דבר מפליא ששמעתי בש"ק מהר"ד דבליצקי שליט"א
כתוב בשערי דורא סי' פ"ד
פד. שאלו לרשב"ם על הכבשה שנמצאת טריפה והיתה חולבת מה לעשות עם החלב שחלבו ממנה בעודה חיה ומן הגבינות. והשיב כך, אין בידי להתיר כל דבר שנעשה מאותה כבשה תוך ג' ימים קודם שחיטתה. והביא ראיה מפרק אלו טריפות. אבל מה שנעשה קודם שלשה ימים מותר וכו' ויש אוסרים הגבינות כל י"ב חדש שנמצאת טריפה. ולא ק"ל הכי. וכ"כ רבינו ברוך (סה"ת סי' עג) שיש להתיר הגבינות ולסמוך על דברי רשב"ם וכן עמא דבר. ויש פוסקים דוקא שנמצאת טריפה ע"י סרכא או שלא הוגלד פי המכה אז יש להתיר הגבינות מטעם ספק ספיקא, כדפי' ויש לתלות ולומר נולדו עתה מקרוב, אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה מספקא לן אם יש להתיר הגבינות אם לא. וראה איך עמא דבר.
והנה לא מצינו מי שהסתפק בטרפות הבא מן הבטן וכו'. (וגם לא מובן מקום הספק ואכמ"ל) והנה כבר ידוע שהשערי דורא הולך בעקבות ספר התרומה, וגם כאן המעיין ימצא שכל הלשון (שרק מקצתה העתקתי כאן) לקוח מסה"ת
אלא שדילג המעתיק שורה שלמה וכצ"ל: אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה כל הגבינות אסורות והיכא שהטרפות מחמת שהוגלד פי המכה מספקא לן וכו' .
עוד הראה לי הר"ד שיח' שבדרכי משה סי' פ"ד אות ג' כתוב : דטרפות הבא מן הבטן כל גבינות שעשה ממנה מעולם כולן אסורות וכו' וכן פסק בשערי דורא. עכ"ל. ובשע"ד שלפנינו אין דבר כזה, רק אם נשלים כפי הגהתו !
אבל מה נעשה שכמה גדולים מאד, העתיקו נוסח השערים החסר שלפנינו!