'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' ינואר 29, 2013 1:32 pm

מילה שלֵמה. ברית מילה כהלכתה – הלכה ומעשה. הלכות מילה ואומנותה, פסקי מילה, מדריך להורי הנימול, סדר הברית והתפילות, פניני מילה. מיוסד על ספרי הפוסקים והשו"ת, ראשונים ואחרונים, גאוני אשכנז וספרד בכל הדורות. נערך ע"י שלמה שוחט. ירושלים, תשע"ב. תשכה עמ'. (054-8435730)
לא על הרבה ספרים ניתן לומר בכנות 'מעולם לא בא כבושם הזה'; נדמה לי שעדיין לא השתמשתי במטבע-לשון זה במדור זה מאז היווסדו. אולם הפעם מדובר במקרה חריג, בספר חריג: מוהל ידוע, ותיק, מומחה וגם תלמיד חכם, דור תשיעי למוהלים ומפקח ארצי בתחום זה, ישב שנים רבות וליקט וערך וסידר ושירטט ובחן וניפה, עד שהוציא לאור ספר שלם שמביא לפני הקורא את כל מה שצריך אדם לדעת בנושא ברית המילה.
בחמישה עשר פרקים, המסודרים בחמישה שערים, מוצגים לפנינו בספר 'מילה שלמה' ראשית עקרונות מצות המילה, אח"כ פרק שלם העוסק באבר המילה עצמו – העטרה, העורלה, ההגדרה הלכתית של המילה ושיטות שונות בביצועה, 'דם הברית', הפריעה, הציצין (המעכבין – ואלו שלא) ותיקון המילה, בליווי תרשימים סכימטיים – אך מדויקים וברורים. שער שלם דן במעשה המילה – חיתוך העורלה על פרטיו וספיקותיו ההלכתיים, ביצועו במצבים חריגים, דיני הנולד מהול, מעשה הפריעה – כולל דיון ארוך במנהג הקדמונים (שעדיין קיים אצל מוהלים מסוימים) לחתוך את עור הפריעה עם עור המילה ובכך 'לחסוך' את הפריעה הנפרדת, וכן הטיפול בתקלות שעלולות לקרות בזמן המילה – למשל עור פריעה שעומד לחזור ולכסות את העטרה או שהוא כבר מכסה אותה חלקית ועוד. אח"כ מובא דיון בתפקידי המוהל, אישיותו, הכלים שבהם הוא משתמש – מחט ההפרדה, המגן, הסכין, שפופרת המציצה (למקילים למצוץ בשפופרת) והתחבושת, ובכלל דרכי הטיפול בפצע המילה.
השערים הבאים עוסקים בכשרות המילה במצבים של ספיקות הלכתיים שונים, במקרים שבהם חובה לתקן את המילה גם לאחר שנסתיימה, ובכאב שבמילה ובאמצעים לשיכוכו (אלו המקובלים לכתחילה - ואלו המותרים רק בדיעבד או במקרים חריגים). אח"כ נמצא שער הלכתי-למדני העוסק בסוגיות בברית המילה: ציצין המעכבין ושאינם מעכבין שכבר נזכרו לעיל, 'רוב מצויין אצל מילה', נולד מהול (נולד מהול 'אמיתי' – מקרה נדיר באופן קיצוני של תינוק שנולד לא עורלה כלל, ותינוק ש'נולד מהול' על-פי לשון העולם – תינוק שנולד עם עורלה קצרה מהרגיל), מתי נקרא שהמוהל כבר 'פירש' מהמילה כך שהוא חוזר רק על ציצין מעכבין, דין עמידה בזמן ברכות המילה, ופסקי הלכה הקשורים למילה – משקל ראוי, צהבת היילוד, דלקת עיניים, רמת סוכר נמוכה ועוד. המחבר עוסק גם בסדר הברכות וב'כיבודים' השונים – תוקפם ההלכתי והמנהגים בקשר אליהם, מנהגים והלכות בקריאת השם, וכמובן – איך אפשר בלי – 'סגולות' שונות הקשורות לברית המילה. בהמשך פרק שלם דן בעניין מילה במועדים מיוחדים – שבת (כולל התייחסות לחילול שבת צפוי, ה' ישמור, של חלק מהמוזמנים לברית), תעניות, ימי אבל וכד'. הרב שלמה שוחט דן באריכות בשאלה שהיא מחלוקת קדמונים ומחלוקת מנהגים - אם מלים ברית-נדחית בימי חמישי ושישי, וכן בשאלה הכבדה של 'חזקה' במילה – שהיא שאלה גם הלכתית וגם ממונית וגם רגשית מאוד מצויה. בקיצור-יחסי דן המחבר בענייני מילת גרים וספק-גרים, מעיר כמה הערות בקשר לפדיון הבן, ודן בדיני מילה במקרים שבהם נמצאים מומים באבר – היפוספדיאס, אפיספדיאס, קורדי ועוד.
חשוב במיוחד לתלמידי-חכמים ולפוסקי הלכה הוא פרק יג, שבו לקט של פסקים מאת גדולי דורנו זצ"ל ושליט"א בעניינים מעשיים של הלכות מילה, כולל סוגיית המציצה בפה שעלתה שוב על הפרק לאחרונה. פרק יד הוא מדריך מפורט להורי הרך הנימול מהלידה ועד לסעודת 'שלישי למילה' שמקורה בקדמונים, והשער האחרון עוסק שוב באריכות בתפילות וסגולות הקשורות לברית המילה, חלקן מקורן בחז"ל – וחלקן מקורן עלום ואף מפוקפק, כאשר לכל פרט הפניות והערות מחכימות. מפתח מפורט מסנכרן בין ההזכרות הרבות של כל נושא בפרקים השונים.





תורה תמימה המנוקד החדש חורב - חמישה חומשי תורה עם חמש מגילות. עם תוספות רבות. ירושלים, הוצאת חורב, תשע"ב. חמישה כרכים [בכמה גדלים]. (02-5632204)
אין צורך להאריך בתיאור החומש 'תורה תמימה' שחיבר רבי ברוך הלוי עפשטיין זצ"ל, בן הגאון רי"מ עפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. החיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה, וההערות המחכימות והמגוונות, העצימו את הלימוד בו אצל לומדי תורה מכל הגוונים – 'בעלי-בתים' וגם תלמידי חכמים. מאז שיצא לאור לראשונה לפני קרוב למאה שנה הוא נדפס אין-ספור פעמים, ולמרות פגמים מסוימים שנמצאו בו, שהעירו עליהם בכמה ספרים, לא פסה חביבותו.
ר' מיכאל זאב, ראש הוצאת הספרים 'חורב', החליט לעשות מעשה, ועם צוותו המוכשר הוציא לאור מהדורה שלמה, מתוקנת, מושלמת, ואף מנוקדת, של האוצר הבלום הזה. נוסף לאלפי הטעויות שתוקנו בציטוטים ובמראי-המקום והרבה השלמות ראויות, נדפסו 'על הדף' הערות, חלקן ביקורתיות בהחלט, של הרב פלדמן מארה"ב - שהתחיל בפעולת התיקון וההשלמה של הספר עוד בחיי המחבר (שנפטר בגטו פינסק בתקופת השואה) והדפיס אותן בספרו 'משיבת נפש', ושל האדמו"ר מאוז'רוב זצ"ל ואחרים, צורפו מבוא מאיר עיניים על הספר ומחברו, תוכן עניינים ומפתחות, וכן נוסח תפילה מדויק לכל תפילות השבת מבית היוצר של הוצאת 'חורב' לפי נוסחים שונים. עבודה יוצאת מן הכלל!



לימוד יומי באמונה. חוברת ראשונה: 1. על היוזמה וחשיבות לימוד אמונה. 2. שמונה פרקים לרמב"ם. 3. פתיחה ודוגמא לחוברת הבאה: מסילת ישרים. מערכת: הרב ערן מרגלית, משה שטרנברג. ירושלים, 'בשביל הנשמה', תשע"ג. 38 עמ'. (emunadaf@gmail.com)
אחרי הדף היומי הוותיק של התלמוד הבבלי ואחיו הצעיר של הירושלמי, הפרק היומי והמשנה היומית ועוד סדרות לימוד נוספות (רובן רשומות בתחילת כל יום ב'לוח דבר בעתו' של הרב גנוט), רחש לבם של כמה אברכים בישיבת 'מרכז הרב' להעלות עוד נר-תמיד לזכר חבריהם ההרוגים בפיגוע הנורא ההוא, ולהכין חוברות מסודרות שבהם עמוד יומי ללימוד יסודות המחשבה היהודית.
המחזור הראשון התחיל בחודש מרחשון תשע"ג, והוא עתיד להסתיים בשנת השמיטה תשע"ה. מדובר על לימוד של דקות ספורות ליום, בחוברת קלה לנשיאה ומסודרת באופן קריא ואסטטי, שבה במשך מחזור אחד יילמדו ליקוטים מתוך שמונה פרקים לרמב"ם וכתבי הרמב"ם האחרים, מסילת ישרים, כוזרי, מהר"ל, חובות הלבבות, ספר העיקרים, דרשות הר"ן, כתבי הרב קוק, כתבי גדולי החסידות ועוד.
העורכים מכנים את זה 'מסע שורשים מעמיק בספרי היסוד של גדולי הדורות... בעיקרי האמונה של עם ישראל', ותגובות ראשונות מלמדות שהיוזמה הזאת צוברת תנופה. כך למשל ניתן להשתמש ביוזמה זו לצורך לימוד אידיאלי משותף בזמן-האיכות היומי של בני הזוג – הזמן היקר הזה עשוי להיפתח או להסתיים בלימוד בחוברת הלימוד היומי באמונה, שאין בה ענייני הלכה כבדים, התוכן שבה שווה לכל נפש - אך איכותו וחשיבותו מרקיעים שחקים.
לפני כל ספר מוקדם מבוא קצר. העורכים מעירים שהקדמת הרמב"ם למסכת אבות, המכונה שמונה פרקים, מרחיבה כמה נקודות יסוד שאותם פוגשים במסכת אבות, ומאירה את העיניים בדבר מִבנה האישיות, הצורך והאפשרות בתיקון המידות, והיעד האנושי-רוחני אליו אמור המאמין להגיע. אחר כך בעשרים ושבעה שיעורים, שביניהם גם הרחבות וביאורים קצרים, עובר הלומד על כל עיקרי 'שמונה פרקים', והוא מוכן להמשך הלימוד בספרים הבאים... יוזמה מבורכת.




תשובות הרדב"ז על התנ"ך. מתוך שו"ת הרדב"ז מאת רבנו דוד בן זמרא. ירושלים, תשס"ח. 288 עמ'. (02-6524282)
הספר כולל אוסף פירושים על המקרא מתוך ספר שאלות ותשובות של אחד מגדולי המשיבים, גדול חכמי מצרים בתקופת מרן הבית-יוסף, ובסוף ימיו בצפת. מדהים להיווכח שבין כאלפיים תשובותיו שהגיעו לידינו נמצאים מאות הסברים וחידושים לפסוקי התנ"ך, הסברים מקומיים – ומערכות שלמות, שבהחלט ראוי שיפרנסו כרך שלם של פירושים על המקרא. יש בלקט הזה לא רק 'מלאכה' – אלא גם חכמה של סידור, פיסוק, קיטוע, מיפתוח, דיוק בנוסח, הוספת מקורות מפורטים והערות קצרות על פני כל הספר. בצדק משתבח הרב קופרמן בתלמידתו הרבנית לנדאו, בוגרת ה'מכללה', שהשכילה בעריכת ספר זה ליישם את דרכו התורנית-חינוכית שעל פיה כל חלקי התורה בלולים זה בזה, ושבבית מדרשם של גדולי ישראל נמצאו 'על השולחן' כל חלקי התורה, כאשר חלקי ההלכה והפרשנות מזינים אלו את אלו תדיר.
נכתבו כבר ספרים דומים שאספו את פירושי הרמב"ם למשל, או ליקטו פירושים על התנ"ך מספרות השו"ת, אבל עדיין נמצאים בין דפי ספרי ההלכה והפסיקה של הראשונים וגם גדולי האחרונים אוצרות פרשניים מופלאים שמחכים לגאולתם.

לייטנר
הודעות: 4206
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' ינואר 29, 2013 1:39 pm

הקיק כתב:מילה שלֵמה. ברית מילה כהלכתה – הלכה ומעשה. הלכות מילה ואומנותה, פסקי מילה, מדריך להורי הנימול, סדר הברית והתפילות, פניני מילה. מיוסד על ספרי הפוסקים והשו"ת, ראשונים ואחרונים, גאוני אשכנז וספרד בכל הדורות. נערך ע"י שלמה שוחט. ירושלים, תשע"ב. תשכה עמ'. (054-8435730)
לא על הרבה ספרים ניתן לומר בכנות 'מעולם לא בא כבושם הזה'; נדמה לי שעדיין לא השתמשתי במטבע-לשון זה במדור זה מאז היווסדו. אולם הפעם מדובר במקרה חריג, בספר חריג: מוהל ידוע, ותיק, מומחה וגם תלמיד חכם, דור תשיעי למוהלים ומפקח ארצי בתחום זה, ישב שנים רבות וליקט וערך וסידר ושירטט ובחן וניפה, עד שהוציא לאור ספר שלם שמביא לפני הקורא את כל מה שצריך אדם לדעת בנושא ברית המילה.
בחמישה עשר פרקים, המסודרים בחמישה שערים, מוצגים לפנינו בספר 'מילה שלמה' ראשית עקרונות מצות המילה, אח"כ פרק שלם העוסק באבר המילה עצמו – העטרה, העורלה, ההגדרה הלכתית של המילה ושיטות שונות בביצועה, 'דם הברית', הפריעה, הציצין (המעכבין – ואלו שלא) ותיקון המילה, בליווי תרשימים סכימטיים – אך מדויקים וברורים. שער שלם דן במעשה המילה – חיתוך העורלה על פרטיו וספיקותיו ההלכתיים, ביצועו במצבים חריגים, דיני הנולד מהול, מעשה הפריעה – כולל דיון ארוך במנהג הקדמונים (שעדיין קיים אצל מוהלים מסוימים) לחתוך את עור הפריעה עם עור המילה ובכך 'לחסוך' את הפריעה הנפרדת, וכן הטיפול בתקלות שעלולות לקרות בזמן המילה – למשל עור פריעה שעומד לחזור ולכסות את העטרה או שהוא כבר מכסה אותה חלקית ועוד. אח"כ מובא דיון בתפקידי המוהל, אישיותו, הכלים שבהם הוא משתמש – מחט ההפרדה, המגן, הסכין, שפופרת המציצה (למקילים למצוץ בשפופרת) והתחבושת, ובכלל דרכי הטיפול בפצע המילה.
השערים הבאים עוסקים בכשרות המילה במצבים של ספיקות הלכתיים שונים, במקרים שבהם חובה לתקן את המילה גם לאחר שנסתיימה, ובכאב שבמילה ובאמצעים לשיכוכו (אלו המקובלים לכתחילה - ואלו המותרים רק בדיעבד או במקרים חריגים). אח"כ נמצא שער הלכתי-למדני העוסק בסוגיות בברית המילה: ציצין המעכבין ושאינם מעכבין שכבר נזכרו לעיל, 'רוב מצויין אצל מילה', נולד מהול (נולד מהול 'אמיתי' – מקרה נדיר באופן קיצוני של תינוק שנולד לא עורלה כלל, ותינוק ש'נולד מהול' על-פי לשון העולם – תינוק שנולד עם עורלה קצרה מהרגיל), מתי נקרא שהמוהל כבר 'פירש' מהמילה כך שהוא חוזר רק על ציצין מעכבין, דין עמידה בזמן ברכות המילה, ופסקי הלכה הקשורים למילה – משקל ראוי, צהבת היילוד, דלקת עיניים, רמת סוכר נמוכה ועוד. המחבר עוסק גם בסדר הברכות וב'כיבודים' השונים – תוקפם ההלכתי והמנהגים בקשר אליהם, מנהגים והלכות בקריאת השם, וכמובן – איך אפשר בלי – 'סגולות' שונות הקשורות לברית המילה. בהמשך פרק שלם דן בעניין מילה במועדים מיוחדים – שבת (כולל התייחסות לחילול שבת צפוי, ה' ישמור, של חלק מהמוזמנים לברית), תעניות, ימי אבל וכד'. הרב שלמה שוחט דן באריכות בשאלה שהיא מחלוקת קדמונים ומחלוקת מנהגים - אם מלים ברית-נדחית בימי חמישי ושישי, וכן בשאלה הכבדה של 'חזקה' במילה – שהיא שאלה גם הלכתית וגם ממונית וגם רגשית מאוד מצויה. בקיצור-יחסי דן המחבר בענייני מילת גרים וספק-גרים, מעיר כמה הערות בקשר לפדיון הבן, ודן בדיני מילה במקרים שבהם נמצאים מומים באבר – היפוספדיאס, אפיספדיאס, קורדי ועוד.
חשוב במיוחד לתלמידי-חכמים ולפוסקי הלכה הוא פרק יג, שבו לקט של פסקים מאת גדולי דורנו זצ"ל ושליט"א בעניינים מעשיים של הלכות מילה, כולל סוגיית המציצה בפה שעלתה שוב על הפרק לאחרונה. פרק יד הוא מדריך מפורט להורי הרך הנימול מהלידה ועד לסעודת 'שלישי למילה' שמקורה בקדמונים, והשער האחרון עוסק שוב באריכות בתפילות וסגולות הקשורות לברית המילה, חלקן מקורן בחז"ל – וחלקן מקורן עלום ואף מפוקפק, כאשר לכל פרט הפניות והערות מחכימות. מפתח מפורט מסנכרן בין ההזכרות הרבות של כל נושא בפרקים השונים.


נראה שיש כאן טעם לשבח בכך שדווקא הרב יואל קטן שכבר כתב ספר שלם על מילה, משבח את מקחו של האחר.

הגם שאיכשהו לא נוח לי עם עם מוהל ששם משפחתו 'שוחט'...

מרחביה
הודעות: 739
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי מרחביה » ג' ינואר 29, 2013 5:58 pm

לייטנר כתב:הגם שאיכשהו לא נוח לי עם עם מוהל ששם משפחתו 'שוחט'...

[לא שזה משנה, אבל שמו של המחבר נהגה שׁוֹחַט.]

לייטנר
הודעות: 4206
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' ינואר 29, 2013 6:12 pm

מרחביה כתב:
לייטנר כתב:הגם שאיכשהו לא נוח לי עם עם מוהל ששם משפחתו 'שוחט'...

[לא שזה משנה, אבל שמו של המחבר נהגה שׁוֹחַט.]


מה אתה אומר?!

אTKH
הודעות: 115
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אTKH » ג' ינואר 29, 2013 7:03 pm

טעות שהיתה באחד הספרים:
ההולך למול את פסחו ולשחוט את בנו...

עשוי לנחת
הודעות: 2762
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' ינואר 29, 2013 7:28 pm

אTKH כתב:טעות שהיתה באחד הספרים:
ההולך למול את פסחו ולשחוט את בנו...

כיו"ב 'עיקרי דינים' מעניין מאוד בשו"ע יו"ד בהל' מילה, שכותב להזהיר ששוחט לא יהיה מוהל, שפ"א אירע שמוהל בירך בטעות על השחיטה והתינוק מת.
ופלא הוא.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' ינואר 30, 2013 8:11 am

הרב לייטנר שליט"א, טעות בידך, לא כתבתי שום ספר על ברית מילה. אמנם כתבתי בעוניי כמה פעמים בעניינים רפואיים הקשורים למילה (צהבת ועוד), וסייעתי לר' יוסלה וייסברג ז"ל בהכנת חלק מספרו אוצר הברית - אנציקלופדיה לענייני מילה. הק' יואל

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' פברואר 05, 2013 10:05 am

חקרי קבלה ותפילה. משה חלמיש. באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשע"ב. 458 עמ'. (02-6783554)
פרופ' חלמיש הוא מגדולי חוקרי הקבלה בארץ. לפני כעשרים שנה חלה ועמד בסכנת חיים, והספר יוצא לאור לזכר הימים ההם שבהם זכה 'להיוולד מחדש... ישתבח שמו של רופא כל בשר המפליא לעשות' כלשונו בהקדמה, ומנגד לזכר נכד ז"ל 'מלא נשמה וחיים אור וטוב' שנקטף בילדותו לפני שש שנים. הכל בידי שמים, וזה לעומת זה עשה האלוקים.
עשרים וחמישה מאמרים בספר, חלקם כבר נדפסו בכתבי עת שונים אך נערכו ותוקנו מחדש, כולם עוסקים בתפר שבין הלכות תפילה שמקורן בחז"ל ובפוסקים - והנהגות תפילה שמקורן בגדולי המקובלים, שלעיתים נתערבו בתפילותינו ללא היכר. מ'מודה אני' ועד לנענועי הגוף בתפילה ובלימוד, עבור דרך הפיוטים 'יגדל אלוקים חי', 'ידיד נפש' ו'האדרת והאמונה', התפילות 'ברוך שאמר' ו'עלינו לשבח', והנוסחים 'חי העולמים' (בצירה או בפתח), 'לעילא מכל ברכתא', 'זכרנו לחיים' ו'ידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה', מאיר ומעיר פרופ' חלמיש על עניינים שברומו של עולם לצד עניינים שאין איש [כמעט] שם לבו אליהם, ומראה עד כמה למרות שרגלינו על הארץ – ראשינו ופיותינו נמצאים בשמי-שמים...






אוֹרֶשֶׁת. כתב עת ליהדות, לחברה ולחינוך. כרך ג. העורך: הרב ד"ר משה רחימי. אלקנה, מכללת אורות ישראל, תשע"ב. 290 עמ'. (03-9061304)
שישה עשר מאמרים מכיל הכרך החדש של 'אורשת', כתב העת של המכללות המאוחדות 'אורות ישראל' באלקנה ו'מורשת יעקב' ברחובות (ומכאן שמו). במאמר הראשון נמצא מכתב חדש של הראי"ה זצ"ל, ובו הוא משיב לדניאל סירקיס, מראשי הציבור הדתי בארץ, שדברי הנאצה של חז"ל נגד הגויים מכוונים בעיקר אל עובדי האלילים הקדמונים ש'כבר הרבו לגנותם גם גדולי הנוצרים והמושׂלמים', וש'אין לישראל שאיפה לשלטון של כבוש על עמים אחרים, כי אם לראות בטובת העולם כולו על ידי השפעתה של תורה'. הדברים מתאימים לדבריו של מרן הראי"ה בכמה אגרות, בהן הוא מאמץ את שיטתו הכללית של הרב המאירי, שהבדיל בין הגויים הקדמונים שעליהם אמרו חז"ל את כל דבריהם התקיפים והמבזים - לבין הגויים של ימיו שמאמינים בעיקרי האמונה היהודית ושומרים על המוסר האנושי וכו' וכו'. ועדיין ספק בעיניי עד כמה גם דבריו של הראי"ה כאן הם 'לתשובת המינים' ולסתימת פיותיהם של מקטרגים – ועד כמה זו שיטתו האמיתית, שהרי יש בכך כידוע גם הרבה נפקותות למעשה שלא ידוע כלל שהראי"ה נהג על פיהם... ואכמ"ל.
ד"ר חזוניאל טויטו משווה ומנגיד בין פגישת ופרידת יעקב ועשו בפרשת 'וישלח' – ובין פרידת אברהם מלוט: לשתי הפרידות ישנן סיבות גלויות בכתוב – וסיבות קיימות וברורות שהכתוב מכסה עליהן, ורמזים נשלחים מפרשה זו לפרשה זו בדקדוקי מילים והקבלות סגנוניות. ד"ר טויטו מציע גם להבין את מערכת היחסים בין אלקנה לחנה על רקע הקשר המיוחד בין יעקב לרחל, את התנהגותה של אשת פנחס בלידתה בהשוואה ללידת בנימין, ואת סיפור רות ועורפה - על רקע סיפור לוט ובנותיו במערה ועוד, כל זה כיישום הדרכת חז"ל 'מעשה אבות סימן לבנים'. בהמשך דן הרב ד"ר רועי זק, איש הישוב איתמר שבשומרון ומרצה לתושבע"פ במכללה, בשיטת רש"י וחכמי אשכנז הקדומים לגבי ההמתנה בין אכילת בשר לאכילת חלב. הוא בחן את גירסאות הספרים בנושא הזה בדפוס ובכתבי יד, ומראה שהתגבש באשכנז הקדומה מנהג להמתין 'שיעור סעודה' - אבל לא נקבע עדיין מהו אותו שיעור סעודה, ורק בדורות המאוחרים יותר החלו להגדיר בדיוק את הזמן הזה (בין שלוש שעות לשש). ד"ר אברהם ליפשיץ, תושב אלון שבות וגם הוא מרצה במכללת אורות, דן בשיעור הזמן המינימלי להדלקת נר חנוכה בדיעבד ובשעת הדחק, ומראה שפוסקים רבים מעלים צדדי ספק, שבהתחברם יחד מתירים אולי לצאת ידי חובה בשעת הדחק בשיעור קטן מאשר חצי שעה, השיעור המינימלי המקובל בפוסקים.
בהמשך החוברת נמצא פרק נוסף במחקר על 'דגל ישראל במקורות היהדות' מאת הרב ד"ר ארי יצחק שבט; מסקנתו היא שגם המתנגדים החריפים לדגל הישראלי מוכרחים להודות שעיצובו של הדגל מבוסס באופן מושלם על מקורותינו הישנים, אלא שלדעתם – הלגיטימית – עדיין לא הגיע הזמן להניף אותו... אחריו מציג הרב פרופ' גוטל, נשיא המכללה, את גישתו האמונית-חינוכית, שבה פן אחד מופנה לכיוון המתחנך, פן אחר לכיוון המחנך – שלוז המעשה החינוכי שלו יבוא מתוך הרגשה של שליחות דתית ואמונית, והפן השלישי הוא הייחס לתפיסה החינוכית עצמה – גישה אופטימית-ריאלית באדם ובאמונתו, ואמונה ביכולת השיפור והתיקון התמידית.
מאמרים נוספים עוסקים בדעות הרמב"ן והראב"ע בעניין השלכת אברהם לכבשן האש, בטהרת המצורע, בדמותו של לבן הארמי - שבכתובים הוא דמות צדדית-יחסית בסיפורי האבות ולעומתם במדרשים הוא הפך לדמות שלילית בעלת משקל, בעניין הכרעת ההלכה כבית הלל, במשנת רבי אהרן 'הגדול' מקרלין ביחסי אדם ובוראו, בחוויה הדתית של היות האדם עבד לבוראו, בדרכם של הנביאים כנושאי דגל הצדק החברתי והמנהיגות הציבורית כאחד, על הקשרים הפסיכולוגיים בין אופטימיות, הנהגה-עצמית חיובית ואמונה באלוקים, על פיתוח החשיבה בלימוד מקצועות היהדות ועוד. כתב העת של מכללת 'אורות' הוא במה מכובדת גם לכותבים ממוסדות אחרים – אמנם רוב הכותבים והכותבות מלמדים במכללה אורות על שלוחותיה, אך חלקם במכללות-האחיות 'אפרתה' ו'תלפיות', אחרים מבר אילן ועוד.






ספר משנה תורה. ספר קדושה. מהדורת מופת מבוארת, מוגהת ומדויקת על פי כתבי יד, בצירוף מפתחות. מהדיר ועורך ראשי: יוחאי מקבילי. חיפה, ישיבת 'אור וישועה' בשיתוף עם 'מכון משה', תשע"ב. כא+297 עמ'. (077-4167003)
כבר כתבנו במדור זה על נפלאות המהדורה החדשה של משנה תורה לרמב"ם מבית היוצר של 'מפעל משנה תורה' - על הרמב"ם המדויק והמנוקד בכרך אחד, על הכרכים הקטנים עם הפירוש הקצר והברור, ועל ארבעת הכרכים הגדולים שמקיפים את כל 'משנה תורה' עם ביאורים והשלמות ונספחים. עתה מתחילים לצאת לאור כרכים-כרכים של חוברות ובהם ספר-אחר-ספר של 'משנה תורה', שיש בהם את הנוחות של מהדורת-כיס (אמנם בגודל של כיס גדול...) עם המכובדות והבהירות של המהדורה הגדולה. הם מכילים כל מה שמבקש הלומד הרוצה להקיף ולדעת את ההלכה היהודית במקורה – נוסח מדויק, ביאור קצר וממצה ומעודכן-בתכלית בעזרת צוות של תלמידי חכמים מומחים בתחומם, ניקוד ופיסוק מוקפדים ביותר, הפניות לדברי הרמב"ם עצמו במקומות אחרים בספריו, איורים מאירי-עיניים, הקדמות ונספחים. דבר שלם. הכרכים היוצאים לאור בזה אחר זה בפורמט החדש והנח הזה, יצטרפו לאחיהם בפורמטים השונים המרבים תורה בישראל.







ברכת אברהם. בירור ועיון בהלכות שבת. חלק ראשון. מאת הרב שמעון בוחניק. חשמונאים, תשע"ב. 911 עמ'. (050-2339941)
הרב המחבר, אחד מרבני היישוב חשמונאים השוכן בין העיר מודיעין למודיעין-עילית (קרית ספר), מעביר שיעורי הלכה במסגרות שונות. בשיעוריו הוא רואה את עיקר מלאכתו בפישוט ההלכה ופתיחתה לרבים, תוך שמירה על רמת עיון למדנית ופסקנית מעמיקה. הכרך הגדול הזה על ארבעים ושנים פרקיו עוסק בחלק מהלכות שבת; הוא פותח ביסודות הלכות שבת, וממשיך בהגדרת 'מלאכת מחשבת' על חלקיה – כוונה, 'פסיק רישיה', מתעסק, 'צריכה לגופה', תיקון ולא קלקול, לשם קיום, שלא בשינוי או בגרמא וכד', ואח"כ הוא עובר למלאכת הבישול על כל צדדיה, אלו שמדאורייתא ואלו שמדרבנן, ולמלאכות הנספחות לה – ברירה, דישה, סחיטה וכו'. כל פרק פותח במקור בתלמוד, ממשיך בהגדרות ההלכתיות של הנושא, בפסיקה בשו"ע ובאחרונים ובהשלכות למעשה בפרטים שונים, והדברים דבורים על אופניהם. כך למשל מאריך הרב בוחניק בפרק כג - 'בישול בחמה ובישול בתולדות חמה' - בעניין ההיתר להשתמש בשבת במים חמים שמקורם בדוד שמש, ומסכם (עמ' 523) שחלק מיוצאי אשכנז מחמירים בדבר, אך גם כאן מדובר על 'חומרא' ולא על עיקר הדין.
הספר פותח בפרק העוסק בשבת כביטוי להשקפת היהדות, ופרק נספח מביא, לתועלת הלומדים, את תקציר תולדותיהם של גדולי ישראל שהוזכרו בספר, רובו מתוך הביוגרפיות הנמצאות במאגר פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

לייטנר
הודעות: 4206
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' פברואר 05, 2013 10:24 am

הקיק כתב:הרב לייטנר שליט"א, טעות בידך, לא כתבתי שום ספר על ברית מילה. אמנם כתבתי בעוניי כמה פעמים בעניינים רפואיים הקשורים למילה (צהבת ועוד), וסייעתי לר' יוסלה וייסברג ז"ל בהכנת חלק מספרו אוצר הברית - אנציקלופדיה לענייני מילה. הק' יואל

השמועה אומרת שהיה בכך יותר מאשר סיוע, אבל אתה בוודאי יכול לדייק יותר...

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' פברואר 07, 2013 7:23 pm

תפארת יעקב. מאמרי הלכה ופרקי מחשבה, רעיונות לפרשיות השבוע ולפרקי אבות, מאת הרב הגאון רבי יעקב פינק זצ"ל. בעריכת הרב אהרן וקסלשטיין. ירושלים, התשע"ב. 73+שצד עמ'. (057-7725531)
הרב פינק, שנפטר לפני כ"ט שנים, מוכָּר בעיקר בין היהודים יוצאי אמריקה הדרומית מזה, ובין התושבים הוותיקים בחיפה ובצפון מזה. שורשיו במשפחת רבנים בגליציה, בהמשך עבר לבית המדרש לרבנים בברלין והפך לתלמיד מובהק לגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, וברגע האחרון לפני שפרצה מלחמת העולם הצליח לברוח מגרמניה באוניה שנסעה לארגנטינה. כמעט מיד ברדתו אל חוף ארגנטינה פנה לחינוך ילדי ישראל, הקים תלמוד תורה ותנועת נוער תורנית, מכון ללימודי יהדות ואח"כ אף ישיבה גבוהה, שימש כרב וכדיין, פעל והפעיל. אחרי עשרות שנים של רבנות מפוארת בארגנטינה ובברזיל, כאשר מצודתו פרוסה על שיקום החיים היהודיים בכל רחבי היבשת הדרומית, עלה ארצה, ובמשך כעשרים שנה שימש כאב בית הדין בחיפה וכרב הכרמל, מסר שיעורים ללא ספור וקירב רבים אל אביהם שבשמים, ונשא חן וחסד בעיני כל רואיו. הרב פינק זצ"ל הפך לרבם הלא-מוכתר של עולי ארגנטינה בארץ, וביתו היה פתוח לרווחה לרבים, שואלי הלכה מהשכונה ומחוצה לה, מבקשי 'הסכמות' לספריהם, מחנכים שביקשו עצה טובה, אנשי ציבור שרצו 'גב' תורני להחלטותיהם, ועוד.
רוב תורתו של הרב זצ"ל היתה 'תורה שבעל-פה'. מחלקי מאמרים ומכתבים וסיכומים וראשי פרקים הצליח העורך, בעזרת בנֵי הרב וכמה מתלמידיו, להוציא לאור ספר מלא וגדוש ומסודר למופת ובו שלושה שערים: שער של רעיונות על פרשות השבוע, תהילים ופרקי אבות; שער ובו ענייני הגות ומחשבה; ושער של חידושי תורה והלכה. העורך כותב בהקדמתו בצדק, שמִמְעט הדברים שהותיר בכתב ברור ללא ספק, שאם היה משקיע מזמנו וכוחו בכתיבת חידושיו ותשובותיו ופסקי הלכותיו - היה יוצא שמו כאחד מגדולי הפוסקים והמשיבים והמחדשים בדורנו; אבל הרב ויתר על כבודו ומסר את נפשו לקירוב רחוקים ולפעולות חינוך וחסד, ותורתו שבכתב נשארה בקרן זווית. פרקי התולדה שבראש הספר מרתקים, ונוסף על תיאור אישיותו המיוחדת של הרב הם מציגים בפנינו עד כמה יכולה השפעה של יחיד להיות משמעותית על כה-רבים, כאשר הוא פועל בתבונה ובמסירות נפש.
על הפסוק 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' וכו' אומר המדרש, שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה כותב עליו בתורה 'וישמע ראובן' – בכתפו היה טוען את יוסף ומוליכו אצל אביו. מעיר הרב (עמ' כז): ראובן ראה שאחיו שותקים ולא מודָעים מספיק לתוכניותיהם של שמעון ולוי; הוא 'שמע' את שתיקתם. וזו כוונת הכתוב על פי המדרש: אם ראובן היה מפנים את העובדה שרק הוא שומע ומבין באמת מה מתחולל לפניו, אם היה קולט שהכל עתה מוטל עליו, שבמקום שאין אנשים עליו להיות איש – היה פועל בכל כוחו כדי להציל את יוסף עד תום, והיה משיב אותו בשלום אל אביו; אך מפני שראה באותו רגע את ההווה ולא את הנצח - הוא הושפע מהשתיקה ש'שמע', ואכן עשה את מה שעשה להצלת יוסף אך לא עלה בידו. ומסיים הרב: 'והיא מצוה הנוהגת בכל מקום ובכל זמן, שעל כל יחיד ויחיד לפנות כה וכה ולדעת כי אין איש'... והדברים ראויים לאומרם. תנצב"ה.




שלושת הנביאים הגדולים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל. יוסף קרליבך. בעריכת מרים גיליס-קרליבך. אלון שבות, הוצאת תבונות, תשע"ב. 154 עמ'. (02-9937333)
הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד היה מגדולי הרבנים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה. אחרי תפקידי חינוך, הוראה ורבנות שונים ברחבי גרמניה (תקופה מסויימת [תרס"ה-תרס"ז] הורה וחינך בירושלים, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה גם בקרקא שבפולניה כשזו הייתה כבושה ע"י הגרמנים), מונה בשנת תרצ"ה לרבה הראשי של העיר הגדולה המבורג, ובתקופה זו הגיע לשיא פעילותו בכתב ובעל פה; מאמריו הופיעו בעיתונות היהודית על כל גווניה במבחר גדול של נושאים, והרצאותיו משכו מאות מאזינים מכל זרמי היהדות. בתקופה קשה זו הוא עודד ופעל והציל וחינך וארגן את החיים היהודיים בגרמניה כולה במסירות נפש מופלגת, בעיקר כאשר אחרי ליל הבדולח נשאר הרב האחרון הפָעיל בכל רחבי גרמניה. לפני ע"א שנים, בחנוכה תש"ב, הוא נשלח עם חלק ממשפחתו למחנה ריכוז ליד ריגה שבלטביה, וגם שם דאג בכל כוחו לחיים יהודיים מינימליים, לחינוך לילדים, להדלקת נרות חנוכה ועוד, עד שנרצח. ה' יקום דמו.
בשנת תרצ"ב הוציא הרב קרליבך לאור בגרמנית את ספרו על שלושת הנביאים הגדולים, בו הוא מנתח את נבואותיהם על רקע האירועים ההיסטוריים אותם חוו. הוא מראה עד כמה בכל צעד ושעל קיימת 'היסטוריה אלוקית', שנמצאת ברקע ההיסטוריה הטכנית-קיומית-פוליטית הגלויה לעין - אך למעשה היא-היא ההיסטוריה האמיתית. אחרי שהספר תורגם לאנגלית ויצא לאור פעמים נוספות בגרמנית הגיע זמנו להופיע בלשון הקודש, במהדורה מתוקנת, ועם מבוא ותולדות המחבר והרחבות ונספחים.





סדר נשים. סידור תפילות בלאדינו. סאלוניקי המאה השש עשרה. מהדורה מוערת ומתורגמת. אורה (רודריג) שורצולד. ירושלים, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"ב. יא+40+291 עמ'. (02-5398888(
בבית הספרים הלאומי בירושלים נמצא סידור, השונה בשתיים מהסידורים האחרים: הוא כתוב אמנם באותיות עבריות – אבל שפתו היא לאדינו, השפה היהודית-ספרדית בה השתמשו צאצאי היהודים גולי ספרד בכל נפוצותיהם עד הדור האחרון; והוא מיועד לנשים - כל תוכנו ונוסחיו פונים דווקא למתפללת, לא למתפלל. חלק מן התפילות מקוצרות, ודברי הסבר והלכה המותאמים לנשים מובאים בו לכל אורכו. ערך אותו הרב מאיר בנבנישתי מרבני סאלוניקי, והוא הדפיסו בעירו בראשית שנות השי"ן (אמצע המאה הט"ז). הוא הקדים לו מבוא (גם הוא בלאדינו, כמובן), ובו הוא מסביר את החשיבות של חינוך הנערה והאשה היהודיה - חינוך שהוזנח במידה מסוימת; לדבריו סידור זה בא לתקן חלק מן ההזנחה הזו.
המהדירה, חוקרת מאוניברסיטת בר אילן, העתיקה את הסידור כולו באותיות לטיניות, תרגמה והסבירה, הקדימה מבואות מפורטים, נספחים ומפתחות, וכן הקדמה בשפה הספרדית.
מעניין לציין שחסרה בסידור ברכת 'הנותן ליעף כח' השנויה במחלקות, שב'ברכת המינים' בתפילת העמידה מצוי הנוסח המקורי, לפני שצונזר: 'למשומדים אל תהי תקוה וכל המינים והמלשינים כרגע יאבדו' וכו', וכמו כן שהברכה על הדלקת נר שבת נאמרת לפני ההדלקה, כפי מנהג ספרד הקדום. סידור זה היה ונותר יחיד ומיוחד, לא הייתה לו השפעה ציבורית בזמנו ולא היה לו המשך.




איככה אוכל וראיתי. סיפורם המלא של ר' יצחק ורעכה שטרנבוך משוויץ, שהצילו רבבות מגיא ההריגה. ערכה: שרה שפירא. ירושלים, 'צוף', תשע"ב. 247 עמ'. (02-5823817)
כל מי שקרא ספרים על שואת יהודי אירופה ועל מאמצי ההצלה בזמן המלחמה ולאחריה, נתקל כנראה בשם 'שטרנבוך' - בני זוג שעסקו בהצלת חיים בתקופה הנוראית ההיא. בעיקר בלטה הגברת שטרנבוך, שהייתה פעילת הצלה בולטת במשך כל השנים האלו. אמנם רק זעיר פה וזעיר שם נודע על מעשיה, מפני שבצניעותה ובענוותנותה סירבה בעקשנות לספר אפילו מעט מפעליה הרבים. וחבל, מפני שהדברים שהייתה יכולה לספר לנו על השואה ועל ההצלה בכלל, ובפרט על האפשרות של היחיד הנחוש, החרוץ, האידיאליסט, שמוכן למסור את נפשו למען המטרה הקדושה בה הוא פועל, 'להזיז דברים' גם כאשר המצב נראה כלאחר יאוש, ולשנות מן הקצה תוצאות מובנות-לכאורה-מאליו כדי להציל נפשות רבות מישראל - היו עשויים להוות מסר עצום לדורות. אולם היא העדיפה לאחוז בפלך השתיקה כאמור, ורק שנים אחר פטירתה באה נכדתה הגב' שרה שפירא, ומתארת בספר זה את דמותם של סבה וסבתה – והדברים, המגובים בצילומי מסמכים ובפרוטוקולים ובעדויות אישיות של שותפים בהצלה ושל ניצולים ממוות, חורגים מכל גבולות הדמיון. מתברר שהגב' שטרנבוך, בת לרבה של אנטוורפן (שדווקא אותו ואת אמה לא הצליחה הגב' שטרנבוך להציל, ועל כך דווה ליבה כל ימי חייה), ואשתו של איש עסקים בן-תורה משווייץ שהיה שותף מלא בכל פעילותה, הצליחה להציל במשך השואה הרבה רבבות [!!] יהודים, בפעילויות בודדות – ובפעולות ענק, תוך רתימת יהודים וגויים, ארגונים ומוסדות, אנשי ציבור וממשלות, לפעילותה העניפה. הקורא קורא – ולא מאמין: איך יתכן שיהודיה צעירה ואם לילדים קטנים, מוכשרת וחרוצה ואמידה ככל שתהיה, הצליחה לעשות כה הרבה במקום שרבים אחרים כשלו ואף הרימו ידיים!
סיפור יחיד, בודד, מסופר מפיה בגוף ראשון, כאשר נכנעה בימי זקנתה להפצרת אחת מאחייניותיה לספר לה 'רק סיפור אחד' מתוך מעשיה בתקופת השואה. וכך סיפרה: בלילה חורפי בעיצומם של ימי החושך התקשר אליה אחד מאנשי הקשר שלה, והודיע לה שקבוצה של 12 יהודים שעברו את הגבול מצרפת הכבושה לשווייץ נעצרו ע"י המשטרה השוויצרית, וכבר נמסרו לשומרי הגבול הגרמניים; עוד זמן קצר אמור לבוא רכב שייקח אותם אל מותם. הגב' שטרנבוך נסעה מיד במכוניתה למקום, וחרף מחאות מלוויה והתנגדות השוטרים השווייצרים עברה את תחנת הגבול השווייצרית ונכנסה לתחנת הגבול הצרפתית-גרמנית הסמוכה, ודרשה לדבר עם המפקד הגרמני, קצין הגסטאפו; להפתעתו ולתדהמתו אמרה לו האשה הלא-קרואה בנחרצות שהיהודים האלו הם אורחיה בשווייץ, ודרשה ממנו את שחרורם המיידי. הקצין הנדהם והזועם איים לעצור אותה ולקחת אותה יחד עמם אם לא תסתלק מיד, אך היא התעקשה, ולאחר דין ודברים קרא הקצין "קחי את שנים עשר היהודים שלך והסתלקי מכאן"!! והנכדה מסיימת: "רעכה אכן הסתלקה במהירות ונבלעה באפילת הליל, כשבעקבותיה עוד שנים עשר יהודים החבים לה את חייהם"... אף פוסק הלכה לא היה מתיר לה לכתחילה להכניס את עצמה לסכנת נפשות כה מוחשית, אבל היא עשתה זאת, פעמים רבות, עשתה ובעז"ה הצליחה.
כך למשל לקראת סוף המלחמה היא רתמה את מר מוסי, הנשיא-לשעבר של שווייץ, גוי אנטישמי וחברם של הגרמנים, למאמצי ההצלה, ונסעה עמו לברלין [!] כדי לשכנע את ראשי המשטר שלקראת סיומה של המלחמה כדאי להם לעצור את 'צעדות המוות' ממחנות הריכוז; היא הוסיפה לדיבורים גם שוחד והבטחות לעתיד, כך שרבבות ניצולים מכמה מחנות שבהם לא התקיימו בסופו של דבר 'צעדות מוות' חייבים לה את חייהם. היא אף ישבה זמן-מה בכלא השווייצרי כאשר נתפסה בזיוף מסמכים, נושא שגם בו עסקה לצורך הצלת יהודים. במקביל בעלה הצדיק ר' יצחק מימן במיטב כספו, בכל חסכונותיו, עסקה סיבובית שגרמה לכך שאייכמן עיכב את רציחתם של אלפי יהודים בהונגריה, ורובם אכן ניצלו עם תום המלחמה. גם אחרי שהסתיימה השואה המשיכה רעכה לפעול בכל כוחה למען הפליטים במחנות העקורים, להצלת יתומים ממנזרים בפולין ובהונגריה, להקמת מוסדות תורניים וישיבות ברחבי אירופה, ועוד ועוד.
הסיפורים כל כך מדהימים, שאלמלא קראתי את חלקם במקורות אחרים, ואלמלא העדויות המפורטות והתיעוד הנרחב המובאים בספר, היה קשה להאמין בחלק גדול מהם – אבל נאמנה הנכדה העורכת שהדברים כולם בדוקים ומדויקים. מי יודע כמה יהודים נוספים היו ניצולים אם כל אנשי הציבור באותם ימים היו ברמה 'שטרנבוכית'! אשרי העם שאנשים כאלו לו! תנצב"ה.

כרם
הודעות: 737
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2011 11:48 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי כרם » ה' פברואר 07, 2013 11:29 pm

איך יתכן שיהודיה צעירה ואם לילדים קטנים, מוכשרת וחרוצה ואמידה ככל שתהיה, הצליחה לעשות כה הרבה במקום שרבים אחרים כשלו ואף הרימו ידיים!


מן הראוי לציין בענין זה לספרו של הרחמ"ד ויסמנדל זצ"ל "מן המצר", ולספרו של ד"ר פוקס "קראתי ואין עונה", ולקונטרס המפורסם של ר"מ שנפלד ז"ל "שרופי הכבשנים מאשימים". וד"ל.

לייטנר
הודעות: 4206
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ה' פברואר 07, 2013 11:36 pm

כרם כתב:
איך יתכן שיהודיה צעירה ואם לילדים קטנים, מוכשרת וחרוצה ואמידה ככל שתהיה, הצליחה לעשות כה הרבה במקום שרבים אחרים כשלו ואף הרימו ידיים!


מן הראוי לציין בענין זה לספרו של הרחמ"ד ויסמנדל זצ"ל "מן המצר", ולספרו של ד"ר פוקס "קראתי ואין עונה", ולקונטרס המפורסם של ר"מ שנפלד ז"ל "שרופי הכבשנים מאשימים". וד"ל.


http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... rum_id=771

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' פברואר 12, 2013 4:51 pm

עוד חמש סקירות:

מי כמוך. פיוטים על נס והצלה מקומיים בקהילות צפון אפריקה. אפרים חזן ורחל חיטין-משיח. באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשע"ג. 301+XVI עמ'. (02-6783554)
הספר 'מי כמוך' כולל אוסף של פיוטים שתוקנו במשך הדורות ברחבי צפון אפריקה לזכר מקרי הצלה מגזירות ואסונות שעמדו לפגוע בקהילות מסוימות, והקב"ה הצילן מהם. בדרך כלל מדובר במצבים בהם עמדו היהודים בתווך בין המוסלמים - שביניהם חיו יהודי צפון אפריקה בשלווה-יחסית במשך דורות רבים – לבין כמה מעמי אירופה שניסו להשתלט על חלקים מחופו הדרומי של הים התיכון, במסגרת האימפריאליזם שנהג במשך מאות שנים, עד הדור האחרון. תריסר פיוטים שנתחברו על ידי גדולי ישראל בדורותיהם לזכר הצלה קהילתית מפרעות והתקפות, במשך למעלה משלוש מאות שנים, כינסו העורכים באסופה זו, הראשון שבהם נכתב בשנת ה' אלפים ש"ב (סוף שנת 1541) והאחרון בשנת תרכ"ב (1862). שלושה פיוטים נכתבו לזכר הצלת קהילת אלג'יר וחגיגת 'פורים אֱדום' כאשר נכשל נסיונם של הספרדים הנוצרים לכבוש את העיר, בדור שבו גירוש ספרד האכזרי ואימי האינקוויזיציה עוד עמדו לנגד עיניהם של היהודים; שלושה לזכר הצלה נוספת של קהילת אלג'יר בשנת תקל"ה (1775); שלושה לזכר הצלת קהילת והראן (אוראן) שבמערב אלג'יריה בשנת תק"ץ (1830); פיוט לזכר הצלת קהילת טריפולי שבלוב בשנת תס"ה (1705) ועוד אחד לזכר הצלת אותה קהילה בשנת תקנ"ה (1795); ופיוט אחרון שחובר לזכר הצלת קהילת מקנאס שבמרוקו בשנת תרכ"ב (1862).
המיוחד בכל הפיוטים האלו שכולם כתובים בסגנון פיוטֵי 'מי כמוך', שיסודם כנראה עוד בימי הגאונים. פיוטים אלו נאמרו בברכת הגאולה סמוך לפני תפילת העמידה מיד לאחר אמירת הפסוק 'מי כמוך באלים ה'' וכו', כולם פותחים במשפט 'מי כמוך ואין כמוך מי דומה לך ואין דומה לך', שבעקבותיו מסופר בחרוזים סיפור הנס וההצלה, כל פיוט על פי זמנו, מקומו וכמובן לפי סגנון מחברו וכשרונותיו; הרבה פרטים היסטוריים נודעו לנו רק מפיוטים אלו. ידועים לנו פיוטי 'מי כמוך' שחיבר ריה"ל לשבת 'זכור' וכמוהו משוררים אחרים מספרד בתקופת 'תור הזהב', ופיוטים רבים כאלו חוברו בצפון אפריקה עד הדור האחרון – כך למשל הרב יוסף משאש זצ"ל, מגדולי רבני מרוקו ובסוף ימיו רבה הראשי של חיפה, חיבר פיוט 'מי כמוך' לאחר מלחמת ששת הימים, והוא מובא בנספח.
הספר כולל מבוא מקיף לפיוטים אלו ולרקעם ההיסטורי וההלכתי – הרי לא פשוט מבחינה הלכתית להאריך בסיפורים היסטוריים באמצע ברכות קריאת שמע גם אם יש בהם שבח על הנס, וכן עיון במלאכת הכתיבה של פיוטי 'מי כמוך' ודומיהם. אח"כ מובאים הפיוטים הנבחרים מנוקדים ומפוסקים ומבוארים, עם דברי הקדמה וסיום והערות טכניות ותוכניות. מפתחות מפורטים מצורפים בסוף הספר. מלאכה נאה ושלמה.





צדקה תרומם גוי. ערכה של מצות הצדקה. שיחות מפי הרב צבי ישראל טאו. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ב. (02-6424242)
סוגיות כלכליות עקרוניות, שפעם הדיון בהן היה עניין למומחים בלבד, 'חוגגות' בימינו בראשי מהדורות החדשות ונמצאות בפיותיהם של רבים; לאמיתו של דבר מדובר על סוגיות ערכיות, על הסתכלות שונה על המציאות, על התייחסות מכיווּן אחר על האדם ועל תפקידיו בעולם. מובן מאליו שלתורת ישראל יש מה לומר בנושאים אלו, שחלק משמעותי מהם עוסק בצורך של הכלל לסייע לפרט הכושל, בצורך של היחיד המצליח להרים מעפר דל, ובחיוב לבנות עם וקהילה שבבסיסם הסיוע לזולת, כאשר לסיוע זה קיימים גבולות תורניים הן למעלה והן למטה.
על כך ועל המסתעף מדיונים אלו האריך הרב טאו שליט"א, מורה דרכה של ישיבת 'הר המור' ושל רבנים מבני התורה בציבור התורני-לאומי, בסידרת שיעורים בנושא 'צדקה' על פי גישתו וכתביו של מרן הראי"ה. צדקה לשיטת הרב זצ"ל אינה רק סיוע לעני, אלא בניית קומה תורנית ורוחנית ביחיד ובעם. הדברים היו נכונים תמיד, אך בדור הגאולה, בדור הבונה את ביתו הלאומי מחדש לאחר הפסקה בת מאות רבות של שנים, בניית מערכת כלכלית נכונה וצודקת שהצדקה היא חלק מובנה בה - היא כהכנסת נשמה לגוף הלאומי ההולך ונבנה בעז"ה.
חמישה פרקים בספר. הראשון עוסק במוסר אנושי מול מצוה אלוקית ובהבדל בין צדקה 'גויית' לצדקה יהודית, השני עוסק בתופעת העניוּת והשפעתה על העני ועל העשיר ועל האומה כולה, השלישי – בתפקיד העניות בעולם, הרביעי עוסק בחובה המשפטית-הלכתית של הצדקה, והחמישי, הארוך מכולם, דן בהשפעת מצות הצדקה על נותני הצדקה ועל מקבליה. תריסר נספחים נוספו בסוף הספר: הראשון עוסק בהבדל המהותי שבין צדקה לעני לבין תמיכה בלומדי תורה ובלימוד תורה, והאחרים עוסקים במעלת אי נטילת צדקה גם בשעת הצורך ובמי שאינו צריך ונוטל, בנהנה מיגיע כפיו, במאפיינים המרכזיים של צדקה הראויה לעשיר בעל ממון, בצדקה 'לשם שמים', בהלוואה וגמילות חסד כהשלמה למצות צדקה, ועוד. הסגנון הגבוה והעריכה הפדנטית מאפיינים גם ספר זה, כחבריו היוצאים לאור בהוצאת 'חוסן ישועות'.





אבני כיס. לקט חידושים ומאמרים בכל מכמני התורה. מאת הרב פינחס וולף זצ"ל. ערך: יצחק וולף. ירושלים, הקרן להוצאת ספרי הרב פ' וולף, תשע"ג. 266 עמ'. (02-6288153)
הרב וולף זצ"ל היה מרבני העיר קלן שבגרמניה לפני השואה, בה הורה ופסק ודן וחינך, וקידש שם שמים בהנהגותיו. אחרי עלות הנאצים לשלטון בשנת תרצ"ג המליץ לכל שומעי לקחו לעזוב במהירות האפשרית את ארץ הרִשעה ולעלות לארץ הקודש, ואף הוא וביתו קמו ועלו ארצה בשנת תרצ"ה. הוא התיישב בפתח תקוה והקים שם את קהילת 'מקור חיים' הפורחת עד היום, שהייתה לבית לעשרות משפחות יוצאות מערב אירופה וגם לרבות אחרות, ומהווה כבר למעלה משבעים שנה קהילה לדוגמא בהנהגותיה ובסדריה המשובחים.
הרב וולף ידוע בעיקר על שם ספרו הגדול על התורה 'דיוקים' שיצא לאור בכמה מהדורות, שבו קושיות ותירוצים ודיוקים נכוחים כמעט על כל פסוק; אך מתברר ש'מהצד' המשיך וכתב כל חייו חידושי תורה שנתחדשו לו מפעם לפעם, ונקודות מרכזיות מן הדרשות אותן נשא בקהילתו בכל שבת ומועד. משנת תש"ב עד שנת תשכ"ח הוא מילא בחידושיו אלו חמש מחברות שקרא את שמן 'אבני כיס', על שם הפסוק במשלי (טז, יא) 'פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס'; ב'כיס' זה אסף כל רעיון וכל פירוש שעלו בדעתו ונראה היה לו שיש להם ערך עולם, ובסך הכל 249 סעיפים קצרים וארוכים שנכתבו זה אחר זה במשך התקופה הנ"ל בסדר כרונולוגי.
שנים שכנו מחברות אלו במגירות בני המשפחה, עד שהנכד ר' יצחק וולף, תושב שכונת הזיתים במזרח ירושלים הצופָה אל הר הבית, יצא לגמלאות – והחליט לבצע את תוכניתו משכבר הימים: בעזרת קרובים וידידים הוא הקליד וערך וסידר והגיה ותיקן, ועתה ניצב לפני המעיין ספר מכובד ובו הערות והארות מסודרות על התנ"ך, התפילות והמועדים, ובנוסף כמה חידושים ו'הדרנים' על התלמוד והמדרש, וכן שמונה 'מאמרים' - רובם מחקרים בענייני לשון הקודש שגם בה היה המחבר זצ"ל מומחה, וחמש דרשות שנשא בהזדמנויות שונות ויש בהן טעם לדורות. הלשון בכל הספר נותרה על פי הכרעת העורך לשונו המקורית של המחבר, למרות שלעיתים היא מעט כבדה לדוברי עברית בני זמננו; מפתֵח מקיף היה מועיל מאוד למשתמשים בספר, וחבל שהוא חסר.
בעמ' 150 כותב המחבר על הקשר בין ארבע הפרשיות לבין ארבע לשונות הגאולה. לדבריו הלשון 'והוצאתי' מתאימה לפרשת שקלים, כי הגאולה הרוחנית של העם חייבת להיפתח בתרומה אישית, כל אחד על פי אפשרויותיו ויכולתו; 'והצלתי' מתאימה היטב, כמובן, לפרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק'; הלשון 'וגאלתי' מכוונת לגאולה רוחנית, לקדושה ולטהרה, והיא מתאימה לפרשת פרה; ולבסוף 'ולקחתי אתכם לי לעם' מבטאת את הכמיהה הנצחית של עם ישראל להגיע למטרתו הסופית כעם ה', מה שמתאים לפרשת החודש המקשרת את גאולת ישראל לקידוש הלבנה, שהרי ישראל נמשלו ללבנה שהיא 'עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה'...




ספר מנורת המאור. חִברו רבנו יצחק אבוהב הספרדי זצו"ל. מנוקד ומוגה בניקוד תימני ובעיון נמרץ, מפורש ומבואר, עם סימני שאלה ותמיהה. כתב וערך ציון טל (בוטא). הוד השרון, תשע"ג. 624 עמ'. (09-7401112)
לקט דברי האגדה והמוסר שבספר 'מנורת המאור' שחובר בספרד באמצע תקופת הראשונים, שברובו מבוסס על דברי חז"ל, נתחבב על העם כולו; אולם עדת תימן 'אימצה' את הספר, וכל קהילה מקהילותיה קוראת ולומדת ממנו לאחר תפילת מוסף בשבתות ובמועדים ובאירועים מיוחדים. הרב טל, יועץ מס במקצועו, בוגר ישיבות שעוסק בתורה בכל שעותיו הפנויות, ניקד את הספר על פי מסורת הקריאה של יהודי תימן כדי לחזק את המנהג התימני בן מאות השנים הזה, מנהג שלדבריו החל להתערער לאחרונה. נוסף על כך הוא השלים פסוקים, הרחיב מובאות מהתלמוד, תרגם לעברית ביטויים ארמיים, הוסיף ביאור קצר בתוך הדברים בשעת הצורך (לעיתים גם פסקאות שלמות; הוספות המהדיר מופיעות תמיד באות דקה), וכך הוציא לאור כמאה משלוש מאות וארבעים פרקי הספר, פרק לכל שבת ושניים-שלושה פרקים לכל מועד, לפי סדר פרשות השבוע ומועדי השנה ולאו-דווקא לפי הסדר המקורי של הספר, וכן פרקים לחתן ולאבל ועוד.
יפה עשה העורך שלא השמיט את ההקדמות החשובות של המחבר זצ"ל ואת חתימת הספר על ידו, שבה הוא כותב בין השאר: "וה' יתברך בוחן לבות וכליות יודע שלא חיברתי חיבור זה כדי להתגדל ולקנות בו שֵם, כי אדרבה בו גיליתי קוצר דעתי ומֵעוט השגתי... וה' יתן בלב כל קורא בו שידינני לכף זכות' וכו'; התיבה 'מֵעוט' מנוקדת בציר"ה על פי מסורת הקריאה התימנית, וכך מנוקדות בספר התיבות 'מעט מזעָר' (ולא 'מזעֵיר'), 'סדר נֵאות' (ולא 'נָאות'), 'שְבָח' ולא 'שֶבַח' ועוד ועוד.




מחשבת ישראל ואמונת ישראל. בעריכת דניאל י' לסקר. באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון, תשע"ב. 283+106 עמ'. (02-6783554)
כעשרים מאמרים, רובם בעברית ומיעוטם באנגלית, נקבצו בספר זה היוצא לאור במסגרת 'ספריית גושן-גורן במחשבת ישראל', שהרבה חוכמה אצורה בו, וניכר בכמה ממאמריו המתח הקיים בין המסורת האמונית היהודית המקובלת לבין המחקר המדעי. פותח את הספר מאמרו של פרופ' משה הלברטל, שמזכיר בין השאר ששלוש תנועות גדולות גרמו לחילון חלק גדול מעם ישראל בדורות האחרונים, והן ההשכלה, הסוציאליזם והלאומיות היהודית, שכוחן נבע מכך שהן הציבו משמעות לחייו של היחיד המסתפק באמונתו הישנה; אולם שלושתן איבדו בימינו את כוחן, ולדעתו התנועה הרעיונית-עממית היחידה שיש לה היום כח סוחף מול המסורת היא דווקא התנועה הפמיניסטית המודרנית, שגרמה בלא אלימות למהפכה אדירה בעולם כולו, והיא מסכנת עתה באופן גלוי וסמוי את המבנה המסורתי היהודי!
מאמרים אחרים עוסקים בהאשמת הפילוסופים בכפירה בהגות היהודית של ימי הביניים; במגבלות השׂכל; בהגותו של רנ"ק – נחמן קרוכמל מגליציה, שחול וקודש שימשו בתורתו בערבוביה; בדמותו של פרנץ רוזנצווייג; ובדרכו הרוחנית של 'רב צעיר' – חיים טשרנוביץ – שהחל את דרכו כלמדן ליטאי, בהמשכה היה רב, סופר ומחנך הנוטה להשכלה, ובסופה התקרב בארצות הברית לדרכם של הרפורמים ולימד במוסדותיהם. בהמשך הרב משה ליכטנשטיין, מראשי ישיבת הר עציון, כתב מאמר מרתק על הפער בין בית המדרש לעולם המחקר; הרבנית עדינה בת שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף שליט"א) כתבה על דרך הקמת המכללה האקדמית החרדית הראשונה; עוד מאמר עוסק בלימוד 'מחשבת ישראל' בתיכונים דתיים, ועוד ועוד.

למאי_נמ?
הודעות: 785
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ה' פברואר 14, 2013 9:03 am

יש להתפלא על יוצא דופן אחד - תשובות הרדב"ז על התנ"ך, שיצא לאור בשנת תשס"ח. מלבד כל שאר הסקירות על ספרים שיצאו לאור בשנה האחרונה (תשע"ב-תשע"ג).

הרב הקי"ק כתב:ברכת אברהם. בירור ועיון בהלכות שבת. חלק ראשון. מאת הרב שמעון בוחניק. חשמונאים, תשע"ב. 911 עמ'. (050-2339941)
...הספר פותח בפרק העוסק בשבת כביטוי להשקפת היהדות, ופרק נספח מביא, לתועלת הלומדים, את תקציר תולדותיהם של גדולי ישראל שהוזכרו בספר, רובו מתוך הביוגרפיות הנמצאות במאגר פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

הכותב לא מזכיר מי כתב את הביוגרפיות הללו...

הרב הקי"ק כתב:צדקה תרומם גוי. ערכה של מצות הצדקה. שיחות מפי הרב צבי ישראל טאו. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ב. (02-6424242)
סוגיות כלכליות עקרוניות, שפעם הדיון בהן היה עניין למומחים בלבד, 'חוגגות' בימינו בראשי מהדורות החדשות ונמצאות בפיותיהם של רבים; לאמיתו של דבר מדובר על סוגיות ערכיות, על הסתכלות שונה על המציאות, על התייחסות מכיווּן אחר על האדם ועל תפקידיו בעולם. מובן מאליו שלתורת ישראל יש מה לומר בנושאים אלו, שחלק משמעותי מהם עוסק בצורך של הכלל לסייע לפרט הכושל, בצורך של היחיד המצליח להרים מעפר דל, ובחיוב לבנות עם וקהילה שבבסיסם הסיוע לזולת, כאשר לסיוע זה קיימים גבולות תורניים הן למעלה והן למטה.
על כך ועל המסתעף מדיונים אלו האריך הרב טאו שליט"א, מורה דרכה של ישיבת 'הר המור' ושל רבנים מבני התורה בציבור התורני-לאומי, בסדרת שיעורים בנושא 'צדקה' על פי גישתו וכתביו של מרן הראי"ה.

כדאי לציין שגם הספר הקודם בסדרה - נושא אלומותיו (שיצא לאור באותו פורמט וע"י אותו עורך ואותה מערכת), אף הוא עוסק במבנה הכלכלה המודרנית (בעיקר בנוגע למסחר מול חקלאות).

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' פברואר 27, 2013 7:56 pm

תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן. מאת עזרא פליישר. בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי. ירושלים, הוצאת מאגנס, תשע"ב. שני כרכים. (02-6586659)
פרופ' פליישר, שנפטר לפני שנים ספורות, היה משורר, חוקר לשון, ובעיקר גדול המומחים בדורנו בחקר התפילה והפיוט. נוסף על כך היה מורם ורבם של רבים מהמלומדים העוסקים כיום בתחום הזה, וביניהן שתי העורכות, שנטלו על עצמן עוד בחייו ועל פי הדרכתו לאסוף ולערוך ולסדר ולהדפיס את המאמרים הרבים שהדפיס בימי חייו, רבים מהם פורצי דרך ומיוחדים במינם. בספר הענק הזה, בס"ה קרוב ל-1500 עמודים, מובאים 41 ממאמריו שעוסקים בתפילות הקבע, כולל כמה מאמרים שדנים במנהגי קריאת התורה הארצישראליים. חלק חשוב ממחקריו עוסק בתגליות שעלו משרידי הגניזה הקהירית: לפני כעשרים וחמש שנה התפרסם ספרו 'תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה', שהיווה פריצת דרך של ממש בחקר התפילה הקדומה, נוסחה והתפתחותה, וגם מאמרים בספר הזה עוסקים בגילויי הגניזה. אחד ממאמריו החשובים, שהתפרסם בשנת תש"ן ועורר בשעתו רעש גדול, היה מחקרו הגדול על זמן קביעת הנוסח של תפילת העמידה, בו ניסה להוכיח, שלא כמקובל, שהנוסח הקבוע, שהוא בעיקרו נוסח התפילה שלנו לגווניו ולשינויי עדותיו, ניתקן רק ביבנה לאחר חורבן בית שני, למרות שיסודותיו היו כמובן קדומים בהרבה. הוא ניתח בהרחבה את היחסים המורכבים בענייני נוסח התפילה בין התפוצה הגדולה בבבל, השמרנית יותר, לבין מרכזי התורה של ארץ ישראל שהירשו לעצמם לחדש ולשנות על פי שיקוליהם. בולט שכל דבריו מבוססים ומיוסדים על ממצאים, עתיקים וחדשים, ורק שילובם והסקת המסקנות הנובעות מהם הם פרי שיקול דעתו.
בדרך כלל יוצא פרופ' פליישר מהפרטים ומגיע אל הכללים, ומזיהוי סידרה של מנהגים עתיקים הוא מגיע אל התקנה היסודית שממנו נבעו והתפצלו מנהגים אלו; אך לעיתים קרובות הסדר הוא הפוך: דיון ועיסוק ביסוד הדברים, וזיהוי פרטי המנהגים במשך הדורות כמשתלשלים מהעיקר הגדול. כך למשל הגיע למסקנה שהקריאה החד-שנתית המקובלת היא הקדומה, וקריאת התורה התלת-שנתית דווקא היא השינוי והחידוש שהחזיק מעמד כמה מאות שנים בארץ ישראל ובסביבותיה, עד ששקע ונעלם עם ירידת מעמדו של הישוב היהודי בא"י. בכמה מאמרים עוסק פרופ' פליישר במחזורי תפילה עתיקים, ומציין לפני הקורא כל פרט בעל חשיבות שנמצא שבהם, כל שינויי סדר ושינויי נוסח ופיוטים עלומים ועוד ועוד, ושוב – כדרכו – הפרטים והכללים מוצאים להם מקום אלו לצד אלו.
בשנת תש"ע יצאו לאור בשלושה כרכים מחקריו על 'השירה העברית בספרד ובשלוחותיה', ספר שהוא עוד זכה לסדר בחייו, וגם מאמרי 'תפילות הקבע' שבספר זה נאספו והוכנו על ידיו, אך הוא לא הספיק לעורכם ולעדכנם. שני מאמרים בספר נדפסו רק לאחר פטירתו, אחד העוסק בקריאת שמע של ערבית והשני בנוסחי התפילה בימות החג על פי מנהג א"י. על פי הכרעתו של המחבר ז"ל, בעיקר מפני שרצה לחסוך בכספי ציבור, צולמו המאמרים מכתבי העת והקבצים בהם הם הודפסו לראשונה, וחוץ מאשר למאמרים בודדים ממש לא נעשתה עריכה חדשה ולא הוכנסו תיקונים בגוף הטקסט. לספר נוספו מפתחות מפורטים ביותר, כולל מפתח המקורות שנידונו ונתפרשו בספר; מפתח זה נפתח ב'ספרות בית שני', הכוללת חלק מהספרים החיצוניים, כתבי יוסף בן מתתיהו והספרות הנוצרית הקדומה, כתבים שהעידו לפני פליישר 'כמשׂיחים לפי תומם' על נוסחים עתיקים ומנהגי תפילה בתקופתם. בהמשך מובא מפתח התפילות, שתפקידו לסייע למעיין למצוא נוסחים עתיקים ובירורים בהקשר לתפילה מסוימת הדרושה לו, ואחריו מפתח עניינים רחב ביותר, כמאה עמודים, שעשוי להוביל את הלומד לכל נקודה המוזכרת בספר גדול זה.





שיטת הסימנים. השיטה לזכירת הש"ס. למסכת שבת. מיסודו של הרב יהושע מרדכי שמידט. שבי שומרון, מכון 'ברכת יהושע', תשע"ג. 169 עמ'. (08-8841946)
בדורות האחרונים רגילים בדרך כלל להדגיש את מעלת 'עוקר ההרים' על פני ה'סינַי', ולהעדיף את החריף על פני הבקי. אמנם חז"ל מדגישים את הצורך בידיעת התורה ומחמירים מאוד באיסור השיכחה, אך בדור התפוצצות המידע והנגישות הקלה למאגרים תורניים נראה שירדה חשיבות זכירת הידע. השאלה היא איך אפשר לצרף את הידע המינימלי הדרוש לבן-תורה וק"ו לתלמיד חכם, והוא ידיעה יסודית בתורה שבעל-פה ובעיקר בתוכן התלמוד הבבלי, עם הרצון להקדיש את מירב זמן הלימוד לעיון בעומקי הסוגיות?
לרב שמידט, תלמיד מובהק של הרב דב ליאור שליט"א, המשמש כרב הישוב 'שבי שומרון' וראש הישיבה שביישוב, יש עצה: לדבריו במאמץ קל-יחסית ניתן להגיע לזכירה איכותית של דברי התלמוד בעזרת שיטה עתיקת-יומין אותה פיתח והרחיב, והיא זכירת התוכן שבכל דף בגמרא בעזרת מציאת סימן הקשור לדף, שיהווה תזכורת תמידית לתוכן הכתוב בו. עם צוות מתלמידיו הכין טבלאות בהן סימנים לכמה מסכתות, ועתה למסכת שבת הארוכה; כך למשל בדף קלח עמ' ב נמצאים שלושה נושאים, שאת כולם אפשר לתמצת לדעת המחברים בביטויים שראשי התיבות שלהם הם 'קל"ח': א. 'קוּלות לכילת חתנים' – כתמצית הסוגיא העוסקת בהיתר לנטות ולפרק כילה כזו; ב. 'חרדה לדברי קדושה' - לסוגיא הדנה בדרשת חז"ל שעתידה תורה להשתכח מישראל; ג. 'חיוב קדושה לעד' – תזכורת לברייתא המובאת שם בהמשך בשם רשב"י: 'חס ושלום שתשתכח תורה מישראל' וכו'. שילוב של חזרות מסודרות עם אימוץ שיטת הסימנים הזו עתיד להביא, לדעת המחברים, ברכה רבה לעולם התורה; במקביל מובן מאליו שכל לומד יכול לסדר לעצמו סימנים משלו, ולכך מיועדים דפים בסוף החוברת.
הרב שמידט מצא נדיבים שהתלהבו מהשיטה וסייעו לו להדפיס ולחלק את החוברות חינם בעשרות אלפי עותקים, ועל פי ההיזונים החוזרים – הייתה להן השפעה משמעותית על רבים. החלום ש'אנשים יתחילו לדעת ש"ס' מתחיל להתגשם לאיטו, וזה העיקר. ערך מוסף נמצא בכך שכמה מתלמידי ישיבת ההסדר 'ברכת התורה' שבשבי שומרון, תלמידי הרב שמידט, שותפים במלאכת היצירה הזו, הממשיכה להיבנות ולהתפתח במלוא הקצב.
עשר השנים שעברו מאז ראשית הפרויקט עדיין אינן מספיקות כדי להגיע לדעה ברורה בתועלת השיטה בחשבון כללי, אבל הרבים שמרגישים עלייה לימודית ורוחנית בעקבות השימוש בה מספקים בעז"ה אינדיקציה טובה להמשך, וימים יגידו.




סודות הקואצ'ינג היהודי. בשיטת BSD. פשטות, הנאה, תוצאות. בני גל. ירושלים, תשע"ב. 269 עמ'. (www.bsdcoaching.co.il)
בני גל מוכָּר לרבים כאחד מראשוני הפרסומאים המקצועיים במגזר הדתי. לפני כעשור, כשהוא בשיא ההצלחה, שם לב שהנושא המקצועי שהיה שנים רבות בראש מעייניו כבר אינו שובה את לבו, והוא החליט שהגיע הזמן ל'משהו אחר'; לשינויים הצפויים בחייו מצא מדריכים ושותפים בין המומחים ל'אימון' (coaching), שיטת חינוך אישית שרק התחילה לעשות אז את דרכה בארץ. בספר זה משתף אותנו בני גל בדרך הארוכה שעבר באימונו האישי, וכפי שהוא עצמו מגדיר: הוא מכניס את הקורא, מצויד במצלמה זעירה ומיקרופון רגיש, לתוך מפגשי האימון הפרטיים שלו ולעלילה ספרותית-אישית מיוחדת במינה, עד 'הסוף הטוב' – הצלחתו לעלות לתורה ולקרוא את ההפטרה 'כמו גדול' בשבת בר המצוה שלו – באיחור של כמעט חמישים שנה...
המיוחד בשיטת האימון אותה פיתח המחבר, הוא עשיית שימוש במקורות היהדות, מרבנו בחיי בעל 'חובות הלבבות', עבור דרך רמב"ם, ר"ן, מהר"ל מפראג, האר"י הקדוש, הבעש"ט, רמח"ל, גר"א, הרב קוק ובנו הרצי"ה, הרב סולובייצ'יק ויבל"א הרב יצחק גינצבורג ועוד רבים אחרים, כדי להגיע לתוצאות חינוכיות-אישיות מיטביות. אחרי ששיטת 'האימון היהודי' כבר סייעה לאלפים - חש בני גל שהגיע הזמן להביא את עיקריה בספר מודפס לתועלת הרבים, ספר שעלילתו נעה כאמור סביב סיפור חייו האישי. ברוח הימים האלו מפוזרים בספר מדי פעם סימני ברקוד, שבסריקתם אפשר להגיע להמחשות בנושאים שונים הקשורים לספר דרך האתר המיוחד לו. אין ספק שזהו ספר מיוחד, מעניין, מעורר מחשבה, ואצל חלק מקוראיו בוודאי יביא לפעולה מעשית ואולי אף לשינוי חיובי בחייהם.

אוהב אוצר
הודעות: 2541
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' פברואר 27, 2013 11:50 pm

הקיק כתב:ברוח הימים האלו מפוזרים בספר מדי פעם סימני ברקוד, שבסריקתם אפשר להגיע להמחשות בנושאים שונים הקשורים לספר דרך האתר המיוחד לו.


צריך אייפון בשביל זה???

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' פברואר 28, 2013 12:13 am

אין לי מושג.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' מרץ 12, 2013 4:45 pm

איש ואשה שזכו. זכויות איש ואשה בראי ההלכה. חלק ראשון: זכויות האשה. חלק שני: זכויות האיש. פנחס רז. ירושלים, תשע"ג. שני כרכים. (077-5456041)
הרב פנחס רז, מגיד שיעור בירושלים, בן למשפחת רבנים מפוארת ומחבר פורה, הוציא לאור לאחרונה יצירה ענקית (למעלה מ-1300 עמ'!) ומיוחדת במינה: ספר הלכה שבו מרוכזים באופן מסודר ומפורט החיובים ההדדיים בין הבעל לאשתו ולהיפך. בשיעוריו בנושאים אלו הוא שׂם אל לבו שהרבה מאוד עקרונות ופרטים הלכתיים בענייני היחסים בין בני הזוג אינם ידועים לרבים וטובים, ושגם לזוג שכל דרכיו בשלום ובנעימות חשוב הידע הבסיסי מהי הדרכתה של תורה בעניינים אלו. הכרך הראשון העוסק בזכויות האשה כבר נדפס לבדו לפני שנתיים ואזל תוך זמן קצר, ועתה שני הכרכים יחד מקיפים את תורת-הבית כולה.
בדברי הפתיחה מתמודד המחבר עם טענת 'שוויון הזכויות' שלכאורה אינו קיים על פי כללי ההלכה, ומחלק בין שוני מאוזן בין זכויות וחובות - לבין אי-שוויון שלילי ופוגע. הוא פותח במשמעויות ההלכתיות של החיובים של הבעל כלפי אשתו, אלו הרשומים בפירוש בשטר הכתובה ואלו שנפסקו להלכה במהלך הדורות. הפרקים המפורטים עוסקים בחיובי המזונות, הביגוד, המדור, מצות עונה, הפדיון מהשבי, הרפואה ועוד ועוד, והפרק האחרון עוסק בהגדרת החיוב של הבעל 'לכבד' את אשתו, ושם מאריך המחבר בהתייחסות להיפך הגמור של כבוד – המשמעויות ההלכתיות והממוניות של אלימות במשפחה, ומביא את לשונו של מהר"ם מרוטנבורג בעניין הכאת האשה: 'דרך הגוים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת, והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי' וכו'.
הכרך השני עוסק בזכויות הבעל, בהגדרת נכסי האשה ומעמדם, בפירוש הביטוי הידוע 'נכסי מלוג' הכולל את כל החפצים והרכוש שהכניסה האשה למשק המשותף, והממון שזכתה בו האשה אח"כ ואינו מוגדר כ'מעשי ידיה', כל מה שלא ניתן לבעל בפירוש ומצד שני אין אחריותו עליו.
כרך זה מסתיים, במקביל לסיום הכרך הראשון, בהלכות כבוד הבעל, ובין השאר הוא דן בו בזכות הראשונים שיש לו בקריאת השם לבן הבכור, ובמנהגי ישראל בעניין זה. הרב רז מאריך בעניין הצורך של האשה לקבל את מנהגי בעלה, ומביא בין השאר את דעת הרב וייס בעל שו"ת מנחת יצחק, שהיה רבה של העדה החרדית בירושלים, שאם הזוג הצעיר מתגורר בעירהּ של משפחת הכלה היא אינה חייבת לעבור למנהגי בעלה, עד שהם יעקרו משם! וצ"ע עד כמה פסק זה רלוונטי לגבי מנהגי עדות ומשפחות שאינם 'מנהגי מקום'. והערה אחת לסיום: חסר ביצירה זו מפתח מפורט לאוצר המצוי בכרכים גדושים אלו.





המפתח השלישי. מדריך מקיף לפוריות ממבט היהודי. ברוך ומיכל פינקלשטיין. ירושלים, פלדהיים ועמותת 'יד לאם', תשע"ב. 435 עמ'. (yadlaem@gmail.com)
אחרי רבי-המכר 'בשעה טובה' (על הריון ולידה במבט יהודי ורפואי) ו'אחרי לידה', היפנו בני הזוג פינקלשטיין את מבטם למעוכבי הלידה: הפעם הספר 'המפתח השלישי' עוסק, מתוך ידע תורני רחב ובמקצועיות וברגישות ראויים, בבעיות ובפתרונות בנושא השגת ההריון הנכסף, בעובדות וברגשות, בהלכה וברפואה, בביטחון לצד השתדלות, ובהצגת האלטרנטיבות השונות, כולל, בלית ברירה, הפריה מלאכותית, תרומת ביצית ואף אימוץ, תחת הכותרת 'אימוץ הוא אומץ'...





מעינם של אבות. על מנהגי מצבות. ערך: מרדכי ויס. בני ברק, תשע"ג. קסד עמ'. (03-6474892)
בכל משפחה מגיע כדרכו של עולם זמנו של אחד מאנשיה להיפטר מן העולם, בסוף מאה ועשרים שנותיו. לאחר הקבורה והשבעה, הצער וההספד, מגיע זמנה של בניית המצבה. מסימון פשוט בסיד בתקופת חז"ל (בעיקר כדי למנוע מהכהנים להיטמא בשוגג!) עבר עם ישראל כבר לפני דורות רבים לבתי-קברות מסודרים ולמצבות אבן שאמורות להיוותר במקומן דורות רבים, עד תחיית המתים שתהיה בעת שיעלה הרצון מאת הבורא יתברך שמו. אולם המצבה, שהיא סימן לדורות, כנגד העובדה שההתייחסות ההלכתית כלפיה מעטה ביותר – כך המנהגים בעניינה רבים עד מאוד.
ר' מרדכי ויס, בן תורה בוגר ישיבות, הוא בעל עסק של שיש ומצבות סמוך לבית הקברות הגדול בקרית שאול שבתל אביב. בתוקף עיסוקו ותפקידו הוא בדק ובירר ואסף וניפה, עד שעלו בידו מ"ב פרקים מלאים וגדושים בהלכות ומנהגים והנהגות גדולי ישראל, והתייחסות פוסקים למקרים מקובלים וחריגים, הכל סביב הכנת המצבות ובנייתן. לפני שנים כבר שלח ידו אל העט, וערך והוציא-לאור לקט של ביאורים על מסכת אבות בשם 'מעינם של אבות', וכן הגדה של פסח עם ביאור 'מעינם של אבות', שזכו להצלחה רבה. עתה אסף בשקידה חומר רב מתוך כל מה שנכתב בעניין בניית המצבה והכיתוב עליה וכל מה שמסביב, מביאור המושג 'נפש' – החלק של הנשמה שנותר מחובר באופן מסוים לעולם הזה, ועל שמו מכונה גם הציון שעל הקבר 'נפש', עבור דרך התפילות על קברי צדיקים, מנהגי בית הקברות, דרך בניית המצבות, זמן הקמת המצבה, גילוי המצבה, נוסחאות ומנהגים שונים בכיתוב שעל גבי המצבה, הלכות ומנהגים בהחלפת מצבות, היתר ההישענות על מצבה (מעיקר הדין מותר אך נהגו לאסור), שתילת פרחים (על הקבר אסור, סביבו מותר; אך נטיעת עצים עלולה לגרום לחדירת השורשים לתוך הקבר ולפגיעה בקברים ובמצבות), ציורים על גבי המצבה, הנהגת כהנים בבית קברות, מצבה משותפת לשני קברים, צוואות גדולי ישראל על דרך הכיתוב על מצבותיהם, ועוד עוד. בסוף הספר נוספו מפתחות שימושיים, הראשון לראשי תיבות מקובלים על גבי מצבות, השני לנוסחאות שבח שמקובל לכותבם על גבי המצבות (בנפרד לגברים ולנשים) לפי סדר הא"ב, כדי לסייע למי שמעוניין לציין את שם הנפטר בחרוזים כפי שנהגו רבים, ולשמות הרבנים והספרים המוזכרים בספר.
פרק לח עוסק בכיתובים חריגים על גבי מצבות. בעמ' קטו הוא מתאר מצבות סמוכות של בני זוג בבית הקברות של פוניבז' בבני ברק, שעל זו של הבעל נכתב נוסח מקובל, ועל זו של האשה נוסף 'נפטרה יום אחד אחרי בעלה'. בהערה הוא מספר את הסיפור המיוחד שמאחורי חייהם ומותם של בני הזוג ז"ל, ומוסיף עוד שהגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, כשנשאל אם יש מעלה מיוחדת למיתתם הסמוכה של בני זוג, קם ושלף מיד את הספר 'מתורגמן' שחיברו רבי אליהו בחור ז"ל, מדקדק חשוב מחכמי איטליה לפני כארבע מאות שנה, שבו בשיר הסיום כתוב בין השאר: 'אנא א-לי לי ולאשתי החסד גם האמת מן \ שהיא לא תהיה אלמנה ואני לא אהיה אלמן \ יחד נמות ובגן עדנות תוך חֵיקה אישן עד לזמן \ יבוא הקץ ואזי נקיץ ולחיי עד יחד נזדמן'...

אדם פשוט
הודעות: 99
הצטרף: ו' אפריל 05, 2013 1:49 am
מיקום: ירושלים

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אדם פשוט » ש' אפריל 06, 2013 8:25 pm

אוהב אוצר כתב:
הקיק כתב:ברוח הימים האלו מפוזרים בספר מדי פעם סימני ברקוד, שבסריקתם אפשר להגיע להמחשות בנושאים שונים הקשורים לספר דרך האתר המיוחד לו.


צריך אייפון בשביל זה???

כן.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' אפריל 09, 2013 2:41 pm

דעת סופרים. פירוש על תורה נביאים וכתובים, מיוסד על פי דברי רבותינו הראשונים והאחרונים. מאת הרב חיים דב רבינוביץ. מהדורה חדשה ומתוקנת. ספר מלכים א. ירושלים, מכון דעת סופרים, תשע"ב. תקטז+107 עמ'. (02-5863049)
סגנונות שונים קיימים ביחס לקישור הראוי בין התנ"ך שבכתב לבין פירושי חז"ל המפוזרים בתלמודים ובמדרשים למיניהם ולמדרגותיהם. הרב רבינוביץ זצ"ל בחר לו דרך מיוחדת משלו, שמצאה חן בעיני תלמידי חכמים ובעיני דורות של מחנכים ומחנכות, תלמידים ותלמידות, כמו גם בעיני לומדי תנ"ך מכל הסוגים, דרך שיש בה שילוב של נטילת כל הטוב שבדברי חז"ל וגדולי המפרשים, עם תוספת והשלמה של ביאורים ופירושים מאת המחבר עצמו במינון מאוד עדין ומיוחד; כך שבחזית במת הפירוש ניצבים דברי חז"ל, והוא מוסיף דברים משלו רק במקום שנותרה בכתוב לאקונה הדורשת השלמה שלא בוארה על ידם. הוא מבאר את פשטות הפסוקים – ומנתח במקביל סוגיות שלמות ורחבות, ובעיקר מדגיש בכל מקום אפשרי את הערך המוסף המוסרי בדברי התנ"ך ובתוספות של חז"ל עליהם, כאשר מעל כל הפירוש מרחף הכלל הידוע ש'אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם' וכו'.
המחבר הספיק לכתוב את ביאורו על עשרים מספרי התנ"ך, כשהוא חוקר כל ניב לשוני ומבהיר כל תיבה סתומה, מוסר את תמצית הרעיונות שבכל פרשה ומקרב את לבו של הלומד לאביו שבשמים. המחבר הרב רבינוביץ' זצ"ל, בוגר ישיבות ליטא של לפני השואה, עלה ארצה בשנת תרצ"ז, ושימש כמורה ומחנך בארץ ובחו"ל במשך כשישים שנה. הוא היה קשור לגדולי ישראל בארץ בדור שעבר, ביניהם החזון איש והרב מצ'יבין, הרב מבריסק ור' שלמה זלמן אוירבך ועוד, שעודדו אותו בכתיבתו והערותיהם אף נכנסו למהדורות הבאות של ספריו.
בשנים האחרונות החל בן המחבר להוציא לאור מהדורה חדשה ומתוקנת של כל הסדרה הענקית הזו, השלים מקורות והוסיף טבלאות ומפות, והוא מדפיס מחדש את הכל באופן קריא ומהודר מאוד. אחרי הספרים יהושע, שופטים ושמואל הגיע זמנו של ספר מלכים, הפותח במרד אדוניהו בן חגית. המחבר מעיר את עיני הלומד מכיווּן-מבט מפתיע: הוא כותב שאם יואב שר הצבא המקנא למלכות ישראל, ואביתר הכהן הזקֵן חבֵרו הקרוב של דוד המלך, בחרו באדוניהו כיורש ראוי לדוד, ואף צדוק הכהן ובניהו וכל האחרים רק 'לא היו עם אדוניהו' אך כנראה גם לא התנגדו לו – אין שום ספק שהוא היה ראוי מאוד למלכות; והוא מוסיף (עמ' ד הע' 22) שמי יודע מה היה סופה של מלכות בית דוד אילו באמת מָלָך אדוניהו! אולי הייתה חסרה לה הגדולה של ימי שלמה המלך – אבל יתכן שגם לא הייתה מתפלגת לשתי ממלכות... אלא שנבואת ה' הכריעה את הכף שהילד שלמה הוא יירש את כיסא דוד אביו, ודבר אלוקינו יקום לעולם.
הספר מסתיים בקונטרס בשם 'שיעורי דעת' – עשרות שיעורים מוכנים לפי סדר פרקי הספר, עֵזר יוצא-מן-הכלל למורים ולמורות. השיעורים הללו כתובים בסגנון של שאלה-תשובה, תלמיד-מחנך; בנידון הנ"ל משיב ה'מחנך' ל'תלמיד' (עמ' 8 בסוף הספר) על שאלתו איך התעלם דוד מהנבואה ששלמה ימלוך אחריו ולא פעל להגשימה, ומדוע היה צורך בהתערבותה של בת שבע, באופן פשוט: שלמה היה עדיין ילד, אדוניהו לא עשה שום דבר שאינו ראוי, דוד לא ידע כמה זמן ימשיך לחיות, ולכן לא הייתה לו שום עילה למנוע מאדוניה להתנהג כיורש עצר עם רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו; אם ימות דוד – אדוניה יחזיק במלוכה עד ששלמה יגדל, ואם לא – הוא יהיה מעין עוזר וממלא-מקום לדוד החולה עד שיגיע זמנו של שלמה! כך חשב דוד, מסביר הרב רבינוביץ, וההסבר בהחלט מניח את הדעת.





המהר"ל המבואר. ספר נצח ישראל. עם ביאור 'קול חי' מאת הרב אביגדור שילה. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ב. 745 עמ'. (08-8502822)
הרבה בזכות מרן הראי"ה זצ"ל ותלמידיו עלה לגדולה לימוד ספרי המהר"ל מפראג בכל גווני הציבור התורני; בישיבות החרדיות-ליטאיות התפשט לימוד המהר"ל בעיקר עקב השפעת הרב יצחק הוטנר זצ"ל, שקיבל גישה זו מרבו הראי"ה בצעירותו, והעביר אותה לרבים מתלמידיו - שהפכו לימים בעצמם לראשי ישיבות ומשגיחים רוחניים, ומאז נפוץ לימוד המהר"ל על פני כל הארץ. מתוך ספרי המהר"ל חביב בעיקר הספר 'נצח ישראל', המתאר את מהלכי הגאולה שאנו זוכים לחיות בתוככי התהוותה, ומתפללים שתלך ותתקדם ותושלם בב"א. השילוב בין ביאור דברי חז"ל באגדה לבין הגותו המיוחדת של המהר"ל, המשלבת בהיחבא יסודות רבים מחכמת הנסתר, אינו תמיד קל לעיון, וגם סגנונו של המהר"ל וחזרותיו המרובות דורשים לעיתים קרובות הסבר; ביאורו המפורט, שורה אחר שורה ודף אחרי דף, של הרב אביגדור שילה, ר"מ בישיבת אור עציון, הממלא את חציו התחתון של כל עמוד ועמוד, מכניס כל לומד 'לתוך העניינים' במהירות וביעילות.
הכל כלול במהדורה מתוקנת זו: נוסח מוגה על פי הדפוס הראשון, ניקוד, פיסוק, חלוקה לפיסקאות, השלמת מראי המקומות ותיקונם, כותרות לכל פרק ולכל פיסקה, סיכומים והערות, נספחים ומפתחות, ועוד תוספות רבות ושונות. עוד ספר איכותי מבית היוצר של המכון התורני של ישיבת אור עציון, שכל פעילויותיו נעשות בהדרכתו ובעידודו של ראש הישיבה הרב חיים דרוקמן שליט"א, שחגג לאחרונה את גבורותיו, עמו"ש.







קונטרס התשובות החדש. אוצר ביבליוגרפי לספרות השאלות והתשובות, מראשית הדפוס ועד שנת תש"ס. כרך רביעי – מפתחות וביבליוגרפיה בחקר ספרות התשובות. שמואל גליק. ירושלים, מכון שכטר ומכון שוקן, תש"ע. 462+58 עמ'. (02-6790755)
זהו הכרך הרביעי והאחרון (בשלב זה לפחות...) של מפעל הענקים 'קונטרס התשובות החדש' בעריכת פרופ' גליק איש היישוב אפרת שבגוש עציון, והוא כולל את מפתח העניינים הכללי לשלושת כרכי ה'אוצר' הקודמים, וכן מבחר של ביבליוגרפיות בחקר ספרות השו"ת; מפתח העניינים כולל כ-12,000 ערכים, מ'אבדות ומציאות' ועד 'תשעת הימים', בכמעט שלוש מאות עמודים גדולים, והחלק השני של הספר כולל רשימות של כל המאמרים והספרים והפרקים והנספחים והמבואות שעוסקים בחקר ספרות השו"ת, מחולקות לפי נושאים - מ'תולדות ספרות השו"ת ומחקרה' ועד 'לקט מאמרי מבוא', בס"ה כאלפיים אזכורים. בהמשך נמצאים רשימה של למעלה משלוש מאות קיצורים של שמות כתבי עת ומאספים בעברית, מפתח מחברים, מפתח ספרים ועוד. בסוף הכרך נמצא החלק הלועזי, ובו רשימת ביבליוגרפיות בלועזית (579) וכמובן מפתחות מפורטים.
מי שלא מצוי בתחום אינו יכול לתאר לעצמו על איזו עבודת נמלים מדובר כאן; העורך וצוותו עברו על אלפי ספרים ורבבות מאמרים כדי ללקט את החומר שהיה הבסיס לאוצר הזה, ואח"כ סדרו את הכל באופן מופתי בשלושה כרכים, וסיימו את המלאכה בכרך-עזר זה. ארבעת כרכי 'קונטרס התשובות החדש' מהווים עתה בסיס שאין דומה לו לכל עבודה מחקרית הקשורה לספרות השו"ת, שהיא עצמה מדהימה בהקיפה, בכמותה ובאיכותה; והמעיָן אינו פוסק – נדמה לי שספרי השו"ת שיצאו לאור מאז שנת תש"ס, שבה מסתיימת עבודת ה'אוצר', יכולים כבר למלא כרך נוסף... גלוי לעין, גם כאשר המבט מופנה לתחום ספרות השו"ת בלבד, שעולם התורה וההלכה על כל גווניו נמצא כעת בפריחה אדירה, ויש להתפלל ולקוות שלא תיעצר ולא תיבלם פריחה זו גם במציאות הציבורית-פוליטית העכשווית, בעזהי"ת.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1447
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' אפריל 09, 2013 5:29 pm

נדמה לי שיש צורך בתיקון קל בסקירה על דעת סופרים:
בנו היחיד [אאל"ט] של ר' חיים רבינוביץ' היה רבי זכריה זצ"ל שנפטר בצעירותו אחר מחלה, ומי שמו"ל מחדש הוא נכדו של ר' חיים ולא בנו.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' אפריל 10, 2013 12:17 am

אכן, הוא חותם 'יהושפט שרגא באאמו"ר הרב הגאון רבי זכריה זצ"ל בן הגאון המחבר הרב חיים דב זצ"ל רבינוביץ'.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ו' אפריל 19, 2013 11:13 am

סדר הקרבת קרבן פסח, שנהגו לאומרו בי"ד בניסן, עם ביאורים ועיונים. כרמי צור, בית המדרש 'בית הבחירה', תשע"ג. 77 עמ'. (02-9961942)
קרבן הפסח הינו הקרבן הקרוב ביותר לאדם היהודי הפרטי: מדובר על קרבן יחיד - ציבורי, כל אחד וכולם יחד מקריבים באותו זמן קרבן שדוחה את השבת ואת הטומאה ככל קרבן ציבור. כדי להקריב אותו חייבים להתאגד במשפחה ובחבורה, בשילוב של עבודת ה' פרטית וציבורית. בשו"ע נפסק שיש לומר כל יום את פסוקי קרבן התמיד, וכהמשך לזה כותב השל"ה שראוי לעסוק אחרי מנחה של ערב פסח בסדר הקרבת קרבן פסח כדי שתעלה קריאתו במקום הקרבת הקרבן, וכמובן לשלב בעיסוק זה תחינה לפני בורא עולם שנזכה להקריבו בפועל ממש בקרוב בימינו.
לאחר חידוש היישוב בירושלים לפני מאות שנים התקבל המנהג לומר את סדר הקרבת קרבן פסח ליד הכותל המערבי שריד בית מקדשנו, ובדור הקודם התחילו רבים מגדולי ירושלים ותושביה מתאספים מיד אחרי מנחה גדולה ליד הכותל המערבי, ואומרים את פסוקי סדר הקרבת הקרבן. הגר"א ליקט את הפסוקים בתנ"ך העוסקים בהקרבת הקרבן, והאדר"ת זצ"ל, בסוף ימיו רבה של ירושלים, הוסיף על סדר ההקרבה עצמו גם לימוד הלכות אכילת קרבן הפסח. סביב שנת תר"צ נדפס בירושלים 'סדר אמירת קרבן פסח והקרבתו כפי דעת מרן הגר"א זצ"ל' עם הוספות האדר"ת ע"י ר' אליהו לנדא מצאצאי הגר"א, והמנהג לאומרו הפך למקובל יותר ויותר.
כולל 'בית הבחירה' שבישוב כרמי צור שבגוש עציון, שמוציא לאור את כתב העת הידוע 'מעלין בקודש' העוסק בענייני מקדש, קרבן וטהרה, יצא ביוזמה חדשה, והכין עבור כל בית ישראל חוברת מהודרת ובה סדר אמירת קרבן הפסח עם ביאורים ותוספות, בתקווה שהתחליף 'נשלמה פרים שפתינו' יהיה זמני ביותר, ובקרוב נזכה לראות בשובם של הכהנים לעבודתם והלויים לשירם ולזמרם וסיום שובם של ישראל לנוויהם. בחוברת נמצא סדר האמירה לפי מנהג הגר"א והאדר"ת (עם ציון ההבדלים ביניהם, ועם הדגשת מנהגו של היעב"ץ בעניין), אח"כ מובא סדר מקביל ושונה של ר' משה בן מכיר בעל 'סדר היום' (מחכמי צפת בדור אחרי מרן) עם תיקוני השל"ה, אח"כ ביאור תמציתי להלכות הקרבת הקרבן שנעשה בידי הרב עמיחי אליאש, מאברכי הכולל, בתוספת מאמר קצר ובו הסבר לנוסחים ולמנהגים השונים של אמירה זו. כדי להשלים את התמונה צירפו העורכים את תיעוד מעשה ההקרבה שנעשה ע"י נציב רומאי 'מהשטח' כפי שנדפס כבר בכמה ספרים והגדות, ובראשו הערה חשובה: כמה פרטים בתיאור זה אינם מתאימים לתיאורי חז"ל, או מפני שמדובר על תוספות והרחבות לדבריהם (שאף ניתן אולי ללמוד מהן) – או מפני שמדובר בשיבוש בעקבות ההעברה של הדברים מכלי לכלי, מלטינית לספרדית ומספרדית לעברית.
בסוף החוברת נוספו עוד ארבעה מאמרים קצרים: שניים (מאת האדמו"ר מחב"ד זצ"ל רמ"מ שניאורסון ומאת הרב אורי שרקי שליט"א מירושלים) על ייחודה של אמירת קרבן פסח, ושניים (מאת ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן שליט"א ומאת המפמ"ר ללימודי תושבע"פ הרב יהודה זולדן נר"ו) על ייחודו של קרבן זה. זו חוברת נאה, מלאה וגדושה, ושימושית ביותר, המופצת עתה ברחבי הארץ ביישובים, במרכזי תורה ובדואר. ייש"כ של ראש כולל 'בית הבחירה', ידידי הרב צבי שלוה שליט"א, על כל פעליו להגברת תודעת וידיעת הקודש והמקדש אצל לומדי תורה ובציבור הרחב.
החוברת יוצאת לאור לזכרו של עלם חמודות, טוב עם אלוקים ואנשים, שנלקח פתאום ואיננו כאשר הכין את עצמו לקראת שירותו הצבאי. אלישיב לוביץ ז"ל רץ כדרכו על 'דרך האבות' שבגוש עציון כהכנה לגיוסו הקרב, ולפתע כרע, נפל ושכב עם אבותיו, בדיוק בשבוע שבו קראו בתורה את פרשת העקדה. תנצב"ה.





הגדה של פסח 'אורות פלא'. ביאור על ההגדה, דרשות לשבת הגדול, ודרושים על ענייני יציאת מצרים וקריעת ים סוף, מאת רבי אליעזר פאפו. יוצאים לאור לראשונה מתוך כתב יד קודשו ומספריו שבאו בדפוס, בעריכת הרב עזרא נחום. ירושלים, מכון אורות פלא, תשע"ג. שי עמ'. (02-6413780)
רבי אליעזר פאפו זצ"ל, שהיה רב בבולגריה (אז חלק מהאימפריה העותומאנית) לפני כמאתיים שנה, ידוע בעיקר על שם ספרו המפורסם 'פלא יועץ', שבו הלכות והנהגות ודברי מוסר ויראת שמים. צוות מכון 'אורות הפלא' מצא כת"י ובו מביאוריו ופירושיו וחידושיו על ענייני יציאת מצרים והגדה של פסח, והחליט להוציא אותו לאור – ואכן חלק ניכר מהדברים שבספר נערכו על פי הביאורים והדרשות הנדפסים בספר זה לראשונה מכת"י, וחלק אחר נלקט מן הספר 'פלא יועץ' ומספריו האחרים של רבי אליעזר פאפו. כמה מהדרשות נכתבו במקורן בערבית, הלשון המדוברת בקהילתו, והן תורגמו לעברית.
הספר פותח בארבע דרשות לשבת הגדול, בדרושים על פסוקי העבדות במצרים ועשרת המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ודרשות בדרך רמז על הלכות הפסח. בהמשך מגיעים ל'הגדה' עצמה עם ביאורים - רובם שוב על דרך הדרש והרמז, ובסוף לקט של תשובות הלכתיות מאת הרא"פ בענייני פסח, הראשונה שבהן תשובה ארוכה בעניין היחס ההלכתי בין מצה שמורה משעת קצירה למצה שאינה שמורה, המראה את כוחו הגדול של בעל 'פלא יועץ' גם בהלכה. יישר כוחם של העורכים על עבודתם השלמה.





קדושת השבת. הלכות חשמל בשבת וביום טוב. בתוספת תשובות מאת גדולי הדור בענין החשמל, ועוד ענינים מעשיים. לאשכנזים ולספרדים. חלק ראשון, מהדורה שלישית. משה הררי. ירושלים, תשע"ג. שסט עמ'. (02-6511670)
הרב הררי שליט"א, מתלמידי החכמים של ישיבת מרכז הרב, מוציא לאור – נוסף לסדרת הספרים שלו 'מקראי קודש', ש'ספינת הדגל' שלה הוא הכרך הגדול על הלכות ליל הסדר – גם סדרת ספרים על הלכות חשמל בשבת בשם 'קדושת השבת'. כדרכו מדובר על לקט מקיף ביותר של נושאים ושל הלכות ושל דעות, מסודר ומבואר, עם מאות פסקים בעל-פה מאת גדולי ירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל ומכתבי תשובה והבהרה למחבר מאת גדולי הרבנים, חומר עצום לכל מי שמתעסק בנושא הכבד והמסובך והמתפתח והטעון הזה של הלכות חשמל ומכשיריו בשבת. בכ"ט סעיפים, כאשר כל סעיף הוא למעשה פרק שלם, דן הרב הררי במכשירים חשמליים גדולים וקטנים (מכשיר אק"ג, אולטרהסאונד, פנס וכו'), אך רוב הספר עוסק במכשירי אזעקה שונים ומשונים, עיניים אלקטרוניות, מצלמות במעגל סגור, גלאים מסוגים שונים, דרכי ניתוק וניטרול לאזעקה שהופעלה שלא לצורך, ומעניין לעניין באותו עניין.
כדרכו מוציא הרב הררי מהדורות מתוקנות כל כמה שנים של כל אחד מספריו, לא רק בגלל חידושים והוספות הלכתיות שמצטברים אצלו עם הזמן – אלא, בעיקר בנושאים כאלו, בגלל השינויים הטכניים התכופים במכשירים מן הסוג הזה. כל כרך מתרחב ממהדורה למהדורה, כך שבספר זה מדור מכתבי הרבנים שבנספח מפרנס כבר למעלה מארבעים עמודים, והמפתח המפורט – מ'אא"ג (מכשיר - הלכותיו)' ועד 'תשמיש המיטה' (כיבוי אור - דיון אם יש היתר לכבות אור בגרמא לצורך קיום המצוה) – כמעט ארבעים עמודים. כדרכו גם מוכר הרב הררי את ספריו למטה ממחיר הקרן (15-20 ₪ לספר, תלוי בכמות דפיו), כך שבלי שום היסוס כדאי לרכוש שוב את המהדורה החדשה המתוקנת היוצאת לאור פעם בכמה שנים, בוודאי בספר בנושא שהעדכון המציאותי וההלכתי חיוניים בו כספר זה.

78

הגהמ
הודעות: 1129
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הגהמ » ו' אפריל 19, 2013 4:12 pm

הקיק כתב: הגדה של פסח 'אורות פלא'. ביאור על ההגדה, דרשות לשבת הגדול, ודרושים על ענייני יציאת מצרים וקריעת ים סוף, מאת רבי אליעזר פאפו. יוצאים לאור לראשונה מתוך כתב יד קודשו ומספריו שבאו בדפוס, בעריכת הרב עזרא נחום. ירושלים, מכון אורות פלא, תשע"ג. שי עמ'. (02-6413780)
רבי אליעזר פאפו זצ"ל, שהיה רב בבולגריה (אז חלק מהאימפריה העותומאנית) לפני כמאתיים שנה, ידוע בעיקר על שם ספרו המפורסם 'פלא יועץ', שבו הלכות והנהגות ודברי מוסר ויראת שמים. צוות מכון 'אורות הפלא' מצא כת"י ובו מביאוריו ופירושיו וחידושיו על ענייני יציאת מצרים והגדה של פסח, והחליט להוציא אותו לאור – ואכן חלק ניכר מהדברים שבספר נערכו על פי הביאורים והדרשות הנדפסים בספר זה לראשונה מכת"י, וחלק אחר נלקט מן הספר 'פלא יועץ' ומספריו האחרים של רבי אליעזר פאפו. כמה מהדרשות נכתבו במקורן בערבית, הלשון המדוברת בקהילתו, והן תורגמו לעברית.הספר פותח בארבע דרשות לשבת הגדול, בדרושים על פסוקי העבדות במצרים ועשרת המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ודרשות בדרך רמז על הלכות הפסח. בהמשך מגיעים ל'הגדה' עצמה עם ביאורים - רובם שוב על דרך הדרש והרמז, ובסוף לקט של תשובות הלכתיות מאת הרא"פ בענייני פסח, הראשונה שבהן תשובה ארוכה בעניין היחס ההלכתי בין מצה שמורה משעת קצירה למצה שאינה שמורה, המראה את כוחו הגדול של בעל 'פלא יועץ' גם בהלכה. יישר כוחם של העורכים על עבודתם השלמה.

שפת הלועזי שבה דיבר בני קהילתו היה לאדינו ולא ערבית. הקורא בספרו 'אורות אלים' ימצא כמה מאמרי-עם בלאדינו בסגנון 'היינו דאמרי אינשי'. ואם לא שפלטה קולמוסו של הר' הקי"ק לכתוב ערבית במקום לאדינו, אולי ניתן לשער שהכתבים הנמצאים הם באמת מר' אליעזר פאפו השני (אף שגם הוא חיבר ספרים בלאדינו אבל עכ"פ כנראה אף הגיע לארף ישראל וחיבר שם ספרים, באופן שיתכן ששם כתב בלועזית היותר מורגלת) או אפשר חכם אחר.
וראה כאן מה שכ' אודות התשובות הארוכות המיוחסים לר"א פאפו: viewtopic.php?f=19&t=10518#p121856

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' אפריל 21, 2013 8:55 am

הרב הגהמ נר"ו, סביר להניח שאתה צודק, ובטעות כתבתי 'ערבית' במקום 'לאדינו'. הספר אינו כרגע במחיצתי, אשתדל בל"נ לבדוק. תודה רבה!

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' אפריל 28, 2013 12:49 pm

ר' יואל משה סלומון, פועלו ותולדותיו. תקצ"ח-תרע"ג. מאה שנים לפטירתו. עודד ולנסקי ושמחה מנדלבוים. ירושלים, תשע"ג. 524 עמ'. (02-5662276)
שמו של רי"מ סלומון ז"ל ידוע כאחד מבוני היישוב החדש בארץ הקודש, ובעיקר כאחד ממייסדי פתח תקוה. הוא היה איש חיל רב פעלים, שבסייעתא דשמיא עלה בידו 'להזיז' מהלכים היסטוריים שנראו אז בלתי אפשריים, ושכולנו רואים אותם היום כחלק מובן-מאליו מההיסטוריה היהודית בעת החדשה. הוא גם זכה להותיר אחריו דורות ישרים, עוסקים בתורה ובמצוות וביישוב הארץ, וכל החלק האחרון של הספר (מעמ' 410 ואילך) מוקדש לרשימתם באופן מדויק ומסודר 'מעודכן לחג החנוכה תשע"ג'. שניים מהם, הרב עודד ולנסקי מישיבת 'הר המור' והמשפטן עו"ד שמחה מנדלבוים מירושלים, עם עוד אחרים מבני המשפחה ועוזרים נוספים, הוציאו לאור בכרך מכובד את תולדות זקנם הגדול. בשער הראשון של הספר נמצא 'יומן יסוד פתח תקוה' שנכתב על פי רשימותיו של רימ"ס ע"י בנו ר' טוביה סלומון, שמציג מכלי-ראשון את המאבקים המשפטיים והביטחוניים והכלכליים והחברתיים שהיו מנת חלקם של מייסדי פ"ת, ושהסתיימו ב"ה בהצלחה בהנהגתו המופלאה של רימ"ס ז"ל; השער השני כולל את תולדותיהם של ר' יואל משה ומשפחתו ופועלם ביישוב הארץ; השלישי כולל אסופה של שירי רימ"ס, והרביעי את עץ המשפחה הנ"ל.
מרגש לחוות מקרוב, בעיקר בקריאה בלתי-אמצעית של היומן הנ"ל - וגם בשאר חלקי הספר, את פועלם של הראשונים שחרשו וזרעו ונכשו וכסחו ועדרו כדי שאנו נוכל לשבת בארץ הקודש לאכול מפריה ולשבוע מטובה. יזכו העורכים והמסייעים ללכת בדרכם של אבותיהם הגדולים בבניין התורה והארץ.





ללא חשש קטניות. בירור הלכתי בעניין מנהג הקטניות בפסח. הרב איל בן דוד. ירושלים, תשע"ג. קו עמ'. (054-5282365)
הדיון בעניין קטניות לאחר שכבר עבר חג הפסח אינו בגדר 'חמץ שעבר עליו הפסח' או 'עבר זמנו בטל קרבנו', מפני שביסוד הדיון עומדות שאלות כבדות-ביותר של הגדרת 'מנהג' ותוקפו של מנהג והיקפו המחייב, שאלות הנכונות בנושאים הלכתיים רבים הנוהגים במשך כל השנה. הרב איל בן דוד, מחוקרי 'מכון התורה והארץ' (לשעבר בגוש קטיף ועתה באשקלון), ניגש מיד לגוף העניין, ושואל בהקדמתו באופן ישיר: מדוע חשים רבים מן הציבור האשכנזי, הרגילים לחומרות משמעותיות ו'מטרידות' הרבה יותר, אי-נוחות רבה דווקא ממנהג איסור הקטניות בפסח (בעיקר בתקופת השפע שלנו, שבה ניתן להשיג אפילו שקדי מרק כשרים לפסח ללא חשש קטניות...)? והוא משיב: הדבר נובע מכך שבעיני המסתכל האובייקטיבי נראה שחומרא זו במקרים רבים אין בה הצדקה במציאות הקיימת היום, והיות וזו אינה גזירה של חז"ל, ותוקפה רק כמנהג – הלב נוטה לומר שאולי יש לשנות את ההתייחסות אליה; ואם לא לגבי עיקר המנהג – אולי יש מקום לדון לפחות בכל התחום ה'אפור' שנספח גם הוא, לפי הנוהג המקובל, לגזירה זו, כמו שמן קטניות ותערובת קטניות וכד'. לדעת הרב המחבר אכן רוב [!] המוצרים שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד' כשרים לפסח גם לאשכנזים, והמחמיר שלא לאוכלם מקפיד על חומרא בעלמא, על דבר שאין בו הנהגה מחייבת מעיקר הדין. לדעתו מוצרים רבים מן הצומח שמקובל להכניסם לרשימת ה'קטניות' אינם אמורים להיות כלולים בה, בחלק מן המקרים מדובר בתערובת קטניות בלבד שמותרת לכתחילה לדעת רוב הפוסקים, ולגבי שמן קטניות טהור, שלא היה במגע עם מים – קשה למצוא צידוק לאסור אותו בעצמו, ק"ו לא כאשר הוא מהווה רק מרכיב שולי במוצר המוגמר.
בפרקים הראשונים עוסק המחבר בתוקפם של מנהגים בכלל ומנהג הקטניות בפרט, במקורו ובטעמו, ואח"כ הוא עובר להגדרת קטניות, לדינם של קטניות שלא היו בנמצא בתקופה שבה התקבל המנהג באשכנז (לפני כאלף שנה!), לדין שמנים הנעשים מקטניות, לדינם של תערובות המכילות קטניות ומיני משקה המכילים קטניות, ובעיקר הוא מאריך בשאלה הכאובה והרגישה של ההנהגה הנכונה על פי הדין במקרים בהם מתארחים אצל קרובים ומכרים אוכלי-קטניות, מקרים שהולכים ורבים ברבות 'נישואי התערובת' בין בני ובנות העדות השונות.
מסקנתו היא שבוודאי שאין שום מקום ואפשרות לבטל לבני קהילות אשכנז את המנהג הקדום של איסור קטניות בפסח, אך יש להגביל את היקפו של המנהג הזה ולהעמידו על עיקר הדין, וכמאמר חז"ל 'הבו דלא להוסיף עלה': הקטניות שלא היו מצויות באירופה בשעת קבלת המנהג אינן אסורות גם לאשכנזים, ובוודאי ששמן היוצא מהם מותר; מוצרים שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות', שתכולת הקטניות שבהם מהווה מיעוט שאינו ניכר – מותרים באכילה לכתחילה גם לאשכנזים; וגם כאלו שאינם אוכלים קטניות יכולים להתארח בפסח בביתם של אנשים שומרי תורה ומצוות האוכלים קטניות, ולאכול ממאכליהם וק"ו מכליהם, ועליהם להקפיד רק שלא לאכול תבשיל של קטניות.
לדעתי חסרה בספר התמודדות משמעותית עם דעות רבים מפוסקי זמננו שאינם מקבלים גישה מצמצמת זו, ושדעתם לגיטימית ומיוסדת לא פחות; פריסת דעתם והדיון בה באופן נרחב יותר ממה שנמצא בספר הייתה מאזנת את התמונה, ואף מציגה לפני המעיין אפשרות לדעת מה להשיב על הטענה שיש במסקנות שבספר קוּלוֹת יתירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן...






מוריה. קובץ תורני לחידושי תורה והלכה, גנוזות ראשונים ואחרונים ופרקי עיון ומחקר. שנה לב גל' ו-ח (שעח-שפ), ניסן תשע"ג. דש עמ'. (02-6510627)
קובץ 'מוריה' האחרון, ניסן תשע"ג, יצא לאור כמה שבועות לפני פסח, בעתו ובזמנו. זהו קובץ עבה במיוחד, מלא וגדוש, המכיל כשישים מאמרים ובהם חידושים בלמדנות, הלכה ואגדה מאת גדולי ישראל שחייהם פרושׂים על פני כשמונה מאות שנה, בהם פסקים חדשים מכת"י על מסכת פסחים מאת רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה, חברו ובעל-מחלוקתו של הרשב"א), ומהדורה חדשה, מתוקנת ע"פ כתבי יד, של הלכות חול המועד מתוך הספר 'אדם', שהוא חלק מתוך ספר 'רבנו ירוחם', הכולל את הספר 'מישרים' העוסק בענייני חושן משפט, ואת ספר 'תולדות אדם וחוה' - חלק 'אדם' המקביל פחות-או-יותר לאו"ח ויו"ד, וחלק 'חוה' המקביל בערך לאבן-העזר. בהמשך מובאים תשובות ופסקים מחכמי איטליה ואשכנז בתחילת העת החדשה, מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בדור שלפני השואה, ומרבנים ולמדנים בני דורנו זצ"ל ושליט"א.
ראויים לציון מאמר מקיף של הגאון רבי אשר וייס שליט"א, על סוגי ההערמות השונים - המקרים בהם ההלכה מתירה (או לא) לקיים מעשה פיקטיבי בעל משמעות הלכתית, ממכירת חמץ ועד מכירת הקרקעות בשמיטה עבור דרך הפרוזבול, מכירת בהמה וחנות בשבת לגוי, היתר עיסקא ועוד; וסמוך לו מאמר מרתק של איש העסקים והלמדן האמריקאי ר' צבי רייזמן, הדן בשאלה האם מותר לפקיד בכיר בחברה מסחרית השייכת לגויים לקנות בעצם ימי הפסח באופן אינטרנטי עבור החברה שבה הוא עובד תכולה של אונייה ובה מוצרי חמץ, בכספה של החברה כמובן; לכאורה אין בכך שום בעיה, החמץ אינו שלו ואינו ברשותו והוא אף אינו נוגע בו, אך מתברר שכבר דנו בכך ראשונים ואחרונים ומצאו חמש סיבות לאסור עיסוקים מסוג זה בפסח! ר' צבי מציג את כל ה'חומר' ההלכתי לפני הקורא באופן מרתק, ומגיע למסקנה שבמסחר הווירטואלי של ימינו יש מקום להקל.
אחריו מגן הרב יצחק רצאבי שליט"א, מגדולי רבני תימן, על כשרות המצה הרכה והעבה התימנית מפני מלעיזים למיניהם, ומוכיח שעד לפני דור-שניים זו הייתה גם המצה המקובלת באשכנז. בהמשך מובא מכתב מכתב ידו של הראי"ה קוק זצ"ל שנשלח לרבי מנחם זמבה הי"ד, גדול רבני ורשה לפני השואה (נרצח בגטו ורשה וספר חידושיו הענק על הרמב"ם בידו), וכל זה רק חלק מהחומר הרב הכנוס בגיליון חשוב זה.






ספר הגיוני תורה. בענייני הלכה ומחשבה. חלק שני. מאת משה נקש. שעלבים, תשע"ג. רצו עמ'. (08-9276536)
הרב נקש שליט"א, ר"מ בישיבת שעלבים, מציג בספר כ"ז מחקרי הלכה מפרי ידיו, אחרי י"ז המחקרים שבחלק הראשון של הספר שיצא לאור בשנת תש"ע. מדובר על בירורים בכל חלקי התורה, ברכות וצדקה, שבת וכשרות, מחיית עמלק ובניית סוכה, קנאות פנחס ובשר בחלב, פרה אדומה ועירוי מכלי ראשון ועוד.
הפרק האחרון עוסק ב'מהותו של דין שמים', ובו מברר המחבר את שיטת הרמב"ם בעניין חשבונות שמים בחובותיו וזכויותיו של אדם, ובדרך מניין המצוות והעבירות ומתן שכרן בעולם הזה. מסקנתו היא שלדעת הרמב"ם אדם שיש לו רוב זכויות נקרא צדיק בדינו למרות שכאשר הוא עושה עבירות הוא נחשב רשע, ואורך ימיו בעוה"ז נקבע לפי רוב מעשיו; אמנם את השכר והעונש יקבל על כל מעשה בנפרד. הוא מדגיש שכל אדם עומד למעשה לדין שלוש פעמים: כל שנה בימים הנוראים, פעם אחת לאחר מותו, ולקראת התחייה לעתיד לבוא כשיגיע יום הדין הגדול והנורא; הדין בר"ה מתייחס למה שיקרה עם האדם בעוה"ז, הדין מיד לאחר המות מתייחס למצב הנפש במקומה בזמן הביניים (גן עדן או גיהנום), והדין לעתיד לבוא מתייחס לעולם הבא.







מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. על חודש אייר במקרא וימי ההודאה שבו. אליהו אריאל אדרי. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ג. קעה עמ'. (02-6424242)
הרב אדרי שליט"א, ר"מ בישיבת 'הר המור', משמש כדיין בבית הדין באשקלון וכרב שכונת 'הר חומה' בירושלים. בספר זה מובאים דברים שהעביר במשך תקופה ארוכה לתלמידיו בעניין מיוחדותו של חודש אייר, חודש שזכה 'לשאת על גבו' את המועדים המיוחדים של ראשית צמיחת גאולתנו – יום העצמאות ויום ירושלים. הוא מראה עד כמה 'חודש זה היוצא אל הפועל בדורותינו בהופעת רוממות גבורה ושיבה אל הקודש המתרחשים בו - הוכן מראש מקדם להופעת גאולה, יש בו רוממות עליונה, עם נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה'...
ואכן, חלקו הראשון של הספר מברר את האירועים שאירעו לאבותינו בחודשי אייר של שלוש שנים רצופות – השנה שלפני יציאת מצרים והשנתיים הראשונות במדבר, מאמונה שלמה במשה 'ויאמן העם', דרך 'כי אני ה' רופאך' שלפני מתן תורה, ועד ההכנות לכניסה המיידית לארץ בראשית השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים (חלקו הראשון של ספר במדבר) – אלא שגרם החטא ואבותינו נאלצו להתעכב עוד כ-38 שנה – 'נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה', כאמור. חלקו השני של הספר כולל הסבר על משמעות צעדי הגאולה הנראים במוחש בחודש אייר בזמננו, ומובאים בו שיחות ליום העצמאות וליום ירושלים, ענייני הלל וקדושת ירושלים, דברים דבורים על אופניהם.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' מאי 08, 2013 6:12 pm

עָלֹה נַעֲלֶה. מאמר שלוש השבועות. מענה לספר 'ויואל משה'. תשובות מפי הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. עריכה: הרב מרדכי ציון. בית אל, תשע"ב. 278 עמ'. (02-9973168)
בארבעים ושמונה פרקים, במעין דו-שיח בין העורך לבין רבו הרב אבינר שליט"א, מוצגות כל הטענות והראיות והסברות שבספר הגדול 'ויואל משה' שנכתב בראשית ימי המדינה, ובמשנהו 'על הגאולה ועל התמורה' שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים, ספרים בהם ניסה הרבי הגדול מסאטמר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין בישוב הארץ בימינו בכלל - ושקיים איסור על הקמת המדינה וחיזוקה בפרט, ושכל הצרות שנגרמו בדורות האחרונים הם תוצאה של זלזול בחיוב שהתחייבה האומה לה' בשלוש השבועות הידועות שלא למרוד באומות וכו'.
הרבי מסאטמר התמרמר כל ימיו על כך שלא הייתה תגובה תורנית רצינית לספרו מצד הרבנים הרבים שאותם הוא תקף, כולל הרבנים המזוהים עם הציבור החרדי - שגם הם אינם מחזיקים ברובי שיטתו; לאחר שנות דור מובאת בספר זה לראשונה תשובה מקיפה ושיטתית, המציגה את דברי האדמו"ר בכנות וברצינות, בכבוד ובענייניות, כדרכה של תורה, אך דוחה את דבריו באופן מוחלט ומשכנע. מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של חוברת שכתב הרב אבינר לפני שנים רבות ובה ליקט את כל התשובות לטענות הידועות נגד הזלזול-לכאורה בשלושת השבועות של העולים לארץ ומיישבים אותה, ובהן התשובה הפשוטה ביותר: אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות, ולרוב הראשונים מצות ישוב הארץ וכיבושה בפועל נוהגת לדורות, גם בזמן הזה.








בדד, כתב עת לענייני תורה ומדע. חוברת 27 – אדר תשע"ג. עורך: עלי מרצבך. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 166+105 עמ'. (merzbach@macs.biu.ac.il)
חוברת נוספת מלאה וגדושה של כתב העת החשוב 'בדד' (ראשי תיבות של 'בכל דרכיך דעהו'), בעריכת פרופ' עלי מרצבך מהישוב שילה שבבנימין, איש תורה ומדע. במאמר הראשון מוכיח פרופ' רוי הופמן, מרצה לכימיה באוניברסיטה העברית, בעקבות סדרת ניסויים שעשה (המתוארים במאמר בפרוטרוט), שניתן היה להפיק את התכלת מהארגמון קהה הקוצים (murex, הזיהוי המקובל היום לחילזון התכלת) גם באמצעים שהיו קיימים בימי קדם, ובכך הוא מסיר הסתייגות שהייתה קיימת אצל חלק מהעוסקים בנושא. מסקנתו: לאחר מאה שנות מחקר לא נמצא חילזון מתאים יותר לתיאורים של חז"ל מאשר הארגמון קהה הקוצים; גם המתנגדים לזיהוי זה מסיבות שונות לא הציעו תחליף מתקבל על הדעת; הגילוי המחודש של צורת הכנתו הקדומה מחזק את הטענה שזהו חילזון התכלת האמיתי. כל זה מחייב לדעתו את מי שאינו מטיל תכלת בבגדיו להתחיל בחשיבה מחודשת.
בהמשך מציע פרופ' צבי ויינברגר מ'מכון לב' לזהות את הארנבת והשפן, שתי החיות שלפי התורה מעלות גרה אך אינן מפריסות פרסה, בשתי חיות קטנות ממשפחת האיילונים – אייל המוֹשק והאיילון (בהתאמה), שתיהן מעלות גרה ככל בני משפחתן המורחבת, אך שלא כמותן - כפות רגליהן אינן פרסה שסועה, אלא בנויות מכמה אצבעות שבסופן פרסות זעירות. הוא נסמך על דברי רשר"ה בפירושו לתורה שהזיהוי המקובל של הארנבת והשפן 'לא יתכן' - שהרי הם אינם מעלים גרה, והתירוצים שניתנו לשאלה זו במשך הדורות אינם משכנעים דיים. אמנם לא ידוע על מציאותן של שתי חיות אלו (איל המושק והאיילון) בארץ ישראל, גם לא בימי קדם (היום הן חיות רק במרכז ובמזרח אסיה), ולכן הנושא עדיין צריך עיון.
ד"ר יוסי זיו ממכללות 'הרצוג' ו'אורות ישראל' דן באיסור עשיית קרחה על מת, כשהוא בוחן את מנהג עדת 'ביתא ישראל' מאתיופיה לגלח את כל השיער בכל אירוע של אבל, מנהג המתאים באופן מפליא לתיאורי אבל בתנ"ך. מסקנתו היא שהאיסור המקורי היה רק למרוט או לגלח חלקים משער הראש על מת, אבל לגלח את כל שער הראש בשעת אבל הוא מנהג קדום שיסודו בתנ"ך כנ"ל; לדעתו חז"ל הם אלו שהחמירו ואסרו על אבֵל כל גילוח שהוא למשך שלושים יום ויותר כדי להרחיק את האדם מן העבירה. בדרך הילוכו מציג ד"ר זיו את שיטותיהם של חוקרי המקרא ומבקריו ומנגדם עם המסורת היהודית המקובלת, וכמו תמיד ההשוואה המדעית היבשה בין קודש לחול, בין טהור לטמא, בין שיטת עובדי האלוקים לבין שיטותיהם של כופרים ועובדי ע"ז, משאירה תחושה לא נוחה, גם כאשר גישתו של הכותב חיובית ומתאימה למסורתנו הקדושה.
מאמרים נוספים עוסקים בענייני הלוח היהודי, בהצגת תיאוריה שחישובים סטטיסטיים של גירסאות שונות בנוסחאות כתבי יד של התלמוד על פי תורת השטחוּת (facet theory) עשויים לסייע במציאת הנוסח ה'מקורי' של התלמוד, בחישובים הסתברותיים שעשויים לסייע לניפוי שיבושים קלים בנוסח המקרא, בניסיון להציג תקנים וקריטריונים להרחקת מטרדים 'מודרניים' על פי עקרונות הרחקת הנזקים של חז"ל, ובהתפלמסות מורכבת בעניין הגדרת האמת, השימוש התורני בעיקרון 'התער של אוקהאם', החובה לדון לכף זכות מול האמת הקיומית ועוד. את רוב החלק האנגלי כתב הרב המהנדס מבלגיה ר' יוסף יצחק איידלר, מגדולי המומחים היום בענייני הלוח העברי, ובתוך דבריו פולמוס מתמשך בעניין שיטת הרמב"ם בהלכות קידוש החודש עם פרופ' אריאל כהן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. אכן גיליון מלא וגדוש.








לדור ולדורות. חלק ראשון: מאמרים ונאומים. דברים למועדי השנה; מאמרי הגות וענייני השעה; נאומים ציבוריים; דברי הערכה לאישים. מאת הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים זצ"ל. קיבץ וערך: הרב שמואל כ"ץ. ירושלים, יד הרב נסים, תשע"ג. 16+תעד עמ'. (02-5633789)
הרב ניסים זצ"ל שימש כרב ראשי וראשל"צ במשך כמעט ח"י שנים (תשט"ו-תשל"ג), ונשא נשיאותו ברמה. לפני מינויו היה ידוע כת"ח מופלג, אמיד ובעל ספרייה תורנית נדירה בכמותה ואיכותה, אך מיעט לעסוק בצרכי ציבור; אולם מאז שמונה למשרתו פעל רבות בתחומים רבים בתוקף תפקידו, ובעיקר לימד ודרש ונשא דברים בהזדמנויות רבות ובפורומים רבים ושונים – בעיר ובהתיישבות העובדת, בארץ ובחו"ל, בכינוסים ציבוריים ובשיעורי תורה מזדמנים. חלק מהדברים הועלה על הכתב על ידו וע"י אחרים, והוא כונס בספר זה בידו האמונה של הרב שמואל כ"ץ, שכבר הוציא מתחת ידו חיבורים רבים ערוכים ומסודרים. כרך נוסף בסדרה יכלול פסקי הלכה קצרים בכל חלקי התורה, ושלישי - מכתבים, תגובות הערות והודעות בנושאים שונים.
בימיו ברבנות הראשית אוחדה העיר ירושלים, והרב נסים זצ"ל מאריך להודות ולשבח על שחרור העיר ועל המשמעויות הרוחניות והתורניות של אירוע היסטורי אדיר זה, שיעצור לדעתו את המשך חילונה של המדינה ואת תהליך ניתוק העם בישראל מאחיו שבתפוצות. אולם הוא גם כותב (עמ' קטז) שאנו משולים כמי שהוזמן להיכנס לטרקלין ארמונו של אביו ממנו הודר במשך שנים רבות, והוא שמח על כך מאוד, אבל לצערו הרב לא הוזמן עדיין לסעוד על שולחנו של אביו; כך אנו מייחלים לכניסה אל הקודש פנימה ולבניין הבית, אך לכך דרושה עוד שעת רצון, ויהי רצון שלא תאחר מדי...
בסוף הספר נמצאים דברי הערכה והספד על גדולי תורה ואנשי ציבור, ביניהם דברים מרגשים שנשא הרב זצ"ל כאשר הובאו לקבורה בשנת תשכ"א עצמותיו של דוד רזיאל הי"ד, לשעבר תלמיד ישיבת 'מרכז הרב' ששימש כראש האצ"ל, שני עשורים לאחר נפילתו בסוריה בימי מלחמת העולם השניה בפעילות מלחמתית במסגרת הצבא הבריטי נגד הגרמנים.

לייטנר
הודעות: 4206
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 08, 2013 6:42 pm

הקיק כתב:בסוף הספר נמצאים דברי הערכה והספד על גדולי תורה ואנשי ציבור, ביניהם דברים מרגשים שנשא הרב זצ"ל כאשר הובאו לקבורה בשנת תשכ"א עצמותיו של דוד רזיאל הי"ד, לשעבר תלמיד ישיבת 'מרכז הרב' ששימש כראש האצ"ל, שני עשורים לאחר נפילתו בסוריה בימי מלחמת העולם השניה בפעילות מלחמתית במסגרת הצבא הבריטי נגד הגרמנים.


דוד רזיאל הי"ד נהרג בפלוג'ה שבעירק.

יגאל10
הודעות: 259
הצטרף: ה' ינואר 03, 2013 11:02 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי יגאל10 » ה' מאי 23, 2013 9:15 pm

הקיק כתב:אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות,


אכן הגיע הזמן שעקרון חשוב זה יחדור לרבני הציונות הדתית שליט"א, כולל ובמיוחד בנוגע לעיקר שיטתם: פסיקה על הגדרת תקופתנו הנוגעת לכמה גופי דינים על סמך מדרשים והרגשים - היפך פס"ד מפורש ברמב"ם (הל' מלכים פי"א ה"ד)!

שנזכה מהרה לביאת המשיח.

צמא לדעת
הודעות: 286
הצטרף: א' ספטמבר 11, 2011 4:48 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צמא לדעת » ה' מאי 23, 2013 9:41 pm

הקיק כתב:ספרים בהם ניסה הרבי הגדול מסאטמר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין בישוב הארץ בימינו בכלל


טעות נפוץ.
הכל תלוי במזל, אפי' מתנגדי הויוא"מ לא טרחו כנראה לעיין בו...

מזמור שיר
הודעות: 342
הצטרף: ה' פברואר 17, 2011 12:17 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי מזמור שיר » ו' מאי 24, 2013 2:10 pm

"אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות"
אמת לאמיתה. המזרחי לא פוסקים בניגוד להלכות, אלא פשוט "משנים" קצת את ההלכות, "מתאימים" אותם, זה הרבה יותר קל...

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יוני 18, 2013 7:55 pm

ואֵחר עד עתה...

מסכת פסחים שערי היכל - שערים להעמקה בסוגיות המסכת על פי כתבי ראשונים ואחרונים. חלק ראשון. מאת הרב עזריה אריאל. ירושלים, מכון המקדש, תשע"ג. 130+34+רעט+50 עמ'. (02-6264545)
מכון המקדש, שפתח את שעריו אך לפני כ"ה שנים, שידרג באופן משמעותי את ההתייחסות הציבורית לקודש ולמקדש. אחת השאלות שנשאל כל יהודי שמגיע בסוף חייו למרום היא האם 'צפית לישועה', והרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל נהג לפרש שאין הכוונה רק לציפייה לישועה – אלא גם לצְפייה בישועה, התבוננות בה, פתיחת העיניים למה שקורה עתה בעניין הישועה - ולמה שיקרה בעתיד הקרוב. ואכן, אין כמו התצוגות, המחזורים, האטלסים והקונטרסים של מכון המקדש כדי להמחיש ולהכניס ללב, לגדולים ולקטנים, שבניית המקדש 'כבר כאן', שרק עוד צעדים ספורים מפרידים בינינו לבין 'ותחזינה עינינו בשובך לציון, ושם נעבודך ביראה' וכו'.
בסדרת ספרי 'שערי היכל', פעילות נוספת של אותו מכון, יש כבר עליית מדרגה אמיתית: מדובר על סדרת עיונים מעמיקים ויסודיים על סדר הסוגיות העוסקות בענייני המקדש, כליו, בניינו ועבודתו וענייני טהרה וקרבנות, שאמורה להיות כלי עזר ללמדנים לרדת לסופן של הסוגיות ושל ההלכות בנושאים 'כבדים' אלו כסדר דפי הגמרא. מדובר גם על המישור הלמדני, וגם על מישור הפסיקה – בירור הלכתי, עד לפרטים הקטנים, של ההלכה למעשה בכל ענייני הקודש והמקדש.
אחרי מסכתות יומא וזבחים, בהן צוות של תלמידי חכמים הכין תשתית למערכות ההלכתיות והלמדניות שבמסכת, וראש הכולל של מכון המקדש, הרב עזריה אריאל שליט"א, ערך ועיבד וסיים את הדברים – על מסכת פסחים נטל על עצמו הרב עזריה את העבודה כולה. והנה זה עתה יצא לאור הכרך הראשון של 'שערי היכל' על פסחים, ובו, אחרי מבוא מקיף של ראש המכון הרב ישראל אריאל שליט"א והקדמה קצרה של העורך בנו הרב עזריה שליט"א, מודפסים חמשת הפרקים הראשונים של מסכת פסחים על פי מהדורת 'עוז והדר' המשובחת, אח"כ נמצא לוז הספר - 75 'מערכות', מ'קרבן פסח ועליה לרגל לתושבי חוץ לארץ' הדן בגמ' דף ג עמ' ב שמספרת על רבי יהודה בן בתירא שהתגורר בנציבין שבצפון 'ומצודתו פרוסה בירושלים', ועד 'הדחת העזרה בשבת' שבסוף הפרק החמישי, דף סה עמ' א. הביאורים מלווים בציורים הנפלאים של מכון המקדש כאשר הם מבארים את הנושא הנידון, וכן מצורפים תרשימים וצילומים נוספים בשעת הצורך.
דוגמית קטנה: מערכה יז על דף יט עמ' ב עוסקת בטיפת רוק שנמצאה בשוק, שחז"ל גזרו שמספק חוששים שמא יצאה מפיו של אדם טמא והיא טמאה ומטמאה, והשאלה היא אם הגזירה הזו קיימת גם בירושלים. תוך ביאור הסוגיא מברר הרב אריאל את ההבדלים בין השוקים השונים של ירושלים, מנסה לזהות מהו השוק העליון בלוויית צילומים של איזור החקרא (צפון הר הבית) ושל איזור מגדל דוד (שלפי יוסף בן מתתיהו הוא השוק העליון), ואחרי בירורים ארכיאולוגיים, היסטוריים והלכתיים מסכם המחבר את שיטות הראשונים בסוגיא זו.
בסוף הספר נוספה התוספתא על מסכת פסחים, מדויקת ומבוארת. אני מניח שלומדי הדף היומי המתחילים השבוע את המסכת הזו יעשו שימשו רב באוצר הטמון לפניהם במהדורת 'שערי היכל'.







טל חיים. שיעורים במסכת שבת לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, שנאמרו בסיעתא דשמיא בבית המדרש של ישיבת תורת החיים. חלק שלישי. שמואל טל. יד בנימין, תשע"ג. תקכב עמ'. (050-8684142)
הרב טל שליט"א, ראש ישיבת 'תורת החיים' – לשעבר בנווה דקלים שבגוש קטיף ועתה בישוב 'יד בנימין', מוציא לאור כרך נוסף בסדרת 'טל חיים', ובו תמצית חידושיו וביאוריו בסוגיות למדניות והלכתיות מן מהדרגה הראשונה, כאלו שכל הראשונים והאחרונים דנו ודשו בהן, ולכאורה לא השאירו בהן מקום לחידוש כלשהו. בא הרב טל, ולאחר עיון מעמיק בהתמדה עצומה, ולאחר הרצאת ביאוריו וחידושיו לאוזני תלמידי-החכמים שבישיבתו, הוא מגלה למעיינים שמקום רחב עוד הניחו לו להתגדר בו.
י"א סוגיות בכרך זה, כולן ידועות ומפורסמות, העוסקות בהלכות מעשיות יומיות ושבת-שבתיות - בהן דין הוספה מחול על הקודש, קביעת זמן בין השמשות הלכה למעשה, כמה דינים בהדלקת נר שבת, הלכות קידוש לפרטיהן, דיני חולה ופיקוח נפש בשבת, אמירה לגוי ועוד. הדיונים מתרחבים להם לעיתים לעקרונות ההלכה; כך חלק ניכר מן הדיון בסוגיית בין השמשות נוגע לכללי ספק-ספיקא, מהו בדיוק 'ספק משם אחד', ומדוע ספק-ספיקא בסברות שונה מהותית מספק-ספיקא הסתברותי. למעשה הרב המחבר מכריע בעניין בין-השמשות כמנהג העולם להחשיב את שקיעת החמה ההלכתית בשקיעת גלגל השמש הנראה לעינינו, ולסמוך על כך לכתחילה לעניין זמן קריאת שמע של ערבית וכד'; אולם היות ולעניין צאת השבת המנהג אינו חד משמעי – הרי רבים חוששים לשיטת רבנו תם ומוציאים את השבת הרבה יותר מאוחר - לכן ממידת חסידות יש לדעתו להוציא את השבת כחמישים דקות אחר השקיעה, כפי אחת ההבנות בשיטת התנא רבי יהודה, ועל פי כלל הפסיקה 'הלכה כבתראי' בו ניתן להכריע בין דעות אמוראים, יעויין שם באורך. במהלך הדיון דוחה הרב טל את הבנת האחרונים בדעת הרדב"ז בקביעתו הידועה שיש לדחות מילת תינוק שנולד בבין השמשות של ליל שבת ליום ראשון שאחרי השבת הבאה, ונותן הסבר משלו לסוגיא; והדברים יוצאים מאירים ובהירים.
ברוב הסוגיות שהרב טל נכנס אליהן הוא זוכה, אחר שהוא מנתח את השיטות ומציג את הקשיים שבהן, לפתור מבוכות שדנו בהן דורות רבים בדרכים מחודשות ומקוריות, שדרכן מתיישבות תמיהות רבות שהעסיקו את גדולי הדורות; פעמים רבות יש למסקנותיו גם השלכות למעשה, לעיתים שלא כמקובל, ובכל זאת – כפי שניכר בסוגיית בין השמשות הנ"ל למשל – המנהג המקובל הוא אבן דרך משמעותית בעיניו בכל הכרעה הלכתית.
כך גם בסוגיית חיוב הדלקת נר שבת למי שמתארח בבית אחר שבו בעלת הבית מדליקה נרות, מכריע הרב טל – לאחר השוואה בין נר שבת לחנוכה, ובין אכסנאי לאורח, ובירור שיטות הראשונים בסוגיא – שיש לנהוג כשיטת מהר"ם מרוטנבורג שאין חובה לאורח להדליק נר נוסף במקום שבו הוא אוכל עם בעלי הבית (אלא רק, אם ירצה, במקום שבו הוא ישן), וכפי שנהגו בכל הקהילות שגבאי הכנסת אורחים היה 'מחלק' את האורחים לבעלי הבתים רק אחרי תפילת ליל שבת, וישראל בני נביאים הם והכריעו במנהגם כדעת מהר"ם ותלמידיו שאין דין שבת כדין חנוכה...
עוד דיו רב נמצא בקולמוסו של ראש הישיבה הרב טל שליט"א, וניתן להניח שסדרת הספרים 'טל חיים' תמשיך להעשיר את עיונם ופסיקתם של לומדי תורה רבים, שדרכי לימודו וחידושיו של הרב טל מוצאים מסילות בליבם.




אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן. מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא. אוריאל סימון. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 557 עמ'. (03-5318575)
לשונו הקצרה, החותכת, המחוכמת, החריפה, אפילו הבוטה לעיתים, של רבי אברהם ב"ר מאיר למשפחת אבן עזרא, הרחיקה ממנו בדרך כלל את הלומדים ה'קונבנציונליים', אך חיבבה מאוד את פירושיו, בכל הדורות, על לומדים מעמיקים ומחודדים, שמוכנים להכניס את עצמם ללמידה מיוחדת במינה, המלווה תדיר בהרפתקאות תורניות ואינטלקטואליות. גם באקדמיה נוטל ראב"ע מקום של כבוד, ופרופ' אוריאל סימון הינו אחד החוקרים המובהקים בדורנו של תורת ראב"ע, שאף ההדיר מחדש כמה מספריו.
בספר עב-כרס זה מסוכמים חמישים שנות לימוד, מחקר והוראה של פרופ' סימון בפירושי רבי אברהם אבן עזרא. הספר על י"ג פרקיו עוסק ברוב הנושאים העולים ובוקעים מדמותו של ראב"ע ומשיטת פרשנותו, ובהם עקרונות היסוד שלו בפירושיו על התורה (בראשם המשמעות הלשונית והמשמעות התבונית של המילה, הפסוק והפרשה); הקשר בין נדודיו הרבים בשליש האחרון של חייו ברחבי אירופה הנוצרית, התקופה הפורייה שרוב חיבוריו ופירושיו שבידינו נכתבו בה, לבין תוכן פירושיו וצורתם; הביאורים הכפולים והמכופלים שלו לחלק מן המקראות; יחסו לנוסח המקרא; רמזיו על הנביא שהיה לדעתו, כנראה, מחברם של כ"ז הפרקים האחרונים של ספר ישעיהו, והסיבות שהביאו את ראב"ע לרמוז על ה'סוד' הזה הרבה לפני ש'גילו' אותו חכמי תקופת ההשכלה; על לשונו החריפה והשנונה של ראב"ע, שהיא אחד מסימני הזיהוי של פירושיו, כשהיא נבחנת על רקע דרכי הוויכוח שהיו מקובלים בארץ מולדתו ספרד; על מחלוקותיו החריפות של ראב"ע עם אחד מראשוני וגדולי מדקדקי ישראל – רבי יונה אבן ג'אנח; על פולמוסיו עם המפרש הספרדי יצחקי 'שספרו ראוי להישרף', ועל הניסיונות שנעשו במשך השנים לזהות את הדמות שמאחורי הכינוי 'יצחקי'; על הפירושים הרבים לפירושי ראב"ע שנתחברו במהלך הדורות (וכתוספת – רשימת שלמה של מחברי הפירושים על פירושי ראב"ע למקרא); ולסיום – הפירושים השונים על 'סוד השנים עשר' לו רומז ראב"ע בפירושו לתורה, שבו הוא מתכווין כנראה לומר שלא רק שמונה הפסוקים האחרונים בתורה לא כתבם משה עצמו, כאחת הדעות בגמ' - אלא גם כמה פסוקים נוספים.
הנושאים האלו, חלקם עדינים ביותר מבחינה תורנית וחינוכית (לא לשוא כתב רמב"ן בהקדמת פירושו לתורה ש'עם רבי אברהם בן עזרא תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרה', ובמקום אחד הוא אף כתב עליו [בראשית מו, טו] 'והנה פן יהיה חכם בעיניו בסתירת דברי רבותינו אני צריך לענות אליו... זהב רותח יוצק בפי החכם הזה'!), מוצגים בספר באופן גלוי וכן, כאשר הוודאי מוצג כוודאי והספיקות הרבים מתוארים כפי שהם, וכל הרוצה יקרא וילמד, יעמיק ויתבונן, ויגיע למסקנותיו בעצמו. הספר מסתיים, כצפוי, במפתחות מפורטים, שימושיים ויעילים.








ספר עומק הפשט. חבורות. חלק שלישי. חידושים וביאורי סוגיות, מצוות התלויות בארץ, מסכת כתובות, נושאים שונים, דרשות. אורי צבי בן נון. מבשרת ציון, 'תנא קמא', תשע"ב. 18+תרצז עמ'. (omek.hapshat@gmail.com)
אורי בן נון משמש שנים רבות כאחד מבכירי המשק הישראלי, ובעיקר הוא זכור כמנהלם הנמרץ של מפעלי ים המלח ושל חברת החשמל. פחות ידוע שהוא גם תלמיד חכם העוסק בעיון תלמודי שעות רבות ביום, ושהוא לא עזב את לימוד התורה הישיבתי מאז סיים את לימודיו בישיבת 'כרם ביבנה' לפני שנים רבות. זהו כרך שלישי של חידושי תורה בנושאים שונים שהוא מוציא לאור; בשני הכרכים הראשונים, כדי לאתגר את הלומדים, הבטיח המחבר פרסים כספיים למי שיצליח לפרוך את חידושיו, אך עד עתה איש לא זכה... את רוב חידושיו הציג לפני פרסומם לפני רבו הגאון רבי שלמה פישר שליט"א מירושלים עמו הוא מקיים לימוד שבועי קבוע, וחריפותו של רבו זה בוקעת מדי פעם בין הדברים.
בכל סוגיא שבספר מצלם המחבר את המקורות שבהם הוא עושה שימוש אחד לאחד, ומוסיף את הערותיו, השגותיו, קושיותיו, ביאוריו ומסקנותיו בין גברא לגברא. דרך הלימוד מרתקת, מפתח מפורט בסוף הספר מציג היטב את העושר שבתוכו, ושובר-תשלום בעמוד האחרון שבספר מאפשר למעיינים לזכות בפרסים כספיים – הפעם אם יצליחו להביא ראיה לחידושיו של המחבר...

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' יוני 27, 2013 8:01 pm

דעת אלקים. על המפגש בין האדם לבין אלוקיו. מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מבואר על ידי חגי לונדין. עֵלי, מכון בניין התורה, תשע"ג. 183 עמ'. (02-9944141)
המאמר 'דעת אלקים' נדפס לראשונה בשנת תרס"ו בתוך הספר 'עקבי הצאן', ובו פונה הרב קוק, שעלה אצרה רק שנתיים קודם, אל הדור הצעיר, החלוצים והבונים של אותה תקופה, ומנסה לתאר לפניהם את עומק הקשר לקב"ה שאליו ראוי לשאוף ואליו אפשר להגיע, בלי שקשר זה יסתור את הערכים החברתיים והלאומיים שעמדו אז בראש מעייניהם. הראי"ה הצעיר מתאר במאמר את המפגש בין האדם לבין אלוקים, ומסביר לכל מי שמוכן לשמוע שהקב"ה מהווה את המציאות כולה והוא חלק מובנֶה מחיינו, וההכרה בגדלותו אינה מקטינה את העולם והאדם אלא להיפך – היא מעצימה את משמעות חיי האדם ואת החלק האלוקי בחיים אלו. לפי דברי הראי"ה במאמר זה, החיבור לריבונו של עולם מחייב את האדם להוציא לפועל את כוחותיו ואת מרצו ואת כשרונותיו, כך שתיקון העולם במלכות שד-י ותיקון העולם החומרי והחברתי והלאומי אינם סותרים זה את זה אלא משלימים זה את זה.
דא עקא, שהתובנות העליונות שבמאמר זה כתובות בשפתו הגבוהה של הרב קוק, שפה שמסתירה מאחוריה מקורות מתורת הנגלה והנסתר ומהפילוסופיה העתיקה והחדשה, וקשה לאדם מן השורה, ואף לתלמיד ישיבה ללא רקע מתאים, לרדת לסוף כוונותיו של מרן הרב זצ"ל. בא הרב חגי לונדין, ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות שמצודתו פרוסה בשיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ, ואחרי שלימד את המאמר הזה, בין שאר כתבי הרב זצ"ל, במסגרות שונות, החליט להוציא אותו לאור עם ביאור רחב. לא מדובר על פירוש מילולי - אלא על הערות והארות קצרות וארוכות, הסברי מושגים ותיאורי רקע, כאשר בהערות השוליים מרוכזות פסקאות מקבילות והשלמות שאינן מגוף הביאור, והדברים מאירים ושלמים.
ספר זה הוא החמישי והאחרון (לעת עתה...) בסידרה 'מאמרי ליבה במשנת הרב קוק' עם ביאורו של הרב לונדין; מחמשת הספרים האלו הלומד עשוי לקבל תמצית מרוכזת של משנת הרב כהקדמה וכפתיחה לעיון מעמיק בספריו, ואף כתחליף זמני שמכניס את הקורא לעולם המושגים, ולאווירה המיוחדת כל-כך, של כתבי הרב קוק, שסגנונם מזכיר לעיתים יותר דברי שירה מאשר דברי הגות, וזה קסמם – אך זו גם אחת הסיבות לקושי בהבנתם. לפני כרך זה נדפסו עם ביאורים 'מאמר הדור' המפורסם, 'חזון הצמחונות והשלום', המאמר 'למהלך האידיאות בישראל' ו'טללי אורות', וחמשת הכרכים יחד מקיפים את יחסו של הרב קוק להיסטוריה העולמית, לתמורות בעולם היהודי בעת החדשה, ליחס בין האדם לטבע בזמן הזה ובאחרית הימים, להיגיון הפנימי של עולם המצוות ועוד. סידרה זו מהווה צעד נוסף וחשוב בהנגשׁת דברי מרן הראי"ה, שהם כמעיין שאינו פוסק, למעגלים הולכים ומתרחבים.




ביקורת מבוּקרת. אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל'מדע היהדות' 1873-1956. ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג. 415 עמ'. (02-6783554)
לפני מאתיים שנה, בראשית המאה הי"ט, קמה לה בגרמניה תנועת 'מדע היהדות', ובמהירות מפחידה היא רכשה לעצמה אוהדים רבים ושותפים לא מעטים; תוך זמן קצר היא התפשטה למזרח אירופה, השתלבה במהפכת ה'השכלה', ופגעה קשות באופן ישיר ועקיף בחוסנה של החברה היהודית המסורתית. גילגל הקב"ה שבין השותפים בתנועה הזו היו כמה יהודים מוכשרים וחרוצים באופן מיוחד, שעירבו במחקריהם ופרסומיהם בר ותבן, אמת ושקר, ידיעות רחבות וספקולציות רחוקות, מהדורות מתוקנות של ספרי קדמונים עם ספרות הסתה נגד התורה, ובעיקר חינכו את קוראיהם ושומעיהם לגישה שכלתנית, ביקורתית, לעיתים אף צינית, שהשפיעה מאוד על הנוער היהודי לנטוש את המחויבות לחיי תורה. בין השמות הידועים מאותה תקופה: צונץ ויוסט, קאסל ופראנקל, גרץ וגייגר, רנ"ק (נחמן קרוכמל) ויה"ש (יהושע השיל שור), שי"ר (שלמה יהודה רפופורט) ושד"ל (שמואל דוד לוצאטו), משה שטיינשניידר ואייזיק הירש וייס (בעל 'דור דור ודורשיו') ועוד ועוד. לא כולם היו עוזבי תורה – היו ביניהם אף רבנים מכהנים (שי"ר היה חתנו של בעל 'קצות החושן' ורבה של העיר פראג!) ויהודים יראי שמים, אך המשותף לכולם היה הפיכת התורה והיהדות למדע קר ויבש, שחוקי ההיסטוריה והפילולוגיה חלים עליהם כעל כל מדע, ומכאן קצרה הדרך לדרישה ל'תיקונים' ושינויים בדת ואף לעזיבה גמורה של חיי תורה ומצוות (צונץ וגייגר היו מראשוני היהדות הרפורמית, פראנקל ייסד את הזרם שנקרא לאחר מכן קונסרבטיבי, ושטיינשניידר, הביבליוגרף הגאוני, הפך לאתאיסט!).
בתגובה נכנסה היהדות ה'רבנית' למגננה: בהונגריה נקט החתם סופר בגישת 'חדש אסור מן התורה', בליטא התפתח עולם הישיבות וניסה לשמור על הגחלת, בפולין וגליציה גברה השפעתה של התנועה החסידית לזרמיה השונים, ולעומתם במערב אירופה קמו תלמידי חכמים וחוקרים יראי שמים והקימו 'מדע יהדות' אלטרנטיבי, על טהרת הקודש, שהראה מצד אחד שניתן ללמוד את היהדות גם בגישה מדעית-מודרנית בלי לקצץ בנטיעות, ומצד שני הוכיח פעם אחר פעם שמסקנות רבות, היסטוריות וספרותיות, של חוקרי 'מדע היהדות' הביקורתיים, היו מוטות באופן חד מתוך רצון מובהק לפגוע במהימנות המסורת היהודית העתיקה, ואחר הלבבות נמשכו המסקנות...
הספר המרתק הזה עוסק בקבוצה האחרונה: מתוארים ומנותחים בו דמויותיהם ופעולותיהם של 'חכם' ברנייס ותלמידו הרב הירש, הרב עזריאל הילדסהיימר והרב צבי בנימין אוירבך, הרב פרופ' דוד צבי הופמן ופרופ' אברהם ברלינר, פרופ' יעקב ברט והרופא ד"ר חיים ביברפלד, רבי יצחק אייזיק הלוי בעל 'דורות ראשונים' והרב זאב יעבץ בעל 'תולדות ישראל', העילוי הגאוני - שמת בדמי ימיו - רבי אברהם אליהו קפלן (מחבר 'בעקבות היראה') ומחליפו בראשות 'בית המדרש לרבנים' בברלין הרב ד"ר יחיאל יעקב ויינברג (בעל 'שרידי אש'), ועוד רבים. אסף ידידיה מנתח את שיטותיהם ואת עקרונותיהם, את מחלוקותיהם ואת היחסים ביניהם, את הצלחותיהם ואת כשלונותיהם, ומציג תמונה שלמה של אישים ושל שיטות שהשפעתם עלינו ועל דרכינו היהודית והתורנית עד היום משמעותית הרבה יותר מכפי שנראה ממבט ראשון.




חוברות עזר להוראת חומש בראשית. מיזם משותף של מינהל החינוך הדתי, 'מכללה' ירושלים ותלמוד תורה מורשה. ירושלים, תלמוד תורה מורשה, תשע"ב. (02-6521643)
המהפכה החרד"לית של העשורים האחרונים באה לידי ביטוי בין השאר בהתפתחות עצומה של תלמודי התורה הציוניים לגוניהם. שיטות הלימוד השונות ('ברקאי', זילברמן ועוד) ומאפיינים שונים של סגנון אינם מסתירים את המכנה המשותף הרחב – הרצון שלא 'להסתפק במועט' בחינוך התורני של הדור הצעיר, ולהתחיל את הלימוד כבר בכיתות הראשונות של בית הספר כאשר התורה נמצאת במרכז. הנחשון שבחבורה היה תלמוד תורה 'מורשה' בקרית משה, שניקז אליו תוך זמן קצר חלק ניכר מבני הרבנים והאברכים של ישיבת 'מרכז הרב', והכריח את בתי הספר שמסביב להעלות את רמתם התורנית כדי לא לאבד את הציבור החזק-יותר. השם 'תלמוד תורה' ולא 'בית ספר' בא להדגיש את שינוי האופי והאווירה המצופים מהמוסד ומתלמידיו, ובמבט לאחור אפשר לסמן את המהפך הזה כהצלחה מרשימה.
בחוברות האלו למורים נמצא שילוב של תכנים חינוכיים וערכיים תוך כדי ביאור הפסוקים לאור דברי חז"ל והמפרשים, ואף מוצעת הדרך להעביר את הדברים לתלמידים באופן שייקלטו באופן מיטבי. כך מוצע למשל להדגיש את ההשתדלות על פני הנס, את החיוב על פני השלילה, את המידות הטובות שניתן ללמוד ממעשי אבות יותר מאשר את התקלות שאירעו להם. יצאו לאור בינתיים מארז על בראשית ומארז על שמות למורים, ומארזים מקבילים ושונים ללימוד אבות ובנים, ולקראת הדפסה נמצאים גם מארזים על ויקרא וכן חוברות עבודה לתלמידים. שיתוף הפעולה בין הגורמים החינוכיים החשובים הנ"ל הוציא לאור פירות משובחים, ומתבקשת השלמת הסידרה בקרוב ואף הרחבת הפרויקט לספרי התנ"ך האחרים.





מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרַב צְבִי יְהוּדָה הַכֹּהֵן קוּק זצ"ל. הַמַּהֲדוּרָה הַצְּעִירָה. מֵאֵת: יִקְהָת רוֹזֵן. אִיּוּרִים: דָּנִיֵאלָה פוֹנְד. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ג. 184 עמ'. (08-8502822)
הספר הגדול 'משמיע ישועה', ובו תיאור דמותו המיוחדת-במינה ופעליו המרובים של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, יצא לאור לפני כשנתיים בידי צוות כותבים, בעריכתו של הסופר המחונן שמחה רז. הספר עשה רושם רב בעולם המבוגרים, אלו שזכו להכיר את הרב צבי יהודה, וגם אלו שרק שמעו את שמעו וקראו את כתביו ובעיקר זכו להתבשם מתורתם של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, המהווים היום את עמוד השדרה של המחנכים והרבנים של הציבור הדתי-לאומי לגווניו. אולם רחש לבו של הרב יקהת רוזן, ממנהלי המכון התורני-ספרותי שעל יד ישיבת אור עציון, להפוך את הדמות הזאת למשמעותית לא רק ל'תיישים' – אלא גם ל'גדיים', שגם הילדים ובני הנוער יכירו מקטנותם את הדמות שריבונו של עולם הטיל עליה את המשימה להנהיג את הציבור התורני-לאומי, ולדחוף מהלכים חינוכיים ולאומיים היסטוריים. הרב רוזן ליקט מהספר הנ"ל סיפורים, אנקדוטות, אירועים ודברים של הרב צבי יהודה ועליו, והוסיף להם קצת 'צבע' כדי לקרב את הדברים לקורא הצעיר, וכך הפך את דמותו הגדולה של הרב צבי יהודה, ובמידה גדושה גם את דמותו של אביו מרן הראי"ה זצ"ל ואחרים מגדולי תלמידיו, לנגישות ומוכרות גם לילד ולילדה בני דורנו.
הספר פותח בילד צבי-יהודה בספינה המיטלטלת בגלי הים התיכון בשנת תרס"ד, 'קופץ' אל האברך בן השלושים שעדיין לא מצא את זיווגו, מספר באופן מרגש את צער עקרותם של הרצי"ה וזוגתו ואת פטירתה הפתאומית של הרבנית חוה-לאה בגיל צעיר, ועובר ישר לדרכי החינוך של רבנו, לאופן עריכתו את כתבי אביו, לפעילותו הציבורית, ליחסו לתלמידיו בפרט ולזולת בכלל, לפעליו הרבים בעניין יישוב הארץ, למידותיו התרומיות ולהנהגותיו התורניות, לצניעותו ולדקדוקו בפרטי מצוות, עד לתיאור מחלתו האחרונה, פטירתו והלווייתו רבת המשתתפים.
הספר מנוקד כולו, מאוייר, ומושך את העין ואת הלב. לדעתי ראוי ספר זה להיות אב-טיפוס להעברת ספרי ביוגרפיה (ואפילו אוטוביוגרפיה!) קיימים בעלי ערך לפורמט של ספרות ילדים איכותית וחינוכית.





אנו הולכים בראש מורם. העמידה הרוחנית בצרפת בימי השואה בראי התיעוד. בעריכת אלכסנדר קליין וחיים שלם. ירושלים, המרכז לחקר השואה – מכללה ירושלים, תשע"ב. 168 עמ'. (02-6750911)
זהו ספר אלבומי, שמספר את סיפורה הפחות-ידוע של שואת יהודי צרפת, כשעיקר מבטו נסוב על התגובה התורנית והחינוכית של יהודי צרפת כשהאסון הנורא של הכיבוש הגרמני נפל עליהם. מתברר שהיו מאות ואף אלפים של 'גיבורים אלמונים', שרק חלקם יצא מאלמוניותו במשך השנים, שהחזיקו בכל כוחם את היהדות והחינוך היהודי ואת העזרה ההדדית הגשמית והרוחנית בתקופה קשה זו, בתוך עולם יהודי שהיה שקוע עמוק בתרבות הצרפתית ובאורח חיים מודרני. העורכים, ההיסטוריון ד"ר חיים שלם שיח' וספרן ה'מכללה' אלכס קליין ז"ל, ליקטו מתוך דברים שנדפסו כולל יומנים ועדויות, אספו תמונות ותרשימים, ערכו את הדברים בטוב טעם, והצליחו להעביר לדורות הבאים את המראות והתחושות, הפחד והתקווה, האידיאלים וכוחות המעשה, האומץ והנחישות, יראת השמים ומסירות הנפש, שגרמו לכך שאלפים רבים הצליחו בתוך צרפת הכבושה, תחת המגף הגרמני הדורסני, לשמור על מסגרת היהדות ועל ערכיה, ובמותם ובחייהם נשארו יהודים נאמנים, שורשיים, ערכיים, אוהבי ה' ואוהבי עמו.
התקופה ומוראותיה מתוארים בחמישה פרקים, הכוללים את הרקע ההיסטורי ומפת הפזורה היהודית בדרום צרפת (האיזור שהיה נתון לשליטת ממשלת 'וישי' ששיתפה פעולה עם הגרמנים – אך לא היה בשליטה גרמנית ישירה), את חיי היום יום בימים הטרופים ההם וסביב מעגל השנה, ותיאור של לימודי התורה והיהדות הגלויים והמחתרתיים ועוד. המעורבות המשפחתית שלי עם רבים מהאישים והאירועים שבספר בוודאי שהגבירו את התרגשותי בקריאתו, אבל נדמה לי שהעורכים הצליחו להעביר באופן מופלא לכל קורא את הצורך והיכולת למסור את הנפש ללימוד תורה ולקיום מצוות ולחינוך יהודי גם בשעת צרה.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' יולי 10, 2013 8:23 pm

פניני הלכה מועדים. הלכות יום טוב, חול המועד וחג השבועות. אליעזר מלמד. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ג. יג+271 עמ'. ((02-9709588)
ספר חדש בסדרת 'פניני הלכה', שבו כדרכו הרב אליעזר מלמד שליט"א 'תופס מרובה' – גם דקדוק בפרטי הדינים וגם הבהרה כללית של מושגים ועקרונות ההלכה, גם נקיטת לשון קצרה וגם הסברה היורדת לפרטים הקטנים ביותר, גם הצגת העמדות השונות וגם הכרעות ברורות וחדות, ואף מעיסוק בטעמי מצוות ובענייני הגות קצרים לא משך את ידו. 'תפיסת מרובה' מהסוג הזה סכנתה בצידה – השארת פינות לא 'תפורות' ונושאים לא 'סגורים' ואף סתירות פנימיות; אך הרב מלמד מצליח לתפוס מרובה – ולתפוס, ובשפתו הברורה, העשירה, העדכנית והמדויקת הוא יורד מהכלל אל הפרט, מהעיקר אל הטפל, מהסברא אל הדין ופרטיו, ומצליח להוציא, כרגיל, דבר מתוקן מתחת ידו.
אחת ההדגשות החוזרות והנשנות בכתביו היא הצורך להקדיש שעות רבות ביום ללימוד תורה, בחול – ובעיקר בשבת, ביום טוב – ועוד יותר בחול המועד. בלשון פשוטה הוא חוזר על הדברים הידועים ש'והגית בו יומם ולילה' אינו משפט שאפשר להתייחס אליו כאל 'צפצוף הזרזיר', ומצות תלמוד תורה מחייבת כל אדם כל היום – אולם נפטרים ממנה חלקית בגלל הצורך לפרנס את הבית ולעסוק בצרכי היום-יום. אך בשבתות וימים טובים אין האדם פנוי ממלאכתו אלא כדי לעסוק בדברי תורה; ועוד – קדושת הימים האלו מחייבת לעסוק בהם בענייני קודש ולא בענייני חולין; ועוד – חלק משמעותי מהשמחה בחג אמורה להיות השמחה במה שבאמת קדוש ויקר לנו – לימוד התורה, ההיפך מימי אבלות פרטית או לאומית שפוטרים את האדם מתלמוד תורה. הרב מלמד אף מחשב חישובים של סדר יום, וטוען שאי אפשר לצאת ידי חובה בלי שעות רבות של לימוד בכל שבת ובכל יו"ט.
הרב עובר כסדר גם על ענייני התפילה המיוחדים לחג, ומעיר בין השאר שלמנהג אשכנז יש להוסיף לברכת ה'עבודה' במוסף של יום טוב (כאשר נמצאים כהנים העומדים לשאת את כפיהם) 'ותערב עליך עתירתנו' וכו', ולסיים בתיבות 'בא"ה שאותך לבדך ביראה נעבוד', והוא מסיים: "יש נוהגים על פי הגר"א לחתום כמו תמיד המחזיר שכינתו לציון". אולם לענ"ד כאן לא דק הרב מלמד שליט"א: לא מדובר רק במי שנוהג על פי הגר"א, אלא בעניין זה מנהג כל האשכנזים בארץ ישראל כמנהג הגר"א, כמו בעשרות מנהגים אחרים (אמירת 'מוריד הטל' בקיץ, הוספת 'אין כאלוקינו' בסוף תפילת שחרית בכל יום, ועוד הנהגות רבות בענייני תפילה ובעניינים אחרים) שהתקבלו כבר לפני דורות כמנהג מקובל (בדרך כלל מדובר בהנהגות הגר"א שהתאימו למנהג הספרדים ו\או למנהג החסידים). אמנם חלק מהאשכנזים המתפללים בנוסח החסידים ('ספרד') לא קבלו בעניין זה את המנהג שנתקבע בין השאר ב'לוח ארץ ישראל' הידוע של הרב טיקוצינסקי, וזו זכותם, ובכל זאת אין מדובר כאן על 'מנהג הגר"א' – אלא על מנהג קהילות אשכנז בארץ ישראל, מנהג שמתאים ביותר למנהג הנוסף שהתקבל בארץ ב"ה - שהכהנים נושאים כפיהם כל יום ולא רק בתפילות מוסף של המועדים, ולכן אין שום מיוחדות בתפילות אלו ויש לסיים גם בהם ב'המחזיר שכינתו לציון', כפי שמודפס בצדק בסידור 'רינת ישראל' ובסידורים רבים אחרים. ויש להאריך בזה, ואין כאן המקום.
כרך 'הרחבות' יצטרף בעתיד הקרוב ל'פניני הלכה' על המועדים, כמו גם כרך או שניים על הלכות בניית הסוכה והלכות חג הסוכות. יישר כוחו של הרב מלמד, שנוסף להיותו רב במשרה מלאה של ישוב שהולך וגדל בהתמדה, ראש ישיבה גבוהה (שגם היא הולכת וגדלה ב"ה) וגם עוסק בצרכי ציבור באמונה - הוא עמל בהתמדה, בסדר ובחריצות להוציא כרך אחר כרך של יצירתו המונומנטאלית 'פניני הלכה', לתועלת הרבים.




הפרשה והחיים. מבט אקטואלי לפרשת השבוע. הרב יוסף ביסטריצקי. כפר חב"ד, תשע"א. 229 עמ'. (03-9607637)
כבר התרגלנו שספרים הלכה והגות שלמים מועברים למדיה דיגיטלית ומופצים באתרים שונים במרשתת, אולם קיימת גם מגמה נגדית – דברי תורה שנפוצו לאלפי מנויים ברשת נאספים והופכים לספר מסודר ומעובד. הרב ביסטריצקי פרסם במרשתת במשך שנים רעיונות אקטואליים על פרשת השבוע המבוססים על הספרות היהודית העשירה בגוון חב"די מיוחד, ואחרי שקיבל תגובות אוהדות, וגם הערות והארות והוספות, ליקט וערך את הדברים מחדש בספר מהודר ומהוקצע, ובו שניים-שלושה דברי תורה יפים ומעמיקים וגם שווים לכל נפש על כל פרשה ופרשה.






הלכות מזוזה. הלכה כסדרה בצה"ל. כתבו וערכו: סרן הרב אלכסנדר זאב רונס, סרן הרב דב ברקוביץ, סרן הרב חנניה שפרן, אל"מ הרב איל קרים ועוד. ת"א, ענף הלכה ברבנות הצבאית, תשע"ב. 142 עמ'. (03-5695170)
לפני למעלה משנה הופק והופץ ספרון הלכתי מבית מדרשה של הרבנות הצבאית, שבו סידר וערך וסיכם ופירט צוות מתוך הרבנות הצבאית, לאחר עבודה מאומצת, את הלכות מזוזה בהתאם למציאות הצבאית המגוונת. רוב השאלות אינו מיועד דווקא למערכת הצבאית, אך בכל פרק ישנם סעיפים המיוחדים לה, כמו למשל חיוב מזוזה בצוללת, בתא כלא צבאי, בעמדות שמירה מסוגים שונים, בכלבייה של יחידת הכלבנים, בפתח המיועד לחירום בלבד, בבית ערבי התפוס זמנית ע"י הצבא וכד', ובירורים עקרוניים ומעשיים הקשורים במיוחד למערכת זו, כמו על מי מוטלת חובת קביעת המזוזה (על מפקדי הצבא, על החייל המתגורר במבנה הצבאי, על הרב הצבאי וכד'), כל כמה זמן יש לבדוק את המזוזות הצבאיות (אם מדובר במזוזות של יחיד או של ציבור) והאם תדירות הבדיקה תלויה במיקום המזוזה (מקום המיועד לרבים, מקום שאירעה בו שריפה, מקום שעבר שיפוץ וכד'), ועוד ועוד.
הספר חוּלק בזמנו לרבנים הצבאיים ולכל דורש, ונודע רק בין המשתמשים בו – עד שעלה כתב 'הארץ' על כך שגם בספר התמים הזה אפשר למצוא 'חומר' כדי לפגוע ברבנות הצבאית בפרט ובציבור הדתי בכלל: בין השאר דנים מחברי הספר אם רכוש המדינה נחשב רכוש ציבורי או רכוש של שותפים, ואם הוא רכוש של שותפים – לכאורה שותפות גוי פוטרת לגמרי ממצות מזוזה! בתוך הדיון מועלית הסברא, שגם אם מדובר על רכוש שותפים - היות וזו מדינה יהודית הרכוש נחשב רכוש יהודי וחייב במזוזה על פי הדין, מפני ש"התפיסה הרואה את הגויים כשקולים לישראל בזכויותיהם במדינה נוגדת את דעת התורה". הנה, גזענות! עוד מצא אותו כתב חרוץ שנפסק בספר שגם נשים חייבות במזוזה, ובכל זאת לא מקובל שאשה תקבע את המזוזה בטקס ציבורי. הנה, הדרת נשים! מהומה פרצה, וכדי להוריד את הלהבות ביקש הרב הצבאי הראשי להפסיק את הפצת הספר החשוב והיפה הזה, אולם הוא עדיין ניתן להשגה כקובץ מצולם בכתובת:
http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/69439.pdf.
הכותבים הם מבחירי תלמידי החכמים ברבנות הצבאית (בסדיר ובמילואים), הספר ערוך בשפה ברורה עם הכרעות מסודרות וציון מקורות שלם, ואם אי אפשר כרגע להחזיקו במדף (הפצתו הופסקה, כנ"ל) ראוי לפחות שהעוסקים בהלכות אלו יורידו אותו למחשב.





כגר כאזרח. בירור וליבון עניני גירות... קבלת מצוות, דברים שבלב, דין בית דין בגירות, גירות לשם אישות, הלכות וספיקות בגירות ועוד עניינים. מרדכי אלתר. ירושלים, תשע"ג. 63+תקפז+15+53 עמ'. (052-7639257)
סוגיית הגירות והגרים ושאלת 'מיהו יהודי' ומיהו גר לא יורדות מהשולחן הציבורי, ואף נפלו (ואולי עוד יפלו) בגללן ממשלות, אולם לפני הכל מדובר על שאלות הלכתיות-למדניות כבדות ביותר שמתמקדות בעיקר בנקודה אחת: האם הגר המתגייר חייב כחלק מובנה מגירותו לקבל עליו עול תרי"ג מצוות כפשוטו וכהלכתו, אחרת אינו גר – או שברמות שונות של 'בדיעבד' ניתן להקל ולהסתפק בקבלת מצוות חלקית, ברצון להצטרף 'לאומה היהודית', באמירה פורמאלית שיש בה קבלת מצוות גם אם כנותה מסופקת ועוד. על מדוכה זו ישבו גדולי ישראל כבר דורות רבים, והיא הפכה כידוע לאקטואלית ביותר בימים אלו, בעיקר אחרי הרעש שעורר הרב שרמן כאשר פסל באופן גורף את גיוריהם של הרב דרוקמן ובית דינו.
הרב אלתר, תלמיד חכם ירושלמי צאצא לאדמו"רי גור ובוגר ישיבת חברון, ניסה להקיף את כל הנושא בספר עב כרס הכולל 65 פרקים בלמעלה משבע מאות עמודים. הוא נוטה לדעת הפוסקים שקבלת המצוות בלב, למרות שקשה לבדוק את כנותה, היא מרכזה של הגירות, ובכל מקום שקיים ספק סביר אם היא קיימת – הגירות עומדת בספק, וכאשר סביר שהיא אינה קיימת – הגירות אינה גירות כלל. בין השאר הוא דן בדעתו הידועה של הרב אמסלם שגר שהוא 'מזרע ישראל' יש להקל בגירותו, וכבר בראשית דבריו הוא חוזר לאותה נקודה: אם אין מדובר בקבלת מצוות כנה - הדיון אינו רלוונטי, אין כאן גירות! בתוך דבריו דן הרב אלתר גם בדעותיהם של הנצי"ב מוולוז'ין והראשל"צ הרב עוזיאל ואחרים שדעתם שונה בחלק מן הסוגיות. ספר מרכזי ביותר לכל העוסקים בסוגיא קשה זו.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 23, 2013 8:48 pm

יורו משפטיך. הדרכה למתדיין בבית דין רבני. הרב ישראל הירשנזון. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ג. 93 עמ'. (02-9964722)
המושג 'דין תורה' הופך בשנים האחרונות ליותר ויותר רלוונטי בציבורים הולכים ומתרחבים, וגרם לכך בין השאר ריבוי בתי דין שדנים ופוסקים בדיני ממונות על פי ההלכה בצורה יעילה, 'שקופה', זריזה וזולה. כמה וכמה בתי דין פרטיים, וכמה רשתות של בתי דין ומרכזי בוררות הפועלים על פי ההלכה, מכל הגוונים, הוקמו בשנים האחרונות בכל רחבי הארץ, וריבוי הפונים אליהם הצריך ספר הדרכה לפונה לבית דין רבני – וזהו בדיוק תפקידו של ספר קטן-כמות ורב-איכות זה: הוא פותח בהסבר מהן סמכויותיהם של בתי הדין השונים, מי הם בעלי התפקידים השונים בהם (ראב"ד, אב"ד, דיין, ספרא דדיינא, טוען רבני, מזכיר, מומחה מטעם בית הדין ועוד), מה ההבדל בין דין תורה לבין בוררות ומהי המשמעות של החתימה על שטר הבוררות, מהו 'כתב סירוב' (ומזה משתלשל ביאור דין איסור ההליכה לערכאות – לדעתי היה מקום להקדים דיון זה לראש הספר), סוגי הראיות הקבילות-או-לא בבית דין – עדים (קטן, אשה), שטרות, חוזים, טענות שונות, טענת 'מיגו', תמונות, הקלטות, פוליגרף ('מכונת אמת'), ועוד ועוד. מכאן עובר המחבר לכללי עשיית הפשרה (מציאות רווחת מאוד בבתי דין, שאפשר לדורשה לשבח אך לעיתים גם לגנאי), איסור נתינת שוחד על סוגיו השונים, ושני נושאים צדדיים אך חשובים ביותר: כללי היתר עשיית אדם דין לעצמו, והכנה נפשית ראויה לדיונים בבית דין. עבודה מושלמת. הערה קצרה: בכמה מקומות בספר מוזכר הביטוי 'עובד כוכבים', ביטוי שמקורו בצנזורה הנוצרית; הוא אמור תמיד להיות מוחלף במקור: גוי, או עובד עבודה זרה. גם ההקפדה על זה כלולה ב'משפט הרבני'...






עמוד החסד. סיפור חייו המופלא של גדול הדור בעבודת החסד, הגאון הצדיק הרב נתן בוקובזה זצוק"ל. מאת הרב יהודה אדרי. השלים אימת והעיר אליהו שלום בוקובזה. נתיבות, מוסדות 'מאורות נתן', תשע"ג. 371 עמ'. (08-9943332)
הרב נתן בוקובזה זצ"ל נודע ברבים בגיל צעיר-יחסית כאיש מעלה, דורש דרשות ברבים, מאהיב את התורה על העם שבשדות, איש פלא – שידע 'לקרוא' את היושב מולו ולדעת עליו דברים שרק הוא עצמו ידע (ולעיתים דברים שרק נודעו לו על עצמו מאוחר יותר) ועוד; אבל עיקר עניינו היה – וזה מודגש יפה בספר שנכתב על דמותו – עשיית חסד בכמויות ואיכויות בלתי מצויות. אנו מלווים בספר נער צעיר יוצא טוניסיה שמעמיד על רגליו מניין ותיק ומנומנם של יוצאי הונגריה ופולין ועושה ממנו קהילה מאורגנת של תורה וחסד, אנו מתגייסים עם אותו בחור לשירות צבאי מלא אחרי שנתיים של לימוד בישיבה גבוהה (ולפני עוד שנים רבות נוספות של לימוד אינטנסיבי) כאשר הוא הופך למרכזו הרוחני והאירגוני של הבסיס בו שרת, ואנו ממשיכים איתו כבחור ואברך שמכבד את הוריו להפליא, הופך למרכזה של משפחתו, דורש ברבים בכל רחבי הארץ ומקים יש-מאין אימפריה של חסד, כשהוא עושה ומְעשה, פועל ומפעיל. האברך הזה מגלגל מיליונים - כשהוא עצמו מתגורר עם משפחתו המתרחבת בדירת שיכון, מקבל קהל כמעט בכל שעות היממה פנים-אל-פנים - ופה-לאוזן בתוכניות רדיו בערוצים שונים, ומספיק גם ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולחנך את ילדיו. דמות פלא שנלקחה מן העולם בחטף, והספר מתאר אותה בצבעים טבעיים ומעוררי השתאות.






עמדו"ת – עם-מדינה-תורה. כרך ד: המשפחה בעין הסערה. כרך ה: מנהיגות והנהגה. עורך: משה רחימי. אלקנה-רחובות, מכללת אורות ישראל, תשע"ג. שני כרכים. (03-9061234)
בין שאר פעילויותיה החינוכיות של המכללה למורים המשולבת 'אורות ישראל', יזמו ראשיה כנס שנתי שתפקידו לבחון סוגיות המצויות בציר עָם-מדינה-תורה. שלושת הכנסים הראשונים עסקו בנושאי 'הכיפה והכומתה', יחס היהדות לנחשלים שבחברה, והיחסים עם התקשורת, ושני הכנסים האחרונים עסקו במשפחה המודרנית ובעיותיה, ובענייני מנהיגות בכלל ומנהיגות חינוכית בפרט. בכל אחד מהכנסים הרצו טובי המומחים בתחום מבין מורי 'אורות ישראל' ומוסדות חינוכיים-אקדמאיים אחרים, ומיטב הדברים הועלה על הכתב והוא נגיש היום לקהל הרחב.
בכרך ד נידונים יחסי הורים-מתבגרים, היחס לשוויוניות במשפחה, החשיבות המיוחדת בקשר אב-בן, על השדכנים בציבור הדתי-לאומי (מאמר חשוב במיוחד, הכולל ראיונות עם שדכנים 'מצליחים' וכללים מומלצים לשדכנות מוצלחת), על מעמדם הלימודי של ילדים למשפחות חד-הוריות, על נישואין בקרב זוגות לקויים שׂכלית, ועוד. כרך ה עוסק בין השאר במנהיגות נשים במדרשות (מקומן של מחנכות ומרצות במדרשות התורניות כמנהיגוֹת), דן בזעזועים בקהילות בעקבות ההתנתקות, עוסק בקשר בין מנהיגות לבין תקשורת, ביחסים בין רבני הציונות לבין עולם הרבנות החרדי, ועוד ועוד. כל כרך מסתיים בתקצירים באנגלית ובביליוגרפיה נבחרת.
יישר כוחם של ראשי המכללה על קיום הכנסים השנתיים החשובים האלו, ושל העורך החרוץ והדייקן על הקבצים החשובים שיצאו מתחת ידו.







על במותי ארץ הצבי. מקורות ומחקרים בתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל בשלהי ימי הביניים. אברהם דוד. ירושלים, ראובן מס, תשע"ג. 322+74 עמ'. (02-6277863)
ד"ר א' דוד שימש במשך עשרות שנים כחוקר מומחה לכתבי יד בבית הספרים הלאומי שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרסם כמה ספרים ועשרות מאמרים, כולם בסיסם חקר כתבי יד, שפירותיו הם בירורים היסטוריים, תורניים וחברתיים מרתקים.
בקובץ זה מבחר ממאמריו העוסק ביהודי ארץ ישראל בראשית תקופת האחרונים – מתקופת גירוש ספרד ובמשך כמאה וחמישים שנה אחריה. שמונה פרקים עוסקים בירושלים באותה תקופה, הראשון בביאור פרשת ה'זקנים' שעל פי מכתבי רבי עובדיה מברטנורא הטילו שררה קשה על הקהילה היהודית וגרמו ברשעותם לדלדולה, אחרים עוסקים במסמכים מהגניזה הקהירית המהווים מקור ראשוני לתולדות יהודי ירושלים באותה תקופה, בניתוח איגרתו של בעל השל"ה לבני משפחתו בפראג בשעה ששימש בירושלים כראש הקהל, ועוד. שבעה פרקים עוסקים בקהילות בצפת ובטבריה, ובהם תעודה חדשה הקשורה לפרשת חידוש הסמיכה, תיאור צפת כמרכז לשיבת האנוסים ליהדותם בתקופה זו, עדויות על עיסוקו של האר"י במסחר, ועוד. בששת הפרקים האחרונים מתוארות עליות שונות לארץ של יחידים וקבוצות. בחלק האנגלי ארבעה מאמרים נוספים. מפתח מפורט לאישים, מקומות, נושאים וכתבי-יד חותם את הספר.

הקיק
הודעות: 277
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' ספטמבר 15, 2013 4:23 pm

וָאֵחַר עַד עָתָּה...


יום הכיפורים. באר מרים – סִדרה לחגים. עורך אחראי: הרב יעקב מדן. אלון שבות, ישיבת הר עציון וספרי חמד. תשע"ד. 284 עמ'. (02-9937300)
בספר כחמישים מאמרים העוסקים בכל ענייני היום הקדוש – עיצומו של יום, ערב יום הכיפורים ולילו, העינוי, תפילות היום, סדר העבודה, ספר יונה, תפילת נעילה וכמובן נושא התשובה, כולם מאת ראשי ישיבת הר עציון ורבניה; חלקם מאמרים שנכתבו בשעתם ונערכו מחדש לצורך קובץ זה – והרוב מאמרים חדשים. עשרות הפרקים מקיפים את קדושתו של היום, את משמעות היותו יום כפרה מיוחד מאז שבו נתקבלה בשורת הכפרה על חטא העגל, דנים בעבודת הכהן הגדול (כולל בירור עניינו של השעיר המשתלח, ה'קרבן' החריג ביותר בין כל הקרבנות), בקשר בין העינוי לבין הסליחה, מבארים את הקריאות וההפטרות, ומאירים את מהותה של התרת הנדרים הציבורית בראשיתו ואת עניין המחולות בכרמים בעיצומו, ועוד. בימינו נוסף זיכרון מלחמת יוה"כ, וכל העניינים האלו ועוד רבים אחרים באים לידי ביטוי מנקודות מבט שונות ומגוונות בספר הגדוש הזה. רוחו של העורך הראשי הרב מדן שורה על הספר, וזיכרו של מייסד הישיבה הרב עמיטל זצ"ל ניבט בין שורותיו (נוסף לפרקים מפרי עטו).
אי אפשר לסיים את הסקירה בלי להזכיר את העריכה המוקפדת מעשה ידי הרב יצחק ברט, העיצוב המושקע, והחן המיוחד של העימוד והאיורים והכריכה; אף גופן עדין וייחודי נוצר במיוחד עבור סידרה זו!






לזמן הזה. אורותיהם המיוחדים של המועדים והזמנים לימינו. תמוז-תשרי. הרב חיים דרוקמן. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ג. 386 עמ'. (08-8502822)
כרך שני בסידרה, הראשון על מועדי ניסן-סיון יצא לאור בתחילת השנה, וכרך נוסף בדרך. בספר מאיר הרב דרוקמן את המשמעות העכשווית שיש לחגים העתיקים שלנו, אלה המפורשים בתורה - ואלו שנקבעו בדורות מאוחרים יותר. הספר פותח במשמעותה של אבלות החורבן בימינו, ובציפייה לכך שימי התענית יהפכו בקרוב לימים טובים. בהמשך עוסקים תריסר פרקים בתשובה על כל היבטיה, בעיצומו של יום הכיפורים ובספר יונה, וקבוצת פרקים עוסקת בפרשת העקידה מזוויות שונות. פרקי חג הסוכות מקשרים בין החג לבין הימים הנוראים שלפניו, ובינו לבין מצות יישוב ארץ ישראל.
הרב דרוקמן מציין בתוך דבריו שסיפור העקידה מקפל בתוכו למעשה את כל תולדות ישראל; אפשר לִצפות בו במהותו המיוחדת של עמנו כעם נאמן לאלוקיו, להכיר בו את הצורך והמוכנות שלנו למסור את הנפש בכל זמן ומקום שזה נדרש, ולחוש בו את הנשמה האלוקית הקיימת בכל יהודי. הסיפור הזה מדגיש את הנכונות היומיומית שלנו לחיות חיים שבהם מילוי רצון ה' הוא משימתנו המרכזית, והוא מוביל אותנו במהלך ההיסטוריה כאשר - כרגיל - אנו ניצבים מהעבר הזה וכל העולם כולו מהעבר השני.






מרכבות ארגמן. שאלות ותשובות, חלק ראשון. חקרי הלכות ובירורי דינים להלכה ולמעשה על ד' חלקי שלחן ערוך. חיברתיו וערכתיו מאיר אליהו. ירושלים, תשע"ג. שפג עמ'. (052-3897818)
הרב מאיר אליהו שליט"א מירושלים (אין קשר משפחתי לגר"מ אליהו זצ"ל) החל בשנה-שנתיים האחרונות להעביר שיעורים ברחבי הארץ, שנוהרים אליהם רבים. מדובר בת"ח צעיר, שהחל את דרכו בעולם התורה רק בגיל הבחרות - אך בהתמדה מיוחדת עלה והתעלה באופן יוצא מן הכלל, ומאז שובו מארה"ב, בה שימש במשך כמה שנים כרב קהילה – הוא החל בהרבצת תורה כאן בארץ בכמויות ובאיכויות מיוחדות. הבקיאות המדהימה שהוא מפגין (כולל מִסְפָר העמוד בו נמצא המקור שצוטט בכל אחת מהמהדורות של הספר המדובר!), רוחב האופקים, השילוב של אגדה והלכה, נגלה ונסתר, והסגנון הרבני הרהוט והמושך, מעוררים השתאות. מקורביו גם הקימו אתר אינטרנט המכיל חלק משיעוריו, ובו בין השאר מדור שו"ת שבו כבר כאלף תשובות, ורשימת השיעורים השבועיים שהרב מעביר בבתי כנסת 'היזדים' ו'מוסאיוף' בשכונת הבוכרים ובכל רחבי הארץ.
בימים אלו נוסף לתורתו שבעל-פה הספר 'מרכבות ארגמן', ובו ל"ח תשובות להלכה בכל חלקי השו"ע. בסימנים יג-טו הוא דן בהרחבה ביחס הראוי לקרובים שאינם שומרים מצוות, ובין השאר האם יש מקום לבקש ברכה מסנדק מחלל שבת (עדיף לדעתו במקרה זה להתברך מהמוהל) ומה דין כיבוד הורים וסבים שאינם שומרים מצוות (צריך לכבדם ואפשר אף להתברך מהם). בהמשך מובאת תשובה ארוכה (22 עמודים!) המוכיחה שאין סיבה להימנע משידוך עם בעל-תשובה בן-תורה, ולדעת המחבר אף מותר לו להעלים את היותו חזב"ת מהמשודכת והוריה (פוסקים רבים התירו להעלים את הפרט הזה; בודדים התירו גם לשקר ממש).
התשובה האחרונה בספר דנה בשאלה האם מותר לתלמיד חכם למחול למי שביזה אותו ברבים - או שאינו רשאי למחול על כבוד התורה; המסקנה היא שאחרי שהפוגע יתנצל ברבים יש לת"ח למחול לו לפנים משורת הדין. ספר מיוחד מאת תלמיד חכם מיוחד.








ירושתנו. ספר שנה לתורתם של חכמי אשכנז אורחותיהם ומנהגיהם, מסורות וזכרונות, מחקרים וסקירות. כולל לוח מנהגי בית הכנסת לשנת תשע"ד. ספר שביעי. בני ברק, מכון מורשת אשכנז, תשע"ד. תסב+18 עמ'. (yerushaseinu@gmail.com)
קשה מאוד לתמצת בכמה עשרות מילים קובץ כה מלא וגדוש בחומרים תורניים ומחקריים מן השורה הראשונה. 23 מאמרים בכרך (בהם אחד באנגלית – מחקר מקיף על דמותו ותורתו של בעל התוספות רבי אליעזר מטוך מאת הרב אריה ליבוביץ מישיבת שעלבים), ועוד כמנין תגובות והערות. בולטים מאמריהם של פרופ' י"ש שפיגל על תולדותיהן של המצות הדקות שכולנו אוכלים היום, בניגוד למנהג אשכנז הקדום (עד לפני כמה דורות!) לאכול מצות עבות 'כאצבע' ואף יותר; של הרב י"י הלפרין על מקורו והתפתחותו של המנהג שלא לאכול 'שרויה' בפסח; מחקר מקיף על גווילי ספר התורה שנשדדו מקהילת ארפורט שבגרמניה בפוגרום שנערך בעיצומה של התפילה בשבת פרשת החודש שנת ק"ט (1349), אך נשמרו היטב ע"י שולליהם ועלו עתה לרשת; ועוד ועוד. בסוף הכרך נמצא קובץ של מנהגי אשכנז המקוריים לכל שנת תשע"ד.




מאחורי הקלעים
לרגל הופעת המדור 'קרית ספר' בפעם ה-100 הציעו לי עורכי 'בשבע' לכתוב כמה מילים על 'אחורי הקלעים' של המדור הזה.
המדור 'קרית ספר' הוא אחיו הצעיר של מדור סקירת-הספרים 'נתקבלו במערכת' הקיים כבר שנים רבות בגיליונות הרבעון הוותיק 'המעין', שאני זוכה לערוך כבר למעלה מעשור; אלא שלהבדיל מ'נתקבלו במערכת', שבו איני מוגבל כמעט באורך הכתיבה ויכול לכתוב כל אשר על לבי - ל'קרית ספר' מוקדשת מסגרת קבועה, והסקירות חייבות להיות קצרות וממצות.
במדור נסקרים ספרים 'תורניים'. אין ספק שהפריחה הקיימת היום בשדה היצירה התורנית על כל גווניה ואגפיה היא תופעה מדהימה ומרנינה; אשרינו שזכינו לדור שבו התורה כה חביבה על לומדיה ועל מקיימיה, וגם על כותביה וקוראיה. אולם הפרשנות שלי למונח 'ספר תורני' בהקשר ל'קרית ספר' היא רחבה מאוד, וכוללת גם ספרים העוסקים בהיסטוריה יהודית, בלשון הקודש, בשירה יהודית, ספרי ילדים בעלי ערך תורני, ספרי מחקר וספרי עזר למיניהם ועוד; ולא רק ספרים נסקרים ב'קרית ספר' - אלא גם תקליטורים ומאגרי מידע אחרים.
איזה ספר נסקר? ב'קרית ספר' נסקרים ספרים שראיתי ומצאו חן בעיניי, או כאלו שנשלחו אליי ע"י המחבר או המו"ל. אני מתנֵה מראש שאיני מתחייב לכתוב על כל ספר שמגיע אליי, וכמובן שאיני מקבל הנחיות מה לכתוב. לעיתים קרובות מצרף השולח תקציר של תוכן הספר, ואפילו כתבה שלמה מוכנה, שמתארים את הספר ומשבחים אותו מכיוון מבטם של המחבר ו\או ההוצאה לאור, והוא מצפה שאכניס את הדברים כפי שהם (כמו שמקובל - לבושתנו - בכמה כלי תקשורת); אולם אני כותב את הדברים מכיוון המבט שלי – אני עובר על הספר, על כולו או על חלקו, ומתאר אותו וכותב את ההתרשמות שלי ממנו לפי עניות דעתי, כולל לעיתים כתיבת 'ביקורת' כפשוטה.
מגיעים אליי בדואר כעשרה ספרים חדשים בחודש, חלק מהם אני סוקר ב'קרית ספר', אחרים ב'נתקבלו במערכת' של 'המעין', ויש כאלו שאינם זוכים לסקירה כלל, או בגלל שאינם 'ספרות תורנית', או בגלל שלא נוח לי לפרסם ברבים את מה שאני באמת חושב על הספר - ומצד שני איני מוכן להדפיס דברים שאין לבי מסכים עם אמיתותם...
כתובת הדואל שלי מופיעה בכותרת המדור, ואני מקבל אליה תגובות רבות של הקוראים. מדובר על הערות ותיקונים לדברים שנדפסו, על דברי שבח (עליהם אני מודה בזאת) ועל מחאות ודברי ביקורת (עליהם אני מודה עוד יותר!). בקובץ שנמצא אצלי אני מתקן את מה שראוי לתקן, ומי יודע, יתכן שיהיה שימוש בחומר הרב הזה ביום מן הימים. כבר העירו לי כמה פעמים על אי-דיוקים במה שכתבתי, אבל ב"ה עוד לא נכשלתי בטעות ברמה כזו שנידרש היה לתקן אותה בגיליון הבא... הכנת הסקירות למדור 'קרית ספר' נוטלת ממני זמן רב, ואני מקווה שהעניין והתועלת שיש בדברים לציבור מצדיקים את המאמץ.

יעקב כהן
הודעות: 547
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי יעקב כהן » א' ספטמבר 15, 2013 4:58 pm

.
נערך לאחרונה על ידי יעקב כהן ב ה' נובמבר 26, 2015 10:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נערי האוצר
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 13, 2011 10:00 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי נערי האוצר » א' ספטמבר 15, 2013 5:24 pm

הקיק כתב:איזה ספר נסקר? ב'קרית ספר' נסקרים ספרים שראיתי ומצאו חן בעיניי, או כאלו שנשלחו אליי ע"י המחבר או המו"ל. אני מתנֵה מראש שאיני מתחייב לכתוב על כל ספר שמגיע אליי, וכמובן שאיני מקבל הנחיות מה לכתוב. לעיתים קרובות מצרף השולח תקציר של תוכן הספר, ואפילו כתבה שלמה מוכנה, שמתארים את הספר ומשבחים אותו מכיוון מבטם של המחבר ו\או ההוצאה לאור, והוא מצפה שאכניס את הדברים כפי שהם (כמו שמקובל - לבושתנו - בכמה כלי תקשורת); אולם אני כותב את הדברים מכיוון המבט שלי – אני עובר על הספר, על כולו או על חלקו, ומתאר אותו וכותב את ההתרשמות שלי ממנו לפי עניות דעתי, כולל לעיתים כתיבת 'ביקורת' כפשוטה.
מגיעים אליי בדואר כעשרה ספרים חדשים בחודש, חלק מהם אני סוקר ב'קרית ספר', אחרים ב'נתקבלו במערכת' של 'המעין', ויש כאלו שאינם זוכים לסקירה כלל, או בגלל שאינם 'ספרות תורנית', או בגלל שלא נוח לי לפרסם ברבים את מה שאני באמת חושב על הספר - ומצד שני איני מוכן להדפיס דברים שאין לבי מסכים עם אמיתותם...


שאלה נקרנית: נמצא שאין לך בעיה למתוח ביקורת כפשוטה; מדוע אם כן כאשר סבור הנך שהספר המונח לפניך הוא ספר גרוע, אינך חש ליידע את הציבור על מגרעותיו?

יעקב כהן
הודעות: 547
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי יעקב כהן » א' ספטמבר 15, 2013 5:42 pm

נערי האוצר כתב:שאלה נקרנית: נמצא שאין לך בעיה למתוח ביקורת כפשוטה; מדוע אם כן כאשר סבור הנך שהספר המונח לפניך הוא ספר גרוע, אינך חש ליידע את הציבור על מגרעותיו?
יש גבול לביקורת שאפשר לכתוב מפורש.

לבב
הודעות: 203
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לבב » ג' ספטמבר 17, 2013 8:53 pm

הרב זוין בזמנו הייה כותב גם ביקורת כפשוטה?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], לוצאטי ו־ 13 אורחים