איש_ספר כתב: כידוע הרבה שנים חשבו שהרב פרייליך הוציא רק חלק אחד מן השערי דורא עם עבודתו. וכך במהדורות הצילום דאז הדפיסו ח"א של הר"פ וח"ב מדפוס ישן. ויהי היום ומישהו מצא בספרית הרד"צ הילמן את ח"ב של שערי דורא של הר"פ!, היתה זו הפתעה גדולה מאד! שכן הספר נחשב כאבוד/לא קיים! (הרדצ"ה מצא אותו בגניזה)
רוני כתב: דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.
אונגר120 כתב:רוני כתב: דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.
אונגר כבר סיים - אבל ללא מבוא שערים ושערי בינה.
פד. שאלו לרשב"ם על הכבשה שנמצאת טריפה והיתה חולבת מה לעשות עם החלב שחלבו ממנה בעודה חיה ומן הגבינות. והשיב כך, אין בידי להתיר כל דבר שנעשה מאותה כבשה תוך ג' ימים קודם שחיטתה. והביא ראיה מפרק אלו טריפות. אבל מה שנעשה קודם שלשה ימים מותר וכו' ויש אוסרים הגבינות כל י"ב חדש שנמצאת טריפה. ולא ק"ל הכי. וכ"כ רבינו ברוך (סה"ת סי' עג) שיש להתיר הגבינות ולסמוך על דברי רשב"ם וכן עמא דבר. ויש פוסקים דוקא שנמצאת טריפה ע"י סרכא או שלא הוגלד פי המכה אז יש להתיר הגבינות מטעם ספק ספיקא, כדפי' ויש לתלות ולומר נולדו עתה מקרוב, אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה מספקא לן אם יש להתיר הגבינות אם לא. וראה איך עמא דבר.
אורח כתב:דבר מפליא ששמעתי בש"ק מהר"ד דבליצקי שליט"א
כתוב בשערי דורא סי' פ"דפד. שאלו לרשב"ם על הכבשה שנמצאת טריפה והיתה חולבת מה לעשות עם החלב שחלבו ממנה בעודה חיה ומן הגבינות. והשיב כך, אין בידי להתיר כל דבר שנעשה מאותה כבשה תוך ג' ימים קודם שחיטתה. והביא ראיה מפרק אלו טריפות. אבל מה שנעשה קודם שלשה ימים מותר וכו' ויש אוסרים הגבינות כל י"ב חדש שנמצאת טריפה. ולא ק"ל הכי. וכ"כ רבינו ברוך (סה"ת סי' עג) שיש להתיר הגבינות ולסמוך על דברי רשב"ם וכן עמא דבר. ויש פוסקים דוקא שנמצאת טריפה ע"י סרכא או שלא הוגלד פי המכה אז יש להתיר הגבינות מטעם ספק ספיקא, כדפי' ויש לתלות ולומר נולדו עתה מקרוב, אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה מספקא לן אם יש להתיר הגבינות אם לא. וראה איך עמא דבר.
והנה לא מצינו מי שהסתפק בטרפות הבא מן הבטן וכו'. (וגם לא מובן מקום הספק ואכמ"ל) והנה כבר ידוע שהשערי דורא הולך בעקבות ספר התרומה, וגם כאן המעיין ימצא שכל הלשון (שרק מקצתה העתקתי כאן) לקוח מסה"ת אלא שדילג המעתיק שורה שלמה וכצ"ל: אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה כל הגבינות אסורות והיכא שהטרפות מחמת שהוגלד פי המכה מספקא לן וכו' .
עוד הראה לי הר"ד שיח' שבדרכי משה סי' פ"ד אות ג' כתוב : דטרפות הבא מן הבטן כל גבינות שעשה ממנה מעולם כולן אסורות וכו' וכן פסק בשערי דורא. עכ"ל. ובשע"ד שלפנינו אין דבר כזה, רק אם נשלים כפי הגהתו !
אבל מה נעשה שכמה גדולים מאד, העתיקו נוסח השערים החסר שלפנינו!
"ובתשובת רש"י נמצא [לענין כחל], הלכה רווחת בין מניקה בין שאין [מניקה], ל"ח בדבר משום גזירה."
אונגר120 כתב:הרב מ. אונגר הראה באשכול זה את כוחו ואת בקיאותו וידענותו הרבה בכל הקשור לספר שערי דורא, בניקו אונגר120
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים
