התייחסות אחרונים לציוני העין משפט לרבי יהושע בועז

[השואל מרבו]

המשך לשאלה - מהו המקור שר' יוסף שמואל כתב את העין משפט שבגמרות שבהוצאת בנו.

חוץ ממה שלא מצאתי מקור לזה, לכאורה מדויק מהשער של הגמ' שבהוצאת בנו שהוא לא כתב את העין משפט.
דהנה ז"ל השער:
"המעלה הא'. שהוגהו מכל ספרי הש"ס הקודמים ומספרי המפרשים ה"ה חכמת שלמה וחכמת מנוח וחדושי הלכות והר"מ ומספרי הש"ס של המאור הגדול מופת הדור הזקן מו"הרר יוסף שמואל בן החסיד מוה"רר צבי זצ"ל אשר היה אב"ד ור"מ בק"ק פרנקפורט דמיין עיר ואם בישראל יע"א. שתיקן כל מעוות אשר היה בספרי הש"ס ובפרטות בג' סדרים אלו זרעים קדשים וטהרות שאין דורש להם מרוב הטעויות שנמצאו בספרים וכאן נמצא הכל נכון ומתוקן כאשר יראו עיני השכלות.
הב'. שהובאו כל מראה מקומות ונתוסף עליהן כהנה ונתחדשו המראה מקומות ברש"י. עוד נתוסף הרבה בעין משפט ונתחדש בו פסקי הדינים. גם נתוסף המראה מקום בפסקי תוספות והרא"ש עם רוב הגהות חדשות שבהם כמה דינים נכללות"

הרי לנו שלגבי ההגהות הזכיר את אביו, מה שאין כן לגבי העין משפט - לא הזכיר את אביו כלל.

באמת שהמו"ל של הש"ס - בנו הגאון ר' ליב, כתב הקדמה להוצאה שלו - בדפוס אמשטרדם במס' שבת, ובדפוס פפד"מ במס' ברכות בשינויים קלים, כך מעיד הגררנ"ר, והוא אמנם העתיק אותו בקצרה, אבל בשלמות לא מצאתי [אע"פ שבה"ב יש מס' שבת, אבל רק מפרק במה מדליקין], אולם ממה שהביא הגררנ"ר, לא מצאתי שום רמז שאביו הוא זה שכתב את העין משפט [אולם הגררנ"ר עצמו נוקט כך כמה פעמים], ואדרבה מדויק קצת לא כך ע"ש.

האם אפשר לומר שאה"נ אין לזה שום יסוד שהגאון ר' יוסף שמואל חיבר את העין משפט בהוצאה זו? אבל אם כך נשאלת השאלה - מי הוא המחבר? כמובן שנפק"מ למשקל שנותנים לציונים אלו, וכפי שהאריכו בזה באשכול זה.

הדבר די מטריד אותי, אשמח אם יש בידי מישהו להושיע...

[שמואל דוד]

בדרך כלל (לפי מיעוט ידיעתי)העין משפט מציין רק לדברי הרמב״ם וטוש״ע ותו לא.

ועיין זבחים קב. ואין קרוב רואה כו׳
ועיין עין משפט אות ב שציין לדברי הרמב״ם ואח״כ כתב ״ופסק דקרוב רואה״
ונראה שצ״ל כן משום שהגמרא אמרה שאין קרוב רואה ואם היה ציין לרמב״ם בלבד היה נראה שהרמב״ם פסק שאין קרוב רואה. ולכן הוסיף שהרמב״ם פסק דקרוב רואה.
וכשתעיין בציונו תראה שציין על ״קרוב רואה״ ולא על תיבת ״ואין״ ודו״ק.

מה דעת חכמי הפורום בזה?

[ושא_נס]

במסכת זבחים שם דפוס ויניציאה שי"א (אשר בו נדפסו לראשונה הוספות ר"י בועז), אין כלל ציון לרמב"ם עם התוספת הנ"ל.

והרבה מאד אפשר להעיר ולתקן בכל האשכול הזה לאורך ולרוחב על פי דפוסי התלמוד הישנים, ורק מאשכול זה לבד ניכרת חשיבותם של דפוסים אלו אשר חסרים הם בכל המאגרים.

[ושא_נס]

כמה עגום. ההערה בעין משפט שבועות טז, א: 'ואזדא לה תמיהת הכס"מ'. גם היא אינה יכולה להיות של ר' יהושע בועז, ר' יהושע בועז נפטר בשנת שט"ו והכס"מ נדפס רק בשל"ד.

במסכת שבועות שם דף טז ע"א אין שום ציון של ר' יהושע בועז לרמב"ם, וכל מה שמצאו פה לעיל אינו לר' יהושע בועז אלא נוסף בדפוס מאוחר.

[ושא_נס]

נדה כח. [אם זה נקרא] ציינו כבר?
באות ג שם, הוא מכניס הערה לעי' במ"מ שתמה על הרמב"ם מדוע השמיט דין

בדפוס ויניציאה שי"א שם דף כח ע"א אין שום ציון ותוספת של ר' יהושע בועז. זו תוספת מדפוס מאוחר.

[ושא_נס]

כתבתי שבתלמוד שנדפס בשט"ו נזכר בברכת המתים".

לאיזה תלמוד הכונה? איזה דפוס?
אולי המכוון רי"ף?
יישר כוח

[ושא_נס]

חזרה לנושא המקורי:

אני מחפש דוגמא/ות להתיחסות של האחרונים לציוני עין משפט, קושיות (על שלפי הצבת הציון נראה דקי"ל כפלוני בעוד שבאמת קי"ל כזולתו וכיו"ב) ואולי אפילו ביאורים והרווחות לפי"ד,
כאלו המלמדים על יחס והערכה לגדלותו של המציין הוא רבי יהושע בועז לבית ברוך.

תודה מראש לכל העוזרים.

יעויין במשנת יעקב (לגרי"נ רוזנטל, על הרמב"ם תרומות יא, ז) שמדייק מציון העין משפט כביאור הכס"מ (כך לפי פירושו של הרי"נ רוזנטל, וכן דעת המאירי, ע"ש בכל דבריו) בפסיקת ההלכה של הרמב"ם, וז"ל:

ומה נכון הוא הציון של העין משפט דציין על הא דותסברא וכו' לדברי הרמב"ם שלפנינו בפי"א מתרומות ה"ז עי' אות ז' והדברים מאירים דמהא דותסברא הוא דלמד הרמב"ם לפסוק דלא הוי ערל דהך ותסברא הוא פשיטות להבעיא דערל קטן וכמש"נ

[הציון של העין משפט ביבמות עא, א ציון ז]

גם כאן הציון שיש בדפוסים המצויים אות ז לרמב"ם פי"א מהל' תרומה ה"ז, אינו לר' יהושע בועז, ואינו בדפוס ויניציאה ש"ט שבו נדפסו הוספות ר' יהושע בועז לראשונה, וזו תוספת מדפוסים מאוחרים. ומידי דברי ראיתי כי גם אות ח בדפוסים המצויים, מופיעה בדפוס ויניציאה בשינוי ותוספת.

[ערער בערבה]

ושא נס, תודה רבה.
נראה א"כ שהוא לא הוסיף כלום מלבד ציוני המ"מ והכל רק הוספות מאוחרות.
נזכרו כאן לעיל עוד כו"כ מ"מ, עברת על הכל?

[שמואל דוד]

במסכת זבחים שם דפוס ויניציאה שי"א (אשר בו נדפסו לראשונה הוספות ר"י בועז), אין כלל ציון לרמב"ם עם התוספת הנ"ל.

והרבה מאד אפשר להעיר ולתקן בכל האשכול הזה לאורך ולרוחב על פי דפוסי התלמוד הישנים, ורק מאשכול זה לבד ניכרת חשיבותם של דפוסים אלו אשר חסרים הם בכל המאגרים.

יישר כח.
בכל אופן, לא משנה מי כתב ציון הנ״ל.

[ושא_נס]

ושא נס, תודה רבה.
נראה א"כ שהוא לא הוסיף כלום מלבד ציוני המ"מ והכל רק הוספות מאוחרות.
נזכרו כאן לעיל עוד כו"כ מ"מ, עברת על הכל?

לא עברתי על הכל בצורה שיטתית.

תרכז כאן הרשימה, ותחילה תבדוק בדפוס בסיליאה.
אח"כ אבוא אחריך ואשלים דבריך בע"ה.

ועדיין אני מחכה לתשובת החכם איש ספר נר"ו על תלמוד שנדפס בשנת שט"ו.

[שמואל דוד]

חולין דף קה.
אלא בית שמאי אומרים מקנח והוא הדין למדיח וב"ה אומרים מדיח והוא הדין למקנח מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי
ועיין עין משפט שציין ציונו על דברי בית הלל אף דלא פליגי אבית שמאי.
האם יש לדייק מכך שיש באמת קצת נפקא מינה בין ב"ש לב"ה (אולי לענין איזה מהן קודם) או דילמא ציין על ב"ה כיון דבכ"מ הלכה כב"ה.

[שבענו מטובך]

ועדיין אני מחכה לתשובת החכם איש ספר נר"ו על תלמוד שנדפס בשנת שט"ו.

הרב איש ספר הסתמך בזה על מאמרו של ר"ש גוטסמן (ישורון, כ, עמ' עו). אבל יש לתקן אצלו רי"ף דפוס סביוניטה שי"ד-שט"ו, כמבואר למעיין.
ש"ס דפוס שט"ו מסתבר שלא היה.

[תבונה1]

התייחסות נוספת לדברי העין משפט ומו"מ בכוונת דבריו, בחשק שלמה שבת ל"ג,ב והעיר על דבריו בכנסת יחזקאל [להגאון רבי יחזקאל עזרא רחמים זצ"ל].

[ושא_נס]

ועדיין אני מחכה לתשובת החכם איש ספר נר"ו על תלמוד שנדפס בשנת שט"ו.

הרב איש ספר הסתמך בזה על מאמרו של ר"ש גוטסמן (ישורון, כ, עמ' עו). אבל יש לתקן אצלו רי"ף דפוס סביוניטה שי"ד-שט"ו, כמבואר למעיין.
ש"ס דפוס שט"ו מסתבר שלא היה.

ייש"כ. גם אנכי הקטן שיערתי כאן לעיל: "אולי המכוון רי"ף?". והוא הוא.
מעיקרא שמשו של התלמוד דעכה באיטליה בשנת שי"ג (כשמונים שנה אחר שנדפסה באיטליה המסכת הראשונה), ואי אפשר משום צד שהיה מודפס שם התלמוד אחר שנת שי"ד, וכל בא בשער יודע שהתלמוד נשרף באיטליה בר"ה שנת המר שד"י, וגם לאחר מכן, ואין שום הסתברות שבמקום שהשלטון הערלי צוה על שריפת תלמוד במקביל יודפס תלמוד.
כל הסיבה לפריחה של דפוסי הרי"ף בשנות השי"ן יו"ד באיטליה, היא לסיבת האיסור של הדפסת תלמוד. וכבר כתבו בזה.

החילוף בין תלמוד לרי"ף מצוי לא מעט בקטלוגי ספרים וכו'. ויתכן כי אפילו יש אחרונים שהחליפו בין רי"ף לתלמוד. ואכמ"ל.

[שמואל דוד]

חולין דף קה.
אלא בית שמאי אומרים מקנח והוא הדין למדיח וב"ה אומרים מדיח והוא הדין למקנח מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי
ועיין עין משפט שציין ציונו על דברי בית הלל אף דלא פליגי אבית שמאי.
האם יש לדייק מכך שיש באמת קצת נפקא מינה בין ב"ש לב"ה (אולי לענין איזה מהן קודם) או דילמא ציין על ב"ה כיון דבכ"מ הלכה כב"ה.

עיין שדה צופים שציין לשו״ת מהר״ם מרוטנברג ז״ל דליכא נפ״מ איזה מהן לעשות קודם. וע״ע בפוסקים.

[ושא_נס]

.

[.השוחט]

הגיה מסברא? אולי על פי כת"י שהיה ברשותו ונראה לו לעיקר?

[יהודה בן יעקב]

מהגהות ר"ב פרנקל מכות יב, א

מכות יב, א.png (58.74 KiB) נצפה 5958 פעמים

[ושא_נס]

מהגהות ר"ב פרנקל מכות יב, א

מכות יב, א.png

הציון הזה בעין משפט נוסף בדפוס פפד"מ ת"ף, ואינו בדפוס ויניציאה עם עין משפט דפוס ראשון לר' יהושע בועז. ואינו גם בכל הדפוסים שביניהם.

[שמואל דוד]

שבת קכח:
רבי יוסי אומר אף חותכין.
בעין משפט ליכא ציון ע״ז לרמב״ם ושו״ע. ועיין מסורת הש״ס בהוספות מהגרי״ב (פיק) ז״ל שציין לשו״ע ורמב״ם. האם מצינו בעוד מקומות שהגרי״ב הוסיף מראי מקומות לעין משפט?

[ושא_נס]

במקום הזה שהבאת מדובר בגליון חדש מר' ישעיה ברלין השייך למדור מסורת הש"ס. ואין פה השלמה וזיקה עם עין משפט.

כמעט ודאי לי שראיתי בדפוס דיהרנפורט א' הוספות במדור עין משפט בסוגריים רבועים המורים כי הם לר' ישעיה ברלין. וצריך חיפוש.

קרוב לודאי כי בדפוסים שאחריו נוספו ציונים נוספים בעין משפט בסוגריים רבועים, והיכולת לזהות מי בעל הדברים היא אפסית.

וכבר מצאתי לאחרונה בדפוסים המצויים הגהות מוקפות סוגריים רבועים אשר אינן לר' ישעיה ברלין ואינן מהדפוסים הקודמים לו אלא מדפוסים מאוחרים לו. והגאון רבי יוסף ענגיל ז"ל ייחס ההגהה לר' ישעיה ברלין, ואין זה נכון.

ראוי לכתוב מחקר מקיף ומעמיק על ציוני ר' ישעיה ברלין ושיטתו. יש בזה חומר למכביר למעמיק.

[שמואל דוד]

מדוע שייך למסורת הש״ס ולא לעין משפט? הרי ציין לשו״ע ורמב״ם.

[ושא_נס]

זה לא רק ציון אלא עם מעט תוכן.

עובדתית אין זה מודפס במדור עין משפט בחלוקתו עם סימניו אלא באמצע הדף מול הטקסט של התלמוד ולא בראשו במדור עין משפט. ופשוט שמדובר בהוספה למדור מסורת הש"ס.

[שמואל דוד]

יישר כח. אאל״ט יש הוספה בעין משפט עמ״ס נזיר בנוגע היתר פאה נכרית מהגר״י ז״ל

[ארופאי]

אני מחפש דוגמא/ות להתיחסות של האחרונים לציוני עין משפט, קושיות (על שלפי הצבת הציון נראה דקי"ל כפלוני בעוד שבאמת קי"ל כזולתו וכיו"ב) ואולי אפילו ביאורים והרווחות לפי"ד,
כאלו המלמדים על יחס והערכה לגדלותו של המציין הוא רבי יהושע בועז לבית ברוך.

תודה מראש לכל העוזרים.

ר' ישעי' פיק באומר השכחה מתייחס הרבה פעמים לציוניו של העין משפט ומקשה עליו ועומד בדבריו.

[.השוחט]

שבת קכח:
רבי יוסי אומר אף חותכין.
בעין משפט ליכא ציון ע״ז לרמב״ם ושו״ע. ועיין מסורת הש״ס בהוספות מהגרי״ב (פיק) ז״ל שציין לשו״ע ורמב״ם. האם מצינו בעוד מקומות שהגרי״ב הוסיף מראי מקומות לעין משפט?

יש לשער שהעין משפט לא ציין כאן, מכיון שבעוד דף הגמרא עצמה דנה איך ההלכה, ושם איתא דהלכה כרבי יוסי ושם באמת ציין.
אלא דהגרי"פ חש למי שייצא לו ללמוד או לעיין רק במשנה ולא יראה ציון על ר' יוסי, ויחשוב דהלכה כת"ק, ויימנע למעשה מלחתוך הטבור ויביא את התינוק לידי סכנה, ולכן חש למהר ולרשום כאן שהלכה למעשה כרבי יוסי.

[ושא_נס]

יפה מאד.
הדברים נכונים רק אם נוכיח שלפני ר' ישעיה ברלין לא היו גמרות ישנות בהן אין גם בדף קכט ע"ב אף ציון בעין משפט (הוי אומר: הציונים בדפוסים המצויים בעין משפט בעמוד זה אינם לר' יהושע בועז).

אך האמת תורה דרכה כי הסבירות הגמורה היא שאכן הוא השתמש בגמרות מאוחרות יחסית שכבר נוסף בהן ציון זה בדף קכט. ודוחק עצום לומר שהוסיף זה בדף קכח בגלל שבגמרות ישנות אין ציון בדף קכט.

[שמואל דוד]

יישר כח הרב השוחט! הרב ושא נס לא הבנתי מש״כ בנוגע אם היה לו גמרא ישנה אם לאו.

[.השוחט]

אבאר דברי ידידי הרב ושא נס.

בגמרות שלנו בדף קכט יש ציון של העין משפט דהלכה כר"י. ולכן לכל היותר אפשר לומר שהגרי"פ מיהר את הציון וכנ"ל.
אבל הרב ושא נס מיידע שיש גמרות עתיקות שגם בדף קכט לא ציין העין משפט שהלכה כר' יוסי, ואז ההשלמה של הגרי"פ עוד יותר מובנת ומוכרחת. ודוק.

[ושא_נס]

אמת ויציב כבוד הרב השוחט.

רק שאני הפעוט מדגיש שאין לומר שרבי ישעיה ברלין ציין בדף קכח מחמת שבגמרות הישנות אין אף ציון גם לא בדף קכט (הדעת נותנת שהוא אפילו לא שם לב שבדפוסים ישנים אין הציון בדף קכט, וגם אם היה שם לבו לזה לא היה נותן לזה משקל ביחס לדפוסים שלפניו ולאופי מלאכתו), אלא הוא השתמש בדפוסים בהם היה הציון כבר בדף קכט, וזה שהוסיף לציין בדף קכח הוא מהנימוק הנפלא שלך לעיל.

שמא מכיון שרבי ישעיה ברלין ראה הציון בדף קכט במדור עין משפט, לכן לא רצה להוסיף הציון בדף קכח בעין משפט עצמו בסוגריים רבועים, אלא הוסיף דבריו כהוספה למסורת הש"ס. וא"ש את"מ.

[.השוחט]

שמא מכיון שרבי ישעיה ברלין ראה הציון בדף קכט במדור עין משפט, לכן לא רצה להוסיף הציון בדף קכח בעין משפט עצמו בסוגריים רבועים, אלא הוסיף דבריו כהוספה למסורת הש"ס. וא"ש את"מ.

גם אני הק' חשבתי על זה שלכן לא דחף זאת בעין משפט.
רק לא ידעתי אם בכלל דרכו להכניס שם, כלומר האם ההוספות שישנן לעיתים בתוך העי"מ הן ממנו. וכמו שכבר דנתם בזה לעיל.

[שמואל דוד]

יישר כח. אאל״ט יש הוספה בעין משפט עמ״ס נזיר בנוגע היתר פאה נכרית מהגרי״פ ז״ל

נזיר כח:

2BA94BE4-C6E8-4073-98E1-2202C710F4A1.jpeg (25.2 KiB) נצפה 5088 פעמים

[ושא_נס]

פה רבי יהושע בעז חתם שמו כבר בדפו"ר שמא משום שיש כאן צד הלכתי. במקומות אחרים לא חתם שמו. וצריך העמקה.

מעניין שההגהה קצת ערוכה ובדפוס ויניציאה הלשון כך: "נ"ל מכאן היתר... בראשיהן: יהוש"ע בע"ז".

נראה שבכונה תחילה תפס "בראשיהן" כנכון לפי כללי הדקדוק, ובדפוסים הבאים נשתבש.

[שמואל דוד]

זה הפעם היחידה שחתם שמו?

[תלמוד_ישן]

יישר כח. אאל״ט יש הוספה בעין משפט עמ״ס נזיר בנוגע היתר פאה נכרית מהגרי״פ ז״ל

נזיר כח:

2BA94BE4-C6E8-4073-98E1-2202C710F4A1.jpeg

הבאתי תמונה של ההערה כמו שהיא נדפס בדפוס יושטיניאן כאן:
viewtopic.php?p=722205#p722205