מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' ינואר 20, 2015 4:22 pm

פניני הלכה ימים נוראים. אליעזר מלמד. הר ברכה, בהוצאת מכון הר ברכה, תשע"ד. יג+277 עמ'. (02-9709588)
זהו הספר האחרון בסדרת הלכות שבת והמועדים של 'פניני הלכה', והוא משלים למעשה את חלק אורח חיים. כדרכו משלב הרב מלמד שליט"א גם דברי הגות ומחשבה בספר, וכך עוסק הפרק הראשון בדין ובשכר ועונש, ובהמשך בסליחות ובתפילות ובשופר ובתשובה וכו' כסדר הימים הנוראים. הפרק העשירי והאחרון עוסק בהסבר סדר עבודת יום הכיפורים, 'ונשלמה פרים שפתינו'. המחבר הקדים לספר דברי זיכרון מרגשים מתפילות ילדותו עם אביו שליט"א בישיבת 'מרכז הרב', לצידם של הרב אריה לוין, הרב אברהם שפירא, הרב שאולי ישראלי ועוד, זכר צדיקים לברכה.


תנ"ך שבעל פה. חנן פורת. ת"א, הוצאת 'תבונות' שע"י מכללת הרצוג וידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ד. 333 עמ'. (info@ybook.co.il)
אהבות רבות היו לו לרב חנן פורת ז"ל, ואחת הגדולות שבהן הייתה אהבתו לתנ"ך. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בשיעורים הקבועים שהיה מעביר בקהל-עם בימי העיון השנתיים בתנ"ך של מכללת הרצוג שעל-יד ישיבת הר עציון שבאלון שבות. מאות מאזינים היו משתתפים בשיעור הזה, שבו היה חנן במיטבו. בדרכו המיוחדת הוא היה משלב בין עיון עמוק בפרשנים לקריאת קטעי שירה ש'הסבירו' לדעתו את הפסוקים, ובין דיבור על עניינים העומדים ברומו של עולם להתבוננות בפיסקה מתוך ספר עיון או פרוזה איכותי. ט"ו שיעורים כאלו תמלל וערך וסידר והכין אביעזר כהן, אחד משומעי לקחו, כשהוא משאיר את הדברים בסגנון אמירתם, עד שהקורא יכול לשמוע בתוך המשפטים הכתובים בספר את חנן מסביר, מעמיק, מתרגש, משכנע, מתפלל ובעיקר מצפה כדרכו לישועה. תנצב"ה.



הדף הקיומי. תובנות לחיים בסוגיות התלמוד. נשים. הרב דוב ברקוביץ. ירושלים, מגיד, תשע"ד. 739 עמ'. (02-6330530)
סדר נשים נפתח במסכת יבמות הקשה. בין שאר ספרי הפירושים והחידושים מכל הסוגים מחכה ללומדי הדף היומי גם ספר שונה, שמנסה לעקוב אחרי סוגיות התלמוד ולחבר את עומקי דעת חכמי התלמוד לרזי החיים של הפרט ושל הכלל בעולמנו זה. דווקא בתקופה שבה בעולם הרחב הזוגיות והמשפחתיות נמצאים בעין הסערה אפשר למצוא בחוכמת חז"ל עוגנים ותובנות שעשויים לייצב חדש חיובי בתוך הישן, ולקדש את הישן מול החדש הפרוע. כך נע המחבר מסוגיא לסוגיא בכל רחבי סדר נשים, וקובע גדרים בענייני משפחה ופריה ורביה וגרות ועגינות ומזונות וקידושין ונדרים ונזירות וקנאה והבאת שלום וגירושין ופרוזבול וקניינים ויצר טוב ויצר רע ועוד ועוד. מפתחות מפורטים מסיימים ספר מלא וגדוש זה.



מעינם של אבות. על מנהגי מצבות. מהדורה מחודשת עם הרבה תוספות. מרדכי ויס. בני ברק, תשע"ד. רנט עמ'. (03-6474892)
ספר שלם אודות הלכות ומנהגי הקמת המצבה וכל מה שמסביב. בראש הספר מובאות עדויות על הנהגותיו של החזון איש וגיסו הסטייפלר בענייני אבילות, כמו למשל שאין צורך לומר קדיש על קטן שמת מפני שאין לו חטאים, שעדיף שאבל כהן ישא כפיו ויקיים מצוה מדאורייתא מאשר שיתפלל כש"ץ (במקום שנוהגים כעיקר הדין שש"ץ כהן אינו נושא את כפיו), ועוד. עיקר הספר הוא רשימה מפורטת של הלכות והנהגות סביב בניין המצבה, כשבחצי התחתון של העמוד נמצאים מקורות והערות לכל נקודה ונקודה ובסוף הספר ממתין מפתח מפורט.



להיות מנטש. מדוע מידות טובות הן המפתח לחיים של אושר, בריאות, עושר ואהבה. אנתולוגיה בעריכת משה קפלן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 144 עמ'. (info@ybook.co.il)
לקט מאמרים והרהורים מאת כמה יהודים חכמים ומוצלחים, ביניהם פרופ' ישראל אומן המתמטיקאי בעל פרס נובל, הפסיכיאטר הידוע הרב ד"ר אברהם טברסקי, נתן שרנסקי יו"ר הסוכנות היהודית ועוד, העוסק ביחס בין המידות הטובות להצלחה בחיים. הכותבים מדגישים, איש איש לפי סגנונו, שלמעשה גם החברה החומרנית וההישגית שלנו מעריכה הרבה יותר אנשים מוסריים ואנושיים מאשר מצליחנים קרים וריקים, ושאנושיות חיובית היא הדרך האופטימלית להצלחה. כל אחד מתשעת הכותבים מציג את התובנות שלו לשיפור התפקוד האנושי הכללי, כאשר המשותף לכולם הוא החינוך והערכים היהודיים. הספר כתוב בקלילות ובחן, והרבה יש ללמוד ממנו. העורך מסכם ב'אחרית הדבר' שלו שקיים לפעמים גם אופי ממאיר, ושגם הוא עלול להרוג – כשמדובר על רגשות שליליים, מתח, דיכאון וכד' הפוגעים באופן קשה בבריאות, והיפוכיהם הם אמונה, שמחה, צחוק וכד'. זו סיבה נוספת לדעתו להקדיש את הזמן והמאמץ והמודעות לשיפור הכישורים האנושיים-ערכיים, שבמרכזם 'שביל הזהב' של הרמב"ם ויישומו בתחומים השונים של חיי היום-יום, בדרכו של החינוך היהודי המקורי.



חומש קורן, מהדורת ישראל. ירושלים, הוצאת קורן, תשע"ד. 15+שח+28 עמ'. (http://www.korenpub.com)
להוצאת 'קורן' זכויות היסטוריות רבות, והתנופה החדשה של ההוצאה בשנים האחרונות מניבה פירות משובחים. הפרי הטרי ביותר עתה הוא ספר בראשית מסדרת חומש קורן עם אונקלוס ורש"י, כשלגופנים המיוחדים של 'קורן' הצטרפו הגופנים החדשים קורן-רש"י. את עיני צדו בעיקר האותיות ג ו-ת בגופנן החדש, כאשר ראשה של האות גימל מוזח למעלה וימינה, ורגלה השמאלית של האות תו נמשך למטה ושמאלה, ובס"ה לכל האותיות מבט מחודש ואלגנטי כמסורת אותיות קורן השונות. מדובר על מהדורה שבה ניתנה תשומת לב מיוחדת לנוסח התרגום ופירוש רש"י ולעימוד מוקפד, כשהנספחים כוללים פרשנות של פרשיות מסוימות, 'אוצר לעזי רש"י' מאת אבי-מורי ז"ל, וכן רשימות של מִספָּרים וצמחים בספר, ומפות ותרשימים שמחשבה רבה הושקעה בהם. לכל פרשה הוקדם תרשים הסוקר את מהלכה, והתיבות באונקלוס שהן פירוש ולא תרגום סומנו ברקע אפור שמסייע לזיהוין. לענ"ד הפיסוק הרב בתרגום אונקלוס, שמותאם לדרך הקריאה התימנית, מכביד על הלומד, ועדיף היה לפסק אותו באופן מקובל לנוחות רוב המשתמשים במהדורה מפוארת זו.



עברית של שבת. תבליני לשון לפרשיות השבוע. מאת ניסן נצר. נתניה, תשע"ד. יג+201 עמ'. (09-8828658)
ד"ר נצר הוא מרצה ותיק ללשון, והעמיד תלמידים הרבה. בספר זה הוא מציג לפני הקורא עיון בפרשת השבוע מנקודת מבט לשונית, ובו הוא מגלה, כבמין חפירה ארכיאולוגית משוכללת, מה עומד מאחורי מילים וביטויים וצירופי לשון שבדרך כלל לא נותן הלומד את דעתו עליהם. בכל פיסקה הוא מראה גלגולי משמעויות, מצביע על מילים נרדפות ושאינן כאלו, מספר על תרומת לשון המקרא ללשון הדיבור וכד'. מכל פרשה נבחרו 15-20 מילים וצירופים שיש בהם עניין מיוחד, וביאורם מטיל אור חדש על פסוקים רבים בתנ"ך. כך למשל ההערה הראשונה בספר מפנה את תשומת הלב לשאלה טריוויאלית: מדוע 'אלוקים' בלשון רבים? התשובה בשם אבן עזרא, בצירוף כמה ראיות ומקבילות: לשון רבים כשהיא מכוונת ליחיד יש בה צליל של כיבוד ושררה. או למשל ההדגשה ש'יבשה' ו'יבשת' זהים במקרא, ורק בעברית מודרנית נוצר בידול ביניהן והתיבה 'יבשת' נתייחדה לשטחי היבשה הגדולים בעולם. כך מוסבר גם מה זה בדיוק 'שֶבע', מה הקשר בין עיצבון לעצבני, מה ההבדל בין יָלָד והוליד, והכל עם דוגמאות והסברים וראיות משכנעות. ספר לשוני ופרשני מרתק, בינתיים על ספר בראשית.



תורת עציון. פשטות מתחדשים בפרשת השבוע. הוצאת 'מגיד' וישיבת הר עציון, תשע"ד. 529 עמ'. (02-6330530)
ספר ראשון בסדרה על ספר בראשית, ובו מיטב השיעורים של בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון, על סדר פרשות השבוע. הכותבים, רבני ובוגרי הישיבה או הקשורים אליה באופן אחר, מציגים היבטים שונים על הפרשה איש ואיש בסגנונו, כולם פירות דרך הלימוד המיוחדת בתנ"ך שנתבססה בישיבה הר עציון. הקוראים בספר יצטרפו לרבבות קוראים וירטואליים שכבר עיינו בפרקים אלו בעריכתם הראשונה באתר ביהמ"ד הווירטואלי.



שערי אורה. הלכות נידה. מהדורה מעודכנת ומורחבת. הרב שלמה לוי. ירושלים, ספרי מגיד – הוצאת קורן, תשע"ד. לח+464 עמ'. (02-6330530)
לפני למעלה מעשור הוציא לאור הרב שלמה לוי שליט"א, ראש הכולל בישיבת הר עציון וראש ישיבת ההסדר בקרית גת, את ספרו 'שערי אורה' על הלכות נידה. הספר כולל שלושים ושלושה פרקים הכלולים בשבעה שערים, ועוד שער ובו קיצור ההלכות שבספר למעשה. הרב לוי מנווט בספר בעדינות בין פריסת החומר ההלכתי כולו לפני הלומד לבין הזהירות מאריכות והרצון להבהיר ולא לסבך, בין ראיית ספרו כספר לימוד הלכה ממקורה לבין היותו ספר הלכה למעשה, ובהתאם הוא מכריע ברוב השאלות - אך משאיר גם שוליים ראויים ל'שאלת רב'. עתה יוצאת לאור בידיה האמונות של הוצאת 'מגיד' מהדורה חדשה מורחבת ומתוקנת, ובעתיד יצא לאור בעז"ה חלק נוסף שירחיב בנושאים החורגים מאופיו של ספר הלכות ענייני. בראש 'שערי אורה' כותב הרב לוי על נושא 'מדיניות הפסיקה בהלכות נידה בזמן הזה', ובדבריו הוא יוצא בין השאר נגד מעט פוסקים ולא-מעט יהודים שבוחרים לכתחילה בדרך חיים בדיעבדית, בפרטים מסוימים - ואפילו בגישה להלכה בכלל. נגדם כותב המחבר: 'אין בכוחנו לקבוע שעת דחק כללית, ולהורות לכתחילה ברבים לנהוג באופן שההלכה התירה רק בשעת הדחק, ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם'; וראויים הדברים לאומרם.

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' ינואר 29, 2015 5:58 pm

רב שיח. שיח בין הרב לקהילה. הרב רמי רחמים ברכיהו. טלמון, ארץ חמדה, תשע"ד. שני כרכים. (02-5371485)
היישוב טלמון שממערב לרמאללה נוסד בידי ארבע משפחות לפני עשרים וחמש שנה, וכיום הוא מונה למעלה משלוש מאות משפחות. האווירה הטובה ביישוב המגוון הזה נובעת מאיכות התושבים, ובעיקר מעמוד התווך – רב הישוב הרב ברכיהו. בין שאר פעליו בתוך היישוב ומחוצה לו הוא נוהג לכתוב בקביעות את דבריו לתושבים בעלון היישוב. מדובר על תשובות בענייני הלכה והנהגה והשקפה וחינוך ותורה ודרך ארץ, ולכבוד חצי היובל הנ"ל החליט הרב להוציא את המיטב שבהם כספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. התשובה הראשונה בספר עוסקת בהיתר להתפלל במכנסיים קצרים, ובה בלשון רכה אך בהירה מכריע הרב שמי שאין דרכו לפגוש אישיות חשובה בלבוש זה אינו יכול להתפלל כך, והכרך השני מסתיים בדברי הספד מרגשים שנשא הרב בהלוויית הנער גיל-עד שאער הי"ד בן היישוב. יאריך הרב ימים על ממלכתו.







אור אלימלך. מדברי תורתו, תולדות חייו ודמותו של הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל, הרב הראשי ואב"ד רחובות. עורכים: הרב אוריאל בנר והרב עמיחי כנרתי. רחובות, תשע"ה. 134 עמ'. (08-8583868)
דמות דיוקנו המיוחדת-במינה של הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל, דמות רבת כישרונות ורבת גוונים ורבת מעשים ורבת השפעה על כל סובביה, לא כהתה בעיני מכריה, תלמידיה ואוהביה גם חמישים שנה לאחר פטירתה. בימי חייו הקצרים, נ"א שנים בלבד, הספיק הרב זצ"ל ללמוד וללמד ולשמור ולעשות ולחנך ולכתוב ולהטיל את רישומו על גדולים וקטנים, קרובים ורחוקים. כך יכול היה להיחשב רבה הלא-רשמי של תנועת הקיבוץ הדתי מחד – ומאידך להיות מקורבם ואיש סודם של כמה מראשי הישיבות הליטאיות, להיות בן 'מאה שערים' גאה - ולראות ברב קוק זצ"ל את אחד מרבותיו, להיחשב למדן ופוסק-הלכה - וגם איש חינוך ורוח, להתמיד בתורה ולהיות איש ציבור פעיל, ולהצליח לשמור על כל ההגדרות האלו ללא שום סתירה פנימית או חיצונית. דבר גדול עשו שני הרבנים העורכים שליט"א כשצירפו דברים שלו ועליו בחוברת חשובה זו הכוללת דברי תורה וסיפורים אישיים והספדים ודברי זיכרון, המעוררים געגוע אמיתי לדמות יוצאת מן הכלל שחסרונה ניכר עד היום.






שערי אורות. על אורות ארץ ישראל ואורות המלחמה של הרב קוק זצ"ל. מאת הרב אילן ציפורי. ירושלים, עמותת 'תורה אחרי צבא', תשע"ד. 203 עמ'. (02-6511256)
המחבר הרב צפורי נטל ח"י פרקים מספר אורות והפך אותם ללימוד מוּנחה ומבואר, שאמור לשמש כקרש קפיצה ללימוד יסודי בתורה הראי"ה בכלל. עוד פעילות נמרצת של עמותה נמרצת שעושה חיל בקירוב יהודים לאביהם שבשמים ולהמרצת לימוד תורה יסודי מכל הגוונים.






נביעות. הארות, עצות ותובנות המשיבות את הרוח והנפש, על פי משנתו של הראי"ה קוק. ליקט וביאר: יובל פרוינד. ת"א, ידיעות ספרים וראש יהודי, תשע"ג. (02-6791122)
הרב פרוינד כבר התמחה בעריכת ספרונים שבהם מן המיטב שבתורת מרן הרב זצ"ל. לפני שנים הוציא לאור קובץ בשם 'משיב הרוח' בהוצאת 'ראש יהודי', ולפני כמה חודשים יצא לאור הקובץ במהדורה חדשה ובשם חדש. מדובר על לקט פסקאות מנוקדות ומפוסקות מסודרות לפי נושאים, באופן שמקרב את דברי הרב קוק לעיניהם ולליבם של קוראים מכל הגוונים. 'נביעות' כולל שבעים פסקאות בשישה שערים, כאשר העימוד המיוחד והביאור הקצר מקילים מאוד על ההבנה ועל הקליטה, גם בראש וגם בלב היהודי...






יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. יעקב קאפל רייניץ. נוה דניאל, תשע"ד. 31 עמ'. (02-6426887)
חוברת ובה הרהורי תורה ודברי מחשבה מעומק הגיון לבו של המחנך והמחבר הוותיק הרב רייניץ, כסדר פרשות השבוע. כך מפנה הרב רייניץ את תשומת לב הקורא לדברי בעל 'אור החיים' הקדוש על הפסוק 'כי אנשים אחים אנחנו', שאברהם טוען שדווקא הקִרבה המשפחתית גרמה לחוסר הקפדה על כללי הנימוס בין רועיו שלו לבין לוט ורועיו, כמו ילדים שמעיזים לדבר אל אחיהם ואף אל הוריהם כפי שלא היו מעיזים לדבר לאף אחד אחר...





ספר פוע"ה. מדריך הלכתי מעשי לחיי משפחה, פוריות ורפואת נשים, הריון ולידה. עורכים: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטין. ירושלים, מכון פוע"ה, תשע"ד. לז+306 עמ'. (02-6515050)
מכון פוע"ה, מייסודו ובראשותו של הרב בורשטין שליט"א, ידוע ברבים על פעולותיו חובקות העולם לפתרון בעיות הלכתיות בענייני פוריות, ובסיוע לרבים בכל הנושאים הקשורים לזוגיות ולאישות ולהריון ולטהרת המשפחה ועוד. אחד מסודות ההצלחה של המכון הוא הקשר ההדוק בין רבניו לבין תלמידי חכמים ופוסקי הלכה מכל הגוונים, וקשר זה הביא במשך הזמן לקבלת חווֹת דעת ותשובות הלכתיות מפורטות ומגוונות על כל נושא כמעט הקשור לתחומים חשובים אלו. המשימה להציג את העושר הזה לפני הציבור הוטלה על אחד מהרבנים המשיבים הוותיקים במכון פוע"ה, הרב גולדמן (מחבר הספר הנפלא בהלכות אבלות 'מעולם ועד עולם'). בשיתוף עם רבני המכון ועם רבנים ורופאים הקשורים אליו, ובהנחייתו הצמודה של ראש המכון, הוא עומד להוציא לאור סדרה בת חמישה כרכים, שתהווה את אחד המפעלים החשובים של מכון פוע"ה: הכרך הראשון, שיצא עתה לאור, עוסק בענייני משפחה וטהרה (חתן וכלה, הכנות ובדיקות, חציצה וטבילה במצבים מיוחדים, הלכות בדיקת רופא ועוד), הכרך השני יעסוק בענייני אישות ופוריות, השלישי בענייני הריון ומניעת הריון, הפלות ולידות, הנקה וברית מילה ועוד, הכרך הרביעי בענייני רפואת נשים ופוריות, והחלק החמישי יכלול מפתח מפורט ומילון מושגים וביבליוגרפיה והשלמות והוספות למיניהן. הרעיון הוא להציג את כל החומר הרפואי וההלכתי לפני המעיין הנבון, ולתפוס את החבל בשני ראשיו – גם להכריע הלכה למעשה בשאלות הרבות המצויות בנושאים אלו, אך גם להציג את הדעות השונות כך שכל פוסק יוכל להחליט אם לקבל את הכרעתם של עורכי הספר אם לא. יישר כוחם של רבני מכון פוע"ה על עבודתם הסזיפית במשך כל ימי השנה, ועל פרי יגיעתם החשוב והמועיל - 'ספר פוע"ה', שחמשת כרכיו יהוו ספרי יסוד בספריית כל רב בישראל.







יאיר השולחן. אבן העזר. סיכום תמציתי ובהיר של הראשונים והאחרונים על סדר השולחן הערוך. יאיר וסרטיל. בית אל, תשע"ד. 2 כרכים. (yair.hashulchan@gmail.com)
הרב יאיר וסרטיל, ר"מ ומורה הוראה בישיבת בית אל, בוגר ה'כולל' שבישיבה ומוסמך לדיינות, קיבל את עצת רבותיו וחבריו והחליט להוציא לאור את עבודת הסיכום שהכין לעצמו על שו"ע אה"ע, ובה לשון המחבר והרמ"א עם פירוט מקורותיהם והצגת דעות האחרונים בכל עניין ועניין, בעזרת שיטה חזותית מיוחדת המקילה מאוד על הלימוד - ועוד יותר על החזרה. מדי פעם מצורפות הערות מחכימות, ומפתח עניינים מפורט נוסף לסוף הספר. שבחים רבים מקבלים המחבר והספר מרבותיו של הרב וסרטיל, הגאונים הירושלמים רז"נ גולדברג ורא"ז וייס שליט"א וראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א ועוד. מרגשים מאוד דברי ההקדמה של אבי המחבר ר' שלום וסרטיל, מראשי הפעילים בארץ בכל דבר שבקדושה, שמצרף את תפילת זקניו שרופי הכבשנים למעשה נכדיהם שזוכים להשתתף בבניין התורה ובניין הארץ, בניין שספר זה הוא חלק ממנו.





שמחת הבית וברכתו. הלכות אישות, מצוות עונה ופרו ורבו. אליעזר מלמד, רב הישוב וראש הישיבה הר ברכה. מכון הר ברכה, תשע"ד. יב+286 עמ'. (02-9709588)
הרב אליעזר מלמד שליט"א, מחבר הסדרה המפורסמת 'פניני הלכה' ושאר ספרים, אינו ידוע דווקא כיְרא-הוראה. הוא פוסק לרבים ומכריע בכתב ובעל פה בענייני הפרט והכלל, ופסקיו אף גרמו לא-פעם לדיונים ציבוריים משמעותיים. אולם דווקא את הספר החשוב-ביותר הזה החליט הרב מלמד, בחוכמה רבה, להוציא לאור בהוצאה ישיבתית-פנימית ובעטיפה לבנה ופשוטה (שלא כעטיפה המהודרת והצבעונית של סדרת 'פניני הלכה'), משתי סיבות עיקריות: להדגיש שמדובר בהלכות שהצניעות (תרתי משמע!) יפה להן, וכדי להוריד את עוצמת הביקורת של תלמידי חכמים שכלל לא נראה להם שנושאים אלו ראוי להם להיות מודפסים בספר ומופצים בציבור. לי הקטן אין ספק שקיום 'שלום הבית' כפי שתיארו אותו חז"ל מחייב את ידיעת ההלכה בכל הנושאים שבהם עוסק הספר, כולל הלכות קיום מצות עונה ושמירת הברית וענייני פריון והריון והיחס לקשיים בהבאת ילדים לעולם ולצערם של חשוכי ילדים ועוד ועוד, כדי לדעת מהו הדין - והיכן עובר הקו שמעבר לו מדובר על הידור מצוה שנדחה בשעת הדחק, וכדי לדעת מה לשאול ומתי לשאול, שהרי לא כל יהודי החפץ להקפיד בהלכות אלו, שלעיתים קרובות חומרתן קולתן, נמצא בקירוב מקום ונפש לרב נגישׁ ומבין. יש הרבה מה להאריך בענייני ספר חשוב זה, ויש גם לדון על כמה מפסקיו כדרכה של תורה (כמו למשל אם צדק הרב המחבר בהבאת הסברה הדחויה שמצות 'לערב' מחייבת רק הבאת בן ובת נוספים כמו מצות פו"ר), אך אין תחליף לפירוט הרב שבספר, הכתוב תוך שמירה על עדינות וצניעות, בירידה לפרטים - אך עם שמירת המסגרת והדגשת הכללים, כולל מקורות מדויקים ולשון ברורה ומפתח מפורט, כל אלו עניינים שחשובים בכל נושא הלכתי המוגש לציבור – ובאופן מיוחד בדיונים בנושאים עדינים אלו. יישר כוחו של הרב מלמד שליט"א על היוזמה ועל האומץ הציבורי וההלכתי ועל הביצוע המצוין.

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ה' ינואר 29, 2015 7:59 pm

הקיק כתב:תנ"ך שבעל פה. חנן פורת. ת"א, הוצאת 'תבונות' שע"י מכללת הרצוג וידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ד. 333 עמ'. (info@ybook.co.il)
אהבות רבות היו לו לרב חנן פורת ז"ל, ואחת הגדולות שבהן הייתה אהבתו לתנ"ך. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בשיעורים הקבועים שהיה מעביר בקהל-עם בימי העיון השנתיים בתנ"ך של מכללת הרצוג שעל-יד ישיבת הר עציון שבאלון שבות. מאות מאזינים היו משתתפים בשיעור הזה, שבו היה חנן במיטבו. בדרכו המיוחדת הוא היה משלב בין עיון עמוק בפרשנים לקריאת קטעי שירה ש'הסבירו' לדעתו את הפסוקים, ובין דיבור על עניינים העומדים ברומו של עולם להתבוננות בפיסקה מתוך ספר עיון או פרוזה איכותי. ט"ו שיעורים כאלו תמלל וערך וסידר והכין אביעזר כהן, אחד משומעי לקחו, כשהוא משאיר את הדברים בסגנון אמירתם, עד שהקורא יכול לשמוע בתוך המשפטים הכתובים בספר את חנן מסביר, מעמיק, מתרגש, משכנע, מתפלל ובעיקר מצפה כדרכו לישועה. תנצב"ה.


אע"פ שיש לשמוח על כל גילוי מתורתו של הרב חנן פורת זצ"ל, עבודת העריכה של הספר חובבנית ומסתמכת על "השארת הדברים כפי שנאמרו", מגיעה עד לשגיאות גסות (אמנם מעטות, אך ניכר שנעשו מתוך שמיעה של הדברים, ללא עיון במקורם של הדברים). חבל שלא נעשתה השוואה בין דברים שהרב פורת עצמו כתב והוציא לאור (ספרי 'מעט מן האור') לדברים שאמר, מתוך ההבנה הפשוטה כי ד"ת עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. במקומות רבים הדברים משיקים.
מסתבר כי לא כל אחד יכול להתעטר בתואר 'משומעי לקחו'.

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' אפריל 05, 2015 3:22 pm

'המעין' - נתקבלו במערכת ניסן תשעג גיליון 213

חקרי לב. מאמרים וגילויים לחגים ולימי מועד. מאת הרב אריה לייב היימן. עיבוד ועריכה הרב יוסף אליהו. ירושלים, תשע"ד. שעו עמ'. (02-6420052)
הרב היימן זצ"ל, תלמיד מובהק של הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל, עלה לארץ מארה"ב, ושימש משנת תשל"ה כרבו של בית הכנסת 'הגר"א' בשכונת בית וגן בירושלים, בית כנסת שהוא למעשה מרכז פעיל ושוקק של קהילת בני תורה מהמיוחדות בארץ. הרב היימן פעל רבות בתוך קהילתו ומחוצה לה, ובעיקר נודעו דרשותיו המיוחדות בלילות שבת ולקראת מוצ"ש ובחגים ובמועדים, בהן השתתף בקביעות ציבור רחב ומגוון שנהנה מהשילוב של פשטים נועזים ודרושים המבארים את הפשט, כשהכל ברוח חז"ל ועם כיוון חינוכי וערכי, וכאשר הדברים בלולים בתורת רבותיו ושאר ראשי הישיבות המפורסמים. שנים רבות ציפה הרב היימן להזדמנות המתאימה כדי להעביר את דרשותיו אל הכתב, ולמזלו מצא בשנותיו האחרונות, לפני שנפטר בפתאומיות בשנת תשע"א, עוזר נאמן לעריכת הדברים באופן מהוקצע ומשובח ומרתק, והוא הסופר המחונן הרב יוסף אליהו, שכבר יצא לו שֵם בעריכת סדרת השיחות הנפלאה של הרב נבנצאל שליט"א רבה של העיר העתיקה כסדר פרשות השבוע, בספרי 'התורה המשמחת' על הגרש"ז אוירבך זצ"ל, וכן בפעילותו הרבה בענייני שידוכים בציבור הדתי לגווניו. כרך זה על המועדים חותם למעשה את הסדרה 'חקרי לב', ששלושת כרכיה הראשונים, שיצאו לאור בחיי המחבר, כוללים פירושים כסדר פרשות התורה, וכרך זה מלקט את הדרשות על המועדים. שני כרכים נוספים בשם 'חיי לבב' על התורה יצאו לאור לפני שנתיים ע"י הרב מנחם גרוסמן, וכתבים נוספים אמורים לצאת לאור בעתיד. מה שבולט מאוד ברעיונותיו של המחבר זצ"ל הוא המקוריות; כך הוא משווה (מאמר כב) בין שלבי ההתפתחות של התבואה בשדה לבין שלבי ההתפתחות של עם ישראל, ומזה הוא מגיע להגדרת מצוַת העלייה לרגל ומרכזיות ההודאה בה במין פלפול פשטני-דרשני-חינוכי מקסים. במאמר אחר (לח) הוא מנגיד את פרשת 'כי תשא' לפורים החל תמיד בסמוך לה, מציב את חטא העגל מול חטא ההתבוללות בפרס ומדי, מראה איך מצליח הקב"ה תמיד להקדים רפואה למכה, ומוסיף עוד היבטים מפתיעים ומעניינים בנושא. חמרא למריה זצ"ל וטיבותא לשקייה שליט"א.





הַפָּרָשָׁה. בין פשט לדרש. עיונים בפרשות השבוע לאורם של מדרשי חז"ל. הרב אביחי קצין. ירושלים, תשע"א-תשע"ד. שני כרכים. (09-7418066)
הספר מכיל נושא אחד בכל פרשת שבוע, ובו מקושרים דברי אגדה עם פשט המקראות, בעקבות שיחות ושיעורים של הרב קצין, רב קהילה ומחנך בעיר רעננה. המחבר מנסה לעבור עם קוראיו ל'כת השלישית' שמתאר הרמב"ם, זו שמבינה שדברי חז"ל יש בהם רובד נסתר, שיש לחשוף אותו ובעזרתו לצחצח ולהבריק את פשוטו של מקרא. כך בפרשת במדבר נידון בעומק תהליך הבחירה של שבט לוי ומתוכו של משפחת הכהנים, תוך השוואה לבחירות אחרות בהיסטוריה היהודית, והיחס בין קִרבה שהיא מהלך טבעי לבין בחירה שהיא מהלך מתערב. מדובר כאמור על מערכות פרשנות, ולא על הסברים נקודתיים; בפרשה האחרונה, 'וזאת הברכה', הדבר בא לידי ביטוי בולט – מדובר שם על ערכה של התורה ושל כל פסוק מתוכה, על כך ש'כתר תורה מוכן לכל ישראל' ואין 'ייחוס' בקבלת התורה, על היחס בין 'מורשה' ל'ירושה' ובין תלמידי חכמים לעמי ארצות, והכל סביב עומק פשוטו של הפסוק 'תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'.




אסיא. כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה. חוברת צה-צו, תשרי תשע"ה. העורך: ד"ר מרדכי הלפרין. ירושלים, מכון שלזינגר ליד המרכז הרפואי שערי צדק, תשע"ה. 238 עמ'. (02-6555266)
עוד חוברת בסדרת 'אסיא', ובה תריסר מאמרים ועוד הערות ותגובות ונספחים, בכולם ניכרים עמלו ודייקנותו של העורך הרב ד"ר הלפרין. רוב המאמרים עוסקים בענייני נשים ופוריות - בירור הלכתי אם טיפולי פוריות הם חובה או רשות, ענייני הלכה ופוריות במשנת הרב שמואל הלוי ואזנר (שליט"א) [זצ"ל], הוראות הרב פרנק זצ"ל בעניין הזרעה מלאכותית מהבעל, ומאמר מעניין על הצורך של הנשים להשתמש בתרופות לצורך טהרתן לקראת אכילת קרבן הפסח כשמהרה ייבנה המקדש - לדעת הכותב, הרב הראל דביר מישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, נראה שנשים שאינן מעוברות או מניקות או חולות וכד' תהיה מוטלת עליהן חובה להשתדל להיות טהורות לקראת הקרבת הקרבן, ועקב זמינותם של האמצעים הפרמקולוגיים הקיימים היום הן לא תוכלנה בדרך כלל להיחשב 'אנוסות' ופטורות בלי לקחת טיפול. אמנם העורך שליט"א מעיר שדבר שיש בו סכנה בריאותית אין חובה להשתמש בו כדי להיפטר מאונס במצוה, והרי קיימות דעות ששימוש בגלולות למיניהן מסכן את בריאותן של הנשים; אולם לענ"ד ניתן לומר בפה מלא שהסיכון הזה אינו מבוסס אמפירית, בוודאי שלא כשמדובר על שימוש חד פעמי למשך תקופה קצרה ובפיקוח רפואי, ומן הזהירות שלא להרבות להיזהר ולבטל מצוה שיש בה צד כרת בכדִי... עוד נידון בחוברת דין פולטת שכבת זרע מהבחינות המציאותית וההלכתית, ובירור אם הפולטת סותרת מניינה כאשר מדובר על הזרעה תוך רחמית בז' נקיים, ובירור מציאותי והלכתי מהו למעשה 'וסת הגוף'. בסוף החוברת נמצא מכתב למערכת מאת זוגתי שתח', ד"ר חנה קטן, בשאלה האם לחסן בנות דתיות נגד וירוס הפפילומה (היא מתנגדת לחיסון גורף). החוברת מוקדשת לזכרה של הגב' שמחה ברויאר ז"ל, אלמנתו של פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל מייסדו ועורכו של 'המעין', שבמשך עשרות שנים ניהלה את מכון שלזינגר וסייעה בעריכת חוברות 'אסיא' באדיבות ובנעימות ובטוב טעם. תנצב"ה.




ממון ודין. פסקי דין של בתי דין לממונות. גיליון מס' 1. עורכים ד"ר יעקב חבה והרב אריאל בראלי. רמת גן, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 18 עמ'. (03-5318105)
הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי שעל יד הפקולטה למשפטים בבר אילן פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם 'מכון משפט לעם' בשדרות, העוסק בהגברת מודעות הציבור לפנייה לבתי הדין לממונות לגווניהם במקום לבתי המשפט. בקליניקה הזו מתנדבים אנשי הסגל של האוניברסיטה הבקיאים בחוק הישראלי ובמשפט העברי לייעץ לצדדים הדנים בבתי הדין, ולעיתים גם לבתי הדין עצמם, הכל במטרה לחזק ולשפר ולייעל ולהנגיש לציבור הרחב את בתי הדין לממונות הפועלים היום בארץ. החוברת הראשונה הזו כוללת תקצירים של שישה עשר פסקי דין בענייני זכויות העובד שניתנו בבתי דין שונים לממונות, ביניהם ביה"ד שע"י המועצה הדתית בירושלים, בית הדין הרבני האזורי באשדוד, בית הדין לממונות ארץ חמדה – גזית סניף בית שמש, בית הדין לממונות בגוש עציון ועוד. התקציר כולל את סיכום העובדות ואת מסקנת הדין על מקורותיה (במקום שקיימת דעת מיעוט גם היא מוזכרת ומבוארת), וסיכום קצר. אחת התועלות שמבקשים היוזמים והעורכים להשיג בעזרת גיליונות 'ממון ודין' אלו היא סיוע ל'יישור קו' בין בתי הדין לגבי המדיניות ההלכתית שלהם, מדיניות שלמרות העצמאות המובנית של הדיינים יש לה משמעות גדולה לגבי סדרי הדיון ולגבי הנורמות המצופות מבתי הדין, כמו למשל לגבי המדדים לקביעת פיצויים בעקבות פשרה. מדובר שחוברות 'ממון ודין' תצאנה לאור פעמיים בשנה, כל פעם בנושא הלכתי-ממוני אחר. ההתחלה צנועה, אבל ניתן לקוות שהתועלת מגיליונות אלו ומהפעולות האחרות של יוזמיהם תורגש במערכת בתי הדין הרשמיים וההתנדבותיים כאחד.






בדד. כתב עת לענייני תורה ומדע. גיליון 29. העורך: פרופ' עלי מרצבך. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, כסלו תשע"ה. 171+51 עמ'. (merzbach@macs.biu.ac.il)
הקובץ השנתי האיכותי הזה עוסק הפעם בכמה נושאים הקשורים יותר למדיניות הלכתית בנושאים בעלי היבטים מדעיים, כמו למשל המאמר של הרב גרינצייג מישיבת 'תורת החיים' העוסק בנושא הנדוש-לכאורה של צהבת פיסיולוגית ודחיית ברית המילה, ומסקנתו שאין לדחות כלל מילה של תינוק הסובל מצהבת אפילו משמעותית עם התברר על פי כמה קריטריונים שזוהי באמת צהבת פיסיולוגית 'אמיתית', ואם כן התינוק אינו חולה כלל. הוא תמה על ה'פשרה' המקובלת אצל הרבה מהפוסקים שעד רמה של 12-13 מ"ג% בילירובין אפשר למול למרות שאין ספק שהתינוק נראה צהוב, כי ממה-נפשך – אם הצהבת נקראת 'מחלה' לעניין מילה אסור למול כל תינוק חולה, והצהבת ניכרת בדרך כלל כבר ברמה של 7-8 מ"ג%, ואם אין הצהבת הפיסיולוגית נקראת מחלה – למה לחשוש לה גם ברמות גבוהות (בהתקיים כמה תנאים, תינוק בשֵל ובריא ועוד, כמפורט במאמר)? יתכן אמנם שהפשרה הזו נובעת מהלשון 'צהוב ביותר', כאשר את התיבה 'ביותר' המובאת ברמב"ם השמיטו הרבה פוסקים; לפי הגירסה 'ביותר' המספרים 12-13 מבטאים בדרך כלל רמת צהבת משמעותית, ורק ברמה הזו ציוו חז"ל לחשוש לצהבת הפיסיולוגית ולהתייחס אליה כ'מחלה'. הסיכום של הרב גרינצייג מפורט וברור ומשכנע, אבל אני לא בטוח שבזה תם הדיון בשאלה הבלתי-נגמרת הזו... עוד מאמר עוסק בהכרעות במקרה שאי אפשר להשיג רוב לדעת אחת, מאמר מעניין הדן בזוגיות המיוחדת שבין הבעל והאשה בחסידות גור הידועה בהנהגותיה המיוחדות בנושא הזה, דיון בסוגית 'השוויון בנטל' מנקודת מבט של המדיניות המשפטית תוך ניתוח סוגיות משפט בינלאומיות משיקות ולהבדיל פרקי תנ"ך רלוונטיים, כשמסקנת המחבר שאפשר להגדיר פרמטרים ברורים שיסייעו למערכת לקבוע מתי החברה רשאית ואף חייבת להתחשב ברגשות הדתיים של המיעוט ומתי חובת השוויון גוברת. עוד מאמרים עוסקים במוסר אלוקי ואנושי, בענייני עיבור השנה, ובחשיבות התורנית של הכרת הידע המדעי.






בנין התורה לדורות. לקט מכתבי הראי"ה קוק ותלמידיו על חשיבות לימוד ש"ס ופוסקים יחדיו. ליקט: אמתי הכהן קמינצקי. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ד. 18+צח עמ'. (02-6424242)
שיטת מרן הראי"ה קוק זצ"ל ובנו ממשיך דרכו הרצי"ה זצ"ל ותלמידיהם על חשיבות השילוב של לימוד התלמוד והפוסקים, כהמשך לדרכו הידועה של הגר"א בנושא, מובאת בספר זה בהרחבה. נוסף לדברי הראי"ה המפורסמים בקונטרס 'הרצאת הרב', חזון מפעל 'הלכה ברורה' שהוצג לפני חכמי ירושלים והועלה על הכתב, נאספו דברים רבים שנדפסו וכאלו שהיו עד עתה בכתב יד בנושא זה, מפיסקה בספר 'אדר היקר' שכתב הרב בצעירותו, עבור דרך הסכמות שכתב הראי"ה לספרים שונים וחלקי אגרות וסיפורים על הראי"ה ומאת הראי"ה בנושא הזה, ועד לקט נרחב מכתבי תלמידיו. בסוף הקונטרס מובא קובץ הערות של המלקט, אברך ב'הר המור' ובנו של הרב יגאל קמינצקי שליט"א רבו של גוש קטיף, על חלק מהדברים המובאים בו.




אורות הקודש לראי"ה קוק, עם סיכום ופירוש 'דיבור ומחשבה' ועם הארות בשם 'חוויות הקודש'. שער ראשון. מאת הרבנים שלמה ואהרן טולידאנו. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ד. שני כרכים. (02-5711454)
האחים הרבנים לבית טולידאנו, תלמידיו של הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל ('מניטו') מקורבו ותלמידו של הרב צבי יהודה זצ"ל, החליטו אחרי שנים של לימוד והוראה לפרסם ביאור והרחבה לספר 'אורות הקודש' של מרן הראי"ה, פירוש ברוח הזמן מתוך מבט למסריו הנצחיים של הספר ולגילוי מקורותיו בנגלה ובנסתר. מלאכה גדולה עשו, וגם צירפו לספר מבוא על הרב ועל כתביו ועל הקדושה ועל יחסי הנגלה והנסתר. הספר מלווה גם בסיכומים ובנספחים חשובים – על מושגים מדעיים ואנשי מדע המוזכרים ב'אורות הקודש' בפירוש או ברמז, על פילוסופים ומושגים פילוסופיים, ביאור המונחים הלועזיים שבספר ובפירוש, ומפתח ערכים מפורט.





צח ואדום. פרקי מחשבה על היחס שבין הקודש לטבע, והופעת הקודש כטבעיות החיים, בכלל ובפרט. אברהם ואזאנא. באר שבע, תשע"ה. 386 עמ'. (08-6100937)
בירור הקשר בין הקדושה לטבעיות על פי מקורות שונים, בעיקר על פי דרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב ואזאנא שליט"א, רב קהילה ומרביץ תורה בבאר שבע, תלמידם של המקובל רבי לוי נחמני זצ"ל ושל רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל ומבאי 'בית מוריה' – מרכז התורה שבעיר האבות, מציג בעשרה פרקים את תורת רבותיו ואת דבריהם של גדולי ישראל בנושאי טבע וקדושה והיחסים ביניהם בעם ישראל ובארצו ובתורה ובחיים. לדעתו הביטוי 'אורו של משיח' בכתבי הראי"ה מכוון תמיד על מדרגה שבה הקודש מתחיל להיגלות בתוך החול ולרומם אותו, וזהו למעשה החיבור הנכון בין החול לקודש, בין הרוח לחומר, בין העולם הזה לעולם הבא, בין המציאות לבין האידיאל. העמקת החיבור הזה ממלאת את חייו של איש התורה, הנאמן לדרך רבותיו אלו.






מורשת ישראל. אסופת מאמרים על התורה, הגות והלכה מוסר ואגדה. מיכאל ברשינסקי הכהן. חיפה, תשע"ד. 313 עמ'. (04-8236008)
ר' מיכאל ברשינסקי הוא בעל-בית חיפאי בוגר ישיבות גבוהות, מצאצאיהם של כמה מגדולי תלמידי החכמים בליטא. הוא עוסק ברוב שעות היום בדרך ארץ בתפקידו בחברת החשמל, אך מקדיש שעות רבות לתורה. הוא כותב בקביעות בירחון 'מורשת' המופץ בשבתות בבתי הכנסת בצפון הארץ, ואת המיטב שבכתביו אסף לקובץ מכובד ובו כעשרים פרקים, בענייני ארץ ישראל וגדולי ישראל ורפואה והלכה והיסטוריה יהודית ומנהגים וענייני תפילה ועוד. בפרק העוסק ב'שלושת השבועות' הוא מצטט בשם ה'דבר אברהם' רבה של קובנה ש'כל יחיד ויחיד שהוא ממתנגדי ארצנו צריכים לבדוק אם הוא מזרעו של אברהם אבינו', כאשר 'חיבת הארץ' אינה תלויה בדבר, אלא מבטאת את הרצון הטבעי והחיובי להשבת עם ישראל לארץ ישראל במהרה בימינו, במעשים ולא רק בתפילות. בפרק המתאר את הגאון הרוגצ'ובר מוסיף המחבר סיפורים וידיעות אישיות מפי סבו שהיה ממקורבי הגאון הזה זצ"ל, וגם הפרק על הרבי הגדול מסאטמר זצ"ל מרגש. אמנם מסקנתו של הכותב בפרק על צניעות בבגדי נשים (עמ' 137), שהגדרות הצניעות ההלכתיות תלויות בעיקר בהנהגות המקובלות - נכונה רק בחלקה, ואין ספק שקיימות גם הגדרות צניעותיות שהן הלכה ברורה וקבועה. בס"ה מדובר בקובץ מרשים ומעניין, יישר כוחו של המחבר.






רופא הנפשות. לקט דברי אמונה ומוסר מהכתבים הרפואיים לרמב"ם. בתוספת פירוש מאת הרב שלמה אבינר. עריכה: אוריה לוי. ירושלים, ספריית חוה, תשע"ה. 297 עמ'. (02-9973168)
השכלתו הרפואית של הרמב"ם נסמכה על הכתבים הקלאסיים של הרופאים היווניים, על לימודיו מרופאי זמנו, ועל ניסיונו הרב וחוכמתו. למורת רוחו נזקק לעסוק בתחום הזה הרבה יותר ממה שהיה חפץ, ובסוף ימיו אף כתב עשרה ספרים רפואיים בנושאים מגוונים, חלקם 'מקצועיים' וחלקם פופולאריים. גם בספרים אלו יש נתחי 'תורה' לא מעטים, והמהדיר ליקט מתוכם פסקאות בעלות ערך לדורות, בתוספת הבהרות ומקורות והסברים מדעיים ועובדתיים וסיכומים והבהרות. הספר מחולק לשישה שערים – מוסר ומידות, חידוש העולם, לימוד ולומדים, בירורי אמונה וחכמה, נפש האדם, ועל הרמב"ם ומשנתו, ובסופו ביבליוגרפיה מקיפה. יישר כוחו של המהדיר העורך. תמוה שספר כזה לא יצא לאור עד עתה!







חנוך לנער. שיעורים ביסודות החינוך. משיחות הרב שמואל טל. יד בנימין, תלמוד תורה 'תורת החיים' ובית הספר לבנות 'טהר', תשע"ד. 41 עמ'. (08-8691696)
האימפריה התורנית שהקים הרב טל שליט"א כוללת גם ת"ת ובי"ס תורני לבנות, ומצודתו החינוכית פרוסה גם עליהם ועל הורי התלמידים הלומדים בהם. שני שיעורים העביר הרב טל להורי התלמידים בענייני חינוך בשנת תשע"ד, שיעור אחד העוסק יותר ב'סור מרע' והשני ב'עשה טוב'. בחוברת כלולים דברים בעניין האתגר החינוכי הקשה בדורנו, החיבור לעם ישראל עם הצורך להתנתק מתרבות הרוב, על אהבה ועל דוגמא אישית, על ערכים ועל משמעת, ועל השלום בבית שהוא הבסיס לחינוך הילדים. אש קודש!





סדר יוצרות המבואר – כונת הלב. ביאור קצר, משולב בין התיבות, בצורה המאפשרת תפילה רצופה עם הבנת כל תיבה. בעריכת הרב יעקב לויפר. בני ברק, מכון 'תכין ליבם', תשע"ה. 384 עמ'. (0527-644565)
נראה היה שבדורות האחרונים הפיוטים הולכים ומשתכחים, והקהילות שאומרות אותן 'כסדר' הולכות ומתמעטות. את הפיוטים כתבו גדולי ישראל מתקופת הסבוראים והגאונים ועד לגדולי הראשונים באשכנז ובספרד, ובגלויות רבות הן היוו חלק אינטגרלי מהתפילה בימים טובים ובשבתות מיוחדות ואף בשבתות 'רגילות'. אפשר להניח שגם בימים ההם, כמו בזמן הזה, יכלו להבין את עומקם של הפיוטים, את הרמזים שבהם למדרשי חז"ל ולפשטי מקראות, את הלשון הדקדוקית המיוחדת שלהם ואת הגימטריאות ומשחקי המילים שבהם רק תלמידי חכמים ויודעי ספר, אבל גם הציבור הרחב המשתתף בתפילה עקב אחרי הדברים והפנים חלק מהמסרים, כאשר הוא יורד לסוף דעתם של מחברי הפיוט רק למחצה לשליש ולרביע. במשך השנים גם נוסח הפיוטים סבל את סבל הגלות – שיבושים 'רגילים' ושיבושי צנזורה, כאשר כל שינוי משבש את המשקל ואת האקרוסטיכון ומקשה יותר ויותר על ההבנה. לפני כשלוש מאות שנה קם גואל חזק לפיוטים בדמות הרוו"ה – ר' וולף היידנהיים איש רוסהיים, שהוציא לאור סדרה מונומנטלית של סידורים ומחזורים מתוקנים ומבוארים ואף מתורגמים, וקיבל על כך שבחים רבים מעטו של החת"ס (שו"ת חו"מ סי' עט): "החכם השלם מו"ה וואלף היידנהיימר שי' שנודע לי מהגאון מחנה לוי ז"ל [הוא רבי צבי הירש הלוי הורוביץ, בנו וממלא מקומו של בעל ה'הפלאה' רבי פינחס הלוי הורוביץ, רבה של פפד"מ ורבו של החת"ס] כילה כמה זמנים בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז, ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע, והוא טרח וקיבץ כמה ספרים למאות הנצרכים לזה העסק והוציא ממון רב" וכו'. בימינו שוב, כשכמעט נשתקעה אמירת הפיוטים, הוציאו לאור ד"ר דניאל גולדשמידט וחתנו יונה פרנקל זכרונם לברכה סדרה של מחזורים לימים נוראים ולרגלים עם פיוטים מוגהים ומבוארים, ומהם כבר 'נבנו' (עם איזכור המקור ובלעדיו) כמה פירושי מחזור חדשים בזמננו. אולם פיוטי השבתות המיוחדות נשארו עדיין בלא גואל, עד שקם ר' יעקב לויפר, ת"ח ומדקדק ומחבר שקדן ולמדן, ובעזרת כמה מביני דבר הוציא לאור ספרון ובו נוסח מדויק עם פירוש קצר ומקורות וביאורים ליוצרות ול'קרובות' לארבעת הפרשיות ולפורים ולשבת הגדול, עם מבוא מקיף המסביר את מבנה ה'קדושתא' על חוליותיה, 'רהיטיה', הסילוק ושרשרות הפסוקים שאחריו, ה'משלש' וה'שבעתא' ועוד. במילואים מוסברים עניינים שעומדים במרכז חלק מהפיוטים אך אי אפשר היה להרחיב בהם בביאור הקצר: המחזורים השונים של השנה, מידות המגילה שראה זכריה הנביא, והסבר ביטויים מוקשים שונים. עבודה מושלמת.






בית הלל. ספר הזכרון למרן רשכבה"ג גאון הגאונים מרנא ורבנא רבי עובדיה יוסף. ירושלים, בית הלל, תשע"ד. תרעט עמ'. (02-5323569)
מערכת כתב העת התורני הנפלא 'בית הלל', בראשותו של הרב יגאל עזרא ובסיועו והדרכתו של הגאון רבי ישראל מאיר יונה, שמצליחה להוציא לאור את הגיליונות הגדושים של הקובץ התורני לענייני הלכה ומנהג 'בית הלל' כמה פעמים בשנה, נטלה על עצמה גם את הכנת הכרך הגדול הזה לזכרו של הרב עובדיה זצ"ל. הפתיחה כוללת עשרות מכתבים ואגרות אל הרב וממנו, רבים מהם תגובות על פסקי הרב בספריו ותשובות הרב עליהן, 'גנוזות' מאת גדולי ישראל מכל הדורות ומכל קצוות הגלובוס, עשרות חידושי תורה והלכה מאת גדולי דורנו שליט"א ובני משפחתו של הרב זצ"ל שנכתבו לכבוד ספר זה, והספר מסתיים בקונטרס גדול של הערות על סדר שו"ת חזון עובדיה מאת הרי"מ יונה. העורך הראשי הרב עזרא הוסיף לספר קונטרס של מעשים והנהגות של מרן הרב עובדיה זצ"ל, והדברים מרגשים ביותר. ייש"כ על חריצותו וזריזותו בספר זה בפרט ובגיליונות 'בית הלל' בכלל, שזכו תמידים כסדרם לקבל חומר הלכתי חשוב מאת הרב זצ"ל.







עֻזְךָ בעמים. ליקוטים חקירות ובירורים בהלכות הנוגעות ליחסים בין עם ישראל לבני נח, ושאלות שכיחות ביחס לעובדים זרים בבתי ישראל. אורח חיים ויורה דעה. הרב עוזיאל כהן. קרית ארבע – חברון, מכון לרבני ישובים, תשע"ד. תיח עמ'. (02-9964722)
לעתיד לבוא הובטח לנו ע"י הנביא ישעיהו (סא, ה-ו) וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלוקֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ. בניגוד לגישה שלא ראוי שמדינה עצמאית תשתמש בעבודה 'זרה' עבור הרבדים הנמוכים של התפקידים במשק – הנביא רואה את זה כחלק ממצבנו החיובי בימות המשיח. כבר עכשיו, כמו במדינות מפותחות אחרות, זהו המצב בארץ באופן חלקי, ובעיקר בעבודות הסיעוד הקשות רבים הם העובדים הזרים. מצב זה כולל בתוכו בעיות וגם פתרונות, קשיים וגם רווחים, ובכל אלו עוסק ספרו של הרב כהן, אברך בישיבת 'אור חברון' בראשות רבה של קרית גת הרב שלמה בן חמו שליט"א. הספר מסודר כסדר סימני השו"ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה, והוא פותח בשאלה אם מותר לגוי ליטול את ידי המטופל בנטילת ידיים לשחרית, ומתיר זאת רק בדיעבד; בהמשך הוא מתיר לאנשי צוות רפואי לטפל בימינו לכתחילה בנוכרי חולה בשבת במלאכות דרבנן, ורק בשעת צורך גדול במלאכות דאורייתא - בהנחה שכאשר מדובר על מניעת פיקו"נ הטיפול בגוי נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה; אינו מתיר כלל להשתתף בשמחה דתית של גוי, ואף לא להיכנס לביתו ביום חגו; וההלכה האחרונה בספר: מותר להשתמש בגוי כמחיצה בפני טומאת מת, כאשר יש סדק בקיר החדר שבו נמצא המת, ורוצים שהטומאה לא תעבור לחדר השני. הספר מסתיים בכמה הערות של הגאון המיוחד בעל 'אורחותיך למדני' מלונדון, ובמפתח שימושי.






בחצוצרות בית ה'. הלכה, טכנולוגיה וחברה. הרב ישראל רוזן. אלון שבות, תשע"ה. 591 עמ'. (zomet@netvision.net.il)
הרב ישראל רוזן נושא על כתפיו כבר שנות דור חלק ניכר מחיזוק המוּדעות וההתייחסות של גדולי הפוסקים לפשטות הטכנולוגיים המתחדשים כמעט בכל יום, וכמה פיתוחים והכרעות וגילויים הלכטכניים במכשירים המצויים היום כמעט בכל בית יהודי רשומים על שמו (אפילו הביטוי השגור 'הלכטכני' הוא המצאתו!...). סודו הוא חריצותו המופלגת, השילוב הקיים בו בין איש חזון לאיש מעשה, יסודיותו ההלכתית ומקצועיותו הטכנולוגית – אנו רגילים כבר דורות לתואר 'רב ד"ר' אבל עוד לא התרגלנו לתואר 'רב מהנדס'... במשך השנים, במקביל לפעילותו בהקמת מכון צומת על שלל פעולותיו, הרב רוזן משמש גם כ'רב ספרא' – הוא כתב עשרות מאמרים הלכתיים והגיש אינסוף חוות-דעת מקצועיות-הלכתיות לגופים שונים, בלי לדבר על היותו פובליציסט ידוע, מראשי הדבּרים של הציבור החרד"לי (שגם בו כבר קיימים גוונים שונים כידוע). הרב רוזן, בוגר ישיבת 'כרם ביבנה', 'נדלק' בזמנו מחזונו של פרופ' זאב לב ז"ל לגרום לשמירת השבת בתעשייה הישראלית בעזרת שיפורים טכנולוגיים ומדעיים חדשים, ומאז הוא 'ממוקד מטרה', ואשרי האיש שמצליח להגשים את חלומו בחייו. הקשר ההדוק שנוצר בינו לבין הגרש"ז אוירבך זצ"ל ותלמידו הרב נויבירט זצ"ל ורבנים חשובים אחרים מכל גווני היהדות, ובעיקר האמון ההדדי בינו לבינם, נתן לרב רוזן 'רוח גבית' משמעותית כדי לצעוד במשעול חייו. עתה החליט לאסוף מ"ט מאמרים בענייני הלכה וטכנולוגיה, שרובם פורסמו בשנתון 'תחומין' שגם הוא פרי רוחו ומרצו של הרב רוזן, ולהציגם לציבור בקובץ אחד. הכרך מכיל, בכמעט שש מאות עמודיו הצפופים, שישה מדורים: שבת – עקרונות; 'מדיניות הלכתית'; בית ומוסד; שירותים ומשק בשבת; ביטחון ורפואה בשבת; כשרות ושמיטה. שער נוסף שהוא כעין נספח לספר עוסק בחברה בת זמננו: על תרבות הטיולים לחו"ל שפושה גם בחברה הדתית והחרדית, על נשים בתפקידים ציבוריים, על פינוי קברים לצורך בניית תשתיות ציבוריות, על שחרור מחבלים להצלת שבוי, על דרכי הודעה על קידוש החודש בימינו ועוד, נושאים הלכתיים שהמשותף להם ולמאמרים ההלכטכניים הוא המבט הכולל שמטרתו לתקן עולם במלכות שד-י, ולהכין דרכים לחיים במדינה תורנית מודרנית, בזמן הזה ובגאולה השלמה שבוודאי תגיע בקרוב. העיון בספר מביא, בנוסף לידיעות הרבות בכל התחומים בהם הוא עוסק, להתרוממות רוח על כך שאנו פוסעים בדרך נכונה ואמיצה. שימשיך הרב רוזן שליט"א להדפיס ולהפיץ את דברי תורתו המשמחים אלוקים ואנשים, וימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.





אכול בשמחה. כשרות המזון ליחיד ולציבור. הרב משה ביגל. קרית ארבע – חברון, מכון לרבני ישובים, תשע"ה. תיח עמ'. (02-9964722)
הרב משה ביגל הוא רבו הנמרץ של הישוב מיתר שבצפון הנגב, ומומחה לענייני כשרות. הוא מקפיד לשתף פעולה במחקריו עם אגרונומים מומחים ועם מומחים בתעשיית המזון, וגם עם אנשי טכנולוגיה הבקיאים בתחום. הוא מדגיש בהקדמתו שאין דין הכשר היום כדין הכשר של פעם, שהיום העולם כפר גלובלי כך שכל כשרות מקומית היא למעשה גם ממלכתית ועולמית ושצריך להתחשב בכך, שהבעיות כבדו מאוד אך גם אפשרויות הפתרון צמחו לאורך ולרוחב – כך למשל אפשר לפקח על מפעלים באמצעות מצלמות ובעזרת מחשבים, עם בדיקות מעבדה ובהצלבות מידע, ובתנאי שמערכות הכשרות מוכנות להשקיע זמן וממון וכח אדם איכותי לצורך עניין חשוב זה. אי אפשר להתעלם גם מהתחרותיות שיש בשוק הכשרות, שגורמת לרצוא ושוב – גם יישור קו לחומרא לא תמיד על פי הצורך, וגם נטייה טבעית לקולא כדי להרחיב את הסמכות והאחריות. בי"ז פרקי הספר ובהרחבות ובנספחים דן הרב ביגל כמעט בכל עניין שיש מקום לדון בו – סוגי הכשרויות והגדרותיהן השונות, מאכלי נוכרים, כשרות בעלי חיים, הכשרת הבשר, סוגיות בענייני בשר וחלב ודגים, המכשירים המצויים היום במטבח המודרני והלכותיהם, מוצרי מזון מעובדים – שמן, ג'לטין, 'שרוולי' נקניקיות, פירות יבשים, מזון יבוא ועוד, חרקים במזון (לדעתו אפשר להגיע לרמת ניקיון סבירה ותקינה-הלכתית בעזרת חומרי ניקוי מסוימים גם בירקות עלים שאינם גדלים בשיטת 'גוש קטיף'), דיני אירוח אצל מי שאינו מקפיד במצוות, שאלות כשרות הקשורות לשבת ולפסח ולשמיטה ועוד. מפתח מפורט מנגיש ספר זה למעיין בו. יישר כוחו של הרב ביגל על ספרו החשוב, עוד מפעל מפואר של המכון לרבני ישובים בראשות הרב רודריגז שליט"א.





על הנסים ועל הטבע. עיון פילוסופי בספרות ההלכה. עזגד גולד. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 334 עמ'. (03-5318105)
בשבעה פרקים מנתח ד"ר עזגד גולד, רופא ופילוסוף בוגר ישיבת הר עציון, את ההתייחסות לניסים בספרות ההלכה והאגדה, היחס בין הנס לטבע, חובת ההודיה על נס מחד גיסא ו'תפילת השווא' לנס מאידך גיסא, ההיתר ליטול סיכון לצורך קיום מצוה והיחס הריאלי לאפשרות התרחשות נס עתידית, הנס כניסיון והיחס לנס כמתנת ה', ועוד ועוד. סגנון הדברים האקדמאי והתוכן המערֵב בין קודש לחול ובין ישראל לעמים לא יערב לכל חיך תורני, אבל הכמות העצומה של החומר ההלכתי, האגדתי, המחשבתי וההיסטורי שנסקר בספר, מהתנ"ך וחז"ל עד תשובות אחרוני דורנו וחוקרים ממקצועות שונים, והצגת הדומה והשונה בין הגישות השונות לניסים ביהדות לבין להבדיל ההתייחסות לניסים בתרבויות אחרות – יעוררו עניין בכל מי שנושא זה קרוב לליבו. מסקנת המחבר, אם לתמצת אותה במשפט אחד: בכל הדורות התהלכו שתי גישות ביהדות, גישה המרחיבה את הנס על חשבון הטבע וגישה המדגישה את חשיבות הטבע ומצמצמת את האירועים הניסיים, כאשר, בהכללה מודגשת, בדורות האחרונים התבססה יותר הגישה השנייה, המצמצמת את משמעות הניסים בחיי היומיום, בלי לנתק בין התנהלות העולם הזה לבין התערבותו של רבש"ע בנעשה בו כאשר כך עולה ברצונו.






בארצות המקרא. מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית. שמואל ורגון. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 450 עמ'. (03-5318105)
כרגיל מעוררים מחקרי מקרא אקדמאיים הסתייגות מובנית אצל בני תורה, כאשר החשש כפול – פגיעה בנוסח המקרא המקובל והמקודש מכאן, ופירושים שאינם מכבדים את אבותינו גיבורי המקרא מאידך. פרופ' ורגון, מרצה ותיק באוניברסיטת בר אילן ואדם שומר מצוות, מצד אחד 'מציל' את המקרא ממבקריו, ומוכיח פעם אחר פעם איך שנוסח הנביאים כפי שהוא לפנינו 'ראוי לבוא בקהל' ושטענות המערערים עליו אין בהן ממש, ועל כך ישובח, ומצד שני מתייחס בעודף רצינות לטענות האלו עצמן, הנראות בעיניו לכאורה כלגיטימיות לגמרי. מחד גיסא חלק מהמאמרים בקובץ, שכולם כבר התפרסמו בעבר על גבי במות שונות, מאיר עיניים, ומצליח לעגן במציאות ההיסטורית פרשות קשות במהלך חייו הארוכים של הנביא ישעיהו, למשל; ומאידך גיסא הוא מגיע למסקנה שהעיוורים והפסחים שנואי נפש דוד (שמ"ב ה, ח) היו כך, פשוטו כמשמעו: דוד 'לא סבל' בסביבתו בעלי מום, ולכן צדקה גדולה עשה כאשר קירב אליו את מפיבשת בן יהונתן בן שאול נכה הרגליים (שמ"ב פרק ט), למרות סלידתו העמוקה מבני-מינו הפגומים... נראה יותר שפירוש זה פגום.




שיעורי עיון. שביעית. משיעורי הרב אליהו חיים בלומנצויג. ירוחם, ישיבת ההסדר, תשע"ה. 165 עמ'. (08-6580101)
הרב בלומנצויג, ראש ישיבת ההסדר בירוחם, הוא מטובי ומוותיקי גידוליה של ישיבת הר עציון. אחרי שנים רבות כר"מ בישיבת הר עציון הוא פתח את הישיבה בירוחם, ושנים רבות הוא מרביץ בה תורה לרבים. לקראת שנת השמיטה הקודמת תשס"ח, ולקראת שנת השמיטה הזו, למד הרב בעיון עם תלמידיו סוגיות רבות בשמיטה ובהלכותיה, כאשר במשך תקופה מסוימת אף עסק 'בשפיר ושליה' של מעשה השמיטה במסגרת ועדת השמיטה של הרבנות הראשית. מתוך השיעורים המוקלטים וכתביו של הרב ערכו כמה מתלמידיו ספר ובו ח"י פרקים המקיפים את רוב ענייני השמיטה ומצוותיה באופן עמוק ומתומצת כאחד, כאשר שני הפרקים האחרונים עוסקים בפתרונות ל'בעיית' השמיטה בזמן הזה – אוצר בית דין מכאן, והיתר המכירה משם. הפרק על היתר המכירה עוסק בכללי ההערמה במצוות, בגדרי 'לא תחנם', במעלותיה וחסרונותיה של מכירת הקרקע לזמן קצוב ו'על מנת לקוץ' ובשילוב ביניהן, וכן באפשרות המכירה לגוי 'על תנאי שיחזיר' והאמצעים למנוע את הפקעת המכירה מעיקרה אם הגוי יערים קשיים בהחזרת הקרקע. בעניין אוצר בית דין מאריך הרב בלומנצויג במקור היתר שמירת הפירות ע"י בית הדין על פי השיטות השונות, ובאפשרות שהחקלאי ייחשב שליח בית דין גם בשלב גידול הפירות, מה שאינו מובן מאליו כלל. חמרא למריה וטיבותא לתלמידיו העורכים.







תורת תמורה. ביאורים וחידושים על מסכת תמורה. מאת אברהם משה אבידן (זמל). ירושלים, 'יד מיכל', תשע"ה. 19+תצ עמ'. (02-6524824)
אחרי ספריו החשובים על הלכות מלכים של הרמב"ם ועל הלכות צדקה ועוד, יוצא לאור עתה פרי חדש מפרדסו השופע של הרב אבידן שליט"א, לשעבר סגן הרב הראשי לצה"ל וראש ישיבת שעלבים, ועכשיו רב קהילה בירושלים; כדבריו – לאחר שנים בתפקידים שונים שב להיות אברך השקוע בעולם העיון התורני והלמדני, כאשר עברו התורני-ציבורי העשיר רק מוסיף לו גוון עמוק של יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. כשהוא קשור בקשר תורני הדוק עם כמה מגדולי הדור לוקח לו הרב אבידן משימות תורניות-למדניות זו אחר זו, והפעם בחר לו את מסכת תמורה, שאינה מן המסכתות שכל אברך בקי בה וכל 'כולל' מכניס אותה לסדרי לימודיו, כשהוא עובר על המסכת שורה שורה ועמוד עמוד ומעמיק ומחדש ומקשה ומתרץ, עד שהגיע לרפ"ד סימנים, מהפרק הראשון על דף ב עמ' א העוסק בלשון לכתחילה ולשון בדיעבד, ועד הסימן האחרון על דף לד עמ' א העוסק בסוגיית עולת העוף שנתמצה דמה מה דינם של מוראתה ונוצתה. המחבר מביא דברי ראשונים ואחרונים ומקשה על דבריהם ומתרץ, והדברים מאירים ושמחים. למעשה מדובר כאן בעבודת צוות: המחבר כתב את חידושיו וביאוריו לאורך המסכת בקיצור נמרץ, בנו הרב דן סִגנן והרחיב והוסיף וביאר, והנכד הרב ירמיהו פריימן השלים וערך ותיקן ושינה, עד שכל הספר נעשה ערוך ומתוקן ומוכן לסעודה.






אֹרח מישרים. ביאורים וחדשים למסכת כריתות. מאת הרב נתנאל חיים פאפע. העורך: הרב ישראל שחור. ירושלים, תשע"ה. יד+247 עמ'. (02-5791581)
זכה הרב פאפע, למדן ליטאי שחי לפני כמאה וחמישים שנה ונפטר בירושלים בשנת תרס"ו, שבן נינו הרב ישראל שחור, דיין בבית הדין הגדול בירושלים, נטל על עצמו לפרסם את כתביו שנותרו בכתב יד ספר אחר ספר. וכך אחרי הביאורים על התורה ועל ההגדה ועל הסידור ועל מגילת אסתר - הגיע זמנו של החיבור על מסכת כריתות הקשה. רק מעט ספרי אחרונים מצויים על המסכת הזו, והביאור הזה שנכתב בזקנותו של המחבר בשבתו בירושלים, הכולל ביאורים מקומיים וגם מערכות רחבות היקף, יהווה עתה נדבך חשוב בהנגשת מסכת זו ללומדים. מרגש לקרוא בהקדמתו של העורך שליט"א שמכל צאצאיו של המחבר זצ"ל נותרה נכדה אחת, סבתו של העורך, כל האחרים נפטרו במגפות ובשאר פגעים בירושלים של פעם; ומנכדה זו נבנה שבט שלם, הנושא בגאווה ובחיבה את שמו של זקן-זקנם, שזכה להיות במשך שנים מתלמידי החכמים החשובים בירושלים, ומקורבם של הרב שמואל סלנט והרב זוננפלד והאדר"ת והראשל"צ הרב יעקב שאול אלישר [יש"א ברכה] ובהמשך הרב קוק ועוד. תורה עתיקה בכלי חדש ומפואר.





עיניך פקוחות. על דרכי השגחה פרטית. אריה יעקב ליבוביץ. ירושלים, תשע"ד. 17+קיד עמ'. (0528-844177)
הרב אריה ליבוביץ משמש כר"מ בישיבה הגבוהה בשעלבים, לומד מעמיק וחוקר תורני ואיש מוסר ומחשבה. בספר קטן כמות זה וגדול מאוד באיכות הוא נכנס לסוגיות שהן כמעט בגדר 'כבשונו של עולם' – דרכו של ריבונו של עולם בהשגחה הפרטית על כל אדם ואדם, והיחס הראוי שלנו כלפי השגחה פרטית זו. הוא דן בשיטות השונות בראשונים ובאחרונים בנושא רגיש זה, במדרגות השונות של ההשגחה הפרטית, בהשגחה נסתרת והשגחה נגלית, בהשגחה מול שכר ועונש מכאן ומול הבחירה החופשית מאידך, ובפרק הסיכום הוא דורש מהקורא לא רק להבין את הדברים - אלא גם להפנים אותם, לחוות אותם, לגרום לכך שכל צעד שגרתי בחייו יהיה מלוּוה בהכרת נוכחותו והתערבותו של ריבונו של עולם. ספר חשוב, עמוק, מרגש ומעשי ביותר לעבודת ה' של כל אדם ירא שמים.






Hidden In the Heights. Orthodox Jewry In Hungary During The Holocaust. Esther Farbstein. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ד. שני כרכים. (02-6526231)
זהו התרגום לאנגלית של הספר 'בסתר המדרגה' - היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה (התרגום המילולי של שם הספר: 'חבויים בגבעות') שיצא לאור בעברית לפני שנתיים ע"י מוסד הרב קוק בכרך עבה אחד, אחרי הספר הגדול 'בסתר רעם' שכתבה המחברת שעסק בהלכה, הגות ומנהיגות יהודית בתקופת השואה. פרק המבוא לספר החדש מתאר את היהדות הדתית בהונגריה 'הגדולה' ערב המלחמה, ואח"כ מתוארים בו התקופה שמראשית המלחמה ועד הכיבוש הנאצי, חלקם של היהודים הדתיים בפעולות ההצלה, מאבקם של יהודי הונגריה על ערכיהם היהודים תחת השעבוד הנאצי ובמחנות הריכוז, ניסיונות השיקום אחרי המלחמה, בעיות הלכתיות ופתרונותיהן ועוד. שואת יהודי הונגריה הייתה שואה מרוכזת, יסודית, מהירה, בלתי נתפסת, שהצליחה להוותנו מעל-ומעבר בגלל שיתוף הפעולה ההדוק בין הנאצים לבין עוזריהם מגויי הארץ, כאשר קצב ההריגה מוגבר ככל שהמלחמה הנוראה הזו מתקרבת לסיומה. הספר מהווה פיצוי משמעותי להמעטת דמות היהדות הדתית בכל ההיסטוריוגרפיה של תקופת השואה.






Mishna and Tosefta Studies. Robert Brody. ירושלים, מאגנס, תשע"ד. 11+169 עמ'. (02-5660341)
פרופ' ברודי הוא אחד מבכירי החוקרים היום בתורת חז"ל בעולם האקדמאי. שנים רבות עסק בעיקר בתורת הגאונים, אך מצודתו פרוסה על כל ספרות חז"ל. בספרון זה תשעה פרקים העוסקים במשנה ובתוספתא ובקשרים שביניהם. כך הוא מסביר מדוע פרופ' שאול ליברמן ביסס את נוסח התוספתא שלו דווקא על כת"י וינה, בוחן אם לתוספתא ישנה מסורת הלכתית שונה משל המשנה, ומגדיר מהם כללי הההדרה ה'נכונים' של ספרות חז"ל על פי כתבי היד. הספר מסתיים בביבליוגרפיה מפורטת ובמפתח.





מקדמי ארץ. קובץ ו. מתורתה של ישיבת קדומים. חידושים ועיונים בפרק 'איזהו נשך', בצירוף הערות משיעורי הרב יצחק בן שחר. ישיבת קדומים, תשע"ד. 195 עמ'. (09-7928129)
לימוד מסכת בבא מציעא בישיבת קדומים הביא את תלמידיה ואברכיה עד לשערי פרק איזהו נשך, ולעיון בכלליו ופרטיו של איסור ריבית. חלק מהבירורים והחידושים של יושבי בית המדרש בקדומים נאספו לקובץ אחד, ובראשו שיעור על מהותו הרוחנית של איסור ריבית מאת ראש הישיבה גיסי הרב יצחק בן שחר שליט"א ושיעור מאת הגרז"נ גולדברג שליט"א על חיובי הלוואה בריבית, במרכזו 'עיוני ריבית' כסדר דפי הפרק, בהמשכו 'הליכות ריבית', ובסופו 'פניני ריבית' - הערות משיעורי ראש הישיבה הכוללים דקדוק בכל אות ואות בדברי הראשונים בסוגיות פרק איזהו נשך, דרך לימוד הדורשת עמל מפרך שלא כל מוחא סביל - אך פירותיה מובטחים למתמידים בה.

פרטיזן
הודעות: 104
הצטרף: ה' פברואר 13, 2014 9:29 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי פרטיזן » ב' אפריל 06, 2015 10:12 pm

הקיק כתב:'המעין' - נתקבלו במערכת ניסן תשעג גיליון 213

בדד. כתב עת לענייני תורה ומדע. גיליון 29. העורך: פרופ' עלי מרצבך. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, כסלו תשע"ה. 171+51 עמ'. (merzbach@macs.biu.ac.il)
הקובץ השנתי האיכותי הזה עוסק הפעם בכמה נושאים הקשורים יותר למדיניות הלכתית בנושאים בעלי היבטים מדעיים, כמו למשל המאמר של הרב גרינצייג מישיבת 'תורת החיים' העוסק בנושא הנדוש-לכאורה של צהבת פיסיולוגית ודחיית ברית המילה, ומסקנתו שאין לדחות כלל מילה של תינוק הסובל מצהבת אפילו משמעותית עם התברר על פי כמה קריטריונים שזוהי באמת צהבת פיסיולוגית 'אמיתית', ואם כן התינוק אינו חולה כלל. הוא תמה על ה'פשרה' המקובלת אצל הרבה מהפוסקים שעד רמה של 12-13 מ"ג% בילירובין אפשר למול למרות שאין ספק שהתינוק נראה צהוב, כי ממה-נפשך – אם הצהבת נקראת 'מחלה' לעניין מילה אסור למול כל תינוק חולה, והצהבת ניכרת בדרך כלל כבר ברמה של 7-8 מ"ג%, ואם אין הצהבת הפיסיולוגית נקראת מחלה – למה לחשוש לה גם ברמות גבוהות (בהתקיים כמה תנאים, תינוק בשֵל ובריא ועוד, כמפורט במאמר)? יתכן אמנם שהפשרה הזו נובעת מהלשון 'צהוב ביותר', כאשר את התיבה 'ביותר' המובאת ברמב"ם השמיטו הרבה פוסקים; לפי הגירסה 'ביותר' המספרים 12-13 מבטאים בדרך כלל רמת צהבת משמעותית, ורק ברמה הזו ציוו חז"ל לחשוש לצהבת הפיסיולוגית ולהתייחס אליה כ'מחלה'. הסיכום של הרב גרינצייג מפורט וברור ומשכנע, אבל אני לא בטוח שבזה תם הדיון בשאלה הבלתי-נגמרת הזו... עוד מאמר עוסק בהכרעות במקרה שאי אפשר להשיג רוב לדעת אחת, מאמר מעניין הדן בזוגיות המיוחדת שבין הבעל והאשה בחסידות גור הידועה בהנהגותיה המיוחדות בנושא הזה, דיון בסוגית 'השוויון בנטל' מנקודת מבט של המדיניות המשפטית תוך ניתוח סוגיות משפט בינלאומיות משיקות ולהבדיל פרקי תנ"ך רלוונטיים, כשמסקנת המחבר שאפשר להגדיר פרמטרים ברורים שיסייעו למערכת לקבוע מתי החברה רשאית ואף חייבת להתחשב ברגשות הדתיים של המיעוט ומתי חובת השוויון גוברת. עוד מאמרים עוסקים במוסר אלוקי ואנושי, בענייני עיבור השנה, ובחשיבות התורנית של הכרת הידע המדעי.


נשמע מרתק ביותר. האם יש אפשרות להשיג את הכתב עת הנ"ל במייל, או חלק ממנו לפחות.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3137
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' אפריל 07, 2015 1:48 pm

מאמרו של ר' אבישי גרינצייג
קבצים מצורפים
גרינצייג.pdf
(427.63 KiB) הורד 465 פעמים

ישדר
הודעות: 9
הצטרף: א' אפריל 19, 2015 7:35 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי ישדר » ג' אוגוסט 18, 2015 3:45 am

הרב הקי"ק תמה אני למה לא ממשיכים בהסקירות המעניינות.

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ב' נובמבר 23, 2015 5:17 pm

האַרְגָּמָן. פורפורה וארג'ואן במקורות ישראל, ועוד בירורים בענייני התכלת. זֹהר עמר. מכון הר ברכה, תשע"ד. 283 עמ'. (02-9709588)
על צבע הארגמן ועל חילזון הארגמון, על הצבע הערבי ארג'ואן - שהוא סוג של צבע אדום שזהה כנראה לארגמן הקדום, על התכלת על גווניה השונים ועל הגוון המדויק של הארגמן ויחסו לצבע התכלת, כל הקשור לנושאים המסובכים האלו כלול בספר החדש והמהודר הזה, שמוצגת בו 'השורה התחתונה' במחקר בעניין התכלת והארגמן ותולעת השני בדורנו, על פי ידיעותיו התורניות והמדעיות הרחבות והדייקניות של פרופ' זהר עמר. הנספחים כוללים מבחר מהמקורות הקלאסיים היוונים והלטיניים בנושא, תיאור דרך הפקת הצבע ארגמן מכנימת הלכּה - דרך שנשארה פעילה ומתועדת עד היום (בניגוד לדרך הפקת התכלת מהארגמונים שמסורתה אבדה והיא שוחזרה בדורנו), ומדריך לפיצוח ארגמונים, שימורם והפקת הצבע מהם, למעוניין בשיטת 'עשה זאת בעצמך'... הספר כולו מנומר בתמונות צבעוניות שממחישות את כל הנאמר בו, וכמובן שבסופו לא נעדר מפתח מפורט. עוד מלאכת מחשבת למופת מבית מדרשו של פרופ' עמר.






פניני מקרא – תהלים. יוחנן שטסמן. ביאור תוכן מזמורי תהלים ע"פ מדרשי חז"ל ופירושי הראשונים. ירושלים, תשע"ד. ט+תכה עמ'. (050-5423300)
פרופ' יוחנן שטסמן משמש כרופא בכיר כבר שנים רבות, כיהן בין השאר בתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי, ונודע כרופאו האישי של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לא רבים יודעים שמצעירותו הוא מלמד מקרא במסגרות שונות, כאשר אהבתו העיקרית היא ספר תהילים. שיעוריו על כל פרקי תהילים הועברו אל הכתב, והם אף הספיקו לזכות לשבחים מאת הרב עובדיה זצ"ל. לא לשוא הציג המחבר כ'מוטו' לספר את הביטוי החז"לי 'קנקן חדש מלא ישן'; כך למשל בפרק קלט הדן בנפלאות ה' הניכרים בעיקר במעשה בריאת האדם, מפנה המחבר לדברי החזון-איש זצ"ל בספר 'אמונה ובטחון' המעמיקים בפלא זה בדיוק, ובפרק הלפני אחרון, פרק קמט, דן המחבר מצדדים שונים בביטוי 'שיר חדש', ומה בדיוק 'חדש' ומיוחד בשיר הכלול בפרק זה, על פי המדרשים והמפרשים השונים. בין השאר הוא מדגיש שדוד המלך משתמש בחרבו לעשות נקמה בגויים – וגם להעמיד את המשפט הכתוב על תילו, כאשר חרב הפיפיות כוללת חרב כמשמעה וגם לימוד תורה, ספרא וסייפא. כל נקודה מובאת עם מקורותיה, והסברים וציטוטים מורחבים מובאים בהערות מפורטות בכל עמוד.




ותהִלתו בירושלים. רות בן פינחס. קרית ביאליק, הדובדבן, תשע"ד. 90 עמ'. (04-8734066)
הסופר ש"י עגנון, שמואל יוסף צ'צ'קס בשמו המקורי, נולד לפני כמעט 130 שנה בגליציה, ובגיל צעיר עלה ארצה. סיפוריו המיוחדים זיכו אותו לימים בפרס ישראל ואחריו גם בפרס נובֵּל, תורגמו לשפות רבות ופרסמו את שמו בעולם כולו. יש בהם מכל הסוגים – סיפורים קצרים וארוכים, תיאורי חיים - בעיקר של עיירות גליציה נוף מולדתו, התמודדות בין המסורת והמודרנה תוך חדירה לנבכי נפש הדמויות שבסיפוריו, וגם ספרים על נושאים יהודיים ממש ('ימים נוראים', 'ספר סופר וסיפור' ועוד). רבים מסיפוריו הם בעלי רקע יהודי ותורני מובהק, אם כי לא לכולם ניתן לתת 'הכשר' רבני. אחד מסיפוריו הקצרים היותר-מפורסמים הוא 'תהלה', שהגיבורה שלו היא קשישה מיוחדת-במינה שחיה בירושלים לפני מאה שנה, ובו מסופר סיפור חייה בהווה והמאורעות הקשים שחוותה בעבר, עד לפטירתה הנוגעת ללב בביתה שבירושלים העתיקה. הסופר מנגיד אותה עם דמויות אחרות מאותה 'ירושלים של מעלה', כשלעומתן האור שבעיניה ובליבה זוהר למרחוק. אך מסתבר שהסיפור התמים והמרגש הזה 'נקרע לגזרים' בעשרות מאמרים וניתוחים ספרותיים אקדמאיים, בהם ניסו חוקרים להוכיח שעגנון הכניס בין המשפטים של סיפור זה ארס אנטי-הלכתי ואנטי-רבני ואפילו אנטי-יהודי, ושכל הסיפור הזה כולו אינו אלא מטפורה להרס העולם היהודי הישן. הגב' בן פינחס דוחה את הניסיונות הנ"ל, מוכיחה שכמעט כל שורה וכל דימוי בסיפור הקצר והמיוחד הזה מקורם בקודש, ושהצדֶקֶת תהלה מגלמת בעיני רוחו של עגנן את דמותה של ירושלים הנבנית דווקא. היא טוענת שגם אם עגנון בעצמו לא כיוון לכל המקורות שהיא מצאה – בוודאי שרובם עמדו לפחות בתת-הכרתו כאשר כתב את הסיפור המקסים הזה. כבר פרופ' שמואל ורסס הציע בזמנו את הכיוון הזה, אבל מבחר המקורות שמציגה המחברת משכנע.





שמועות ראי"ה. שיחות לפרשת השבוע ולמועדים מאת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק. עיבוד: הרב חיים ישעיה הדרי. בראשית-שמות. ירושלים, ספריית אלינר, תשע"ד. 445 עמ'. (02-6202137)
הרב קלמן אליעזר פרנקל היה משומעי לקחו של הראי"ה. במשך שנים רבות השתתף בסעודה השלישית המפורסמות בבית הרב ומאזין ברוב קשב לדרשת הרב, ובמוצאי שבת היה כותב לעצמו את עיקרי הדברים ששפעו מפי הרב כמעיין המתגבר. אמנם הרב זצ"ל דיבר בדרך כלל ביידיש, שילב אגדה והלכה נגלה ונסתר, ולא תמיד היה קל להשיג את עומק דבריו. הרב פרנקל השתדל, וכשהוא פרסם את שמועות הראי"ה על ספר בראשית בתדפיסים לסירוגין משנת תרצ"ט ניכר היה שהדברים צריכים עוד עיבוד.
לפני שנים רבות ייפה הרב צבי יהודה זצ"ל את כוחו של הרב הדרי שליט"א, ראש ישיבת הכותל, להוציא את הדברים כולם במהדורה מתוקנת, והרבה מכשולים וקשיים עמדו בדרכו במשך השנים. עתה אנו זוכים סוף-סוף למהדורה מחודשת ומתוקנת על בראשית ול'שמועות הראי"ה' על שמות, והמלאכה כולה כבר מתקרבת לגומרה. הדברים מסודרים לפי סדר הפרשיות והשנים, מתוקנים ומבוארים ומצוינים ומוערים, וכמעט שניתן להרגיש בהם את הרגשת גן-העדן שחשו שומעי לקחו של הראי"ה בעת דרשת הסעודה השלישית, כפי שתיאר זאת למשל רש"ז אוירבך זצ"ל. נספחים חשובים נוספו בסוף הכרך. פירור לדוגמא: הראי"ה מעיר בדרשת שבת חנוכה מדוע עשה ה' נס כדי שהשמן יהיה מהודר וכשר לכתחילה, ולא עשה נס דומה כדי שהמנורה תהיה מנורה ראויה – והרי הדליקו לדעה אחת על שיפודי מתכת, ולדעה אחרת על מנורה עשויה מעץ! והוא משיב: ללמדנו שגם כאשר גלי צרות פוגעים בצד החומרי שבישראל – הצד הרוחני חייב להישאר שלם ומהודר... תודת הרבים נתונה לרב הדרי שליט"א ולמסייעים לו על הנגשת הפנינים האלו לציבור לומדי תורת הראי"ה.





אורות התורה מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מראי מקום למקורותיו על ידי בנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, נתפרשו והורחבו על ידי צפניה דרורי. קרית שמונה, תשע"ד. 552 עמ'. (04-6942616)
הקובץ הקטן 'אורות התורה' יצא לאור לראשונה בשנת ת"ש, בצל מלחמת העולם ההולכת ומתפשטת, והוא היה מיועד לבודדים-יחסית נוטרי תורת הראי"ה באותו זמן. לאחר עשרים שנה, כשהחל לצמוח הגרעין המפורסם של ישיבת מרכז הרב המתחדשת, הוציא לאור התלמיד צפניה דרורי מהדורה חדשה בברכת רבו הרצי"ה זצ"ל, ומאז יצאו לאור מהדורות רבות נוספות. הישיבה הלכה וגדלה וזכתה לגדל דורות של אנשי תורה צמאי תורת הראי"ה, והגיע העת למהדורה מחודשת ומתוקנת.
בינתיים הרב צפניה דרורי שליט"א עלה צפונה ומונה לרבה של קרית שמונה ואף ייסד בה ישיבה חשובה, ומצודתו פרוסה על פני מפעלים תורניים וחינוכיים רבים. בכל השנים האלו המשיך ללמוד וללמד את הספר היקר הזה עם הערותיו ומקורותיו של הרצי"ה, ועתה הגיעה עתו לצאת לאור מהודר ומושלם, עם ביאור מפורט ומעמיק על כל שורה בדברי האב ועל הערותיו של הבן, בתוספת הבהרות והשלמות ומפתח מפורט. הדברים בהקדמה, המתארים בתמצות את צמיחת בית מדרשו של הראי"ה בדורנו, מרגשים ביותר, וראויים למי שאמרם כשותף בכיר בצמיחה זו.






כי קרוב אליך. לשון מקרא ולשון חכמים. ספר בראשית. יעקב מדן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 438 עמ'. (info@ybook.co.il)
מורי הרב מדן שליט"א, מראשי ישיבת הר עציון, ליקט בספר זה מאות ממהלכיו וחידושיו בעומק הפשט ועומק הדרש-הקרוב-לפשט בפרשות ספר בראשית. מצויים בספר שילובים מפתיעים של גישות שונות בפרשנות תנ"ך מבית מדרשה של ישיבת הר עציון, שהרב מדן, תלמיד מובהק לתנ"ך של הרבנים חנן פורת ז"ל ויואל בן נון, הוא אחד ממוביליו. כך למשל מחדש המחבר, בלי למצוא אף רמז לכך לא בלשון הכתוב ולא באגדות חז"ל, שהסיבה העיקרית שיצחק אהב את עשו (פרשת תולדות) הייתה מפני שעשו וחבורתו סיפקו לו הגנה בשעות הקשות בו הייתה משפחתו בודדה בארץ הנגב. העורך המוכשר, אביהוד שורץ, מביא פירוש זה בהקדמתו לספר כדוגמא לדמיון היוצר החיובי שגם בו נעזר הרב מדן כדי לפרש את הכתובים, אם כי יש מקום לדון האם אין גבולות לגיטימיים לדמיון זה? האם כחז"ל אנחנו? האם מסורותיהם בידינו? כך קובע למשל הרב מדן שהפגיעה בדינה בשכם (פרשת וישב) נבעה מכך שסרה אימת הכנענים מיעקב ומביתו אחרי ההתרפסות המוגזמת שלו לפני עשו (פרשת וישלח), ו'מאזן האימה' חזר לאיתנו רק אחרי מעשה שמעון ולוי. מהלכים יש כאן, חידושים יש כאן, וגם פשוטו של מקרא ומדרש-שהוא-פשט. רוח של מקוריות שורה על הספר הזה, הראשון בסדרה.





ַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ. האורות הגנוזים בפרשת השבוע ובדברי חז"ל. בראשית. מאת הרב שבתי סבתו. ירושלים, תשע"ה. 430 עמ'. (02-9973383)
הרב סבתו שליט"א, ראש ישיבת 'נתיבות יוסף' במצפה יריחו, ידוע בעיקר בעקבות שיטת לימוד התלמוד המיוחדת שלו שנפוצה בעולם, וחלוציותו בהפצת פירושו לש"ס בקלטות ובאמצעי מדיה שונים ועוד. בשעות שאינן לא מן היום ולא מן הלילה מצא מקום להגות גם בתורה שבכתב ולהפיק ממנה תובנות ורעיונות שכל עולמו התורני בנוי עליהן, והכרך הראשון נמסר עתה לעיני הציבור. גם הוא עומד על הפחד המוזר והמוגזם-לכאורה שתקף את יעקב דווקא לקראת הפגישה עם עשו, ולדעתו נקפו ליבו של יעקב על לקיחת הבכורה במעשה מרמה שאינו מתאים למדרגתו הרוחנית כאיש אמת המבקש ללכת על פי שורת הדין. לכאן מכוונת, לדברי המחבר, נבואת ישעיהו 'אל תירא עבדי יעקב', הרומזת לכך שגם על פי מידת הדין יעקב יוצא זכאי בדינו.





סימן לבנים. שיחות פרשת שבוע. ספר בראשית. מאת הרב אליעזר קשתיאל. עלי, בני דוד, תשע"ה. רג עמ'. (korimnavon.co.il)
שיחות לפרשת השבוע מאת הרב קשתיאל, ראש הישיבה לבוגרי צבא בישוב עלי. ה'סימנים' אותם אמר וכתב הרב קשתיאל מחברים בין העבר לעתיד, בין הישן לחדש, בין בית המדרש לחיים מחוצה לו, ובעיקר בין הרב לבין תלמידיו וקוראי ספרו, הכתוב בעומק ובנעימות. בראש פרשת 'וישלח' הוא מבאר את המושג 'פנים' הקשור לפניו היפות של יעקב אבינו שמוזכרות בפרשה בהקשרים שונים, את הירך שבתחתית הגוף שהיא היפך הפנים, ואת ניסיונו של יעקב לרצות את פניו של אחיו עשו כאשר דווקא הוא זה שצולע על ירכו...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 23, 2015 5:59 pm

כך למשל מחדש המחבר, בלי למצוא אף רמז לכך לא בלשון הכתוב ולא באגדות חז"ל, שהסיבה העיקרית שיצחק אהב את עשו (פרשת תולדות) הייתה מפני שעשו וחבורתו סיפקו לו הגנה בשעות הקשות בו הייתה משפחתו בודדה בארץ הנגב. העורך המוכשר, אביהוד שורץ, מביא פירוש זה בהקדמתו לספר כדוגמא לדמיון היוצר החיובי שגם בו נעזר הרב מדן כדי לפרש את הכתובים, אם כי יש מקום לדון האם אין גבולות לגיטימיים לדמיון זה? האם כחז"ל אנחנו? האם מסורותיהם בידינו?


לא ראיתי את הדברים, אבל כמו שהם מובאים כאן (שאין לזה שום רמז בשום מקום), אין מקום לדון בהם, זה פשוט הזוי.

אני חושב שאפילו לפי דברי הרמח"ל שאדם יכול לכתוב סיפור או מחזה על יעקב ועשיו, ובסיפור כזה יש מקום לתיאור מסוג זה. ההבדל בין סיפור או מחזה, שברור בו שמדובר על אדם הממציא סיפור ובוחר רק בדמויות אלו לספר את סיפורו הוא לבין הצעת פרשנות, הוא כרחוק מזרח ממערב.

שער כותש
הודעות: 65
הצטרף: ה' אוקטובר 15, 2015 7:02 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי שער כותש » ב' נובמבר 23, 2015 7:12 pm

מגוחך להפליא.
הרי בפסוק מפורש טעם ההעדפה "כי ציד בפיו", ואם נפרש שלא על פי חז"ל את הפירוש הכי דחוק שנוכל להכניס במילים האלו עדיין לא נגיע לתיאוריה המופרכת הזו, זה דרכו של מדן, מרוב בולמוס ולהיטות ל"תנ"ך בגובה העיניים" הוא נכשל בדמיונות של זאטוט בכיתה ב'.
פשוט הזוי.

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי גבול ים » ב' נובמבר 23, 2015 7:51 pm

ומי שמו לחלק ציון ליעקב אבינו על התרפסותו המוגזמת, ואמנם כך היא גם גישתו של יעקב אבינו בהמשך הדרך, שהרי לא כך ראה את מאזן האימה אלא אדרבה אמר "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ". מה לעשות כנראה היתה ליעקב גישה גלותית...

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 23, 2015 8:53 pm

גבול ים כתב:ומי שמו לחלק ציון ליעקב אבינו על התרפסותו המוגזמת, ואמנם כך היא גם גישתו של יעקב אבינו בהמשך הדרך, שהרי לא כך ראה את מאזן האימה אלא אדרבה אמר "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ". מה לעשות כנראה היתה ליעקב גישה גלותית...


מעבר לגיחוך שבהבעת דעה על מה שלא קראת (הביטוי 'התרפסותו המוזגמת' הוא של הרב קטן), ראה בראשית רבה: "באותה שעה שקרא יעקב לעשו: 'אדוני', אמר לו הקב"ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך". אזכיר לך גם את דברי חז"ל שחורבנות המשכן, המקדש (כולל נדודיו) הם עונש על השתחויותיו של יעקב לעשו, ואת דבריהם על המחזיק באוזני כלב.
(אין בדברי כדי להביע דעה על עצם הפירוש של הרב מדן)

בברכה המשולשת
הודעות: 11597
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' נובמבר 23, 2015 8:55 pm

גבול ים כתב:ומי שמו לחלק ציון ליעקב אבינו על התרפסותו המוגזמת, ואמנם כך היא גם גישתו של יעקב אבינו בהמשך הדרך, שהרי לא כך ראה את מאזן האימה אלא אדרבה אמר "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ". מה לעשות כנראה היתה ליעקב גישה גלותית...


יעויין בדעת זקנים מבעלי התוספות בתחילת וישלח (ובאור החיים הקודם על דברי שמעון ולוי ובגור אריה למרנא המהר"ל בעניין הריגת אנשי שכם וכו' וכו')

(וכמובן שאינני בא לעשות סניגורין לדברים הבעייתיים הנ"ל)

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי גבול ים » ג' נובמבר 24, 2015 5:25 pm

לייטנר כתב: מעבר לגיחוך שבהבעת דעה על מה שלא קראת (הביטוי 'התרפסותו המוזגמת' הוא של הרב קטן), ראה בראשית רבה: "באותה שעה שקרא יעקב לעשו: 'אדוני', אמר לו הקב"ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך". אזכיר לך גם את דברי חז"ל שחורבנות המשכן, המקדש (כולל נדודיו) הם עונש על השתחויותיו של יעקב לעשו, ואת דבריהם על המחזיק באוזני כלב.
(אין בדברי כדי להביע דעה על עצם הפירוש של הרב מדן)


אודה ואתוודה שלא ראיתי את דבריו של מדן [לי אישית מספיקה הגדרתם של חז"ל על דבריו במאמרו במגדים ד "ליצן הדור"] אבל לעצם הדברים חושבני שכוונת כל המקורות שהבאת הם לעצם מלחמת הרוח בין רומי וירושלים, ולא למאזן אימה ארצי, שכן אין משמעות אחרת למלוך המלכים קודם מלכות ישראל או לחורבן בית המקדשות בחייו האישיים של יעקב, אלא למאבק התמידי השורר בין שתי אסכולות אלו של רומי וירושלים. ולפיכך אין קשר בין התנהגות זו למעשה שמעון ולוי שהוא נוגע לתחום ההתנהגות האישית ועליו אמר יעקב כלי חמס מכרותיהם.

בברכה המשולשת
הודעות: 11597
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' נובמבר 24, 2015 6:20 pm

גבול ים כתב:
לייטנר כתב: מעבר לגיחוך שבהבעת דעה על מה שלא קראת (הביטוי 'התרפסותו המוזגמת' הוא של הרב קטן), ראה בראשית רבה: "באותה שעה שקרא יעקב לעשו: 'אדוני', אמר לו הקב"ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך". אזכיר לך גם את דברי חז"ל שחורבנות המשכן, המקדש (כולל נדודיו) הם עונש על השתחויותיו של יעקב לעשו, ואת דבריהם על המחזיק באוזני כלב.
(אין בדברי כדי להביע דעה על עצם הפירוש של הרב מדן)


אודה ואתוודה שלא ראיתי את דבריו של מדן [לי אישית מספיקה הגדרתם של חז"ל על דבריו במאמרו במגדים ד "ליצן הדור"] אבל לעצם הדברים חושבני שכוונת כל המקורות שהבאת הם לעצם מלחמת הרוח בין רומי וירושלים, ולא למאזן אימה ארצי, שכן אין משמעות אחרת למלוך המלכים קודם מלכות ישראל או לחורבן בית המקדשות בחייו האישיים של יעקב, אלא למאבק התמידי השורר בין שתי אסכולות אלו של רומי וירושלים. ולפיכך אין קשר בין התנהגות זו למעשה שמעון ולוי שהוא נוגע לתחום ההתנהגות האישית ועליו אמר יעקב כלי חמס מכרותיהם.


ככל הנראה כתר"ה לא ראה את המקורות שציינתי אני הק' הנוגעים מאוד לעולם הזה ממש

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' נובמבר 24, 2015 7:45 pm

גבול ים כתב:
לייטנר כתב: מעבר לגיחוך שבהבעת דעה על מה שלא קראת (הביטוי 'התרפסותו המוזגמת' הוא של הרב קטן), ראה בראשית רבה: "באותה שעה שקרא יעקב לעשו: 'אדוני', אמר לו הקב"ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך". אזכיר לך גם את דברי חז"ל שחורבנות המשכן, המקדש (כולל נדודיו) הם עונש על השתחויותיו של יעקב לעשו, ואת דבריהם על המחזיק באוזני כלב.
(אין בדברי כדי להביע דעה על עצם הפירוש של הרב מדן)


אודה ואתוודה שלא ראיתי את דבריו של מדן [לי אישית מספיקה הגדרתם של חז"ל על דבריו במאמרו במגדים ד "ליצן הדור"] אבל לעצם הדברים חושבני שכוונת כל המקורות שהבאת הם לעצם מלחמת הרוח בין רומי וירושלים, ולא למאזן אימה ארצי, שכן אין משמעות אחרת למלוך המלכים קודם מלכות ישראל או לחורבן בית המקדשות בחייו האישיים של יעקב, אלא למאבק התמידי השורר בין שתי אסכולות אלו של רומי וירושלים. ולפיכך אין קשר בין התנהגות זו למעשה שמעון ולוי שהוא נוגע לתחום ההתנהגות האישית ועליו אמר יעקב כלי חמס מכרותיהם.


מלבד התפעלותי מכך שחז"ל הספיקו לקרוא את מגדים ד', נראה שלא מספיק שלא קראת את דברי הרב מדן והגבת עליהם, גם לא קראת את דברי ובכל זאת הגבת עליהם.
בדברי כלל לא התייחסתי לשמעון ולוי.
וכאמור, ציינתי שאין בדברי כדי להביע דעה על עצם הפירוש של הרב מדן, אבל דבריך כנגד דבר שלא קראת מזכירים לי את ההוא שהלך לגן חיות, הסתכל ארוכות על הגמל ואמר: "אין דבר כזה".

שברי לוחות
הודעות: 2095
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' נובמבר 24, 2015 8:02 pm

ציד בפיו.jpg
ציד בפיו.jpg (172.18 KiB) נצפה 4989 פעמים

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ב' נובמבר 30, 2015 10:05 am

כדי שהדיונים לא יהיו באוויר - רצ"ב המאמר של הרב מדן מתוך ספרו 'כי קרוב אליך' בראשית. יצא גם על שמות. אכן הדברים מאוד מאוד מחודשים ולא רמוזים כלל בדברי חז"ל על הפרשה, אבל לא נראה לי שהם שונים מהותית מפירושים מחודשים של מפרשים בכל הדורות, ובכל אופן אין בהם לענ"ד שום בעיה אמונית אלא חידושם בלבד...
קבצים מצורפים
ויאהב יצחק את עשו.pdf
מאמרו המדובר של הרב מדן
(97.55 KiB) הורד 205 פעמים

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי גבול ים » ב' נובמבר 30, 2015 10:36 am

הקיק כתב:כדי שהדיונים לא יהיו באוויר - רצ"ב המאמר של הרב מדן מתוך ספרו 'כי קרוב אליך' בראשית. יצא גם על שמות. אכן הדברים מאוד מאוד מחודשים ולא רמוזים כלל בדברי חז"ל על הפרשה, אבל לא נראה לי שהם שונים מהותית מפירושים מחודשים של מפרשים בכל הדורות, ובכל אופן אין בהם לענ"ד שום בעיה אמונית אלא חידושם בלבד...

תודה רבה, אשמח אם תוכל להעלות גם את המאמר על בני יעקב ופרשת שכם.
ברור שאין בדברים הללו בעיה אמונית כל שהיא, אבל הדברים קצת תלושים, ללא מקור משמעותי, השוואה קלושה לגדודו של דוד ותו לא, יתכן שהדברים נכונים ויתכן שהם פשוט רומן על רקע היסטורי.

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ב' נובמבר 30, 2015 2:12 pm

רצ"ב.
קבצים מצורפים
כיבוש שכם הרב מדן.pdf
(147.98 KiB) הורד 208 פעמים

אביגדור
הודעות: 419
הצטרף: ה' יוני 18, 2015 2:38 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אביגדור » ב' נובמבר 30, 2015 2:38 pm

הקיק כתב:כדי שהדיונים לא יהיו באוויר - רצ"ב המאמר של הרב מדן מתוך ספרו 'כי קרוב אליך' בראשית. יצא גם על שמות. אכן הדברים מאוד מאוד מחודשים ולא רמוזים כלל בדברי חז"ל על הפרשה, אבל לא נראה לי שהם שונים מהותית מפירושים מחודשים של מפרשים בכל הדורות, ובכל אופן אין בהם לענ"ד שום בעיה אמונית אלא חידושם בלבד...

מה אתה סח?!
הבסיס הראשון לפירוש מחודש הוא הצורך שבו כל מפרש מחדש ומחדשן נותן טעם לחידושו בכך שהוא: מיישב קושיא/ מדייק את המקראות/ מבאר מאמר חז"ל/ כל התשובות נכונות/ טעם אחר________.
במאמר שהועלה החלק הזה חסר, ומשאיר את הקורא עם השאלה "בשביל מה??"

משה גרוס
הודעות: 313
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 2:13 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי משה גרוס » ב' נובמבר 30, 2015 3:19 pm

דומה שהמניע של הרב מדן הוא ההשוואה המדהימה, אשר כל קורא שעמד עליה יתמה, בין דוד ועשיו. שניהם הסתובבו באותו חבל ארץ עם ארבע מאות איש ריקים ופוחזים.
אמנם מי שבא לפרש את ספר בראשית לא נזקק להשוואה זו, כיוון שיכול לפרש את הפרשה מיניה וביה. אך מי שמנסה לכלול את התנ"ך כולו ככדור - צריך לתת את דעתו על משמעות זו.
כמובן שמה שהציע הרב מדן זו רק אפשרות אחת, וייתכנו נוספות.

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 30, 2015 3:25 pm

משה גרוס כתב:דומה שהמניע של הרב מדן הוא ההשוואה המדהימה, אשר כל קורא שעמד עליה יתמה, בין דוד ועשיו. שניהם הסתובבו באותו חבל ארץ עם ארבע מאות איש ריקים ופוחזים.

וכמובן, אין לשכוח את אדמוניותם של שניהם. זהות שכבר עמדו על כך חז"ל.
וד"ל.

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי גבול ים » ב' נובמבר 30, 2015 8:05 pm

לייטנר כתב:
משה גרוס כתב:דומה שהמניע של הרב מדן הוא ההשוואה המדהימה, אשר כל קורא שעמד עליה יתמה, בין דוד ועשיו. שניהם הסתובבו באותו חבל ארץ עם ארבע מאות איש ריקים ופוחזים.

וכמובן, אין לשכוח את אדמוניותם של שניהם. זהות שכבר עמדו על כך חז"ל.
וד"ל.

כלומר כל ג'ינג'י שמסתובב בנגב עם ארבע מאות איש משוייך אוטומטית לדוד ולהבדיל לעשו?
דומה שגישה זו מגיעה מאלו הסבורים שכל המספרים שבתנ"ך הם טיפולוגיים, ולכן ברור שאם התנ"ך נוקט את אותם מספרים יש איזה שהוא קשר ביניהם, ומכאן ה'השוואה המדהימה', אבל אם המספרים הם כפשוטם הרי ההגיון הפשוט אומר שההשוואה היא מקרית. אין צורך להרחיב כמה גישה זו רחוקה כרחוק מזרח ממערב מהגישה האמונית.
אגב הביטוי ריקים ופוחזים לא נאמר לא בדוד ולא בעשיו, והוא לקוח מיפתח הגלעדי שהיה בצפון.

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 30, 2015 8:09 pm

גבול ים כתב:
לייטנר כתב:
משה גרוס כתב:דומה שהמניע של הרב מדן הוא ההשוואה המדהימה, אשר כל קורא שעמד עליה יתמה, בין דוד ועשיו. שניהם הסתובבו באותו חבל ארץ עם ארבע מאות איש ריקים ופוחזים.

וכמובן, אין לשכוח את אדמוניותם של שניהם. זהות שכבר עמדו על כך חז"ל.
וד"ל.

כלומר כל ג'ינג'י שמסתובב בנגב עם ארבע מאות איש משוייך אוטומטית לדוד ולהבדיל לעשו?
אגב ריקים ופוחזים לא נאמר לא בדוד ולא בעשיו, והוא לקוח מיפתח הגלעדי שהיה בצפון.
דומה שגישה זו מגיעה מאלו הסבורים שכל המספרים שבתנ"ך הם טיפולוגיים, ולכן ברור שאם התנ"ך נוקט את אותם מספרים יש איזה שהוא קשר ביניהם, ומכאן ה'השוואה המדהימה', אבל אם המספרים הם כפשוטם הרי ההגיון הפשוט אומר שההשוואה היא מקרית. אין צורך להרחיב כמה גישה זו רחוקה כרחוק מזרח ממערב מהגישה האמונית.


כשכתבתי 'וד"ל', התכוונתי 'ודי למבין', וכיון שלא הבנת, אז כנראה הדבר לא נועד לך.
לגבי שימוש בביטוי 'ריקים ופוחזים', אתה זה שהשתמשת למעלה באשכול בציטוט מישהו אחר וייחסת את הציטוט לרב מדן, אז אנא, די.
לעניין מספרים טיפולוגיים, הרד"ק משתמש בכלי הזה.
בקצרה, מי שמאמין שספרי התנ"ך כולם מרועה אחד ניתנו, שומה עליו להבין שיש להתייחס לביטויים חוזרים גם אם בספרים שונים.

(בכל הנ"ל, לא התייחסתי לעצם הדברים)

אביגדור
הודעות: 419
הצטרף: ה' יוני 18, 2015 2:38 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אביגדור » ב' נובמבר 30, 2015 8:11 pm

אתם רציניים?
הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 30, 2015 8:13 pm

אביגדור כתב:אתם רציניים?
הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?


עיין שמואל א ל י.
(אמנם יש מה להסביר בזה, השאלה היא אם יש מי שרוצה להבין)

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 30, 2015 8:21 pm

אביגדור כתב:אתם רציניים? הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?
אני לא יודע אם הם רציניים, אבל בדוד נאמר וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

אין לי הכרות עם דרכו של הרי"מ, אבל לפי מה שתואר כאן הוא עוסק בהשלמת פערים, אנלוגיות לאירועים אחרים בתנ"ך, מילים מנחות וכו'. זו אכן דרך לא נפוצה אצל הפרשנים הקלאסיים מזמן הראשונים ואילך (אם כי, ראו למשל כאן), אבל כך היא דרך הלימוד של בעלי המדרשים (לא רק חז"ל, אלא גם אחריהם).

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי גבול ים » ב' נובמבר 30, 2015 8:22 pm

לייטנר כתב:
כשכתבתי 'וד"ל', התכוונתי 'ודי למבין', וכיון שלא הבנת, אז כנראה הדבר לא נועד לך.
לגבי שימוש בביטוי 'ריקים ופוחזים', אתה זה שהשתמשת למעלה באשכול בציטוט מישהו אחר וייחסת את הציטוט לרב מדן, אז אנא, די.
לעניין מספרים טיפולוגיים, הרד"ק משתמש בכלי הזה.
בקצרה, מי שמאמין שספרי התנ"ך כולם מרועה אחד ניתנו, שומה עליו להבין שיש להתייחס לביטויים חוזרים גם אם בספרים שונים.

כנראה הפעם אתה לא קראת היטב.
ההשוואה בין האדמוניים מופיעה בדברי הרב מדן, כמו כן הוא כותב שנאספו אל עישו אנשים רקים ומשווה את זה ליפתח.
אז אנא די.
ועכשיו בצורה עניינית, איני זוכר את דברי הרד"ק ואשמח אם תואיל לציין לי את מקומם, אבל בכל זאת סבורני שתסכים עמי שהשימוש הרב שעושים בכלי זה מוגזם, וממילא השאילה איזה ביטויים נחשבים ביטויים חוזרים ואלו נחשבים ביטויים מקריים, ז"א אין חולק שפרשת אנשי סדום ופילגש בגבעה נדרשות זמ"ז, השאילה עם גדודו של דוד ושל עשיו שישבו מסיבות שונות באותו חבל ארץ נדרשות זמ"ז.

[size=85)[/](בכל הנ"ל, לא התייחסתי לעצם הדבריםsize]

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 30, 2015 8:33 pm

גבול ים כתב:
לייטנר כתב:
כשכתבתי 'וד"ל', התכוונתי 'ודי למבין', וכיון שלא הבנת, אז כנראה הדבר לא נועד לך.
לגבי שימוש בביטוי 'ריקים ופוחזים', אתה זה שהשתמשת למעלה באשכול בציטוט מישהו אחר וייחסת את הציטוט לרב מדן, אז אנא, די.
לעניין מספרים טיפולוגיים, הרד"ק משתמש בכלי הזה.
בקצרה, מי שמאמין שספרי התנ"ך כולם מרועה אחד ניתנו, שומה עליו להבין שיש להתייחס לביטויים חוזרים גם אם בספרים שונים.

כנראה הפעם אתה לא קראת היטב.
ההשוואה בין האדמוניים מופיעה בדברי הרב מדן, כמו כן הוא כותב שנאספו אל עישו אנשים רקים ומשווה את זה ליפתח.
אז אנא די.
ועכשיו בצורה עניינית, איני זוכר את דברי הרד"ק ואשמח אם תואיל לציין לי את מקומם, אבל בכל זאת סבורני שתסכים עמי שהשימוש הרב שעושים בכלי זה מוגזם, וממילא השאילה איזה ביטויים נחשבים ביטויים חוזרים ואלו נחשבים ביטויים מקריים, ז"א אין חולק שפרשת אנשי סדום ופילגש בגבעה נדרשות זמ"ז, השאילה עם גדודו של דוד ושל עשיו שישבו מסיבות שונות באותו חבל ארץ נדרשות זמ"ז.

[size=85)[/](בכל הנ"ל, לא התייחסתי לעצם הדבריםsize]


אני מתנצל. לא הורדתי את הקובץ שהרב קטן העלה כאן (קראתי את ספרו של הרב מדן כשיצא, אבל ידועה לי גישתו ביחס לאדמוניים (וכבר ציינתי לעיל שכבר חז"ל יצרו את ההשוואה בין דוד לעשו בשל אדמוניותם).
כאמור, יש מה להסביר ובכוונת מכוון איני נכנס כאן לבאר את הדברים, מה גם שאין עלי כל חובה לבאר או להסכים עם הדברים. ביחס למספר ארבע מאות (ולא ביחס לדברי הרב מדן הנ"ל או ביחס להיות מספר טיפולוגי או לא), המופיע בכל כך הרבה הקשרים כגדוד לוחם, הלא דבר הוא.

אביגדור
הודעות: 419
הצטרף: ה' יוני 18, 2015 2:38 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אביגדור » ב' נובמבר 30, 2015 9:35 pm

ברזילי כתב:
אביגדור כתב:אתם רציניים? הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?
אני לא יודע אם הם רציניים, אבל בדוד נאמר וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

אין לי הכרות עם דרכו של הרי"מ, אבל לפי מה שתואר כאן הוא עוסק בהשלמת פערים, אנלוגיות לאירועים אחרים בתנ"ך, מילים מנחות וכו'. זו אכן דרך לא נפוצה אצל הפרשנים הקלאסיים מזמן הראשונים ואילך (אם כי, ראו למשל כאן), אבל כך היא דרך הלימוד של בעלי המדרשים (לא רק חז"ל, אלא גם אחריהם).

נו נו. בלי להכנס לשאלת יכולתו של בן דורנו לנקוט בדרך בעלי המדרשים (לא רק חז"ל אלא גם אחריהם), א"א בשופו"א לומר שבעלי המדרשים לקחו את זה למקומות שהרב מדן לוקח את זה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 30, 2015 11:02 pm

ברזילי כתב:
אביגדור כתב:אתם רציניים? הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?
אני לא יודע אם הם רציניים, אבל בדוד נאמר וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

אין לי הכרות עם דרכו של הרי"מ, אבל לפי מה שתואר כאן הוא עוסק בהשלמת פערים, אנלוגיות לאירועים אחרים בתנ"ך, מילים מנחות וכו'. זו אכן דרך לא נפוצה אצל הפרשנים הקלאסיים מזמן הראשונים ואילך (אם כי, ראו למשל כאן), אבל כך היא דרך הלימוד של בעלי המדרשים (לא רק חז"ל, אלא גם אחריהם).


אני מבין שאתה צוחק.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ב' נובמבר 30, 2015 11:14 pm

אוצר החכמה כתב:
ברזילי כתב:
אביגדור כתב:אתם רציניים? הייתי בטוח שמשה גרוס כתב באירוניה... בדוד נאמר בכלל ארבע מאות איש?
אני לא יודע אם הם רציניים, אבל בדוד נאמר וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

אין לי הכרות עם דרכו של הרי"מ, אבל לפי מה שתואר כאן הוא עוסק בהשלמת פערים, אנלוגיות לאירועים אחרים בתנ"ך, מילים מנחות וכו'. זו אכן דרך לא נפוצה אצל הפרשנים הקלאסיים מזמן הראשונים ואילך (אם כי, ראו למשל כאן), אבל כך היא דרך הלימוד של בעלי המדרשים (לא רק חז"ל, אלא גם אחריהם).


אני מבין שאתה צוחק.


אף אחד לא הבין כאן שהרב מדן הוא זה שצוחק?

הדברים הם סאטירה על השלמת פערים, מילים מנחות, אנלוגיות לאירועים אחרים בתנ"ך ושאר ירקות.

נקודת השיא של הסאטירה היא הקטע שבו מסביר הרב מדן למה ראו חז"ל לדרוש את עשו לגנאי:

האם על סמך דיוקי מילים הניתנים לפריכה???
כמובן שלא ולא!!
הרי לא יעלה על הדעת שחז"ל דרשו על סמך דרשות חז"ל.

חז"ל דרשו את עשו לגנאי, משום שהם מצאו שהוא דומה לדוד.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ב' נובמבר 30, 2015 11:18 pm

משה גרוס כתב:דומה שהמניע של הרב מדן הוא ההשוואה המדהימה, אשר כל קורא שעמד עליה יתמה, בין דוד ועשיו. שניהם הסתובבו באותו חבל ארץ עם ארבע מאות איש ריקים ופוחזים.


ההשוואה המדהימה, עליה כל קורא יתמה, אינה אלא פרי דמיון ורוח ובלימה, מהומה על לא מאומה.
עשו, אם לא אכפת לך, לא הסתובב בנגב עם ארבע מאות איש, אלא בהר שעיר. אבא שלו היה גר בנגב. מעבר לזה אין שום רמז לשום מסקנה (אא"כ מקבלים את זה שאבימלך הלך ליצחק כראיה לכך שעשו הבריון פוצץ לו את הצורה. עם ארבע מאות איש, אלא מה).

ההדבקה של הארבע מאות איש של עשו לנגב מגיעה רק מתוך הקישור שלו לדוד שהסתובב בנגב ומכאן ההשוואה המדהימה עליה כל קורא יתמה.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ב' נובמבר 30, 2015 11:31 pm

לייטנר כתב: המופיע בכל כך הרבה הקשרים כגדוד לוחם, הלא דבר הוא.


כל כך הרבה? היכן עוד, חוץ מדוד ועשו?

אגב, בדוד כארבע מאות.

מה שנכון נכון
הודעות: 9377
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' נובמבר 30, 2015 11:38 pm

אגב המעשה דאבימלך ויצחק היה ע"פ סדר הכתובים לפני היות עשיו בן ארבעים שנה, [והפסוק ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו היה לפי חז"ל עוד קודם להיותו בן טו], ואילו את הארבע מאות איש של עשיו מצינו רק בפרשת וישלח בהיותו בן צז שנה.
וכך בפשטות עולה גם ממה שמשמע מחז"ל שהארבע מאות איש היו מבני עשיו ולא שכירי חרב. [ולכן קבלו שכרם ע"ז שנשמטו מלבוא עם עשיו בכך שנמלטו ארבע מאות איש מבניהם/מעמם בימי דוד].

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' דצמבר 01, 2015 11:05 am

צופר הנעמתי כתב:
לייטנר כתב: המופיע בכל כך הרבה הקשרים כגדוד לוחם, הלא דבר הוא.


כל כך הרבה? היכן עוד, חוץ מדוד ועשו?

אגב, בדוד כארבע מאות.


היחס אל גדוד כולל בתוכו גם את ה'מאתים היושבים על הכלים' שמוזכר במפורש אצל דוד פעמיים, ובסה"כ אצל דוד 3 פעמים.
כלומר, תיאור גדוד יכול להופיע כ'שש מאות' (שופטים ג לא, יח יא, ש"א יד ב?, ש"א כג יג, ש"א ל ט, ש"א כז ב, ש"ב טו יח)
או כגדוד לוחם כ'ארבע מאות' (בראשית לב-לג, ש"א כב ב, ש"א כה יג, ש"א ל י)

לגבי ההתייחסות המהותית כיצד מקובלת על חברים פה האמירה שארבע מאות האנשים שהלכו עם עשו היו מבניו (כ50 שנה לאחר שנישא), ולא האמירה שעשו הגן על יצחק בעזרת גדודו, כלל לא אתייחס (מבלי להשוות חלילה וכו').
כנ"ל ביחס לשאלה היכן הסתובב עשו במשך השנים הרבות שחי, האם כל חייו הסתובב בהר שעיר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' דצמבר 01, 2015 12:15 pm

גבי ההתייחסות המהותית כיצד מקובלת על חברים פה האמירה שארבע מאות האנשים שהלכו עם עשו היו מבניו (כ50 שנה לאחר שנישא), ולא האמירה שעשו הגן על יצחק בעזרת גדודו, כלל לא אתייחס (מבלי להשוות חלילה וכו').


אם האמירה שהיו מבניו היא מדרש מה הבעיה בעניין?

אם אני אכתוב שאמו של אברהם אבינו היה שמה דולציניאה, גם תשאל מדוע האמירה ששמה היה אמתלאי בת כרנבו מקובלת והאמירה שלי לא, (מבלי להשוות חלילה וכו')?

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' דצמבר 01, 2015 12:36 pm

אוצר החכמה כתב:
גבי ההתייחסות המהותית כיצד מקובלת על חברים פה האמירה שארבע מאות האנשים שהלכו עם עשו היו מבניו (כ50 שנה לאחר שנישא), ולא האמירה שעשו הגן על יצחק בעזרת גדודו, כלל לא אתייחס (מבלי להשוות חלילה וכו').


אם האמירה שהיו מבניו היא מדרש מה הבעיה בעניין?

אם אני אכתוב שאמו של אברהם אבינו היה שמה דולציניאה, גם תשאל מדוע האמירה ששמה היה אמתלאי בת כרנבו מקובלת והאמירה שלי לא, (מבלי להשוות חלילה וכו')?


ראשית, אני חושב שאפשר להעביר את כל הדיון הזה לאשכול נפרד.

כתבתי ההתייחסות מהותית, והתכוונתי לכך.
אם הדיון הוא על עצם זכותו של ת"ח כלשהו לדרוש דבר שלא נכתב בתושב"כ או נרמז בתושב"ע, זה דיון עקרוני, ולא לכך כיוונתי.

יש לברר האם אי הסכמתם של החברים היא בגלל האומר או בגלל הנאמר.

הקיק
הודעות: 337
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' אפריל 13, 2016 2:50 pm

חבל נחלתו. מאמרים ותשובות בדיני תורה. חלק חמישה עשר. מאת יעקב אפשטיין. שומריה, תשע"ד. 384 עמ'. (emuna54@netvision.net.il)
הרב אפשטיין הוא מוותיקי החוקרים של 'מכון התורה והארץ'. מעצמונה שבגוש קטיף עבר אחרי הגירוש לשומריה שבצפון הנגב, לשעבר קיבוץ קטן של השומר הצעיר - ועתה יישוב תורני גדול ופורח. כבכל שנה הדפיס עתה כרך נוסף בסדרה 'חבל נחלתו', ובו עשרות מאמרים ובירורי הלכה ותשובות למעשה בכל חלקי השו"ע. רבות מהתשובות מלוּווֹת בהערות הגאונים הרב יעקב אריאל והרב אביגדר נבנצל שליט"א. בין התשובות נמצאים הדרכה להכנת משקה נענע חם בשבת (כדי שלא להיכשל בבעיות של בישול, סינון, ליבון ועוד), בירור אם מותר לבשל כמות קטנה של בשר עם חלב לצורך בדיקה מעבדתית-מדעית, השאלה האקטואלית והכאובה בדבר דרך גיורם של גרים קטנים, כללי המותר והאסור ב'גניבת לקוחות', אכילת איסורים ע"י הכוחות הלוחמים בזמן לחימה ועוד.








דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
עיונים בהלכות תשובה לרמב"ם מיוסדים על חידושיו של הרב יהונתן רוזין. חלק א. דניאל רייזר. ירושלים, יד הרב ניסים, תשע"ד. 185 עמ'. (02-5633789)
ט"ו פרקים בענייני תשובה כפי שהם מתומצתים בחלק הראשון של הלכות תשובה שבספר המדע להרמב"ם ובשאר ספריו וכתביו, פרי לימוד משותף של התלמיד - הלמדן והחוקר דניאל רייזר, עם הרב ר' יהונתן רוזין, ר"מ בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים. החיבור בין תלמיד קשוב, איש תורה ואקדמיה, עם רב חריף ודייקן ולמדן, הניב פירות משובחים, ובהם נדפס סוף-סוף מעט מתורת הרב רוזין שליט"א שבינתיים כולה תורה-שבעל-פה. השילוב המיוחד הזה של למדנות עם מחקר-תורני מצא חן בעיני 'יד הרב ניסים', והספר, ראשון בסדרה, יצא כלול בהדרו, מהדיון בפרק הראשון בהבדל הגדול במשנת הרמב"ם בין המושגים 'חלק לעולם הבא' ו'חיי העולם הבא' - ועד הדיון בין הרמות שונות של ריצוי החבר המפורטות בפרק האחרון.













בסתר ההר. עיון בשבע אגדות חז"ל על התשוקה לשלמות, להתעלות ולהארה אלוקית. מאת יהונתן שמחה בלס. נוה צוף, תשע"ד. יב+254 עמ'. (03-9072154)
הרב בלס, רבו של היישוב נוה צוף שבבנימין, משמש גם כראש כולל 'רצון יהודה' בפתח תקוה. עיקר עיסוקו בפסיקת הלכה ובהוראתה, אך הוא מעמיק גם בדברי אגדה - לפני שנים הוציא לאור את הספר 'מִנֹפֶת צוף' על שני כרכיו ובו ביאור של סוגיות קשות מתוך ספר 'מורה הנבוכים' של הרמב"ם, ועתה פנה לפרש שבע סוגיות אגדתיות בתלמוד בדרך עצמאית משלו, המבוססת על כתבי המהר"ל ומרן הרב קוק וגדולי החסידות והקבלה, וגם על מקורות רבים מספרי פוסקים ופרשנים. המחבר מעיד על כך שבבסיס פירושיו עומדים הרמזים הנמצאים בכתובים ובדברי חז"ל עצמם, אך ענפיהם ופירותיהם הם מהפשטות המתחדשים בלב מי שזוכה להעמיק בדבריהם מתוך אמונה וענווה, ולקבל סייעתא משמיא לכוון לאמיתה של תורה. כך על פי דבריו הדיון בין אביגיל לבין דוד המלך 'בסתר ההר' הוא למעשה ויכוח עמוק על איכות החיבור שבין המלכות לבין הרוחניות, בין זכותה של מלכות בית דוד להתערב ולהכריע בענייני העולם לבין הגבולות של הזכות הזו, כאשר בסופו של דבר מקבל דוד את דעתה המאזנת של אביגיל הנביאה...









הכתב והמכתב. פרקי הדרכה והנחיה באמנות הכתיבה התורנית. חלק ראשון. מהדורה שניה. עובדיה חן. אשדוד, מכון הרב מצליח, תשע"ד. 5+תמד עמ'. (052-7654216)
בדורנו, עקב התרבות הלומדים וקלות ההדפסה, יוצאים לאור ב"ה כמויות בלתי-נתפסות של ספרים תורניים מכל הסוגים ומכל הגוונים. לעיתים ההבדל בין ספר לספר אינו בערכו וחשיבותו של המחבר שליט"א או בתוכן המצוי בו, אלא באיכות הכתיבה והעריכה, בניסוח ובסגנון, בנוחות הסדר ובמפתוח התקין ועוד. ספר זה בא לסייע בידי הכותב והעורך להרים את רף האיכות של המאמר או הספר שהם עמלים עליו, באופן שהקורא והלומד יפיקו מהם את התועלת המרבית. הוא מכיל כ"ג פרקים ובהם עצות והנחיות והוראות בענייני תוכן וצורה, סגנון ופיסוק, סדר וקיצור, כתיב וניקוד, כללי רישום של הפניות וציונים, דרכי שימוש במליצות ובכינויים ועוד ועוד. הספר מבוסס בעיקרו על הדרכות שקיבל המחבר מפיו ומפי כתביו של הרב הגדול נאמ"ן ס"ט, רבי מאיר מאזוז שליט"א, כמסורתם הדווקנית של חכמי תוניס, וכן לקט ממקורות רבים נוספים. תועלת גדולה עשויים להפיק מהספר גם מחברים מנוסים.









המידות שהתורה נדרשת בהן. הרב משה המאירי אוסטרובסקי. עורכים: שמואל מרקוביץ ושאול יהלום. ירושלים, הוצאת 'שם', תשע"ד. 387 עמ'. (brayta.hamidot@gmail.com.)
הרב אוסטרובסקי-המאירי היה אחת מהדמויות הבולטות בירושלים שלפני קום המדינה - איש חינוך ומעש ממקורביו של הראי"ה קוק זצ"ל. בין שאר פעליו היה ממייסדי שכונת קריית משה ושימש גם כרבה הראשון (השדרה המרכזית של השכונה נקראת היום על שמו) וחבר 'הוועד הלאומי', אך בעיקר נודע כאחד מראשיו של המוסד החשוב 'בית המדרש למורים מזרחי' (היום - מכללת ליפשיץ), בו שימש כר"מ ראשי. בין הספרים והמאמרים הרבים שחיבר התפרסם בעיקר הספר 'המידות שהתורה נדרשת בהם' שיצא לאור בשנת תרפ"ד, שבא בעיקר כדי לקרב לליבם ולמוחם של תלמידיו, מורי העתיד, את החלק הזה של התורה שבעל פה, שלעיתים נראה רחוק מההיגיון ההלכתי ומפשט הכתובים. הרב המאירי אכן מביע בהקדמתו את פליאתו על כך שבדורות האחרונים כמעט שלא עסקו בחלק חשוב זה של התורה, ואחרי עיון עמוק בסוגיות הרלוונטיות ובמעט הספרים החשובים העוסקים בנושא (וגם בכתבי כמה חוקרים), והוראת הנושא לתלמידיו במשך שנים - הוא חיבר ספר שבא להסביר ולחזק את הקשר בין התורה שבכתב לבין ההלכות שנלמדו ממנה ע"י חז"ל לתקופותיהם בעזרת ה'מידות' בהתאם לשיטות השונות. הספר עורר בזמנו עניין רב, והראי"ה קוק נתן לו הסכמה חמה ואף צירף לה צרור הערות. גם היום המידות ודרכי השימוש בהן אינן בראש מעיינם של הלומדים, ותקוותם של העורכים והמוציאים לאור היא שהמהדורה המחודשת והנאה הזו, שיצאה לאור ביוזמתם וסיועם של בני הדור השלישי והרביעי למשפחת אוסטרובסקי (הרב עצמו לא זכה לילדים), תקרב את ציבור לומדי התורה למשנתו הסדורה של המחבר בנושא חשוב זה.







עֵת לְחֶנְנָהּ. בירור הלכה בענייני בניין המקדש השלישי, חידוש עבודת הקרבנות, ועלייה להר הבית בזמן הזה. יצחק שטרן. יד בנימין, תשע"ג. 299 עמ'. (054-2345364)
הרב יצחק שטרן הוא אברך בישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, ממגורשי גוש קטיף. בזמן בניית ביתו הפרטי החדש עלה בדעתו, בעקבות דברי ראש הישיבה הרב שמואל טל שליט"א, שקיים קשר ישיר בין הגירוש ההוא - לבין השכינה המגורשת מביתה כבר דורות רבים. לכן לקראת הכניסה לביתו החדש הוא למד באופן יסודי את הסוגיות הקשורות לייחס לבית מקדשנו ולהר הבית בזמן הזה, וחיבר ספר למדני העוסק בענייני מקדש ומלכות, הגדרת 'רוב יושביה עליה', היתר וחובת הקרבת קרבנות ציבור בטומאה, דינם של כהני חזקה לגבי הקרבת קרבנות, נדבת שקלים לקרבנות ציבור בזמן הזה, התחום המותר לכניסה להר הבית ועוד.






כי קרוב אליך. לשון מקרא ולשון חכמים. ספר שמות. יעקב מדן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 575 עמ'. (info@ybook.co.il)
בכרך על ספר שמות הרב מדן מכנס שוב מאות ממהלכיו וחידושיו בעומק הפשט ועומק הדרש-הקרוב-לפשט, כאשר בסוגיות הלכתיות בדרך-הטבע הגישה מעט שונה מאשר בפרשות הסיפוריות - אבל העיקרון זהה: המחבר מאמין שגם בדרשותיהם הרחוקות מהפשט עמד פשוטו של מקרא נגד עיניהם של חז"ל, והוא לא בא אלא להצביע על הקשרים בין שני מישורים אלו, לעיתים בדברים נועזים ומחודשים; וכלשונו: "אין לנו ספק שמדי פעם נתעה בדרכנו ונטעה בה, אך אנו מאמינים שבמאמץ משותף עם קוראינו נגיע בסופו של מסע ארוך לאות הקטנה שלנו בתורה". כך למשל מסביר הרב מדן שהקשיית וחיזוק לב פרעה לא היו שלילת בחירתו החופשית, אלא - כמו אצל סיחון (דברים ב, ל), וכמו התואנה שגרם ה' ששמשון יבקש מפלשתים (שופטים יד), וכמו חטא בני עלי שחפץ ה' להמיתם (שמ"א ב, כה), וכמו אצל ירבעם שלא שמע אל העם כי הייתה סיבה מעם ה' (מל"א יב) – ה' מכווין את המציאות כך שיעמוד ניסיון קשה לפני החוטא, אך בשום אופן לא ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. הבחירה החופשית לא נשללת לעולם!








חלוצים לציון. הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק. יוצא לאור במלאות תשעים שנה להקמתה של בני ברק. משה נחמני. אור האורות, תשע"ד. 260 עמ'. (054-3082238)
הסיפור האמיתי של הקמת המושבה בני ברק, פרי מחקר מעמיק ונרחב. רוחו של הרב קוק ששרתה על הבונים הראשונים לא באה לידי ביטוי בדרך כלל בתיעוד המקובל של העיר, והדבר לידי תיקון בספר זה באופן מרתק וגם משכנע. המחבר לא בא להתריס או לפתוח במאבק היסטורי, אלא מציג את העובדות לפני הקורא מחפש האמת, ואידך זיל גמור.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים