קצת סדר בעניני שערי דורא:
מהדורת הרב פרייליך קיימת כהוצאה לא רעה. ז
את אומרת הספר די שימושי למי שיש לו הרבה סבלנות.
אבל המהדורה שלו אינו קובע לעתיד כמעט כלום.
והסיבה - שהוא שינה דברי קדמונים באופן תדיר. ולכן מי שיקח דפוס זה כבסיס לדפוס מודרני - פשוט טועה.
לעומת זה, אם מישהו יקח דפוס יסניץ ויסרוק וידפיס (אחרי תיקונים של שגיאות הדפוס) יהיה מזכה
את הרבים שהרי רואים שיטות קדמונים כמו שמופיעות בספרים כמו בית יוסף, דרכי משה, תורת חט
את, ב"ח, ט"ז וש"ך.
אבל בדבר אחד אנו צריכים להודות מאוד מאוד לרב פרייליך. היתה לו מסירות נפש לחפש מקורות והגהות ולצרף אותם למהדורה אחת.
ולכן - דפוס יסניץ כבר לא מספיק לדור שלנו (אחרי הר"פ) אלא יש לטרוח לצרף הגהות מדפוס קונסטנדינה והגהות מדפוס זסלב. יש לבדוק אותם בפנים ולצרף לשערי דורא חדש. סה"כ כמדומה לי שיש רק 2 הגהות מכל שערי דורא של הר"פ שאי אפשר לבדוק בפנים (לפחות אצלי) ובאלה יש לצרף עם הערה שהרב פרייליך מצא אותם והדפיס אותם בנוסח זו.
סה"כ הרב פרייליך קבע לנו מה נקרא "שערי דורא השלם". לא יותר.
ולכן יש לעזוב לגמרי
את מהדורת הרב פרייליך ולעבור לדורות הקודמים ולהקליד מחדש
את דברי הראשונים ואחרונים מתוך דפוסים קודמים - הרי כולם יותר מדוייקים מהר"פ.
אמנם לפעמים דברי הראשונים קצת קשה להבין ואז מסתכלים אצל הר"פ. אם שינה
את הלשון למשהו הגיוני - אז מכניסים הערה: פירש שערי בינה: "X" .
וגם יש לשמור על אותיות הסימון שיתאימו למהדורת הרב פרייליך כדי לא לקלקל כל אלה שציינו הגהות לפי סדר הר"פ.
עלה במחשבה אצלי לעבור על כל השערי בינה של הרב פרייליך ולקצר אותו - קושיא ותירוץ - כדי להדפיס במהודורות לעתיד
את עיקר תורתו.
בשולי הדברים בעניין הרש"ל. הרי ששני תלמידיו הוציאו לאור רש"ל על שערי דורא (איסור והיתר שלו) והדפוסים די דומים זה לזה ולשניהם צורף הפנים (שערי דורא). ונראה שאף פעם לא זכה הספר להוצאה לאור כמו שצריך. ואני אומר שגם אם יקרעו אותי שתי וערב וטחו בכותל אני לא אצרף רש"ל ביחד עם הגהות שערי דורא כמו שעשו בדפוסים של זסלב ופרייליך (ומכון המאור). אלא הספר יצא לאור בדומה למה שתלמידיו עשו.
דוגמאות של הקלדה חדשה כנ"ל אפשר לבקש ממני. שערי דורא עם הגהות (בלי אחרונים) דומה לספר שיטה מקובצת. הרש"ל ללא הגהות שערי דורא יהיה ספר שהוא אבן פינה בעניני איסור והיתר - הוא ספר שיש ללמוד אותו בעיון רב כמו שעשו בדורות שלפנינו.
בברכה,
מיכאל א.
munger.israel@gmail.com