פורום אוצר החכמה

שלום
ישנם דוגמאות לתשובה המופיעה באותה לשון בשני שו"תים למחברים שונים. ההסבר השכיח הוא שמדובר בשו"ת שיצא לאחר פטירת המחבר ובין כתביו נמצאה תשובה שהועתקה על ידו מספר אחר והמלקטים/מהדירים סברו שיצאה מחת ידו. לאחרונה מצאתי תשובה שכזאת בת זמננו. אני מבקש לקבל דוגמאות נוספות
. יודגש מדובר בתשובות שלמות ובספרי שו"ת ולא בספרי ליקוטים או חידושים שהעתיקו מקודמיהם ללא ציון מקורם (שהוא דיון בפני עצמו ואכמ"ל).
בספר כתר אפרים (תל אביב תשכ"ז) לרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל (חבר הרבנות הראשית לישראל) בסי מג מובאת שאלה בהלכות עירובין באחד ממושבי הפועל המזרחי. המחבר כותב תשובה ארוכה ומסיים בזה "והנה הרצתי שאלתי זו בתוכן תמציתי ובקצרה למרן הגרא"י הרצוג, הרב הראשי לישראל..." ומביא את תשובתו אליו. תשובה זו נדפסה אח"כ גם בפסקים וכתבים לרב הרצוג או"ח ב סי' עה.
בספר צמח יהודה לרב יהודה זרחיה סג"ל רב קרית שלום בתל אביב חלק שלישי (תל אביב תשס"ו) בסי' קטז "אודות העירוב במושב שדה יעקב" מובאת שאלה לרב הרצוג באותה לשון ממש (ובקיצור דברים) כפי שכתב הרב טכורש בכתר אפרים. כנראה התגלגל מכתבו של הרב טכורש או העתק ממנו לרב סגל ומשם בטעות נכנס לספרו (שנדפס לאחר פטירתו).
מצרף צילום משני השו"תים להשוואה.
אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

כפי ששמעתי מרי"ז סגל זצ"ל בעצמו היו רכ"פ טכורש רגיל לבוא מדי יום לבקרו והיו עוסקים בד"ת, לא ייפלא שהשאיר אצלו תשובה לעיון וכן לא ייפלא אם תרם רי"ז סגל תרומה של ממש גם לתוכן הדברים.

ולעניין האשכול בתשובות ר"ח ברלין צויין שתשובה המופיעה במשיב דבר ביחס להיתר המכירה אינה מהנצי"ב כי אם מחכם אחר והמדפיסים חשבו בטעות שהיא של הנצי"ב. וכמדומני שתוכ"ד יכול להוסיף בזה.

ידוע גם על מקרים של העתקות בזדון, וכבר הסתפקתי בעבר האם מותר לפרסם דברים אלו משום לשון הרע אף שהם עשויים להתגלות, ומחמת הספק אימנע מלפרט.

יש דוגמא אחרת קצת שונה, לגבי תשובה של הראי"ה קוק שנדפסה בספר תשובותיו כשהיא ממוענת לרב אחד, אבל קודם לכן (!) היא נדפסה בספרו של רב אחר כשהיא נראית ממוענת אליו. ראה כאן בסוף העמוד ואילך: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42138&pgnum=194

נ.ב. התשובה הנ"ל לגבי היתר המכירה, משיב דבר ח"ב סי' נ"ד, חציה הראשון הוא של הנצי"ב אבל חציה השני הוא טיוטת קונטרס של רבי יהושע השל מרגליות שנדפס גם בפנ"ע בשם 'קול התור נשמע בארצנו'.

יש לציין למש"כ י. תא שמע בסיני סה עמ' 207-208 מעמ' האוצר לגבי תשובת האור זרוע שהובאה גם בשו"ת 'מים עמוקים' על שם הרי"ד.

בשו"ת מהר"ם חלאווה סימן קלב מופיעה תשובה שנמצאת כלשונה גם בשו"ת הריב"ש החדשות סימן יא.

כל תשובות "הריב"ש" החדשות אינם לריב"ש, ורובם למהר"ם חלאוה,
וכמ"ש הר"ד מצגר במבואו לתשו' ריב"ש מכון ירושלים, וע"כ קרא שמו "תשובות המיוחסות לריב"ש".

בתשו' ר"ב אשכנזי יש תשובה שנמצאת גם בתשו' רדב"ז וצ"ע.

הרחיד"א בשה"ג ערך מהר"י קולון הביא ששורש קס"ג בשו"ת מהרי"ק אינו לו אלא למהר"י ווייל.

בהרבה מספרי האחרונים נזכרה 'תשובת הרמ"א' לגבי האתרוגים המורכבים שבה נזכרו ג' סימני ההיכר 'שנתן בהם הרמ"א' בעוד שכל המעיין בפנים יראה מיד שאינה אלא תשובת מהר"ם פאדווה לקרובו הרמ"א

יעון בספרו של רי"ש שפיגל עמודים ח"ב מעמ' 244 והלאה, דוגמאות רבות. יש גם סיפור עם תשובה של ר' מרדכ'לה מאושמינא ורעק"א אבל איני זוכר עתה.

חקר כתב:יש לציין למש"כ י. תא שמע בסיני סה עמ' 207-208 מעמ' האוצר לגבי תשובת האור זרוע שהובאה גם בשו"ת 'מים עמוקים' על שם הרי"ד.

כעת ראיתי בספר סנהדרי גדולה ח"ה עמ' 169 מעמ' האוצר שכבר בברכ"י חו"מ סי' ג' עמד בטעות ייחוס תשובה זו להרי"ד.

רבותי נכבדיי, כמדומני שמוטב להפריד לגמרי את הדיון בראשונים ובפרט בטרם עידן הדפוס, מן הדיון באחרונים.

תשובת מהר"י בי רב סי' נה, נדפסה גם ב'תמת ישרים' לר' תם ן' יחיא (הספר הוא של ר' בנימין מוטאל התוכן של הנ"ל) סי' קנו, ללא חתימת שם מחברה.

תוך כדי דיבור כתב:רבותי נכבדיי, כמדומני שמוטב להפריד לגמרי את הדיון בראשונים ובפרט בטרם עידן הדפוס, מן הדיון באחרונים.

נכון מאד, שכן בדורות שלפני הדפוס כל אחד היה נוהג להעתיק לעצמו מן הבא בידו לתוך פנקסו, ולאו דוקא בלי משים לב, ובכן אירע שנשתרבבו תשובות ממהר"ם מרוטנבורג לתוך קובצי תשובות הרשב"א וכדומה.

אגב אעיר, שלא מובן לי היאך נהיה הדבר שקוראים לתשובה או חיבור "המיוחסת לפלוני" בשמוש הנפוץ כיום להורות שנקרא ע"ש פלוני אף שידוע שאינה לאותו פלוני, בעוד שהמלה "מיוחסת" משמעותה בדיוק להיפך כלומר שנבדק ונתברר היחוס מעל כל ספק. אתמהה!

תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן. והכונה שפלוני יחסם לפלוני.

קרוב לענין, במפתחות לשו"ת בני שמואל מצויין שסימן מו אף שחתום עליו חכם אחר, הוא מתשובותיו של המהר"ש חיון ועל כן הוכנס לספר.

בסוף זבחי צדק למהר"ע סומך ישנם כמה תשובות בודדות, יש שם תשובה אחת אודות ענין ברוב עם וזריזין מקדימין, והנה למרבה הפלא תשובה זו נדפסה גם בספר אקים את יצחק בגדאד תר"ע סי' נ"ז.

כידוע, יש מספר תשובות בשו"ת אבקת רוכל, שאינן למרן (מלבד אלו החתומות בידי חכמים אחרים)

הראני תלמיד חכם גדול, שמצא בשו"ת ר' בצלאל אשכנזי שתשובה סימן י"א נמצאת מילה במילה גם בשו"ת רדב"ז סי' שי"ו:
שו"ת ר' בצלאל אשכנזי: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=124
שו"ת רדב"ז: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=113

ההסבר לכאו', שכיון שר"ב אשכנזי היה תלמידו של רדב"ז העתיק בכתביו את תשובתו של רבו והמדפיסים לקחוה וחשבו שזה תשובה שלו.
(ולא ראיתי שהמדפיסים החדשים עלו על הענין)

האם יש למאן דהו מחכמי הפורום מידע או סברא בענין.

איש_ספר כתב:יעון בספרו של רי"ש שפיגל עמודים ח"ב מעמ' 244 והלאה, דוגמאות רבות. .

באדיבות ורשות המחבר שליט"א

כבר היה בעבר אשכול על מה שהרב שך ז"ל אמר בשם ראיז"מ ז"ל שבשבועות דנים את האדם על כמה תורה יספיק והביא כן משמו של ראי"ז ז"ל בשם הריטב"א ובסופו של דבר התברר שהיה זה ספר שהיה כרוך יחד עם הריטב"א.
כמו כן שמעתי בעבר שיש דברים דומים מהאבן האזל תוך האבי עזרי. ז"ל.

יתכן שלא דקדקתי כל כך בפרטים שונים היות וראיתי את זה לפני המון שנים.

מתיישב כתב:כבר היה בעבר אשכול על מה שהרב שך ז"ל אמר בשם ראיז"מ ז"ל שבשבועות דנים את האדם על כמה תורה יספיק והביא כן משמו של ראי"ז ז"ל בשם הריטב"א ובסופו של דבר התברר שהיה זה ספר שהיה כרוך יחד עם הריטב"א.
כמו כן שמעתי בעבר שיש דברים דומים מהאבן האזל תוך האבי עזרי. ז"ל.

יתכן שלא דקדקתי כל כך בפרטים שונים היות וראיתי את זה לפני המון שנים.

לא הריטב"א אלא הר"ן, ור"ל שנכרכו דרשות הר"ן עם ספר תולעת יעקב שבו כתוב ששבועות הוא יום הדין על התורה.

מה שכתבתי שיש דברים דומים בין האבן אזל לבין האבי עזרי כפי הנראה טעיתי וכך צריך לומר בין האבן האזל לחידושיו של ר"א קוטלר ז"ל.
כידוע מחברתו של ראי"ז מלצר ז"ל הייתה אמונה על העתקת כתב היד שלו וגם מחברתו של ר"א קוטלר ז"ל העתיקה לו את הכתבים ופעמים שהמדפיס לא ידע למי לייחס את הדברים כאשר כתב ידה של אשתו של ראי"ז היה דומה להפליא לכתב ידה של בתה ה"ה מחברתו של ר"א קוטלר.
יבואו הידענים ויוסיפו עוד.

תשובות תרוה"ד בשו"ת הרב שיינטוך

בכל או רוב הדוגמאות שהובאו מדובר ביחוס שגוי, אך מהו הביאור בזה שבראשונים (בעיקר) יש העתקות של קטעים ארוכים משל אחרים מבלי להזכיר את שם האומר ? הכי לא חשו לחיוב לומר דבר בשם אומרו? פעמים הרבה מדובר בענינים הקשורים ומשולבים בתוך דברי המעתיק, כך שמוכח שמדובר בהעתקה מכוונת ע"י המחבר ולא בקטע שנשתרבב במקרה.

התופעה נפוצה אצל ראשונים שמגיעים מאותו בימ"ד (אסכולה). שם מקובל לומר שהיו אלו ד''ת שהיו רווחים באותו בימ"ד, כעין ישיבישע תורה שלנו.
ויש עוד הסברים.
אבל השתא דאתינן להסבר באשכולנו (והאשכולות הדומים), יתכן שגם בראשונים זה קרה לפעמים משגגת הסופר (לא במקרים שהבאת), או משגגת תלמידים שכתבו את השיעורים (גם במקרים שהבאת).

כוונתי לציטוטים זהים אות באות (אם יבררו חו"ר הפורום שאין בזה חשש אוכל לתת דוגמאות), כך שהתירוץ של ישיבישע תורה לכאורה אינו תקף.
מה הם ההסברים הנוספים?

יצא לי לשמוע עוד שני הסברים, לא ממקורות אמינים במיוחד, ואינני יודע את היחס המקובל אליהם:
א. הם כתבו את התמצית של התמצית של החידושים, וכיון שלמדו באותה דרך הגיעו לאותם דברים.
ב. הספר לא אמור להיות רק חידושים מקוריים, אלא חידושים שדעתו של המחבר מסכמת עליהם, וזה כולל גם ליקוט מאחרים (ואילו היינו זוכים להקדמה לספריהם, כנראה זה היה כתוב בה). [עכשיו שאני חושב ע"ז, זה דומה לתי' של ישיבישע תורה. למה באמת לא נאמר שהעתיקו ישיבישע תורה מנוסח שנראה להם טוב?]

דומני 'אז די קשיא איז בעסר פון די תירוץ'.
אם יתברר שמותר להביא דוגמאות יהיה ניתן להווכח בזה.

ודאי שהעתיקו, וההסבר פשוט. כשהראשונים כתבו הם לא כתבו כדי לחדש ולומר רק דברים שלא אמרו עד היום כספרי האחרונים אלא כל אחד כתב לעצמו או לתלמידיו משהו מעין סיכום הסוגיא ז"א מה כתוב כאן מה נוסף כאן וכדו' וממילא כשהיה תחת אמתחתו משהו כתוב ולא היה בתור חידוש של מישהו מסויים (שאז הביאו בשמו) אלא סתם דבר טוב העתיקו למחברתו

נו, ומדוע לא הזכיר את שם האומר ע"מ להביא גאולה לעולם

פה נכנס הענין של ה"ישיבישע תורה" וכדו'

שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נד

והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה (סימן שכב) האריך מאוד לדחות דברי הכנסת הגדולה הנ"ל, והעלה להתיר ... ועוד האריך בראיות להוכיח להיתר ושלא כדברי הכנסת הגדולה. ע"ש. וככל הדברים האלה כתוב במשחא דרבותא חלק א' (סימן שכב). (ושני הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, אות באות תיבה בתיבה. והוא פלא).

גאולה בקרוב כתב:תשובות תרוה"ד בשו"ת הרב שיינטוך

שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן יח

ודע כי בשו"ת ריב"ם שנייטוך (תלמיד הגאון רבי נתן אדלר, נדפס תר"נ) סימן יח, נדפסה תשובת התרומת הדשן סימן ד', ככתבה וכלשונה, אות באות תיבה בתיבה, וכן כמה תשובות שנדפסו שם מועתקים מספר תרומת הדשן, (כגון מ"ש שם בסימן ה', הוא מתרומת הדשן סימן ב', ומ"ש שם סימן ו', מועתק מתרומת הדשן סימן ג', ומ"ש שם סימן ז', מועתק מתרומת הדשן סימן ה', וכן מ"ש בסימן ח', מועתק מתרומת הדשן סימן ו', וכן הלאה כמה תשובות, כאשר יחזה המעיין שם). וכנראה שהגאון המחבר העתיק דברי התרומת הדשן לעת מצוא, ושלוחא הוא דעוית, והכניס תשובות אלו בספרו של הריב"ם שנייטוך. ולפלא על ספר ארחות חיים החדש (סימן רסז סק"א), שהביא מה שכתב בתשובת ריב"ם שנייטוך סימן יח ככתבה וכלשונה, ולא הרגיש שזוהי תשובת התרומת הדשן, אשר הביאה מרן הבית יוסף (סוף סימן רסג).

שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לח

וכ"כ בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרפז) וז"ל: וכן מה שנהגו שלא לישא נשים עד יום ל"ג לעומר... ואמנם ראיתי להכנה"ג בהגה"ט (סי' תצ"ג) שהביא בשם מהר"ם די לונזאנו בס' שתי ידות שכ', שאם לא קיים פו"ר או שאין לו מי שישמשנו וכיו"ב, לא חיישינן למנהגא, ונושא אשה בימי הספירה, ובלבד שלא ירבה בשמחה. (וכנראה שמהר"ם די לונזאנו צדיק עתק תשו' הרדב"ז הנ"ל, כי שני הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, שפה אחת ודברים אחדים).

בהדרום ד' עמ' 59 ובהמעיין כרך ח' גליון ג' עמ' 86 האריך בזה הרב יהודה רובינשטיין. אגב אעיר ‏שמה שמו' בספרו של שפיגל בשם ר"ר מרגליות שסי' כ"ג בחוט המשולש הוא תשו' הר"ב משכנות ‏יעקב בספרו סי' קכ"ז, כבר העיר ע"כ הגר"מ אטלס זצ"ל בכנסת חכמי ישראל כמו' במאמרים ‏דלעי'.‏
ואני מוסיף לציין מה שהעיר הגרמ"נ ירושלימסקי בבאר משה ח"א סי' י"א או"ה שבס' נודע בשערים ‏ח"א בחי' הל' גיטין סי' קכ"ט סע' י' הביא הגהמ"ח העתק תשו' הג' ר"ח מוואלאזין, והוא סי' י"ט ‏בחוט המשולש, אמנם בשו"ת נודע בשערים מהדו"ת נד' תשו' זו בטעות ע"ש הג' בעל נודב"ש.‏
כמובן שכל הנ"ל הוא מהנדפס לאחר סילוקן של צדיקים ובטעות, למרבה הצער בימינו לא חסרים דוגמאות כאלו בספרים שנדפסו בחיי מחבריהם.

בס' הזכרון להגר"מ סוויפט עמ' מא-מב דן בענין תשו' אחת בשו"ת חוט השני בחתימת רא"ש בכרך ובמקור אחר ע"ש ר"י קיצינגן, ע"ש.

עיין מש"כ על תוד"ה ואם - העתיק אות באות מספר גרש ירחים.

מצינו שרבנים ותלמידי חכמים העתיקו לעצמם חידושי תורה מספרים או כתבי יד למען ילמדו בהם, ואחרי פטירתם כשבאו משפחתם להדפיס חידו"ת שלהם לא הבחינו שחלק מן הכתבי יד אינם של הרב עצמו והדפיסו הכל על שמו. [* אשכול זה לא מיועד לגניבות ספרותיות]

לדוגמא ככל הנראה החידו"ת שנדפסו בחידושי רבי שלמה "בענין אי תנור מקדש לחם הפנים" מקורם ממקדש דוד קדשים סי' ג אות א, ובחלקו הוא העתקה אות באות (בעיקר ממש"כ בעמ' קעט "וכעין זה מצאנו בתוס' זבחים כו'" עד סוף הקטע). מקדש דוד נדפס בחיי המחבר משא"כ חידושי ר' שלמה. כמו כן לא מצאנו ריבוי חידו"ת מר' שלמה בעניני קדשים.
----------
להלן קטע שנראה שנשמט תיבה אחת נחוצה

בספר תולדות יוסף להרב יוסף מענטליק ראב"ד חמעלניק - פולין, שיצא לאור בשנת תשי"ט
נדפסו חידושים במס' יבמות (עמ' מה מדפי הספר) אשר נדפסו אח"כ מלה במלה בספר העיקרים להגאון הרב שלמה איגר, ח"ב עמ' פט, בשנת תשנ"ו בהוצאת מוסד ה"ק.
וכנראה שהעתק מכתבי הגר"ש נתערב בין כתבי המחבר תולדות יוסף, וצ"ב האיך ומתי קרה הדבר.

[האדמו"ר ממאכנובקה שליט"א הינו נכדו של המחבר תולדות יוסף]

אולי קשור לענין: viewtopic.php?f=7&t=28576&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A#p295640