכון ארכיוני לתולדות החסידות בארה''ק ובטבריה ועוד

יצא לאור לאחרונה ספר ההקדמה - הקדמת רבנו המבי"ט לקרית ספר, ערוכה ע"פ דפוס ראשון בתוספת הערות ומראי מקומות. קיבל תגובות נהדרות מקהל הלומדים. הו"ל מכון משך חכמה. הפצה יפה נוף.
מי שמכיר ולמד בספר מתבקש להגיב.

מצאתי פירוש חדש על הירושלמי פסחים עים פירוש "בית פצץ"... מישהו מכיר את המחבר או את הספר ?

והנה הספר השלם

יש מישהו שביצע רעיון דומה גם בבבלי ושולח למייל

בס"ד

ח...ח...ח...

ספר ''שו''ת השלוחים''
שאלות בהלכה משלוחי חב''ד

השאלה הראשונה הוא האם מותר להלביש תפילין לשיכור...

מה קורה פה?

ספר חדש "דרך האתרים" האינטרנט בראי ההלכה מאת ר' אברהם מימון הלוי, דיונים מפורטים אודות שאלות הלכתיות הנוגעות לשימוש באינטרנט, כמו השארת אתר פתוח בשבת, קניינים, תפילה וכיוצא בזה. התוכן מלא וגדוש וניכרת בו למדנותו ובקיאותו של המחבר [איני יודע מיהו, אך עושה רושם חיובי]. לשון ופיסוק תקינים ומדוייקים היו עושים את הספר לטוב עוד יותר.

רוצה לידע כתב:ספר ''שו''ת השלוחים''
שאלות בהלכה משלוחי חב''ד

השאלה הראשונה הוא האם מותר להלביש תפילין לשיכור...

ומה התשובה המנומקת?
ייכנס לאוצר?

ספר חדש על רבי חיים מבריסק, רבן של כל בני הגולה מאת ר' שמעון יוסף מלר. הספר מתאפיין בליקויים הרגילים של ספרים מעין זה - לשון לא תקינה, עודף סופרלטיבים, דרמטיזציה יתירה, שגיאות היסטוריות וריבוי מופרז של תמונות. עם זאת, הספר כולל מידע רב ונראה שקרבתו של המחבר לבית בריסק מעניקה לו ערך מוסף ונפך של אמינות לכל הפחות בכל הקשור למסורות פנימיות.

ראו כאן: קונ' כאיל תערגו מהדו"ח על מו"ר הג"ר אהרן יהודה לייב שטיינמן: http://forum.otzar.org.spertus.idm.oclc.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=18393

יעקב כהן כתב:מצאתי פירוש חדש על הירושלמי פסחים עים פירוש "בית פצץ"... מישהו מכיר את המחבר או את הספר ?

לכידה.PNG

והנה הספר השלם

פסחים תשעד.pdf

google

ישמח משה במתנת חלקו...

ובספרו הנוסף של גאונה של אמריקה הגר"מ פיינשטיין חזית? הלא הוא הספר הנאדר "דברות משה" על עירובין שאך זה מקרוב יצא.
אבל כמובן, מי כהיום הזה מעיין ב"דברות משה"... לו השכילו וחכמו לומדי בתי מדרשותינו, היו מעיינים בו הלוך ושוב ורוקדים עמו הקפות מסביב לבימה מתוך שמחה כבשמחת תורה, על שקילורין לעיני הלומד הוא בכל מקום בו דיבר, וכבר אמרו, "משה שפיר קאמרת".
סלחו לי על פרץ ההתרגשות, פשוט אהבתי את תורת הגאון, ואהבתיו, לשמע מסכת חייו ומידותיו המופלאות והנאצלות...

א גאליציאנער

נפלא! ספר אורות אלים לג''ר אליעזר פאפו מהדורה חדשה בהוצאת מכון הדרת חן

קינות לתשעה באב עם פירוש קצר

יעקב כהן כתב:קינות לתשעה באב עם פירוש קצר

קינות לתשעה באב עם פירוש קצר.pdf

נוסח אשכנז המחדש ימיו כימי קדם

viewtopic.php?f=17&t=19030#p184599

ומענינא דת"ב. ידועה המסורת מזה שנים בישיבת אור ישראל בפתח תקוה, מדי ליל ת"ב היה נושא דברי קינה וחיזוק הגה"צ רבי יששכר דב שפילר זצ"ל, מנהל רוחני דישיבת אור ישראל לצעירים. [בשנה האחרונה מילא את מקומו - הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א]. המשא היה כולל דברי השקפה ומבט נוקב על מצב האומה בזמנינו, השלטון החילוני בארץ ישראל וכו'. בימים אלו ממש יצא מחדש ספר שיחותיו בשם 'אשיר עזך' כ600 עמ' גדושים בכל תחומי המוסר והמחשבה, ונמכר במחיר מיוחד של 38 ש"ח לא כולל משלוח.

]ספר עטרת ישראל להמגיד הקדוש מבאפאהלי זצוק"ל נכד המאור עינים זי"ע

כרך חדש בסידרת 'מודע לבינה' מאת הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א: בין המצרים, גלות וגאולה.
שיחות מוסר ומאמרי מחשבה.

לא בדיוק קשור לאשכול אבל אני לא יודע להיכן לשייך את זה, ולאשכול בפני עצמו זה לא מתאים.
(אגב נראה לי שכדאי לפתוח אשכול לנושאים קטנים שלא ראויים לאשכול בפני עצמו)

יש בידי ספר מי הדעת עם מקור הדעת על סימן רמ, האם ידוע למישהו מי המחבר ? והיכן אפשר להשיג את הספר ?
הספר שבידי ללא כריכה והקדמות כך שאין לי מושג מי המחבר.

אריה לייב כתב:ספר פרשגן, הספר בה' הידיעה.

הוצאת יפה נוף.

מדובר בספר המבאר את תרגום אונקלוס על התורה, ופותח עינים להבין עומק תרגומו . ומי שמעיין בספר לצורך שנים מקרא ואחד תרגום אשרי חלקו.

הספר מבאר ומרחיב עם מקורות לא רק כשרש"י בפירושו מפרש בצורה אחרת מאונקלוס אלא גם כשמפרש כמוהו אבל יש נקודה אחרת שאונקלוס הדגיש בתרגומו. זמן רב ששמעתי מאנשים שצריך לחבר ספר כזה, הרב פוזן (אח של) חיבר אותו הלכה למעשה.

אמנם באיחור גדול, אבל אח של מי?

יעקב כהן כתב:לא בדיוק קשור לאשכול אבל אני לא יודע להיכן לשייך את זה, ולאשכול בפני עצמו זה לא מתאים.
(אגב נראה לי שכדאי לפתוח אשכול לנושאים קטנים שלא ראויים לאשכול בפני עצמו)

יש בידי ספר מי הדעת עם מקור הדעת על סימן רמ, האם ידוע למישהו מי המחבר ? והיכן אפשר להשיג את הספר ?
הספר שבידי ללא כריכה והקדמות כך שאין לי מושג מי המחבר.

הגרי"מ מורגנשטרן

הכהן כתב:אמנם באיחור גדול, אבל אח של מי?

כנראה אח של י.פוזן בעל "הפצת יפה נוף"

קרית-ספר כתב:

הכהן כתב:אמנם באיחור גדול, אבל אח של מי?

כנראה אח של י.פוזן בעל "הפצת יפה נוף"

זהו, שהשאלה לא היתה תמימה. זה לא אחיו אלא אח אביו זלה"ה

"לראשונה נערך ביאור יסודי ובהיר המשולב בינות לתיבות המקרא, בשפה ברורה ונעימה.

הביאור הייחודי מבית "מתיבתא" מסביר כל מילה וכל תג, בביאור הענין וביאור המילות. בתוספת הקדמה וכותרת לכל נושא חדש. הביאור המשולב עשוי מלאכת מחשבת לשלב ביאור לכל דבר מבלי לקטוע את רצף הפסוק או לפצל את לשון הכתוב בכמה משפטים בין תיבה לתיבה, ומבלי להעמיס יתר על המידה.


מתחת הביאור המשולב נדפסו ציונים והערות המכילים מקורות לנתבאר בביאור המשולב, וכן פירושים נוספים מתורת הראשונים, ישוב כל קושיא העשויה לעלות ללומד בעת לימודו, ולתת מענה לכל צרכי הלומד. למען עזור ללומד למצוא דברי חפץ ומה שמתקשה בו נוספו בשולי ההערות כותרות צד, כך יוכל למצוא במהירות את הנושא או הקושיא בה מתקשה.

ובעוד שבביאור המשולב נעשה מאמץ לתמצת את הביאור כמעשה אומן, באופן שיכיל את כל הביאור הנצרך במינימום מילים, הרי שהערות רחבות ביותר ומקיפות, ונועדו במטרה שהלומד יוכל להעשיר ידיעותיו מכל טוב הפירושים שבחז"ל, גאונים ראשונים ואחרונים. כרכא דכולא ביה.

חשוב לציין שהמדור בנוי בצורה שתועיל הן ללומד הפשוט והן לתלמיד חכם ויודע ספר שיוכל להרחיב את ידיעותיו והבנתו.

הביאור מיוסד על רש"י ועל כל ספרי הגאונים והראשונים הנמצאים בידינו, אשר מכילים עושר של פירושים בלתי נדלה אשר רבים מהם כלל אינם מוכרים גם לבעלי תריסין. פירושי הראשונים מאירים את העינים בפירושים מחודשים ומעניינים. כן הובאו פירושים מספרי הראשונים בעלי הדקדוק.

בהיות שדברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר, הובאו השלמות והרחבות ממקומות אחרים בתורה באותו עניין או באותה מצוה.

בנוסף הובאו קצת דברי אגדה ורמזים שונים מספרי חז"ל ומן הראשונים, וכן טעמי המצוות בקצרה.

לפני כל פרשה נערכה הקדמה וכן "נושאי הפרשה" – פירוט הנושאים ומבנה הפרשה. וכן הובאו ציורים והמחשות שונות.

ועל כולנה עוצבה הסדרה בעימוד נאה, מאיר עיניים ושובה לב."
(מקור)

וכפה"נ הכוונה לדברי "שטייגניסט" כאן:

שטייגעניסט כתב:חברה!
עד שאתם מתקיפים באו ואגלה לכם סוד מהמטבח [חבר גילה לי].
בעוז והדר בונים כעת חומש מבואר עם פירוש משולב ומדור של הרחבות שלא נשמע כמהו אפילו מאז הדעת מקרא. יצא כנראה בסוף השנה.
בעיני ראיתי כמה דוגמאות, אין דברי כאלה.
בהירות ופשטות עם פנינים הגובלים במדעיים.
לבטח עוד יפתחו כאן אשכול שיעסוק בזה כשיצא לאור.

ועוד מבית עוז והדר.

בתחילה אצטט הודעה שקיבלתי ממכון תל אביב של מעלה:

בעזרת ה' יצא לאור ספרי החדש, "באור החיים": תולדות רבי חיים בן עטר זי"ע, בעל ה"אור החיים" הקדוש.

רבי חיים בן עטר, פאר יהדות מרוקו ומהדמויות הנערצות ביותר בעולם היהדות בכלל והחסידות בפרט בשלש מאות השנים האחרונות, נולד בסאלי שבמרוקו בשנת תנ"ו [1696] ונפטר בירושלים בשנת תק"ג [1743]. ספרו העיקרי והמפורסם ביותר, "אור החיים" על התורה, הוא מספרי הפרשנות, הדרוש והרעיון הנודעים ביותר בין פרשני המקרא, ובפרט במאות השנים האחרונות. הוא נודע כאיש מופת ששמו מוזכר עד היום ברגש קודש ויראת כבוד.

בספרי – בעיקר סיפור קורות חייו של בעל ה"אור החיים", קצת על דרכו בפירוש המקרא [על קצה המזלג, זה מצריך ספר בפני עצמו], וגם על יחסם המעריץ של גדולי הדורות אליו. בסוף הספר גם קובץ אגרות ומסמכים שלו ושל תלמידיו, מוגהים ומוערים.
הספר יצא במהדורה מפוארת ומרשימה, כמיטב המסורת של "עוז והדר" שכבר ההדירה את ה"אור החיים" בפורמטים רבים, עם ביאורים קצרים, ארוכים, משולבים ועוד.

ניתן להשיג, כמובן, בחנויות הספרים.

בתקווה לשלום עם ישראל
ולבנין בית המקדש בקרוב
יעקב שלמה לוי

ושנית, ראיתי את היצירה ברפרוף בחנות הספרים, נראה מחכים ומעורר ענין.

יצא לאור כרך חדש של מכתבים של האדמור בעל נתיבות שלום זי"ע ע"י מכון אמונה ודעת
בעריכת חתנו הרב שלמה וינברג שליט"א

כרך ראשון של מכתבים. וחבל לבקש שייכנס לאוצר, כי כל ספרי מכון זה, אינם באוצר, בהתנגדות עקרונית, שאין לדעת סיבתה.

אתה על האמת לא מבין מה ההתנגדות?

'כרך ראשון' אם התכוונת לשאול אם אמור לצאת עוד חלקים
התשובה היא שזה תלוי הכמות המכתבים החדשים שיגיעו
וכאן על באמת המקום לבקש זאת כפי שכבר נכתבה בהקדמת המו"ל שכך מי שיש בידו מכתבים נוספים מתבקש ליצור קשר עם המכון

המסדר לא עבר לנוֹח | שלמה טיקוצינסקי


הישיבה דאגה לקורת גג וללחם, לבריאות, לביגוד ולשחרור מהצבא, והעניקה זהות, משמעות ותקווה. מחקר חדש מציג תמונה בהירה של הישיבות הליטאיות בין שתי מלחמות העולם

כצור חלמיש

תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה

בן ציון קליבנסקי

מרכז זלמן שז"ר, תשע"ד, 550 עמ', כולל טבלאות וגרפים

ישנה מצווה תמידית שקהל המאזינים שלי מקיים בסיום כל הרצאה, מצווה הנוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות, בפני הבית ושלא בפני הבית, והיא שאלת מיליון הדולר הכי מעניינת: כמה בחורי ישיבות באמת היו באירופה לפני השואה?

את התשובה שהם רוצים לשמוע הם כבר יודעים, שאין כל פרופורציה בין מה שקורה היום ובין אז, אלא שהם רוצים לשמוע זאת מהיסטוריון־סטטיסטיקן מוסמך. אז סוף סוף יש מישהו שעשה את העבודה המדוקדקת, נבר שנים ארוכות בארכיונים במזרח אירופה ובארה"ב והעלה נתונים בידו. לא רק על מספרם של בני הישיבות, אלא גם על מספר המשגיחים, הר"מים, התקציבים, "ועד הישיבות", ארצות המוצא, וכמעט הייתי אומר גם מספרי הנעליים של התלמידים.

ד"ר קליבנסקי ואנוכי יצאנו לדרך מחקרית דומה לפני כעשור. אלא שהוא בא מעולם המדעים המדויקים ואני מעולם הישיבה החרדית. יש איכות מיוחדת למי שבא אל חקר ההיסטוריה מדיסציפלינה מדעית קודמת. התוצאה היא חיבור דייקני, מטופל בפינצטה, מפעל אורייני אנציקלופדיסטי מקיף על הישיבות הליטאיות שפעלו בליטא ובפולין העצמאיות בין שתי מלחמות העולם. רק אחר כך יכולים להגיע חוקרי עולם הרוח והלמדנות, התהליכים החברתיים והחינוכיים, ולהתגדר בבקעה שהונחה להם. קודם כול יש צורך במסד נתונים איתן, עתיר מקורות, מבוסס כצור החלמיש, והספר שלפנינו הוא כזה.

ישיבות ומלחמות

כשלקחתי את הספר לידי לראשונה, עזבתי הכול והחילותי לקרוא בו בעמידה, כמו שנאמר "בעודה בכפו יבלענה", כילד בחנות ממתקים מסחררת. הספר פותח בסקירה ראשונית מסוגה על גלותן של הישיבות ברוסיה ובאוקראינה בימי המלחמה הראשונה, ולאחר מכן מפרט את תהליך התארגנותן והתיישבותן מחדש בפולין ובליטא העצמאיות. אבל לא רק עולם הישיבות בין המלחמות יש בספר, אלא גם עולם המלחמות שבין הישיבות. פרק מיוחד עוסק במחלוקות הפנימיות בסלבודקה ובראדין בשנות השלושים, ומטעם זה לבד יש לו סיכוי למוניטין טובים בקרב קהל הקוראים החרדי.

פרק נוסף עוסק במצבת המשגיחים בישיבות, ובסופו רשימה סכמתית הממחישה כיצד פשט ה"מוסר" בישיבות בתקופת בין המלחמות. הגדיל לעשות המחבר בפרק על התלמידים: סוף סוף נשפך אור על תהליך ההפרדה הגילאית הרווח עד היום בין "ישיבות קטנות" ל"ישיבות גדולות", ופורטו הסיבות הפדגוגיות והכלכליות להתמסדות החלוקה הזאת, כאשר הכול מגובה בטבלאות ובגרפים, לפי פילוח מוצא וגיל.

את התזה החבויה בין דפי הספר יאהבו החרדים לשמוע: מספרם המועט של בני הישיבות ערב השואה לא נבע מחוסר עניין או מנטייה לחילון. המחבר רומז כי הנתונים מורים שהיה גם היה ביקוש של צעירים להתקבל לישיבות, אלא שהוא גבר על ההיצע. אילו עמדו לרשות הישיבות בין המלחמות מקורות כלכליים נוספים, היה מספרן ומספר תלמידיהן רב יותר.

לדעתי קשה להסיק הנחה זו מתוך היסטוריה כלכלית בלבד, והדבר דורש עיון במרכיבים רבים נוספים הקשורים לרוח הזמן ולתהליכים התרבותיים והחברתיים של חילון יהדות מזרח אירופה, תהליך שכידוע לא עצר בתקופת בין המלחמות. בפרק האחרון אכן מזכיר המחבר את מעמדן הבעייתי של הישיבות בעיני הקהילות, ומציין שמבט כולל על יהדות מזרח אירופה בין המלחמות מראה שהן נדחו לשולי ההתעניינות הציבורית.



דבק אלטרנטיבי

הספר כתוב בנימה מדעית עניינית, אך כידוע גם נימה זו היא עניין של גיאוגרפיה, וכרגיל מוצאו והשקפת עולמו של המחבר משתקפים בכתיבתו. קליבנסקי הוא יליד וילנה וכיום תושב אלקנה שבשומרון, הנושא את שמו של סבו שהיה מזכיר הכולל בקובנה. למרות שצמד המילים "ישיבות קדושות" נעדר מספרו, כתיבתו מכבדת ביותר את מושאי מחקרו. אף שמו של הספר "כצור חלמיש" מקפל בתוכו דברי קילוס לעמידתן האיתנה של הישיבות בימי מצוקה, לתחושת השליחות והמחויבות הגבוהה של תלמידי הישיבות ורבותיהם למשימתם. היא שעמדה להם בימי המלחמה הראשונה, היא שעמדה להם במשברים הכלכליים שבין המלחמות, והיא שעמדה להם בימי המלחמה השנייה, שנסקרו בדוקטורט של קליבנסקי אך לא נכנסו לספר מחוסר מקום.

הספר מציג תמונה בהירה של הישיבות בין המלחמות כעידן של התארגנות החינוך היהודי תחת גופים מרַכזים ומטרייה אידיאולוגית. בתקופה זו גם הישיבה הפכה לסוג של "מסדר" (המונח שלי) לצעירים התומך ומעניק זהות, ודואג לחבריו בכל תחום: כלכלה, בריאות, ביגוד ושחרור מהצבא. גם כאשר התלמיד גויס לצבא שמרה עמו ישיבתו על קשר ושלחה לו אוכל כשר. בהתאם, הפך עולמו הרוחני של בחור הישיבה למגובש ומוכתב, הרבה מאוד בהשפעת תנועת המוסר שכבשה לחלוטין את הישיבות בתקופה זו. הטיפוס הישיבתי קיבל אפוא אופי יותר ממושמע וקונפורמיסטי.

אלא שיש לתת את הדעת על השאלה מהו התוכן שהיווה את ה"דבק" של התלמידים למסדרם, האם לימוד התורה לבדו? האם קונפורמיזם אידיאולוגי לבדו? מדוע אפוא אותם תלמידים שדבקו בישיבה בכל מאודם בימי המלחמה הראשונה נטשוה לאחר מכן כאשר נקרתה לפניהם הזדמנות ללימודים כלליים, לפרנסה או אפילו לחברות בתנועה לאומית ואידיאולוגית מתחרה? הווה אומר, שהיו גורמים נוספים שהיוו הדבק המאחד של הקבוצות הישיבתיות, לפחות בימי נדודי המלחמה הראשונה.

המסדר בראשות ראש הישיבה דאג לקורת גג וללחם, שימש מטרייה מגוננת בעתות מצוקה והעניק משמעות ותקווה. גם אחרי המלחמה, כאשר החיים החלו לאט לאט לחזור למסלולם בליטא ופולין העצמאיות, לא תמיד היה המרחב הביתי והקהילתי מקום אטרקטיבי ומספק עבור הצעיר האורתודוקסי, ואת זאת הוא מצא במסדר הישיבתי. אבל ברגע שנפתחה לפניו איזושהי אלטרנטיבה, או עתיד מעשי, הוא זנח את המסדר ומאותו רגע כבר אין צור ואין חלמיש.

מהי ישיבה ליטאית

בפרק "מגמות התפשטות בעולם הישיבות" סוקר המחבר ישיבות שהיו בלתי ידועות עד כה ומעניק להן כינויי משנה: "ישיבות חסידיות ליטאיות", "ישיבות חסידיות נוסח ליטא" או "ישיבות־מכינה קהילתיות". פרק זה מעורר את השאלה המתודולוגית הבסיסית: מהי בעצם "ישיבה ליטאית"? מי ראויה לכינוי זה ועד היכן ניתן להרחיב את ההגדרה? האם העובדה שמצאנו ישיבה שכיהן בה ר"מ בוגר ישיבה ליטאית מקנה לה את התואר?

בהגדרה המצמצמת, לדעתי, ישיבה ליטאית היא מוסד ללמדנים עצמאים ומיומנים בגילאי העשרה המאוחרים, המבוסס על הישגיות אקדמית, תחרותיות ודעתנות, מוסד שהורתו ותפקודו במרחב התרבותי המתנגדי ללא זיקה לקהילה או לחצר, ושהפך לימים לבית יוצר משפיע בלמדנות או במוסר. בוגרי הישיבות הללו אכן כיהנו במקומות שונים בהוראת תלמוד ובתפקידי רבנות, אבל לא כל מקום שבו כיהנו הפך ל"ישיבה ליטאית". בהקבלה להיום אולי: אוניברסיטאות המחקר מול המכללות. בוגרי בתי היוצר של האוניברסיטאות מלמדים במכללות, אך אלה נותרות מכללות.

המחבר נקט הגדרה מרחיבה, ועל כן סקר כמה ישיבות עלומות שלא שמענו עליהן עד כה, אף מחוץ ל"מרחב התרבות הליטאי" כהגדרתו. אלא שמתוך ארבע הישיבות שפעלו בליטא עצמה, טלז, סלבודקה, קלם ופוניבז', הניח המחבר את העיסוק בפוניבז' של הרב כהנמן. הדבר בולט על רקע הסקירה המפורטת שנותן לנו המחבר על אחותה הבכירה, ישיבת טלז. לדעתי, שתיהן, טלז ופוניבז', חלקו אותו מודל: ישיבה גבוהה, וסביבה מוסדות חינוך לווייניים שהישיבה מקרינה עליהם את האתוס ואת הרוח החינוכית.

שידוך לא מפוקח

פרק מעניין ומיוחד עוסק בדמות התלמידים. זו אכן סוגיה הראויה להרחבה – פעילות הפנאי של התלמידים, הנטייה לכתיבה, התעניינות בחדשות, בספרות, ובכלל מעורבותם בכל המתרחש בעולם ובחיים היהודיים. ועל כולם השידוך, שכיום הוא חלק מחיי המסדר הישיבתי ונחשב ל"פקק" החותם את חיי הרווקות בישיבה ומעביר שלב אל ה"כולל". בתקופת בין המלחמות לא היה השידוך מפוקח מטעם המסדר, ואדרבה, הוא הפקיע את התלמיד מן המסדר, בהיותו חזרה אל חיק הבית והקהילה.

חלקם של רבנים וחברים בחתונה ובתהליך השידוך היה מועט, מהיעדר קשרים בעולם ה"בעלבתי". אכן הרב פינקל, הסבא מסלבודקה, השתדל לשדך ולסדר את ה"בחירים" מישיבתו בשידוכים נושאי משרה, אבל היו אלה מיעוט שבמיעוט. הכול יודעים, וגם החרדים אוהבים לספר, על התקופות שבהן אפילו הבנות האורתודוקסיות לא רצו להשתדך עם בחור ישיבה, ומשום כך התמלאו הישיבות ברווקים מבוגרים בני שלושים וארבעים.

אלא שהסוגיה מקיפה הרבה יותר: הישיבות בין המלחמות הפכו ל"קהילות אלטרנטיביות" תחת הקהילות המקוריות שפניהן השתנו לחלוטין. כל מערך הזיקות של שני הממסדים הללו ממתין למחקר ראוי שטרם נעשה. שאלה מרכזית ראויה הייתה לדיון בספר: לאן פנו התלמידים לאחר שנישאו או לאחר שהחליטו על סיום לימודיהם? היכן השתלבו ומה הייתה השפעתם במרחב הקהילתי. כמו כן טרם נחקרו מעט ה"כוללים" שהחלו אז, כתחילתה של מגמה שצברה כיום תאוצה. מקרה אחד של כולל "בית ישראל" בסלבודקה יטופל בספרי על אודות אסכולת סלבודקה שעתיד לראות אור בקרוב.

בדיחה ישיבתית מפורסמת טוענת כי בישיבות "הולכים לישון לאחר ליל שבועות, ומתעוררים לסליחות". גם ה"אלול" כבר מת מזמן, ובישיבות דהיום רק משמרים את ה"יארצייט" שלו. לכן אין כמו תקופה זו של הקיץ לעורר עניין בעולם העשיר והגדוש הממתין לקורא בספרו של קליבנסקי, עולם שעלה בלהבות עם כלל יהדות מזרח אירופה.

ד"ר שלמה טיקוצינסקי הוא חוקר ישיבות ליטא והחברה החרדית. ספרו "סלבודקה – מליטא לארץ ישראל" עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת מרכז זלמן שז"ר

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט אב תשע"ד, 15.8.2014

השאלה כמה בחורי ישיבות היו בפולין-ליטא ומה היה מעמד הישיבות שם היא מעניינת וחשובה. עם זאת יש להעיר כי משום מה הדיון בה מתעלם מהישיבות הרבות שפעלו במרחב ההונגרי, נראה שיש מקום לדיון מקיף יותר שיעסוק גם בישיבות אלו וישווה בינן לבין ישיבות ליטא, הן מבחינת הישיבה עצמה והן מבחינת מעמדה הציבורי. דומה שבהונגריה [במובן הרחב של המושג, כולל טרנסיבלניה, קרפטרוס וכו'] היתה הישיבה קשורה יותר לקהילה מאשר בליטא, עובדה זו היתה כנראה לרועץ לישיבות נוסח הונגריה, שנעלמו כמעט לגמרי עם עלות הכורת על הקהילות שהן היו קשורות אליהן, בניגוד לישיבות ליטא, שלמרות השינויים שחלו בהן, השתקמו בארץ ושימרו מרכיבים רבים של הישיבה הליטאית הקלאסית.

שלשה ספרים חדשים שנתקלתי בהם בחנויות הספרים

א. רבינו ירוחם חלק אדם חלק ראשון, מהד' חדשה (כבר יצאו ד' כרכים מתוך חמש),

ב. חידושי הרמב"ן הרשלר, כתובות קידושין, שניהם בכרך אחד. (חבל שבמבוא למסכת כתובות לא צויין על פי איזה כתבי יד נערך הספר).

ג. ניתן להשיג שוב סידור ר' שבתי סופר. ראיתיו בג' כרכים, ונאמר לי שהוא כולל את כל החמשה שיצאו במהדורה קודמת, לא היה סיפק בידי לבדוק הענין, ואודה למי שיחכימני

מי הוציא את רבנו ירוחם? האם מדובר במהדורה של ממש או בכזו שחידושה מתבטא באותיות יפות ונוחות יותר מחד גיסא ובשגיאות דפוס נוספות מאידך גיסא?