'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

[הקיק]

דעת סופרים. פירוש על תורה נביאים וכתובים, מיוסד על פי דברי רבותינו הראשונים והאחרונים. מאת הרב חיים דב רבינוביץ. מהדורה חדשה ומתוקנת. ספר מלכים ב. ירושלים, מכון דעת סופרים, תשע"ד. תלט+1047 עמ'. (03-5792612)
כרך נוסף מתוך המהדורה החדשה של הפירוש הוותיק 'דעת סופרים' מאת הרב רבינוביץ זצ"ל, המשלב בין דברי חז"ל וגדולי המפרשים לבין ביאורים ופירושים מאת המחבר עצמו במינון עדין ומיוחד. כך מבוארים הפסוקים הבודדים כפשוטם וכמדרשם – וגם סוגיות שלמות, כולל בירורים לשוניים והיסטוריים, ובתוספת מקורות וטבלאות ומפות. בסוף הספר נוסף קונטרס עם עשרות שיעורים מוכנים, שהם למעשה מדריך להוראת הספר. כרך זה משלים את 'דעת סופרים' החדש על נביאים ראשונים, המהווה כלי עזר ראשון-במעלה בעיקר למורים ולמורות שאינם מחפשים גישה אקדמאית לתנ"ך, אלא ביאורים נעימים ונשמעים בדרך הפשט ובעקבות חז"ל.








כוכבי אור. נצנוצי אורות מקדושת מעגל השנה. חנניה רכל. רמת השרון, תשע"ד. 152 עמ'. (055-6611916)
הרב חנניה רכל משמש כר"מ בישיבת רמת השרון, שבראשה עומד הרב ראובן ששון שליט"א מחבר סדרת הספרים 'טללי חיים', ונשיאה הוא אביו הרב נחום רכל שליט"א. הרב חנניה נוהג לשלוח לתלמידי הישיבה שנמצאים בשירות צבאי כל ערב שבת, וכן בימי זיכרון לגדולי ישראל, מסרון ובו דבר תורה קצר מבוסס על המדרש וכתבי החסידות ומרן הראי"ה ועוד, דברים קצרים, קליטים, נשמעים ומשפיעים. מעגל מקבלי המסרונים הקבועים הלך והתרחב והתגובות עליהם היו נלהבות, ולכן רחש לבו דבר טוב ללקט כמאתיים ממסרוניו ולסדרם לפי סדר ימות השנה במעין 'פנקס כיס' נאה ומהודר, לתועלת הרבים. אציג דוגמא אחת: המסרון האחרון בחוברת עוסק בתיקון חצות, והוא נכתב בעיצומו של שירות מילואים: 'קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'. חסידים שבכל דור ודור קמים בחצות ומצטערים בצער השכינה ודודה, במסתרים תבכה נפשם מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאומות העולם. ובדור התחייה קמים באשמורת הלילה, לשמירה, סיור או הקפצה, בנים צעירים מלאי רוח וגבורה, ומקימים שכינתא מעפרא. התעוררי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי, קורבה אל נפשי – גאלהּ... פה צאלים תובב"א'.






אסיף. שנתון איגוד ישיבות ההסדר. גיליון ב. ירושלים, איגוד ישיבות ההסדר וישיבת תורה בציון, תשע"ה. 2 כרכים. (ktavet.asif@gmail.com.)
זוהי ההופעה השנייה של כתב עת חדש זה, המופיע הן בדפוס והן באתר המיוחד לו, ומבקש להיות הבית המרכזי של היצירה התורנית בישיבות 'שלנו'. כרך אחד עוסק בענייני תלמוד והלכה, והאחר בענייני תנ"ך, מחשבה, חסידות, אישים ושיטות וספרים וסופרים. בין הכותבים תלמידים ואברכים, ר"מים, ראשי ישיבות וכוללים, וגם אנשי חינוך ומעש בוגרי ישיבות ויודעי ספר. כתב העת מופיע בעתו ובזמנו כפי שהובטח בגיליון הקודם, והוא באמת מלא וגדוש: נמצאים בו מאמרים בענייני מסכתות יבמות ובבא קמא, בענייני התפילה והלכותיה, ביניהם בירור בנושא האקטואלי של שימוש בכלי נגינה בבית הכנסת בשעת התפילה, נושא שבו נחלקות הדעות במחננו מקצה לקצה (אין במאמר הכרעה, אלא הצגת הצדדים ההלכתיים בעד ונגד ועיון בנימוקיהם). מאמר אחר עוסק בדין דיבור בבית הכנסת ובבית המדרש שלא בשעת התפילה, ובו נעשית חלוקה בין עיקר הדין המתיר דיבורים לצורך - ובין מידת חסידות ודרכי חינוך שעל פיהן ראוי להחמיר, ועוד עשרות מאמרים חשובים, בהם כמה העוסקים בבירור שיטותיהם האמוניות של ריה"ל ורמח"ל ורבי נחמן והרב קוק והרב סולוביצ'יק והרב אשכנזי ('מניטו') ועוד, וביקורות ספרים מעמיקות. יישר כוחם של חברי המערכת שהתחילו ברגל ימין, ושל ראשי ישיבת 'תורה מציון' המסייעים לפרויקט זה; עתידו של כתב עת זה עוד לפניו.






זכר לעולם בריתו. פרקי מחקר, פרשנות וחינוך. אסופת מאמרים. אלעזר טויטו. עורך: אוריאל טויטו. אלקנה-רחובות, הוצאת מכללת אורות ישראל, תשע"ד. שני כרכים. (03-9601234)
פרופ' טויטו ז"ל נולד באלג'יריה, העפיל ארצה בשנת תש"ו, נכלא בקפריסין - אך הספיק להתגייס לפלמ"ח ולהשתתף בכל מלחמות ישראל. במקביל למד ולימד במסגרות שונות ועלה במדרגות האקדמיה, כשעיסוקו העיקרי הוא במקרא ובפרשניו, בקדושה ובטהרה. אך למעשה יותר מאשר היה חוקר - היה מחנך, והוא זכור לטובה בערגה ע"י אלפי תלמידיו בארץ ובעולם. עשרות ממאמריו ומחקריו שנדפסו ושעדיין לא נדפסו נאספו בשני כרכים מהודרים בחמישה שערים, המכבדים את מחברם ז"ל, את בנו המוכשר העורך שליט"א, ואת מכללת 'אורות ישראל' באלקנה וברחובות בנשיאות הרב פרופ' גוטל שליט"א שנטלה על עצמה לכבדו במותו, אחרי שבחייו שימש בה כמרצה וכראש המועצה האקדמית.







הלכות תפילה. מקורות ועיונים. מאת הרב דוד ברופסקי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ד. 18+שלב עמ'. (02-6526231)
שלושים פרקים של בירורים הלכתיים ועיוניים בפרקי התפילה של ימי החול, מנטילת ידיים של שחרית ועד קריאת שמע על המיטה. הרב ברופסקי מלמד בישיבת הר עציון ופרסם פרקים רבים בענייני תפילה ומועדים באתר בית המדרש הווירטואלי של הישיבה, ולתועלת המתפללים המעמיקים, שאינם רוצים שתפילתם תהיה רק מן השפה ולחוץ, הוא אסף חלק משיעוריו בענייני תפילה לכרך מהודר זה. בפרקים הראשונים העוסקים בנטילת ידיים, בברכות התורה ובברכות השחר הוא עוסק הרבה בשאלה מה יעשה האדם שהיה ער כל הלילה, ומביא את חילוקי השיטות והדינים בנושא. בענייני ק"ש על המיטה הוא דן בשאלה האם קריאת שמע קודמת או ברכת המפיל, מברר האם ברכת המפיל היא ברכת שבח על ההנאה שבשינה, שמברכים אותה סמוך לפני ההירדמות וא"כ אין לברך אותה כאשר מתעורר ספק אם האדם ירדם, או שהיא שבח כללי על תופעת השינה – נפקא מינה כמובן עד כמה יש צורך להקפיד שלא להפסיק בין הברכה לשינה בדיבור וכד'. הדברים ערוכים באופן ממצה וברור.











תלמוד ישראלי. הדף היומי לילדים. קטעים נבחרים מהדף היומי. בעריכת אבי רט. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. שבעה כרכים. (info@ybook.co.il)
התלמוד הבבלי הוא נשמת האומה, והדבר בא לידי ביטוי בימינו בעיקר במקום החשוב שנוטל לימוד הדף היומי בציבור הדתי הרחב, לאו דווקא אצל בני תורה מובהקים. החיזוק לאבי המשפחה לאחוז בקרנות הלימוד היומי, אחיזה שאינה תמיד קלה בסדר היום העמוס בעולמנו המודרני, תלוי גם בחשיבות שרואים בכך בני המשפחה, גדולים וקטנים. ומעבר לכך – חבל שגם בני הנעורים לא יזכו לטעום מעט מטעמו המשובח של לימוד רציף יומי 'עם הגדולים'. המחנך והסופר אבי רט סיים בכרך זה (חולין עד נידה) מפעל נפלא, מאוייר ומוסבר ומנוקד, ובו לקט סוגיות כסדר הדף היומי המותאמות לילדים ובני נוער, ומעוררות חשק ועניין. נוספו סרגל היסטורי, תולדותיהם של חז"ל וגדולי ישראל, מקומות ואתרים בארץ ישראל ומפתחות מפורטים. כמנהג הזמן נגיש המפעל הזה גם בדואל ובפייסבוק, ועוד היד נטויה. מפעל מבורך!







מקרא מבואר. המקרא בנוסח המסורה על פי כתר ארם צובא וכתה"י הקרובים לו, התרגום לעברית בת זמננו על פי המפרשים. הרב דוד כוכב. ירושלים, תשע"ה. 568 עמ'. (02-6540855)
הרב דוד כוכב הוא תלמיד חכם רב-תחומי, מומחה במקרא ובלשון ועוד. רחש ליבו דבר טוב לשדרג את קיום מצות אמירת 'שנים מקרא ואחד תרגום' ע"י הבאת נוסח מקרא מדויק כאשר לצידו 'תרגום' לעברית מדוברת ועדכנית, המבוסס על ביאורי חז"ל והמפרשים הראשונים והאחרונים המתאימים לדעת העורך לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ולמהלך העניינים בפרשה. ההצגה של כל פסוק במקרא מול 'תרגומו' מועילה מאוד בין השאר כדי לראות איך שלעיתים שינוי סדר המילים גרידא מהווה פירוש בפני עצמו, כי לשון תורה לחוד והלשון המדוברת כיום לחוד. לדעת פוסקים רבים אפשר לצאת ידי חובת קריאת התרגום גם מ'תרגום' זה, כי הוא אינו שונה משאר התרגומים המאוחרים לחז"ל שבנויים על יסודות התלמוד ויוצאים בהם ידי חובה (עי' מ"ב סי' רפה ס"ק ה). נקודה ראויה לדיון: מה גידרה של האות ו' כשהיא משמשת כו"ו ההיפוך (הופכת את הפועל מעתיד לעבר ולהיפך)? האם תמיד היא משמשת גם כו"ו החיבור – או לא? הרב כוכב הכריע במקומות רבים שאפשר להתעלם מהחיבוריות שבה כאשר משתמשים בַפועל בצורתו הרגילה (בלי ו"ו ההיפוך), אך אני מסופק אם זו הכרעה נכונה. למשל: 'וידבר ה' אל משה לאמור' מתורגם בידי הרב כוכב ל'ה' דיבר אל משה ואמר'; לענ"ד יותר מדויק היה לתרגם 'וה' דיבר' וכו', או 'ואז ה' דיבר' וכו'. בכל אופן מדובר בניסיון ראשוני, שצריך להתקבל על דעת המומחים והציבור. יישר כוחו של הרב כוכב על מקוריותו וחריצותו.







וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם. דינים מצויים בהלכות בשר בחלב. ינון קליין. בית אל, בית מדרש גבעת אסף, תשע"ה. 335 עמ'. (0543043114)
נ"ו פרקים קצרים ועוד שבעה נספחים נמצאים בספר זה, כולם עוסקים בשאלות אקטואליות בדיני כשרות, פרי הלימוד המעמיק אליבא דהלכתא ב'כולל' שבגבעת אסף שעל יד בית אל בראשות הרב גיורא ברנר שליט"א. הרב ינון קליין נהג לפרסם דף ובו "הלכה שבועית" ולשלוח אותו לאלפי מנויים, ואת כל השאלות בהלכות כשרות בתוספת נופך קיבץ לספר אחד, שיש בו תועלת רבה. הפרקים עוסקים בשאלות מעשיות: האם יש היתר לשפוך שמן בשרי חם לפח אשפה שיש בו שאריות חלביות, האם יש להמתין בין בשר לחלב מסוף הסעודה - או מסוף אכילת הבשר, מה דין שיניים תותבות לעניין בשר וחלב, הכנת קפה חלבי ממים שבושלו בסיר בשרי, שימוש בתנור דו-תאי לבשר וחלב, ועוד ועוד. כל פרק כולל תקציר הלכתי והרחבות בשם 'מקור הברכה'.







סימן, סיבה והבדלה. כלל ופרטים בסימני בעלי חיים. צבי יהודה דרור. עפולה, תשע"ה. 471 עמ'. (mchvusv@gmail.com)
חיבור מקיף על סימני הכשרות בהלכה, על ההתייחסות אליהם כסימן, סיבה ו\או הבדלה, לפי סדר העקרונות ההלכתיים. מדובר על עיון עמוק בשאלות היסוד ובשיטות הראשונים, מפסוקי התורה ועד פסקי האחרונים, הכולל את הוודאויות ואת הספקות, הכללים והפרטים, ההגדרות ההלכתיות והסברות שעומדות מאחוריהן, בהיקף רב, כולל נגיעה בחלק הרוחני והאגדתי של נושאים הלכתיים אלו.






ישראל במבט פנורמי. מקומות ונופים קסומים. איתי בודל. אלעד, פנורמה 360, תשע"ד. 251 עמ'. (info@israel360.co.il)
זהו אלבום הצילומים השביעי של הצלם איתי בודל, ובו למעלה ממאה תמונות פנורמיות יפהפיות של נופים בארץ ישראל, מלוּוות בכיתוב קצר, ובאתר אינטרנטי שבו נמצאים צילומים אלו (ועוד אחרים) בתלת מימד ובאפשרות למבט רב-צדדי. ההקדמה שמזכירה את הארץ הטובה שה' נותן לנו, העדינות והצניעות שבתמונות, התמונה הראשונה המציגה במבט אווירי את ירושלים והאחרונה שמציגה את הר הזיתים בשלג, כל אלו רומזים על כך שהצלם והמפיק המוכשר של האלבום הזה מביט אל נוף ארצנו במבט תורני. הספר דו-לשוני – יש בו שער אנגלי, ונוסף גם כיתוב אנגלי מתחת לכל תמונה. בכל עמוד נמצא קוד שאותו אפשר לסרוק בפלאפון חכם, וכך להגיע מיידית לתמונה באתר הספר גם באמצע השטח ולהביט בה מכל רוחות השמים. התמונות המקסימות מקיפות את הארץ כולה, מקצה החרמון ועד מדבר אילת, מנמל יפו ועד ים המלח, כולל תמונות רבות של נופי מדבר יהודה; אך בולטות בחסרונן תמונות מהשומרון ומבנימין ומהרי חברון, וחבל.

[הקיק]

Masorah and Text Criticism in the Early Modern Mediterranean. Moshe Ibn Zabara and Menahem de Lonzano. Jordan S. Penkower. Jerusalem, Magnes, 2014. 340 p. (02-6586963)
פרופ' יצחק פנקובר, מגדולי המומחים היום בענייני מקרא ומסורה, הוציא לאור, בינתיים באנגלית, ספר מקיף במהדורה אלבומית על מסורת נוסח המקרא של שני חכמים גדולים – רבי משה בן זבארה מספרד ורבי מנחם די לונזאנו האיטלקי. השני ידוע יותר מן הראשון, ואכן רוב הספר נסוב על מחקריו, הגהותיו, הכרעותיו ומסקנותיו, מתוך הספרים הרבים שהדפיס (ובעיקר ספרו הידוע 'אור תורה' שעליו מבוסס בעיקרו נוסח המקרא המקובל היום על כל דיוקיו) ומתוך כתבי יד, ובולטים בהם אלו שבאוסף יסלזון ובאוסף ששון. ר"מ אבן זבארה, שחי בספרד סמוך לפני הגירוש, ידוע בעיקר מכתב יד קניקוט המפורסם, אחד מכתבי היד של המקרא המצוירים החשובים בעולם אותו העתיק והגיה, ומעבודות אחרות בשדה הדיוק במקרא ובנוסחו. ר"מ די לונזאנו חי מאה שנה אחריו באיטליה, ועבודותיו היו יסוד להכרעותיו של רבי ידידיה שלמה מנורצי בעל 'מנחת שי'. עשרות צילומים צבעוניים מתוך ספרים עתיקים ומתוך כתבי יד נמצאים בספר.









מדרש אסתר רבה. מהדורה ביקורתית על פי כתבי יד. יוסף תבורי וארנון עצמון. ירושלים, מפעל המדרש שליד מכון שכטר, תשע"ה. קלג+284 עמ'. (074-7800600)
מדרשים רבים יש לה למגילת אסתר, כאשר המקיף ביותר הוא 'אסתר רבה'. המהדירים מציגים לפנינו מהדורה שלמה ומתוקנת של מדרש חשוב זה על פי כתבי היד והדפוסים הראשונים, עם מבוא מקיף הדן גם בשאר המדרשים העתיקים של המגילה ('אבא גוריון', 'פנים אחרים', פסיקתא לפורים ועוד), ובתרגומים העתיקים השונים שמהווים גם הם כעין מדרשים. הם מעמיקים במבנהו ואופיו של מדרש רבה על אסתר, ומתארים את הדומה והשונה בינו לבין 'מדרשי רבה' האחרים על החומשים והמגילות שאינם, כידוע, מעור אחד, ומסבירים בדקדוק את דרך עבודתם בספר. לדעתם יסודו של המדרש הזה עתיק, אך חיתומו נעשה בראשית תקופת הראשונים, ואף נוספו בו קטעים מתוך ספר יוסיפון. החלק השני של הכרך כולל את המדרש עצמו עם שינויי נוסחאות וביאורים והשוואות והערות, ובעיקר תרגום מדויק של הארמית ה'כבדה' שחלקים רבים מן המדרש הזה כתובים בה. מלאכה מושלמת. בנספחים קטעי גניזה, השלמות שונות ומפתחות מפורטים.









המקרא בפרשנות חז"ל. אסופת דרשות חז"ל על נביאים וכתובים מתוך ספרות התלמוד והמדרש. כרך שני – יואל ועמוס. עורכים: מנחם בן ישר ויצחק פנקובר. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 923 עמ'. (press@mail.biu.ac.il)
בשנת תשס"ד יצא לאור כרך מקיף ראשון בסדרה על הושע, ולקח למעלה מעשור עד שהגיע הכרך השני. מדובר על עבודה מדעית דייקנית ומסובכת – ללקט את המדרשים השונים המבארים את הכתובים, עם הערות שיש בהן הסבר, השוואה למקורות אחרים, דיונים לשוניים ופרשניים והיסטוריים ועוד. כל פיסקה מהלך ענייניה על פי כללים מדויקים המוזכרים במבוא, ובסוף כל פרק סיכום לפי הפשט, ונושאי דרשות חז"ל והסברן בקיצור. 334 דרשות בספר, ובסופו טבלאות, ביבליוגרפיה ומפתחות מקיפים. כאמור – מדובר בספר מדעי, לא תמיד ידידותי למשתמש, שעשוי להוות בסיס איתן לשימוש דייקני בתורת חז"ל בפרשנות המקרא.













אוֹר לַיְשָׁרִים. פירוש על מגילת אסתר. מפי הרב דוד חי הכהן. בת ים, ישיבת נתיבות ישראל, תשע"ה. 225 עמ'. (03-5546363)
הרב דוד חי הכהן משמש כראש קהילת 'אורות ישראל' בעיר בת ים על כל מוסדותיה, וכראש ישיבת 'נתיבות ישראל'. למרות עיסוקיו הרבים בצרכי הקהילה והציבור הוא מקדיש את עיקר כוחו לישיבה. בשבועות שלפני פורים דרכו ללמד בקביעות את מגילת אסתר על פשטיה ועומקיה, מהלכיה וסודותיה. את כל העושר הצפון בשיעורים אלו ביקשה קבוצת תלמידים טובת-עין לחלק עם הציבור, ולכן עמלה ושכתבה וערכה וסידרה והוסיפה מקורות ובירורים, עד שיצא ספר חשוב זה לאור. כך למשל מסביר הרב המחבר שליט"א את ההיגיון שעמד מאחורי הרעיון המוזר והנפסד של נערי המלך להפעיל מערכת ממלכתית שלמה כדי למצוא את הנערה יפת המראה שתיטב בעיני המלך – וכי איך עלה בדעתם שעצתם המכוערת תתקבל? והוא משיב: הבסיס התרבותי של מלכות אחשוורוש היה תאוות העריות, ולכן לא היה מופקע ולא רחוק שבשעת הצורך יוקמו מוסדות ממלכתיים שיטפלו בזה. ומצד שני – 'מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות', ונערים קלי-דעת אלו דבר ה' דיבר מגרונם – להניע מהלך שיגרום לאסתר להיכנס אל בית המלך לפליטה גדולה לעם ישראל בשעת צרתו...






באר מרים. פורים. עורך אחראי: הרב יעקב מדן. עריכה: יצחק ברט. אלון שבות, ישיבת הר עציון וידיעות ספרים, תשע"ה. 268 עמ'. (info@ybook.co.il)
הספר השישי בסדרה המיוחדת 'באר מרים', בה נקבץ ממיטב תורתם של רבני ישיבת הר עציון וחכמים נוספים, הפעם בענייני הפורים. המאמרים עוסקים בגישות של אגדה והלכה ופרשנות בפרשות 'שקלים' ו'זכור' ובמגילת אסתר, במקרא מגילה ובמצוות היום, בפורים שושן ובפורים משולש וביחסי ישראל מול עמלק ועוד ועוד. הספר מסתיים במאמר קצר וחשוב של ראש הישיבה הבלתי-נשכח מורנו הרב יהודה עמיטל זצ"ל, בו הוא מסביר שהאידיאולוגיה של עמלק היא הקירור, האנטי-אידיאולוגיות, ניגוד מוחלט ל'דרך' הסלולה שבה הולך עם ישראל. עמלק פונה ל'מחר' בלתי מחייב (ולכן כנגדו 'מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה' של משה 'ומחר אעשה כדבר המלך' של אסתר), בעוד שעם ישראל חי בהווה עם מבט לעבר וציפייה לעתיד, בדרך ה' שהורה לו אברהם אביו כאשר ציווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט. ניגוד מושלם. והרב זצ"ל מסיים: בכל אדם יש מעט 'עמלקיות' טבעית, נטייה להשתחרר מעול וממחויבות ומערכים; גם את ה'עמלקיות' הזו צריך למחות בימי הפורים, כשנכנס יין ויוצא סוד...










הסערה שבדממה. פילוסופיה יהודית מקורית בשילוב סיפור מרגש. יהודה רוט. אזור, ספרי צמרת, תשע"ה. 181 עמ'. (yehudarot100@gmail.com)
מחבר הספר 'הפיזיקה של הקבלה' עושה זאת שוב: הספרון 'הסערה שבדממה' מתאר מדען שהופך לצמח כשרק מוחו צלול ופעיל, ומחשבותיו מובילות אותו לתובנות יהודיות וקבליות מקוריות החצובות מהיגיון בלבד, כשהקורא אמור להשתתף במסע זה עמו בלי דעות קדומות. המחבר, אברך למדן מישיבת בית אל, מנסה להרים את המשא הכבד הזה על כתפיו הצעירות, ולקרב את הקורא לאביו שבשמים בעזרת שילוב מיוחד של מושגי הגות ופילוסופיה וקבלה ומדע והיגיון צרוף. כל העומק הזה משולב בסיפור מרתק, שסופו אינו מובן מאליו...











ברוח טובה. גילויי הומור שנינות והווי בתלמוד. דוד ליפשיץ. ירושלים, תשע"ה. 332 עמ'. (avilif2@gmail.com)
חז"ל אומרים שאדם ניכר בכעסו, אך לדעה אחת הוא ניכר אף בשחוקו. ההומור נובע מגילוי מפתיע וחריג הגורם לחיוך, והשנינות היא אמירה חכמה שכוללת רעיון לא צפוי. התלמודים שלנו אינם רק ספרי הלכה הכוללים גם מוסר ויראת שמים ונגלה ונסתר; הם מבטאים חיים ומתארים חיים, וחיים שלמים של יהודים חכמים כוללים גם הומור ושנינות, ואלו מצויים מאוד בתלמוד. ד"ר ליפשיץ, מחנך ותיק בוגר ישיבות, אסף באהבה ובחיבה מאות רבות של אמירות ואירועים מסוג זה וסידרם בי"ז פרקים, תרגם והסביר והוסיף מפתחות ומקורות. כך למשל מובאת הגמ' ביומא עה, ב: 'בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרים באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה' [בבוקר מן, ובערב שלו]. האמורא יכול היה לומר אותו דבר בלי לדמות את עם ישראל לתרנגולים, אך רצה בעזרת דימוי חריג ומעורר-חיוך זה להסביר את התועלת הנוספת שבניסי ה' במדבר. העיסוק בדברי חז"ל הקדושים בגישה קומית דורש רגישות וזהירות כדי שלא לעשות ח"ו מקודש חול, ונראה שד"ר ליפשיץ עמד במשימה בכבוד.









קרן זווית. מחשבות וחישובים לפרשת השבוע. נדב שנרב. רבבה, תשע"ה. 448 עמ'. (nadav/shnerb@gmail.com)
הפרופסור לפיסיקה מאוניברסיטת בר אילן נדב שְׁנֵרְבּ מציג ספר מיוחד וחריג, בו על כל פרשה נמצאים כמה בירורים ודיונים מקוריים, המשלבים תובנות תורניות מים ההלכה והאגדה עם השכלתו הרחבה מאוד של המחבר. הפרקים כוללים שילוב של רציניות וציניות, חידושים וחיוכים, כך שהקורא אינו יכול להישאר אדיש. לעיתים נראה שהמחבר מחבב את הקושיות והקשיים יותר מאשר את הפתרונות, ולעיתים הציניות גוברת על הרצינות, ולכן לא כל קיבה תורנית תעכל ספר זה בקלות. אמנם חומר תורני ומדעי רב מאוד גנוז בין דפי הספר המודפסים בכתב קטן ובצפיפות, וחבל שלא צורפו לו תוכן מפורט ומפתח.












לבנות אֶרֶץ. אפרת קראוס. ירושלים, ספרית בית אל, תשע"ד. 292 עמ'. (02-6427117)
משה יצחק מושקוביץ', המכונה ע"י כל יודעיו 'מושקו', הוא איש חיל רב פעלים. ממקימי הקיבוץ 'משואות יצחק' בגוש עציון לפני מלחמת השחרור, בהמשך שימש כשליח מסור במחנות העקורים בקפריסין כשהוא מנותק ממשפחתו, אחרי המלחמה עמד בראש מקימי המושב השיתופי משואות יצחק המתחדש, שוב 'נשלח' להקים את המועצה האיזורית 'שפיר' ואת מוסדותיה ועמד בראשם שנים רבות כשהוא מביאם להישגים מרשימים, ומיד לאחר מלחמת ששת הימים היה היוזם והדוחף העיקרי להקמת ישיבת הר עציון והישובים אלון שבות ואפרת, כש'בצד' הוא היה ועדיין מכהן בראש עשרות גופים ועמותות שעוסקים בצרכי עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל. בכל תפקידיו, בעזרת קסמו המיוחד ומרצו והתמדתו וחוכמתו וצניעותו וענוותנותו ונאמנותו, ובעיקר אהבת התורה ואהבת העם והארץ הבוערים בו - הוא מצליח להפוך יש מאין, שטח טרשים לעיר תוססת ומוסד נכשל לסיפור הצלחה, הכל ב'ראש גדול' - כשהוא לא שוכח את הפרטים הקטנים ואת האנשים 'הקטנים', דואג ועוזר ופועל באופן שלא יאומן - 'שליח' לכל החיים. וכאשר סיפור חייו שזור באופן מרגש בקורות עם ישראל וארץ ישראל במאה השנים המיוחדות האחרונות, וכתוב בכישרון – הוא נקרא בנשימה עצורה. אי אפשר שלא להתפעל גם מהעובדה שבספר מוזכרים מאות אנשים, ידידים ואף יריבים, ואין מילה רעה על איש! בימים אלו נכנס 'מושקו' לעשור העשירי לחייו כשהוא פעיל ונמרץ, יאריך ה' ימיו ושנותיו בבריאות ובשמחה, ויצליח בכל אשר יעשה.






עיונים בפרשות השבוע. סדרה שלישית, ויקרא-במדבר-דברים. אלחנן סמט. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 565 עמ'. (info@ybook.co.il)
מדובר על הספר השישי בסדרת 'עיונים בפרשות השבוע', הכוללת כבר אלפי דפים מלאים חכמה ותבונה, דיוקים בפשוטו של מקרא על פי שיטות למדניות וספרותיות-מדעיות, ומהלכים שלמים הכוללים גם פשטים מקומיים מאירי עיניים ופותחי לב. כך בפרשת צו דן המחבר ב'לוח הזמנים' של ספר ויקרא שכולו מצוות וכמעט שאין בו סיפורים, ואפילו הסיפור היחיד שבו, אירועי שבעת ימי המילואים, אין בו תאריך. הרב סמט מגיע למסקנה שזמן אמירת ספר ויקרא כולו הוא סביב חודש ניסן של השנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים, מביא את דעות המפרשים לגבי התאריך המדויק של ימי המילואים, ומצליח לשכנע שחז"ל נטו מפשט המקרא שימי המילואים התקיימו בתחילת חודש ניסן – בעיקר כדי להוציא מליבם של הבייתוסים שסברו בדיוק כך... בסוף הספר מפתחות מפורטים לכל הסדרה.


















חכמת הנפש היהודית. בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. מאת הרב יצחק לורינץ. עורך שלמה קוק. ירושלים, מכון בינת הלב, תשע"ה. 260 עמ'. (office@binathalev.org)
לפני עשרים ואחד שנה, בכ"א אדר תשנ"ה, ליוו רבבות אלפי ישראל את מרן הרשז"א זצ"ל לבית עולמו, ומאז לא פסקו לצאת ספרים ההולכים בדרכו ההלכתית ומביאים שמועות מפיו. ספר זה מיוחד בכך שמדובר בו על דרכו של רשז"א כאשר נדרש לייעץ בענייני נפש ורגש, והוא נכתב ע"י אחד מתלמידיו המקורבים, שגם הוא בעצמו מחנך בעל שיעור קומה. הוא מחולק לארבעה חלקים – אדם ועולמו, אדם וחניכו ואדם וביתו, ובסופו שישה פרקים על 'יתום בחיי האב' – סיפור על יחסים קשים בין אב לבן, ודרכי פתרונן בדרכו של רשז"א זצ"ל. בספר משולבים היבטים תורניים ומקצועיים, וגם העריכה והעיצוב מרשימים.









חוברת עזר להוראת חומש ויקרא. ירושלים, תלמוד תורה מורשה, תשע"ה. מארז [עשר חוברות]. (02-6521643)
הרצון ללמד את ילדי ישראל את החומש באופן נעים, מתוך הבנה, וגם כבסיס לחינוך לערכי התורה, הביא למיזם משותף של צוות תלמוד תורה 'מורשה', מראשוני תלמודי התורה הדתיים-לאומיים, שכבר כשלושים שנה זוכה לפלס דרך לימודית-חינוכית בדיוק מן הסוג הזה, עם מכללת ירושלים לבנות ועם מינהל החינוך הדתי. כל אלו חברו והוציאו לאור כלי מפואר, טוב לשמים ולבריות, למורים לתלמידים ואף להורים, שמנסה לשלב בתוכו את כל מה שלימוד תורני בגיל הרך אמור להנחיל - ביאור פשט התורה לאור דברי חז"ל וגדולי המפרשים, ומתוך כך נתינת דגש למסרים וערכים שניתן להעלות אותם מהפסוקים ולחנך בעזרתם דור ישרים מבורך. הבסיס הוא לימוד הפסוקים עצמם, בדרך כלל עם פירוש רש"י, ובהמשך עמידה שיטתית על כל פסוק וכל עניין הדורשים ליבון ובירור – ולכך מיועדת כל חוברת. באופן טבעי עיקר התועלת בחוברות אלו הוא להקל ולסייע למלמדים ולמורות עצמם, אך הן נכתבו ונערכו כך שיוכלו להיות כלי של עיון וחזרה גם לתלמידים מבינים, ואף להורים שרוצים לשדרג את לימודם עם ילדיהם. המארז הזה כולל את חוברות ספר ויקרא, ובעבר כבר יצאו לאור חוברות למורים ותלמידים על הספרים בראשית ושמות. יישר כוחם של הכותבים והעורכים, יפוצו מעיינותיהם.









מהמקור. דברי מחשבה. מהדורה חדשה ומורחבת. הרב שמעון סטרליץ. ירושלים, חוסן ישועות, תשע"ד. רא עמ'. (02-6424242)
הרב סטרליץ היה תלמידם של גדולי ירושלים הראי"ה קוק, ר' איסר זלמן מלצר, הגרי"ז סולוביציק ועוד. הוא נחשב למדן חשוב, ההדיר כתבי ראשונים, היה ממייסדי מכון הרי פישל והאנציקלופדיה התלמודית, ונחשב כוכב עולה - אך נפטר בשנת תשט"ו לפני שהגיע לעשור החמישי לחייו, לצערם הרב של מקורביו ושל תלמידי חכמים מכל החוגים שהיו קשורים אליו. הרב סטרליץ היה גם הוגה מעמיק ותלמיד הראי"ה בענייני אמונה ומחשבה, ואחרי פטירתו טרחו ידידיו רמ"צ נריה ור"צ קפלן והוציאו לאור קובץ עם דברים מהגיונותיו ופסקאות ממכתביו. מהדורה מתוקנת ומוערת ומושלמת נערכה עתה ע"י שני אברכים מישיבת הר המור, ויצאה לאור באופן מוקפד ונקי כדרכה של ההוצאה לאור 'חוסן ישועות'. בין השאר מובא בה הספדו של הרב הרצוג על הרב סטרליץ שנמצא בין כתביו, ובו הוא אומר בין השאר: "ר' שמעון הצנוע שלנו לא הופיע כעוקר הרים, אלא מאיר עיני חכמים היה בכח שכלו הזך, בכל העמקות הגאונית הזכה והצחה שלו... הוא לא היה עוקר הרים, אלא היה מראה שאין הרים"! תנצב"ה.








הגדה של פסח. שירה חדשה. לזמן הזה ולעתיד לבוא במהרה בימינו. עורך ראשי: יוחאי מקבילי. קדומים, הוצאת מפעל משנה תורה, תשע"ה. ו+66 עמ'. (077-4167003)
בעקבות הרמב"ם השלם והמדויק והמפורש על מהדורותיו השונות - ממשיך הרב מקבילי ביוזמותיו התורניות-חינוכיות, והפעם – הגדה של פסח מיוחדת, בה מודגשים מהלכי הדרשות והמצוות שב'סדר' והחוויה שראוי שהמשתתף בסדר יחוש במהלכו ובעקבותיו, בה מושווה ה'סדר' שבזמננו לזה שנחגוג במהרה כשיבנה המקדש, ובעזרתה מרגישים בפועל את פעמי הגאולה שאנו זוכים לשמוע בפועל עתה. ההגדה מותאמת לנוסח העדות השונות (כולל כמובן נוסח הרמב"ם), וביאורים ותרשימים מאירים את ההגדה הנאה והמחנכת הזו לכל אורכה.







תורת עציון. פשטות מתחדשים בפרשת השבוע. ויקרא. ירושלים, הוצאת מגיד-קורן וישיבת הר עציון, תשע"ה. 382 עמ'. (02-6330530)
אחרי 'תורת עציון' על ספר בראשית, שהכיל כמה פרקי עיון וביאור על כל פרשה מפרשות הספר, הופיע כעת אחיו על ספר ויקרא. מדובר על אותו עיקרון – מיטב השיעורים של רבני ותלמידי ובוגרי ישיבת הר עציון מוצגים בספר כסדר פרשות ספר ויקרא, 4-5 פרקים על כל פרשה, כאשר רובם ככולם הופיעו בעבר באתר בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון הפועל ושוקק חיים כבר עשרים שנה; חלקם משכו אחריהם תגובות והסברים ושיפורים ושדרוגים, והפרי המלא והמתוקן ניתן כאן. כל מחבר כותב לפי דרכו וסגנונו, אולם המכנה המשותף הוא שילוב של דרכי לימוד מסורתיות עם דרכי מחקר לשוניות וספרותיות והיסטוריות המאירות פינות חדשות בתורתנו הקדושה, כפי הדרך שהתגבשה בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג שעל ידה. גם בספר הלכתי 'כבד' כמו ויקרא הצליחו העורכים והמחברים להגיש כלי מלא תוכן בגישה המשולבת הזו, ואולי דווקא האתגר המיוחד בספר הזה מדגיש את המיוחדות של הכיוון החדש-ישן הזה.












מכלל יופי. מגילת שיר השירים. כלל ופרט. יואב אוריאל. ירושלים, בני ציון, תשע"ה. 212 עמ'. (052-7203221)
לימוד התנ"ך הולך ופורח. בניגוד לשיטת הלימוד הפתוחה-יחסית, המדעית יותר, שבאה לידי ביטוי בעיקר אצל מורי מכללת הרצוג – גם ב'הר המור' ובנותיה מעודדים לימוד תנ"ך, אך בגישה מסורתית יותר. אולם גם בדרך זו ניתן לחדש ולהאיר ולהציג פנים חדשות-ישנות בכ"ד הספרים, וכך עושה ר' יואב אוריאל בסדרת 'מכלל יופי' שלו, שמנתחת כל ספר שבו היא עוסקת משני מוקדים – האחד הוא המבט הכללי של מגמת הספר וממנו הירידה אל הפרטים, והמוקד השני הוא ההליכה בעקבות חז"ל, בהנחה שדווקא בדבריהם מונח עומק הפשט, וביאור הקשר בין פרטי הספר על תיבותיו ופסוקיו למגמתו הכללית הנ"ל. כך ב'מכלול יופי' על שיר השירים שכולו קודש קודשים עוסק החלק הראשון בביאור האהבה המקשרת בין ישראל לאבינו שבשמים על פי הרעיונות והתיאורים שבספר, החלק השני עוסק בערכו של שיר השירים ומיוחדותו בין ספרי התנ"ך, והשלישי – בביאור המגילה כסדר על פי העקרונות שבוארו בשני החלקים הראשונים. זהו הספר הרביעי בסידרה, אחרי 'מכלל יופי' על איכה ועל יונה ועל חלק מספר ישעיהו (מפלת סנחריב).







מועדי הראי"ה. חגים וזמנים בהגותו ובאורח חייו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. ליקוטי אמרים ותיאורי מעשים. סדורים וערוכים בידי הרב משה צבי נריה זצ"ל. ירושלים, מכון התורה והארץ, תשע"ה. 552 עמ'. (08-6847325)
עריכה חדשה, מתוקנת ומושלמת, של הספר הנפלא על הנהגות הרב ואמרותיו במועדי השנה, מאת תלמידו המובהק הרב נריה זצ"ל. אחרי שלפני שנים נדפסו הדברים בחוברות, ואח"כ גם בספר – יוצא הספר עתה לאור מחדש כחלק מסדרה הכוללת מהדורות שלמות ומתוקנות של שאר ספריו החשובים של הרב נריה על מרן הרב זצ"ל: ליקוטי הראי"ה, בשדה הראי"ה, חיי הראי"ה, שיחות הראי"ה ועוד. הרב נריה זצ"ל נשאל בזמנו מדוע הספרים האלו נדפסו לראשונה רק בערוב ימיו, והוא השיב שבכל השנים הקודמות הוא עסק במלוא כוחו בבניין הדור שירצה לקרוא את הספרים האלו... והוא הצליח ב'גדול' ב"ה. יישר כוחם של העורכים, הרב הראל כהן והבן הרב נחום נריה ועוד, שמזגו בהצלחה גדולה יין ישן לקנקנים חדשים ונאים.









הגדה של פסח עם פירוש הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). ירושלים, הוצאות 'שפע' ו'קורן', תשע"ה. כה+117 עמ'. (02-6330530)
הרב שטיינזלץ אינו שוקט על שמריו. ההגדה החדשה שלו בנויה ממבוא מקיף המציג בלשונו המיוחדת של המחבר את ליל הסדר על עקרונותיו ופרטיו, כולל הדרכה מפורטת על הכנתו, הסברי מושגים ומנהגים ועוד. בהמשך נמצא נוסח ההגדה, מלוּוה בהסברים מפורטים מה ואיך לעשות בכל שלב וכן בביאור תוכני בתחתית כל עמוד, והדברים מאירים ושמחים.










פסח על שום מה? הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים מאת הרב יונתן זקס. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ה. 305 עמ'. ((02-6330530)
לפני למעלה מעשור, בעת ששימש כרב הראשי של אנגליה, הוציא לאור הרב זקס באנגלית הגדה מבוארת, המשלבת בין הנוסח העתיק עם ביאורים והגיונות בעומק המסורת היהודית לבין הבהירות והחידוש שביהדות כפי שרואה אותה הרב זקס, שנחשב בעולם כולו מהוגי הדעות החשובים שבדורנו. עתה זכתה ההגדה לתרגום עברי ולהוצאה לאור מהודרת, כאשר בסופה נמצאים כ"א מאמרים חשובים המהווים מסגרת להסתכלות נכונה על החג ועל ה'סדר' ועל היהדות ועל התורה והמצוות וחשיבות קיומן בדורנו.















מדרכי הכרם. מאמרים במחשבת ישראל. מרדכי גרינברג. ישיבת כרם ביבנה, תשע"ה. 3 כרכים. (08-8562007)
הרב גרינברג לומד ומלמד למעלה מיובל שנים בישיבת 'כרם ביבנה', ובעשרים השנים האחרונות הוא משמש כראש הישיבה. בהיותו תלמיד מובהק של מייסד הישיבה וראשה במשך כארבעים שנה, הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל, הוא הסכים לאחר לחצים רבים להיכנס לנעליו הגדולות, ומאז הצעיד את הישיבה קדימה בדרך ישרה, שלמה וברורה. בעיקר עוסק ראש הישיבה בשיעורי עיון תמידים כסדרם, אך גם שיחותיו נודעו בשערים. כמה עשרות מתוכן נאספו לשלושה כרכים גדושים: על המועדים, על התורה, ועל ישראל וארצו. נוסף לתוכן החשוב עצמו, בכל אחת מהשיחות נמצאים חידושים מאירי עיניים ונקודות מבט מקוריות. מפתחות מפורטים לאלפי המקורות הפזורים על פני שישים הפרקים שבשלושת הכרכים הנ"ל רוכזו בסוף הכרך השלישי, והם כוללים גם מעט מקורות מן הספרות הכללית שמהווים בסיס לדיונים ובירורים ו'סיעורי מוחות' שהרב עושה עם תלמידיו. אוצר מלא וגדוש.










שארית ישראל. י"ד דרשות לרבי משה ישראל השני, רבה של קהילת רודוס. עורך: יצחק אדרת. פתח תקוה, תשע"ד. 299 עמ'. (anataderet@inn.co.il)
משפחת ישראל הייתה משפחה רבנים מפורסמת במזרח. אחד מבניה, ר' משה, שימש כרבה של הקהילה החשובה באי רודוס; הוא נקרא ע"ש סבו, ר' משה ישראל הראשון בעל שו"ת משאת משה, בן ירושלים שגם הוא כיהן כרב הקהילה ברודוס ואח"כ באלכסנדריה. בחייו הקצרים (הוא נפטר בשנת תקמ"ב בן ל"ד שנים בלבד) הספיק ר' משה השני לחבר שני ספרים חשובים, שו"ת 'משה ידבר' וספר הדרשות 'שארית ישראל'. הרב אדרת, מרביץ תורה בפתח תקוה, ההדיר את שני הספרים האלו בטוב טעם. ראשון יצא לאור ספר שארית ישראל ובו י"ד דרשות ארוכות באגדה ובהלכה, בענייני מועדים, צדקה, מצות פריה ורביה, סילוקן של צדיקים ועוד. הדרשה האחרונה עוסקת בענייני ארץ ישראל, ובה מחדֵש המחבר שצודקת הדעה שיעקב אבינו לא מת – הוא לא מת במצרים, אלא (תוך שיתוף פעולה עם יוסף) עשה עצמו כמת, ונפטר למעשה רק כשהגיע לארץ ישראל. וזו כוונת דברי ה' 'אנוכי אעלך גם עלֹה ויוסף ישית ידו על עיניך' – יעקב יעלה למעשה ארצה כשהוא נוטה למות – אך עדיין חי, ורק אחרי שימות בארץ ישראל ישית יוסף, היחיד שבסוד העניין, את ידו על עיניו... מפתֵח מקיף מסיים ספר חשוב זה. בקרוב יצא לאור ע"י 'מכון שלמה אומן' ספר 'משה ידבר' – תשובות ופסקים עמוקים על סדר הרמב"ם.















בסתר ההר. עיון בשבע אגדות חז"ל על התשוקה לשלמות, להתעלות ולהארה אלוקית. יהונתן שמחה בלס. נוה צוף, תשע"ד. 254 עמ'.(03-9072154)
הרב בלס משמש כרב הישוב נוה צוף וכראש הכולל הידוע 'רצון יהודה' בפתח תקוה. עיקר עיסוקו בהלכה, אך גם מן האגדה ומחשבת ישראל לא משך ידו. אחרי הספר 'מנופת צוף' על מורה נבוכים שיצא לאור לפני כמה שנים פנה המחבר לבאר בעמקות שבע אגדות חז"ל ידועות: על הדו-שיח בין דוד המלך ואביגיל 'בסתר ההר', על משל כבשת הרש ובשאלת מיהו הרש שבמשל, על דמויותיהם של רבי עקיבא ושל ברוריה ושל רבי יוחנן וריש לקיש ועוד, על בנותיהם של האמוראים שמואל ורב נחמן ושביין וטהרתן. מדובר על עיון למדני ומחשבתי בפשטיהן וברמזיהן של דברי חז"ל, כאשר גם להשאיר שאלות פתוחות הוא עניין לגיטימי אצל הרב בלס. מפתח רחב פותח את הספר לכל דכפין.

[חברא]

נקודה ראויה לדיון: מה גידרה של האות ו' כשהיא משמשת כו"ו ההיפוך (הופכת את הפועל מעתיד לעבר ולהיפך)? האם תמיד היא משמשת גם כו"ו החיבור – או לא? הרב כוכב הכריע במקומות רבים שאפשר להתעלם מהחיבוריות שבה כאשר משתמשים בַפועל בצורתו הרגילה (בלי ו"ו ההיפוך), אך אני מסופק אם זו הכרעה נכונה. למשל: 'וידבר ה' אל משה לאמור' מתורגם בידי הרב כוכב ל'ה' דיבר אל משה ואמר'; לענ"ד יותר מדויק היה לתרגם 'וה' דיבר' וכו', או 'ואז ה' דיבר' וכו'. בכל אופן מדובר בניסיון ראשוני, שצריך להתקבל על דעת המומחים והציבור. יישר כוחו של הרב כוכב על מקוריותו וחריצותו.

בספר 'דבר טוב' לרב רוזנברג, יש קונטרס שלם בשם 'ווי העמודים' על נושא זה.

ועיין רא"ם (בראשית א, א ד"ה בראשית בריאת):

"שוו"י הפעלים אינם נוספים בשום מקום, מפני שאף על פי שיש מקומות שאינם משמשים לחבור, הם משמשים להפוך העבר עתיד והעתיד עבר, ולפיכך הוכרח להמשיך הספור עד "ויאמר", ולא עד "והארץ היתה תהו", מפני שמלת "ויאמר" הוא פועל, והוי"ו שבה, אף על פי שאינו משמש לחבור, משמש להפוך. אבל מלת "והארץ" שהוא שם, והוי"ו שבה אינו משמש רק לחבור, הנה כשאינו משמש לחבור, יחוייב שיהיה נוסף בהכרח, ולכן לא תמצא בשום פועל מהפעלים שיאמר שהוי"ו בו נוסף רק בשמות, כמו "ואיה וענה" (לו, כד), "ורכב וסוס" (תהלים עו, ז), "וְקֹדשׁ וְצָבא" (דניאל ח, יג), ודומיהם".

ומשמע שבדרך כלל ו"ו ההיפוך משמשת גם כו"ו החיבור, ורק 'יש מקומות' שהיא משמשת רק להיפוך.
וראה עוד כאן,
וכאן.
וכאן (על דברים ה, כב).

[אבא יודן]

איני חושב שכאן מקומו אבל תנא אדלעיל קאי דקתני ויו המהפך ולקראת שביעי של פסח.
לשון רשי שמות טו ב סוף ד"ה עזי

היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נאמר היה שיש לנו מקראות מדברים כאן בלשון זה. וזה דוגמתו...

הרי דדעת רש"י ברור מללו דויו מהפך ג"כ מחבר.

[לייטנר]

איני חושב שכאן מקומו אבל תנא אדלעיל קאי דקתני ויו המהפך ולקראת שביעי של פסח.
לשון רשי שמות טו ב סוף ד"ה עזי

היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נאמר היה שיש לנו מקראות מדברים כאן בלשון זה. וזה דוגמתו...

הרי דדעת רש"י ברור מללו דויו מהפך ג"כ מחבר.

פשוט מדברי רש"י שהבאת שו' ההיפוך אינה גם ו' החיבור, שהרי רש"י מסביר שפירוש המילה 'ויהי' הוא 'היה', ולא 'והיה' (ע"פ הסברו: עוזי וזמרת יה היה לי לישועה, ולא 'עוזי וזמרת יה והיה לי לישועה').

[אבא יודן]

איני חושב שכאן מקומו אבל תנא אדלעיל קאי דקתני ויו המהפך ולקראת שביעי של פסח.
לשון רשי שמות טו ב סוף ד"ה עזי

היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נאמר היה שיש לנו מקראות מדברים כאן בלשון זה. וזה דוגמתו...

הרי דדעת רש"י ברור מללו דויו מהפך ג"כ מחבר.

פשוט מדברי רש"י שהבאת שו' ההיפוך אינה גם ו' החיבור, שהרי רש"י מסביר שפירוש המילה 'ויהי' הוא 'היה', ולא 'והיה' (ע"פ הסברו: עוזי וזמרת יה היה לי לישועה, ולא 'עוזי וזמרת יה והיה לי לישועה').

נכון
ואני מצטער שלא כתוב די ברור
ואני מנסה הפעם:
אבל מזה שרש"י שקיל וטרי והרחיק לכת לשלשה (!) מקומות בתנך, אנכי הרואה שבתורה כללא הוא שכל ויו ההיפוך + ויו החיבור, למעט פעמים מספר וע"ד הזרות.

[הקיק]

רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו. פרופ' חיים גמליאל. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם, תשע"ה. 527 עמ'. (03-5351119)
הרמב"ם נטל לעצמו כמה וכמה עטרות, ביניהן גדול הפוסקים בעם ישראל - וגם מגדולי הרופאים בדורותיו. סוף-סוף זכינו עתה למחקר מדעי-היסטורי יסודי על תורתו הרפואית שבמרכזה השילוב בין גוף לנפש, חיים בריאים ו'רפואה מונעת', כאשר חלקים רבים מתורתו יש להם ערך לדורות. אמנם רבות ספג הרמב"ם מגדולי הרפואה של הדורות שלפניו, אבל דווקא החלקים המרכזיים והמשפיעים של תורתו הרפואית נובעים מהבנתו את גוף האדם ואת נפשו ואת הקשרים שביניהם. זאת מוכיח פרופ' גמליאל, רופא וחוקר ואיש תורה, שעשרות שנות מחקרו בנושא מתמצים בספרו הגדול הזה על שבעת שעריו ועשרות פרקיו ונספחיו. הספר כולל מסקנות של עיון יסודי בדברי הרמב"ם בספר 'משנה תורה' ובספרי הרפואה שלו בהשוואה לרפואה העתיקה ולידוע במדע זמננו, עם דגש על מחקר צמחי הרפואה שהרמב"ם ממליץ עליהם, תכונותיהם ותועלותיהם. כך למשל מתברר שהפלפל החריף (פלפלת, Chili Pepper) המומלץ על פי הרמב"ם לשימוש במצבים שונים הוא אכן בעל כמה פעילויות רפואיות מוכחות, כולל הורדת רמת הסוכר בדם, קטילת פטריות ותולעים ושיפור העיכול, ושהחומר הפעיל שבו, קפסאיסין (capsaicin), הוא חלק מתכולתן של כמה וכמה תרופות בימינו.







לב חדש. פילוסופיה, מדע ואמונת ישראל לנוכח אתגרי הזמן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 341 עמ'. (newhearthlipo@gmail.com)
הקשרים שבין שכל לרגש, לב ומוח, תבונה ורוחניות, היו ידועים תמיד, אך נדמה שבדורנו המודעות אליהם הולכת ומתחזקת, ובאה לידי ביטוי בתחומים שונים – רפואיים, חברתיים ואמוניים. ד"ר ליפו הוא רופא גוף שמחבר את הנפש למלאכת הריפוי, כי הוא סובר שגם ברפואה וגם בחיי החברה יש לשלב בין הרגש לתבונה ובין האינטליגנציה לאמונה, כדי לתקן ולהשלים ולהתמודד ולגבש ולחזק את הגוף והנפש והחברה. לדעתו יש למוסיקה תפקיד חשוב לא רק בהרגעת הנפש - אלא אף בריפויה, ובשיטות מיוחדות וממוחשבות אף ניתן להשתמש במוסיקה ככלי לריפוי הגוף במצבים מסוימים. בעשרת פרקי הספר נבחנת גם ההיסטוריה של עם ישראל מבחינה אמונית, ונלמדת מהותם ומשמעותם של השואה שעברנו ושל השלום העולמי המלא שעומד אחר כותלנו. כיוון המבט האופטימי, הבוטח באמונה האנושית הטבעית שתביא את העולם כולו לתיקונו השלם על פי העקרונות המובאים בספר, מדביק גם את הקורא בביטחון ובאמונה, וכך 'יוכל העונג הגדול שבאהבת ה' להתעורר מתוך התשוקה להתחבר עם המגמה האלוקית של התפתחות החיים והטוב הפרטי והכללי'. בעזהי"ת.







כאיש אשר אמו תנחמנו. א. נצח ישראל למהר"ל, על פי שיעוריה של הרבנית חנה טאו ע"ה. ירושלים, חוסן ישועות, תשע"ה. 133 עמ'. (050-5515573)
הרבנית טאו ז"ל הייתה ילדה ניצולת שואה שזכתה לחוות את הקמת המדינה ואת תקופת 'ראשית צמיחת גאולתנו', ולהפנים לעצמה ובהמשך להשריש בתלמידותיה את התממשות נבואות הנביאים בדורנו. בעיקר היו חביבים עליה הלימוד וההוראה בספרי המהר"ל, ובתוכם בעיקר בספר 'נצח ישראל'. מתוך הקלטות של כ-120 שיעורים נערכו ביאוריה על ראשיתו של ספר זה המבוססים על תורת הראי"ה ובנו הרצי"ה זצ"ל, וכרכים נוספים אמורים לצאת לאור בעז"ה בעתיד. דמות מרכזית בחלק זה של הספר היא רחל אמנו; וכך לימדה הרבנית: "רחל אמנו, אומר המהר"ל, היא עיקר הבית, היא העיקר שבאומה. 'קול ברמה נשמע' הוא קול נשמת האומה, קול נהי געגועֵי עם לאלוקיו. דברי הנביא 'רחל מבכה על בניה' – כנגד נשמת כנסת ישראל נאמרו: היא המבכה על בניה, היא הממאנת להינחם. מה גנוז בה בכנסת ישראל? 'עצמוּת החפץ של היות טוב לכל בלא שום הגבלה בעולם כלל, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל"...







על סף הגאולה. ביאור והרחבה ממקורות חז"ל ומדברי רבותינו על הגאולה שבפתח. ראובן יוסף האס. בית אל, תשע"ה. 291 עמ'. (02-9972468)
י"א פרקים על ענייני הגאולה שנמצאת באמצע התרחשותה מול עינינו ומתחת לרגלינו מאת הרב האס, איש בית אל, מרביץ תורה בכתב ובעל-פה, מלומדי הכולל בשכונת 'שמעון הצדיק' בירושלים. הרב האס מציג לפנינו את קטנותן של תופעות שונות, פרטיות וציבוריות, המטרידות את מנוחתנו, מול המהלך הענק שמוביל עתה ריבונו של עולם. הוא עוסק בסימני הגאולה, ביחס אל השלטון היהודי הקיים היום הרחוק מלהיות אידיאלי - ובתיאור הנהגת ישראל כאשר ישובו שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, והוא דן במשיח בן דוד ובמשיח בן יוסף ובמלחמת גוג ומגוג על פי המדרשים וגדולי ישראל לדורותיהם ומקורות בנגלה ובנסתר. דברים מעוררי מחשבה ורגש.






שערי חיים. מדריך למידה לספר נפש החיים. הרב אילן ציפורי. ירושלים, עמותת "תורה אחרי צבא", תשע"ה. 192 עמ'. (02-6511256)
ספר 'נפש החיים' של רבי חיים מוולוז'ין הוא מספרי היסוד ללימוד האמונה ולקישור הלומד אל התורה הקדושה. אולם לא קל ללומד המתחיל לקטוף את פירות העיון בספר, בין השאר מפני שהוא מבוסס לעיתים קרובות על מושגי חכמת הנסתר. הרב ציפורי, כחלק מפעולותיו הרבות לקרב את צעירי ישראל לתורה ולמצוותיה, כתב ביאור תמציתי על הספר וגם העמיק בחלקים מסוימים ממנו, ויש בכך תועלת רבה.







נדר בשנחאי. סיפור חייו המרתקים של הרב שלמה בורשטין זצ"ל, מבחירי תלמידי ישיבת 'מיר' באירופה, שבאהבתו ומאור פניו קירב רבים לאביהם שבשמים. א' חבה. צפת, תשע"ה. 415 עמ'. (0525-990091)
הרב שלמה בורשטין זצ"ל שנפטר לפני תריסר שנים, ואשתו הרבנית שושנה שנפטרה בשנה שעברה, היו דמויות חינוכיות למופת, כאלו שחיו את כל חייהם לשם שמים מתוך שמחה ואהבת הבורא ועמו וארצו באיזון נכון, במיצוי הטוב והחיובי שבכל שלב בחיים - בכל קושי ובכל הצלחה, בכל אתגר ובכל ניסיון. המשפחה המיוחדת שהם זכו להקים היא רק תוצאה אחת של איזון הכוחות והאידיאלים הזה. סיפור החיים המדהים של הבחור שלמה בורשטין מתחיל בתיאור משפחתו ולימודיו בישיבות ליטא לפני השואה, ממשיך בהיותו אחד מהפעילים הבולטים ב'נס ההצלה' של ישיבת מיר דרך שנחאי שבסין והעיר קובֶּה שביפן ומשם לארה"ב, הקמת משפחה ועולם של תורה באורוגוואי שבדרום אמריקה, ובשיא ההצלחה - העלייה לארץ והקמת ישיבה קטנה בחדרה ועוד. חוץ מהסיפור המרתק עצמו ניתן להפיק מהספר תובנות לחיים של תורה וקדושה ואידיאליזם בשמחה ובטוב לבב. רק כדוגמא לאיזון המחשבתי וההתנהגותי שאליו אני מתכווין, כך מתוארים רגשותיו של הבחור ר' שלמה רגע לפני נישואיו, כאשר נטל חופשה והתבודד לו בכפר: "כשישב ביער האורנים והביט מעלה אל השמים הנוגעים בקצות העצים, זכר את הימים שעשה בעיירה מיר, את ר' ירוחם זצ"ל ואת הרב קמאי הי"ד, וזכרם לא ציער אותו – אלא הרחיב את לבו והעשיר את לימודו'... כך חי ומרגיש אדם שלם ומאוזן. ספר חובה.







עפעפי שחר. גורלו של דור במבט אישי. הרב גרשום הרפנס. עורך: הרב יצחק הרפז. נוף אילון, תשע"ה. 406 עמ'. (050-9790466)
הרב גרשום הרפנס עסק מגיל צעיר בצורכי ציבור. מלידתו בכפר קטן בירכתי טרנסילבניה ועד מותו בשם טוב בבני ברק לפני שלוש שנים ידע הרב הרפנס, במרצו ובפיקחותו וביראת השמים שלו, להיות 'האיש הנכון במקום הנכון'. בספר הוא מתאר בגוף ראשון את ילדותו ואת משפחתו ואת לימודיו ואת אורח החיים ה'נורמלי' לפני שהתרגשה השואה, את ימי השואה הקשים ואת החזרה לחיים של תורה ועבודה וחינוך מיד לאחריה, את העלייה לארץ וההתיישבות במסמיה הנטושה (תמונת הבית, שעדיין ניצב לא רחוק מהצומת, מפארת את שער הספר), עסקי החינוך והעלייה והקשר שהיה לו עם גדולי הרבנים, אלו הם ראשי פרקים מתוך הספר המרתק הזה המתאר קורות חיים של יהודי גדול.







שׂחקי ארץ. שלום – עם – אדמה. מנחם פרומן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד והוצאת ראובן מס, תשע"ד. 182 עמ'. (02-6277863)
את הרב פרומן אי אפשר להכניס לשום מסגרת. הוא היה 'מרכזניק' ומתנחל ו'פעיל שלום' ורב-לכתחילה של יישוב 'מעורב', מקורב לאנשי השמאל ומלמד תורה בישיבות, ליברל וקנאי, משורר והוגה דעות. כוחו היה יותר במחשבה ובדיבור ובמעשה, וחלק מהמעט שכתב נלקט מעיתונים ומכתבי עת, נערך וחולק לנושאים – חופש וקודש, עם ואדמתו, ו'חותמין בשלום'. במותו כמו בחייו רבים מחבריו אינם עומדים על סוף דעתו, ויתכן שספר זה יהווה בסיס לעיון מחודש במשנתו.







בית המקדש וארמון שלמה: מבט חדש לאור הארכיאולוגיה. יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו. ירושלים, מגיד ומגלי"ם, תשע"ה. 202 עמ'. (02-6330530)
אבן מגולפת אחת שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית באתר 'חורבת קיאפה' שליד עמק האלה (כנראה העיר המקראית החשובה שעריים) גרמה לשינויים וחידושים מרשימים במחקר מבנה בית המקדש הראשון, ולחיזוק משמעותי של ההוכחות הארכיאולוגיות לדיוקו ההיסטורי של התנ"ך, למי שהיה צריך הוכחות כאלו (וישנם רבים כאלו...). בשישה פרקים הכוללים צילומים ותרשימים ומפות סוקרים המחברים, ארכיאולוגים מומחים, את סודותיה של חירבת קיאפה הנ"ל, את התגלית המפתיעה של האבן המתארת את חזית בית המקדש ואת משמעותה, את הקשר הארכיטקטוני בין ארמון שלמה לבית המקדש שנבנה סמוך אליו, מתארים תיאור מפורט-משוער של בית המקדש הראשון לפרטיו בהתייחסות למוצגים הארכיאולוגיים ולנתונים ההיסטוריים וההלכתיים, ומסיימים ביחס שבין מבנה הבית הראשון לשני. זהו ספר מקצועי, לא תורני, כתוב באופן מרתק, אך כמו בכל הספרים מהסוג הזה יש להישמר מאמירות תוכן וסגנון שאינן ראויות ואינן מתאימות, עד שלעיתים מתקיים הכתוב 'זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח'...







מעינם של אבות. לקט מאוצרות רבינו מרן בעל חזון איש על פרקי אבות. בצירוף קונטרס שיעורי הר"מים. נאספו וסודרו על ידי מרדכי ויס. בני ברק, תשע"ה. רפח עמ'. (03-6474892)
הרב ויס עוסק בדרך כלל בייצור מצבות במפעלו שבקרית שאול בת"א, אבל ראשו ורובו בתורה. לפני ארבעים שנה כבר הוציא לאור לקט פירושים על פרקי אבות, וכאן הוא מסדר פסקים והנהגות ועצות והוראות ודברי חיזוק של החזו"א בכתביו ובאגרותיו, ומדברים שנכתבו בשמו ועליו, על פי סדר מסכת אבות. ופלא: תוך כדי עיסוקו בספר נקרא לתקן את מצבתו של החזון איש שנפגמה, ידו האחת כותבת את תורתו - וידו השניה מתקנת את מצבתו! על משנת 'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו' (ה, יח) מביא המחבר בשם החזו"א שלעיתים זיכוי הרבים הגדול ביותר הוא זיכוי עצמי - אדם שמתעלה במעלות השלימות מזכה למעשה את הרבים... לספר צורפו כמה משיעורי רבותיו, אותם סיכם בימי עלומיו.







סימן לבנים. שיחות פרשת שבוע. ספר במדבר. אליעזר קשתיאל. עריכה: אלעד ברנד. עלי, 'בני דוד', תשע"ה. קעח עמ'. (korimnavon.co.il)
ספר נוסף של הרב קשתיאל, ראש 'בית המדרש לבוגרים' שהוא חלק ממוסדות 'בני דוד' שבראשות הרב אלי סדן שבישוב עלי שבשומרון. 3-4 שיחות נמצאות בספר על כל פרשה, כולם תחת מכנה משותף אחד – בירור והבנה של סימני הדרך לאומה המתגבשת המצויים בתורה כולה ובעיקר בספר במדבר, כאשר הסימן של הימים ההם מתווה לנו את הדרך בזמן הזה. כך לגבי עניין הנזירות שבסוף פרשת נשוא אומר הרב קשתיאל שקיימת סתירה מובנית לגבי היחס הראוי שלנו לדברים המותרים והמהנים בעולם שאינם מצוה ואינם חובה, שאין בהן איסור אך גם אין בהן לכאורה תועלת – האם לנו הם או לצרינו? האם עלינו להיות כרבי, שבשעת פטירתו יכול היה להעיד שלא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה – או שעלינו להתייחס אל היפה והנעים שבעולם כמי שנברא 'להנות בני אדם'? המחבר מציג את הצדדים השונים של העניין, ומקשר ביניהם לבין מתיקות התורה המורגשת כל-כך בחג מתן תורתנו, והדברים מאירים ושמחים.

[הקיק]

טהרת משה. ילקוט פסקי הלכה ומנהג על דרך הנשר הגדול רבינו משה בן מימון ז"ל ומנהג עדות ישראל ק"ק אשכנז ספרד ותימן בהלכות טהרת המשפחה בזמן הזה. צפניה ערוסי הלוי. קרית אונו, מכון מש"ה, תשע"ה. רצו עמ'. (03-5351119)
ספר זה אינו עוד ספר המלקט את הלכות טהרת המשפחה על פי מנהגי העדות השונות. הוא מיוחד בכך שיסודו ועיקרו הוא שיטת הרמב"ם, בעיקר על פי פירושיו ופסקיו של הרב קאפח זצ"ל, וסביבה מתוארים גם מנהגי העדות האחרות. נוספו לספר עדויות של נשות העדה התימנית שאצלן עברה המסורת החיה של שמירת ההלכות והמנהגים בנושא זה שהצניעות יפה לו, אחרי שזו הייתה 'תורה שבעל פה' במשך דורות. הנתון המרתק ביותר היה שלא נמצאו כמעט הבדלים במסורת זו בין הנשים ה'שאמיות' (הנוהגות על פי השו"ע) ל'בלאדיות' (הנוהגות על פי הרמב"ם), בין נשות הערים הגדולות לנשות הכפרים, כולן כאחת שמרו את מסורת הטהרה בטהרתה באופן זהה. בספר נמצאים פסקים ובירורי הלכה בי"ז פרקים, ואחריהם תשובות של הרב קאפח ועדויות על מסורת נשות יהודי תימן ועוד, וכן מפתח מפורט. ספר מיוחד במינו.








נשמה. הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). ירושלים, מגיד-שפע, תשע"ה. 188 עמ'. (02-6330530)
ספר קטן, ספר כיס, שמטרתו לעודד את האדם לשים לב לנשמתו, שהיא למעשה עיקר מהותו, במצביה השונים – בסערה ובדממה, בטוב וברע, ובייחסה לחיים ולמוסר ולתפקידו של האדם בעולמו. הקשר בין הגוף לבין הנשמה, והמאבק ביניהם מיהו באמת ה'אדם' שמסתתר מאחוריהם, הם לאמיתו של דבר מרכז חיינו, ובלי תשומת לב אל הנשמה ואל מה שהיא מייצגת ואל הכיוון אליו היא מובילה – עלולים חיי האדם להיות החטאה אחת גדולה. הרב שטיינזלץ, בלשונו הזהב, עוסק בעשרים פרקים בהגדרת הנשמה, במציאת מה כואב לה, מתי ואיך היא מתגלה או מסתתרת לה, דן באנוכיות ובמידות, ביצר הטוב וביצר הרע, בבחירה החופשית ובהגשמת חלומות, בטבע ובמה שמעל לטבע ועוד, ומסיים במה שהוא מתחיל: העיקר הוא להקשיב אל הנשמה. שנזכה.








מוולוז'ין עד ירושלים. הרב מאיר בר אילן (ברלין). ירושלים, המזרחי העולמי, תשע"ה. 656 עמ' (בשני כרכים). (0506-738944)
זוהי הדפסה חדשה ומתוקנת, ביוזמת הרב יצחק דדון ממרכז הרב, של ספר מיוחד במינו – מעין יומן וסיפור חיים של 'נסיך וולוז'ין' ומראשי תנועת המזרחי. החלק הראשון של הספר מתאר באופן מרגש את ילדותו בחיק אביו הנצי"ב, את ישיבת וולוז'ין בתפארתה ובסגירתה ואת 'בית הרב' וכל מה שהתרחש סביבו, והכרך השני עוסק בעיקר בפעילותו הציבורית של הרב בר אילן באירופה ואח"כ בארה"ב, עד לעלייתו בשנת תרפ"ו לארץ הקודש. המחבר היה ת"ח וסופר-פורה ואיש ציבור מהמדרגה הראשונה, שעמד בראש תנועת המזרחי לצד הרב יהודה לייב מיימון וגם פעל מחוץ לתנועה בפעילויות חובקות עולם, שחלק מענפיהן ופירותיהן קיים ומועיל עד היום הזה. מפתחות מפורטים בסוף הספר לאישים ומוסדות, מקומות ומקורות, מנגישים את הספר היטב לכל מעוניין. ייש"כ של הרב דדון על היוזמה הספרותית-תורנית-חינוכית החשובה והמועילה הזו.










פרשת דרכים. מבט ארכיאולוגי וגיאוגרפי בפרשיות השבוע. יצחק מייטליס. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ה. כג+430 עמ'. (02-6330530)
לפני שבע שנים הוציא לאור הארכיאולוג והמחנך ד"ר יצחק מייטליס את ספרו הראשון 'לחפור את התנ"ך', שבא לקרב את מדע הארכיאולוגיה ללומדי התנ"ך - ואת התנ"ך לארכיאולוגים ולהיסטוריונים, שחלקם ממעיטים לצערנו בדיוקו ואמינותו. השלב הבא היה לתאר פרשיות היסטוריות וגיאוגרפיות לפי סדר פרשות השבוע והמועדים, כדי שהדברים יובנו בדיוקם הריאלי וההיסטורי כבסיס וכהשלמה לכל הערכים התורניים שיסודם במקרא. כך למשל מסביר המחבר שהשׂלו שהגיע למחנה ישראל לא היה זה שדרכו להילכד ברשתות לרבבותיו כאשר הוא נופל בבוקר תשוש על החוף אחרי שחצה בלילה את הים התיכון מאירופה דרומה בחודשי הסתיו - שהרי בני ישראל לא חנו אז כלל לחוף הים התיכון, אלא מדובר על להקות השלו העושות את דרכן חזרה באביב מאפריקה לאירופה במפוזר במשך היום, שבדרך כלל לא צדים אותן – אבל בזמן המדבר הן היוו את הנס.







בשבילי התנ"ך. סוגיות בתנ"ך לעיון רעיוני ולשוני. שלמה לסרי. כרמי צור, תשע"ה. 121 עמ'. (052-7040936)
המחבר הוא מורה לתנ"ך ולשון, שהכין חוברת ובה מיטב חידושיו הפרשניים והלשוניים והחינוכיים. חלקה הראשון עוסק במחקר שמות החגים בתורה, משמעותם וגלגוליהם, כאשר היישום כולל כמה שיעורים לדוגמא המתבססים על החומר הזה. בהמשך הוא עוסק בחזרת עשרת השבטים, בעניינים דקדוקיים הנמצאים בפירוש רש"י, ועוד. תועלת מרובה ללומד ולמורה.









הכנה לפגישות. שיחות בנושא הכנה לפגישות שנאמרו בסייעתא דשמיא בישיבת 'תורת החיים' מפי מו"ר ראש הישיבה הרב שמואל טל שליט"א. כתיבה ועריכה: הראל דביר ובן ציון חניה. יד בנימין, טל חיים – הבית היהודי, תשע"ד. 47 עמ'. (050-2007887)
סיבוכים בבחירת בן זוג היו תמיד, אבל הרושם המצטבר הוא שבימינו, גם אצל בני ובנות תורה, העניין נהיה מסובך מתמיד, ויעידו על כך כמויות הרווקים והרווקות שאינן מצליחים עדיין למצוא בן זוג. לדעת הרב טל העניין נובע מהרצון להשתכנע לפני ההכרעה שמדובר בזוגיות עמוקה ומשמעותית, יותר ממה שהיה מקובל בעבר. לדעתו ניתן ליטול את הגישה הזו ולחזק אותה באופן חיובי, כך שהיא תסייע להכריע ולא תעכב. בסדרת השיחות האלו שהועלו על הכתב, המיועדות לבנים ולבנות, מנתח הרב את הבעיה ואת פתרונה, מנגיד בין הגישה התורנית לגישה החילונית בתפיסת רעיון הזוגיות, מדבר על העיתוי ועל ההכנה הנדרשת ועל מה לחפש ועל מה כדאי לשים לב, על המקום של היופי בהחלטה על בניית הקשר ועל מקומה של העדה של בן\בת הזוג בהחלטה (אין מקום לבקש עדה פלונית דווקא, אך מי שמרגיש רצון חזק להתקשר דווקא עם בני עדה מסוימת אין לו להילחם עם הרגשה זו), על הצורך בעין טובה ובסבלנות, על ה'זיוף' המותר ועל השקר האסור, על התפילה ועל ההחלטה. הרב טל אף לא נמנע מנתינת כמה עצות טובות, וגם לא מכמה מילות הבהרה בעניין נטיות הפוכות.










היא שיחתי. תורה ועבודת ה', שיחות בין רב לתלמידו. דן אלינר. מרכז שפירא, המכון התורני שע"י ישיבת אור עציון, תשע"ה. 230 עמ'. (08-8502822)
עשרות שיחות קצרות מחולקות לשמונה נושאים, שבהן ראשי-פרקים ותמצית של תשובות לשאלות שבהם מתחבטים בני ישיבה צעירים, שאלות שמתוך בית המדרש – איך בוחרים ישיבה מתאימה, האם להוסיף ולהרבות את הלימוד בעיון הגמרא או לחזק את לימוד ההלכה, איך מבדילים בין הקפדה במצוות לחומרות מיותרות או לא מתאימות, מה הן ההנהגות הנכונות ב'בין הזמנים' ועוד ועוד, ועד לשאלות שנשאלות מחוץ לבית המדרש, 'הסדר' או ישיבה גבוהה, דרך לימוד תורה בזמן השירות הצבאי ועוד, ובבית – הגישה לפערים בין בני הזוג, קירבה או ריחוק מההורים לאחר הנישואין, היחס לעיכוב לא-צפוי בהריון, צניעות בתוך הבית ומחוצה לו, ועוד הרבה. הספר בנוי כדו-שיח בין רב מֵבין לבין תלמיד קרוב, עם מקורות והסברים, בגישה רכה ומקרבת שיודעת גם לקבוע גבולות. כלי נפלא למחנכים ולמתחנכים. יישר כוחו של המחבר הרב אלינר, ר"מ בישיבת אור עציון.











חוט של חסד. ביאורים וחידושים על חמישה חומשי תורה. רבי אליהו הכהן האיתמרי. ירושלים, אורות פלא, תשע"ה. 20+תתעה עמ'. (02-6413780)
ר' אליהו איתמרי בעל 'מדרש תלפיות' נפטר בשנת תפ"ט בעירו איזמיר. הוא הספיק לחבר עשרות ספרים שרק חלק מהם נדפס בחייו ולאחר מותו, ביניהם 'חוט של חסד' על התורה שנדפס מאוחר יחסית, בשנת תרכ"ה. עתה אחר שעברו מאה וחמישים שנה נוספות הספר זכה לצאת לאור במהדורה מתוקנת ומוערת וממופתחת, הכוללת גם מבוא גדול לתולדות המחבר. דוגמית קטנה מהספר: על הפסוק 'ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו' בפרשת 'בהעלותך' אומר המחבר שלא יעלה על הדעת שהקישואים והשומים של מצרים נעמו לאבותינו יותר מהמן שטעמו היה 'כטעם לשד השמן', אלא שנפשם הייתה 'יבשה' מפני שהם הרגישו שהם אוכלים במו פיהם את שכרם לעולם הבא...













ועלהו לא יבול. מנהגותיו והדרכותיו של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. חלק שלישי: ליקוטים, מכתבים. נחום סטפּנסקי. ירושלים, תשע"ה. תמח עמ'. (02-6510054)
חלק נוסף בסדרה הנפלאה שמציגה לפנינו את הגרשז"א זצ"ל כפי שהיה באמת, בפכים קטנים ובדיני נפשות ובכל מה שביניהם. העורך, שהיה מבאי ביתו, לא נותן, במין תמימות עקשנית, לרגשות או לאווירה או לציפיות לקלקל את העובדות, וכך עובדה אחר עובדה נפרשת לפנינו בדיוקה, במין תשבץ שלא נגמר. אמנם המלקט בחן מה לקרב ומה לרחק, התייעץ עם בני משפחה ומקורבים – אך הכריע בעצמו, לעיתים בניגוד לדעתם של יועציו. שׁורָה על הספר רוח של אמינות ודייקנות, שנותנת למעיין להרגיש שהוא הולך על קרקע מוצקה – בדיוק כפי שכתוב כך אירע וכך היה, כך נאמר וכך הוגדר, במקרה זה שמח הרב זצ"ל וכאן היו הדברים למורת רוחו וכו'. יישר כוח לרב סטפנסקי על השירות הנפלא שהוא עשה לציבור התורני לדורותיו בסדרה זו.












כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. מאמרי הגות והלכה. הרב אייל חיון. נוף איילון, תשע"ה. 279 עמ'. (08-9790197)
עשרות מאמרים לאורך מעגל השנה ובענייני הלכה, תנ"ך ומחשבה מאת סגן הרב הראשי של חיל האוויר הרב חיון, תלמיד ותיק של הישיבה וה'כולל' בשעלבים, איש הלכה ומעשה. הוא מתפעל בהקדמתו מההרחבה שהרחיבו הראשונים את מצות כתיבת ספר תורה לכתיבת התורה שבעל פה בכלל, ובכללה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, – וזה מה שהוא עושה בספר זה, מעלה על הכתב דברים שנשא בע"פ בתפקידיו השונים. כך למשל בפרק העוסק ב'המתת חסד' הוא מאריך בביאור מותו של שאול על פי המפרשים, ובשיתוף הפעולה בן רבי חנינא בן תרדיון לבין תליינו לצורך הקדמת מיתתו. הוא מסיק בסוף דבריו שרק לחולה המתייסר עצמו מותר להתפלל שימות מהרה, ולא לשום אדם אחר. הספר נכתב לעילוי נשמת בתו הכלה ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים סמוך לפני נישואיה.








סולו המסילה. התודעה הלאומית כיסוד בהלכות ציבור. מלוקט מתוך שעורי הרב צבי ישראל טאו. מהדורה מתוקנת. ירושלים, חוסן ישועות, תשע"ה. ריח עמ'. (02-6424242)
לקט מתוך דברי הרב טאו שליט"א שבכתב ושבעל פה על הקשר בין המעשה לבין האמונה המדריכה ומכוונת אותו, והמשמעות של שני אלו לבניין האומה וארצה בעת תחייתה. ומכאן דברים ביחס למוסדות ואישי השלטון שאור וחושך משמשים בהם כאחד, ולתפקידם של יראי ה' בתקופה גדולה זו – אהבה לדור ולמפעלותיו מעבר להתרשמות החיצונית הראשונית, והתנגדות תקיפה לעיוות האמת התורנית והציבורית.







צמאה נפשי. פרקי עיון והעמקה בנושא התפילה. מהנשמה המתפללת תדיר ועד לתפילה הנהוגה בימינו. הרב חיים דרוקמן. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ה. 327 עמ'. (08-8502822)
בשבעה שערים בוחן מורנו הרב דרוקמן שליט"א את התפילות השונות בהלכה ובאגדה, ובהם נידונה בין השאר התפילה כביטוי לקשר אל ה' וכמעשה של דביקות אלוקית ושל תחזוקת הקשר בינינו לבין הבורא, מוגדרות תפילות הקבע והתפילות פרטיות, נידון זמנן ומספרן של תפילות החובה, משמעותן של ברכות השבח וההודאה ועוד. שער שלם עוסק בתפילת הקדיש על כל היבטיה, ושער אחד בברכת המינים, ובו הרב ממליץ לכל אחד לשמור על נוסח אבותיו בין הנוסחים השונים, למרות שחלק מהנוסחים יסודם בשיבוש...









מסילות בלבבם. פרקי הגות – היחיד החברה והמדינה בראי התורה. נחום אליעזר רבינוביץ. מעלה אדומים, 'מעליות', תשע"ה. יג+529 עמ'. (02-5353655)
עשרים פרקים בספר, והם מסכמים את תורתו וגישותיו של ראש ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים הרב רבינוביץ' שליט"א ברוב הנושאים הדתיים-ציבוריים העולים על הפרק כפעם בפעם. הרב מאמין באמונה שלמה שדורנו בשֵל להתחיל בתנופה גדולה לתקן את העולם כולו, בעיקר בשל העצמאות המדינית וקיבוץ הגלויות וריבוי התורה מצד אחד – והשינויים המדעיים והטכנולוגיים האדירים שאנו זוכים להם מאידך. מכאן מובן הכיוון האופטימי שלו, וגישתו ה'אקטיביסטית' בנושאים רבים. כך רואה הרב ערך דתי בהתקדמות המדעית, שיש בה לדעתו גילוי פנים חדשות ואמיתיות בכוחו של הקב"ה ובנפלאותיו, אם כי אין כוח במדע להכריע בשאלות ערכיות. בפן הכלכלי סובר הרב שאסור שהעובד יהיה תלוי לחלוטין במעבידו, שכן יש בזה צד של שיעבוד הסותר את כוונת התורה, ולעניין מעמד האשה דעתו היא שבדורנו על הנשים למצות את כוחותיהן וכישרונותיהן, אך לעולם על המשפחה וגידולה להיות במרכז חייהן.







בדעה צלולה. מבחר מאמרים. אורי אליצור. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 366 עמ'. (info@ybook.co.il)
אורי אליצור ז"ל היה במשך שנים אחד מהוגי הדעות המרכזיים של הציבור האמוני בענייני מדיניות ומנהיגות והמאבק על ארץ ישראל. בלי כחל וסרק, בלי צעצועי לשון ומשחקי סגנון, באמירות מהוקצעות ובהיגיון מתמטי (הוא היה מורה למתמטיקה לפני שנכנס ראשו ורובו לעסקי ציבור), היה אורי מביע כפעם בפעם את הערכתו ואת דעתו על המצב ועל העובדות ועל המתחדש בענייני הכלל והמדינה, כאשר סגנונו הייחודי משתבח עם השנים ובמקביל גם מתרחב קהל קוראי-לקחו ומשוכנעי-דרכו. לאחר חיים מלאים של עיסוק ביישוב הארץ ובצרכי ציבור וגידול משפחה למופת והפצת דעת-תורת-ארץ-ישראל - נלקח מעמנו אורי לפני כשנתיים, ונדם שופרו. בני משפחתו נטלו כמה עשרות ממאמרי-הדעה שכתב במשך השנים, והציגו אותם לציבור בספר כרוך וערוך וממופתח. דבריו של אורי אליצור מבוססים בדרך כלל על שלוש רגליים - ערכי התורה, הכרת המציאות, והיגיון חד ונוקב, והם כתובים בסגנון נפלא, מתובלים במעט ציניות בריאה ובהומור דק, דברים הנכנסים אל הלב ובעיקר אל המוח. חלק גדול מהדברים אף נקרא עתה בהתפעלות, כקריאת דברי חכם העדיף מנביא. כמה חסרה ארץ ישראל האי גברא רבה! תנצב"ה.

[הקיק]

הצומח והחי במשנת הרמב"ם. לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם. זֹהר עמר. שבי דרום – כפר דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ה. 260 עמ'. (08-6847325)
העיסוק בתורת הרמב"ם אינו פוסק. מיד לאחר י"ד ספרי 'משנה תורה' - נמצא פירוש המשנה שלו בראש מעייניהם של לומדים רבים, שמודעים לכך שתרגום פירוש המשנה לעברית מהמקור הערבי מפריד בינם לבין דברי הרמב"ם עצמו. לאחר דורות של שימוש בתרגומים משובשים-יחסית זכה דורנו למתרגמים מומחים, בראשם הרב קאפח זצ"ל והרב שילת שליט"א, שהועילו הרבה, אולם מקום הניחו לפרופ' עמר מבר-אילן להגיע ל'שורה התחתונה' בהבנת כוונת הרמב"ם בכל המקומות בהם הזכיר צמחים ובעלי חיים. הספר כולל זיהוי שיטתי של הצמחים ובעלי החיים שמוזכרים בפירוש המשנה, ויש בו מבוא מקיף הדן בשיטתו הפרשנית של הרמב"ם ובמקורות המידע שלו ובייחסו לזיהויי הגאונים ועוד, ונספחים הכוללים טבלאות ומקורות ומפתחות מפורטים. עבודה מושלמת, ספר לדורות.





בפקודת הרבנות. התפתחותה של הרבנות הצבאית בישראל. אהרון קמפינסקי. ירושלים, כרמל, תשע"ה. 259 עמ'. (02-6540578)
ההתייחסות לרבנות הצבאית ולפעליה בשמירת אורח החיים הדתי-יחסית של הצבא אינה מובנת מאליה כלל. הצבא שבמדינה-שבדרך (ההגנה, הפלמ"ח) היה ברובו מחלל שבת ואוכל טריפות, ורק בכמה מחלקות דתיות שפוזרו פה ושם הייתה התמונה שונה. אולם כמה אנשי מעשה, ביניהם החלוץ נתן גרדי שהקים את 'השירות הדתי' בצה"ל כשזה היה בחיתוליו, והרב גורן שהקים אחריו את הרבנות הצבאית (שבלעה את 'השירות הדתי' על כרעיו וקרבו), הצליחו לרבע את כל העיגולים, ולהביא לכך שבסך-הכל צה"ל הוא צבא שומר הלכה למרות שרוב משרתיו אינם שומרים מצוות, כאשר כמובן מתרחשות מדי פעם תקלות שדרכן להתרחש ושבדרך כלל יש להן פתרון. הספר הזה מתאר את המסלול המפותל והארוך הזה בדרכה של הרבנות הצבאית בקביעת ההלכה בצבא ובעיצוב האווירה הדתית בצה"ל, במהלכים שבין הפיכת הרבנות הצבאית ל'ספק שירותי דת' לבין משיחתה בכתר 'משוח מלחמה'. המחבר לא נמנע גם מלהניח על השולחן שאלות אקטואליות כגיורי צה"ל, סירובי פקודה על רקע דתי ואמוני, שירת נשים וכו'. הדרך עוד ארוכה עד להפיכת צה"ל לגוף נקי וטהור ומקפיד במצוות, אבל היסודות לכך כבר קיימים, ונדמה שבעיני המסתכל האובייקטיבי האור רב הרבה יותר מן החושך.





הגיון לבב. עיונים והערות בפרשת השבוע. הרב נתן שמעון בר-חיים. ירושלים, תשע"ה. תרח עמ'. (02-6419525)
הרב בר חיים מסיים בימים אלו שנים רבות של הרבצת תורה כראש בית המדרש של 'המכון הגבוה לטכנולוגיה' בירושלים ('מכון לב'). את המיטב שבחידושיו בלמדנות ובהלכה הוא פרסם בספרו החדש 'מאורות נתן', ואת הגיונות לבו על כל פרשה ופרשה העביר אל הכתב, אחר ניפוי ודקדוק בעזרת תלמידו וידידו הרב קלמן פדר, בספר חשוב זה. על כל פרשה כמה פיסקאות, ואין כמעט פיסקה בלא חידוש. כך למשל הוא מעיר על דברי רש"י בפרשת בלק ש'לא הביט און ביעקב' פירושו שאין הקב"ה מדקדק בחטאי עם ישראל, שלכאורה אין כלל שבח לישראל בכך שהקב"ה נוהג עמהם במידת הרחמים ובניגוד לשורת הדין! והוא מסביר: השבח הוא שהקב"ה בחר והחליט לנהוג בעמו כאב רחמן, שלא כבלעם שמוצא תמיד על מה לקטרג, איך לקלל, ואיך להטעות את ישראל כדי להכשילם ולהרחיקם מאביהם-מלכם. דרכו של הקב"ה הפוכה – 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל', ועל כך נאלץ גם בלעם להודות. והדברים מאירים ובהירים.






באמת ובאהבה. על גדולי החסידות, עולמם ותורתם. אבי רט עם רבנים וחוקרים. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 377 עמ'. (info@ybook.co.il)
פרקי תיאור ועיון על גדולי החסידות ותורתם מזוויות שונות ועם נימה עכשווית, מפי קבוצת כותבים שהצטרפה לפרויקט שייסד המחנך והסופר אבי רט. החסידות על כל גווניה העצימה את ערכי העבודה-מאהבה וחיפוש האמת, עובדה הניכרת כמעט בכל פרק בספר זה. מהפרק הראשון שעוסק במהפכת החסידות של רבי ישראל בעש"ט ועד המדור 'מעולמם של חסידים' החותם את הספר שנוגע בקצה המַטה בתורת החסידות שבכתב, מקבל הקורא סדרת הצצות לעולם מלא, חי ונושם, שגם 'מתנגד' שרוף חייב להודות שהוא כבר חלק בלתי נפרד מהרוח והמסורת היהודית. הערה אחת לסיום: חבל שאחד המכתבים במדור 'מעולמם של חסידים' מקורו ב'גניזה החרסונית' המפוקפקת; ודי למבינים...








אעברה נא. סיפורו העלום של הרב דב מַעֲיָנִי. רבקה מנוביץ-מַעֲיָנִי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ה. 286 עמ'. (02-6526231)
הרב דב מעייני זצ"ל היה איש תנועת המוסר, תלמיד חכם בעל השכלה רחבה, מלחין ומנגן, תלמידם ומקורבם של גדולי דורו ה'סבא' מסלבודקה ור' ירוחם ליבוביץ ממיר, רבי אברהם אליהו קפלן מברלין ורבי שמעון שקופ מגרודנא ועוד. היה ידיד נפשו של הרב יצחק הוטנר הצעיר עמו למד בישיבת 'כנסת ישראל' בעיר חברון, התקרב לרב קוק מכאן ולחסידות מאידך, ובכל חייו הקצרים חיבר עולמות ואנשים. כששימש כרבה של מגדיאל (לימים העיר הוד השרון) זרח כוכבו ועתיד גדול נבאו לו, אבל לא זכינו, והוא נפטר לפתע עוד לפני הגיעו לגיל בינה – במועד שהיה צפוי מראש! בעזרת ד"ר שלמה טיקוצינסקי ואחיה הגדול הצליחה בתו הגב' מנוביץ להוציא לאור ספר מיוחד במינו, ביוגרפיה משולבת בקטעי מכתבים שלו ואליו שהתגלו לאחרונה, כשהכל מתואר סביב סיפור חיי דור תחיית התורה והמדינה לאחר השואה. לספר מצורף דיסק עם ניגוניו ומאמריו. יצירה מיוחדת במינה.








תשובות לשאלות החיים. גישה יהודית מקורית לאתגרי הזמן. הרבי מלובביץ'. עריכה: מנחם ברוד. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 397 עמ'. (info@ybook.co.il)
כשלושים פרקים המקיפים – ממש כשמו של הספר – תשובות לשאלות החיים, כפי שהן נכתבו ע"י רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, הרבי האחרון של חב"ד, כתגובה למכתבים שנשלחו אליו מכל רחבי העולם היהודי. התשובות האלו לאלפיהן פורסמו, והן ממשיכות להתפרסם, בכרכים רבים. אחד מ'מעבירי השמועה' החרוצים בחב"ד, הרב ברוד, סידר חלק מהם לפי נושאים, קיצר וסגנן בשעת הצורך, והוא מציג לפנינו מדריך ובו תשובות לרוב השאלות המתעוררות בחיי האיש והמשפחה היהודית בכל אתר ואתר. מדגם מייצג של נושאי הספר: מה מבטיח את הישרדותו של העם היהודי?; עול מצוות מול חירות אישית; היחס לתענוגות העולם; למה חשוב ללמוד חסידות; ייחודה של תורת חב"ד; מדוע יש קשיים בחיי היהדות?; איך להתייחס לתורת האבולוציה?; הסבר על השואה; לא לעודד עלייה של מנהיגי קהילות בחו"ל; מעמד התנועה הרפורמית; למה השידוך לא מתקדם?; טיב יסודות הבית היהודי; היחס להסקת מסקנות על פי כתב היד על פי הקבלה; נישואים שניים אחרי התאלמנות; איך מגיעים לשמחה אמיתית?; ועוד עוד. עולם מלא של תשובות לחיים.







שו"ת אבני דרך. שאלות ותשובות שהזמן גרמן בארבעת חלקי שולחן ערוך. חלק ח. מאת אלחנן נפתלי פרינץ. ירושלים, תשע"ה. 465 עמ'. (02-9998679)
זהו הכרך השני של שו"ת 'אבני דרך' שיוצא לאור במהלך שנת תשע"ה, והכרך השמיני בס"ה. סדרת 'אבני דרך' כבר מכילה אלפי תשובות בהרבה אלפי עמודים, שילוב של פסקים קצרים ובהם הכרעה ברורה בתוספת מראי מקום עם תשובות פשוטות-יחסית שכבר דנו והכריעו בעניינן גדולי הפוסקים, ולצידן גם תשובות 'כבדות' לשאלות מסובכות התלויות בהכרת המציאות ובבקיאות בפוסקים ובהרבה שיקול דעת. בכל הכרכים המחבר אחז מזה וגם מזה - אך הכרך השמיני מכיל רק תשובות קצרות בכל חלקי השו"ע (למעלה משבע מאות!), הראשונה מבררת האם יש להקפיד על קדימת ימין בקיפול שרוולי החולצה (התשובה: עדיף שהימין תהיה מכוסה עוד כמה שניות, ולכן יש להתחיל את הקיפול דווקא בשמאל!), והאחרונה עוסקת בהיתר לגור במצרים בזמן הזה (כפי שנהגו גם גדולי ישראל כרמב"ם והרדב"ז ועוד) למרות האיסור-מדאורייתא-לכאורה. אין מתחרה לחריצותו של הרב פרינץ!







רבי אשתורי הפרחי, חלוץ חוקרי ארץ ישראל. היסטוריה, הגות, ריאליה. קובץ מחקרים. עורכים: ישראל רוזנסון ושלמה גליקסברג. ירושלים, מכללת אפרתה, תשע"ה. 273 עמ'. ((02-6717744)
המכללה הוותיקה למורות 'אפרתה' בירושלים חוגגת תשעים שנה להיווסדה. 'מתיחת הפנים' שהיא עברה כללה גם ייזום וארגון של כנסים בענייני תורה וחוכמה ומדע, אחד מהם נערך בשנה שעברה במלאת שבע מאות שנה לעלייתו לארץ של רבי אשתורי הפרחי בעל 'כפתור ופרח'. במקרה זה הספר הוא האיש והאיש הוא הספר – בלעדי 'כפתור ופרח' ספק אם היינו שומעים על החכם המופלא הזה רבי אשתורי, שמסר את חייו לחקירת ארץ ישראל על כל ענפיה וצדדיה, והקדים את דורו במאות שנים. תריסר חוקרים מכל רחבי הארץ הציגו את 'השורה התחתונה' עליו ועל מושאי מחקריו – איך זיהה צמחים ומקומות, איך הכריע הלכות, איך התפלל ואיך כתב וסידר את ספרו, איך ציטט ראשונים שקדמוהו ואיך שאבו מספרו חוקרי ארץ ישראל לדורותיהם. ברכה למכללת אפרתה ולפרופ' רוזנסון העומד בראשה על העברת הדברים שנאמרו בעל-פה אל הכתב, בתוספת תרשימים והערות והפניות וסיכומים, עבודה שלמה.






לקח טוב. פרקי חיים. טוב צדוק. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם, תשע"ה. 308 עמ'. (03-6353731)
אחרי עשרות שנות פעילות ציבורית בעמותות ומוסדות שונים, רובה בשליחות עדת יהודי תימן בארץ, הגיע הזמן לְדעת ריבי טוב ב"ר טוב-עזרי צדוק לסכם את פעילותו, ולספר על פרשיות ואירועים שחווה שאינם רק עסקו של הפרט. הוא מתחיל בתולדות משפחתו בתימן וקורות חייו בה, מתאר את העלייה לארץ, מספר על ההתיישבות במושב זנוח שעל יד בית שמש ועל המעבר לקרית אונו, על 'גילוי' הרב קפאח ועל הקִרבה היתירה שזכה ממנו במשך עשרות שנים, וגם על קשריו עם תלמידי חכמים חשובים אחרים החיים עדנה ושכבר עברו לעולם שכולו טוב (ביניהם החזון איש, רבי שלום יצחק הלוי, רבי שלום ורבי אברהם צדוק ועוד). פרק ארוך וכואב בסוף הספר עוסק בפרשת ילדי תימן הנעדרים והוועדות השונות שקמו כדי לבדוק אותה, ובסוף מובאת רשימה של מאות ילדי תימן שאיש לא יודע היכן הם, אולי חלקם בחיים ובאמת אומצו ע"י משפחות חשוכות ילדים, כפי שטוענים בעקשנות רבים מבני העדה? תיקו...







תקוותה של עיר. רומן היסטורי מתקופת בית ראשון. נחמן וונדי. אזור, ספרי צמרת, תשע"ה. 295 עמ' (050-4001032)
רומן דמיוני המבוסס על הסיפור התנ"כי, כשהגבולות בין דמיון ובין מציאות מיטשטשים והולכים בו ככל שהעלילה המתארת את ירושלים ומלכיה ונביאיה ומעשיהם האמיתיים והדמיוניים בעשרות השנים שלפני החורבן מתקרבת לסופה – שהוא החורבן הנורא עצמו. המחבר, סופר צעיר בן הישוב קדומים, מתאר את תקופת המלכים יאשיהו, יהויקים, יהויכין וצדקיהו, את יחס העם לנביאי האמת והשקר, את הקושי שהיה לנביא ירמיהו ומתנגדי העבודה הזרה להשמיע את קולם ואת הביזיונות והרדיפות שספגו, והספר מסתיים בתיאור צבעוני ומבהיל של חורבן העם והארץ ושל הגלות לבבל. גיבור הספר הוא ברכיהו בן נריהו, סופר המלך ואח"כ סופרו של הנביא (המייצג באופן דמיוני את ברוך בן נריה), כשתוכחות הנביא ירמיה שזורות בצורה נפלאה בתוך העלילה המפותלת והמפתיעה, שיש בה צד לאומי וצד אישי. הסוף העצוב משתלב בנבואה האופטימית הנצחית, שבה מעודד הנביא את רחל הבוכייה המתגלה לעיניו במילים 'ושבו בנים לגבולם'. אפשר להבין הסתייגות מהתיאור הפלאסטי הזה שמערב ירושלים של מעלה ושל מטה, קודש וחול, מעשים שאירעו ושהיו ודמיונות, אך ללא ספק מדובר על ספר מיוחד במינו.







הרחבות לשמחת הבית וברכתו. הרב מאור קיים, בהנחיית הרב אליעזר מלמד. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ה. יא+474 עמ'. (02-9709588)
סדרת 'פניני הלכה' מאת ראש ישיבת 'הר ברכה' תפסה כבר את מקומה המרכזי בבתים רבים וגם במוסדות החינוך שלנו. מחוץ לסדרה זו פרסם לפני כשנתיים הרב אליעזר את הספר 'שמחת הבית וברכתו' העוסק בהלכות והנהגות של מצות עונה, שמירת הברית, פריה ורביה, השחתת זרע, הפסקת הריון, קשיי העקרות, נחמת חשׂוכי הילדים ועוד. בכוונת-מכווֵן הספרים האלו אינם חלק מסדרת 'פניני הלכה', ובשער מודגש שהם מיועדים למדריכי חתנים ומדריכות כלות, ובוודאי שהכוונה גם לאברכים ורבנים ובני תורה וסתם יהודים מקפידים במצוות שרוצים להרחיב את ידיעותיהם ההלכתיות וההנהגתיות בנושאים חשובים ויסודיים אלו. עכשיו הגיע תורו של כרך ההרחבות, כפי שמקובל גם בסדרת 'פניני הלכה', ובו הערות והשלמות ונספחים ותוספות על עיקרי ההלכות וההנהגות שנמצאים בספר הראשון. את רוב המלאכה בכרך זה נטל על עצמו הרב מאור קיים, ר"מ בישיבת הר ברכה ויד ימינו של הרב מלמד בהכנת הסדרה כולה. הספר 'שמחת הבית וברכתו' ראוי שימצא את מקומו (אמנם לא במרכז הסלון...) בכל בית תורני, וכרך ההרחבות הזה כדאי מאוד שיהיה בהישג ידו של כל אברך ותלמיד חכם.

[הקיק]

עיין ערך יהדות. העולם הרעיוני של מושגי היסוד ביהדות. חגי לוּנדין. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 229 עמ'. (info@ybook.co.il)
הרב לונדין רב-הפעלים (ישיבת ההסדר בשדרות, 'מכון מאיר' ועוד) אינו שוקט על שמריו. הוא ממשיך להפיץ תורה בכתב ובעל פה במסגרות רבות ושונות, מאות משיעוריו נמצאים באתרי היהדות השונים, וספרים ומאמרים שכתב וערך נפוצים על פני כל הארץ. עכשיו, עם הפנים לציבור הרחב, הוציא לאור במסגרת אגף ספרי היהדות של 'ידיעות ספרים' ספר מקסים, שבשילוב של רצינות והומור מסביר את הרקע האמוני למצוות המעשיות, מאמירת 'מודה אני' בבוקר דרך חובות מעגל השנה ועד המושגים הכבדים של גיור, י"ג עיקרים, משיח, עבדות, קבלה, תפילה ותשובה ועוד. המילים האחרונות שבספר (סוף ערך 'תשובה') נכונות לא רק לימים הנוראים: 'להיות עקשן, לקפוא במקום, לא לאפשר למציאות להתקדם – זהו ההפך מתשובה. לא לעצור, להתקדם כל העת, לא להיכנע, להיות חופשי מכל מוסכמה או מגבלה – זוהי התשובה האמיתית'. שנזכה.








אמת ואמונה. שאלות ותשובות בענייני אמונות ודעות. טל אפריים חיימוביץ'. בית אל, תשע"ה. 565 עמ'. (052-7202633)
ספר גדול ומקיף ומהודר, עשרות פרקים בעשרה סימנים ובתוספת מבוא רחב, פרי עיוניו ובדיקותיו ושקידתו של הרב חיימוביץ' איש בית אל, שכאבה לו העובדה שאין 'הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד' בענייני אמונות ודעות, בניגוד להלכה שכבר סללה את שביליה וצמצמה את המחלוקות בדרך-כלל לפרטים הקטנים. המבוא עוסק בדרכי ההערכה באמונות ודעות והיחס לדברי חז"ל בנושאים אלו, השונים מהותית מההלכה ומדרכי לימודה, ואחריו כל סימן וכל פרק עוסקים בעניינים העומדים ברומו של עולם – השמחה במפלת הרשעים, התנאים ללימוד חכמת הנסתר, סוגי ההשגחה הפרטית, מטרת עבודת ה', חיוב לימוד האמונה ועוד ועוד. בכל פרק מקורות מפורטים ביותר וסיכומים ברורים ומשכנעים, מועילים ביותר לחכמים ולתלמידים. לא בא כבושם הזה.










הלכה ברורה ובירור הלכה – מאגר אלקטרוני. חלק מאוצר ההלכה והמנהג השלם מאת הרב דב גולדשטיין. קרני שומרון, ת"ת כנגד כולם. (tora@tora.org.il)
המאגר הזה הכולל את כל החומר המצוי בכרכי התלמוד עם 'הלכה ברורה ובירור הלכה' הוא רק אחד מסדרה של עשרות מאגרים הנמצאים ב'אוצר ההלכה והמנהג' על מהדורותיו השונות שאוסף, עורך, מסדר ומנהל הרב דב גולדשטיין, נוסף לשאר עיסוקיו החינוכיים והציבוריים. חבל להאריך ולמנות את כל המלאי כאשר בכל כניסה לאתר 'ת"ת כנגד כולם' אפשר לראות מול העיניים את הרשימה הארוכה-ארוכה של מאגרים וטקסטים, חדשים גם ישנים, המחוברים לתוכנת חיפוש משוכללת, הכל פרי חריצותו של הרב גולדשטיין, והים עדיין איננו מלא. כרגע המאגר מונגש לציבור בכל האפשרויות – מאגרים שלמים וחלקיים בכונן חיצוני, דיסק און קי וגם חיבור לרשת עם סיסמה, וקיימים מאגרים נוספים שבהם נמצאים כתבי הרב קוק וכתבי מוהר"ן מברסלב ותלמידיו ועוד ועוד, כאשר השימוש בהם מתאים לכל רמות הלמידה ולכל סוגי הלומדים. זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על מפעלו של הרב דב גולדשטיין, ואני מתפעל כל פעם מחדש.











לב שומע לשלמה. פסקי דין ומאמרים. מאת הרב שלמה דיכובסקי. עורך: יעקב דיכובסקי. ירושלים, תשע"ד. שני כרכים. (03-6163676)
הרב דיכובסקי הרביץ תורה ושימש כדיין במשך עשרות שנים, ואחרי פרישתו לגמלאות מבית הדין הגדול נקרא למלא את תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים. הרבה פעל ועשה והועיל בתפקידיו השונים, אבל תורתו שבכתב מה תהא עליה? סוף-סוף התפנה מתפקידיו הציבוריים, ופנה לכָנס את מאמריו ואת פסקי הדין שכתב. המנה הראשונה היא שני כרכים מכובדים אלו, המכילים יחד ס"ט סימנים, כולל הקדמה חשובה שצורפה לה גם ה'איגרת לדיינים' שכתב לפני פרישתו, ובה הוכיח את הדיינים יראי-ההוראה שאינם ממלאים את תפקידם כראוי, כי אינם מעיזים לפסוק כדין על פי כללי ההלכה כדי להציל עשוק מיד עושקו מפני חששם מהחולקים, וכן לא ייעשה. הכרך הראשון עוסק בעיקר בנושאי אבן העזר וחושן משפט, והכרך השני פותח במאמר מקיף שמאיר את כל צדדי המושג ההלכתי 'דעת תורה', ומשם עובר לענייני רפואה והלכה ומועדים, ומסיים בהלכות ארץ ישראל. עוד הרבה דיו נשאר בקולמוסו של הרב המחבר שליט"א.











דברי גד החוזה. ההדיר ופירש: מאיר בר-אילן. ישראל, תשע"ה. 377+XV עמ'. (02-9933490)
קשה מאוד לכתוב שורות מעטות על ספר כה מיוחד במינו: פרופ' מאיר בר אילן, איש המחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטה הנקראת ע"ש סבו הרב מאיר בר אילן, הוציא לאור אחרי מחקר שהתפרשׂ על פני 34 שנים [!] ספר שהוא חידה אחת גדולה, ספר שמצד אחד 'מתיימר להיות קדום בהרבה ממה שהינו' (כדבריו במבוא עמ' 11), אולם מצד שני יש בו את כל הסימנים של ספר עתיק-ביותר (אולי אף מתקופת בית שני!) שבניסי-ניסים שרד בספרייתם של יהודי קוצ'ין שבדרום הודו, אחרי שאבד (כמו 'ספרים חיצוניים' רבים אחרים) מהעולם כולו. בספר דברי הימים (א כט, כט) נאמר במפורש שעמדו לפני עורכיו בין השאר דברי נתן הנביא וגד החוזה; דברי נתן הנביא נעלמו, ודברי גד החוזה – אולי הם אלו שנמצאים כעת בידינו בכת"י מאוחר (בן 300 שנה בס"ה) שהתגלגל לספריית קיימברידג' באנגליה, וכמעט נעלם גם שם. הוא עצמו הועתק כנראה מכתב יד עתיק שהגיע כנראה לפני מאות רבות של שנים מתימן הרחוקה לקהילת יהודי קוצ'ין, וכנראה שהוא שריד בודד מספרים חיצוניים עתיקים אחרים שהיו בספרייתם, ואולי הוא מבטא מסורת עתיקה שיסודה אולי בגד החוזה עצמו? אך אולי מדובר בזיוף מאוחר, כי כמה תופעות לשוניות וסימנים תוכניים מעוררים חשד שמדובר על ספר שנכתב באמצע ימי הביניים! מִסְפרן הרב של התיבות 'כנראה' ו'אולי' במשפטים האחרונים מבטא רק מעט מהחידות וסימני השאלה שנותרים גם אחרי קריאת המבוא המקיף והמרתק העוסק בכל ענייני כתב היד הזה ש'גיבורו' הוא דוד המלך, ודן בנסיבות מציאתו ונפתולי מחקריו ותוכנו המיוחד והערות המסורה המקיפות אותו והתמיהות שהוא מביא איתו. הספר על מבואותיו ונספחיו והסבריו ואיוריו המיוחדים נערך באופן מוקפד כעבודת-חייו של המהדיר (נוסף לספרים והמאמרים הרבים האחרים שכבר הוציא לאור), והתיאור שלו כאן אינו מבטא אפילו טיפה מהים הגדול שכולל את החידה המוזרה והמקסימה שנסתרת בספר הזה. המילה האחרונה עדיין לא נאמרה בכל אחד מסימני השאלה שמותירה אחריה כשובל ארוך הקריאה בספר דברי גד החוזה, ועוד מועד לחזונו...









מבית לפרוכת. פשט, עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים. אברהם סתיו. אלון שבות, מרכז הלכה והוראה, תשע"ד. 382 עמ'. (abstav@gmail.com)
הרב אברהם בן הרב דוד סתיו הוא כוכב עולה בתחום היצירה התורנית. ספרים ומאמרים הלכתיים והגותיים רבים כבר כתב וערך, ואיכות הכתיבה שלו מרשימה בתוכנה ובצורתה. הספר הזה מקיף את עבודת יום הכיפורים תוך ירידה לפרטים למדניים מצד אחד – והצגת המתווה הכולל מצד שני, כולל כניסה לתוכן ולמהות של העבודה הגדולה הזו ומשמעותם לדור ולדורות. לספר נספחים רבים, האחרון הוא טבלה מקיפה ובה תקציר העקרונות והכללים של עבודת הכה"ג, תוך הקבלת דברי התורה, המשנה, והפיוט 'אתה כוננת' הקשורים לעבודת הכהן הגדול, תוך הדגשת השווה והשונה בהתאם לביאורים בספר.










משנת רפאל. ביאור משולב בהיר ומקיף על ששה סדרי משנה. מאת הרב רפאל פרנסיס. עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא. מצפה יריחו, תשע"ה. שישה כרכים. (03-5376771)
הרב רפאל פרנסיס זצ"ל, חתנו של רב הכותל הרב גץ זצ"ל, היה אישיות מיוחדת במינה – מנהל בכיר ואיש צבא ואיש ציבור ואיש התיישבות ואיש משפחה – ומעבר לכל זה איש של תורה. כל דקה ביומו הייתה ספורה בדקדוק רב, ולכן ההספק שלו היה מדהים. הוא ניצל כל רגע פנוי ללימוד, ובעיקר דבק במשנה ובחכמיה. עם פטירתו הפתאומית בשנת תשס"ט התברר שספרים שלמים נמצאים במחשבו במצבי גמר שונים, ובהם ביאור משולב ומקיף למשנה – כל ביטוי או מילה או הלכה קשים מוסברים על אתר בין מילות המשנה המודגשות, עם תוספת של ביאורים והרחבות מהתלמוד והמפרשים בשולי העמוד. בני משפחתו הוציאו עתה לאור את הסדרה כולה בצורה מהודרת ונאה, תועלת גדולה ללומדי המשנה לדורותיהם. שיר מרגש שכתב המחבר המנוח על אהבתו למשנה נמצא בראש כל כרך: 'זו המשנה אהבתיה, חיבבתיה, בנפשי איוויתיה, בכל ליבי דרשתיה, ואף אם גמרתיה, תחת לשוני גרסתיה' וכו' וכו'. חיבור מיוחד של יהודי מיוחד. תנצב"ה.












ספרי במדבר, מהדורה מבוארת. מנחם יצחק כהנא. ירושלים, מאגנס, תש"ע-תשע"ה. חמישה כרכים. (02-6586659)
למעלה מארבעים שנה עמל פרופ' כהנא על המהדורה השלמה והמבוארת של מדרש ההלכה 'ספרי' על ספר במדבר. לפני חמש שנים יצאו לאור שלושה כרכים – חלק 'המהדורה' ושני חלקי 'המהדורה המבוארת' של חציו הראשון של הספר, כמתכונת ה'תוספתא כפשוטה' של ר"ש ליברמן – כרך אחד שבו נוסח מדויק בראש כל עמוד המבוסס על כל כתבי היד וקטעי הגניזה וכו', ושלוש מערכות של הערות מתחתיו: הערות קצרות על הנוסח הנבחר, מראה מקומות למקורות ומקבילות בספרות חז"ל, ולמטה מדור מפורט ביותר של חילופי נוסחאות; ובמקביל לכרך הנוסח הופיעו שני כרכים הכוללים ביאור מפורט כסדר הדפים והשורות של כרך הנוסח, ובהם הסברים מעמיקים לכל משפט ומילה בנוסח הספרי, תוך ירידה לגוף ההלכות ומקבילותיהן וביאוריהן בראשונים ובאחרונים, עם הערות והרחבות מחכימות בתחתית העמוד. עתה יצאו לאור שני כרכים נוספים המסיימים את המלאכה הזו - כרך של 'המהדורה' וכרך של 'המהדורה המבוארת', כאשר לכרך האחרון בסדרה (הוא נקרא כרך ד, כי כרך א הוא 'המהדורה' בשני כרכים כנ"ל; ויש לשנות את הכיתוב על הכריכה) צורפו מפתחות מפורטים ביותר. הרבה ספרים ומאמרים יצאו כבר מתחת ידו של פרופ' כהנא, ובעז"ה נזכה לעוד פירות מעמלו בתורה; אבל נראה שמהדורת הספרי על במדבר המעולה הזו היא גולת הכותרת של מחקריו, מהדורה לדורות.











תהילה ליראיך. עיון במידת היראה. אלי פיינסילבר. אפרת, 'נטע שורק', תשע"ה. 60 עמ'. (hoveret.tehila@gmail.com.)
הרב פיינסילבר, תושב ותיק בנצרים ת"ו ועתה ב'בני נצרים' שבירכתי הנגב, מלמד בין השאר במכינה הקדם-צבאית 'נטע שורק' שבאפרת. לקראת הימים הנוראים המתקרבים מציעה החוברת הנאה שחיבר עיון רוחני-אמוני במהות היראה והמסתעף ממנה, בהבהרת האידיאל שביראה וההבדל העצום שבינה לבין הפחד, ובהסבר מהם חיי יראה ומהו הטוב הגדול הצפון בהם. החוברת פותחת בקושיות, ממשיכה בדיונים סביב תפילת הימים הנוראים 'תן פחדך... ואימתך... וירָאוך' וכו', ומסתיימת בחסד האלוקי שגובר על היראה. חוברת זו מהווה השלמה לספר שהוציא הרב המחבר לפני שלוש שנים 'השיבה לי ששון ישעך' שעוסק בתשובה ובמפגש המעניין שלה עם הימים הנוראים דווקא, והכל מערכה אחת גדולה של עיון וחינוך וקירוב ישראל לאביהם שבשמים.













ראשית הנזר. אסופת מערכות על מסכת נזיר. מאת נעם ורשנר. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ה. 344 עמ'. (052-7203471)
מסכת נזיר אינה מסכת 'ישיבתית', ולא רבים עוסקים בה בעיון. הרב ורשנר, ר"מ צעיר בישיבת ההסדר בעיר עכו, נטל על עצמו לדון בעומק הסוגיות הלמדניות של המסכת, כשבסיס דיוניו הם דברי הראשונים והאחרונים, ומעליהם נבנית קומה נוספת שרובה 'אומר הבא מן החדש', והכל בשפה ברורה ונעימה שרק מדגישה את הלמדנות ה'בריסקאית' שהספר מלא ממנה. ח"י הסימנים בספר עוסקים בכל גופי ההלכה שבמסכת, כולל הכלל התמוה-לכאורה 'ספק נזירות להקל' – למרות שנזירות דאורייתא, וספק נדרים לחומרא. בסימן א' מנגיד המחבר בין הנדרים ה'רגילים' - לבין הנזירות שהוקדשה לה פרשה נפרדת בתורה ושגם הלכותיה שונות, כמו למשל שמי שנדר לקבל על עצמו פרטים מסוימים מדיני נזיר מתחייב לעיתים לקחת על עצמו את ה'חבילה' כולה גם אם לא זאת הייתה דעתו! מסקנת המחבר שאיסורי נזיר הם חלות שהתורה מחילה, ולא האדם בלבד הוא המחיל אותה כבשאר הנדרים, והשינוי הצפוי באישיותו של הנזיר הוא היוצר את המחויבות ההלכתית המיוחדת הזו. יוצא אם כן שהירידה לסוף המשמעות הרוחנית המיוחדת של הנזירות היא הדרך להבנת גדריה ההלכתיים. ספר מיוחד במינו.










אסיא. כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה. העורך: ד"ר מרדכי הלפרין. חוברת צז-צח, אייר תשע"ה. 222 עמ'. (02-5361600)
כעשרים בירורים הלכתיים וערכיים אקטואליים, כמה מהם פרי ידיו של העורך הרב הלפרין שליט"א. בולט מאמרו של הרב יוני לביא 'נשמה שנתת בי' – דברי עידוד אחרי אובדן הריון, וכללים מאת ד"ר בצלאל פרל מתי ואיך ניתן להקדים תור במערכת הרפואית בהתאם להלכה, שאלה מעשית ולא פשוטה כלל. גיליון מלא וגדוש.












כֵּן. שירים. רחמים מלמד-כהן. ירושלים, הוצאת מלמד, תשע"ה. 107 עמ'. (rahamimmc@gmail.com)
מורה-המורים, המפקח והסופר רחמים מלמד ממשיך להפעיל את מוחו וליצור יצירות גם כאשר תזוזות עפעפי עיניו נשארו אמצעי הקשר היחיד שלו עם העולם כולו. ל"ה שירים נמצאים בספרון המושקע הזה שנקרא 'כן', והוא השלישי אחרי 'לוּ', ו'יהי'. בהקדמה טוען המחבר שאת השירים כתב לעצמו, שהרי הכתיבה באמצעות העפעף שמפעיל את המחשב היא דרך ההבעה היחידה שנותרה לו, אבל חזקו עליו דברי בני משפחתו שיש בהם תועלת לכלל. כך למשל בשיר 'למה תעמוד מרחוק' מקשה המשורר על מעשיו של הקב"ה מהמגפות בדור יוצאי מצרים דרך החורבנות והגלויות והשואה ועד לפגיעה בגופו שלו – 'ואנוכי מה חטאתי? גופי שתוק, כלוא, דיבורי ומזוני אבדו, קצרה נשימתי... שליח עשיתני? אובֶה חבֵק עזרי וצאצאי! לא אבין. בך אאמין, ברגש ובדמעות'... אך לא מדובר כלל בגישה פסימית - בשיר המוקדש ל'שבת בבוקר' מתוארת הבריאה כולה המתרוצצת לה בשלווה, והוא מסתיים במילים 'בורא נשמת כל חי וצומח, אהללך אלוקים, ואנוכי מתענג משיח הגינה ומזיו החמה'. שיר אחר מתאר בהומור את האב שניסה ללמד את בנו לקטוף מפרי הצבר - ונדקר בעצמו בכל גופו... הספר הזה נוסף לספר פרוזה בשם 'הפונדקאית' וללוח שנה שנתי מהודר ובו מצורפים קטעים משיריו ואיוריו של האיש הנפלא הזה, יאריך ה' ימיו.

[הקיק]

אוצר ההדר. הלכות ארבעת המינים. מדריך הלכתי ומעשי לקניית ארבעת המינים. בתוספת קונטרס 'מראה ההדר' להמחשת הדינים. הרב יוסי ברינר. ירושלים, אוצר התורה, תשע"ו. רכא עמ'. (054-6905948)
הרב ברינר הוא תלמיד חכם רב פעלים, מחנך ומחבר ומנהל אתר תורני ועוד. במשך שנים עסק בתקופת החגים במכירת ארבעת המינים, והוא מכיר את המציאות מקרוב, כולל התקלות ואי ההבנות בדרך שבין המשווק הסוחר המוכר-בשטח והקונה. בנושא הזה כידוע 'המורים מרובים והיודעים מעטים', ולכן כה חשוב להסביר את הדברים למעשה, איך הם מתקיימים בפועל בשטח. הרב יוסי מתאר 'פטנטים', חלקם לגיטימיים, ברמת הסוחר וברמת הקונה, וממליץ מאוד שלא לקנות אתרוגים בקופסאות סגורות גם כאשר קיימת אפשרות להחלפת אתרוג לא רצוי. אחרי חוברת שכתב ויצאה לאור לפני כעשור ואזלה מזמן – הגיע זמנו של ספר הדרכה המשלב הלכה ומציאות, מבהיר את זיהוי המינים ואת שיעוריהם ואת דיניהם המיוחדים, מציג את דיני גזול ושאול וקניין ושמיטה והידור, עם הרחבות בעניין זני האתרוגים והמידות ההלכתיות והחוטם והתיומת ועוד, ומסיים בפרק יפהפה על דיני והנהגות נטילת לולב במקדש ובמדינה. בסוף הספר מצורף קונטרס ובו צילומים והמחשות ממוחשבות, מלאכה מושלמת.








מכלל יופי – מגילת קהלת. כלל ופרט. יואב אוריאל. ירושלים, בני ציון, תשע"ו. 398 עמ'. (052-7203221)
אחרי הביאור על הספרים איכה, יונה, שיר השירים ופרקי מפלת סנחריב מספר ישעיה, עובר הרב אוריאל לבאר את ספר קהלת שנקרא בסוכות. במוקד עיונו ההתייחסות לספר כולו כאל יחידה אחת שכל פסוק בה הוא חלק מהקשרה הכללי, כשמוקד נוסף הוא קבלת הדרכת חז"ל וגדולי המפרשים להבנת עומק הפשט ומשמעות המקראות. כותרת המשנה 'כלל ופרט' מעידה על דרך הפירוש – המטרה הכללית של הספר מכוונת את הבנת פרטי פסוקיו, וההתייחסות לפרטים מדייקת את רכישת ערכיו והגיונותיו של הספר כולו, וזה נכון באופן מיוחד בספר מורכב ומסובך כספר קהלת. פרקי המבוא עוסקים בייחודה ואופייה של המגילה ובמסקנות העולות ממנה, ואח"כ מתבארים שבע חטיבותיה, עד המסקנה שגם העניינים הנסתרים ביותר של האדם גלויים לפני ה', והחיים אינם כלל הבל אלא בעלי ערך אלוקי, 'אם טוב ואם רע'.









מקראי קודש הלכות ארבעת המינים. הלכות ארבעת המינים ותפילות חג הסוכות, בתוספת תשובות מאת גדולי הדור לבעיות שהתעוררו בזמננו, לאשכנזים ולספרדים. כולל יותר ממאה ציורים תלת ממדיים. ערך משה הררי. ירושלים, ישיבת מרכז הרב, תשע"ו. 917+62 עמ'. (0508-380729)
כבר יצא שמם בעולם של הספרים הירוקים המלאים והגדושים של הרב הררי, מרבני ישיבת מרכז הרב, על הלכות המועדים. מדובר על כמות ענקית של חומר המלוקט באופן מסודר ודייקני, דבר דבור על אופניו וכל פרק וכל סעיף במקומו, בחלוקה הגיונית וחכמה בין תקציר הדברים בחלק העליון של העמוד לבין ההרחבה למטה, עם תוספת של מכתבי גדולי הדור בעניינים שבספר. הכרכים שכבר נדפסו יוצאים לאור במהדורות חדשות ומתוקנות פעם אחר פעם, אבל מדי כמה שנים יוצא לאור כרך חדש לגמרי – וזה מה שקורה הפעם. הכרך נפתח בהלכות תפילות חג הסוכות, אך פרטי ההלכות של כשרות ורכישת והנהגת ארבעת המינים בהידור המקסימלי תופסים כמובן את עיקר הספר. להמחשת פרטי ההלכה צורפו למעלה ממאה תמונות צבעוניות באיכות מעולה, והספר מגיע לאלף עמודים, כולל מפתח מפורט. באופן שאיני מצליח להבין המחבר מוכר את ספריו במחירי מינימום, וכך ספר זה גדול נמכר בישיבות וביישובים בעשרים ₪! יזכה הר"מ הררי להמשיך לזכות את הרבים בתורתו ובספריו בבריאות ובאושר.






שו"ת באהלה של תורה. חלק שישי. מאמרים ותשובות באבן העזר וחושן משפט. הרב יעקב אריאל. כפר דרום – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 446 עמ'. (08-6847053)
שישים סימנים בכרך זה העוסקים בנושאים הכבדים ביותר של חו"מ ואה"ע. הרב יעקב אריאל, מגדולי הרבנים והפוסקים היום בארץ, אוחז את השור בקרניו, ומכריע פעם אחר פעם בשאלות של חיים ומות, של לידה ופטירה, קביעת זהות אישית, הריון ופונדקאות וגניבת ביציות, שחרור פושע חולה ממעצר ודיני מלחמה ועוד ועוד. הוא מתייחס לדעות הפוסקים שדנו בדברים, ואח"כ מנמק בבירור את דעתו. בענוותנותו נתן הרב לעורך הספר הרב יעקב אפשטיין משומריה, ת"ח חשוב בזכות עצמו, להעיר ולתקן ולהשיג על הכרעותיו בגוף הספר, כך שרוח של תורת אמת שורה על הדברים. לעיתים מכריעה לדעת הרב אריאל 'רוח ההלכה' את ההלכה, להקל או להחמיר, וכתפיו של הרב רחבות דיין כדי לשאת עליהן הכרעות אלו. תורת אמת בפיהו.







הצדיק והלווייתן. מפגש המצוות עם שלמות חיי הטבע והחול בספר יונה ובמגילת אסתר. יהונתן שמחה בלס. נוה צוף, תשע"ו. 168 עמ'. (03-9072154)
ממבט ראשון אין כל כך קשר בין ספר יונה כבד-הראש של מנחת יום כיפור, ומגילת אסתר העליזה של פורים. אולם הרב בלס, רב הישוב נוה צוף וראש כולל 'רצון יהודה' בפ"ת, מציג לפנינו שתי דרשות שעוסקות למעשה בעניין אחד: הרצון האלוקי כמציאות חומרית ורוחנית, והמוסר האלוקי המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לגוים. הלווייתן שפגש יונה בצרתו הוא 'כח החיים הכללי' המחזיר לו את הפרופורציות בין קודש לחול ובין המוסר האלוקי לאנושי, וגם מרדכי ואסתר מחייבים את אחשוורוש והמן להיכנע לצו האלוקי ולמוסר, ולהבין שאין עמידה לחומר בלי הרוח. הספר כולל למעשה שני מאמרים העוסקים בפשוטם ועומקם של כל אחד מהספרים, ומראים איך שניהם קשורים זה בזה במהותם – בירור הלאומיות מול האוניברסאליות, הקודש מול החול, הליברליות והפלורליזם מול שנאה ואנטישמיות, ועוד ועוד.







תענה אמונים. מבט מעמיק אל עולמות המחשבה המופלאים הגנוזים בפיוטי ההושענות. שלמה מונדשיין. ירושלים, תשע"ו. שני כרכים. (0546-311349)
מנהג הקפת המזבח עם ענפי ערבה וארבעת המינים בסוכות, שהמשכו בהקפת הבימה אחרי הלל (או אחרי מוסף) תוך אמירת פיוטים מיוחדים, וריבוי ההקפות והפיוטים בהושענא רבה, מהווים חלק משמעותי ומיוחד במנהגי חג הסוכות. דא עקא שהפיוטים שאומרים האשכנזים בהושענות, שחיברם רבי אליעזר הקליר מגדולי פייטני ארץ ישראל בתקופת הגאונים, קשים לעיתים להבנה, כי הם מבוססים באופן גאוני על כתובים ומדרשים ועל רמזים וסודות, לעיתים קרובות בצורות דקדוקיות בלתי רגילות ולא 'חוקיות'. בא התלמיד הוותיק בישיבת 'הר המור' ר' שלמה מונדשיין, בנו של הרב פנחס ר"מ בישיבת מרכז הרב, וחיבר ספר נפלא ובו פיוט אחר פיוט מוסבר כפשוטו וכמדרשו וכעומקו, דברים דבורים על אופניהם, כשהחלק הראשון עוסק בפיוטי החג הראשון וחוה"מ והשני בפיוטי הושענא רבה. בספר משולבות הרחבות מעמיקות בנושאים אמוניים שונים, העולות מתוך התבוננות בנוסח הפיוטים ובאופן סידורם, לאור דבריהם של גדולי המחשבה היהודית לדורותיהם.







אֵשׁ תָּמִיד. והוא חידושים וביאורי דינים על סדר שלחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת. מאתי הצעיר ועני איתם הנקין. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. כ+369 עמ'. (02-6512276)
הרב איתם שמעון הנקין הי"ד נרצח עם רעייתו נעמה הי"ד לעיני ילדיהם בי"ט בתשרי תשע"ו, בדרכם לביתם בישוב נריה מפגישת חברים בישוב אלון מורה. הרב איתם היה עילוי נפלא, יוצא מגדר הרגיל בחוכמתו ובידיעותיו ובמידותיו הטובות, שבשלושים ואחת שנותיו הספיק להדפיס שני ספרים ועשרות מאמרים בבמות חשובות, וניבאו לו עתיד מזהיר גם בתחום התורני וגם בתחום האקדמאי. אולם הוא עצמו הדגיש כמה פעמים שהספר שחשוב לו יותר מכל חיבוריו ופרסומיו הוא הספר שנכתב ועוּמָד, וגם הוסכם ע"י כמה מגדולי דורנו, עוד לפני נפילתו, שכולל הערות כסדר הלכות שבת, פרי נלווה להעמקתו בהלכות האלו לקראת הבחינות לרבנות. מדובר בהערות למדניות ומעמיקות, רובן קצרות ותמציתיות, שמעלות נקודות בעייתיות בדברי פוסקים בעניינים המדוברים, או מוצאות ראיות חדשות לאחת השיטות, או מעלות נקודת מבט חדשה, או דעה בפוסקים שלא הושם לב אליה כראוי והרב איתם דווקא חפץ ביקרה. בצדק כותב האב השכול רבי יהודה הנקין בהקדמתו: "יעלזו הלומדים על שזכינו לספר 'אש תמיד' על הלכות שבת, ויבכו האבלים על האי שופרא המחבר דבלי בעפרא"... תנצב"ה.







בין משעולי היֶרַח והמועד. חניאל פרבר. ירושלים, חפ"ץ, תשע"ה. 194 עמ'. (050-5680610)
עשרות דרשות לאורך חודשי השנה מעטו של הרב ד"ר חניאל פרבר, בוגר ישיבת 'הנגב' בנתיבות ששימש שנים רבות כרב צבאי וכאיש חינוך. בתוקף תפקידיו הרבים נשא הרב פרבר דברים במסגרות שונות, כולל בתכניות המסורת של גלי צה"ל, ואף העלה דברים בכתב בכתבי-עת מגוונים. דבריו מיועדים באופן טבעי גם ליהודים עם רקע מינימלי בתורה ובמצוות, ועל כן הם מבוארים ומפורשים, קרובים ללב וקרובים לשכל. כך למשל באחת הדרשות לראש השנה הוא מסביר את הקשר בין ראש השנה ליציאת מצרים בכך שאין טעם להמליך את המלך בלי שמלכותו עלינו תתמלא בתוכן ובתכלית, בעול ובמשמעת, במעשים טובים ובדרכים ישרות; לכל אלו זכינו רק בעקבות יציאתנו מעבדות לחירות במובן הפיסי ובמובן הלאומי ובמובן הרוחני, והרי לך החיבור השלם בין יציאת מצרים לבין המלכת הקב"ה בראש השנה. וכך עובר המחבר מתאריך לתאריך ומיום קדוש לחברו, והדברים מאירים ושמחים.







כל נדרי. בדיני נדרים ושבועות, קבלתם, התרתם והפרתם, מנהגי מצוה ועוד. יצחק אליהו שטסמן. מהדורה חדשה. ירושלים, תשע"ה. תתקמח עמ'. (077-4300407)
שבע שנים עברו מאז הוציא לאור הרב שטסמן את המהדורה הראשונה של הספר הזה, שעשה רושם רב. מדובר בספר גדול מאוד בכמותו וגם באיכותו, שמכיל בתוכו כמות אדירה של בירורים הלכתיים ופסקי הלכות בנושא המסובך הזה של נדרים ושבועות. ב"ה נדירים יחסית בימינו מי שנודרים ונשבעים ממש, ואלו גם יודעים בדרך כלל שהם צריכים לברר ולשאול בכל מקרה של ספק; אולם רבים מאוד נוהגים מנהגים, מתחייבים התחייבויות, מקבלים על עצמם קבלות, ולעיתים קרובות ללא-מֵשים הם נוגעים בדיני נדרים מדאורייתא ומדרבנן, ועלולים ח"ו להיתקל בבעיות הלכתיות משמעותיות. מצד שני קיימות גם שיטות הלכתיות ידועות לבטל ולהפר ולהתיר נדרים למיניהם, אך יש בעניין זה כללים ופרטים לא פשוטים כלל. כל הסבך הזה נפשט בספר הגדול הזה, שתריסר שעריו פותחים בשאלה אם בכלל ראוי לנדור, עוסקים בין השאר בחשיבות מסירת ה'מודעא' בערב ראש השנה באופן ראוי, ומסיימים במשמעות תפילת 'כל נדרי' כמתירת נדרים – עניין כלל לא מובן מאליו. בין מהדורה למהדורה קיבל המחבר מאות מכתבים והערות והצעות ותיקונים והשלמות והוספות, ואת הכל תיקן בעתו במקום הראוי לכך בספר. עם התוכן המורחב והמפתח המפורט מדובר ללא ספק על ספר משובח ושימושי ביותר.







באר מרים. סוכות. סדרה לחגים. עורך אחראי: הרב יעקב מדן. עריכה: יצחק ברט. אלון שבות, ישיבת הר עציון וידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 334 עמ'. (info@ybook.co.il)
ספר נוסף בסדרה המהודרת שמוציאה לאור ישיבת הר עציון, ובו לקט ערוך ומעובד-למשעי ע"י ראש הישיבה הרב מדן מתוך דבריו שלו ודברי אחרים מרבני הישיבה, בנושאים השונים של החג והסוכה וארבעת המינים ומצוַת ניסוך המים ושמיני עצרת ושמחת תורה ומגילת קהלת, כולל היחס בין הבית והסוכה והמקדש, הקשר בין סוכות לבין אחרית הימים, האושפיזין, גדרי מצטער, נשים בסוכה, טיולים בחג הסוכות, נטילת הלולב כקרבן, הקשר בין נענוע הלולב ואמירת ההלל, הקשר בין המים והסוכה והערבה ושמחת בית השואבה, הקהֵל ושמיטה וחג סוכות, הקשר בין סיום חג הסוכות וסיום התורה, כתיבת הפסוקים האחרונים שבתורה ע"י משה רבנו, הקשר בין קהלת לסוכות, הדמויות השונות בספר קהלת, תפילת הגשם ועוד ועוד – עולם מלא של אגדה והלכה ומקרא ועיון פרוּשׂ בספר זה לפני הקורא בעריכה משובחת ובגימור אסטטי. במבוא מזכיר הרב מדן את ראשי הישיבה הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל שנפטר השנה והרב יהודה עמיטל זצ"ל שנפטר לפני חמש שנים, שגם הספר הזה הוא פרי-פירותיהם.






הדר המועדים. ירח האיתנים. מאמרים על חגי תשרי. איתן שנדורפי. ירושלים, תשע"ו. 483 עמ'. (02-6510001)
למעלה מארבעים מאמרים בספר, שכולם עוסקים בתכני מועדי ירח האיתנים, מהדברים המפורשים והרמוזים בתורה שבכתב עבור דרך התורה שבעל-פה לענפיה ולדעות מפרשיה, ועד למסקנות והגיונות מוסריים ומחשבתיים העולים מתוך הדברים. הרב שנדורפי מלמד תנ"ך ומחשבת ישראל בישיבת 'מרכז הרב' ובמוסדות שונים, מפיץ תורה בכתב ובעל פה, וכבר זכה להוציא לאור כמה ספרים בסדרת ה'הדר' הזו. בפרק האחרון העוסק בענייני היום הקדוש מתעכב המחבר בין השאר על ההפסקות של הכהן הגדול באמצע עבודת היום ומשמעותן – העיסוק בגורלות בין הווידוי הראשון לשני, בין הזאת דם הפר בקודש הקדשים להזאתו על הפרוכת ומזבח הזהב, בין שחיטת הפר להזאת דמו, ולכולן הוא מוצא סיבות הלכתיות ורעיוניות המתיישבות על הלב.

[הקיק]

באר רֹאי. בראשית-שמות. עיון בפרשת השבוע לאור תורת מרן הראי"ה קוק זצ"ל. יהושע שלמה ון דייק. רמת מגשימים, תשע"ה. 463 עמ'. (050-6321502)
הרב ון דייק משמש כרב המושב רמת מגשימים, ובמקביל מלמד בישיבת הגולן שבישוב הסמוך מדרום חיספין, ובמכינה הישיבתית הקדם-צבאית 'קשת יהודה' שבישוב קשת שמצפון. בשיעורים קבועים בפרשת השבוע ב'קשת יהודה' ובישובו רמת מגשימים התלבנו באור דבריו של מרן הראי"ה זצ"ל נושא אחר נושא ועניין אחר עניין לפי סדר פרשות השבוע, ובעידוד התלמידים וחברי המושב יוצאים לאור הדברים עתה כספר מכובד וערוך. דוגמא אחת קטנה: בפרשת בראשית נידון איסור אכילת הבשר שהותר רק בימי נח, ומתוך כך יחס היהדות לצמחונות ולזמן המתאים להנהגתה, ורמות המוסר השונות שמתאימות לדרגת התיקון העולמי בזמנן, הכל בדרכו של הרב קוק בנושאים האלו. הכרך הזה יצא לאור לזכר תלמיד המכינה סמל ראשון משה נפתלי הי"ד מהישוב עופרה שבבנימין, שנהרג בקיץ תשע"א בשעה שהסתער עם חייליו במסירות נפש ובגבורה על מארב מחבלים בגבול מצרים. דברים מרגשים נכתבו לזכרו בקונטרס שצורף בסוף הספר.






מעלין בקודש. ביטאון לענייני המקדש וקודשיו. גיליון ל. כרמי צור, כולל 'בית הבחירה', אלול תשע"ה. 208 עמ'. (02-9961942)
הגיליון הראשון של כתב העת 'מעלין בקודש' יצא לאור בקיץ תשנ"ט, לפני למעלה מט"ז שנים, וזהו הגיליון השלושים. הצלחה משמעותית שזכה לה העורך הראשי הרב צבי שלוה שליט"א, ראש כולל 'בית הבחירה' בישוב כרמי צור שבגוש עציון, היא לנתק ניתוק גמור בין הלימוד בענייני המקדש וקודשיו ב'כולל' והכתיבה ב'מעלין בקודש' לבין הפוליטיקה הכללית והפנים-דתית, ובד בבד להדגיש שמדובר בלימוד אקטואלי-באמת, לא 'צפצוף זרזיר' - אלא בהכנה רוחנית ומעשית לקראת הימים שהחלק הזה של השו"ע יצטרך להתקיים ואף להיכתב. כמה סִמלי שבגיליון יובל השלושים נמצא אחד המאמרים החשובים-ביותר שפורסמו בכתב העת הזה מעודו: גדול המומחים היום בענייני הר הבית, הרב זלמן מ' קורן שליט"א, מנתח באופן מבריק על פני 122 עמודים את תשובת הרדב"ז (ח"ב סי' תרצא) שנכתבה לפני 464 שנה שהיא הבסיס לכל הדיונים על מקום המקדש וגבולותיו להלכה ולמעשה. מדובר על מחקר הלכתי-תורני מעמיק המבוסס גם על מידע היסטורי וארכיאולוגי מקיף, לא בא כבושם הזה. מפתחות מפורטים לכל שלושים הגיליונות מסיימים את הגיליון החשוב הזה.







לשכנו תדרשו ובאת שמה. בירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית. ליקט וכתב: אלישע וולפסון. צפת, תשע"ה. 61 עמ'. (050-6963959)
בניגוד גמור למגמת גיליונות 'מעלין בקודש' הנ"ל – חוברת זו באה בפירוש להביע דעה הלכתית-תורנית בנושא ציבורי-פוליטי - העלייה בזמן הזה להר הבית. הדעה המקובלת בין רוב תלמידי החכמים מכל הגוונים היא שבגלל ספיקות וחששות לגבי גבולות הר הבית והעזרה אסור להיכנס כלל לשטח הר הבית המוקף חומה היום, למרות שברור לכולם ששטח זה כולל בתוכו גם מקומות שאינם קדושים כלל ומקומות שמותר להיכנס אליהם אחרי טהרה במקוה. בשבעה פרקים מנסה להוכיח הרב הכותב שאין מקום לחששות אלו, ושמצות חילוץ ההר מידי הגויים התופסים בו אמורה לדחות ספיקות הלכתיים שלדעתו ולדעת רבותיו יש להם פתרון. ניתן פתחון פה גם לטענות האוסרים ונכתבו תשובות לטענות אלו, ולמעשה כל אחד ינהג כהכרעת רבותיו. בנספח נוספו הלכות טבילה והלכות 'מורא מקדש'.








מקרא ותרגומו. בגרסה המדויקת ביותר. ללמוד להבין תרגום אונקלוס, ולהקל לקרוא פסוק בפסוק "שנים מקרא ואחד תרגום". עורכים: יצחק פרנק ואברהם נפח. ירושלים, תשע"ד. 417+VIII (02-5811492)
איש לשון הקודש ר' אברהם נפח מהישוב עלי שבשומרון, וידידו המחנך ואיש הספר הרב יצחק פרנק מירושלים שהוא מומחה לתרגום הארמי, הכינו לנו מהדורה מיוחדת של חמישה חומשי תורה, מקרא ותרגום, טור מול טור ופסוק מול פסוק. המקרא כולו נדפס בנוסח 'הכתר' המדויק ובגופן ברור ונח, וגם לתרגום נמצאה גרסה מדויקת – הנוסח התימני עם תיקונים ושיפורים, כולל ניקוד ופיסוק והטעמה מדויקים. נוסף גם מבוא לנטיות הארמיות של תרגום אונקלוס מתוך הספר 'דייקא נמי' מאת הרב פרנק, עם לוחות-פעלים ועם הסברים. בסוף הספר נמצא לוח ללימוד קריאת טעמי המקרא, מועיל ויעיל, וכן מבוא באנגלית.










נתיבים בפרשיות השבוע. מאת בנימין צבי יגר. ירושלים, תשע"ה. 587 עמ'. (054-9795725)
הרב יֶגֶר הוא ר"מ ותיק בישיבת הכותל שבעיר העתיקה בירושלים. בספר זה אסף וערך שתי שיחות משיחותיו לכל פרשה מפרשות השבוע, והדברים מאירים ושמחים. כך למשל לשבת בראשית הוא מפנה את תשומת לב הקורא בין השאר לכך, שלמרות שרש"י לא כתב הקדמות לפירושו לתורה ולחומשים השונים – מילותיו הראשונות הידועות לפירושו לתורה הן למעשה מעין הקדמה, שבה הוא טוען: אין צורך לפתוח חיבור בהקדמות! הפרטים הם העיקר, ומהפרט מגיעים אל הכלל, ולא להיפך! לכן שואל רש"י בתחילת פירושו: מדוע התחילה התורה בכללים במקום להתחיל בפרטים? או במילים אחרות: 'לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם'! ואלמלא התירוץ החשוב והמשכנע לשאלה זו, והוא שכל החלק הראשון של התורה לא נכתב אלא כנגד רשעי הגויים, שמאז ועד היום אומרים לנו 'ליסטים אתם' – אכן היה נשאר רש"י בקושיא: הרי לא זו הדרך, יש להתחיל בפרטים ורק מהם להגיע באופן מבוסס ומיוצב אל הכללים...










פרשה וחידה. שאלות מנחות וחידות מחכימות בפרשיות השבוע. אריה פלהיימר. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 3 כרכים. (info@ybook.co.il)
הסדרה הוותיקה 'שאל אביך ויגדך' מנעימה כבר שנים רבות הרבה שולחנות-שבת בשאלות מחודדות ומעניינות על פרשות השבוע. כאן, בסדר ובלבוש חדש, שב המחנך והמחבר אריה פלהיימר להציג לפני כל המשפחה, מגיל שמונה ועד שמונים ושמונה, סדרת שאלות מסודרת ובהירה ומעניינת ונוחה-לשימוש על כל פרשה, עם תשובות מתאימות מצורפות. בכל פרשה פרק אחד כולל שאלות בקיאות, שני – בקיאות ברש"י, בשלישי חידות בחרוזים וברביעי אתגרים לשוניים. בנוסף בסוף כל ספר מחכות שאלות של צמדי מילים וחידון אלפביתי ושאלות בקיאות על כל הספר, ומצורפות להן תשובות כמובן. אחרי ספר 'דברים' מתקיימת אותה מתכונת גם על החגים, כולל ט"ו בשבט ויום העצמאות וגם ראש חודש ועוד. בפרק על ראש חודש אחת השאלות היא 'מה לאישה הרה ולעדות על קידוש החודש'? והתשובה היא: המשנה מדמָה עדים, שמעידים שהם ראו אתמול בערב את הירח החדש ולכן יש לקבוע שהיום ראש חודש, אך כשמגיע הערב לא נראה הירח כלל - לעדים שמעידים על אישה הרה שילדה, 'ולמחר - כרסה בין שיניה'...






מוסר אביך. פרקי הדרכה ביראה, בעבודת ה', במידות, בחשבון הנפש. מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מבאר: הרב חגי לונדין. שדרות, מכון שדרות התורה, עם 'דברי שיר' וידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 287 עמ'. (info@ybook.co.il)
סדרה חדשה ומבטיחה מתחילה להרוות את צמאי תורתו של מרן הראי"ה זצ"ל, והיא הסדרה של מפעל 'הראי"ה קוק המבואר'. הרב לונדין, ר"מ בישיבת שדרות, מפיץ תורה בכתב ובעל-פה במסגרות שונות ומראשי 'מכון מאיר' שבירושלים, החל לכתוב ביאור קצר ובהיר לספרי הרב קוק, שאי אפשר שלא לדמות אותו לפירוש הרב קהתי על המשנה (עם כל ההבדלים הנדרשים). כך למשל התיבות 'בירור מידות הנפש יש בו שני עניינים' מבוארות באופן פשוט במילים 'בתהליך זיכוך המידות האישיות ישנם שני שלבים', וכן הלאה וכן הלאה. לספר צורפו מבואות וביאורי מילים קשות, והעימוד קפדני ואמנותי. הספר 'מוסר אביך' הוא הראשון בסדרה. לא נותר אלא לברך שהסדרה תמלא את תפקידה בריבוי אמונה ותורה בעם ישראל ובארץ ישראל.







עיון במדרשי הזוהר על דרך הנגלה. אהרן קינדרמן. פ"ת, תשע"ה. שני כרכים. (02-9933490)
ספר הזוהר על כל חלקיו הוא ספר היסוד של תורת הנסתר של עם ישראל. אולם גם מי שנרתע מכניסה לעולם הסוד יודע שבספר הגדול הזה ישנם אינסוף פירושים ומדרשים וביאורים לדברים המפורשים בתורה, שגם ברמת הפשט קיימת תועלת עצומה להכיר אותם ולדעת אותם ולראות בהם בסיס להבנת דברי התורה, לא פחות ממדרשי חז"ל ודברי קדמונים אחרים. את העבודה הזו עשה בחריצות הרב קינדרמן, שאסף מכל חלקי הזוהר את פירושי התורה וסידרם על סדר פרשות השבוע, ועוד הוסיף תרגום וביאור ודברי עיון שיטתיים לכל פיסקה ופיסקה, כך שדברי הזוהר העמוקים והנסתרים נפתחים ממש מאליהם לפני כל לומד, והוא עשוי לראות בהם מראות אלוקים.








על בשר ומוסר. צער בעלי חיים ביהדות. הרב דוד אייגנר. כפר דרום – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ה. 86 עמודים. (08-6847325)
צער בעלי חיים דאורייתא, אבל מצוה להקריב קרבנות במקדש וגם לאכול בשר בחגים; קיימת מצות שילוח הקן – אבל לאחר שהאם התרחקה מותר לכתחילה לקחת את האפרוחים ולאוכלם; האם אלו הן סתירות? ומה גרם לכך שאחרי המבול הותרה אכילת בשר שהייתה אסורה לפניו? ומנוחת השבת של בעלי החיים היא טובתם - או טובתנו? האם מצוה לטפל בבעלי חיים משוטטים - או אולי מותר אף להשמידם? מה מותר לעשות בשבת לצורך מניעת צער בעלי חיים? האם ואיך מותר לסרס בעלי חיים שחשוב למנוע את ריבויָם? האם ואיך מותר להשמיד אפרוחים פגומים שאין ערך כלכלי בגידולם? איך להפיל בהמה לפני השחיטה באופן ראוי מוסרית והלכתית? מה יחס ההלכה לפיטום אווזים? האם חוק צער בעלי חיים הקיים היום מאוזן? מה מותר ומה אסור על פי ההלכה בניסויים רפואיים על בעלי חיים? מה צריך להיות היחס לארגוני צער בעלי החיים הפועלים היום שהם בעלי אג'נדה קיצונית? ותכל'ס - מתי מוגדרת פעולה כצער בעלי חיים שאסור על פי הדין, ומתי היא כלולה בדרכו של עולם ומותרת לכתחילה? על כל אלו ועוד בחוברת הגדושה הזו, העוסקת בפן ההלכתי העקרוני, ובפן האקטואלי, וגם בצדדים הרעיוניים והמוסריים של היחס הראוי לבעלי חיים על פי ההלכה.









חַי רֹאִי. אוסף מקורות מכתבי הראי"ה קוק זצ"ל בנוגע לצמחונות והיחס לבעלי החיים. משה נחמני. אור האורות, תשע"ה. 138 עמ'. (054-3082238)
עשרות פסקאות בעשרה פרקים מלוקטות מכתביו הרבים של מרן הראי"ה זצ"ל בנושא היחס לבעלי החיים בחייהם ולאכילתם במותם. המלקט מצא שרוב החומר הזה נכתב בעוד הרב זצ"ל חי בחו"ל ולפני שעלה לארץ, הלא דבר הוא? כמה מאמרים וספרים כבר נכתבו על יחסו של הרב קוק לטבע בכלל ולצמחונות בפרט, אך חלק ניכר מהפסקאות שנלקטו כאן לא היו לפני הכותבים ההם, ומכאן החשיבות הגדולה של החוברת.

[הקיק]

מאמץ כח. רבי משה אלמושנינו. נדפס בויניציאה בשנת ה'שמ"ח, ועתה יוצא לאור מחדש בתוספת מרובה מכתבי-יד. עם מבוא, הערות ומפתח מאת שאול רגב. ירושלים, 'מכון אהבת שלום' ו'יד הרב ניסים', תשע"ה. שני כרכים. (02-5633789)
רבי משה אלמושנינו חי בסלוניקי בראשית תקופת ה'אחרונים' (נפטר בשנת שמ"ב), כבן למשפחת רבנים ממגורשי ספרד. הוא כיהן כרב ודרשן בקהילה שייסדה בעירו הגבירה המפורסמת דונה גראסיה נשיא, וחיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה שרק חלקם הגיע לידינו. שני מכונים נכבדים, 'יד הרב ניסים' ו'מכון אהבת שלום', חברו יחד להוצאת מהדורות חדשות של כל ספריו שנותרו בדפוסים ובכתבי יד, והפרי משובח, והוא כולל בשלב זה את ספר הדרשות 'מאמץ כח' עם מקורות והערות לכ"ח הדרשות שבו וכן מבואות ומפתחות, כולל מפתח נושאים מפורט לתועלת המעיינים.






בית א-לוהי יעקב. מפגש חי עם דמותם של יעקב אבינו ונשותיו. חלק א – עיון בפרשת ויצא. כתיבה ועריכה: נ' גאל-דור. חברון, תשע"ה. 296 עמ'. (02-9963316)
לקראת פרשיות האבות מוצג כאן כרך נוסף בסדרת ביאורי-העומק של המקרא בדרכו ובשיטתו של הרב משה בלייכר שליט"א, לשעבר ראש ישיבת 'שבי חברון'. חמישה פרקים על יציאת יעקב מארץ ישראל לחרן, נישואיו, לידת ילדיו, ריבוי הצאן על ידו ובריחתו מלבן, כשהפשט ועומקו והרעיונות הנסתרים שבו משולבים זה בזה. כך למשל מוסבר בעמ' 210 מדוע כתוב שיעקב הפריד את כבשיו 'ולא שׁתם על צאן לבן' - במקום שיהיה כתוב 'עם צאן לבן'? והתשובה: התיבה 'על' רומזת שיעקב הצדיק לא שינה את יחסו לצאן לבן גם אחרי שהוא עצמו היה בעל נכסים, וכל עוד הוא שימש כרועה של צאן לבן היחס שלו לצאן זה היה כיחסו לצאנו - צאנו הפרטי לא היה בעיניו 'מעל' צאנו של לבן...








שבת – רגע של נצח. בנימין גרוס. ירושלים, מס, תשע"ה. 184 עמ'. (02-6277863)
ספר שכולו שיר מזמור ליום השבת, מאת המחנך ואיש הרוח והמנהיג והמדריך פרופ' בנימין (בֵּנוֹ) גרוס ז"ל. את כל כישרונותיו, מרצו ומאור פניו הקדיש לחינוך דורות של צעירים ומבוגרים, תחילה בצרפת שאחרי השואה, ובמחצית השנייה של חייו כאן בארץ הקודש. בעקבות רבו הנערץ פרופ' אנדרי נֶהֶר ז"ל הוא דבק בתורת המהר"ל, ופרסם ספרים רבים שהנגישו את משנתו גם למי שאינו מחובשי בית המדרש. בספרון זה הוא מוכיח את דעתו שהשבת היא התרומה הגדולה ביותר שנתנה היהדות לעולם, שבזכותה נשברה המונוטוניות של חיי המעשה והרוח והמוסר הטבעיים, ונוצרה השאיפה האוניברסאלית אל הקודש, אל הנשגב. הספר החשוב הזה עוסק בטבע ובמה שמעל הטבע, בהיסטוריה וביציאה אל מחוץ להיסטוריה, בקשר בין המשפחה היהודית לבין השבת, וגם במשמעות העמוקה של המִספר שבע ובאופק המשיחי שאליו השבת מכוונת את האדם ואת העם ואת העולם כולו. ספר זה, שיצא לאור ממש ביום פטירתו בחודש מנחם אב תשע"ה, מצטרף לספר נוסף שיצא לאור כמה חודשים לפניו – 'לבחור בחיים - היהדות במבחן העמידה מול העולם', שהוא מעין מונולוג, אולי אף צוואה, בו מתוארת היהדות כפי שראה אותה פרופ' גרוס, שחיים וערכים וזיכרון ותקווה משמשים בה בכתר אחד. זה היה האיש ז"ל וזה היה שיחו. תנצב"ה.







מפגשים. מסע להכרת המשמעות הישראלית. אילן צפורי. ירושלים, עמותת 'תורה אחרי צבא', תשע"ה. 207 עמ'. (02-6511256)
זו מהדורה שלישית של הספר, תריסר שנים אחרי שיצא לאור לראשונה. הוא כולל תשעה פרקים ובהם מפגשים עם דמויות שונות מהחברה הישראלית, ודו-שיח זורם, לא מוגבל בזמן ומקום, על ענייני אמונה ותורה וקדוּשה וצניעות וחיים ומשיח ובורא ויראת שמים, וגם גיל העולם ולאומיות ויחס לגויים ועוד ועוד. ה'מקורות להרחבה' בסוף הספר מראים עד כמה הדברים העכשוויים כל-כך שבספר מבוססים בחלקם הגדול על כתבי הראי"ה, וגם על המהר"ל, בעל התניא, ר' חיים מוולוז'ין ועוד. זהו נדבך נוסף בפעילות הנפלאה של הרב צפורי ו'תורה אחרי צבא', המחברת רבים מבחורי ישראל לאביהם שבשמים.







היכל הזמן. גנאלוגיה, כרונולוגיה ונומרולוגיה במקרא, מהבריאה ועד חנוכת מקדש שלמה. גבריאל זלדין. ירושלים, מס, תשע"ה. ט+233 עמ'. (02-6277863)
מימד הזמן במקרא מתעתע לעיתים בלומד התורה. לא כל התאריכים ברורים ולא תמיד סדר הדברים כרונולוגי, לא כל הנתונים לפנינו, ואף סתירות-לכאורה לא מעטות קיימות בין המספרים השונים של סדרי הזמנים. ד"ר זלדין, חוקר ומחנך, מוכיח שלמרות שהתורה אינה מתמטיקה – אפשר להגיע מניתוח חשבוני של נתונים וגילים ותאריכים וזמנים לגילוי צפונות בתורה שלא ניתן היה לשערם, עד שבסוף המסע הזה הוא מביא אותנו למסקנה שאין מילה ומספר בתורה שאין להם חלק בבניית 'היכל הזמן' היהודי. להיפך - לדעתו השלמות המתגלה בסדרי הזמנים ובהגיונם-המספרי אמורה לדחות כל ניסיון לפקפק במהימנות חלקים מסוימים בתנ"ך.







בית המדרש 'מאמינים במשטרה'. חוברת מס' 7. חוברת אמונית למתן כלים לעבודת השוטר. ירושלים, תשע"ד. 52 עמ'. (02-5022202)
בימים טרופים אלו, שבה ידי המשטרה עמוסות עבודה בתחום הביטחוני, כמעט נשכח שעיקר תפקידה הוא דווקא התחום הפלילי, שמירת הסדר והביטחון האישי של אזרחי ישראל ברשות הרבים, בכבישים וגם בשטח הפרטי. הטיפול המשטרתי כולל בתוכו אינסוף שאלות הלכתיות, כשבמרכזם עומדת שאלת שמירת השבת במצבים גבוליים מאוד מבחינת פיקוח הנפש שבהם. מצד אחד ברור שכל ספק פיקוח נפש דוחה את השבת, ומצד שני אי אפשר לבטל שבתות הרבה בגלל חשש קל של מריבת שכנים... ואולי כן? אולי גם מריבה כזאת שעלולה להסתבך ולצאת מכלל שליטה נמצאת בתוך הגבול של גדרי פיקוח נפש, בוודאי כאשר אנו עוסקים בכל תושבי המדינה לפלגיהם ולגוניהם השונים? שאלות כאלו ואחרות, ובהן בעיות צניעות מובנות בשירות המשטרתי, גרמו לכך שהציבור שומר המצוות הדיר את עצמו משירות במשטרה, למעט בודדים יחסית, בניגוד בולט לשירות בצבא שבו אחוז ניכר מהלוחמים, ועוד יותר מהמפקדים, חובשי כיפות, וחלקם גם בני תורה. את האנומליה הזו באו כמה יהודים טובים לפתור, והקימו את תנועת 'מאמינים במשטרה', שבעידוד הקצינוּת הבכירה במשטרה מנסה לעודד בוגרי ישיבות יוצאי יחידות קרביות לראות את עתידם כשוטרים. רב הפרויקט הזה הוא רבו של היישוב טלמון שבבנימין, הרב רמי ברכיהו רב הפעלים. הפירות עדיין מעטים - אך בולטים יותר ויותר בשטח, ועתידם בעז"ה ישגה מאוד.
פרי נוסף של בית מדרש זה הוא העלון, או ליתר דיוק 'פנקס הכיס', שבו נידונות כפעם בפעם שאלות הלכתיות הקשורות לפעילות המשטרתית. בחוברת זו, השביעית, נמצאות תשובות לשאלות חניכי הפרויקט מאת הרב הראשי הר"ד לאו שליט"א, מאמר הערכה למשטרה ולפעליה מאת הר"ש אבינר, בירור בעניין חילול שבת באבטחת החוגגים במירון, ועוד הערות הלכתיות שונות. האם דמותה של המשטרה עומדת להשתנות? ימים יגידו. בימים אלו ממש התבשרנו על מינויו של הרב ברכיהו הנ"ל לרב החדש של המשטרה, ומשימתו היא ליישם את התיאוריה אותה חקר ועליה כתב ופרסם בחיי המעשה הלא פשוטים של השוטרים, ולהביא את המשטרה למצב של 'ארגון שומר הלכה'. עם מפכ"ל שהוא עצמו אדם מקפיד במצוות ואיש חיל רב פעלים יש מקום רב לאופטימיות, בעזרת ה'.







אור הפרשה. באור סוד ורמז על חמשת חומשי תורה. הרב אליהו חלפון. ירושלים, תשע"ה. 5 כרכים. (08-9790060)
הרב חלפון, בוגר ישיבת 'ניר' בקרית ארבע, הוא תושב נוף אילון. שנים הוא עוסק רוב שעות היממה בתורת הקבלה, וכבר לפני כעשרים שנה הוציא לאור מילון עברי-קבלי שיש בו תועלת מרובה לעוסקים בתחום, והוא גם עלה לרשת ומצוי לרבים. ספר 'אור הפרשה' הוא ביאור פסוקי התורה באופן שיתאימו לערכי הקבלה ולכלליה כשהוא מתבסס על ספרים וסופרים, ולדעת מחברו הוא מתאים גם למתחילים בתורת הקבלה.







הנפש הבריאה. מחוכמתו של הרמב"ם. סדרת 'אמרות טהורות'. אוריה לוי. ירושלים, אלומות, תשע"ה. 185 עמ'. (077-3211048)
אוסף אמרות ומשפטי מפתח ודברי מוסר והדרכה, מלוקט מתוך כתביו הרבים של גדול הראשונים, בעיצוב מיוחד, ובתוספת מקורות מדויקים. לספר נוספה תמצית קורות חייו של הרמב"ם. זהו ספר המשך לספר דומה ובו לקט מדברי מרן הראי"ה קוק, ועוד ספרים בפורמט הזה בדרך.







בִּאֵר הַשָׂר. משנתו ולקחו של הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל. מלוקטים מכל ספריו וערוכים לפי נושאים. ליקט וערך יצחק בָּרְאוֹר. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. תעו עמ'. (02-6526231)
הרב יצחק בראור, עד לאחרונה מנהל בית הספר 'חורב' בירושלים, החליט להנגיש את תורת זקנו הרב הירש לציבור הרחב. האוקיינוס המלא של פירושיו ורעיונותיו ומוסריו וחוכמתו של הרב הירש, שנמצא בעיקר בפירושו הענק על החומש אך גם בספריו האחרים, אמנם הצליח בדור האחרון לחדור גם לציבורים שלא היו מודעים לרוחבו ולעוצמתו עד עתה, אך ספר שיושיט בקנֶה את דבריו לפי נושאים, ובלשונו (בתרגום לעברית כמובן), לא היה קיים עדיין. מאות העמודים בספר שלפנינו 'עושים את העבודה', ולפני כל מתעניין מוצגת גישתו המיוחדת של הרש"ר הירש למאות נושאים, כשהם מסודרים כסדר הא"ב ומחולקים למעגלי השנה. מאה ושלושים שנה עברו מאז פטירתו של הרב הירש זצ"ל – ועדיין רבים מדבריו נראה כאילו נכתבו היום...










קונטרסי לימוד. ספק בירור והכרעה. דפי לימוד. אייל רזניקוביץ. ירוחם, ישיבת ההסדר, תשע"ה. 442 עמ'. (08-6580101)
הרבה ניסיונות נעשו כדי להשאיר ב'עולם הלימוד' את בוגרי הישיבות שעברו לעולם המעשה, כך שימשיכו לקבוע את לימודם ברמת עיון ולמדנות שלא תבייש את בחרותם בישיבה. הרב רזניקוביץ מישיבת ירוחם ליקט 71 דפי מקורות מוערים בנושאים ה'כבדים' של הלכות ספיקות, ולדבריו במשך כשלושת רבעי שעה יכול הלומד בעזרת 'דף הלימוד' להקיף נקודה שלמה מתוך הסוגיה הגדולה הזו, ופרוטה לפרוטה מצטרפות לחשבון גדול. כרכים נוספים בנושאים שונים עומדים לצאת לאור בסדרה זו, והם עשויים להועיל גם ללמדנים מתוך בית המדרש שרוצים להקיף עניינים מסוימים בדרך למדנית אך קצרה. צורת הלימוד הזו כבר הוכיחה את עצמה בבית המדרש של ישיבת ההסדר בירוחם, ונר לאחד נר למאה.







מגנזי אירופה. כרך ראשון. ההדיר והוסיף מבואות שמחה עמנואל. ירושלים, מקיצי נרדמים, תשע"ה. 501+XI עמ'. (02-6586659)
'גניזת אירופה' כוללת חלקי כתבי יד עבריים עתיקים שמתגלים לאלפיהם בשימוש משני – אחרי שנגזלו מבעליהם היהודים – כחלקי כריכות של ספרים ישנים ברחבי ספריות אירופה, או כעטיפות של תיקי גנזכים וארכיונים בעיריות ובמשרדי ממשלה ברחבי היבשת. פרופ' שמחה עמנואל מבית אל, מרצה באוניברסיטה העברית ומבכירי 'בית הספרים הלאומי', הוא אחד המומחים הגדולים בעולם ל'גניזה' זו, הדומה במידת-מה לאחותה הגדולה גניזת קהיר המפורסמת. בספר זה מנסה פרופ' עמנואל להעמיד את 'גניזת אירופה' במקומה הראוי בעולם המחקר התורני, והוא מפרסם בו י"א חלקי חיבורים לא ידועים שנתגלו בגניזה זו ומפוזרים כעת ב-16 ספריות שונות בכל רחבי העולם – אוסטריה, גרמניה, צרפת, איטליה, אנגליה, ארה"ב, פולין וישראל כמובן. מדובר על קטעי פירושים על התנ"ך מבני משפחתו של רש"י ומרבי אלעזר בעל ה'רוקח', ופירושים על כמה ממסכתות התלמוד כולל תוספות שאנץ למסכת עירובין ותוספות רי"ד לכמה מסכתות ועוד. המבוא המקיף מרתק, והמפתחות המפורטים, פותחים את הספר לכל מתעניין. מדובר בכרך ראשון, בסדרה שאי אפשר עדיין לדעת את היקפה.








משנת חיים. חיים אביצור. ירושלים, תשע"ה. שישה כרכים. (02-5001828)
שישה סדרי משנה עם פירוש קצר ופסקי הלכה מתוך השו"ע והרמב"ם, עם טבלאות להשוואת מידות ומשקולות וזיהוי בעלי חיים וצמחים ועוד, הכל כדי שגריסת המשניות תהיה נוחה ומועילה ככל האפשר. לשם אותה מטרה נדפס גוף המשנה באותיות גדולות ובאותיות קטנות בין השורות נמצאים הביאורים הנחוצים, ובשוליים, בהערות ממוספרות, מוצבים פסקי ההלכה המותאמים למשניות שמעליהן. לכל מסכת מוקדמות המצוות השייכות אליה כפי שנהוג ב'משנה תורה' של הרמב"ם, ותועלת גדולה קיימת בכל השיפורים האלו להגדיל ולהאדיר את לימוד המשנה.

[הקיק]

מסע אל שארית יהודי אתיופיה. מנחם ולדמן. ירושלים, מכון בן צבי, תשע"ה. 260 עמ'. (02-5398888)
לפני שנים רבות היה הרב מנחם ולדמן רבו של המושב ניר עציון שעל הר הכרמל, והוא נתבקש לסייע לקליטתם של עולי אתיופיה שהחלו 'לטפטף' אז לארץ. תוך זמן קצר נכנס הרב ולדמן לעובי הקורה, והפך לאחד הפעילים המסורים ביותר מצד אחד, ולאחד המומחים הגדולים ביותר מצד שני, לעניינם של יהודי אתיופיה. בשנת תשנ"ב, לאחר מבצע שלמה, עמד בראש ועדת בירור שנשלחה לאתיופיה ע"י ממשלת ישראל כדי לחקור את זהותם ואת מצבם האישי וההלכתי של הטוענים להיותם יהודים שנותרו באתיופיה, כאשר חלקם כבר התנצרו הם ואבותיהם; פרי המסע הזה והמחקר שבעקבותיו הוא הספר המרתק הזה, שעתיד להיות לו חלק גדול בסיום הפרשה הזאת בימים אלו, עם עלייתם של אחרוני יהודי אתיופיה לארץ ישראל וסגירת מחנות המעבר שם.







צפנת ישעיהו. מעוזיה ועד אחז. הרב יוסף ג' כרמל. ירושלים, ספרי מגיד-קורן ומכון ארץ חמדה, תשע"ה. כ+395 עמ'. (02-5371485)
הרב כרמל, לשעבר תלמיד ור"מ בישיבת 'ניר' קרית ארבע, משמש כבר שנים רבות כאחד מראשי מכון 'ארץ חמדה' לרבנים ודיינים. עיקר עיסוקו בשפיר ושליה של הוראת תלמוד והלכה ודיונים בבית הדין, אבל ידיו רב לו גם בהוראת תנ"ך. את עיוניו על תחילת ספר ישעיהו (פרקים א-יב), ומתוך כך בעניינים עקרוניים בלימוד והוראת התנ"ך אסף לספר אחד, ובו נידונים בהרחבה דמויותיהם ומעשיהם וזמניהם של שלושה מלכים – עוזיה, יותם הצדיק ואחז, על פי דברי חז"ל וגדולי הראשונים.








שערים לשערי יושר. פרקים ויסודות מרכזיים מתוך "שערי יושר" להגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל, מוסברים באופן ברור ושיטתי. מאת הרב ראובן רז. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ה. 291 עמ'. (reuvenraz11@gmail.com)
הרב שמעון שקאפ היה אחד מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני השואה, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו המרכזי, 'שערי יושר', אותו הדפיס בחייו, כולל את תמצית דרכו הלמדנית וחידושיו ההלכתיים, אך לא קל ללומדים היום להיכנס אליו ולצאת ממנו בהבנה שלמה וברורה. הרב רז, ר"מ בישיבת הכותל שבירושלים ותלמידי תלמידיו של הר"ש שקאפ, ליקט את עיקרי תורותיו עם הסברים והפניות ומפתחות, כלי עזר נפלא לחובבי תורתו של אחד מבחירי ראשי הישיבות בליטא.







מטלז עד טלז. יומנו של הרב חיים שטיין ת"ש-תש"ד 1939-1944. בעריכת אסתר פרבשטיין. ירושלים, המרכז ללימודי השואה שליד מכללת ירושלים לבנות, תשע"ה. 429+49 עמ'. (02-6750911)
הרב שטיין נולד בליטא, למד בישיבותיה, ובבחרותו עבר לישיבת טלז כשהיא בתפארתה והפך לאחד מתלמידיה הבולטים. בימי השואה, מקיץ ת"ש ועד קיץ תש"א הייתה טלז תחת הכיבוש הרוסי, ואחריו הגיע הכיבוש הנאצי. הרב חיים טלז, בניגוד לאחיו וחבריו, החליט לברוח מזרחה, ועד קיץ תש"ד שהה באוזבקיסטן. מאוחר יותר הצליח להגיע לארה"ב, שם הפך לאחד מראשי ישיבת טלז המתחדשת בקליבלנד. לא מעטים הצליחו להימלט בדרך זו, אך המיוחד ברב שטיין הצעיר הוא שהוא כתב יומן אישי מפורט באותן שנים נוראיות, שלאחר עיבוד וסידור ומיפתוח הוא מוגש כאן לעיני הציבור. שש מחברות הכיל היומן, ורובן שרד. זהו קודם כל יומן אישי מרתק, אך ניכר שמחברו מרגיש כשליח ציבור בימים בהם עיקר המאמצים מכוון לשמירת החיים שהיו למעשה תלויים על בלימה. מרגש לראות לכל אורך הספר איך שדמותה ורוחה של הישיבה מהוות מגדלור של ערכים ושל אמונה ותקווה למחבר ולחבריו.






בדרך העולה. נתיבי דעת בדרך אל האמונה. הרב משה גנץ. שעלבים, ספריית משעול, תשע"ו. 139 עמ'. (sif.mishol@gmail.com.)
הרב גנץ הוא ר"מ ותיק בישיבת שעלבים, שהעמיד כבר תלמידים הרבה. היה תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה זצ"ל ב'מרכז הרב', שימש שנים כרבו של קיבוץ לביא, וכבר כשלושים שנה הוא בישיבת שעלבים. נוסף לשיעורי העיון בגמרא ולשנים הרבות בהן עמד בראש ה'כולל' הוא מעביר בקביעות שיעורים באמונה, שחלקם הוכנסו לספר מהודר זה, המיועד לאלו שרוצים להעמיק את ידיעותיהם בעיקרי האמונה והמחשבה היהודית. לא נותר אלא לקרוא וללמוד על חביבות האדם וחביבות ישראל וחביבות התורה, להבין מה זה נס ומה זה טבע, איך 'פועלים עם א-ל', מיהו חמורו של המשיח, מהו היחס בין התורה שבכתב לתושבע"פ ומה מקומה של האגדה ביהדות שלנו, ועוד ועוד, עשרות פרקים קצרים, מאירים ומשמחים, בלשון קלה ונוחה, בעיצוב עדין ומכובד. כעצת הרב גנץ בהקדמה: כדאי 'לבלוע' את הספר לאט לאט וללעוס היטב...






ונהר יוצא מעדן. שרשיהם של מועדי השנה בפרשת גן עדן. חנוכה. הרב אוריאל עיטם. ירוחם, ישיבת ההסדר, תשע"ו. 201 עמ'. (08-6580101)
כל המועדים הם כידוע זכר ליציאת מצרים, אולם שורשם נעוץ בבריאת העולם וגן העדן, והם חלק מהתיקון שניתן בהר סיני לזוהמא של חטא אדם הראשון ולגירוש מגן עדן. כבר שנים מלמד הרב עיטם על המועדים ומצוותיהם כחלק מתיקון העולם וחידוש גן העדן. המאבק בין תרבות יוון לתרבות ישראל גם הוא סובב לדעתו סביב דמותו של האדם וקשריו עם האלוקים מראשית הבריאה ועד עתה. הקורא הולך בעקבות הרב אוריאל ובחן את חטא אדם הראשון וסיבותיו ותיקונו, מנסה להבין את הפיתוי ואת הראיה ואת השמיעה ואת החכמה ואת הבחירה, להבין את הצניעות ואת גבולות הכיסוי והגילוי ועוד ועוד, דברים בעל פה שהועברו בידי תלמידים מקשיבים אל הכתב. עוד בסדרה חוברות על פורים ופסח, שבועות וסוכות.






הקול והטעם. "ראיית" הקול ו"שמיעת" הטעם, גילוי הסולם הפנטטוני. אורי (אוריאל) אהרן. ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ו. 365 עמ'. (02-6783554)
ד"ר אורי אהרן הוא מוסיקאי בנשמתו, מלחין ומנצח ומחנך וחוקר. נוסף על כך הוא 'בעל קריאה' דייקן ומיומן, והשילוב בין שני אלו הביא אותו לבדוק את מה שנמצא מאחורי ובתוך טעמי המקרא שלנו ונגינתם. בספר זה הוא מנסה לברר את המשמעות התרבותית והדתית של מנגינת התורה הקדושה, ואת תפקידה ההיסטורי בשימור התרבות היהודית-מקורית של הקהילות בגלות. המחבר נכנס גם לבירור התפתחות נגינת טעמי המקרא במשך הדורות, כשהוא מתמקד בקהילה הטדסקית – קבוצה של יהודים מדרום גרמניה שעברה לצפון איטליה בשלהי המאה הט"ו, ושמרה על תרבותה הנדירה ועל זהותה הנפרדת ונגינתה המיוחדת דורות רבים, עד להתפרקותה סמוך לדורנו. מדובר על מחקר היסטורי-מוסיקלי-תרבותי שהוא עבודת חיים, שאחד מחידושיה הוא גילוי הבסיס הפנטטוני (המבוסס על חמישה צלילים באוקטבה) של נעימת טעמי המקרא המשותף לניגוני טעמי המקרא של עדות ישראל השונות.






צֹהר. כתב עת תורני בענייני חברה, משפחה, דת ומדינה. לח. עורך: הרב ד"ר יוסף שרעבי. לוד, ארגון רבני צהר, תשע"ה. 271+14 עמ'. (yosishar@gmail.com)
'ארגון רבני צהר' מאגד בתוכו רבנים מהגוון הדתי-לאומי המתון יחסית (מעטים בו רבנים המזוהים עם ישיבת 'מרכז הרב', למשל, למרות שחלק מראשי הארגון הם בוגרי ישיבה זו). את הכותרות בנושאים הלכתיים-ציבוריים חדשניים שעוררו חדשים לבקרים כמה מראשי 'צהר' עושים בשנים האחרונות רבני ורבניות הארגון הרדיקאלי-יותר 'בית הלל', והרבנים הרבים המאוגדים ב'צהר' פועלים בשטח במיזם הנישואין – להנגשת וקירוב זוגות לא-דתיים לנישואין על פי ההלכה, במיזם הגיור – לקירוב משפחות של מתגיירים, בהפצת תורה ברחבי הארץ ובנושאים חשובים אחרים. במקביל כתב העת 'צהר' שהיה רדום כמה שנים קם לתחייה, והוא מלא וגדוש חומר חשוב ביותר שכתוב ברובו ע"י רבני הארגון, ועוסק בעיקר בשאלות בהן הם נפגשים בעבודת הקודש שלהם: הזמנת חילוני ללימוד תורה בחג כאשר סביר להניח שיגיע ברכב, בניית במה בבית הכנסת שמונגשת לנכים, האפשרות לעדכון נוסח הסליחות האשכנזיות והתאמתן לימינו, "הסכם מאהבה" קדם-נישואין, עדוּת חילוני בחופה, תהליך בחירת רב על פי ההלכה, דרך ה' והמוסר הטבעי ועוד.








מדרך עץ החיים. קובץ חמישי. מאמרים של רבני ותלמידי ישיבת "דרך חיים", מסכת סנהדרין. שעלבים, תשע"ו. 301 עמ'. (08-9276744)
ישיבת 'דרך חיים' היא אחת מהישיבות הקטנות-הלאומיות שפורחות בשנים האחרונות במרחבי החינוך הדתי העל-יסודי. הרעיון הוא שאיכות-החיים-התורנית בישיבה הקטנה תהיה שונה גם מהמצוי בישיבות תיכוניות 'טובות' ותורניות-יחסית, כש'על הדרך' ובמינון נמוך לומדים רוב הנערים בשנה הרביעית ("שיעור ד") למבחני הבגרות בתיאום עם הישיבה התיכונית הסמוכה. אחד מפירות רמת הלימוד הגבוהה בישיבה היא החוברת האיכותית שמוציאה הישיבה לאור כל שנה, ובה חידושים וסיכומים וביאורים על המסכת שנלמדה בשנה הקודמת, והפעם – מסכת סנהדרין. אחרי מאמריהם של נשיא הישיבה הרב יעקב אריאל שליט"א, ואחיינו ראש הישיבה הרב מתניה אריאל שליט"א, מופיעים בחוברת עוד למעלה משלושים מאמרים, האחרונים עוסקים בענייני הלכה ואמונה ותנ"ך וחינוך.








והסנה איננו אֻכָּל. סוגיות מימי השואה בראי ההלכה. יחזקאל שרגא ליכטנשטיין. ירושלים, יד ושם, תשע"ה. 363 עמ'. (02-6443768)
הרב ד"ר ליכטנשטיין, תושב נוה דניאל שבגוש עציון, מרצה ומחנך, עוסק הרבה בתחומים העצובים שבחיינו. הוא כתב ספר על ההיבטים ההלכתיים וההיסטוריים של המאבד עצמו לדעת, ספר נוסף על תפילות ומנהגים בבית הקברות, ועכשיו ספר חשוב על דילמות הלכתיות בשואה. ארבעה פרקים בספר זה: הראשון עוסק בעניין תופעת ההתאבדות בשואה, האם ומתי הייתה מותרת, תוך השוואה למקרי התאבדות אחרים בתנ"ך ובחז"ל וההתייחסות אליהם; פרק שני עוסק בהיתר שהיה למרוד נגד הגרמנים כאשר הסיכוי לנצח קלוש, האם מדובר בקידוש השם - או בהתאבדות; פרק שלישי עוסק בכללים של ההיתר\מצוה\איסור לסכן את עצמך כדי להציל את הזולת; והפרק הרביעי דן בהלכות 'מסירה' – מתי ועד כמה מותר לשתף פעולה עם הרשעים כדי לנסות להציל יהודים, והוא נסוב בעיקר סביב פעילות היודנראטים למיניהם. מדובר במחקר הלכתי-היסטורי מפורט, עצוב ומרתק. בפרק השני מביא המחבר את דעת מיעוט-הרבנים שהתיר ואף עודד למרוד בגטו ורשה, ומזכיר שם בין השאר את דבריו של הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל שהיה בגטו כמעט עד המרד (בסוף ימיו חי במונטרה שבשוויץ; הוא לא שימש שם כראש ישיבה!), שבאופן חד-משמעי מחזק את ידיהם של המורדים מקדשי שם שמים.







פֵּתַח דְּבָרֶיךָ. דרשות על פרשות השבוע והמועדים. מרדכי סבתו. עורך: דוד סבתו. בית אל, תשע"ה. שני כרכים. (02-9973366)
הרב ד"ר מרדכי סבתו, מרצה לתנ"ך תושב הישוב בית אל, אסף בעזרת בני משפחתו קל"ה דרשות שנשא בהזדמנויות שונות במשך עשרות שנים, כשהן מקושרות לפרשת השבוע ולמועדים. אלו הם דברים שבעל-פה שהועברו אל הכתב לתועלת הרבים, וכך גם החליפו את צורתם מדברים לזמנם - לדברים לדורות. למשל: הוא תמה על המדרש שמעמיד את יוסף ויהודה כשני מלכים המריבים זה עם זה – כאשר למעשה אין פה כלל הדדיות, יוסף הוא השליט ויהודה מתחנן על חייו! מסביר ד"ר סבתו: לקיחת האחריות של יהודה היא למעשה תכונה של מלכות; אחרי קילוף הקליפות החיצוניות – אכן עומדים כאן מלך מול מלך, וזהו עומקו של המדרש.

[אפרקסתא דעניא]

אני כל כך נהנה לקרוא את הסקירות של הרב קטן. הן כתובות בטוב טעם, וסוקרות יפה את תוכני הספרים. רק חבל שרוב הספרים המגיעים לשולחנו אינם משקפים את היבול הפורה בספרות הקודש במגזר החרדי. היה נהדר אם מישהו היה מרים את הכפפה, ומעלה סקירה איכותית כזו על הספרים שלא זכו לצאת לאור בציבור הדתי-לאומי-תורני, אלא בציבור החרדי.

[ארזי ביתר]

אני כל כך נהנה לקרוא את הסקירות של הרב קטן. הן כתובות בטוב טעם, וסוקרות יפה את תוכני הספרים. רק חבל שרוב הספרים המגיעים לשולחנו אינם משקפים את היבול הפורה בספרות הקודש במגזר החרדי. היה נהדר אם מישהו היה מרים את הכפפה, ומעלה סקירה איכותית כזו על הספרים שלא זכו לצאת לאור בציבור הדתי-לאומי-תורני, אלא בציבור החרדי.

א. אתה מוזמן לשכנע את מחברי הספרים בציבור החרדי, לשלוח אליו את ספריהם.

ב. אולי יואיל הרב קטן שליט"א, להסביר בפנינו, כיצד שולחים את הספרים לסקירתו.

[הקיק]

בס"ד. שלו' שלו'. אני שמח שיש בדבריי תועלת לחלק מהקוראים. אני כותב על הספרים שמגיעים אליי, על חלקם במדור 'נתקבלו במערכת' ב'המעין' היו"ל פעם בג' חודשים, כל פעם על כתריסר ספרים, לפעמים בקיצור ולפעמים באריכות, וכן בכל שבוע במדור 'קריית ספר' בשבועון 'בשבע' על שלושה ספרים (ולפעמים רק 2), כמובן שבקיצור רב. ב'המעין' בדרך כלל נסקרים ספרים 'כבדים' יותר, וחלקם של הספרים שכותביהם או מהדיריהם מהציבור החרדי באופן טבעי רחב יותר. אפשר לשלוח אליי ספרים חדשים בדואר, רצוי זוג ספרים, לכתובת: מכון שלמה אומן, שעלבים 9978400. כל טוב, הק' יואל

[הקיק]

על פרשות השבוע. יהושע בן-מאיר. אפרת, המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת "שבות ישראל", תשע"ו. (machon@ysi.org.il)
הספר מכיל קובץ של ל"ה שיחות שהעביר הרב בן מאיר בישיבת 'שבות ישראל' במשך שנים. לקראת סוף ספר בראשית מתפלא הרב בן מאיר על החלומות שמצד אחד 'שוא ידברון' ו'אין בהם ממש', ומצד שני עליהן בנויות ההיסטוריה והתקווה לגאולה של עם ישראל! והוא מיישב: חייבים לחיות עם חלום. כך כל נער יהודי חייב לחלום "אימתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי". אך חלום חייב לבוא להגשמה ולהיות חלק מהמציאות, כך בימים ההם וכך בזמן הזה... עוד הוציא לאור הרב בן מאיר לאחרונה חוברת על המצוה והאגדה בציצית, וחוברת מבוא להלכות מקוואות, ועוד הרבה דיו נותר בקסתו...








חיי עולם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. מבוא אמוני לתורה שבעל פה. מישאל רובין. קרית ארבע, 'מעמק חברון' – מכון מחקר תורני, תשע"ו. 551 עמ'. (02-9605631)
ספר גדול המכיל באופן מסודר ושיטתי בירורים בענייני מהות וסמכות התורה שבעל פה ודרכי השתלשלותה, מעין מבוא לתורה שבעל פה. המחבר הרב מישאל רובין, ר"מ ותיק בישיבת 'שבי חברון', מסביר את היחס הראוי לתושבע"פ מצד מקיימי התורה, מזים טענות וערעורים, מחזק את אמונת החכמים, ובונה בניין שלם של אמונה עמוקה, חכמה, משכנעת, איתנה, שיש בה כח להחזיק את בדקי המסורת היהודית בעידן זה של חידוש וצמיחה מכאן, ומאבק קשה בחילון ובכפירה מאידך. באופן טבעי דבריו וגישותיו של הרמב"ם, גדול הראשונים, עומדים במרכז הספר, אך הלומד יפגוש מקורות מגוונים מגדולי ישראל בכל הדורות. י"ז הפרקים כוללים דיונים באמיתות מסורת התושבע"פ ובסיבה שהיא נמסרה דווקא בעל-פה, בדמותם של תלמידי החכמים במהלך הדורות ובמושג 'שימוש תלמידי חכמים', בייחודיותו של כל אדם ובתפקידיו בעולם, על 'קבלת האומה' כמושג מרכזי בסמכות ההלכה, על 'לא תסור', על 'לא בשמים היא', על המחלוקות ועל דרכי הפסיקה, על דרך חז"ל בגזירת גזרותיהם ועל היחס בין התורה לבין החיים – עם ציטוטים מדבריהם של הרב קוק, הרב סולוביצ'יק, הרב עמיאל, ד"ר יצחק ברויאר ורבים אחרים. בסוף הספר נמצא קונטרס ובו פרטים קצרים על כל אחד מהרבנים והכותבים שנזכרו בספר, נאה ומועיל.








פרשת חיים. להאיר את החיים עם פרשת השבוע. ללימוד בשולחן שבת ובימי השבוע, לבית או לבתי הספר. בראשית-ויקרא. זאב קרוב. קרני שומרון, 'ביחד', תשע"ו. (09-7929864)
חבורת מורים למקצועות היהדות בבתי ספר שונים נפגשת פעם בשבוע ומנסה להעמיק תכנים שיבצרו את הזהות היהודית אצל תלמידי ישראל. את המפגשים האלו הינחה הרב קרוב, מבוגרי ישיבת מרכז הרב ולשעבר ראש ישיבת השומרון, אביו של אהרן נ"י שהתפרסם כאשר כחתן יצא למבצע 'עופרת יצוקה' באמצע שבעת ימי המשתה ונפצע קשה מאוד כקצין בצנחנים, ובס"ד הצליח להשתקם. מסיעור-מוחות זה יצאו לאור פרקי ספר זה, שמטרתם להיות גשר בין פרשת השבוע שפסוקיה בני אלפי שנים לבין העולם שאנו חיים בו היום, ולהנגיש את ערכי הנצח לזמן הזה. בכל פרשה נידונים 2-3 נושאים. כך בפרשת 'ויחי' מתוארת הדרך שהביאה את אבותינו אברהם יצחק ויעקב לבנות אומה שלמה היודעת את ה', את חשיבות האחווה המשפחתית שנבנתה בפרשיות יוסף כך שתעמוד לדורות, ואת התגשמות הכלל 'מעשה אבות סימן לבנים' בכל מהלך ההיסטוריה היהודית. פרק נוסף עוסק בדמותו של מי ש'הטה שכמו לסבול' את המשא הכבד, האפור, של התפקיד והערכים ללא תהילה וללא ברק, ובהמשך מוצגות שאלות מנחות להמשך הדיון על הפרשה ועל ספר בראשית כולו.







רֵעים אהובים. סיפורים מבתיהם של גדולי ישראל, ברכת המזון ושבע ברכות. מיכאל ביר. מבוא חורון, תשע"ה. צה עמ'. (050-8807346)
חוברת קטנה ומהודרת, ובה לקט של סיפורים של ועל גדולי ישראל מכל העדות בעניינים שקשורים לבית היהודי, לשלומו ולשמחתו, ובסופה ברכת המזון ו'שבע ברכות' בנוסחים שונים. מסופר שם בין השאר על הרב עובדיה זצ"ל, שאשתו הרבנית הקפידה להמתין לו לארוחת ערב משותפת גם כשהיה חוזר מאוחר מאוד הביתה משיעורים במקומות רחוקים. על המשגיח הרב דסלר זצ"ל מסופר שהיה מודה לאשתו בהתרגשות מקרב לב בכל פעם שהייתה מגישה כיבוד לאורחיו. מהם נראה וכן נעשה...








בין שני כהנים גדולים. מרן ה"חפץ חיים" ומרן הראי"ה קוק. בתוספת הערות הראי"ה לספר 'חפץ חיים'. מהדורה שניה מורחבת. מנחם קמפינסקי. אלעד, תשע"ה. 272 עמ'. (052-7627642)
בין פעליו הרבים הרב נריה זצ"ל גם כתב חוברת ובה תיאור הקשרים בין מרן החפץ חיים ומרן הרב קוק זצ"ל. בא הרב מנחם קמפינסקי, מחנך וסופר מחבר-עולמות, והרחיב את היריעה פי כמה וכמה. שלושה שערים בספר המהודר הזה: 'בין שני כהנים גדולים' – תיאור הקשר במשך יובל שנים בין הגאון הצדיק בעל הח"ח לידידו הצעיר מרן הראי"ה; 'מאמרי רבותינו' – דברים שבכתב של מרן הראי"ה ושל רבני בית מדרשו (הרב חרל"פ, הרב צבי יהודה, הרב הנזיר ועוד) על החפץ חיים ועל שמירת הלשון; והערות של הראי"ה, של אביו רש"ז ושל בנו הרצי"ה על ספר חפץ חיים, ועליהן ביאור בשם 'באר לחי רֹאי' מאת מחבר הספר.








מידות הראי"ה. ליקוטי בירורי הדרכות, מידות חינוכיות לכל נפש ולבני עלייה. מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עם ביאור מאת הרב חגי לונדין. שדרות, מכון שדרות התורה, דברי שיר וידיעות אחרונות, תשע"ו. 213 עמ'. (info@ybook.co.il)
ספר נוסף בסדרת מפעל 'הראי"ה קוק המבואר', והפעם ספר בעל היבט אישי-מעשי, על המידות שבנו ועל תיקונן. לשונו הפיוטית והרומזת של הרב קוק אינה תמיד קלה לעיכול, ולא כל החפץ בכך מצליח להתרומם לגובה הראוי כדי לרדת לסוף דעתו בכתביו. לכן חברו כמה וכמה גופים יחד כדי להוציא לאור את היצירות האלו באופן שינגיש את תורת הרב לכל מאן דבעי. הרב לונדין הספיק נוסף לכל שאר פעליו לעבור על ספר אחר ספר של הרב ולצרף לו ביאור בסגנון פירוש הרב קהתי למשנה – הוא עוקב אחרי הפיסקאות משפט אחרי משפט, ומעלה את הקורא לגובה דברי מרן הרב זצ"ל. למשל, הרב כותב (עמ' 196) שכל ציורי הפחד הינם רק צבעים פזורים מציור גדול שצריכים להשלימו; והביאור: 'התחושות הראשוניות של הפחד מציגות תמונות חלקיות ומפוזרות, הגורמות לפחד. ברגע שהשכל מצטרף ועוזר להשלים את ה'חללים' שבין אותן תמונות – הפחד נעלם'.








לעמוד לשרת. מאמרים בענייני כהונה. לזכרו של מארק ויינברג. עורכים: הרב אביעד תבורי והרב משה גרוס. ירושלים, 'מגיד' וישיבת הר עציון, תשע"ה. קעו+101 עמ'. (02-6330530)
עשרה מאמרים בלשון הקודש ועוד תשעה באנגלית העוסקים בענייני קדושת הכהונה ועבודת הכהנים נאספו לספר מהודר וחשוב, לזכרו של כהן יקר שהלך לעולמו אחרי שנים קצרות אך מרובות עשייה. הוא היה ככהן המוסיף קדושה וחינוך ותורה בכל מקום שבו הוא שוהה, בחו"ל ובארץ הקודש. כך נהג וכך פעל עד שהכריעה אותו מחלתו. במאמר הפותח מפריד ראש ישיבת הר עציון הרב משה ליכטנשטיין שליט"א בין רמות הקדושה והייחוס שזקוק לה כהן רגיל כדי לעבוד במקדש – לבין אלו הדרושות לכהן גדול כדי להתמנות למשרתו הרמה, וזהו חידוש מעניין.











אורות ההלכה - הלכות צבא. למנהג בני אשכנז, ספרד ותימן. מאת הרב זכריה בן שלמה. שעלבים, תשע"ו. פו+1397 עמ' [בשני כרכים]. (0528-394877)
בשנת תשמ"ו הוציא לאור הר"מ הצעיר זכריה בן שלמה חוברת-כיס ובה לקט הלכות צבא, שהמיוחד שבהן היה שילוב של קיצור, בהירות וסמכות. הסמכות נבעה מידיעותיו הרבות והמקיפות של המחבר בהלכה ובפסיקתה למעשה, ובהכרה מקרוב של המציאות הצבאית – הרב בן שלמה עבר את מסלול ה'הסדר' בישיבת שעלבים, נלחם במלחמות ישראל, ושירת שנים רבות כרב צבאי ואח"כ גם כ'מרא דאתרא' של הנח"ל החרדי בגלגולו הקודם. הספר מיוחד בכך שמחברו יורד לרזולוציות צבאיות נקודתיות, שהוא מרבה להשתמש באמצעי המחשה כטבלאות ותרשימים, ושהוא מקפיד להציג את מנהגי העדות השונות. מהדורות נוספות של 'הלכות צבא' יצאו בשנים הבאות משופרות זו מזו, והמהדורה הנוכחית היא מורחבת ומתוקנת, ויש בה אף שינוי שם – 'אורות ההלכה', בעקבות הספר הגדול 'אורות הטהרה' בהלכות טהרת המשפחה שפרסם המחבר לפני כמה שנים. במקביל יצאה לאור מהדורה זהה אך מוקטנת ובכריכה רכה שעליה נכתב 'הלכות צבא' ורק כותרת המשנה היא 'אורות הטהרה'. שתיהן נדפסו בנייר בַּיְיבֵּל דק, שמשאיר את הספר בגודל סביר למרות היקפו הגדול. הכרך הראשון כולל דיני קדושת המחנה, תפילות, ברכות, שבת ועירובין, והשני – הלכות מועדים, כשרות, עבודה זרה, סת"ם, יחיד וחברה וכללי הוראה. כך למשל הלכות ע"ז נפתחות, כדרכו של כל נושא בספר הזה, בפסוקים הרלוונטיים מן התורה, בהסברים קצרים של הקדמונים להלכות אלו, וביישום למעשה – כגון שאין להיגרר לפעילויות 'רוחניות' שיש בהן צד של ע"ז, אין להיכנס לכנסייה (בהערה ארוכה מוכיח המחבר כדעתם של הפוסקים שהנצרות בימינו היא ע"ז גמורה) - בעוד שלמנזר דווקא מותר להיכנס כי הוא מקום מגורים יותר מאשר מקום של פעילות אסורה, מותר להתפלל במסגד מעיקר הדין - אבל יש להימנע מכך משום מראית עין, אסור להצטלם מול כנסייה יפה כי יש בכך הנאה מע"ז, אין איסור להשתמש בסימן פלוס (+) במתמטיקה למרות דמיונו לצלב, שואלים בשלומם של עובדי ע"ז אפילו ביום חגם ובלבד שלא ייכנס לביתם לשם כך, ועוד. לכל הלכה מקור והסבר ופירוט, כותרות שוליים [שנשמטו במהדורת הכיס כדי להקטין את גודלה], וכמובן תוכן נרחב ומפתח מפורט ומשובח. העיצוב אסטטי, תורה מפוארת בכלי מפואר.









"אנרכיזם" יהודי דתי. האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני? עיון פנורמי בגלגולו של רעיון מימי המקרא וחז"ל, דרך אברבנאל ועד העת החדשה. אמנון שפירא. אריאל, אוניברסיטת אריאל בשומרון, תשע"ה. כא+27+787 עמ'. (amnons@ariel.ac.il)
ד"ר אמנון שפירא הוא יהודי רב פעלים, איש הקיבוץ הדתי, מזכ"ל מיתולוגי של בני עקיבא בזמנו, איש רוח ואיש ספר, בעל דעות נוקבות ודרך התבטאות ישירה. כשהוא 'עולה' על נושא ערכי-יהודי-אקטואלי הוא נכנס בו לאורך ולרוחב, והתוצאה לפעמים מאוד לא צפויה. כך בספר הזה נמצא ניתוח מרתק של סמכות העם שעולָה במסורת היהודית על סמכות המלך, ושל ה'קהילה' שעולה לדעתו על ה'מדינה'. לפי דבריו יוצא שהיהדות, על פי השקפותיהם של מכווני דרכה מתקופת התנ"ך ועד ימינו, מקדשת אנרכיזם-מוגבל המתועל לכיוונים חיוביים. הגישה הזו הייתה הבסיס למהפכות העת החדשה, שרבות מהן נשאו ע"י יהודים, ולא בכדי. מדובר על ספר מחקרי כבד, עמוס בתאריכים ובהערות שוליים, וניתן למצוא בו הרבה תובנות מעניינות.









הבן שלי מתבגר. מורה נבוכים לגיל הנעורים. אלי שיינפלד. ירושלים, ספרית בית אל, תשע"ה. 175 עמ'. (elided@gmail.com)
אחרי הספר החשוב 'היצר, הלב והאדם' העוסק באתגרי גיל ההתבגרות (יצא לאור בתשע"ב), החליט המחנך והמרצה הרב שיינפלד, ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים, להוציא לאור גם ספר הדרכה נקודתי שיסביר להורים ולמורים (ואף למתבגרים עצמם) מה בדיוק קורה להם בתקופה הקריטית הזאת של המעבר מגיל הנעורים לגיל הבגרות, או במילים אחרות – איך קורה שחתלתול חמוד שנהג להתרפק בחיק הוריו הופך לפתע לנמר זעוף פנים שלוּף שיניים וציפורניים... אחרי מבוא מחכים מאת הרב אלישע אבינר, וחמישה פרקים העוסקים בהתבגרות עצמה, מגיע עיקרו של הספר – י"ג פרקים העוסקים בדרכי יצירת הקשר עם הנער המתבגר ובדרך לגרום לו לדבֵר ולשתף, הבנת קשייו, קביעת גבולות בעניינים שבין הבחור למקום ולהוריו, עצות מעשיות ליצירת שיח משמעותי וקבוע עם הבן ועוד ועוד. מכל עמוד בספר ניבטת האהבה של המחבר לתלמידיו - וגם להוריהם הנבוכים. ספר חשוב ביותר להורי הבנים, וגם הורי בנות ימצאו בו טעם.








אמונת עתיך. כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל. גיל' 110 [שבט תשע"ו]. שבי דרום (כפר דרום תובב"א), מכון התורה והארץ, תשע"ו. 158 עמ'. (08-6847325)
עוד גיליון מלא וגדוש, תוצר שיתוף הפעולה של המכונים העוסקים במצוות הארץ ובכלכלה וברפואה ובטכנולוגיה ובמשפט ובכשרות ובמקדש ועוד מתוך מבט תורני. העבר וההווה והעתיד משולבים במעשיהם ובחזונם – העבר הוא שלשלת הפסיקה המקובלת, ההווה הוא ההתפתחות התורנית והכלכלית-רפואית-טכנולוגית המעלה שאלות והדורשת תשובות, והעתיד – הוא החזון לקימום מדינה שתחיה ושתנהג על פי ההלכה בכל תחומי החיים. שיתוף הפעולה לכשעצמו, שהוא 'כינוס לצדיקים' שטוב להם וטוב לעולם, הוא דבר גדול, ובוודאי כאשר החיבור הזה בא לידי ביטוי בין השאר בפורום 'חותם' בראשות הרב יעקב אריאל שליט"א, שכבר מתחיל להטיל את חותמו על התנהלות החיים הציבוריים בארץ. עשרות תשובות קצרות ומאמרים ארוכים פזורים על דפי החוברת הזו מרבני המכונים השונים. כמה דוגמיות: האם מקיימים את מצות 'השבת אבידה' בהנחת האבידה במרכז היישוב? היתר גילוח הפנים בעזרת מכשיר לייזר; הצורך בנוכחות בלנית בשעת הטבילה; האם כהן בעל מום רשאי לשאת כפיים במקדש; צער בעלי חיים בהריגת תרנגולים מיותרים; לשון ראויה בכתיבת צוואה; הפרשת תרומות ומעשרות במוצאי שביעית; ועוד ועוד.

[הקיק]

נתיבי נבואה. מבט אל ההפטרות. משה ליכטנשטיין. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ה. 704 עמ'. (02-6330530)
הרב משה ליכטנשטיין שליט"א בן הרא"ל זצ"ל משמש כאחד מראשי ישיבת הר עציון, ועיקר עיסוקו הוא בשיעורים למדניים תמידים כסדרם. אולם חשקה נפשו להעמיק במסרים העולים מפרק הנבואה השבועי, הקשור במידה זו או אחרת לפרשת השבוע או למועד שבו הוא נקרא, שלא לשווא תיקנו חז"ל לצרף אותו לקריאת התורה במרכז התפילה החשובה שבשבוע. המחבר מדגיש במבוא שמצד אחד ההפטרה היא קודש קודשים, מסר נבואי ישיר ונבחר מתוך הנבואות שנצרכו ונשמרו לדורות, ומצד שני לפעמים היחס כלפיה כאל מין תוספת ו'מנה אחרונה' לאחר קריאת התורה שהיא העיקר. לדעתו ההפטרות השבועיות נועדו להפנות מסר נבואי אקטואלי לחיינו העכשוויים, והן אמורות להאיר את השבוע כולו ואף מעבר לו. כך הפטרת 'תרומה' משווה בין ההכנות לבניין המשכן הצנוע לבין הכנות שלמה לבניין בית המקדש הגדול, כששלמה לצורך בניית בית כה גדול לא יכול להסתמך רק על תרומות והוא נדרש גם לגבייה בכפייה. גם טקסי חנוכת הבית שונים – משה רבנו מוסתר כמעט לגמרי בחנוכת המשכן בעוד ששלמה תופס את מרכז הבמה בחנוכת המקדש, כל אדם גדול וסגנונו הוא...






עצת שמעון. חלק א – בענייני מועדים ונבואה. מאת שמעון ברוך קלמן. עריכה: אבי קלמן. פתח תקוה, תשע"ו. רכט עמ'. (shimon.kalman@gmail.com.)
שמעון קלמן עוסק רוב ימיו בעסקי ביטוח, אך מקדיש שעות רבות מאוד לתורה. הוא נקשר לתלמידי חכמים שונים, ובעיקר לגאון ר' יצחק זילברשטיין שליט"א, שבכולל שלו בחולון הוא לומד לעיתים מזומנות. שש מן הסוגיות שעסק בהן, סביב ענייני המועדים וגדרי הנבואה, הוא העלה על הכתב בעומק ובהרחבה, כמה מהן פרסם ב'תחומין' וב'המעין'. כנספח למאמר בעניין 'לא בשמים היא' ליקט, בעזרת בנו המוכשר שגם ערך את הספר, מקורות רבים העוסקים בנושא. תורה מפוארת עם דרך ארץ.





בית תפילה. תפילות ובקשות לכל עת, מוסָר על הכוונה בתפילה, ביאור על תפילת העמידה, שירות ותשבחות. מאת רבי אליעזר פאפו. מהדורה חדשה ומתוקנת מכת"י המחבר מאת הרב עזרא נחום. ירושלים, אורות פלא, תשע"ו. 18+תקעא עמ'. (02-6413780)
רבי אליעזר פאפו זצ"ל היה מגדולי חכמי טורקיה לפני כמאתיים שנה, וידוע בעיקר על שם ספרו 'פלא יועץ'. אחד מספריו, שיצא לאור רק אחר פטירתו, היה לקט תפילות וכוונות בשם 'בית תפילה', והוא רואה כעת פנים חדשות עם תוספות והשלמות ע"י רבי עזרא נחום, מנהל מכון 'אורות פלא'. הספר גדוש בתפילות עתיקות עם כוונותיהן וגם בתפילות חדשות, כמו למשל 'תפילה ליושב בארץ ישראל': 'ריבונו של עולם, הריני בא לפניך בשמחה רבה, שמח לבי ויגל כבודי על אשר עד כה עזרתני ונתת לי יכולת ורצון טוב לעלות לשכון כבוד בארצנו, הארץ הקדושה תבנה ותכונן... מה אני ומה חיי כי הביאותני עד הלום' וכו' וכו'. עבודה נפלאה של המהדיר, כלי חדש ומתוקן מלא יין ישן וטוב.






ברכי נפשי. הלכות ברכות הנהנין – מהסוגיות אל ההלכה. חיים נבון. ת"א, ידיעות ספרים וספרי חמד, תשע"ו. 303 עמ'. (info@ybook.co.il)
הרב נבון, רב קהילה בעיר מודיעין, מחנך וסופר ידוע, מקיים בפועל את הדרכת התורה 'העשירי יהיה קודש לה' ' - ספרו העשירי אינו ספר פרוזה או ספר הגות כספריו הקודמים אלא ספר למדני-הלכתי, תמצית לימוד רב-שנים בהלכות ברכות הנהנין המסובכות והמורכבות. המגוון העצום של המוצרים, ובעיקר החטיפים, הקיים היום, והשינויים באופן הייצור של רבים מהמוצרים הקנויים, גורמים לספיקות רבים בהלכות ברכות. הרב נבון מנסה להגיע ל'שורה תחתונה' בהירה ומוסכמת, כאשר ההכרעות שלו בנויות על כללי הפסיקה, עם הטיה חיובית לכיוון המנהג המקובל מכאן, והפתרונות הפשוטים-יותר והמורכבים-פחות מאידך. בעשרים ושבעה פרקים 'חורש' המחבר עם הקורא בכל שדות הלכות ברכות, כולל דיני ספיקות, כללי עניית אמן, ברכה עבור אחרים, שיעורי חז"ל ומידתם בימינו, ברכות על רסק ומיץ ומרק, לחם מבושל ומפורר ומטוגן, עיקר וטפל, דיני קדימה ושינוי מקום והלכות ברכה אחרונה וברכות הריח, הכל בסגנון ברור, דברים דְבורים על אופניהם. שבעה עמודים בסוף הספר מכילים 'לוח ברכות' מפורט, עם הפנייה למקום בספר שבו נידון הנושא. כך על בוטנים מצופים ('אמריקאיים') מברכים לדעתו בורא מיני מזונות, על במבה שהכל ועל פופקורן אדמה, על חמין עם גריסים – מזונות, ועל תרופה כמובן שאין מברכים.






טעימות. חיזוקים קטנים להעצמת החיים הרוחניים. יאיר נוסבכר. קרית ביאליק, תשע"ו. 231 עמ'. (052-5702454)
לקט רעיונות ומחשבות בנושאים שונים סביב לפרשות השבוע, ענייני בין אדם למקום ולחברו, עם חיוך וקריצה - אך עם מסרים ותובנות. יוזמה מקומית למשלוח 'טעימות' שבועיות לקבוצה של חברים הפכה במשך הזמן לספר נחמד, רציני אך מחייך, מלא סיפורים ובדיחות עם דברי חכמה ומוסר שווים לכל נפש. כך למשל הנושא של פרשת 'יתרו' הוא 'שינוי', ואחרי בדיחה קצרה (ובלתי תקינה פוליטית בעליל...) מסביר המחבר מה ההבדל בין 'שמיעה' גרידא - לבין 'קליטה', הגורמת להפנמה הגורמת לשינוי; כך 'שמע' העולם כולו על יציאת מצרים וקבלת התורה, אך רק יתרו 'קלט' והפנים, ובהמשך התקרב לדרך ה'...







מרוז'ין לציון. סיפור חייו של האדמו"ר מדרוהוביטש רבי חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל. מנחם קמפינסקי. הר ברכה, מכון הרב ברכה, תש"ע. 198 עמ'. (menkam10@gmail.com)
חסידות רוז'ין על ענפיה השונים מיוחדת גם בקשר שלה לארץ ישראל. בחלוף השנים כמעט נשכח הקשר המיוחד הזה, וגם האישים הגדולים שעמדו בראש התנועה החסידית חובבת-הארץ כמעט נשכחו מלב. היֹה הייתה "חברת ישוב ארץ ישראל", שהקימהּ האדמו"ר מדרוהוביטש עם אחרים מאדמו"רי בית רוז'ין, שעודדה עליית משפחות חסידיות לארץ הקודש, ושמרה על קשר הדוק אך מוגבל עם הציונות המאורגנת. המחבר, שהוא עצמו נין לאדמו"רי רוז'ין, מתאר באהבה ובגעגוע בי"ג פרקים את המעשים והמחשבות, הפעולות וההתלבטויות, של אותם נחשונים, שאינם מתאימים לשום 'משבצת' עכשווית, ואולי לכן אין שמם מוכר ואין פועלם ידוע. ספר שהוא מצבה, ספר שהוא צוואה.







לאמונת עתנו. חלק יב, ממדבר מתנה. שיעורים בסוגיות בנושא לימוד תורה. מפי הרב צבי ישראל טאו. עורך: הרב יאיר דיאמנט. ירושלים, חוסן ישועות, תשע"ו. רפה עמ'. (02-6424242)
תורת מרן הרב זצ"ל ממשיכה להוציא פירות ופירי-פירות. תריסר כרכים משיעורי הרב טאו בנושאים שונים כבר יצאו לאור בסדרת 'לאמונת עתנו'. כרך אחרון זה כולל שמונה פרקים בענייני לימוד תורה – על אמונת חכמים, מי ראוי להורות לאומה את דרך ה' ומה הם דרכי השפעת התורה על העם, על חידושי תורה ועל תורת ארץ ישראל, על היחס בין לימוד אמונה ללימוד הלכתי-למדני, על לימוד תורה לנשים ועל הגדלת השאיפות הרוחניות של לומדי התורה ועוד. כל השיעורים בנויים סביב הגישה החינוכית-טהרנית של הרב טאו, שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד ביחס לתורה וללימודה, גישה המתנגדת באופן מוחלט להעברת שום סוג של ביקורת על גדולי האומה, ופועלת נגד שילוב לימוד התורה עם חוכמות אחרות בשום צורה שהיא. לשיטתו על הלומד להתעלות לקומת תורת האמת, ולא להוריד את התורה אליו. העורך המוכשר הוסיף מקורות 'על הדף' וציוני הרחבה ועיון בסוף הספר, וכל מי שרוצה להעמיק בדברים השולחן ערוך לפניו.







אורות בית חיינו. אסופת פסקאות מדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בנושא בית המקדש ועבודת הקרבנות, בתוספת מאמרים מפרי עטה של ישיבת ההסדר בית שאן. ליקט והעיר: הרב אלישע ינון. בית שאן, 'פתחו של גן עדן', תשע"ה. 180 עמ'. (077-9300580)
עוד לא מלאו עשור לישיבת ההסדר בבית שאן בראשות הרב שלמה שושן שליט"א, וכבר זכתה לבנות בית מדרש רחב משלה. לכבוד האירוע הוציאה הישיבה לאור לקט נרחב בשבעה פרקים של התבטאויות מרן הראי"ה בענייני בית המקדש, הציפייה לכינונו, חידוש העבודה, הכהונה והטהרה ועוד. חציו השני של הספר כולל מאמרים של רבני הישיבה בנושא המקדש והר הבית, וכמה נספחים חשובים.








מפתח עין איה. מפתח נושאים, סוגיות ושיטות, מקיף, מאוחד ומפורט. אמיר דוּמָן. כוכב השחר, 'אשיחה', תשע"ה. 120 עמ'. (0523-628881)
ארבעת כרכי 'עין איה', פירושו של מרן הראי"ה ל'עין יעקב', מהווים מאז שיצאו לאור בדורנו נכסי צאן ברזל של המתעמקים בתורת הרב זצ"ל. לכל כרך נוספו מפתחות, אך הם שונים זה מזה בדרכם ובאיכותם. המפתח החדש הזה בולט בעקביותו, בדיוקו ובהיקפו. אין זה רק מפתח מילולי כדרכם של רוב המפתחות, אלא בעיקר מפתח נושאים, שהכין אותו מי שבעצמו ירד לעומק כוונת דברי הרב זצ"ל, ומנסה לפתוח פתח לכל המעוניין לעיין ברוחב ובהיקף האוצרות שב'עין איה'. הראי"ה עצמו השתמש לעיתים קרובות במושגים שונים כדי להביע תוכן דומה, ולפעמים במושגים דומים להציג תוכן שונה – ורק מפתח שהכין אותו מי שתוכן הספרים שגור על פיו יכול להפריד ולחבר כראוי. באופן טבעי בסוג כזה של עבודה נטייתו האישית של המחבר באה לידי ביטוי משמעותי בסדר ובתוכן, ועל מנת כן. 'עין איה' כולו פתוח עתה לעיני המעיינים המעמיקים, מהערך 'אבות' ועד הערך 'תשוקה', כולל הכְוונה למושגים קרובים ורשימה של קבוצות ערכים מרכזיות. לא בא כבושם הזה.







לנצח כל רגע מחדש. שיחת נפש עם בעל התניא. יחיאל הררי. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 374 עמ'. (info@ybook.co.il)
מסע בספר התניא, עם חוקר אקדמאי שתוך כדי מחקר השוואתי פילוסופי-חברתי נשבה בקסמיו של הספר. המסע מגלה את עיקרי הרעיונות ואת יסודות המחשבה שבספר, ומתמקד בגישה הטיפולית-פסיכולוגית שניתן למצוא בדברי האדמו"ר בעל התניא, תוך כדי ההתחככות בדמותו הגדולה החופפת על פני הספר הכתוב. במסע זה תיפתח נפשו של הקורא לראות ולהבין את יצריו ואת מאבקיו ואת כישלונותיו וניצחונותיו ויחסו לסובבים אותו ולאלוקיו, הכל במעין שיחה אישית, 'יחידות', עם בעל התניא בכבודו ובעצמו...






בין קנאות לחסד. מגמות אנטי-קנאיות במחשבת חז"ל. דוד ברזיס. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 539 עמ'. (03-5318575)
מחקר מקיף באגדות חז"ל בגישה ספרותית, שבמרכזו לא העיון הלמדני, וגם לא הביקורת ההיסטורית - אלא הבנת תוכן אגדות חז"ל מתוך לשונן וסגנונן והקשרן הספרותי-פילוסופי. המחבר מתמקד בעניין אחד – הוא מבקש לחצוב בארות חדשים ולגלות בורות ישנים בהבנת המושג 'קנאות' בחז"ל והגישות כלפיו במשך הדורות, בדגש כמובן על הגישות האנטי-קנאיות שכנראה מתאימות יותר לרוחו. רשימת הקנאים לדעת המחבר מתחילה כמובן בשמעון ולוי, אחריהם פינחס ואליהו, וממשיכה דרך עזרא ונחמיה [!], בית שמאי, מורדי הבית השני, ועד התנא רבי אליעזר הגדול. בספר נפרשׂ לפני המעיין עולם המחקר שהנושא הזה בוער בקרבו כבר כמה דורות, כאשר היחס הבעייתי לקנאים לסוגיהם מתחבר בעיניו לקשרי היהדות עם הצדוקים והנוצרים ומשיחי השקר וגם עם 'קנאי' דורנו, כאשר כולם ב'סל' אחד. זה לא זה. אני לא בטוח שהגישה הספרותית-פילוסופית במחקר דברי חז"ל עושה חסד עם המסורת היהודית המקובלת יותר מאשר הגישות העיונית-מחקרית וההיסטורית...






לגדל תרבות עִבְרִיָּה. חייו ומשנתו של זאב יעבץ. אסף ידידיה. ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ו. 232 עמ'. (02-6797942)
אין הרבה אנשים בתולדות ישראל בעת החדשה שנזקפים לזכותם כמויות ואיכויות של זכויות כמו הרב זאב יעבץ (תר"ז-תרפ"ד). הוא היה איש רוח, סופר, מחנך, היסטוריון, מנהיג אמוּני ואיש ציבור פורץ דרך, ואלו רק מעט מהתארים שמגיעים לאדם הגדול הזה. הוא היה ראשון במובנים רבים: הראשון שכתב ספרי לימוד בעברית, הראשון שראה נכוחה את הצורך לשלב בין מודרנה-מתונה לבין לימוד תורה איכותי והקפדה במצוות והובלה ביישוב ארץ ישראל, הוא שימש כרבה של המושבה זיכרון יעקב, הקים וניהל מוסדות לימוד, היה ממתנגדי 'אחד העם' ובן יהודה וממקורבי הרב קוק וממקימי ה'מזרחי', ועוד ועוד. בחלק ממאבקיו הצליח מאוד, חלק מכתביו הם בעלי ערך לדורות, חלק מחידושיו (גם הלשוניים) הפכו למובנים מאליהם, אך האיש כמעט נשכח - מפני שלא היה כריזמתי, לא היה איש של תקשורת ופרסום עצמי, ובעיקר מפני שלא השאיר אחריו תלמידים ויורשים. בספר זה מציג המחנך וההיסטוריון ד"ר ידידיה את הדמות המיוחדת הזו ללא כחל ושרק, בצערה ובשמחתה, בהצלחותיה ובכישלונותיה, בחזונותיה ובפעליה. הרבה מחלומותיו התגשמו, הרבה מערכיו הם היום נחלת ציבור רחב מאוד, וטוב עשה המחבר שהשיב לו בספר מרתק זה מעט מהכבוד המגיע לו.

[הקיק]

סידרא. כתב עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה. כט. בעריכת דוד הנשקה. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ד. 194+X עמ'. (henshke@mscc.huji.ac.il)
חבל שכתב העת המשובח הזה יוצא לאור רק לסירוגין, בערך פעם בשנה-שנתיים, כנראה כפוף לזמן הפנוי ולאפשרויות של חברי המערכת הנכבדים – העורך פרופ' הנשקה, וחבריו הפרופסורים שפיגל ושפרבר. כמניין מאמרים בגיליון זה, רובם מאנשי 'בר אילן' - אך גם מחוקרים מבאר שבע, חיפה, טורונטו ומ'מכללת ירושלים לבנות' של הרב קופרמן זצ"ל. המאמר הראשון מנסה להוכיח שפירות דמאי בלשון חז"ל אינם רק פירות שנלקחו מעם הארץ שאינו 'חבר' – אלא גם פירות שנלקחו מהשוק ולא ידוע מקורם, ויש לכך לדעת המחברת הרבה נפקא-מינות. מאמרים נוספים עוסקים בהלכה ובאגדה, בבירור סוגיות במשנה ובתלמוד ובמדרש ובמפרשיהם, וגם בריאליה תלמודית – מהו 'מכבש של כובס' שאם זב יושב עליו עדיין הבגדים שתחתיו טהורים, כולל תמונות מספרים עתיקים ומאתרים ארכיאולוגיים והגהה מבריקה בטקסט של התוספתא.








הדרך פנימה. חוברת א. גילוי ניגון האמת שבתוכנו. מתוך שיעוריו של הרב אליהו עובדיה. ירושלים, תשע"ה. 48 עמ'. (053-5304711)
חמישה 'מפגשים' בין הרב לחניכיו, שבהם הוא ממלא אותם בטחון בכוחותיהם הרוחניים, ומרץ ורצון להתקדם בחינוכם העצמי. יש כאן שילוב של דברי מוסר ודברי נחמה, דברי עידוד עם מבט מלא הבנה, תוך ציטוט והרחבה של קטעי דברים מאת גדולי ישראל מכל הדורות ומכל הגוונים. ברחבי הרשת נמצאים שיעורים רבים של הרב, ועשויים להפיק מהם תועלת בני תורה בראשית דרכם, בחורים שמתחילים להתייאש מלגדול בתורה, ואפילו מבוגרים שצריכים לעשות לעצמם סדר במחשבות וברגשות...








שובו אלי. עיון בסוגיית חטא העגל ודרכי הכפרה. נ' גאל-דור. ירושלים, תשע"ה. 254 עמ'. (02-9963316)
חטא העגל הוא נקודת שבר היסטורית בתולדות עם ישראל, ורק עליו אמר ה' 'וביום פקדי ופקדתי'... אולם ניתן להביט אליו מכמה כיווני מבט. בשבעה פרקים מנותחים בספר הזה, על פי השיטה העיונית המעמיקה שפיתח הרב משה בלייכר שליט"א, לשעבר ראש ישיבת שבי חברון, מצבם הרוחני של אבותינו יוצאי מצרים והקשר שלהם עם ריבונו של עולם, מאז נתינת הלוחות הראשונים ועד כריתת הברית המחודשת עם קבלת הלוחות השניים. נידונות בו השאלות הכבדות ביותר בפרשה קשה זו: היתכנות הירידה מפסגות הר סיני לתהומות העבודה הזרה של חטא העגל; שיתוף הפעולה התמוה של אהרן הכהן עם העם; היחס בין הלוחות הראשונים והאחרונים, איכות התשובה של עם ישראל; ועוד. המסקנה חד-משמעית: ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, ומה שנכון לגבי הפרט – נכון כפליים לגבי הכלל כולו...








בדד. כתב עת לענייני תורה ומדע. גיליון 30. העורך: פרופ' עלי מרצבך. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, אלול תשע"ה. 159+67 עמ'. (Ely.Merzbach@biu.ac.il.)
הקובץ האיכותי הזה מיועד בעיקר לאנשי תורה הפתוחים להגות ולמחקר של העולם המודרני על כל תחומיו. הפעם עוסק הקובץ במגוון מרתק של מחקרים תורניים-מדעיים, כמה מהם מתמטיים-הלכתיים (אולי בעקבות נטיית לבו של העורך – פרופ' למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן, תלמיד חכם ואיש רב פעלים): ניסוח מתמטי של האפשרויות השונות של צירוף עדויות שוות או דומות לעדות אחת, תוך התייחסות למחלוקות הראשונים בסוגיה והשפעתן על ניסוח הנוסחה המתמטית הנדרשת; יצירת נוסחה לחלוקת תשלום נזק שבו מעורבים כמה מזיקים (סוגיית 'שור ואדם שדחפו לבור'); תיאור מתמטי של סוגיית 'קו התאריך'; תיאור של סדרה הנדסית יורדת בתורה (תוספת חוֹמֶש וחומש של חומש וכו' למי שכיחש ונשבע לשקר) ועוד. כמה מאמרים עוסקים בלוח השנה העברי, וכמה אחרים עוסקים בשאלה שנידונה רבות באחרונה: בבדיקה מדעית של בליעת איסור ופליטתו בכלים, תוך השוואה לגדרי ההלכה בנושא. עוד נמצאים שם בירורים בדרכי חשיבה ולוגיקה בלימוד תלמוד ותנ"ך, ועוד. הגיליון מכיל גם תגובות וביקורת ספרים. רוב הגיליון בעברית וחלקו באנגלית.








בסתר המדרגה. סיפורה של מגילת אסתר. נעם ונגרובר. ירושלים, תשע"ה. 219 עמ'. (054-3058787)
את סיפור המגילה מכירים כולם מגיל קטן. הספר 'אור חדש' של המהר"ל חושף את הרבדים הרוחניים החבויים בתוככי המגילה, והספר 'בסתר המדרגה' פוסע בעקבותיו ומנסה להשלים את המלאכה בעזרת הסבר רעיונות ומושגים, חלוקה לפרקים ופרקי משנה, הבהרת מהלך העניינים, סיכומים וביאורים, תוך שימוש מושכל בכתביהם של גדולי ישראל נוספים. הדמויות המוכרות מהמגילה הופכות לנושאות דגל, חיובי או שלילי, של מגמות ואידיאלים, והניצחון הגדול שעשה ה' בניסים ונפלאות לאבותינו בכל המישורים - נשמר ונזכר לדורות. המחבר, אברך בישיבת 'הר המור', פותח את הספר בהסבר מעמיק על סגנון ההסברה החדש הנהוג גם בספר זה, כהמשך לחידוש הספרות התורנית בחזונו של מרן הראי"ה זצ"ל.








הלכה ממקורה. פורים. הרב יוסף צבי רימון. אלון שבות, מרכז הלכה והוראה וספרי 'מגיד', תשע"ו. 464 עמ'. (5474542-02)
הרב רימון וצוותו עושים זאת שוב – ספר הלכה מאיר עיניים, ובו כל מה שצריך לדעת על חודשֵי אדר והלכותיהם ומנהגיהם ומועדיהם, מהמקורות בחז"ל ועד ההלכה למעשה, בתוספת איורים וטבלאות והרחבות מחשבתיות. לעמודים רבים נוספו 'חלונות' ובתוכם תיאור דמותם של תלמידי חכמים שמוזכרים בעמוד, וכן צורפו קיצור דינים ומפתחות מפורטים, והכל בעיצוב מהודר ונוח. במבוא לספר מספיד המחבר את מורו רבי אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, שנוסף לכך שלמד ממנו תורה בישיבת הר עציון במשך כשלושים שנה – עוד היה הרא"ל זצ"ל חבר קהילתו של הרב רימון במשך תשע שנותיו האחרונות מאז שעבר מירושלים לאלון שבות, והמגע ביניהם היה קרוב ויומיומי. בסוף הספר נוסף נספח חשוב בשם 'היתולי פורים', ובו בירור הלכתי ממצה על המותר והאסור בהתנהגות ה'היתולית' בחודש אדר במוסדות חינוך שונים - גדרי המזיק מתוך שמחה, כללי לה"ר במצבים משתנים, דיני אונאת דברים והלבנת פנים. לפתע מתברר שגם מורה הוא אדם ויהודי, ושיש לשמור על כבודו לא פחות מעל כבודו של כל יהודי אחר... לספר נוספו תפילות הפורים בנוסחים השונים, ומגילה בנוסח מדויק.








שּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. בכל יום מפניני הלכה. ההלכות בטעמן מבוארות מהיסודות ועד ההלכה למעשה, למנהגי ספרדים ואשכנזים, בתוספת הקדמות בענייני אמונה ומחשבה. מהדורת הושעיה. עורך: הרב מאור הורוביץ. מכון הר ברכה, תשע"ה. 396 עמ'. (02-9709588)
לסידרת 'פניני הלכה' מאת הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ורב הישוב בהר ברכה, על כרכיה הרבים, נוסף כרך ייחודי ביוזמת מספר חברים מהישוב הושעיה שבגליל, ובו הלכות יומיות מסודרות לפי סדר ימי השנה ובהתאמה להם, כשלכל יום בשנה מוקדש עמוד אחד ובו עניין הלכתי אחד, דברים קצרים וברורים דְבוּרים על אופניהם, שנלקטו מתוך ספרי פניני הלכה; וכך יום אחרי יום. כך העמוד המוקדש לער"ח אדר והעמודים שאחריו עוסקים במצוות חג פורים, ומט"ז באדר, בדיוק שלושים יום לפני החג, הם עוסקים בענייני פסח. בשולי כמעט כל עמוד נזכרו מאורעות חשובים או ימי זיכרון של תלמידי חכמים שחלו באותו יום, עם 'העדפה מתקנת' לכאלו שתמכו ביישוב הארץ וכיבושה. הספר פותח בהדרכה למלמדי ההלכה היומית בכל אתר ואתר איך לעמוד ואיך לדבר, ובעיקר מודגש שיש להכין את ההלכה היטב לפני אמירתה ברבים...








שו"ת פוע"ה. פוריות, יוחסין וגנטיקה. עורך: הרב אריה כץ. ירושלים, מכון פוע"ה, תשע"ו. 516 עמ'. (02-6515050)
רבני מכון פוע"ה עוסקים בעבודת הקודש שלהם בכל ימות השנה. תוצאת לוואי של פעילותם היא הקשר הקרוב, בעל פה ובכתב, של כלל רבני המכון, ובראשם הרב מנחם בורשטין שליט"א, עם גדולי תורה מכל המגזרים. הרב אריה כץ, מרבני המכון הבולטים, נטל על עצמו לסדר את כל התשובות וההוראות ההלכתיות בנושאים העדינים של פוריות, יוחסין, גנטיקה, שידוכים ועוד שקבלו רבני המכון במשך השנים, ולהוסיף מבואות רפואיים והערות הלכתיות. ספר חובה לכל העוסקים בנושאים אלו.








הממתינים לציון. סיפורם של הממתינים לעלייה באדיס-אבבה ובגונדר (1990-2013). מנחם ולדמן. ירושלים, טובי-קורן, תשע"ו. 344 עמ'. (02-6330530)
לפני כשנה קיבלה ממשלת ישראל החלטה פה-אחד להעלות את שארית-שאריתם של יהודי אתיופיה לישראל. שארית שאריתם – מפני שיהודי אתיופיה ששמרו על יהדותם כבר עלו כולם ארצה במבצעים השונים בשנים שעברו, ובשנים אלו העלייה היא של הקבוצה שנקראת 'פלשמורה', הכוללת בני משפחות יהודיות שהתנצרו בדורות האחרונים, אך שמרו על ייחודם ועל זהותם היהודית. הרבנים הראשיים לדורותיהם פסקו שאם הם חוזרים בשלמות לדת אבותיהם הרי הם ככל יהודי שחטא שיהודי הוא ואינו 'בן דת אחרת'. חנן פורת ז"ל, בזמן שהיה חבר כנסת, אף התקשר פעם בליל שבת [!] לראש הממשלה דאז יצחק שמיר, כאשר נודע לו שקיים עיכוב בעליית קבוצה אחת מבני הפלשמורה, כי לפי דעתו היה בכך אז עניין של פיקוח נפש. מעניין שבספר מתועד שבאופן שיטתי במשך השנים הרבנים שעסקו בנושא דרשו את הבאתם ארצה, ודווקא פקידי הממשלה והסוכנות שׂמו ועדיין שׂמים מקלות בגלגלי עלייתם. כעת נותרו באתיופיה כעשרת אלפים מבני הפלשורה הממתינים לעלייה, וזהו כנראה מספר סופי. ספר זה הוא מעין אלבום היסטורי שכתב ראש המדברים בענייני יהודי אתיופיה, הרב מנחם ולדמן, ובו סיפורם של בני הקבוצה הזו שעזבו הכל מאחוריהם והתקבצו בשני מרכזים גדולים בערים אדיס וגונדר, כאשר הם חוזרים לעמם - ומקווים מאוד גם לחזור למולדתם. היסטוריה בהתהוותה!








השלמות והוספות לערכים באנציקלופדיה תלמודית מדברי מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק. כרכים א-י. ירושלים, המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת שבות ישראל אפרת, תשע"ו. 203 עמ'. (machon@ysi.org.il)
האנציקלופדיה התלמודית נמצאת עתה במהלך מרשים של התפתחות בראשותו של הרב פרופ' אברהם שטינברג, ומהלך זה נושא עמו גם פירות נלווים: הרב יהושע בן מאיר וחברי המכון להלכה ומחקר של ישיבת אפרת מכינים בסיס להרחבת והשלמת הכרכים הישנים של האנציקלופדיה בהבאה שיטתית של דברי מרן הראי"ה בערכים רבים שבהם לא הובאה דעתו באנציקלופדיה, בעיקר מפני שלא התפרסמו עדיין דבריו כשיצאו לאור כרכים אלו. בנוסף הם מטפלים ברישום הערות והשלמות ותיקונים שאספו בעבודתם היסודית על כרכי האנציקלופדיה. נוספו גם הערות מכתב ידו של הרצי"ה זצ"ל על חלק מהכרכים שהיו ברשותו, ועוד הצעות ותיקונים שונים. הכרכים הבאים של העבודה הכבירה הזו נמצאים כבר בהכנה, כולם בסיס לשיפור והשלמת המהדורות הבאות של האנציקלופדיה התלמודית. התוכנית היא לסיים את כרכי האנציקלופדיה במשך כעשר שנים, להכניס את כולה למאגר מידע פעיל (כעין ויקיפדיה) ולדאוג להשלמות ותיקונים והוספות, והכרכים האלו יהוו בסיס איתן להשלמות האלו.








ספר זכור לאברהם על המועדים. על חנוכה ופורים, מסכת מגילה. תומר ונונו. מודיעין, תשע"ד. רפו עמ'. (tomerav7@gmail.com)
לקט ביאורים, חידושים, דרשות, רמזים, פיוטים, בירורי הלכה, תשובות הלכתיות ועוד, הכל סביב לחגים מדרבנן - חנוכה ופורים. המחבר, הרב תומר ונונו, רב בעיר מודיעין, הספיק לפרסם כבר כמה ספרים בנושאים שונים, ועוד ידו נטויה. קונטרס מיוחד בסוף הספר הוקדש למנהג החלאקה, ומסקנת המחבר: המנהג קדום, אמנם קיימת מחלוקת לגבי עיתויו, לכל מנהג יש סמך, וגדול השלום...








פרשגן. ביאורים פירושים ומקורות לתרגום אונקלוס. ויקרא. מאת רפאל בנימין פוזן. ירושלים, מכון פרשגן, תשע"ו. יג+673 עמ'. (parshegen@gmail.com)
הספר 'פרשגן' על חומש ויקרא אינו זקוק לַכלל 'בתלתא הוי חזקא' כדי לתפוס את מקומו בראש מפרשי תרגום אונקלוס לדורנו ואף לדורות. הרב רפי פוזן ז"ל, מחנך ותיק וחוקר דייקן ומרצה מוערך מתושבי ירושלים שבין החומות, פרסם כבר ספרים ומאמרים רבים העוסקים בתחום הזה, והסדרה 'פרשגן' היא גולת הכותרת של עבודת חייו להנגיש באופן ידידותי-למשתמש את תרגום אונקלוס, אחד הבסיסים הקדומים להבנת התורה שבכתב ויסודות התורה שבעל-פה. אחרי קביעת הנוסח הנכון מתבסס הביאור על ספרות חז"ל, על כלל הפרשנים מתקופת הראשונים ועד ימינו, וגם על מחקרים אקדמאיים שעוסקים בתרגום אונקלוס ובכל התחומים הנושקים לו. אין תיבה קשה באונקלוס, ולעיתים קרובות גם בתרגומים העתיקים האחרים המקבילים, שלא מתפרשת באופן מושלם בספר, והערות השוליים מוסיפות ידע רב. החלק הזה על חומש ויקרא נכתב כאשר המחבר נלחם במחלה קשה, והוא טרח ויגע וסבל – והגיע ב"ה לקו הגמר; דבריו בהקדמה בהם מתוארים מאורעות חיבור הכרך הזה מרגשים ביותר. שבועות ספורים לאחר שנערך בישיבת כרם ביבנה טקס מרגש להשקת פרשגן ויקרא נפטר הרב פוזן לבית עולמו, ושניים מבניו לקחו על עצמם להמשיך במשימה על פי הטיוטות שהשאיר אחריו ולסיים את שני הכרכים הבאים.








מחיל אל חיל. לימוד תורה יומי לחייל. עורך: אלעד ברנד. שעלבים, ספריית משעול, תשע"ו. כ-380 עמ'. (08-9276520)
ספרון ללימוד יומי שנכתב ולוקט ונערך ע"י רבני ותלמידי ישיבת שעלבים עבור חבריהם שבתקופת השירות הצבאי. הוא כולל שאלות הלכתיות אקטואליות, רעיונות על פרשת השבוע, קטעי מחשבה ופיסקאות לימוד, דבר יום ביומו, על פי סדר ימות השנה, עמוד ליום. פנקס-הכיס הזה אמור ללוות את המתגייסים בני ישיבת שעלבים וחבריהם ה'הסדרניקים' עד לשחרור, ומהווה מנה יומית קבועה, שאינה סותרת כלל לימוד נוסף בדקות פנאי 'גנובות' במהלך האימונים והשירות המבצעי. הפנקס מסתיים בטבלת זמני היום בהלכה לכל השנה ולכל הארץ. ברכת תודה לכותבים ולעורכים, וברכת הדרך למתגייסים!

[פלגינן]

סידרא. כתב עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה. כט. בעריכת דוד הנשקה. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ד. 194+X עמ'. (henshke@mscc.huji.ac.il)
חבל שכתב העת המשובח הזה יוצא לאור רק לסירוגין, בערך פעם בשנה-שנתיים, כנראה כפוף לזמן הפנוי ולאפשרויות של חברי המערכת הנכבדים – העורך פרופ' הנשקה, וחבריו הפרופסורים שפיגל ושפרבר. כמניין מאמרים בגיליון זה, רובם מאנשי 'בר אילן' - אך גם מחוקרים מבאר שבע, חיפה, טורונטו ומ'מכללת ירושלים לבנות' של הרב קופרמן זצ"ל. המאמר הראשון מנסה להוכיח שפירות דמאי בלשון חז"ל אינם רק פירות שנלקחו מעם הארץ שאינו 'חבר' – אלא גם פירות שנלקחו מהשוק ולא ידוע מקורם, ויש לכך לדעת המחברת הרבה נפקא-מינות. מאמרים נוספים עוסקים בהלכה ובאגדה, בבירור סוגיות במשנה ובתלמוד ובמדרש ובמפרשיהם, וגם בריאליה תלמודית – מהו 'מכבש של כובס' שאם זב יושב עליו עדיין הבגדים שתחתיו טהורים, כולל תמונות מספרים עתיקים ומאתרים ארכיאולוגיים והגהה מבריקה בטקסט של התוספתא.

לא קצת מוגזם לסקר לאחר שיצא כבר כרך ל?

[יוסף שרייבער]

אני כל כך נהנה לקרוא את הסקירות של הרב קטן. הן כתובות בטוב טעם, וסוקרות יפה את תוכני הספרים. רק חבל שרוב הספרים המגיעים לשולחנו אינם משקפים את היבול הפורה בספרות הקודש במגזר החרדי. היה נהדר אם מישהו היה מרים את הכפפה, ומעלה סקירה איכותית כזו על הספרים שלא זכו לצאת לאור בציבור הדתי-לאומי-תורני, אלא בציבור החרדי.

[הקיק]

הלכות המועדים. על פי משנתו ההלכתית של הרב יוסף קאפח. ערך וסידר חננאל סרי הלוי. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם, תשע"ו. 232 עמ'. (03-5351119)
בספריו הרבים של רבי יוסף קאפח זצ"ל, ובעיקר בפירושו הגדול על הרמב"ם, מסתתרות פסיקות הלכה רבות, המתארות את מנהגי תימן בכלל ואת הכרעותיו ההלכתיות בפרט. מכון מש"ה לקח על עצמו להנגיש פסקים אלו לכל דורש ומבקש, וזה יצא ראשונה – הכרך על המועדים. בהלכות חמץ בפסח הרב קאפח מצטרף למתייחסים למכירת חמץ כאל מכירה בעייתית, ולכן ראוי לדעתו לבער את כל החמץ מהבית. רק בשעת הדחק, כשחוששים שלא יהיה מה לאכול במוצאי הפסח, אפשר למכור לגוי את החמץ במכירה גמורה בכוונה לקנותו ממנו אחרי החג, כפי שעשה הרב קאפח עצמו [אך ורק] בזמן המצור על ירושלים בפסח תש"ח...








תורה מציון. עיונים בפרשיות השבוע. מאת בן ציון קריגר. ירושלים, תשע"ו. 526 עמ'. (02-6427117)
בירורים ועיונים ופירושים לפרשיות השבוע, כפי שיצאו מפיו ומעטו של המחנך והסופר הרב בן ציון קריגר, איש ירושלים שבין החומות. מדובר בתערובת של ישן וחדש, של כבד וקל, הכל בשפה ברורה ונעימה. כך הוא מביא ארבעה פירושים לדברי משה התמוהים אחרי מות נדב ואביהו 'הוא אשר דיבר ה' בקרוביי אקדש' – היכן דיבר ה' דבר זה? והתשובה: או כדברי רש"י - בפסוק 'ונקדש בכבודי'; או בפסוק 'והכהנים הניגשים אל ה' יתקדשו' שנאמר בסיני; או באזהרה לימי המילואים 'ומִפתח אוהל מועד לא תצאו ולא תמותו'; או כדברי הרשב"ם שמדובר על אהרן עצמו – שקבלת הדין שלו תהווה קידוש השם. גם ספר זה שזור בהערותיו של הגאון המופלא, רבה של ירושלים העתיקה, הרב אביגדֹר נבּנצל שליט"א, כיד ה' הטובה עליו.










מזבח א-להים. הרב יהושע פרידמן. ירושלים, מכון המקדש, תשע"ה. 112 עמ'. (02-6264545)
עוד יצירה אלבומית מבית המכון התורני של 'מכון המקדש' – שלושים פרקים על הלכות מזבח העולה ועל דרכי עבודת ה' סביב המזבח במהלך כל הדורות, כולל פרק שלם על אירוע גניזת אבני המזבח בימי החשמונאים וגניזתם בין הקודש ובין החול. המחבר מתאר בהקדמתו את הניסיונות שנעשו לבנות את המזבח ולהקריב בו קרבנות כשבית המקדש חרב, ומעיר שרבות מהבעיות והספיקות של הקדמונים למעשה נפתרו כבר בימינו. עשרות ציורים וצילומים ממלאים את הספר, כולל המזבח שעשה יהושע בהר עיבל בזמן הכניסה לארץ שהתגלה בשנים האחרונות.









זמני יהודה וישראל. שנת השמיטה הקהל ומועדי השנה. הרב יהודה זולדן. עורך ראשי: דוד ברוקנר. כפר דרום – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ה. 536 עמ'. (08-6847325)
ל"ד פרקים העוסקים בענייני השמיטה והלכותיה, מעמד הקהל, פסח (קרבן פסח שחל בשבת, צלי בליל פסח, אכילת קרבן פסח לשובע, זמן אכילת קרבן פסח במהלך הסדר, סיפור יציאת מצרים, ההסבה, והמרור על פי מרן הראי"ה), שבועות, סוכות, חנוכה ופורים וימי התענית, ובסוף הספר מפתח מפורט. המחבר שימש בזמנו כראש הישיבה בנווה דקלים ת"ו, ועתה הוא משמש כמפקח ראשי במשרד החינוך על הוראת התושבע"פ. רוב הספר מלוקט ממאמרים שהתפרסמו במשך השנים בבמות שונות, כאשר לקראת הדפסת הספר הם נערכו מחדש עם הוספות רבות.








גר ותושב. שעורים בספר הכוזרי. מאמר ראשון. ירושלים, תשע"ו. 176 עמ'. (02-6521034)
כמעט שלושים שנה עברו מאז הצטרף ר' חיים יפרה לעם היהודי לאחר גלגולים רבים. בשנות לימודיו במכון מאיר ובישיבות נוספות הקדיש זמן רב ללימוד עם רבותיו ובהמשך עם תלמידיו בספר הכוזרי, ואף החל לכתוב פירוש שלבסוף החליט לגונזו מסיבות שונות. סיכומי שיעוריו על המאמר הראשון של הכוזרי, שלדעתו שונה מהותית מארבעת המאמרים האחרים, מוגשים כאן לקוראים בסדר ובסגנון מיוחדים. לדעתו הפילוסוף היווני אפלטון הוא הקרוב ביותר לדרך היהדות מבין פילוסופי יון, ולא לשוא אומצה גישתו של הוראה בעזרת דיאלוג בידי ריה"ל. הרב יפרה גם טוען שהסיפור שעומד מאחורי הספר, והקשרים שנרקמו על פיו בין המלך והחבר, מהווים חלק מהותי מעומק כוונותיו של ריה"ל בהעברת עקרונות היהדות לקוראי הכוזרי, ואינם 'פטנט' ספרותי גרידא. הוא מדייק בהבדלים בין התרגומים השונים, ומצביע על המשמעות של דברי המלך והחבר ללומד העכשווי. ס"א שיעורים בספר, והוא מסתיים בגישה המיוחדת של ספר הכוזרי לגרים ולמעמדם בתוך עם ישראל. ספר מיוחד במינו.








הגותו הפילוסופית של הרב סולוביצ'יק. כרך ג – תפילה כחוויה. דב שוורץ. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ו. 509 עמ'. (03-5318575)
התפילה על כל חלקיה – שבח, בקשה, חוויה, כניעה, רוממות וכו' - היא הקשר המהותי ביותר המחבר בין האדם לבין בוראו, כאשר לעיתים בעיני המתפלל מדובר בחיבור חד צדדי בינו לבין ה', אך לפעמים קיימת הרגשה של קשר הדדי והתייחסות של הבורא לאדם המתפלל. במרכז התפילה עומד הנוסח שאותו מוציא המתפלל מתוך שפתיו, והוא כולל תכנים ודרכי התבטאות המשתלבים זה בזה באינסוף צורות, שכל אחת מהם דורשת הגדרה. אולם התפילה גם מעצבת את המתפלל ומשפיעה על חייו, ועשויה לגרום לו להתקרב למצבו הרצוי מתוך מצבו העכשווי המצוי. הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל, רבו ומדריכו התורני של דור שלם בארה"ב ובעולם כולו עד לפטירתו לפני כ"ג שנים, שאב בגאונותו מהפילוסופיה ומן הקבלה ומן החסידות ומכל מקורות היהדות בהתייחסויות הרבות שלו בכתב ובעל פה לתפילה ולתכניה. כל החומר הרב זה נאסף ונערך וסודר בתריסר פרקים ביד אוהבת ע"י פרופ' שוורץ, שבחריצותו ובכישרונו מגיש לפני המעיין עוד ספר איכות המקיף תחום תורני ומחשבתי שלם.








שערי טהרה. מושגי יסוד בהלכות טומאה וטהרה. הרב עזריה אריאל. ירושלים, מכון המקדש, תשע"ו. 102 עמ'. (02-6264545)
ארבעה חלקים לשולחן ערוך, כולם בהלכות הנוהגות בזמן הזה. עליהם יש להוסיף את חלק 'זרעים' שהפך למעשי בעיקר בדורנו, חלק 'קודשים' שעוסק בהקרבת הקרבנות בבית המקדש, וחלק 'טהרות'. כמה וכמה מסכתות בתלמודים עוסקות בענייני זרעים וקודשים, אך למשניות סדר טהרות אין לא בבלי ולא ירושלמי (חוץ ממסכת נידה כמובן), ואי הידיעה בהלכות אלו נפוץ אפילו אצל בני תורה. הרב עזריה אריאל מכהן כרב קהילה בשכונת הר חומה שבירושלים וכראש מכון המחקר התורני שעל יד 'מכון המקדש' שייסד אביו הרב ישראל שליט"א, ובין שאר עיסוקיו הוא מרבה לכתוב ערכים איכותיים בוויקיפדיה בענייני יהדות והלכה, ובעיקר בענייני המקדש ומה שסביבו. ערך 'טומאה וטהרה' התרחב עד שנהיה 'חי הנושא את עצמו', ובשלב מסוים החליטו במכון המקדש שעם הרחבות ושינויים מסוימים תהיה תועלת רבה להפוך אותו לספרון נגיש ונוח לשימוש, שעשוי בי"ג פרקיו להיות פתח לכניסה לעולם הטהרה ההלכתי לרבים וטובים. בעז"ה בקרוב יהיה ספרון זה 'פנקס כיס' חובה לכל עולה רגל...








חלומות ופשריהם בספרות חז"ל. מאת הרב ד"ר אלכסנדר קריסטיאנפולר. ירושלים, מאגנס, תשע"ו. כג+174 עמ'. (02-6586659)
ספר זה יצא לאור לראשונה בגרמנית בשנת תרפ"ג. המחבר נולד לפני כ-150 בגליציה כבן למשפחת רבנים מיוחסת, שנקראה ע"ש מקום רבנותו של אחד מאבותיה – העיר קריסטיאנפול שליד בלז. לאחר לימודים בישיבות עבר ללמוד באוניברסיטת וינה ואח"כ שימש כרב באוסטריה והמשיך ללמוד וללמד ולכתוב, עד שנרצח בשואה. בנו וצאצאיו בארץ מימשו עתה את חלומם לתרגם את עבודתו החשובה של ראש משפחתם, לזיכרון עולם. מובאים בספר המקורות בתורה שבעל-פה שעוסקים בחלומות, עם מבואות והערות והסברים היסטוריים ומדעיים, אמנם לא כולם מעודכנים לימינו אלו. מוזכרות בספר גם התפילות השונות בעקבות חלומות טובים ורעים, מוסברים הגבול וההפרדה בין חלומות אמת לחלומות שוא והקו הדק שמפריד בין חלום לבין נבואה, מתוארות הדרכים השונות לפתרון חלומות ועוד. מפתחות מפורטים ויעילים נמצאים בסוף הכרך.








שלמי שמחה. עיוני מועדים וזמנים. מאת נריה משה גוטל. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 629 עמ'. (02-6526231)
שישים פרקים, ובהם מאמרים חדשים וישנים סביב ענייני חג ומועד ותאריכים חשובים בחיי הפרט והכלל, קיבץ הרב פרופ' גוטל, עד לאחרונה נשיא מכללת 'אורות', לאכסניה אחת, לכבוד הוריו הרב שלמה והרבנית שמחה. הנושאים מגוונים - מדיון ב'סימני' ראש השנה, דרך תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, אמירת הושענות בשבת, המהות הרעיונית של חודשי אדר, דרכו של הרב קוק בענייני מצות מכונה, הבנים החכם והרשע במשך הדורות, גדרי תורה נביאים וכתובים (לחג השבועות), תיארוך הצומות שנקבעו זכר לחורבן, תשובה ובחירה חופשית (לקראת הימים הנוראים), על הפיוט 'דוי הסר', ועד מחקרים בענייני יום הולדת באגדה ובהלכה. התוכן המפורט בראש הספר מועיל מאוד לקורא.









שבטים. שערים לעבודת אלוקים. עוז דוד בלומן. מבשרת ציון, תשע"ו. 342 עמ'. (02-5343811)
האם לשנים עשר שבטי ישראל משמעות דמוגרפית וגיאוגרפית בלבד – או שיש לחלוקה הזו משמעות רוחנית? האם החלוקה הזו עדיין משפיעה על הרוח הישראלית? מהי המשמעות לעבודת ה' של סוגי האופי השונים הקיימים באיש הישראלי? הרב בלומן, ר"מ בתוכנית הרבנים של כולל מר"ץ במבשרת ציון, מתאר בארבעה חלקים המתפרשׂים על י"ח פרקים את עבודת ה' הראובנית ויחסה המיוחד לטבע, את לוי ויחסו לשירה בגישה כעין מהר"לית, את יהודה ובטחונו השקט גם מול אסונות וקשיים, את יוסף החושב והחולם בגישתו ה'רמב"מיסטית', מספר על דן ועל כוחותיו המיוחדים המתאימים במידת מה לגישה הכוללת של רבנו ה'בן איש חי', את נפתלי הדאגן העובד את ה' על פי כיוונו של הרש"ר הירש, וכן הלאה. חותם את הספר ה'בית' של בנימין, שמתקשר בדרך מופלאה לתוכנית לבית לאומי שהגה ודחף לאחר דורות רבים בנימין אחר – בנימין זאב הרצל, שעד כמה שהיה רחוק מהאמונה הטהורה הראויה לאיש הישראלי - ידע לכווין את המאמצים הציבוריים לכיוון בנין הבית היהודי בארץ ישראל, כאשר במושג 'בית' קיים שילוב של האישי והציבורי, הפרטי והלאומי, וחיזוקו של הבית הזה הוא למעשה קיום החזון הנבואי לגאולה שלמה בקרוב... ספר מיוחד ועמוק.








דבר אחד מדבריך. שיעורי הרב צבי יהודה הכהן קוק על נביאים אחרונים. סיכם: הרב אורי דסברג. ירושלים, בית הרב, תשע"ו. 76 עמ'. (02-6232560)
הרב דסברג ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים לפני כמה שנים, השאיר אחריו חלל גדול בעבודתו התורנית-ספרותית, באנציקלופדיה התלמודית שהיה ממנהליה ובמכון צומת שהיה מראשיו ועוד. אולם הוא השאיר אחריו גם אוצר גדול – סיכומים שלו משיעורי רבותיו בתחנות חייו השונות. עתה יוצאת לאור הפנינה הראשונה מאוצר זה – שיעורים בנביאים שהעביר הרצי"ה זצ"ל לתלמידי ישיבת מרכז הרב בשנת תשכ"ד. מדובר על מבואות לספרים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל וביאור של פרקים מלוקטים, מעט המחזיק את המרובה ונותן הרבה טעם של 'עוד'. כך אומר הרב צבי יהודה בדבריו על הפרק האחרון של ספר ישעיהו: ישראל הם מלכים-עבדים, מלכי העולם ועבדי ה', כאשר רק שילוב של שתי ההגדרות האלו מתאר את שלמות תפקידם באחרית הימים. אני בנים ועבדים, וכבנים יש לנו תפקיד לסייע כביכול לקב"ה למלוך על העולם כולו בטוב, בקדושה, בשלום, בשמחה. גם המשיח משלב בדמותו מלך ועבד, ועם ישראל כולו מלא חירות ומלא עבדות, מלא מלכות ומלא שיעבוד. כמשל לזה נמשח המלך בהיותו רכוב על פרדה שהיא יצור כלאיים, הרכבה של סוס המבטא חרות ומלכות, ושל חמור המבטא עבדות ושפלות. האיחוד של המלכות והעבדות היא גילוי עניינו של כלל ישראל לדורות.








מוסר אביב. על מוסר, אמונה וחברה. הרב אהרן ליכטנשטיין. עורכים: אביעד הכהן וראובן ציגלר. ירושלים, מגיד-קורן וישיבת הר עציון, תשע"ו. 320 עמ'. (02-6330530)
שנתיים חלפו מאז הלך לבית עולמו מורנו הגה"צ הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. מעל ליובל שנים עמל בתורה והרביץ תורה, והקדיש רק מעט מזמנו להפיכת תורתו שבעל-פה לתורה שבכתב. כמה עשרות מאמרים הלכתיים והגותיים הדפיס בקבצים שונים במשך השנים, ההלכתיים נדפסו סמוך לפטירתו בספר 'בכורי אביב', וההגותיים – ט"ו מאמרים על הלכה ומוסר, על אמונה ומצוות ועל חברה ומדינה – יוצאים לאור ערוכים וממופתחים בספר מהודר זה. לענ"ד המאמר החשוב ביותר הוא 'זאת תורת ההסדר' שנדפס בזמנו ב'עלון שבות' ואח"כ גם ב'תחומין', שמציג באופן יסודי, הלכתית חינוכית ומוסרית, את מערכת השיקולים הראויה בכל בחירה שיש בה קיום מצוה אחת על חשבון חברתה, שאלות שמתחבט בהם כל איש הלכה ואמונה בצמתים רבים במהלך חייו. גם מי שלא יגיע לאותה מסקנה בעניין 'ברירת המחדל' של שילוב השירות בצה"ל עם הלימוד בישיבה, יוכל להתרשם ואף לקבל את דרך ההכרעה הנכונה במקרים של שיקולים ערכיים סותרים. משפחתו ותלמידיו של רבנו הרא"ל זצ"ל עוסקים בכל המרץ בליקוט ועריכת חידושי התורה הרבים שלו בעזרת טיוטות שהניח הרב וסיכומי תלמידיו, ועוד ארוכה הדרך.








כי אחיך הוא. שלום, אחדות ואהבת ישראל בפרשת השבוע. גד מכטה. מעלה אדומים, תשע"ו. 228 עמ'. (gamgam92@gmail.com)
לקט של דברי גדולי ישראל על חשיבות השלום, האחדות ואהבת ישראל לפי סדר פרשות השבוע. המחבר, ר"מ בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים, מעלה מכל פרשה אוצרות של חינוך ואמונה, הכוללים יסודות בלימוד זכות ואהבת חינם ואהבת ה' והרצון להיטיב ועוד ועוד, ששילובם יחד יקרב את הגאולה השלמה שלה אנו מייחלים. בפרשת 'אמור' מביא המחבר את המדרש שמוצא בכל אחד מארבעת המינים בלולב דימוי לבני אדם בעלי אופי פרטי וציבורי מסוים, והוא מדגיש את הסיום של המדרש: 'יוקשרו כולם אגודה אחת ויהיו מכפרין אלו על אלו', המורה לנו שבכל קבוצה יש מה לחזק ומה לשפר, כשרק הקישור ההדדי יביא את העם כולו למצבו האידיאלי.








טוב להודות. ליום העצמאות ויום ירושלים. פסקי הלכות, שיעורים ודרשות ממשנתם של מרן הראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, ומהגאון הרב שמואל אליהו שליט"א. עם הגדת 'טוב להודות', הליכות היום, סדר ההודאה בתפילה ועוד. העורך: הרב משה עמיאל. אבני חפץ, תשע"ו. 741 עמ'. (veahavta10@gmail.com)
הרבה השתדל האב רבנו הגר"מ אליהו זצ"ל, והרבה משתדל בנו הרב שמואל אליהו שליט"א, שבעלי הנס יכירו בניסם, שכל יושבי תבל ידעו להעריך את המתנות הטובות שנתן ה' לנו בקום המדינה וקיבוץ הגלויות והניצחון במלחמות והתפתחות עולם התורה ועוד ועוד. לא תמיד הדברים האלו מובנים מאליהם, וגם ההכרה בהם לא מביאים תמיד לאותה מסקנה, ונותרו הרבה עיניים שצריכים לפקוח והרבה אוזניים שצריך לפתוח והרבה לבבות שצריך לחזק כדי שהדברים האלו יהיו חלק מובן מאליו מחיינו ותפילותינו, ובעיקר במועדי אייר שעוד יש לצקת בהם תוכן. הלקט הגדול הזה בלול בכל טוב – פסקי הלכה ונוסחי תפילות ודרשות חיזוק ודברי הלל ותודה ושבח ומקורות בענייני ארץ ישראל ויישובה.








ספר ציוני הלכה. הלכות אבלות. פסקי הלכה ושיעורים מפי מרן רבינו יוסף שלום אלישיב זצוק"ל בתוספת ביאורים והערות. הרב בן ציון הכהן קוק. ירושלים, מכון ציוני הלכה, תשע"ו. 9+תשכב עמ'. (ko@vmail.co.il)
קרוב לעשרים שנה היה הרב בן ציון קוק, בנו של רבי שלמה הכהן קוק זצ"ל שהיה רבה של רחובות ונהרג בתאונת רכבת לפני כארבעים שנה, מתלמידיו הקרובים של הרב אלישיב זצ"ל, והוא כבר הספיק להוציא לאור כמה ספרים בהלכה ובעיון מתורתו. ספר מקיף זה על הלכות אבלות ומה שסביבן (הזכרת נשמות, ענייני סכנה ועוד) ב-41 פרקים ועם מפתחות מפורטים מחיה את דמותו של הגריש"א זצ"ל, מפני שתשובות ותגובות והערות רבות שלו מובאות בלשונו ובסגנונו, ועליהן נוספו הרחבות ומקורות והפניות של הרב ב"צ קוק עצמו. בהקדמה מספר המחבר שפעם העירה הרבנית זצ"ל שבקרוב יבוא המשיח וכבר לא יהיה צורך בהלכות אבלות, אך הרב זצ"ל השיב לה שהיא טועה - שנים רבות אחרי ביאת המשיח ובניין בית המקדש העולם עוד ימשיך לנהוג כמנהגו כולל בעניין מיתת המתים וקבורתם, ורק אחרי דורות רבים נגיע לתקופת תחיית המתים...







בן שלוש-עשרה למצוות. הדרכה לנער החוגג בר-מצווה. אהרון בק. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 342 עמ'. (077-3211048)
ספר הדרכה הלכתי לבר המצווה הפונה אליו בגוף שני בסגנון ישיר ובהיר, המשך טבעי לספר 'בת-מצוות' המיועד לנערות. הנמען בספר זה הוא נער בעל ידע מינימלי ב'יידישקייט' אבל בעל רצון ללמוד ולדעת, אך הוא יועיל גם לרבים אחרים, ואף מבוגרים במשמע. המחבר, ר"מ בישיבת ההסדר בראשון לציון, מנסה לתאר בפירוט – אך לא בהרחבה יתירה, בסגנון עכשווי עם דוגמאות מעשיות ומציאותיות, תוך הדגשת העיקר והטפל ומהי הלכה ומהו מנהג, את עולם ההלכה המקיף אותנו, בארבעה שערים – הלכות שבכל יום, הלכות שונות (כשרות, בין אדם לחברו ועוד), שבת, וחגים ומועדים. כשיש חילוקי דעות נוהג המחבר להביא דעה אחת, המרכזית בעיניו בנושא, והדעות הנוספות מוצגות בהערות שבסוף הספר. בתוך הטקסט מובאות ב'חלונות' שאלות אקטואליות ותשובות עליהן. את הכל עשה יפה בעתו.






ספר התרומה לרבנו ברוך ב"ר יצחק. הלכות חלה והלכות ארץ ישראל. עם תשלומי תרומה ולעזי התרומה, עם שינויי נוסחאות, מקורות וביאורים ומבוא מקיף. הרב יואל פרידמן. שבי דרום – כפר דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 272 עמ'. (08-6847325)
רבי ברוך ב"ר יצחק היה מראשוני בעלי התוספות, והוא מפורסם על שם ספרו ההלכתי הגדול 'התרומה' (להבדיל מ'ספר התרומות' מאת רבי שמואל הסרדי מחכמי ספרד). הרב יואל פרידמן, מראשי מכון התורה והארץ, התבקש בזמנו לההדיר מחדש את 'הלכות ארץ ישראל' של ספר התרומה, ומאז נשאב לעבודת מחקר תורנית זו, והקדיש לה חלק ניכר מזמנו. בספר זה נשלם החלק הראשון של עבודתו, והוא כולל מבוא מקיף לספר התרומה, הלכות חלה והלכות ארץ ישראל בההדרה חדשה ומתוקנת, מדור בשם 'תשלומי התרומה' – השלמות של פסקאות מכתבי יד שמסיבות שונות נשמטו בדפוסים המקובלים, ו'לעזי תרומה' – פירוש המילים הרבות בצרפתית עתיקה המפוזרות בספר. ברכות למהדיר על חלק זה ועל החלקים שיבואו.










היציאה מהשטעטל. רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית. יצחק גייגר. אלון שבות, מכללת הרצוג - תבונות, תשע"ו. 536 עמ'. (02-9937333(
הדיונים בין רבני המגזר הלאומי על היחס הראוי כלפי המדינה אינם פוסקים. ניתן להבחין שתחת המכנה המשותף הרחב מאוד של יהודים שומרי התורה שאינם שייכים לציבור החרדי על גווניו השונים שוכנות למעשה כמה קבוצות, שלעיתים ההבדל האידיאולוגי שביניהן משמעותי ביותר גם ביחס לנקודה זו, עד לפיצול מוסדות ולקרע אישי בין רבנים יוצאי אותו בית מדרש ועוד. ד"ר גייגר הוא בן תורה ומורה ותיק לאזרחות בישיבות תיכוניות ואולפנות, שלא דואג רק 'להעביר את החומר' במוסדות בהם הוא מלמד - אלא נכנס לעובי הקורה, מגדיר ומחדש ופועל וכותב וחוקר את התחומים השונים שבמקצוע חשוב זה, ובעיקר את ההגות והמעש של הקבוצות השונות הדתיות-לאומיות ביחסן למדינה. בספר הוא מחלק את רבני הציבור הדתי לאומי לחמש קבוצות ומנתח את הגותן ואת דרך ראייתן את המציאות - זרם תורני-לאומי (גישת 'תקומה'; לעיתים הוא קורא לקבוצה הזו הזרם הממלכתי-לעומתי), זרם ממלכתי מרכזי של רבני ישיבת מרכז הרב ובנותיה, זרם 'ממלכתי מועצם' של ישיבות 'הקו' - ישיבת הר המור ובנותיה, זרם 'המדינה הלא-מקודשת' שנוטים אליו חלק מרבני ישיבת הר עציון ועוד, וזרם ממלכתי רוחני-חסידי שביטאו את דרכו המיוחדת של הרב שג"ר זצ"ל ורבנים אחרים. את תלמידי הרב יצחק גינצבורג מכאן (יצהר והגבעות) ושל הרב שמואל טל מכאן (מוסדות תורת החיים ביד בנימין) לא מחשיב המחבר כלל כשייכים לזרם הדתי-לאומי, ודעותיהם מוזכרות בספר הגדול הזה רק בשוליים. המחבר לא קובע מסמרות בענייני השקפות עולם, ובוודאי שאינו מחלק ציונים מי 'צודק' יותר, אלא מציג באופן מחקרי-אך-קריא את החומר העיוני והרעיוני וההיסטורי הקשור לקבוצות אלו על גלגוליהן מהשנים הסמוכות לקום המדינה ועד ימינו. מדובר במחקר מרתק, שגם מי ש'בעניינים', ויודע על מה ועל מי מדובר, מגלה פנים חדשות בנושא, וק"ו מי שרואה בכל הציבור הדתי-לאומי, 'המזרחי' של פעם, גוש אחד, מגלה עד כמה הוא טועה. הערות השוליים הרחבות והמועילות והמפתחות המפורטים יפנו כל מעיין לנושאים החשובים לו.

[הקיק]

השבה משדי מואב. סיפורה של מגילת רות. נעם ונגרובר. ירושלים, תשע"ו. 151 עמ'. (054-3058787)
הרב ונגרובר, אברך בישיבת 'הר המור', הולך בדרכו של מרן הראי"ה זצ"ל, ומשתדל לפרש את הכתוב כשהוא עוקב אחרי הפשט – אך פירושו אחוז ברזי התורה ובמקורות הרוחניים של דברי הנבואה. כך צעד אחד צעד הוא עובר עם הלומד בדרך הארוכה שעשתה רות אל עמה ואל אלוקיה. בהקדמה הוא מרחיב בעניין תרומתם של גרי הצדק לעם ישראל, ומצביע על הגרים, מיתרו חותן משה והלאה, שעמדו לצידו של עם ישראל בצמתי הכרעה חשובים. הוא משווה את היאוש של אלימלך ובניו בתקופת השופטים לתקופות אחרות שבה מנהיגים מיואשים לא השכילו לחוש בכוחו של העם, שמקשיב לקולו הפנימי וממשיך לצעוד לעבר הגאולה השלמה...








משפט המזיק. דיני אדם המזיק. פסקי הלכות בשים לב להיזקות השכיחים בזמנינו, ודיני מזיק בגרמא וגרמי ועוד. מאת דוד בריזל. מודיעין עילית, תשע"ו. 2 כרכים. (08-9298027)
כולם מכירים את ארבע אבות הנזיקין, אבל המזיק העיקרי היום הוא האדם. מתי ואיך מתחייב האדם על נזקים שהזיק? אינסוף שאלות מעשיות קיימות בשטח זה, בעיקר כאשר האמצעים הטכנולוגיים של ימינו מנתקים במידה מסוימת את האדם מתוצאות פעולותיו. מתי אדם נחשב אנוס ומתי שוגג? על איזה אונס פטור האדם המזיק? מהן הגבולות המעשיים בין 'גרמא' ל'גרמי'? מתי בעל מלאכה שקלקל חייב ומתי הוא פטור? אילו תאונות דרכים נחשבות 'אדם המזיק' ובאיזה מקרים הנהג פטור?בספר גדול זה נמצאת עבודה נפלאה מאוד של ליקוט וסידור ההלכות המסובכות של אדם המזיק מסוגיות התלמוד ודעות הראשונים ועד לתשובות חכמי דורנו, כאשר הכרך הראשון כולל בעיקר פסקי הלכה והחלק השני בירורים למדניים. מפתח בסוף הכרך הראשון יוביל את המעיין לתשובות מנומקות לכל הספיקות בנושא זה.








תלמוד בבלי. בבא קמא. גמרא לעם. מהדורת צבי. עורך ראשי: הרב שמואל אלקסלסי. 271 עמ'. (1700-551176)
מדובר על פרויקט שלם שבא לסייע בעיקר למתחילים בלימוד הגמרא, אבל גם ותיקים עשויים להפיק ממנו תועלת רבה. הרב שמואל אלקסלסי, בן קיבוץ שעלבים ועתה רב חב"דניק וגם איש הייטק, עם צוות שלם של עורכים ומגיהים וגרפיקאים, מתכוון 'לרדוף' אחרי הדף היומי עם גמרא מיוחדת, שבה לצד כל עמוד מקובל נמצא עמוד המחולק לשלושה טורים – טור אמצעי שבו ממוסגרים בצבעים שונים משפט או פיסקה מהגמרא מנוקדים ומפוסקים, כשפיסקה זו, לעיתים בת מילים ספורות, מוגדרת בטור הימני באחת ההגדרות של 'מרכיב הסוגיא' וצבועה בצבע מתאים בהתאם לכך – שאלה, קושיא, ראיה, דחייה (ראשונה, שניה וכו'), מסקנה, קביעה וכו' וכו', עם הדגשה לאיזה שלב בסוגיא מתאים כל קטע. בטור השמאלי נמצא תרגום מדוקדק מילולי ותוכני של הגמרא, כשדקדוק זה מביא לא-פעם לחידושים למדניים שנעלמים לעיתים מהלומד בלימוד הרגיל. הגישה ה'הייטקית' סייעה לעורכים להתייחס אל הלוגיקה שבגמרא באופן מושכל וסיסטמתי, בדרך שעשויה ליישר הרבה הדורים ללומדים ברמותיהם השונות.








אתר "פסקים" psakim.org
אחד התחומים הבעייתיים במדינתנו הוא נושא המשפט החילוני. עדיין לא זכינו להשבת שופטינו כראשונה ויועצינו כבתחילה, אולם קיימת בשנים האחרונות פריחה גדולה של בתי דין לממונות, כאשר יותר ויותר מתדיינים פונים אליהם כדי למצוא פתרון למחלוקות ממוניות מסוגים שונים. היום כמעט בכל ישוב קיימים הרכבים קבועים או מזדמנים של בתי דין לממונות, רובם פועלים תחת כנפי רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית". אתר "פסקים" מטרתו לאסוף את כל הפסקים של כל בתי הדין לממונות לסוגיהם ולפרסמם באופן נגיש ושווה לכל נפש. ליוזם האתר, הרב ברוך פז ממצפה יריחו, כאב על מאות פסקי דין שנמצאים במגירות ובמחשבים ואינם חשופים לעיני העוסקים בתחום, כאשר פרסומם עשוי לגרום להפריה הדדית ולקביעת נורמות משותפות, ובכלל – 'כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם'... 'פסקים' הוקם במסגרת אתר 'ישיבה' של מוסדות ישיבת בית אל ובסיוע ישיבת רמת השרון, ויש בו אפשרויות חיפוש בתוך מאות הפסקים שכבר הוכנסו לאתר, שחיברו כמאה רבנים ודיינים מכשלושים בתי דין, לפי נושאים ולפי דיינים ולפי בתי דין ועוד. וזוהי רק ההתחלה...









תחת כנפי השכינה. ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות. יוגב כהן. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ו. 184 עמ'. (02-9709588)
הרב יוגב כהן, חתנו של הרב אליעזר מלמד, הכין ביאור חדש ומיוחד למגילת רות, הנובע מעומק פשט הפסוקים המתבררים במבט אמוני. המילים אותם כתב הנביא הם הבסיס ובהן מדקדק המחבר מאוד, כאשר מישור הפשט וביאורי חז"ל הולכים זה לצד זה כשני קווים מקבילים - שאינם נפגשים תמיד; אמנם מסורת חז"ל מבארת לנו מושגים וכיוונים המבררים את פשוטן של המילים, וכך גם אם המהלך והרצף של עלילת הספר משולבים ומוסברים כפשוטם בגישה אמונית – בסיסם הוא דברי חז"ל, והכל בסגנון ברור ופשוט ומרגש ומשכנע.









תורת עציון. פשטות מתחדשים בפרשיות השבוע. במדבר. עורכים: ראובן ציגלר, עזרא ביק ויונתן פיינטוך. ירושלים, ישיבת הר עציון וספרי מגיד-קורן, תשע"ו. 493 עמ'. (02-6330530)
כרך זה משלים את הסדרה 'תורת עציון' על חמישה חומשי תורה. הוא כולל עשרות פרקי פירוש מאת י"ד כותבים וכותבת אחת, רובם התפרסמו במשך השנים ב'בית המדרש הוירטואלי' שעל יד ישיבת הר עציון. קיימים הבדלים בסגנון ובגישה בין המחברים השונים, כשהמכנה המשתף הוא הרצון להתקרב לפשט הכתוב בדרכים שונות, והתוצאה מגוונת בהתאם. בפרק הראשון עוסק הרב חנוך וקסמן במטרת המִפקדים שבספר במדבר, ובניגוד ל'פשט' שהמטרה העיקרית שלהם היא ההכנות הצבאיות למלחמת כיבוש הארץ – הוא מוכיח שמדובר על הכנות אלוקיות למסע לארץ ישראל ועבודת ה' המיוחדת שהעם מיועד לה. לפי דבריו עוסק הספר, בחלקו הראשון בשנה השנייה ובחלקו השני בשנה הארבעים, בדרך הגיוס של עם שלם והפיכתו לקבוצה שהולכת אחר ה', כשכל ההכנות הנפשיות והרוחניות והארגוניות שכוונו לכיבוש ארץ ישראל תוך חודשים ספורים ומתוארות בחלק הראשון של הספר – ירדו לטמיון בעקבות חטא המרגלים, ונדחו למעשה ב-38 שנים. גם זהו חלק מהשיעור האלוקי שניתן לעם ישראל.








בנתיב החלב. סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב. גיליון ו. עורך: הרב זאב וייטמן. רמת השרון, תנובה, תשע"ו. 105 עמ'. (zeevw@tnuva.co.il)
נוסף לכל פעליו בקונצרן הענק והחשוב הזה, מכהן הרב וייטמן גם כראש ועדת המהדרין של תנובה, שחברים בה עוד חמישה תלמידי חכמים ושני מומחים לכשרות. בכל שנה מתקיים כנס תורני של ועדת המהדרין ובו מובאים חידושים ודיונים בענייני כשרות אקטואליים, והדברים מתומללים ונערכים לתועלת הציבור. כעשרים מאמרים בחוברת, כמה עוסקים בדיני חלב נוכרים בימינו – עם סברות להקל וסברות להחמיר, אחרות במעמדו ההלכתי של פיקוח המסתמך על מצלמות, בחומרות וקולות חדשות בפסח, ועוד. החוברת פותחת בהספד קצר על הרב חיים קאהן ז"ל, משגיח למופת שנפטר בפתאומיות; מתברר שנוסף להשגחה המוקפדת הוא הפך לעמוד התווך התורני וההלכתי במחלבה שבה השגיח, וקידש שם שמים ברבים.








מעזה לירושלים. מאת יצחק ומאירה ב"ר. פתח תקוה, תשע"ו. 282 עמ'. (03-9347455)
הטרמפ לכיוון המרכז שמציע חייל המילואים כהן לחברו ישראל, בסיום אחד מסבבי המלחמה בעוטף עזה, מתפתח לדו-שיח מרתק, שמעביר לקורא סדנה בהיסטוריה היהודית ובמשמעותה, במסורת היהודית ובכוחה, בגורל היהודי ובעתיד הצפוי לכולנו ועוד. אפשר עכשיו כבר לגלות ש'ישראל' מתחיל את המסע כשהוא רחוק ממורשתנו, אך הוא מתקרב במהלכו יותר ויותר לחברו 'כהן', שגם הוא נראה שהחליט לצאת מקונכייתו ולפתוח את עיניו ואת לבו לאחיו החיים סביבו. בנות הזוג של שניהם שותפות לחלק מהדיונים והבירורים, הטבולים בהרבה 'ישראליות' ואפילו בלא מעט ציניות, אך ההתקדמות בהם היא חד-כיוונית וחד-אמונית. בסופו של הדיאלוג נמצא שהוצג בספר מבט יהודי עכשווי מקיף ומרתק על העם והארץ, העבר והעתיד, החול והקודש.








נשמת המשנה. קריאה ספרותית וחיפוש משמעות. יעקב נגֵן. אור יהודה, דביר, תשע"ו. 462 עמ'. (ynagen@gmail.com)
הרב ד"ר יעקב נגן (גנק) מלמד בישיבה בעתניאל שבדרום הר חברון ובמוסדות נוספים, ומקביל הוא גם פעיל נמרץ במיזמי שלום בין-דתיים שונים. לפני כעשור כבר כתב ספר בשם 'נשמת המשנה' שעסק בניתוח רוחני-ספרותי של משניות, מתוך הנחה שנוסף למידע שכולל את בסיס התורה שבעל-פה מכילה המשנה גם היגדים רוחניים, מוסריים ואפילו אסתטיים, ועכשיו מדובר במהדורה רחבה ומחודשת. ספר זה כולל ע"ד פרקים ובהם ביאורים למאות משניות. בביאור למשנה הראשונה מברר המחבר את הדוגמא החריגה-יחסית שהביאה המשנה בין כל הדוגמאות המובאות בברייתא להגדרת תחילת הלילה: 'בשעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן', והוא מבין מכך שכמו החובה לקרוא קריאת שמע בלילה כדי שגם זמן 'בשכבך' יהיה חלק מעבודת ה' שלנו, כך מודגש ע"י דוגמא זו שגם סעודת הערב והלילה שבעקבותיה צריכים להיות חלק מעבודת ה'. במקביל המשנה האחרונה 'לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' מוסברת בפשטות-יחסית בכך שרבי יהודה הנשיא רצה לסיים את יצירתו בפסגת משאלות הלב של היהודי, בבקשה שמסיימים בה את ברכת הכהנים, תפילת העמידה, הקדיש, ברכת המזון, וגם את מסכת 'ברכות' הראשונה שבסופה נאמר 'התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם'...








גר המתגייר כרך ב'. הגות ומחשבה בענייני גיור וגרות. אורי בצלאל פישר. ישיבת כרם ביבנה, תשע"ה. 447 עמ'. (08-8569085)
לפני כמה שנים הוציא הרב פישר, ר"מ בישיבת כרם ביבנה, את חלקו הראשון, ההלכתי, של ספרו 'גר המתגייר', בו בירר על פי סדר שו"ע עניינים הקשורים לגירות, ובו עמד בכל כוחו על עיקר העיקרים בהלכות גיור – קבלת מצוות אמיתית. לא לשוא קיבל הסכמה לדבריו מקיר לקיר, מראש ישיבתו הרב גרינברג ומהרב יעקב אריאל מרמת גן מכאן, ומיו"ר 'ועד הרבנים העולמי לענייני גיור', ממקורביו של הרב אלישיב זצ"ל, הרב נחום אייזנשטיין, מכאן. הכרך השני הזה בא להוסיף בירורים בענייני הלכה ומחשבה הקשורים לגר ולגיור, וכרך שלישי עתיד להשלים את התמונה על כל צידיה.








שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מגניזת קהיר. שמואל גליק. רמת גן – ניו יורק – ירושלים, אוניברסיטת בר אילן ובית המדרש לרבנים באמריקה, תשע"ו. 2 כרכים. (03-5318575)
גניזת קהיר, למרות שהיא רוּקנה כבר לפני למעלה ממאה שנה והיא נחקרת במרץ מאז, אינה מפסיקה להפיק הפתעות. הפעם מציג לנו פרופ' גליק, ראש מכון שוקן בירושלים, עשרות פסקים ותשובות וחלקי חיבורים של חכמי האימפריה העותומאנית בימי גדולתם, מאחרי גירוש ספרד ועד לפני כמאה שנה. כל חיבור וכל מחבר מקבלים בידיו האמונות של פרופ' גליק צורה וחיים, כולל השוואת נוסחים וניתוחים הלכתיים וביוגרפיים וביבליוגרפיים והיסטוריים. שני כרכים מהודרים אלו הם חלק מסדרה רבת כרכים שיוצאת לאור במתכונת אלבומית זו, הפעם היא כוללת כתבי יד מאוסף אדלר שבספריית הסמינר בניו יורק. עבודה נפלאה.








חכמי רומניה וזיקתם לא"י. חבורות קדושות, חינוך עברי, ישיבות, היהודים הספרדים, השואה, גורלם של המגורשים לטרנסניסטריה. יעקב גלר. פתח תקוה, תשע"ה. 648 עמ'. ((03-9243119)
ד"ר גלר הוא חוקר ומרצה ומחבר ותיק, בעיקר בתחום ההיסטוריה של יהודי רומניה. אחרי שנים רבות של הוראה ומחקר הוא שם לב שֶפן אחד מתוך תולדותיהם של יהודי רומניה לא בא לידי ביטוי מספיק, והוא הקשר העמוק שלהם לציון. היהדות ברומניה לא הייתה עשויה מעור אחד, היו בה קהילות מגוונות מאוד, אבל דווקא בתחום היחס לארץ ישראל הכיוון של היהדות הרומנית על כמעט מיליון יהודיה היה חד משמעי – בעד. הדבר בא לידי ביטוי באלפי מסמכים ותעודות ועדויות שרק מומחה בהיסטוריה ובשפה ובתרבות הרומניים יכול להפיק מהם את החומר הנכון, ובשעה האחרונה – שהרי רומניה כבר התרוקנה למעשה מיהודיה. האמת שיש בספר הזה הרבה יותר - זהו ספר מחקרי-היסטורי וגם תיאורי-סיפורי, ובו אפשר למצוא רישום של כל קהילות רומניה במאתיים השנים האחרונות על מוסדותיהן ורבניהן וכמובן קשרן לארץ ישראל.

[יוסף שרייבער]

אשמח לראות דוגמא מהספר האחרון.

[הקיק]

בבקשה, רצ"ב

רומניה.pdf

(77.44 KiB) הורד 408 פעמים

רומניה 1.pdf

(115.46 KiB) הורד 406 פעמים

[הקיק]

מפירות ארץ הצבי. בבא מציעא. קובץ חָבּוּרוֹת מאת תלמידי ישיבת 'בני צבי'. בית אל, ישיבת בני צבי, תשע"ו. 138 עמ'. (02-9975666)
זוהי החוברת השביעית ובה סיכומי ה'חבורות' של תלמידי הישיבה הקטנה-התיכונית 'בני צבי' בבית אל. השילוב של ישיבה 'אמיתית' ולימודי חול אינו פשוט כלל, ועל הצוות והתלמידים וגם על ההורים, שרואים חשיבות בלימודי החול במינון ה'נכון' כחלק מיישוב הארץ ומה'דרך הארץ' הנחוץ בימינו, אך רוצים גם לימוד תורה איכותי ורחב-היקף – להיות עם יד על הדופק כדי לוודא שהתפריט הנכון נשמר והאווירה החינוכית בהתאם. ראש הישיבה, הרב טרופ, כותב בדברי הפתיחה שלו שהחוברת הזו וחברותיה מדגישות את ההצלחה בשמירת המינון הנכון. כעשרים מאמרים שכתבו התלמידים עוסקים ביסודיות בסוגיות העיקריות של מסכת בבא מציעא, מ'חשוד על הממון חשוד על השבועה' דרך 'תקפו כהן', 'המוכר פרה נגחנית' וסוגית 'מתה מחמת מלאכה' ועוד. את הכל עשו הכותבים והעורכים יפה בעטם ובעתם.







דבר חברון. שו"ת הלכה למעשה. יורה דעה חלק שני. דוב ליאור. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ה. כא+300 עמ'. (02-9964722)
572 תשובות קצרות בענייני יורה דעה מהלכות שחיטה ועד הלכות אבלות נקבצו בכרך דק, ועוד פרק של 'נושאים כלליים'. התשובות ענייניות וחותכות, גם כשמדובר בשאלות כבדות משקל. העורכים מעידים שלעיתים התשובה הנדפסת היא תמצית של בירור ארוך ומעמיק, ורק קצה-הקרחון-הפסיקתי מוצג לעיני המעיין. כך למשל בסימן תקע"א מסביר הרב לשואל מהם גדרי איסור 'מראית עין', וקובע שיש בו שני חלקים - חילול השם ומניעת חשד, ומשני כיווני המבט האלו אין לעשות כל מעשה שהרואה יחשוב שהוא אסור. בסימן רכ"ח מחמיר הרב ליאור שליט"א שאם גבר צובע את שערותיו שהלבינו לא רק כדי למנוע מעצמו אי-נעימות אלא גם כדי שייראה נאה יותר – הרי זה כעין 'לצורכו ולצורכה' ואסור. מועט המחזיק את המרובה.








המבשר. עיונים בספר ישעיהו. יגאל אריאל.ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ו. שני כרכים. (02-6427117)
עוד נדבך בסדרה העיונית-אלבומית של הרב יגאל אריאל מהיישוב נוב שבגולן המבארת את ספרי התנ"ך, הפעם את ספרו של הנביא ישעיהו הצופה אל עבר העבר והעתיד של עמו, ושר עמו את שירת הגאולה. הספר כולל אוסף של פירושים ורעיונות וביאורים בתכני הספר, ומסרים תורניים ולאומיים הנובעים ממנו, בעזרתם אפשר לצלוח בהצלחה את הפסוקים היפהפיים והקשים של הספר המיוחד הזה. היצירה מוקדשת לבריאותו של חתן המחבר רס"ן חגי בן ארי, מפקד סיירת צנחנים שנפצע קשה במבצע צוק איתן, ופצעי גופו הבריאו - אך הוא עדיין לא חזר אלינו... כדרכו של המחבר בספריו על הנביאים צורפו תמונות נוף וטבע מקסימות הקשורות קשר עמוק לתוכן הספר, הפעם ממצלמתו של חתן אחר – מיכאל שמידט. בעיני הרב אריאל שני הפרקים האחרונים האופטימיים של הספר הם מעין 'אחרית דבר' לנבואות ישעיהו, ועל פי נבואתו גם רשעי הגוים ש'תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה' יהוו חלק מהותי מתיקון העולם.








אהבתי תורתך. שיחות לפרשות השבוע שנאמרו על ידי הרב יחזקאל יעקבסון, ראש ישיבת שעלבים. עורך ראשי: אלעד ברנד. שעלבים, ספריית משעול, תשע"ו. 255 עמ'. (08-9276700)
הרב יעקבסון החל את לימודיו בישיבת שעלבים בשנת תשל"ג, ומאז שם ביתו – כתלמיד, אברך, ר"מ וראש ישיבה. לאחרונה בהגיעו לגיל שישים החליט לפרוש מראשות הישיבה, אך להמשיך ללמוד וללמד בה, לחנך ולהפיץ תורה בכתב ובעל פה. לקראת הפרידה ומינוי חברו הרב מיכאל הכהן יָמֵר כראש הישיבה, הכינו תלמידיו ובני משפחתו האוהבים של הרב יחזקאל, בשיתוף הבוגרים והנהלת הישיבה, מתנה מיוחדת – לקט של שיחותיו השבועיות המקוריות בישיבה על פרשות השבוע, כולל השלמת שיחות על הפרשות הנקראות ב'בין הזמנים'. מדובר בשילוב של פירושים והגיונות וענייני אקטואליה. כך למשל כותרת השיחה על פרשת קורח היא 'המדריך הקצר לענייני מחלוקת', ובה ניתוח סוגי המחלוקות והאינטרסים והחשבונות ודרכי ההקשבה וקבלת טיעוני הזולת ודחיית דברי הטעייה, מעשים שבכל יום ובכל דור, תורת חיים שלמה המעוגנת בפרשת קורח ועדתו, ומוסברת באופן נפלא בלשונו ואח"כ בעטו של הרב המחבר. הספר תורגם והופיע גם באנגלית, לפי דרישתם של בוגרי הישיבה הרבים בני חו"ל ובני משפחותיהם.








הרב קוק בין חסידים למתנגדים. מפגש של שלושה עולמות ויחסם לציונות. הרב ראובן רז. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 200 עמ'. (reuvenraz11@gmail.com)
הרב רז מלמד בישיבות ובמכללות, ובמקביל הוא חוקר תורני מעמיק. שני חלקים בספר זה: הראשון מנתח את שתי השקפות העולם החסידיות וה'פרושיות' בעקבות ראשוני החסידות וגדולי תלמידי הגר"א, ומציג את היסודות שינק הרב קוק מעולמות רוחניים נפרדים אלו תוך יצירת עולם שלישי מקורי משלו. בחלק השני מנסה המחבר להראות את הקשר בין היחס לארץ ישראל ולתנועה הציונית לבין היסודות הרוחניים הנ"ל, ומולם את דרכו המיוחדת של הרב קוק שאינה סינתזה אלא בריה בפני עצמה. בנספח מנותחות דרכיהם של שני תלמידי הרב הגדולים – הרצי"ה והרב הנזיר – בנושאים אלו.









מסוד שיח חסידים. סדרה שניה: ואהבת לרעך כמוך. חלק שני. אהרן סורסקי. בני ברק, זיותנים, תשע"ו. 415 עמ'. (03-5790516)
הסופר החרדי-חסידי אהרן סורָסקי עושה זאת שוב: בעקבות הסדרה 'דרך אמונה בחרתי' שיצאה לאור לפני כעשור והועילה לרבים, בני נוער ואף מבוגרים, באה גם הסדרה הזו להעביר אל הקוראים את החום החינוכי-חסידי בעזרת סיפורי צדיקים ומעשים של יהודים תמימים, אמרות חריפות ודברי תורה עמוקים, קצת היסטוריה והרבה רגש, במינון רגיש ואוהב. שבעה שערים בחלק זה, והם עוסקים בחסד ובאהבת ישראל ובהתבוננות במעשי גדולי ישראל ובהתגברות על היצר ועוד.








כל התפילות. סידור השלם, כולל תפילות וקריאות לכל השנה ומעלות נוספות. נוסח אשכנז. העורך: משה מרגלית. ירושלים, תשע"ו. 490 עמ'. (02-5383201)
לא מדובר כאן בעוד סידור – אלא ביצירה מיוחדת: כל תפילות השנה לפי הסדר, בלי לחזור על שום פיסקה פעמיים. אין מדובר בשעשוע – אלא בכלי יוצא-מן-הכלל כדי להעמיק בתפילה ולהבין אותה ע"י מעקב אחרי התפילות לסוגיהן והמקומות שבהן הן נקבעו בהוראת חז"ל או על פי המנהג. כל קטע בתפילה מסומן במספר, ומוזכרים לצידו כל המקומות שבהן הקטע הזה נמצא בכל תפילות השנה! מפתחות מפורטים מסייעים לעיין בתפילות השגורות על פינו במין תצלום אווירי-פנורמי שמעולם לא נחשפנו לו. תועלת עצומה ניתן להפיק מהדפדוף והלימוד ב'סידור' זה.








פעמיים באהבה. מאיר דורפמן. תל אביב, תשע"ו. 142 עמ'. (meirdorfman@gmail.com)
"המקום" הוא מרכז תרבות ורוח בלב תל אביב, המשדר הערכה למסורת היהודית. חולפים בו בקביעות או באופן אקראי צעירים תל-אביבים רבים, שנהנים 'לנקות את הראש' תוך כדי שמיעת שיעור תורני או הקשבה לשירה חסידית, אצל רבים מהם זה עובר 'ליד האוזן', אבל אצל חלקם גם נדלק במשך הזמן 'משהו' שמביא אותם להתקרב יותר ליהדות ולמקורותיה. הרב דורפמן הוא איש מוסיקה ותורה שמעביר ב'המקום' שיעור קבוע על תובנות הרלוונטיות לחיים האישיים מתוך פרשת השבוע, ובעקבותיו הוא מקבל למייל שלו עשרות שאלות והערות שחלקן גוררות דיון ערכי ותורני משמעותי. מדיונים אלו ליקט כ"א פרקים בספרון נאה ומעוצב, אחד מהם עוסק למשל בדברי שכנוע למי שעומד להינשא לגויה ולא מבין מה הבעיה, אחר עוסק בהבהרות למי שחושש שהאמונה אינה אלא אשליה נוחה ולכן קשה לו להתחבר אליה מכאן - ולמי שרוצה לדעת איך יבחין בזיווג האמיתי שלו מכאן, פרק אחר נושא עמו תשובות למי שלא מבין את טעמם של הייסורים בעולם ולמי שמתקשה להבין את היחס לנשים ביהדות ועוד ועוד, והכל בשפה ברורה ובנעימה.







הציצית בראי הרמב"ם ומפרשי חז"ל. עותניאל מנצור. קרית אונו, מכון מש"ה, תשע"ה. קנח עמ'. (0524-700429)
הקשרים המיוחדים בין הרמב"ם לבין יהודי תימן אינם צריכים ראיה. הרב מנצור מנסה להוכיח בספר נאה זה שהדבר בא לידי ביטוי גם בדרך קיום מצות ציצית ומנהג עטיפת הטלית, שבו המנהג התימני העתיק, שאחרי שהתמעטו הנוהגים בו מאז העלייה לארץ הוא חוזר וכובש את מקומו בשנים האחרונות בקהילות תימניות רבות, מתאים בדיוק לדברי הנשר הגדול. רבים מבני תימן שוב עטופים בטלית במשך כל תפילות וסדרי יום השבת בדרך עטיפה מיוחדת ובטלית מסוג מיוחד. ההלכות וההנהגות האלו, שמקורן בדברי חז"ל ובכתבי הגאונים, מתוארות לפרטיהן בספר זה, שהאהבה שבו לעדה היקרה הזו ולמצוה יקרה זו בולטת בכל עמוד, אך אינה מקלקלת את השורה.









עדת מעֻזו. הערות וביאורים בשלחן ערוך אבן העזר. הלכות כתובות וגיטין. מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת. מאת אברהם יצחק הלוי כלאב. ירושלים, תשע"ו. תפ עמ'. (02-5638972)
הרב כלאב משמש במשך שנים רבות כרב ודיין ואב"ד ומרביץ תורה. עשרה ספרים חיבר על התורה והתפילה ועל ההגדה של פסח ועוד, אך בפסגה נמצאים ספריו על שולחן ערוך אבן העזר, שבהם באים לידי ביטוי למדנותו, שנות ההוראה הרבות שלו, וניסיונו הרב בבית הדין שעיקר עיסוקו הוא הלכות אלו בדיוק. בסוף הספר נוספו בירורים הלכתיים, ובהם האם קיים היום הדין שאחד מבני הזוג יכול לכפות את בן זוגו לגור בירושלים (התשובה חיובית, אך רק לעיר העתיקה וסביבותיה), מה דין בעל שדורש להשתמש במכונית שרשומה על שם אשתו כי הוא השתתף בקנייתה, והיא מסרבת וטוענת שקנתה את רובה מכספי משכורתה (הרב: ההלכה הפוכה מטענותיהם – השתתפותו בתשלום היא מתנה השייכת לה, אך משכורתה שייכת בעיקרה לבעלה...), ועוד. למדנות ופסיקה במקום אחד.








שולחן השבת עם רבי נחמן. שיחות ורעיונות לפרשת השבוע ולמועדי ישראל. משה רט, אליהו טייב. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 379 עמ'. (03-6026026)
אי אפשר להתעלם מההשפעה העמוקה של תורת רבי נחמן מברסלב בימינו על רבים, צעירים ומבוגרים, מכל הגוונים. אפשר להגיש את תורותיו ממקורן בספריו וספרי תלמידיו, אפשר להציגן כסיפורים, ואפשר להגיש אותן נושא אחר נושא בשפה ברורה ונעימה כסדר פרשות השבוע, כשהן כוללות רעיונות עמוקים ועצות מעשיות, וכך נעשה בספר זה. בפרשת פינחס מוסבר שהשלום האמיתי הוא דווקא חיבור של הפכים ולא סתם ידידות בין חברים, וזו הסיבה שמי שמאחד בתוכו חסד ודין כמו פינחס הקנאי האחראי ראוי לקבל מה' ברית של שלום. זהו לימוד לכולנו – שילוב של תכונות שונות ואף מנוגדות במינון נכון הוא זה שמביא את השלום האמיתי לאדם עצמו ולסובבים אותו.








דרך ארוכה וקצרה. פרקים בתניא. מעיין הנדלר. ירושלים, מעיינותיך, תשע"ו. 253 עמ'. (072-2215388)
שבעה פרקים בספר שבהם מתגלה סודו של ספר התניא, המדריך את האדם בקשריו עם אלוקיו ובמאבק המתחולל בו בין הטוב והרע. בדרך ארוכה שהיא קצרה, עמוקה אך בהירה, תוך שימוש בלשונו של המחבר ועם הסברי תוכן ומושגים, מתגלים חידושיו הגדולים של בעל התניא לדור ולדורות ביסודות חיינו - מבנה הנפש והשמחה ואהבת ישראל ומטרת הבריאה והיראה והתשובה ועוד.








אני והאַיִן נוסעים על אופניים. רן וֶבֶּר. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 296 עמ'. (ranweber@gmail.com)
רן ובר לומד ומלמד חסידות במסגרות שונות, ושולח ידו גם בכתיבה ('סוד הנקודה הטובה' ועוד). בספר זה מסופר על ארבעה חברי ילדות שפוגשים שוב זה את זה, ובניסיון ההיכרות המחודש ביניהם הם מתחילים גם להכיר באופן שונה את עצמם. זהו הבסיס לספר החדש הזה, שמצליח להעביר לקורא מתורות רבי נחמן באופן זורם ואף משעשע, כשהסיפור המתגלגל על אופניים מהווה רקע לתוכן הברסלבי העמוק, שבו לתפילה ולקשר הישיר עם ריבונו של עולם יש מקום מרכזי בחייו של היהודי.

[לייטנר]

בסימן רכ"ח מחמיר הרב ליאור שליט"א שאם גבר צובע את שערותיו שהלבינו לא רק כדי למנוע מעצמו אי-נעימות אלא גם כדי שייראה נאה יותר – הרי זה כעין 'לצורכו ולצורכה' ואסור.

אעפ"כ, התיר לרווק מבוגר לצבוע את שערו לצרכי שידוכים.

[הקיק]

שיעורים וחיזוקים בעבודת ה' על פי הספר הקדוש נתיב מצוותיך לאדמו"ר מקאמרנא. חלק ראשון. הרב אליהו עובדיה. ירושלים, הדרך פנימה, תשע"ו. תלא עמ'. (053-5304711)
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין חי לפני כמאתיים שנה בעיירה קומרנו שבגליציה. תלמידים וספרים הרבה השאיר אחריו, כשהחשוב שבספריו הוא 'נתיב מצוותיך', הכולל הדרכה בעבודת ה' בשילוב של נגלה ונסתר. הרב עובדיה, ת"ח ירושלמי, מעביר כבר שנים שיחות ליליות בבית מדרשו סביב הספר החסידי הזה, וחלק מהדברים שבעל פה הועלה אל הכתב בספר מעוצב ומנוקד, תועלת רבה למתעניינים בתורת הרבי מקאמרנא זצ"ל.







שווה לכל נפש. חגים. חסידות בלשון עכשווית. משה שילת. ציורים: ברוך נחשון. כפר חב"ד, תשע"ו. 191 עמ'. (0546-761351)
הרב משה ב"ר יצחק שילת עומד בראש הארגון 'חב"ד לבני הישיבות', המנסה להשפיע על בני הישיבות מכל הזרמים להכיר את תורת חב"ד ולהתקרב אליה. ספר זה מנסה להציג את תורת אדמו"רי חב"ד, ובעיקר הרבי האחרון זצ"ל, באופן נוח ונגיש ובהיר, לפי סדר הימים המיוחדים של השנה, מאלול ועד ימי בין המצרים, כשהוא מעוטר בציוריו המיוחדים של ברוך נחשון. לגבי החורבן מקשה המחבר קושיה חסידית: איך 'עבר' הקב"ה על איסור מפורש לנתוץ את המקדש, בניגוד לפסוק 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'? והוא מתרץ: ההיתר נובע מכך שהמדובר בקלקול על מנת לתקן, סתירה על מנת לבנות, חורבן לשם תקומה. בזה אין איסור. הבית השלישי כבר יהיה מושלם וקדוש, ולא יחרב עוד לעולם.








דרישות. קריאה במדרשי חז"ל על סדר פרשת השבוע. יעקב צ' מאיר. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 414 עמ'. (info@ybook.co.il)
יעקב מאיר כותב ומלמד יהדות במסגרות שונות, ונודע בעיקר כבעל טור פרשת שבוע קבוע ופופולרי בעיתון 'הארץ' דווקא. לדבריו בעקבות סתימת הנבואה נדרשו חז"ל לחפש בכתוב עצמו את דבר ה' האקטואלי, יגעו – ומצאו, והוא בטוריו משתדל לפרש את עומק דבריהם. כך למשל פרשת מטות פותחת בהלכות נדרים, שהם הרחבה רצונית, בדרך כלל בעקבות אירוע קיצון טוב או רע שאירע לנודר, של מה שהתירה או אסרה תורה, ולמעשה – שימור לזמן ארוך של חוויה חד-פעמית בעזרת הוספת חובה או הטלת איסור. לעיתים האדם מעוניין לחזור לנורמה, לבטל את ההרחבה שנטל על עצמו, ואז נתנה לו התורה 'דרך מילוט' – הוא היתר נדרים. דא עקא, שבכל פרשת נדרים הארוכה אין כמעט רמז להיתר כזה, ועל כך אמרו חז"ל 'היתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו'. אך האמורא שמואל מצא לכך רמז בתיבות 'לא יחל דברו' – הוא לא יחל, אבל אחרים מחילים לו. בית הדין שבא לבטל את הנדר עוזר לנודר לעצב מחדש את הרגשות הראשוניים שגרמו לו לידור – וכך הוא נחלץ מן המלכודת שטמן לעצמו בהרחבות שנטל על עצמו בלי להפסיד את המעלה הרוחנית שכה טרח בשבילה...








ספר שופרא דיעקב. מאת רבי יעקב פרלוב אדמו"ר מנובומינסק. מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים, תשע"ו. יא+תרכו עמ'. (wolrepy@gmail.com)
כדרכם של אדמו"רים גם האדמו"ר הזקן מנובומינסק היה נוהג לדרוש לבני עדתו בזמן 'עריכת השולחנות' בשבת ומועד. מעט מדברי תורתו נותר בידינו, ועתה יצא לאור במהדורה יפה ומתוקנת ומוארת, עם תולדות חיים ומפתחות מפורטים. הגאולה השלמה הייתה בראש מעייניו של הרבי, ובשילוב של נגלה ונסתר ופשט ודרש מועברים דבריו עליה לדורות הבאים בספר זה. כך הוא דורש, מרחק רב מהפשט, ש'שא את ראש מלקוח השבי' שנאמר בעקבות מלחמת מדין עוסק בתיקון נשמתם של אותם מבני ישראל השבויים ביד יצרם. ושני מיני תיקונים נרמזו כאן, ל'אנשי המלחמה' תלמיד החכמים מכאן – ול'אחד נפש מחמש מאות' מכאן...








אמונת עתיך. כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל. עורך: הרב יואל פרידמן. גיליון 112 (תמוז תשע"ו). שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. (08-6847325)
עוד גיליון מלא תוכן מבית מכון התורה והארץ, בכתב עת שמהווה במה רחבה המארחת עוד עשרה מכונים תורניים-הלכתיים העוסקים במחקר הלכתי וביצירת כלים תורניים, ומובילים יחד לבניין הארץ ברוח התורה. המדורים בחוברת מחולקים לפי הנושאים השונים בהם עוסקים אותם מכונים: הארץ ומצוותיה, משפט התורה, כלכלה והלכה, רפואה והלכה, טכנולוגיה והלכה, כשרות והלכה, מקדש והלכה, ומדור מיוחד ל'פורום חותָם' – קבוצת רבנים שמוציאה דפי עמדה בנושאים ציבוריים-הלכתיים שעומדים על הפרק, והשפעתה הציבורית הולכת וגוברת. הגיליון נפתח בתשובות קצרות שנכתבו ע"י רבני המכונים השונים, ביניהם שאלת ההיתר לשמש כשופט למרות שבתי המשפט שלנו הם כערכאות, חובת תשלום לוועד הבית גם כאשר תפקודו לקוי, היתר קניית דירה מכונס נכסים ועוד. אחד המאמרים דן בהיתר המקובל במוסדות רבים לקבל כספים מוועדות ה'עזבונות לטובת המדינה', כספים שמקורם בדרך כלל ברכוש שהופקע ע"י בעליו מהיורשים ההלכתיים מסיבה כלשהי והועבר על ידם לאחר מותם לרשות המדינה, וההיתר להשתמש בו כלל לא פשוט, ומכון פוע"ה מציג אפשרות לברירת עוברים במקרה של חשש לבעיות גנטיות. וכל זה רק על קצה המזלג.








אליבא דהלכתא. קובץ תשובות הלכתיות על או"ח מאת הגאון הרב דוב ליאור. עם ביאור מאת הרב אלקנה ליאור. ירושלים, ישיבת בית אורות, תשע"ו. 56 עמ'. (054-6758810)
בתוכנית הלימוד "אליבא דהלכתא" בישיבת 'בית אורות' שבמרומי הר הצופים עסקו השנה בעיון בסדרת תשובות של הגר"ד ליאור שליט"א בחלק אורח חיים. בחוברת נאה זו חמש תשובות של הרב עם ביאורים ומקורות והרחבות מאת בנו הרב אלקנה ליאור מבית אל, תמצית של חלק מהלימוד המשותף במשך השנה. השאלה השנייה בחוברת עוסקת בברכה על אכילת שוקולד, ומסקנת הרב שאם מדובר בעיסה של פולי קקאו עם חומרי טעם בלבד יש מקום לברך 'בורא פרי העץ', אבל השוקולד עשוי בדרך כלל מרכיבים שונים ואין רוב לפולי הקקאו, ולכן ברכתו שהכל כמקובל. הרב אלקנה מעיין ודן במקורות ההלכה, עם השוואה לדין ברכה על פת קטנית ועל סוכר ועוד.








הזמנה למורה הנבוכים. מפגש ראשון. שלושה פרקים נבחרים מהגותו של הרמב"ם, מתורגמים מבוארים ומסופָרים. מבאר ועורך ראשי: יוחאי מקבילי. קדומים, מפעל משנה תורה, תשע"ו. 110 עמ'. (077-4167003)
מורה הנבוכים הוא אחד מספרי ההגות החשובים של עם ישראל. מקובל לחשוב שהספר מיועד לנבוכים ותוהים, אך האמת היא שהוא מיועד לכל דורשי האמת הרוצים להכיר את היהדות השלמה כפי דעתו של הרמב"ם. אמנם הספר שנכתב בערבית מהווה אתגר גדול בסגנונו הקשה ובתכניו המסובכים וברמיזותיו הסודיות, וניסיונות רבים כבר נערכו להנגיש אותו לציבור התורני הרחב. בעקבות ההצלחה המסחררת של מפעל הרמב"ם המבואר שלו ממשיך הרב יוחאי אל מורה הנבוכים, ובמקביל לעבודת הכנה של תרגום וביאור חדשים לכל ספר 'המורה' הוא מתכוון לפתוח את הספר לציבור הרחב בעזרת ספרי 'מפגשים', שבו יבוררו סוגיות ויוסברו פרקים נבחרים באופן מדויק ומושלם, כדרכו. צוות עוזריו כולל מומחים לערבית ולעברית ולמחשבה יהודית, והתוצאה בהתאם.








תחת אש. רשימותיו של מפקד משדה הקרב. יוני שטבון. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 182 עמ'. (info@ybook.co.il)
בניגוד לכתוב בכותרת המשנה, הספר כולל את חוויותיו של מפקד אֶמוּני משדה הקרב וגם מהשירות הצבאי בכלל, וכן מבט לחיי משפחה תורנית צעירה בזמן שירות צבאי משמעותי של ראשהּ. אמנם מרכזו ושיאו של הספר הוא תיאור אותו קרב ידוע בכפר הארור בינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה, קרב שבו נהרגו שמונה חיילים ביניהם הקדושים עמיחי מרחביה ורועי קליין ידידיו הקרובים של המחבר, ונפצעו רבים, ותיאור תפקידו המרכזי של שטבון בניצחון בו. המסרים העיקריים מצויים דווקא בפינות אחרות בספר, בהם בין השאר מתוארים בפרוטרוט הקושי הפיסי והמנטאלי במצבי קצה צבאיים והדרך להתגבר עליהם, היחס לפקודים מרדנים, ועוד. העוז והאמונה שמאפיינים אותו בספר דחפו אותו גם להרפתקאה פוליטית שנתסיימה אחרי מושב אחד של הכנסת, וחבל. הרבה אמונה בה' ואהבת העם והארץ ניתן לספוג מספר זה.








שמונת השרצים. זֹהר עמר. קרית אונו, מכון מש"ה, תשע"ו. 91 עמ'. (03-5353570)
נתחיל בשורה התחתונה: לדעת המחבר קיימים שמונה מינים של בעלי חיים יבשתיים, כולם בעלי רגליים קצרות, חלקם יונקים שנעים קרוב לקרקע וחלקם זוחלים (שאינם ארסיים), שזכו לכבוד להיות 'השרץ השורץ על הארץ' שהתורה קבעה לו דינים מיוחדים: הוא מטמא במותו בכמות מזערית של 'כעדשה', החובל בו בשבת חייב, ועוד. אחרי בירורים ועיונים יכול להכריז פרופ' עמר שארבעה מהם מזוהים בוודאות, וגם הארבעה האחרים מזוהים - אמנם ברמה פחותה של בטחון: "החולד" – הוא הטורף הקטן חָמוֹס; "העכבר" הידוע למיניו; "הצב" אינו צב אלא הלטאה חרדון-הצב למיניה; "האנקה" – לטאת הקמטן הדומה לנחש; "הכוח" – הזיקית; "הלטאה" – כמה סוגים של לטאות קטנות; "החומט" – סוג של לטאות קטנות הפעילות בעיקר בתוך הקרקע; "והתנשמת" (היבשתית) – החולֵד (אֵשׁוּת) שחבוי במחילותיו בתוך האדמה. יש בספר הדק הזה שילוב של מחקר תורני-ספרותי-למדני עם מחקר היסטורי-זואולוגי בדרך הסלולה שהולך בה המחבר בספריו ובמחקריו הרבים, ונוסף גם הסבר למשמעות סדר השרצים במקרא והייחוד של קבוצת השרצים הזו מבחינה זואולוגית ורעיונית, ועוד נספחים והשלמות. עשרות תמונות צבעוניות וטבלאות מפורטות מפוזרות על פני כל הספר.

[הקיק]

תלמודו בידו. קובץ מאמרים - סוגיות במסכת בבא מציעא פרקים שביעי-שמיני. פרי עטם של תלמידי מחזור י'. שעלבים, ישיבת דרך חיים, תשע"ו. 141 עמ'. (08-9276744)
מתנת פרידה נאה הכינו מסיימי שיעור ד' בישיבה הקטנה-הלאומית בשעלבים להוריהם ולמוריהם לרגל סיום ארבע שנות לימודיהם ב'דרך חיים': קונטרס ובו 17 מאמרים, רובם בענייני הלכה ומיעוטם בענייני אגדה, בפרקים אותם למדו בעיון. משיטות הראשונים ב'לפנים משורת הדין' דרך 'תוקפו של מנהג מהמשתקף בפרק השוכר את הפועלים' ועד 'כוחה של עין רעה' הלכתית ומחשבתית, לא יכלו התלמידים להוכיח את מוכנותם להיכנס לישיבות הגבוהות יותר מאשר בקונטרס זה...






מגילת המרד והחורבן. לתשעה באב ולימי בין המצרים. ד"ר חגי בן ארצי. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ו. 95 עמ'. (02-6427117)
בעקבות 'מגילת חנוכה' ו'מגילת מלחמת ששת הימים', שסיפרו את תולדות הימים ההם באופן חגיגי, תנ"כי, בעזרת פסוקים מנוקדים ולשון 'גבוהה' – וגם באופן מובן ומדויק היסטורית, בצירוף מפות וצילומים, כך שיובהרו היטב מאורעות הימים ההם לקורא המתעניין הצעיר והמבוגר – הגיע זמנה של מגילת המרד והחורבן. ימי בית שני מסתיימים באופן מר וקשה, כאשר לנושאי דגל התורה והיהדות מלחמה מפנים ומאחור, עם אחים קרובים ורחוקים ובעיקר עם מלכות רומי הרשעה שכל מה שעשתה לטובת עצמה עשתה, וגם שפכה את דמי אבותינו כמים. ד"ר בן ארצי מתאר עשר מרידות נגד הרומאים, מכיבוש הארץ ע"י פומפיאוס כמאה שנים לפני החורבן, עבור דרך ימי הורדוס הרשע, המרד הגדול והנורא, מרד התפוצות כארבעים שנה אחריו, מרד בר כוכבא אחרי עוד עשרים שנה ותוצאותיו החמורות, וימי הפריחה שאחריו עד להתפרצות האחרונה אחרי עוד מאתיים שנה, הפעם נגד רומי הנוצרית, ב'מרד ציפורי' או 'פולמוס של גאלוס'. הגבורה בשדה הקרב עלתה לנו בדם רב, אך לדורות הרוח ניצחה, גם בעזרתה... בספר תריסר פרקים ועוד נספחים, כשהפרק האחרון עוסק בניצחון ההיסטורי של עם ישראל, ששרד את כל אויביו וחזר לארצו - ותורתו עִמו. מובן מאליו שמקור מרכזי לחיבור הם ספרי ההיסטוריון הנפלא יוספוס פלביוס, אך לא הודגש מספיק שהוא רשע שבגד בעמו ובארצו, ועל זה לא יסולח לו לעולם.









הלכות הארץ. קיצור הלכות המצוות התלויות בארץ הנוהגות בבית ובגינה הפרטית. הרב יואל פרידמן. שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 234 עמ'. (08-6847325)
איכשר דרא, וכבר התפרסמו בשנים האחרונות עשרות ספרים ומאות מאמרים בנושאים הרבים הכלולים במצוות התלויות בארץ (נוסף לשמיטה) שקמו לתחייה בעקבות חידוש היישוב היהודי בארץ שזכינו לו בדורות האחרונים, קיום מדינה יהודית ומצב של 'רוב יושביה עליה'. חלק ניכר מהיבול המבורך הזה מקורו בבית המדרש של 'מכון התורה והארץ', שבאופן טבעי רוב עיסוקו הוא בענייני כלל המשק החקלאי, ענפים וגידולים וארגוני שיווק ויישובים וכו', כאשר משק הבית הפרטי הרוצה להקפיד במצוות התלויות בארץ כהלכה נשאר קצת מקופח. ספר זה, שכתב וערך הרב פרידמן, אחד מראשי המכון, מקיף את כל ענייני תרומות ומעשרות, חלה, ערלה, כלאיים, ומתנות עניים (לקט, שכחה ופאה וכו' וצדקה פרטית ו'ממסדית') בבית הפרטי, וכן דיני 'חדש' שהקלו בו בגולה - אך בוודאי שיש להחמיר בו בימינו כפי שורת הדין (אמנם קצת תמהתי שלא נמצא בספר לימוד זכות על עדות קדושות המקילות ואוכלות בחדש של חו"ל גם בזמן הזה, ואי אפשר להפטיר רק בשתי מילים שדעת הב"ח והאחרים המקילים בכך 'לא נתקבלה'!).







ספר כתם פז. פירוש על זוהר בראשית. מאת רבי שמעון לביא. חלק ד – פרשת ויחי, השמטות, הקדמות, תוספות ומפתחות. עורך המהדורה החדשה: הרב מנחם מקובר. ישראל, תשע"ו. שצב עמ'. (054-2626650)
לאחר שגורש מספרד עבר לטריפולי שבלוב הגאון והמקובל והמשורר רבי שמעון לביא, שזכור בעיקר כמחבר הפיוט 'בר יוחאי נמשחת אשריך' וכו'. רבי שמעון נפטר בט"ו באב שמ"ו, לפני 430 שנה. חיבורו החשוב על הזוהר, שרק על ספר בראשית שרד, נדפס לראשונה רק לפני כמאתיים שנה, אך גדולי המקובלים ציטטו אותו רבות בעודו בכתב יד. הפירוש הענק הזה נדפס עתה מחדש ע"י צאצאיו של המחבר בתבנית אלבומית ומהודרת ובעריכה מעולה של הרב מקובר והרב חיימוביץ בארבעה כרכים גדולים, עם תוספות רבות, כולל הסברים ומקורות ופיוטים חדשים.






סידור ושננתם. דיוקים ודקדוקים בנוסח התפילה. אליהוא שנון. קיבוץ סעד, תשע"ה. יב+573 עמ'. (08-6800231)
אליהוא שנון חבר קיבוץ סעד עוסק רבות בדקדוק לשון הקודש, נוסף להיותו סופר סת"ם ומנהל אתר אינטרנט של בירורי טעמים ומסורה ודיוקים ופירושים בתנ"ך ועוד. לאחרונה החליט ליצור סידור מיוחד, שעיקר עניינו להדריך את המתפלל בקריאה נכונה ומדויקת של הכתוב בו. הוא דן בנוסח הסידור (וגם מציע כמה גרסאות מחודשות משלו - ועל כך יש לדון) ומעיר על דרך הקריאה. בין השאר הוא שׂם מרווחים בין חלקי הפסוקים והמשפטים שיש להפסיק ביניהם בקריאה, בהנחה שזה 'יכריח' את המתפלל להפסיק שם כראוי, ושהקפדה על גוף התפילה תוסיף גם לכוונתה והשפעתה. זהו ספר לימוד לא פחות מאשר סידור, וקורא משכיל ימצא בו הרבה טעם.








שולחנו של מקום. על עבודת תיקון האכילה. הרב אהרן (ארלה) הראל. שילה, תשע"ו. 213 עמ'. (naturapath@gmail.com)
הרב הראל עוסק בתחומי חינוך מגוונים. אחרי שלימד תורה במוסדות שונים, כולל בראשות ישיבת ההסדר בשילה, נכנס הרב ארלה לעולם הנָטורופתיה, הכולל שיטות שונות של חיזוק הבריאות הטבעית של הגוף בעיקר בעזרת תזונה נכונה ובריאה. בידיעותיו התורניות הרחבות בהלכה ובמחשבה הוא מצא מִתאם משמעותי בין דרך התורה לבין הדרכים הטבעיות המאוזנות וה'נורמליות', והוא פורשׂ את הדברים באופן המתקבל על הדעת ועל הלב. עיקר דבריו הוא התייחסות לתזונה כאל חלק מעבודת ה', כשהוא מתבסס על מאמרי חז"ל ודברי ההוגים והפוסקים, גדולי החסידות ובעלי המוסר. לאכול מ'שולחנו של מקום' כולל לדעתו (נוסף להקפדה על כשרות כמובן) גם זמני אכילה מתאימים והתייחסות לדרך האכילה ולכוונותיה, וגם לכשרות החברתית (בין אדם לחברו) והסביבתית (צער בעלי חיים) של ייצור המזון ועוד. אחרי הפנמת כל הערכים האלו ניתן להגיע למשטר אכילה הגון והגיוני, שמעצם היותו בריא ומאריך חיים הוא גם כמעט-מחויב הלכתית. ספר מעשיר ומעורר מחשבה.






מה מקרא זה בא ללמדנו? לקט עצות מעשיות למורה לתנ"ך בדרכי הוראת התנ"ך. יקי עשהאל. סוסיא, תשע"ו. 87 עמ'. (yakiasael@gmail.com)
הוראת התנ"ך בישיבות תיכוניות ובאולפנות אינה קלה ואינה פשוטה, וסיבות רבות לתופעה זו. בקלילות ובחוכמה, בציניות ובפקחות, תוך למידה מניסיונו ומניסיונם של אחרים, מנסה יקי עשהאל, חקלאי מסוסיא ומורה ותיק לתנ"ך בישיבה התיכונית בקרית ארבע ו'במכללה' בירושלים ועוד, להראות למורה המתחיל (וגם לוותיק השחוק) היכן נמצאים התלמידים בשיעור והיכן נמצא לעיתים המורה (ואין זה אותו מקום...). הוא קובע מטרות ומציג ארגז כלים, מציע תבניות ומחלק עצות, והדברים מאירים ומעוררים ובעז"ה גם יועילו.









רשו"ת הדיבור. תשובות שניתנו באינטרנט בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע. הרב יובל שרלו. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ו. 296 עמ'. (02-6330530)
אחרי רשו"ת היחיד ורשו"ת הרבים ורשו"ת הציבור, וגם רשו"ת להחמיר ושו"ת ההתנתקות, כולם ליקוטים של תשובות שניתנו לשואלים ע"י הרב שרלו באתרים שונים וקובצו לפי נושאים, הגיע תורה של רשו"ת הדיבור. כמאתיים תשובות העוסקות בשאלות של קדושת הפה היהודי אספו תלמידיו של הרב שרלו מבין אלפי תשובותיו לשואליו האינטרנטיים. בשישה פרקים מכונסות התייחסויות לענייני חינוך ועבודה ולימודים ומשפחה וחברה ותקשורת שיש בהם ספקות הלכתיים. כך למשל מתיר הרב שרלו לשנות מהאמת משום דרכי שלום בדבר מסלול טיול כדי למנוע מההורים דאגה – בתנאי שמדובר על אירוע חד פעמי ולא על דרך חיים של שקר, ומתיר להשתתף במשוב על מרצה - בתנאי שמדייקים בעובדות ובהערכות ולא מתכוונים לנקום או להזיק. לעומת זאת הוא מחמיר מאוד ואוסר חיקויים (של מורים ומפקדים וחברים) שבדרך כלל כוללים הוצאת שם רע והלבנת פנים גם אם בעקיפין, ומתיר אותם רק במקרים הנדירים בהם האווירה חיובית וידידותית ואין מהם נפגעים כלל.








אעירה שחר. שיחות שחרית לפרשות השבוע ומועדי השנה. הרב משה צבי וקסלר. בני ברק, ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג, תשע"ו. 223 עמ'. (03-5700191)
כל בוקר לאחר תפילת שחרית עומד ראש הישיבה התיכונית בקריית הרצוג לפני תלמידיו, ומנסה להפיח בהם רוח של תורה ומידות וערכים מתוך פסוקי פרשת השבוע. כאשר נודע ערכן של דקות אלו בעיניהם ובלבם של תלמידים רבים, החליט ראש הישיבה להעלות אותן אל הכתב עם ההתאמות הנדרשות, והתוצאה היא ספר ובו דברים קצרים ונאים לכל פרשה ולכל מועדי השנה, דברים המחברים את האדם לחייו, לבוראו, לערכיו ולערכו-שלו. כך הוא מסיק מהשבח המובא ברש"י לה' שהוציא את ישראל ממצרים דווקא בחודש האביב המתאים ליציאה למדבר שחסד אמיתי כולל גם התייחסות לפרטים הקטנים; ויש בדבר לימוד גדול לכולנו...







לנתיבות התורה הגואלת. הדרכות יסודיות לדרך לימוד תורתנו הקדושה מפי מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. נכתבו ע"י חיים אביהוא שורץ. מהדורה שניה. טבריה, 'טובה ראייתה', תשע"ו. 103 עמ'. (0585-770386)
מדובר במהדורה מושלמת ומתוקנת של חוברת שיצאה לאור בשנת תשע"א, ובה פרקי תלמוד תורה מתוך סדרת ספרי 'התורה הגואלת' של הרב אבי שורץ מבית אל, מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל. הפרק הפותח מציג את למדנותו וחסידותו של הרצי"ה, זיכרון לאלו שהכירוהו - והרמת מסך בפני אלו שלא זכו, ואחריהם באים כ"ו פרקים העוסקים בגישה לתורה, ביחס בין הכללים לפרטים בה ובין למדנות ללימוד אמונה, בהנהגות בן ישיבה ובהגדרת תלמיד חכם ובמיוחדותה של תורת ארץ ישראל, בהלכה ובאגדה, בבבלי ובירושלמי, בנגלה ובנסתר, בגר"א ובבעל התניא, בעיון ובבקיאות, בלימוד מול מעשה, בחשיבות הלימוד בחברותא ועוד ועוד, דברים שכל בן תורה ראוי שידעם ויפנימם ויחזיק בהם בכל מאודו.








לצאת מהדעת. מִצרות לאוצרות בחיים הזוגיים. שיחות מאת הרב יהושע שפירא. העורך: צבי איל. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 398 עמ'. (info@ybook.co.il)
י"ד פרקים הספיקו לרב יהושע שפירא שליט"א, ראש ישיבת רמת גן ואיש חיל רב פעלים, כדי להציג לפני כל אדם מראָה שבה משתקפים חיי הזוגיות באושרם ובמועקתם, בשמחתם ובכאבם, כאשר ביד אוהבת הוא מנסה להוליך את בני הזוג הכואבים למקום חדש. לדעתו האושר והקִרבה נמצאים דווקא במקומות שבהם מתגלים מתחים ואי הבנות בין בני הזוג, וגם בחיי השגרה - שעשויים להיות אוצר של אינטימיות וחיבה, במקום להיות, במקרה הטוב, שטח הפקר שאינו מזיק. לדעתו הלחץ והדחק אמורים לכוון אותנו לחוויות וריגושים חיוביים ומועילים, ו'היציאה שלנו מדעתנו' עשויה במקרים מסוימים דווקא לשחרר אותנו ולעזור לנו לגדול ולהתחזק, ואף לקרב אותנו סוף-סוף להבנת דעתו המנוגדת של בן זוגנו. עשרות הרצאות ומאות שיחות אישיות של הרב שפירא הפכו בידו האמונה של צבי איל לספר מרתק ומלמד, שאין מי שלא ימצא בו תובנות לחיים מאושרים ושמחים יותר בביתו, עד מאה ועשרים שנה.








מבית מדרשנו. אסופת מאמרים על מסכת בבא בתרא, חלק ב. יוצא לאור ע"י תלמידי ישיבת מרכז הרב. זמן קיץ תשע"ו. פנימי. ירושלים, ישיבת מרכז הרב, תשע"ו. 416 עמ'. (0547-310119)
כארבעים מאמרים בחוברת זו מאת תלמידי ישיבת מרכז הרב, כולם אסיף של קיץ אחד. ראש הישיבה הרב יעקב שפירא שליט"א מקשר בין חוסר האפשרות לשיר את שיר ה' בימי החורבן על אדמת נכר – לבין החיוב לשיר את שיר ה', שיר עמל התורה, בימי שיבת התורה לאדמת הקודש בדורנו, ואין נחמה גדולה מזו על החורבן שהיה, ואין הכנה גדולה מזו לימים הגדולים להם אנו מצפים. החוברת פותחת במאמר של אחד מוותיקי הר"מים בישיבה, הרב חיים שטיינר שליט"א, בענייני מוחזקות בקרקע ומטלטלין, ולקראת סופה מופיע מאמר מעמיק של אחד מחשובי הלמדנים בישיבה, ר' אחיקם קשָת, בעניין מעמדה ההלכתי של בעלות מופשטת כשל כחברה בע"מ ודומותיה. יש לציין שלדעתו רוב הפוסקים מתייחסים לחברה בע"מ כשותפות מוגבלת, ולא כבעלות מופשטת, אך אכמ"ל.






פירוש לתהלים לרבנו יוסף חיון, ראש רבני ליסבון. יו"ל ע"פ כתבי יד עם מבוא הערות וביאורים מאת הרב יוחנן קאפח. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 36+תרסה עמ'. (02-6526231)
רבי יוסף חיון היה מגדולי הרבנים בספרד ובפורטוגל בדור הגירוש, תלמידו של רבי יצחק קנפנטון 'גאון קסטיליה' ורבם של ר"י אברבנאל ורבי יוסף יעבץ ועוד רבים. מהערכתם של התלמידים ניתן להכיר מי היה הרב, אבל רק שרידים נותרו מחיבוריו ההלכתיים והפרשניים. לכן חשיבות כפולה ומכופלת יש בהקמת שם ושארית ליהודי גדול זה, מנהיגם של יהודי פורטוגל בימים הנוראים שבין גירוש ספרד לבין גירוש פורטוגל. הפירוש הרחב על תהלים לר"י חיון, שנדפס במקוטע פעם אחת בסלוניקי שנת רפ"ב, מתבסס על דברי חז"ל והמפרשים שהיו לפניו, על כתבי הרמב"ם וגדולי הדקדוק, אך המחבר זצ"ל לא טרח לציין בקביעות את מקורותיו, והשאיר את העבודה למהדיר החרוץ והדייקן.

[הקיק]

מעשי אבות. התורה לדורנו. עיונים והערות על פרשת השבוע. כרך א בראשית-תולדות. הרב חיים דרוקמן. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ו. 367 עמ'. (machon@oretzion.com)
מורנו הרב דרוקמן מביט בתורה הנצחית שלנו מתוך המציאות של הדור שלנו, ושואב ממנה הדרכה למעשים ולסדרי עדיפויות ולאמונות ולדעות הראויים לבני דורנו, צעירים ומבוגרים. בכרך זה המבוסס על שיעוריו ושיחותיו במשך עשרות שנים יש ניסיון להבהיר את מעשי האבות שהם הסימן לבנים, ולזהות את המסר לדורות. סדרת 'מעשי אבות' מצטרפת לסדרה 'לזמן הזה' ולספרים הנוספים שראו אור לאחרונה מתורתו של הרב דרוקמן שליט"א, יאריך ה' ימיו ושנותיו בבריאות ושמחה.






[
b]עץ ארז.[/b] חלק ה. אסופת מאמרים בהלכה ובהגות. הרב אליהו רחמים זייני. חיפה, ישיבת אור וישועה, תשע"ד. 287 עמ'. (04-8121048)
הרב זייני ידוע כבר שנים, עוד מאז היותו מרצה ורב בטכניון, בדעותיו המוצקות ובלשונו החריפה. עתה כראש ישיבת 'אור וישועה' בחיפה הוא ממשיך לכתוב וללמד ולהרצות בהלכה ובאגדה, ומיטב מאמריו קובצו לסדרת 'אץ ארז' על חלקיה. שבעה מאמרים הלכתיים בקובץ זה, בהם מאמר העוסק בדין פת הבאה בכיסנין בו הוא נוטה מפסק השו"ע בנושא, במאמר אחר הוא דוחה לחלוטין את הניקוד 'יתגדֵל' בקדיש המיוחס לגר"א, ועוד. הרב זיני גם תרגם וערך לפני כמה שנים את הספר 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' של החכם האיטלקי הדגול רבי אליהו בן אמוזֶג, ספר יסוד בהבנת עומק המחלוקת הדתית והמוסרית בינינו לבין הנוצרים והמוסלמים, ועוד ידו נטויה.







שירת הים. הלכות חופה וקידושין. הלל יעקב מרצבך. יד בנימין, תשע"ו. 360 עמ'. (shirathayam1000@gmail.com)
זהו הכרך החמישי והאחרון, בשלב זה, של היצירה הענקית שערך הרב מרצבך, רב בית הכנסת המרכזי בישוב יד בנימין וראש הכולל בישיבת 'תורת החיים'. סדרת הספרים כוללת עתה בחמישה כרכים את הנושאים ההלכתיים העיקריים שחייב לדעת רב בישראל – שבת ועירובין, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות והלכות חופה וקידושין, נושאים עליהם נבחנים אברכים הלומדים ב'כוללי הלכה' לקבלת 'כושר' מהרבנות הראשית לכהן כרבני קהילות ויישובים ולמעלה בקודש. בדייקנותו וחריצותו עובר הרב מרצבך סעיף סעיף ומציין את שיטות הראשונים ואת דעות האחרונים, ומוסיף כותרות וכותרות משנה והערות הבהרה והדגשות והרחבות. זהו ספר מעולה לחזרה והשלמה למי שכבר עבר בעיון על ההלכות האלו, וגם ספר שיכול לפתוח את הנושא למי שעדיין אינו 'בעניינים'. כבר יצאו לאור בעבר כמה וכמה ספרים הבנויים על העיקרון הזה, אך נדמה לי שהדיוק והבהירות והתִמצות והסדר בסדרה 'שירת הים' (שנקראת על שם הישוב היקר ששכן על חוף הים בגוש קטיף, ובו התגוררה משפחת מרצבך עד הגירוש) עולים על המקובל. בסוף הספר גם צורפו שאלות מתוך מבחני הרבנות ומפתחות מפורטים.







מחזור קורן לראש השנה. נוסח ספרד. מהדורה רביעית. ערוך ומוגה בידי הרב דוד פוקס. ירושלים, הוצאת קורן, תשע"ה. י+517 עמ'. (www.korenpub.com)
בשנת תשכ"ב הוציא לאור אליהו קורן מחזור מהודר ומתוקן ומבואר לימים נוראים ע"פ עצתם ובסיועם של שניים מגדולי המומחים בתחום, מאיר מדן ודניאל גולדשמידט. דגש ניתן על סידור הפיוטים באופן מושכל בהתחשבות עם מנהג חלוקת אמירתם ע"י החזן והקהל, וכן נעשו בו תיקונים רבים. עתה יצאה לאור מהדורה מחודשת ומתוקנת ומשופרת מאוד, אך בהחלטה עקרונית הושמטו כל ביאורי המילים והביטויים, החלטה מאוד תמוהה בעיניי. העיצוב כרגיל בספרי הוצאת קורן אלגנטי ונאה במיוחד. במקביל יצא לאור מחזור ליום הכיפורים, וכן מחזורים על פי מנהגי אשכנז ועדות המזרח.








למהלך הפרשיות. ספר שמות. פרשות שמות-וארא. הרב משה בלייכר. קרית ארבע, מעמק חברון, תשע"ו. 199 עמ'. (02-9605631)
הרב בלייכר הוא מייסד הישיבה הגבוהה 'שבי חברון' והמוסדות שסביבה. הוא העמיד תלמידים הרבה בדרכם של רבותיו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והרב צבי ישראל טאו שליט"א, ולדבריו בעל-פה היה משקל רב בחינוכם של אלפים. גם ספרים רבים זכה להוציא לאור, עיוני סוגיות ומחשבה וחינוך ותנ"ך, וכל כרך שיוצא לאור מכתביו ומשיעוריו משמח אלוקים ואנשים. כרך שלם זה אמור לתת רקע ועומק לפרשות תחילת ספר שמות, אבל משמעויותיו חורגות הרבה מעבר לפרשנות מקומית. הרב מדקדק בלשונות השונים שבהם פונים משה ואהרן אל פרעה, ולעומתם בסגנונות השונים בהם פונה הקב"ה אל משה בהזדמנויות שונות, וכל בירור כזה מאיר את הפרשה כולה. דבריו בספר הם לעיתים פרשנות והרחבה של דברי רבו הרב צבי יהודה זצ"ל, ומתבססים הרבה על שיטתו של הרצי"ה בדבר ההופעה הזוגית של פרשות השבוע, שתמיד האחת מבטאת את הגישה האובייקטיבית-עולמית, והצמודה אליה את המשמעות הקונקרטית-ישראלית של הנהגת ה' את העולם בעקבות היסודות שבפרשה הקודמת.







סימן לבנים. שיחות לספר שמות. מאת הרב אליעזר קשתיאל. עריכה: אלעד ברנד. עלי, בני דוד, תשע"ו. רה עמ'. (korimnavon.co.il)
עוד כרך מלוקט משיעוריו של הרב קשתיאל, מראשי ישיבת 'בני דוד' בעלי. השיעורים מובילים את הלומד בתוך 'ספר הניסים' הזה, ספר מתן תורה והמשכן, כשבניית גופו של העם ובניית רוחו משולבים זה בזה ומכוונים למטרה אחת – בניין האומה הישראלית לדורות. המחבר מעיר למשל ששירת הים פותחת ומסיימת בלשון עתיד, 'אזי ישיר' ו'ה' ימלוך', ללמדנו שהרוממות האלוקית יוצרת תשוקה להתקדמות אינסופית, המאפסת את הבלי העולם הזה כולו. דברים מרוממים.







הגדה של פסח 'חד גדיא'. אמרות נאות, פרפראות, דברי בדיחה וחידוד. בעריכת הרב יצחק דדון. ירושלים, תשע"ו. שמג עמ'. (050-6738944)
הרב דדון חיבר וערך ספרים רבים, אך הפעם מדובר על משהו שונה: זהו לקט של ביאורים וחידודים וסיפורים משמחים ומעוררי חיוך סביב ההגדה של פסח, שמתאימים בעיקר לרגעים ה'עייפים' של ליל הסדר. כך למשל על הגבהת היין ב'והיא שעמדה' מביא הרב דדון את דברי רבי אברהם הכהן מתוניסיה שמיד אחרי 'והיא שעמדה' מגיע 'צא ולמד', ללמדך שכל הבאים עלינו לכלותינו לא בגלל התרחקותנו מהם שנאו אותנו, שהרי יעקב היה חתן ובן בית אצל לבן ובכל זאת הוא רדף אחריו ורצה להשמידו... הפיסקא האחרונה, על החובה לעסוק בהלכות הפסח 'עד שתחטפנו שינה', מספרת על שני גובים שנטלו מסרבן מיסים זה את המנורה וזה את המיטה, כנראה האחד סבר שהלילה נוצר לשינה ולכן לקח את המנורה, והשני שהלילה נוצר לגירסה ולכן נטל את המיטה; אך האיש נותר קרח מכאן ומכאן...







הגדה של פסח עם פירוש חירות עולם. ובו שלושה מדורים, מדור הפשט, הרחבות, ועיוני הלכה. שלמה מונדשיין. ירושלים, תשע"ו. 216 עמ'. (0546-311349)
פירוש פשוט וישר לנוסח ההגדה על פרטיו ודיוקיו, ברובד ההבנה הבסיסית של סיפור ההגדה, וברובד עמוק יותר של חשיפת הרעיונות שבה מתוך עיון בנוסח הדברים ובסידורם, כולל הרחבות ועיונים הלכתיים ורעיונות מחשבתיים. הכותב הוא מלמדניה של ישיבת 'הר המור', בנו של הרב פנחס מונדשיין, ר"מ ותיק בישיבת 'מרכז הרב'. את הפיסקה לפני אמירת החצי הראשון של ההלל 'בכל דור ודור' מחלק המחבר לשתיים: המחצית הראשונה עוסקת ביציאה הפיסית ממצרים, והפסקה השנייה 'לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה' וכו' עוסקת בגאולה הרוחנית של הנשמה הישראלית, שגם היא לא הייתה יוצאת לחירות בלי היציאה הפיסית מטומאת מצרים. גם הפסקה בהמשך 'לפיכך אנחנו חייבים להודות' וכו' מסתיימת באותה כפילות: 'הוציאנו מעבדות לחירות' – ההצלה הפיסית, 'ומשעבוד לגאולה' – שחרור הנפש הישראלית מכבלי השעבוד.

[הקיק]

זמני יהודה וישראל. שנת השמיטה הקהל ומועדי השנה. הרב יהודה זולדן. עורך ראשי: דוד ברוקנר. כפר דרום – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ה. 536 עמ'. (08-6847325)
ל"ד פרקים העוסקים בענייני השמיטה והלכותיה, מעמד הקהל, פסח (קרבן פסח שחל בשבת, צלי בליל פסח, אכילת קרבן פסח לשובע, זמן אכילת קרבן פסח במהלך הסדר, סיפור יציאת מצרים, ההסבה, והמרור על פי מרן הראי"ה), שבועות, סוכות, חנוכה ופורים וימי התענית, ובסוף הספר מפתח מפורט. רוב הספר מלוקט ממאמרים שהתפרסמו במשך השנים בבמות שונות, כאשר לקראת הדפסת הספר הם נערכו מחדש עם הוספות שונות.








גר ותושב. שעורים בספר הכוזרי. מאמר ראשון. ירושלים, תשע"ו. 176 עמ'. (02-6521034)
כמעט שלושים שנה עברו מאז הצטרף ר' חיים יפרה לעם היהודי לאחר גלגולים רבים. בשנות לימודיו במכון מאיר ובישיבות נוספות הקדיש זמן רב ללימוד עם רבותיו ובהמשך עם תלמידיו בספר הכוזרי, ואף החל לכתוב פירוש שלבסוף החליט לגונזו מסיבות שונות. סיכומי שיעוריו על המאמר הראשון של הכוזרי, שלדעתו שונה מהותית מארבעת המאמרים האחרים, מוגשים כאן לקוראים בסדר ובסגנון מיוחדים. לדעתו הפילוסוף היווני אפלטון הוא הקרוב ביותר לדרך היהדות, ולא לשוא אומצה גישתו של הוראה בעזרת דיאלוג בידי ריה"ל. הרב יפרה גם טוען שהסיפור שעומד מאחורי הספר, והקשרים שנרקמו על פיו בין המלך והחבר, מהווים חלק מהותי מעומק כוונותיו של ריה"ל בהעברת עקרונות היהדות לקוראי הכוזרי, ואינם 'פטנט' ספרותי גרידא. הוא מדייק בהבדלים בין התרגומים השונים, ומצביע על המשמעות של דברי המלך והחבר ללומד העכשווי. ס"א שיעורים בספר, והוא מסתיים בגישה המיוחדת של ספר הכוזרי לגרים ולמעמדם בתוך עם ישראל. ספר מיוחד במינו.








הגותו הפילוסופית של הרב סולוביצ'יק. כרך ג – תפילה כחוויה. דב שוורץ. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ו. 509 עמ'. (03-5318575)
התפילה על כל חלקיה – שבח, בקשה, חוויה, כניעה, רוממות וכו' - היא הקשר המהותי ביותר המחבר בין האדם לבין בוראו, כאשר לעיתים בעיני המתפלל מדובר בחיבור חד צדדי בינו לבין ה', אך לפעמים קיימת הרגשה של קשר הדדי והתייחסות של הבורא לאדם המתפלל. במרכז התפילה עומד הנוסח שאותו מוציא המתפלל מתוך שפתיו, והוא כולל תכנים ודרכי התבטאות המשתלבים זה בזה באינסוף צורות, שכל אחת מהם דורשת הגדרה. אולם התפילה גם מעצבת את המתפלל ומשפיעה על חייו, ועשויה לגרום לו להתקרב למצבו הרצוי מתוך מצבו העכשווי המצוי. הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל, רבו ומדריכו התורני של דור שלם, שבקרוב ימלאו כ"ג שנה לפטירתו, שאב בגאונותו מהפילוסופיה ומן הקבלה ומן החסידות ומכל מקורות היהדות בהתייחסויות הרבות שלו בכתב ובעל פה לתפילה ולתכניה, וכל החומר הרב זה נאסף ונערך וסודר בתריסר פרקים ביד אוהבת ע"י פרופ' שוורץ, שבחריצותו ובכישרונו מגיש לפני המעיין עוד ספר איכות המקיף תחום תורני ומחשבתי שלם.







שערי טהרה. מושגי יסוד בהלכות טומאה וטהרה. הרב עזריה אריאל. ירושלים, מכון המקדש, תשע"ו. 102 עמ'. (02-6264545)
ארבעה חלקים לשולחן ערוך, כולם בהלכות הנוהגות בזמן הזה. עליהם יש להוסיף את חלק 'זרעים' שהפך למעשי בעיקר בדורנו, חלק 'קודשים' שעוסק בהקרבת הקרבנות בבית המקדש, וחלק 'טהרות'. כמה וכמה מסכתות בתלמודים עוסקות בענייני זרעים וקודשים, אך למשניות סדר טהרות אין לא בבלי ולא ירושלמי (חוץ ממסכת נידה כמובן), ואי הידיעה בהלכות אלו נפוץ אפילו אצל בני תורה. הרב עזריה אריאל מכהן כרב קהילה בשכונת הר חומה שבירושלים וכראש מכון המחקר התורני שעל יד 'מכון המקדש' שייסד אביו הרב ישראל שליט"א, ובין שאר עיסוקיו הוא מרבה לכתוב ערכים איכותיים בוויקיפדיה בענייני יהדות והלכה, ובעיקר בענייני המקדש ומה שסביבו. ערך 'טומאה וטהרה' התרחב עד שנהיה 'חי הנושא את עצמו', ובשלב מסוים החליטו במכון המקדש שעם הרחבות ושינויים מסוימים תהיה תועלת רבה להפוך אותו לספרון נגיש ונוח לשימוש, שעשוי בי"ג פרקיו להיות פתח לכניסה לעולם הטהרה ההלכתי לרבים וטובים. בעז"ה בקרוב יהיה ספרון זה 'פנקס כיס' חובה לכל עולה רגל...








חלומות ופשריהם בספרות חז"ל. מאת הרב ד"ר אלכסנדר קריסטיאנפולר. ירושלים, מאגנס, תשע"ו. כג+174 עמ'. (02-6586659)
ספר זה יצא לאור לראשונה בגרמנית בשנת תרפ"ג. המחבר נולד לפני כ-150 בגליציה כבן למשפחת רבנים מיוחסת, שנקראה ע"ש מקום רבנותו של אחד מאבותיה – העיר קריסטיאנפול שליד בלז. לאחר לימודים בישיבות עבר ללמוד באוניברסיטת וינה ואח"כ שימש כרב באוסטריה ולימד וכתב, עד שנרצח בשואה. בנו וצאצאיו בארץ מימשו עתה את חלומם לתרגם את עבודתו החשובה של ראש משפחתם, לזיכרון עולם. מובאים בספר המקורות בתורה שבעל-פה שעוסקים בחלומות, עם מבואות והערות והסברים היסטוריים ומדעיים, לא כולם מעודכנים לימינו אלו. מוזכרות בספר גם התפילות השונות בעקבות חלומות טובים ורעים, הפרדה בין חלומות אמת לחלומות שוא, הגבול הדק בין חלום לבין נבואה, הדרכים השונות לפתרון חלומות ועוד, ומפתחות מפורטים ויעילים.








שלמי שמחה. עיוני מועדים וזמנים. מאת נריה משה גוטל. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 629 עמ'. (02-6526231)
שישים פרקים, ובהם מאמרים חדשים וישנים סביב ענייני חג ומועד ותאריכים חשובים בחיי הפרט והכלל, קיבץ הרב פרופ' גוטל, נשיא מכללת 'אורות', לאכסניה אחת, לכבוד הוריו הרב שלמה והרבנית שמחה. הנושאים מגוונים - מדיון ב'סימני' ראש השנה, דרך תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, אמירת הושענות בשבת, המהות הרעיונית של חודשי אדר, דרכו של הרב קוק בענייני מצות מכונה, הבנים החכם והרשע במשך הדורות, גדרי תורה נביאים וכתובים (לחג השבועות), תיארוך הצומות שנקבעו זכר לחורבן, תשובה ובחירה חופשית (לקראת הימים הנוראים), על הפיוט 'דוי הסר', ועד מחקרים בענייני יום הולדת באגדה ובהלכה. התוכן המפורט בראש הספר מועיל מאוד לקורא.
 








שבטים. שערים לעבודת אלוקים. עוז דוד בלומן. מבשרת ציון, תשע"ו. 342 עמ'. (02-5343811)
האם לשנים עשר שבטי ישראל משמעות דמוגרפית וגיאוגרפית בלבד – או שיש לחלוקה הזו משמעות רוחנית? האם החלוקה הזו עדיין משפיעה על הרוח הישראלית? מהי המשמעות לעבודת ה' של סוגי האופי השונים הקיימים באיש הישראלי? הרב בלומן, ר"מ בתוכנית הרבנים של כולל מר"ץ במבשרת ציון, מתאר בארבעה חלקים המתפרשׂים על י"ח פרקים את עבודת ה' הראובנית ויחסה המיוחד לטבע, את לוי ויחסו לשירה בגישה כעין מהר"לית, את יהודה ובטחונו השקט גם מול אסונות וקשיים, את יוסף החושב והחולם בגישתו ה'רמב"מיסטית', מספר על דן ועל כוחותיו המיוחדים המתאימים במידת מה לגישה הכוללת של רבנו ה'בן איש חי', את נפתלי הדאגן העובד את ה' על פי כיוונו של הרש"ר הירש, וכן הלאה. חותם את הספר ה'בית' של בנימין, שמתקשר בדרך מופלאה לחזון של בנימין אחר – בנימין זאב הרצל, שעד כמה שהיה רחוק מהאמונה הטהורה ידע לכווין את המאמצים הציבוריים לכיוון בנין הבית היהודי בארץ ישראל, כאשר במושג 'בית' קיים שילוב של האישי והציבורי, הפרטי והלאומי, וחיזוקו של הבית הזה הוא למעשה קיום החזון הנבואי לגאולה שלמה בקרוב. ספר מיוחד ועמוק.








דבר אחד מדבריך. שיעורי הרב צבי יהודה הכהן קוק על נביאים אחרונים. סיכם: הרב אורי דסברג. ירושלים, בית הרב, תשע"ו. 76 עמ'. (02-6232560)
הרב דסברג ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים לפני כמה שנים, השאיר אחריו חלל גדול בעבודתו התורנית-ספרותית, באנציקלופדיה התלמודית ובמכון צומת ועוד. אולם הוא השאיר אחריו גם אוצר גדול – סיכומים שלו משיעורי רבותיו בתחנות חייו השונות. עתה יוצאת לאור הפנינה הראשונה מאוצר זה – שיעורים בנביאים שהעביר הרצי"ה זצ"ל לתלמידי ישיבת מרכז הרב בשנת תשכ"ד. מדובר על מבואות לספרים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל וביאור של פרקים מלוקטים, מעט המחזיק את המרובה ונותן הרבה טעם של 'עוד'. כך אומר הרב צבי יהודה בדבריו על הפרק האחרון של ספר ישעיהו: ישראל הם מלכים-עבדים, מלכי העולם ועבדי ה', כאשר רק שילוב של שתי ההגדרות האלו מתאר את שלמות תפקידם באחרית הימים. אני בנים ועבדים, וכבנים יש לנו תפקיד לסייע כביכול לקב"ה למלוך על העולם כולו בטוב, בקדושה, בשלום, בשמחה. המשיח משלב בדמותו מלך ועבד, ועם ישראל כולו מלא חירות ומלא עבדות, מלא מלכות ומלא שיעבוד. כמשל לזה נמשח המלך בהיותו רכוב על פרדה שהיא יצור כלאיים, הרכבה של סוס המבטא חרות ומלכות, ושל חמור המבטא עבדות ושפלות. האיחוד של המלכות והעבדות היא גילוי עניינו של כלל ישראל לדורות.








מוסר אביב. על מוסר, אמונה וחברה. הרב אהרן ליכטנשטיין. עורכים: אביעד הכהן וראובן ציגלר. ירושלים, מגיד-קורן וישיבת הר עציון, תשע"ו. 320 עמ'. (02-6330530)
שנה חלפה מאז הלך לבית עולמו מורנו הגה"צ הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. מעל ליובל שנים עמל בתורה והרביץ תורה, והקדיש רק מעט מזמנו להפיכת תורתו שבעל-פה לתורה שבכתב. כמה עשרות מאמרים הלכתיים והגותיים הדפיס בקבצים שונים במשך השנים, ההלכתיים נדפסו סמוך לפטירתו בספר 'בכורי אביב', וההגותיים – ט"ו מאמרים על הלכה ומוסר, על אמונה ומצוות ועל חברה ומדינה – יוצאים לאור ערוכים וממופתחים בספר מהודר זה. לענ"ד המאמר החשוב ביותר הוא 'זאת תורת ההסדר' שנדפס בזמנו ב'עלון שבות' ואח"כ גם ב'תחומין', שמציג באופן יסודי, הלכתית חינוכית ומוסרית, את מערכת השיקולים הראויה בכל בחירה שיש בה קיום מצוה אחת על חשבון חברתה, שאלות שמתחבט בהם כל איש הלכה ואמונה בצמתים רבים במהלך חייו. משפחתו ותלמידיו של רבנו הרא"ל זצ"ל עוסקים בכל המרץ בליקוט ועריכת חידושי התורה הרבים שלו בעזרת טיוטות שהניח הרב וסיכומי תלמידיו, ועוד ארוכה הדרך.








מ'המעין' האחרון ניסן תשע"ז
ספרא נוסח כ"י רומי, מדרש חכמים ע"פ כת"י הסמינר. בצירוף חילופי נוסחאות והערות ומסורת הספרא וציונים ופירוש הראב"ד עפ"י כתבי יד בצירוף שינויי נוסחאות והערות ועוד, ומבוא ומפתחות מפורטים. מאת אברהם שושנה ונועם שושנה. 3 כרכים. ירושלים, מכון אופק, תשע"ו. (02-6535920)
לא על הרבה מפעלים תורניים-ספרותיים אפשר לומר, עוד לפני שהמפעל הסתיים, שמדובר על משהו היסטורי, מונומנטאלי, בעל חשיבות עליונה לדורות. אולם כך ממש אפשר לומר על שלושת כרכי הספר הגדול הזה, שמציג לפני הלומדים תורה מפוארת בכלים מפוארים ביותר. מדובר על מהדורה חדשה ומתוקנת-מאוד של מדרש ההלכה על ספר ויקרא המכונה 'ספרא דברי רב' או 'תורת כהנים'. כמה כרכים כבר יצאו לאור ע"י מכון אופק בשנים תשנ"א-תשנ"ח, אולם עתה מדובר על מהדורה חדשה ומתוקנת ומושלמת ומקיפה הרבה יותר, וגם הכרכים הבאים, שלא יָצאו אז לאור, עומדים לצאת לאור בקרוב במהדורה חדשה זו. מאז שהתחיל הספרא לעלות על מזבח הדפוס בקושטא רפ"ג (1523) הוא נדפס בכ-15 מהדורות (בלי להחשיב את דפוסי הצילום כמובן) עם הבדלים רבים בנוסח, עם נושאי כלים מדורות שונים שגם בהם מובאים נוסחאות עתיקות, וקיימים גם שישה כתבי יד עתיקים, ועוד ציטוטים רבים מגוף הספרא בילקוט שמעוני ובמדרש הגדול התימני וב'מדרש חכמים' העתיק ובספרים נוספים. כל אלו, ובעיקר כת"י רומי-וטיקן אסימאני 66 – כת"י מלא ומנוקד בן יותר מאלף שנים (סוף תקופת הגאונים!), שיתכן שהוא כתב היד העתיק ביותר של ספרות חז"ל הידוע היום, מהווים מקור לנוסח המתוקן של 'פנים' מהדורת שושנה זו. כת"י אסימאני 66 נגזל כנראה מבעליו באחד הגירושים בימי הביניים ועבר מיד ליד, עד שהגיע לספריית הוותיקן בשנת שפ"ז (1627), ולאחר עוד מאה שנים הוא נרשם בקטלוג שכתב הכומר אסימאני (בן המאה הי"ח, ממוצא לבנוני, מזרחן מומחה שקטלג את כתבי היד מן המזרח שבספריית הוותיקן כולל כתבי היד העבריים) כמספר 66. כתה"י מנוקד בניקוד בבלי (השונה מאוד מהניקוד הטברני המקובל היום), וכבר משך את תשומת לבם של החוקרים במאה השנים האחרונות. מדור חילופי הנוסחאות המלוּוה במדור 'הערות גירסא' נותן ללומד את כל החומר הקשור לנוסח הספר, ומדור נוסף מציג הערות וציונים נקודתיים למקורות מקבילים ולביאורי ראשונים ואחרונים. ניתנה תשומת לב רבה לקביעת מקום הפרשיות והפרקים, שהשתבשה מאוד בדפוסים השונים. נוסף גם פירוש הראב"ד על הספרא, גם הוא כמובן על פי כתבי יד, על מהדורותיו השונות, עם הערות וביאורים, ועוד ביאורים מראשונים ואחרונים. בכרך הראשון נמצאים 380 עמודים של הספרא ופירושיו ונוסחאותיו ועוד 70 עמודים של מפתחות ועוד 46 עמודים של מבוא והקדמות, ובס"ה בכל ג' הכרכים למעלה מ-1600 עמודים בתבנית אלבומית. משפחת הרב שושנה מסרה את נפשה על הוצאת סדרה זו לאור לזיכוי הרבים, ובעז"ה תזכה לראותה שלמה ומושלמת בעתיד הקרוב.








פירושי הברכות והתפילות. רבינו דוד אבודרהם. נערך מחדש ע"פ דפו"ר, מוגה ומפוסק, עם מקורות מלאים, הערות מקורות וביאורים, מאת הרב אליהו גרינצייג. ירושלים, קרן רא"ם, תשע"ו. 2 כרכים. (orot3@neto.net.il)
רבי דוד אַבּוּדֶרְהֶם חי בסיביליה שבספרד לקראת סוף תקופת הראשונים, והיה כנראה תלמידו של ר' יעקב בעל הטורים. לא ידוע עליו הרבה, אך הספר שחיבר שנה לפני שנפטר בשנת ק"א (1341) עשה לו שם עולם. ספר אבודרהם כולל את התפילות ופירושיהם והלכותיהם באופן מקיף ובהיר, כשהוא מבסס את דבריו על דברי חז"ל והגאונים והראשונים שהיו לפניו, משלב בחוכמה רבה הלכות ומנהגים, ומדי פעם מרחיב מאוד את היריעה, כמו בפרק על חוקי העיבור והלוח העברי לקראת סוף הספר. המהדיר הרב אליהו גרינצייג הוא ת"ח חשוב, מראשי מערכת 'אוצר מפרשי התלמוד', שההדיר כבר כמה וכמה ספרים, ביניהם מהדורה חדשה ומתוקנת על פי כתבי יד של השליש הראשון של ספר אבודרהם שיצאה לאור בשנת תשס"א בהוצאת 'אור וספר' (למרות ששמו כמהדיר נעדר מהספר, מסיבותיו שלו). עתה נטל על עצמו בעזרת קרן רא"ם של הנדיב מוטי זוננפלד מרעננה וברזיל להוציא לאור מהדורה חדשה של כל ספר אבודרהם על פי הדפו"ר (ליסבון ר"נ), אך בנטישת כל התייחסות לכתבי היד, וחבל. לספר נוספה גם הפעם מערכת שלמה של הגהות וציונים והערות והפניות מועילה ביותר, הרבה מעבר למה שצריך כדי להבין את פשט דברי רבנו האבודרהם. כך למשל בהקדמת המחבר נכתב שאנשי כנסת הגדולה תקנו את תפילות העמידה כנגד הקרבנות, והמהדיר מביא בהערות את מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם המצוה להתפלל היא דאורייתא או דרבנן, ומוכיח שדעת אבודרהם כרמב"ם תוך הפנייה למקורות רבים הדנים בנושא. שני הכרכים שלפנינו מגיעים עד לסוף תפילות המועדים, וכרך נוסף עתיד להשלים את הסדרה. בספריות העולם קיימים כמה וכמה כתבי יד עתיקים של הספר, אך נוסחאותיהם שונות זה מזה באופן משמעותי ואולי הם מציגים מהדורות שונות שיצאו מתחת יד המחבר, ולכן כאמור ויתר המהדיר על השימוש בהם במהדורה זו. מישהו בעתיד יצטרך להיכנס לעובי הקורה ולערוך מהדורה חדשה על פי כתבי היד ושינוייהם, בלי להסתפק רק בנוסח הדפו"ר. בכל אופן מלאכה גדולה עשה עבורנו הרב גרינצייג, וכולנו ציפייה לכרך השלישי של מהדורה חשובה זו שאמור לצאת לאור על פי הבטחת המהדיר בעל-פה תוך חודשים ספורים.








ובחרת בחיים. ארגז הכלים שלך לבחור בטוב. איזון נפשי-פנימי ככלי להעצמה אישית. יוסף שריקי. בית אל, תשע"ז. 123 עמ'. (pnimi777@gmail.com)
בשמונה פרקים מציע הרב שריקי, רב קהילה, פוסק הלכה ומחנך מהישוב בית אל, תובנות וכלים שבהם האדם עשוי להכיר את עצמו, לחזק את התייחסותו החיובית כלפי עצמו, ומכאן גם כלפי סביבתו – אשתו וילדיו, קרוביו וחבריו. בעקבות ניסיונו הרב בהדרכת בודדים וזוגות, צעירים ומבוגרים, הביטוי המרכזי בו הוא משתמש הוא 'איזון'; לדעת המחבר מי שרגשותיו ומחשבותיו ואישיותו מאוזנים - אינו ממהר להתייאש, לכעוס, לבעוט בקדוש וביקר, לפגוע בעצמו ובאחרים, לוותר על שאיפותיו ולרדת ממדרגתו, והיפוכיהם במי שאינו 'מאוזן'. תיאור המצבים האנושיים בבית ומחוצה לו, של האדם עם עצמו ועם הסובבים אותו, והדרך של האדם להשתמש בכוחותיו שלו כדי לנוע לכיוון הנכון, מלוּוה בהסבר על נקודות האיזון במחשבה ובמעשה, ובהצעת שיטות להגיע לאותו איזון ביחס לחינוך ולזוגיות ולשינויים המתרגשים לבוא עלינו במהלך חיינו. לא בשמים היא...








שו"ת אבני דרך. חלק יא. אלחנן נפתלי פרינץ. ירושלים, תשע"ז. 520 עמ'. (02-9998679)
עוד כמעט מאתיים סימנים, ועשרות עמודים של תוספות והשלמות לספרים הקודמים, וכן מפתח מפורט, נמצאים בכרך החדש הזה של שו"ת אבני דרך. הרב פרינץ יושב לומד ומלמד ברמת בית שמש, ומצודתו פרוסה על פני כל הארץ, וקשריו עם פוסקים ותלמידי חכמים מכל הגוונים חובקי עולם. הוא עוסק בעניינים 'פשוטים' ויומיומיים, כמו למשל התשובה הראשונה שמנסה להכריע בין השיטות אחרי איזו שהייה מפסיד אדם את ברכת 'אשר יצר' שהיה צריך לומר על עשיית צרכיו – שהייה של חצי שעה, של ע"ב דקות, או שהוא יכול להשלים ולברך את הברכה שלא בירך בזמנה כל עוד אינו חש מחדש צורך לעשות את צרכיו. ולמעשה, אחרי הצגת השיטות והסברתן, הוא מכריע: 'כיוון שראינו שיש בזה שיטות רבות כל אחד ישאל את רבו'. דהיינו – המקורות והסברות שקולים כאן, אין לי בעניין זה אפשרות להכריע בין השיטות, ולכן אני לא מכריע לרבים; אולם לי נראה מסידור הדברים שמי שישאל אישית את הרב פרינץ יקבל ממנו את התשובה האחרונה – כל עוד הוא אינו חש צורך להיכנס שוב לשירותים הוא יכול לברך את ברכת השבח וההודאה הנפלאה 'אשר יצר את האדם בחכמה' על הפעם האחרונה שעשה צרכיו. בענייני פורים משיב הרב לשאלה עדינה ומצערת: האם זוג בתהליכי גירושין יוצאים ידי חובה במשלוח מנות זה לזה? הוא מביא את הגר"א שאומר שלא מברכים על משלוח מנות מפני שכתוב 'איש לרעהו', ואם שולחים מנות למי שאין אוהבים אותו לא יוצאים ידי חובה, ולכן לא תקנו ברכה על מצוה זו. ולמרות שיש מקום לדון אם יצאו דברים אלו מפי הגר"א, שהרי קיימות סיבות הרבה יותר פשוטות למה אין מברכים על משלוח מנות – כמו שאין מברכים על כל המצוות התלויות בדעת אחרים ככיבוד אב ואם וצדקה וכו', בכל זאת נובע מסברא זו שמשלוח מנות שיתכן מאוד שאינו מביא שמחה אלא עוגמת נפש וכעס אין יוצאים בו ידי חובה, ולפי זה לא כדאי שבני הזוג הפרודים יסמכו על משלוח המנות לבן זוגם. למעשה המחבר מקיל שאפשר לצאת ידי חובה גם במתנה זו (דווקא לאשתו כגופו אין יוצאים ידי משלוח מנות!), והוא מאחל לבני הזוג הפרודים שמשלוח מנות זה יעורר את אהבתם הישנה והם ישובו זה לזה. הדברים כתובים באופן בהיר וברור ועדין ונאה, כאשר בקיצור ובתמצית מוגש כל החומר ההלכתי בראשונים ובאחרונים בסוגיא זו לפני המעיין, והדברים מאירים ושמחים. יישר כוחו של הרב המחבר על הזריזות ועל זיכוי הרבים בכמות ובאיכות.








התקווה על הגבול. זיכרונות מארץ ישראל תרצ"ב, הרב מרדכי בורר; זיכרונות מגיילינגן (גרמניה) 1933-1938, הרבנית בת שבע בורר. עורך: שמחה גרשון בורר. מודיעין עילית, תשע"ו. 237 עמ'. (mzm5764@gmail.com)
הרב בורר היה אישיות מיוחדת, מרבני גרמניה הצדיקים והתמימים שהנהיגו את עדותיהם בשיטת 'תורה עם דרך ארץ' עם הרבה אהבת תורה והרבה יראת שמים ואהבת הבריות ורצון לקדש את שמו בכל צעד ושעל. בחציו הראשון של הספר מובא יומן המתאר את מסעו של הרב בורר הצעיר בארץ ישראל בשנת תרצ"ב בתוך משלחת של רבנים ועסקני אגודת ישראל כדי לעמוד מקרוב על המצב בארץ הקודש, וחלקו השני של הספר עוסק בקורות משפחת בורר מנקודת ראותה של הרבנית, מעלות הנאצים ימ"ש לשלטון ועד שהצליחה המשפחה לעזוב את ארץ הדמים סמוך לפני פרוץ המלחמה, זמן קצר אחרי שהרב בורר זצ"ל נפטר במחנה הריכוז דכאו מרוב סבל וייסורים, ביום שבו היה אמור להשתחרר ולהתאחד עם משפחתו. יישר כוחם של הנינים שהוציאו לאור ספר נאה ומשובח מלגו ומלבר, שמתאר דברים כהווייתם באופן מרתק - חלקו הראשון מציג לנו איך נראתה הארץ ואיך נראה הישוב בה בשנת תרצ"ב בעיני מסתכל אובייקטיבי-אוהֵד מן החוץ (דרך אגב, כמה רבנים חשובים מוזכרים בביקור הזה, אך הרב קוק לא מוזכר במילה אחת! האם זה מבטא את יחסם של רבני אגודת ישראל אל הראי"ה בשנת תרצ"ב, או שהרב קוק לא שהה בתקופה זו בירושלים?), וחציו השני מאפשר לנו להציץ לחייהם של רב ורבנית בתוך קהילה יהודית-גרמנית קטנה-יחסית בימים הקשים שלפני פרוץ מלחה"ע, חיים הספוגים הקפדה במצוות ועזרה לזולת ומסירות נפש אמיתית והפצת תורה וגמילות חסדים לחיים ולמתים. בהמשך הובאו כמה דרשות וחידושים, שרידים לדברי התורה שמסר הרב בורר בקהילתו. הספר מלוּוה במבוא ובמפות ובמפתחות מפורטים.








חמישה חומשי תורה עם אוצר מפרשי התורה. ספר בראשית, כרך ראשון. ירושלים, מכון ירושלים, תשע"ו. 705 עמ'. (02-6510627)
סדרת ספרי 'אוצר מפרשי התלמוד' בכריכה הירוקה כבר מצאה את מקומה ב'מזרח' של כל בית מדרש שמתקיים בו לימוד גמרא עיוני, וכל כרך חדש הכולל לקט מתומצת של פירושים של ראשונים ואחרונים לפי סדר הדפים, מהספרים שעל המסכת וגם מספרי השו"ת והעיון והפסק שלא היה עולה על הדעת להגיע אליהם בלימוד סוגיא מסוימת זו, בחלוקה מושכלת בין גוף הספר לבין המקורות וההרחבות בהערות שלמטה, מתקבל בזרועות פתוחות, עד שאינו דומה לימוד מסכת שיש עליה 'אוצר מפרשי התלמוד' ללימוד מסכת שעדיין לא הגיעו אליה אנשי המפעל העצום הזה. בעוד מפעל 'אוצר מפרשי התלמוד' ממשיך לנבוע, יזמו ראשי מכון ירושלים מפעל מקביל על התורה, ולפנינו מונח פרי ביכוריו - כרך ובו תרכיז של כל דברי המפרשים, חז"ל ראשונים ואחרונים, כסדר פסוקי החצי הראשון של ספר בראשית. עשרות עורכים ומבקרים ומסייעים שונים עסקו בהכנת הכרך הזה והכרכים הבאים שיצאו לאור בשנים הקרובות, כאשר מראש הם הגבילו את עצמם לפירושים העוסקים בפשוטו של מקרא, למרות שגם מונח זה אינו מוגדר בחדות, ומשאיר מרחב רחב של שיקול דעת לעורכים מה ואיך להכניס לאוצרם-אוצרנו. לקט הפירושים הזה אמור להסיר כל קושי או אי הבנה בפסוקים, והוא אינו כולל דרושים ורמזים, פרפראות ופלפולים, דברי חסידות ומוסר הנלמדים מהפסוקים, גימטריאות ומשלים וכו'. במקומות הרבים שנמצאים בהם כמה פירושים סודרו הדברים לפי סדר דורות בעלי הפירושים ועל פי קרבת הפירושים לפשט, לפי שיקולם העדין והמקצועי של העורכים. הספר כולל את נוסח התורה והתרגום ופירוש רש"י, מתחתם בכל עמוד עשרות פסקאות ובהן הערות ופירושים מתומצתים לפי סדר הפסוקים, והפנייה להערות שוליים ובהן מקורות והסברים והרחבות וציונים והפניות, ממש כמעשה 'אוצר מפרשי התלמוד', עם תועלת אופטימלית ללומד. נוספו גם נספחים שבהם ביאורים וטבלאות המסכמים פרשות רחבות בחציו הראשון של ספר בראשית, כמו למשל מאורעות ותאריכי המבול לפי הדעות השונות, עשרת הניסיונות שנתנסה בהם אאע"ה ועוד. מסיים את הכרך מפתח מפורט למאות הרבות של הספרים שבהם השתמשו עורכי הספר, ובו יש לתקן כמה ערכים: את ספר יוסיפון (בניגוד לקדמוניות היהודים ועוד) לא כתב יוסף בן מתתיהו, יש לאחד את הערכים רדב"ז (שו"ת) ורדב"ז (רמב"ם), וחלוקת התואר 'רבינו' לראשונים ו'ר' ' לאחרונים אינה תמיד עקבית. בס"ה מדובר ביצירת ענק, כעשרה כרכים שיפארו בעוד שנים ספורות כל ספריה תורנית רצינית בארץ ובעולם. יישר כוחם של מנהלי מכון ירושלים, בניו של מייסדו הבלתי נשכח ורב הפעלים רבי יוסף בוקסבוים זצ"ל, על מפעל האדירים החדש שנטלו על עצמם.








קצות דרכיו. התבוננות עמוקה בקצות דרכי ה'. דוד יהודה בורשטין. ירושלים, תשע"ה. קפח עמ'. (02-5389371)
י"א פרקים העוסקים בהתבוננות בדרכי ה' בעולם ובקשר בין עם ישראל לריבונו של עולם, ביחס בין ברית המילה לארץ ישראל, בגישה האופטימית שהיא חלק בסיסי מאמונתו של כל ירא ה', ביראת ה' הכוללת אמונה שלמה בדיוק האלוקי בשכר ועונש, בחובת אמירת האמת בכל תנאי וגם ביחס לגויים, בדרך למציאת חן בעיני אלוקים ואדם ועוד ועוד. הרב בורשטין משמש כראש כולל בירושלים ובבית שמש (הוא אחיו של הרב מנחם, ראש מכון פוע"ה), ועיקר עיסוקו בעיון הלמדני וההלכתי; אך הוא לא משך את ידו מעיסוק בשילוב שבין הבנת המציאות ועיון בדרכי האגדה, ודרך זה בהוספת אהבת תורה ויראת שמים. ה'מאמר' האחרון עוסק בדרגות השונות של הברואים. המחבר מוכיח שהישמעאלים הם הקרובים ביותר לעם ישראל בין העמים; ואכן קיים אבסורד היסטורי בכך שדווקא מייחדי ה' בין הגויים הם כיום אויבינו בנפש, והקרובים אלינו מאומות העולם הם דווקא נוצרים עובדי ע"ז. אמנם מצד שני רק על הישמעאלים נאמר שהקב"ה מצטער על כך שבראם, ולדעת המחבר עיקר חטאם הוא שהם נושאים את שם ה' לשוא כשהם רוצחים ומזיקים ופוגעים בעם ישראל כאילו בשם ה', ואין חילול השם גדול מזה...








אברהם, סיפורו של מסע. יונתן גרוסמן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 566 עמ'. (info@ybook.co.il)
ד"ר יונתן גרוסמן הוא מרצה לתנ"ך בבית מורשה בירושלים, במחלקה לתנ"ך בבר אילן וגם במכון הרצוג שעל-יד ישיבת הר עציון. דמותו של אברהם אבינו עליו השלום עמדה במרכז עיוניו במשך שנים, ומשיעוריו ומחקריו הרבים יצא לאור ספר זה, שבו דמותו של אברהם בולטת כמנהיג כריזמטי צייתן לאלוקיו, כמהפכן שהמוסר דגלו, אישיות בעלת צדדים בולטים שכאילו סותרים זה את זה – ולא כן. כדרכם של אנשי תנ"ך באקדמיה, ה'חומר' שהוא הבסיס לדיונים ולמהלכים המרתקים-לעיתים כולל לא רק את מדרשי חז"ל וביאורי הפרשנים הראשונים וחלק מהאחרונים – אלא גם את ספריהם של עשרות חוקרי מקרא, בני ברית ושאינם בני ברית, מדורנו ומהדורות הקודמים, ולא תמיד ניכר שוע לפני דל... לעיתים קשה להבדיל בין בירור והשוואה בין שני מדרשים קדומים סותרים-לכאורה שעושה המחבר – לבין ניתוח והשוואה דומים שהוא עושה בין דעת אחד ממבקרי המקרא הקיצוניים לבין דעה שמובאת בספרו של אחד מגדולי ישראל, ולקיבה תורנית מאוד קשה לעכל גישה זו. אמנם לא מצאתי בספר הצעות לשינוי כתיב הפסוק מנוסח המסורה, אחת השיטות המקובלות באקדמיה לפתרון בעיות פשט, בזה כנראה שלא נגעה ידו של המחבר. אבל בעמ' 386 נידונה ברצינות ובלי הסתייגות הצעתו 'המעניינת' של החוקר הגרמני גונקל לקרוא בפסוק 'תשב הנערה אתנו ימים או עשור' לא יָמִים אלא יֹמַיִם, בניגוד לניקוד המקובל בנוסח המסורה, ולמרות שאין דרך המקרא להשתמש בביטוי 'עשור' לציון עשר ימים, כדי לעקוף את הקושי הידוע בפשט הכתוב הזה; וכן לא ייעשה.








אמונת עתיך. כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל. עורך: הרב יואל פרידמן. גיליון 114, טבת תשע"ז. שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ז. 156 עמ'. (08-6847325)
עשרות מאמרים ומחקרים ותשובות קצרות ותגובות לגיליונות הקודמים ממלאים חוברת זו על גדותיה. 'מכון התורה והארץ' העוסק בחקלאות על פי ההלכה השכיל ליצור שיתוף פעולה תורני-ספרותי בין רבים מהמכונים היישומיים השונים הפועלים בארצנו (פוע"ה, צומ"ת, כת"ר, משפטי ארץ, משפט לעם, כושרות, מכון המקדש, מכון שלזינגר והליכות עם ישראל), והתוצאה מרתקת. כמה דוגמאות על קצה המזלג: נידון היתר טיפול בשבת בתולעים הפוגעים בבעלי חיים, איך זוכים בתביעה נגד מוסד חינוכי על ביטול משרה, על רחם מלאכותי וייחוס הוולד, נתינת מעשר לאשת לוי ובת לוי, עוד בעניין הנפח ההלכתי של הזית בעקבות גילוי זיתי ענק (20 סמ"ק ויותר!) באיי הים התיכון, בירור כמה אחוזים מותר לארגון צדקה לתת למתרימים בשכרם, בעיות הלכתיות בחתימה על התחייבות ממונית עתידית, האם מתקיימת מצות נתינת מחצית השקל בהעברה בנקאית, עוד על חיישנים אלקטרוניים בשבת, על מניעת הריון בבני זוג שעדיין לא קיימו מצות פריה ורביה, ועוד רבים-רבים. בסוף החוברת מוצגים שלושה דפי עמדה של פורום 'חותם', שחותמו על המערכות הציבוריות מתחיל להיות ניכר: הראשון על הצורך בכללים אחידים במתן תעודות הכשר, השני על הצורך לנסח מחדש את הצעת החוק 'הורים וילדיהם' שמנסה לשנות סדרי בראשית ביחסים המשפחתיים, והשלישי על הגבלת פעילות עורכי הדין בניסיונות גישור לקראת גירושין. כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.








מנחת יהודה. מאת הרב המקובל רבי יהודה בן חנין. פירוש לספרים יהושע שופטים ושמואל. ההדיר: שלמה מתתיהו לוונטהל. ירושלים, תשע"ו. 512 עמ'. (02-6287221)
ר"י בן חנין חי לפני ארבע מאות שנה במרוקו, והיה גדול בנגלה ובנסתר. בחייו לא זכה להדפיס את ספריו (לא היו בתי דפוס בכל צפו"א), אך את ספרו על ספר המצוות להרמב"ם 'עץ החיים' הדפיסו כמה מחכמי אלג'יר לאחר כמאתיים שנה (ליוורנו תקמ"ג), וציטוטים מתוך ספריו בפרשנות ובקבלה נותרו מפוזרים בספרים שונים בדפוס ובכת"י. הרב לוונטהל, ת"ח מתושבי העיר העתיקה בירושלים, כבר התמחה בהוצאה לאור של כתבי קדמונים (ובהם גם פירוש על ביאור הגר"א על חלקים משו"ע). בספר זה עשה במו ידיו את כל המלאכה מהמסד ועד הטפחות – זיהוי כתה"י ומחברו, מחקר ביבליוגרפי והיסטורי על המחבר וחיבוריו, ועיקר המלאכה שיש בה הרבה חכמה – העתקת כתה"י בדקדוק עם תיקונים וציונים, הוספת קטעים מכת"י אחרים, ביאור, מבוא מקיף ועוד. הספר כולל פירוש על כמה מספרי המקרא (רק חלקם נמצאים בכרך זה), ויש בו לכל אורכו פירוש פשטני בשם 'שמן' ופירוש קבלי קצר יחסית בשם 'קטרת'. כך למשל על הפסוק (שמ"א ראש פרק ח) 'ויהי כי זקן שמואל' על בני שמואל שהיו שופטים בבאר שבע, כותב ר"י חנין בצד הפשט שלמרות שהם התגוררו בקצה ארץ ישראל היו כל ישראל הולכים אליהם למשפט, ובפירוש 'קטרת' על פי הקבלה הוא מעיר שבאר שבע 'היא בתשבע אם שלמה, רמז כי לא זכו במקום אביהם כי אם בעלמא דסיהרא, באילנא דעץ הדעת טוב ורע'. והמבין יבין... יישר כוחו של המהדיר המוכשר והדייקן שמחיה מתים (=המחבר וגם החיבור) בשקידה ובמאמץ.








קובץ בית אהרן וישראל. מאסף מרכזי לתורה והלכה לחכמי ורבני הישיבות והכוללים של מוסדות סטאלין קארלין בארץ ובתפוצות. שנה לב גליון ג [קפט], שבט-אדר תשע"ז. קצא עמ'. (02-5370106)
למרות שבכותרת כתוב שכתב העת הזה מיועד לתורת חכמי חסידות קרלין-סטולין – למעשה מפרסמים על דפיו ת"ח חשובים ואברכים למדנים מכל הגוונים את מיטב חידושיהם ההלכתיים. מדור ה'גנוזות' מביא מתורתם של גדולי הדורות מכתבי יד בתוספת ביוגרפיה קצרה, והמדורים 'חידושי תורה' ו'בירורי הלכה' מציגים מאמרים חשובים, חלקם מעניינים ומקיפים כאחד. כך למשל הרב דוד בריזל, חסיד קרלין המשמש כראש כולל במודיעין עילית, מחבר הספר החשוב 'משפט המזיק', כותב מאמר מקיף ומרתק על האפשרות לפתור את הבעיה של העתקת דיסקים והורדת תוכנות ושירים מהרשת, שהרבה מקילים בה בגלל הספק הקיים בעניין 'קניין רוחני' בהלכה. הוא מציע, וזה בוודאי עשוי להיות יעיל בציבור הדתי והחרדי ולא רק, שבעלי התכנים המופצים בדיסקים וברשת, שירים ותוכנות וכל תוכן אחר, יגדירו מראש שהחומר מועבר לרשות ציבור לצורך העתקה - עבור סכום מסוים, וכך אין מדובר כבר כלל על 'רכישת קניין רוחני' - אלא על הנאה מפעילות של אדם שנעשתה על מנת להרוויח, כמו פעולות שדכנות ותיווך למשל, שלדעת הפוסקים מחייבות תשלום גם אם הנהנה מהן לא ביקש אותן כלל; אם למעשה הוא נהנה, והפעולה נעשתה תמורת תשלום, קיימת לפניו האפשרות שלא ליהנות (=לבטל את השידוך או את העיסקה), אך אם הוא מתכוון ליהנות הוא חייב לשלם תשלום מלא למתווך-שדכן, וכך גם יהיה בהפצת תוכנות ושירים בדיסקים וברשת. הוא מאריך להוכיח את הרעיון המבריק שלו, מציג מראש התנגדויות וסברות שכנגד ודוחה אותן אחת לאחת, ואף טורח להביא הסכמה של הגאון רז"נ גולדברג שליט"א לפתרון המיוחד הזה. ממש 'חשיבה מחוץ לקופסא'! עוד נידון בחוברת השפעת המס על הדירה השלישית הצפוי להיקבע בקרוב על היחסים בין השוכר למשכיר, וגם מובאות הוכחות לכך שאצל הקדמונים הכינוי 'נכד' נאמר גם על אחיין, ותיארתי רק מעט מהעושר הצפון בחוברת מלאה וגדושה, מכובדת ומכבדת, של כתב עת חשוב זה.








מגדל חננאל. על הלכות מקוואות וטבילת כלים. חננאל שלוסברג. רבבה, תשע"ד. קצב עמ'. (hananelsh@gmail.com)
הרבה ספרי קיצורים וסיכומים קיימים על הלכות נידה, ומעטים יחסית על הלכות טבילה. סימן רא בשו"ע יו"ד דן ב-75 [!] סעיפיו בכל פרטי בניית מקוה טהרה והטבילה בו, כאשר רוב ההלכות בנויות על המשנה והתוספתא ועל סוגיות מפוזרות בתלמוד, והפירושים השונים לעיתים מקצה לקצה מקשים מאוד על ההגעה להלכה ברורה ומשנה ברורה. המחבר, תלמיד ותיק בכולל 'רצון יהודה' בפ"ת, סיכם וסידר את ההלכות בשפה ברורה מהסוגיות ופירושי הראשונים עבור דרך הבית יוסף והשו"ע ונושאי כליו ועד לגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, כולל תרשימים והצעות מעשיות במקום הדרוש, חכמה ומלאכה. כנספח הוא צירף את הלכות טבילת כלים המופיעות עוד קודם בסוף הלכות ע"ז, יו"ד סי' קכ, שחלקן הגדול משיק להלכות מקוואות – שהרי הטבלת הכלי הקנוי מגוי היא מעין מעשה של גיור, ואין לה כמעט קשר עם הלכות כשרות הכלי. המחבר מביא בין השאר (עמ' קעא-קעב) שיש שפסקו שכלים חשמליים, הפועלים כאשר הכבל החשמלי מחובר לשקע שבקיר, אינם צריכים טבילה, שכן תשמישם הוא דווקא כאשר הם מחוברים לקרקע, וציטט את הר"ש ואזנר זצ"ל שכינה סברא זו "הבל ורעות רוח". הוא מעיר (שם הע' 15) שהרבה כלים חשמליים כיום עשויים להיות בשימוש גם בעזרת חיבור למצבר נייד, ובהם קשה מאוד להקל גם על פי דעה זו. בהסכמתו (החמה!) לספר מציע מורנו ר' יעקב אריאל שליט"א פשרה, מסתברת מאוד: כלי חשמלי שאין דרך להזיזו ממקומו, ודרכו להיות מחובר תמיד לקיר בעזרת הכבל החשמלי, כגון מיקרוגל או מעבד מזון גדול וכד', ניתן להחשיבו כמחובר לקרקע, אך לא כן ברוב כלי החשמל הניידים. כמובן שהאפשרות להקל או להחמיר בזה תלויה הרבה במחלוקת האם טבילת כלים היא דאורייתא או דרבנן, ואכמ"ל.








אורות מן ההגדה. הגדה של פסח עם ביאורים ועיונים בהלכה ואגדה. יצחק צבי אושינסקי. ירושלים, תשע"ז. 220 עמ'. (02-6540106)
הרב אושינסקי שליט"א, מבוגריה המצוינים של ישיבת חברון שבירושלים, המשמש היום כאב ביה"ד הרבני של חיפה, חיבר כבר ספרים רבים בהלכה ואגדה. ספר חדש זה משלב בין שני תחומים אלו – עיונים והערות כסדר ההגדה, ונספח גדול ובו מאמרי עיון הלכתיים בענייני פסח, רובם כבר התפרסמו בעבר בקבצים שונים. על 'וירעו אותנו המצרים' מקשה המחבר את השאלה הידועה: מה הקשר בין זה לבין 'כמה שנאמר הבה נתחכמה לו' וכו'? ואם לצרות השיעבוד הכוונה – היה צריך לומר 'וירעו לנו'! והוא משיב (עמ' 54-55) שהפיכתם מבני חורין לעבדים היא הגורם העיקרי לירידת בני ישראל למ"ט שערי טומאה. מי שדעתו תלויה באחרים כבר אינו אדון לעצמו גם רוחנית. לכן בעצם כיבושינו לעבדים, עוד לפני השיעבוד עצמו, כבר הפכו אותנו המצרים ל'רעים'. ויש בכך לימוד לדורות על המדרון החלקלק שבו נמצאים 'עבדי הזמן' ו'עבדי הטכנולוגיה' ודומיהם עוד לפני שהעבדות הזאת פוגעת בהם באופן ישיר.




פירושי רש"י ורשב"ם על פרק ערבי פסחים. יוצאים לאור ע"פ כתבי יד ודפו"ר עם הערות, ציונים, ביאורים ונספחים, כולל בירורים ועיונים בהלכות קידוש, הבדלה וליל הסדר. על ידי עמיחי כנרתי. שעלבים, מכון שלמה אומן, תשע"ז. 18+רמ עמ'. (eso@etrog.net.il)
'דבר בעתו מה טוב' – זה עתה (פורים תשע"ז) יצא מבית הדפוס ספר שעשוי להועיל הרבה לכל לומדי מסכת פסחים והלכות ליל הסדר והמסתעף. הרב כנרתי, ר"מ בישיבת איתמר שבשומרון ומבכירי החוקרים במכון שלמה אומן, עמל במשך כשנתיים, לעיתים בשעות שאינן מן היום ולא מן הלילה, על חיבור שיעמיד על קרקע מוצקה את נוסח פירושי רש"י הקצרים ופירושי רשב"ם נכדו המכילים אותם ומאריכים הרבה יותר מהם על פרק חשוב זה, שכמעט כל הלכות ליל הסדר נמצאים בו, רוב הלכות קידוש והבדלה, ועוד סוגיות חשובות אחרות מעניין לעניין. אחרי הבהרת הנוסח על פי הדפוסים הישנים וכתבי היד, וציון ההבדלים בינם לבין הנוסח המקובל בדפוסים, והבהרת כל שינוי משמעותי, ובדרך כלל גם הכרעה מהו הנוסח 'הנכון' - מאיר הרב כנרתי בהערותיו את הסוגיא תוך השוואת שיטות רש"י ורשב"ם לשאר הראשונים, דיוקים בדבריהם, ובנוסף לקט מקיף מעשרות רבות של ספרי ראשונים ואחרונים על כל נקודה בעשרים ושנים דפי הפרק תוך דקדוק בדבריהם, עבודה מושלמת. המהדיר הקפיד להשאיר על הדף עצמו נפח סביר של הערות, ובכל מקום שהתארכו הדברים הוא העביר אותם לנספחים בסוף הספר – ארבעים וכמה עמודים מלאים וגדושים בכל ענייני הפרק, כולל חידושים רבים בהלכות ליל הסדר, מפי ספרים וסופרים, בבקיאות ובחריפות, כשהוא מפנה אליהם נקודה אחרי נקודה מתוך ההערות שעל הדף. סייע לרב כנרתי לאורך כל הכנת הספר הרב אריאל אביני, אברך יקר מהעיר אלעד, שגם חותמו ניכר במקומות רבים בספר. לולא דמסתפינא הוה אמינא שזהו ספר חובה לכל לומד הלכות ליל הסדר בעיון, אבל מסתפי אנא...







גן בעדן. המקרא בעין הגאולוג. מיכה קליין. חיפה, מכללת שאנן, תשע"ז. 129 עמ'. (mklein@geo.haifa.ac.il)
לפני פחות משנתיים פרסם ד"ר קליין את חיבורו 'ארץ וימים - איש מדעֵי כדור הארץ קורא מקרא', ובו הוא הצליח להאיר את עיניהם של קוראיו, אחרי שכבר עשה זאת לתלמידיו הרבים, בסוגיות רבות הקשורות לכדור הארץ, לבריאת העולם, להבנת העולם בו אנו חיים, ולפתרון סתירות-לכאורה בין המסורת היהודית לבין מדעי הטבע, תוך התייחסות לדיונים בתנ"ך ובחז"ל בנושאים אלו. גם בספר זה הוא ממשיך להאיר עיניים בענייני מקרא הקשורים לגיאולוגיה, כמו הסבר נבואות בתנ"ך וסוגיות שלמות בתלמוד בעזרת הנתון הגיאולוגי-היסטורי שבימי המקרא היה המפרץ הפרסי ארוך יותר [צפונה] במאות קילומטרים (במקום הדלתא של שאט-אל-ערב הקיימת היום בצפון המפרץ והרבה מעבר לה), ושיתכן שבדיוק שם היה מקומו המקורי של גן העדן, כי אליו התנקזו ארבע נהרות גדולים – הפרת והחידקל, הפישון [לדעתו - נהר באטין בצפון ערב הסעודית שזרם צפונה-מזרחה והתייבש כבר לפני אלפי שנים], והגיחון שזרם דרומה מערבה [הוא נהר קארוּן], שכולם הקיפו חבל ארץ נפלא, שאחרי שגורש ממנו אדם הראשון היה ואיננו עוד... הוא מספר על מחצבי כדור הארץ ועל הימצאותם-או-לא בארץ ישראל לדורותיה (בעיקר ברזל ונחושת), על נדידת היבשות וההסבר שתופעה זו נותנת לתיבות ממעשה בראשית 'וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה', על סוגי הסלעים על פני כדור הארץ, על אבן הבניין שלמיטב הידוע היא הגדולה ביותר בעולם שמהווה חלק מהכותל המערבי (בתוך חפירות הכותל), וגם על מקום קבר רחל ולהבדיל על מקומות עתיקים של עבודה זרה בארץ ישראל. המחבר מרשה לעצמו, כדרכם של גיאולוגים, לדבר על תקופות של מיליוני ומיליארדי שנים שארכה בניית העולם שבו אנו חיים, כשהוא מקבל כפשוטם את דברי חז"ל שהקב"ה ברא עולמות והחריבן עד שבחר באדם הראשון, וכשיטת בעל 'תפארת ישראל' ואחרים. ספר מעשיר ביותר.








משגב לעִתות בצרה. ביאור אמוני ומחקרי לפרקי הראי"ה קוק ב'ישראל ותחייתו' בנושאי הנצרות והשואה. אלישָב אביחיל. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ו. 441 עמ'. (Elishav13@gmail.com)
הרב אביחיל הוא רב ומחנך שנטל על עצמו להבהיר עניין שפעם היה מובן מאליו אך הולך ומיטשטש – הקשר הישיר בין המסורת הנוצרית והאמונה ב'אותו האיש' לבין מאורעות השואה. מתוך ידע רב במקורות האגדה וההלכה והמחשבה היהודית כתלמידם של הרב צבי יהודה וגדולי תלמידיו, ולהבדיל מתוך מחקר מקיף בספרי הדת הנוצרית והמחקרים עליה, הוא מציג את נפתולי היחס הנוצרי ליהדות, כאשר הוא פותח בחידת השואה וגם מסיים בה – לדעתו השואה היא פרי הביאושים ההכרחי של הרעל הנוצרי שפשה בגלוי ובנסתר בכל שכבות עמי אירופה, גם באלו שבגלוי הסירו מעליהם את עול הדת הנוצרית. כבן להוריו, חוקר נדחי ישראל זצ"ל ומחנכת ניצולת שואה שתח', וכְאב לבנו הקדוש שגב פניאל הי"ד שהיה בין שמונת 'נסיכי האדם' שנהרגו לפני עשור בפיגוע במרכז הרב בעודם עוסקים בתורה, מצליח הרב אביחיל לשכנע שהרוח הרעה הנוצרית, המתנגדת באופן מהותי לגאולת ישראל ולתיקון העולם במלכות שדי, היא זו שמזינה עד היום את שנאת ישראל גם במערב וגם במזרח, אצל אויבינו בני עשו ובני ישמעאל. דווקא זיכרון הקשר הזה והאשמה הזו עשויים לגרום לצינון השנאה הבסיסית, התהומית, שקיימת בנצרות כלפי היהדות, גם אצל הקבוצות הנוצריות שכאילו חפצות ביקרנו ובהצלחתנו – כשאין זו אלא הטעייה בעלמא. כ"ג פרקים בספר, העוסקים בבירור חידת הגורמים הרוחניים לשואה אצלנו ואצלם להבדיל, ומתארים כיצד כבשה למעשה האנטישמיות את אירופה, את מלחמת התרבות שבין היהדות לנצרות והקשר בין ההגות הנאצית להגות הנוצרית, ביקורת המקרא הגרמנית ויסודה האנטישמי, ההיזון ההדדי בין מנהיגי הנאצים לבין מבצעי פקודותיהם, שתיקת העולם ויחסם של חסידי אומות העולם, ההשגחה האלוקית בשואה, מדינת ישראל והנצרות, הקשר בין האיסלם החדש והנצרות, ועוד ועוד. יש בספר שילוב של מחקר היסטורי תוך ניתוח אובייקטיבי של המקורות, גם 'שלהם', אולם בלי לנסות להציע מבט אובייקטיבי על האירועים בדורות האחרונים – שהרי איננו אובייקטיבים, הנרצח והרוצח אינם רואים את הדברים עין בעין... רק הערה אחת לסיום: היחס בספר לפעליו של הרש"ר הירש זצ"ל (עמ' 236 ואילך) לענ"ד אינו מדויק היסטורית ואינו הוגן עניינית. גם אם בבית המדרש של הראי"ה ראו ורואים באופן ביקורתי כמה מהנהגותיו והכרעותיו הציבוריות של הרב הירש, וזה לגיטימי – אין ספק שרשר"ה זצ"ל היה אדם גדול בענקים, הציל דורות של יהודים לתורה ולמצוות, והיחס כלפיו של מחבר בן זמננו, עם כל הכבוד וההערכה, לא יכול להיות כאל רב זוטר תועה-דרך בקהילה קטנה...








Textus. Studies of the Hebrew University Bible Project. Vol. XXVI. Jerusalem, 2016. 270 pp. (02-6586659
לא מדובר כאן בספר תורני, אלא בכתב עת אקדמאי-מקצועי המיועד לעוסקים בתנ"ך מן ההיבט ה'מדעי' בעולם כולו. כצפוי כמה מתשעת המאמרים שבו (כולם באנגלית) עוסקים בביקורת המקרא ה'ישנה', הגבוהה (מקורות הכתוב וכו') והנמוכה (שינויי גירסא מסוגים שונים), תחום שנמצא כמובן לגמרי מחוץ למחנה, והתועלת שבו לאנשי התורה היא כמעט אפסית ('כמעט' – כי לפעמים ניתן לדלות הערות נכונות וכיווני מחשבה באים-בחשבון גם מדברים שנכתבים בגישה פסולה לחלוטין, ואכמ"ל). אולם כמה מאמרים, בגיליון זה לפחות, שגם הם כתובים בסגנון מדעי ולא-תורני, הם בעלי ערך אמיתי. כך למשל ידידי פרופ' יוסי עופר מתאר בפרוטרוט חלק של דף מתוך החלק ה'אבוד' של כתר ארם צובא (מתוך שמות פרק ח) שהגיע לאחרונה בדרך-לא-דרך ל'יד יצחק בן צבי', ומראה כמה הילכתא גבירתא בענייני ניקוד ומסורה ניתן לדלות ממנו אחרי זיהוי כל אותיותיו וסימניו (חלקם רק בעזרת צילומי אינפרא-אדום). ידידי פרופ' יצחק פנקובר משווה לפרטי-פרטים בין הנוסח המקובל לבין נוסח מגילת אסתר מתקופת הראשונים (המאה הט"ו) שהגיעה לידיו, תוך שהוא פורשׂ לרווחה כדרכו כמה שאלות נוסח שכבר עסקו בהם קדמונים, כגון דרך כתיבת עשרת בני המן על פי הגרסאות השונות במסכת סופרים ומסורות עתיקות אחרות, ועוד ועוד. קבוצת חוקרים מתארת לפרטיה חלק מ'מגילה גנוזה' הכוללת חלקים מספר ויקרא שנמצאה במדבר יהודה ומתפרסמת כאן לראשונה, וחוקרת אחרת מתארת צמיד עתיק שבו פסוקי תנ"ך בתרגום יווני, מדייקת בנוסח התרגום ומגלה בו כמה גילויים חדשים. אין ח"ו לעולם התורה שום סיבה לחוש שחסר לו משהו עקב גישתו הלימודית-אמונית הבריאה והוותיקה מול עולם האקדמיה; אך לעיתים – כמו שכבר קורה בפועל אצל הרבה חוקרים תורניים – אפשר ללמוד משהו מהגישה המדעית-שיטתית המסודרת של המחקר האקדמאי המשובח (כשהוא מבוסס-עובדות ולא בנוי על רעיונות תוהו) וגם מדרך הצגתו באופן מסודר ושלם.








חלוקת התורה לפרקים. השתלשלות היסטורית והצעות תיקון. הרב נתן דוד רבינוביץ. ניו יארק, תשע"ו. סב עמ'. (1-347-309-8485)
ידוע כבר לרבים שחלוקת הפרקים בתנ"ך היא מעשה ידי כמרים נוצרים, ובעקבות הדפוסים הראשונים של התנ"ך היא השתרשה גם בעם ישראל. אפשר להתייחס לציוני הפרק והפסוק כמין כתובת בלבד חסרת משמעות ערכית, אך לפעמים חלוקת הפרקים אינה מתאימה לתוכן ואף מטעה. רנ"ד רבינוביץ מניו יורק, שכבר חיבר כמה ספרים בנושאים מגוונים, נכנס לעובי הקורה ומתאר את ההשתלשלות ההיסטורית של חלוקת הפרקים הנוצרית וגם מציע הצעות איך להמעיט את השימוש בה, ובעיקר דורש לבטל את המנהג המוטעה שבעל הקריאה עוצר לרגע בסוף פרק (בעיקר זה בולט בקריאת המגילות), כאשר אין לכך שום בסיס.







אוצר הגאונים, מסכת עבודה זרה. דברי רבותינו הגאונים מלוקטים מספרות הגאונים והראשונים ומגניזת קהיר. בעריכת הרב אליהו רחמים זייני. חיפה, ישיבת אור וישועה, תשע"ו. י+339 עמ'. (04-8121048)
רבי בנימין מנשה לוין חיבר את סדרת אוצר הגאונים, ונפטר באמצע מסכת ב"מ. הרב טויבש מציריך נטל עליו לסדר את אוצה"ג על מסכת סנהדרין, וכאן המלאכה נעצרה. לא פשוט ללקט מכל ספרות הקדמונים קטעים שאפשר לייחס אותם בוודאות לאחד מגאוני בבל בתקופה שלפני הראשונים, ולא קל תמיד להצביע להיכן שייך קטע זה או אחר. מלאכה זו דורשת חוכמה וחריצות ולמדנות ועקשנות, ולכן נותר עדיין הרבה לעשות בתחום זה. נקודה נוספת היא החידושים שקיימים בתקופתנו חדשים לבקרים בתורת הגאונים, קטעים מתגלים בגניזות ובכת"י עתיקים ומזוהים בתוך כתבי קדמונים ידועים, ולכן המהדיר מרגיש שאינו הולך על קרקע מוצקה. מכאן השבח הגדול המגיע לרב זייני, שנוסף לכל שאר פעליו הוא מצא זמן להשלים עבודה שהתחיל בצעירותו – לקט של דברי הגאונים כסדר התלמוד הבבלי מסכת ע"ז, עם מראה מקומות והפניות והערות והסברים ומפתחות ונספחים.








מן הגנזים. ספר שמיני. אסופת גנזים מתורתם של קדמונים, נדפסים לראשונה מתוך כתבי יד. עורך ראשי: הרב שלום הלל. מודיעין, אהבת שלום, תשע"ז. תכב עמ'. (shh2@neto.bezeqint.net)
עוד אוצר בלום מתגלה בקובץ המהודר הזה, שבו תשעה פרקים גדולים וקטנים. הפרק הראשון עוסק בסדרת תשובות של גדולי חכמי צפון אפריקה בין השנים תט"ו-ת"ק שדנו ושבו ודנו בענייני חזקת מצוות וחזקת רבנות, וכוללת מנהגים והנהגות שונות שנהגו בערי צפון אפריקה בנידונים אלו. עוד פרק עוסק בחילופי שו"ת בין מרן הבן-איש-חי לבין ר"א מני בענייני נגלה ובעיקר בענייני נסתר, פרק אחר מציג קבוצת אגרות וכתבי שליחות ותקנות והסכמות ועוד ועוד, הכל בההדרה למדנית ומקצועית נקיה וברורה. קבצי 'מן הגנזים' הופכים לאבן יסוד בשמירת דברי קדמונים ובהעלתם מתהום הנשייה, ותודת כל בית ישראל ניתנת לכל העוסקים במלאכה.








קדושת הארץ. אוצר דינים ומנהגים בהלכות כלאי הכרם, כלאי זרעים וכלאי אילן. דוד טהרני. ביתר עילית, תשע"ז. קפח עמ'. (t0504119007@gmail.com)
אחרי שחיבר חמישה חלקים של ספר שו"ת הנקרא 'דברי דוד' ומספר ספרי הלכה נוספים, החליט הרב טהרני להיכנס לעובי הקורה של דיני כלאיים, שפרטיהם מרובים ויודעיהם מעטים. בשפה ברורה ונעימה, מפי סופרים וספרים ובסדר מופתי, מבוארים ומפורטים בי"ח פרקים כל הלכות כלאיים לפרטי פרטיהם, ונוספו עליהם בספר פרקי עיון – י"ז ביאורים ארוכים, וכן קיצור הלכות מנוקד, טבלה עם שמות של עשרות עצי פרי ותיאור מצבם ביחס לדיני הרכבה ועוד. מלאכה מושלמת וחשובה.










בסוכות תשבו. מבחר משיעורי 'עולמות' בעניני מצות הישיבה בסוכה. הרב יעקב זילברליכט. בני ברק, עולמות, תשע"ו. פו עמ'. (03-6701171)
בכל שבוע יוצא לאור שיעור הלכתי-אקטואלי, עם מקורות והפניות ושאלות מנחות, של תוכנית 'עולמות', שמשתמשיה פרושים על פני כל העולם היהודי. בחוברת זו נאספו סוגיות נבחרות במסכת סוכה על פי עקרונות שיעורי 'עולמות', בענייני עוסק במצוה, מצטער, טיול בסוכות, סוכה גזולה וברכת לישב בסוכה, שהם חלק מלמעלה מ-400 השיעורים הנמצאים במאגר השיעורים באתר 'עולמות' (www.olamot.net) לשימוש חופשי של המעוניינים. המיוחד בחוברת זו הוא שהיא כוללת שיעורים כסדר המסכת, בכל שיעור נלמדים מקורות העניין הנלמד, עיון נוסף בספרי המפרשים והפוסקים בסוגיא, ופסיקת ההלכה, כאשר הלימוד עצמי – אך מלוּוֶה בהכוונת דפי הלימוד הערוכים באופן דידקטי ומושך. החוברות מיועדות לכל מעוניין, אך מתאימות במיוחד לבוגרי ישיבות שיש להם בסיס לימודי מספיק – אך בלי עידוד ודחיפה ופיתוי-לימודי קשה להם לפעמים להעמיק בסוגיא לעצמם. עוד מפעל תורני מיוזמותיו המיוחדות של ר' צבי רייזמן, שידיו פתוחות לכל רעיון של הרבצת תורה ברבים.

[הקיק]

ספר התרומה לרבנו ברוך ב"ר יצחק. הלכות חלה והלכות ארץ ישראל. עם תשלומי תרומה ולעזי התרומה, עם שינויי נוסחאות, מקורות וביאורים ומבוא מקיף. הרב יואל פרידמן. שבי דרום – כפר דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 272 עמ'. (08-6847325)
רבי ברוך ב"ר יצחק היה מראשוני בעלי התוספות, והוא מפורסם על שם ספרו ההלכתי הגדול 'התרומה' (להבדיל מ'ספר התרומות' מאת רבי שמואל הסרדי מחכמי ספרד). הרב יואל פרידמן, מראשי מכון התורה והארץ, התבקש בזמנו לההדיר מחדש את 'הלכות ארץ ישראל' של ספר התרומה, ומאז נשאב לעבודת מחקר תורנית זו, והקדיש לה חלק ניכר מזמנו. בספר זה נשלם החלק הראשון של עבודתו, והוא כולל מבוא מקיף לספר התרומה, הלכות חלה והלכות ארץ ישראל בההדרה חדשה ומתוקנת, מדור בשם 'תשלומי התרומה' – השלמות של פסקאות מכתבי יד שמסיבות שונות נשמטו בדפוסים המקובלים, ו'לעזי תרומה' – פירוש המילים הרבות בצרפתית עתיקה המפוזרות בספר. ברכות למהדיר על חלק זה ועל החלקים שיבואו.







כי אחיך הוא. שלום, אחדות ואהבת ישראל בפרשת השבוע. גד מכטה. מעלה אדומים, תשע"ו. 228 עמ'. (gamgam92@gmail.com)
לקט של דברי גדולי ישראל על חשיבות השלום, האחדות ואהבת ישראל לפי סדר פרשות השבוע. המחבר, ר"מ בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים, מעלה מכל פרשה אוצרות של חינוך ואמונה, הכוללים יסודות בלימוד זכות ואהבת חינם ואהבת ה' והרצון להיטיב ועוד ועוד, ששילובם יחד יקרב את הגאולה השלמה שלה אנו מייחלים. בפרשת 'אמור' מביא המחבר את המדרש שמוצא בכל אחד מארבעת המינים בלולב דימוי לבני אדם בעלי אופי פרטי וציבורי מסוים, והוא מדגיש את הסיום של המדרש: 'יוקשרו כולם אגודה אחת ויהיו מכפרין אלו על אלו' – בכל קבוצה יש מה לחזק ומה לשפר, והקישור ההדדי יביא את העם כולו למצבו האידיאלי.








טוב להודות. ליום העצמאות ויום ירושלים. פסקי הלכות, שיעורים ודרשות ממשנתם של מרן הראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, ומהגאון הרב שמואל אליהו שליט"א. עם הגדת 'טוב להודות', הליכות היום, סדר ההודאה בתפילה ועוד. העורך: הרב משה עמיאל. אבני חפץ, תשע"ו. 741 עמ'. (veahavta10@gmail.com)
הרבה השתדל האב רבנו הגר"מ אליהו זצ"ל, והרבה משתדל בנו הרב שמואל אליהו שליט"א, שבעלי הנס יכירו בניסם, שכל יושבי תבל ידעו להעריך את המתנות הטובות שנתן ה' לנו בהקמת המדינה וקיבוץ הגלויות והניצחון במלחמות והתפתחות עולם התורה ועוד ועוד. לא תמיד הדברים האלו מובנים מאליהם, ונותרו הרבה עיניים שצריכים לפקוח והרבה אוזניים שצריך לפתוח והרבה לבבות שצריך לחזק כדי שהדברים האלו יהיו חלק מובן מאליו מחיינו ותפילותינו, ובעיקר במועדי אייר שעוד יש לצקת בהם תוכן. הלקט הגדול הזה שבספר בלול מכל טוב – פסקי הלכה ונוסחי תפילות ודרשות חיזוק ודברי הלל ומקורות בענייני ארץ ישראל ויישובה.








היציאה מהשטעטל. רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית. יצחק גייגר. אלון שבות, מכללת הרצוג - תבונות, תשע"ו. 536 עמ'. (02-9937333(
לקראת כל יום עצמאות מתעורר מחדש הדיון על היחס הראוי כלפי מדינתנו. ניתן להבחין שתחת המכנה המשותף הרחב מאוד של שומרי התורה (שאינם שייכים לציבור החרדי) שוכנות כמה קבוצות, שלעיתים ההבדל האידיאולוגי שביניהן משמעותי ביותר גם ביחס לנקודה זו, עד לפיצול מוסדות ולקרע אישי בין רבנים יוצאי אותו בית מדרש ועוד. ד"ר גייגר הוא מורה ותיק לאזרחות, שלא דואג רק 'להעביר את החומר' במוסדות בהם הוא מלמד - אלא נכנס לעובי הקורה, מגדיר ומחדש ופועל וכותב וחוקר את התחומים השונים שבמקצוע חשוב זה, ובעיקר את ההגות והמעש של הקבוצות השונות הדתיות-לאומיות ביחסן למדינה. הוא מחלק את רבני הציבור הדתי לאומי לחמש קבוצות - זרם תורני-לאומי (גישת 'תקומה'; לעיתים הוא קורא לקבוצה הזו הזרם הממלכתי-לעומתי), זרם ממלכתי מרכזי של רבני ישיבת מרכז הרב ובנותיה, זרם 'ממלכתי מועצם' של ישיבות 'הקו', זרם 'המדינה הלא-מקודשת' שנוטים אליו חלק מרבני ישיבת הר עציון ועוד, וזרם ממלכתי רוחני-חסידי שביטא את דרכו הרב שג"ר זצ"ל. בין אם זה מוצא חן בעיניהם ובין אם לא - את תלמידי הרב גינצבורג ('עוד יוסף חי', יצהר) מכאן והרב טל ('תורת החיים', יד בנימין) מכאן לא מחשיב המחבר כלל כשייכים לזרם הדתי-לאומי, ודעותיהם מוזכרות בספר הגדול הזה רק בשוליים. המחבר לא קובע מסמרות משלו בענייני השקפות עולם, אלא מציג באופן מחקרי-אך-קריא את החומר העיוני והרעיוני וההיסטורי הקשור לקבוצות אלו על גלגוליהן במשך כשבעים שנה, מהשנים הסמוכות לקום המדינה ועד שנת תשע"ב. הערות השוליים הרחבות והמועילות והמפתחות המפורטים יפנו כל מעיין לנושאים החשובים לו.








ספר ציוני הלכה. הלכות אבלות. פסקי הלכה ושיעורים מפי מרן רבינו יוסף שלום אלישיב זצוק"ל בתוספת ביאורים והערות. הרב בן ציון הכהן קוק. ירושלים, מכון ציוני הלכה, תשע"ו. 9+תשכב עמ'. (ko@vmail.co.il)
קרוב לעשרים שנה היה הרב בן ציון קוק, בנו של רבי שלמה הכהן קוק זצ"ל שהיה רבה של רחובות ונהרג בתאונת רכבת לפני כארבעים שנה, מתלמידיו הקרובים של הרב אלישיב זצ"ל, והוא כבר הספיק להוציא לאור כמה ספרים בהלכה ובעיון מתורתו. ספר מקיף זה על הלכות אבלות ומה שסביבן (הזכרת נשמות, ענייני סכנה ועוד) ב-41 פרקים ועם מפתחות מפורטים מחיה את דמותו של הגריש"א זצ"ל, מפני שתשובות ותגובות והערות רבות שלו מובאות בלשונו ובסגנונו, ועליהן נוספו הרחבות ומקורות והפניות של הרב ב"צ קוק עצמו. בהקדמה מספר המחבר שפעם העירה הרבנית אלישיב זצ"ל שבקרוב יבוא המשיח וכבר לא יהיה צורך בהלכות אבלות, אך הרב זצ"ל השיב לה שהיא טועה - שנים רבות אחרי ביאת המשיח ובניין בית המקדש העולם עוד ימשיך לנהוג כמנהגו, ורק אחרי דורות רבים נגיע לתקופת אחרית הימים ותחיית המתים...









בן שלוש-עשרה למצוות. הדרכה לנער החוגג בר-מצווה. אהרון בק. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 342 עמ'. (077-3211048)
ספר הדרכה הלכתי לבר המצווה הפונה אליו בגוף שני בסגנון ישיר ובהיר, המשך טבעי לספר 'בת-מצוות' המיועד לנערות. המחבר, ר"מ בישיבת ההסדר בראשון לציון, מנסה לתאר בפירוט – אך לא בהרחבה יתירה, בסגנון עכשווי עם דוגמאות מעשיות ומציאותיות, תוך הדגשת העיקר והטפל ומהי הלכה ומהו מנהג, את עולם ההלכה המקיף אותנו, בארבעה שערים – הלכות שבכל יום, הלכות שונות (כשרות, בין אדם לחברו ועוד), שבת, וחגים ומועדים. במקום של חילוקי דעות נוהג המחבר להביא דעה אחת, המרכזית בעיניו בנושא, והדעות הנוספות מוצגות בהערות שבסוף הספר. בתוך הטקסט מובאות ב'חלונות' שאלות אקטואליות ותשובות עליהן. את הכל עשה יפה בעתו.












משפט המזיק. דיני אדם המזיק. פסקי הלכות בשים לב להיזקות השכיחים בזמנינו, ודיני מזיק בגרמא וגרמי ועוד. מאת דוד בריזל. מודיעין עילית, תשע"ו. 2 כרכים. (08-9298027)
כולם מכירים את 'ארבע אבות הנזיקין', אבל המזיק העיקרי היום הוא האדם. מתי ואיך מתחייב האדם על נזקים שהזיק? אינסוף שאלות מעשיות קיימות בשטח זה, בעיקר כאשר האמצעים הטכנולוגיים של ימינו מנתקים במידה מסוימת את האדם מתוצאות פעולותיו. מתי אדם נחשב אנוס ומתי שוגג? על איזה אונס פטור האדם המזיק? מהן הגבולות המעשיים בין 'גרמא' ל'גרמי'? מתי בעל מלאכה שקלקל חייב ומתי הוא פטור? אילו תאונות דרכים נחשבות 'אדם המזיק' ובאיזה מקרים הנהג פטור? בספר גדול זה נמצאת עבודה נפלאה מאוד של ליקוט וסידור ההלכות המסובכות של אדם המזיק מסוגיות התלמוד ודעות הראשונים ועד לתשובות חכמי דורנו, כאשר הכרך הראשון כולל בעיקר פסקי הלכה והחלק השני בירורים למדניים. מפתח בסוף הכרך הראשון יוביל את המעיין לתשובות מנומקות לכל הספיקות בנושא זה.











[b][/b]
תלמוד בבלי. בבא קמא. גמרא לעם. מהדורת צבי. עורך ראשי: הרב שמואל אלקסלסי. 271 עמ'. (1700-551176)
מדובר על פרויקט שלם שבא לסייע בעיקר למתחילים בלימוד הגמרא, אבל גם ותיקים עשויים להפיק ממנו תועלת רבה. הרב שמואל אלקסלסי, בן קיבוץ שעלבים ועתה רב חב"דניק וגם איש הייטק, עם צוות שלם של עורכים ומגיהים וגרפיקאים, מתכוון 'לרדוף' אחרי הדף היומי עם גמרא מיוחדת, שבה לצד כל עמוד מקובל נמצא עמוד המחולק לשלושה טורים – טור אמצעי שבו ממוסגרים בצבעים שונים משפט או פיסקה מהגמרא מנוקדים ומפוסקים, כשפיסקה זו, לעיתים בת מילים ספורות, מוגדרת בטור הימני באחת ההגדרות של 'מרכיב הסוגיא' וצבועה בצבע מתאים בהתאם לכך – שאלה, קושיא, ראיה, דחייה (ראשונה, שניה וכו'), מסקנה, קביעה וכו' וכו', עם הדגשה לאיזה שלב בסוגיא מתאים כל קטע. בטור השמאלי נמצא תרגום מדוקדק מילולי ותוכני של הגמרא, כשדקדוק זה מביא לא-פעם לחידושים למדניים שנעלמים לעיתים מהלומד בלימוד הרגיל. הגישה ה'הייטקית' סייעה לעורכים להתייחס אל הלוגיקה שבגמרא באופן מושכל וסיסטמתי, בדרך שעשויה ליישר הרבה הדורים ללומדים ברמותיהם השונות.











אתר "פסקים" psakim.org
אחד התחומים הבעייתיים במדינת ישראל הוא המשפט החילוני. עדיין לא זכינו להשבת שופטינו כראשונה ויועצינו כבתחילה. אולם קיימת בשנים האחרונות פריחה גדולה בכל מגזרי היהדות שומרת המצוות של בתי דין לממונות, כאשר יותר ויותר מתדיינים פונים אליהם ולא אל בתי המשפט כדי למצוא פתרון למחלוקות ממוניות מסוגים שונים. היום כמעט בכל ישוב קיימים הרכבים קבועים או מזדמנים של בתי דין לממונות, הרבה מהם פועלים תחת כנפי רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית". אתר "פסקים" מטרתו לאסוף את כל הפסקים של כל בתי הדין לממונות לסוגיהם ולפרסמם באופן נגיש ושווה לכל נפש. ליוזם האתר, הרב ברוך פז ממצפה יריחו, כאבה העובדה שמאות פסקי דין חשובים ומועילים נמצאים במגירות ובמחשבים ואינם חשופים לעיני העוסקים בתחום, כאשר פרסומם עשוי לגרום להפריה הדדית ולקביעת נורמות משותפות, ובכלל – 'כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם'... האתר 'פסקים' הוקם במסגרת אתר 'ישיבה' של מוסדות ישיבת בית אל ובסיוע ישיבת רמת השרון, ויש בו אפשרויות חיפוש לפי נושאים ולפי דיינים ולפי בתי דין ועוד. מאות פסקים כבר הוכנסו לאתר, אותם חיברו כמאה רבנים ודיינים מכשלושים בתי דין, וזוהי רק ההתחלה.

[הקיק]

תחת כנפי השכינה. ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות. יוגב כהן. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ו. 184 עמ'. (02-9709588)
הרב יוגב כהן, חתנו של הרב אליעזר מלמד, הכין ביאור חדש ומיוחד למגילת רות, הנובע מעומק פשט הפסוקים, המתבררים במבט אמוני. המילים אותם כתב הנביא הם הבסיס ובהן מדקדק המחבר מאוד, כאשר מישור הפשט וביאורי חז"ל הולכים זה לצד זה כשני קווים מקבילים שאינם נפגשים תמיד, אם כי מסורת חז"ל מבארת לנו מושגים וכיוונים המבררים את פשוטן של המילים. המהלך והרצף של עלילת הספר משולבים ומוסברים כפשוטם בגישה אמונית, והכל בסגנון ברור ופשוט ומרגש ומשכנע.







תורת עציון. פשטות מתחדשים בפרשיות השבוע. במדבר. עורכים: ראובן ציגלר, עזרא ביק ויונתן פיינטוך. ירושלים, ישיבת הר עציון וספרי מגיד-קורן, תשע"ו. 493 עמ'. (02-6330530)
כרך זה משלים את הסדרה 'תורת עציון' על חמישה חומשי תורה. הוא כולל עשרות פרקי פירוש מאת י"ד כותבים וכותבת אחת, רובם התפרסמו במשך השנים ב'בית המדרש הוירטואלי' שעל יד ישיבת הר עציון. קיים גיוון בסגנון ובגישה בין המחברים השונים, כשהמכנה המשתף הוא הרצון להתקרב לפשט הכתוב בדרכים שונות, והתוצאה מגוונת בהתאם. בפרק הראשון עוסק הרב חנוך וקסמן במטרת המִפקדים שבספר במדבר, ובניגוד ל'פשט' שהמטרה העיקרית שלהם היא ההכנות הצבאיות למלחמת כיבוש הארץ – הוא מוכיח שמדובר על הכנות אלוקיות למסע לארץ ישראל ועבודת ה' המיוחדת שהעם מיועד לה. לפי דבריו עוסק ספר במדבר, בחלקו הראשון בשנה השניה ובחלקו השני בשנה הארבעים, בדרך הגיוס של עם שלם והפיכתו לקבוצה שהולכת אחר ה', כשכל ההכנות הנפשיות והרוחניות והארגוניות שכוונו לכיבוש ארץ ישראל תוך חודשים ספורים ומתוארות בחלק הראשון של הספר – ירדו לטמיון בעקבות חטא המרגלים, ונדחו למעשה ב-38 שנים. גם זהו חלק מהשיעור האלוקי שניתן לעם ישראל.








השבה משדי מואב. סיפורה של מגילת רות. נעם ונגרובר. ירושלים, תשע"ו. 151 עמ'. (054-3058787)
הרב ונגרובר, אברך בישיבת 'הר המור', הולך בדרכו של מרן הראי"ה זצ"ל, ומשתדל לפרש את הכתוב כשהוא עוקב אחרי הפשט – אך פירושו אחוז ברזי התורה ובמקורות הרוחניים של דברי הנבואה. כך צעד אחד צעד הוא עובר עם הלומד בדרך הארוכה שעשתה רות אל עמה ואל אלוקיה. בהקדמה הוא מרחיב בעניין תרומתם של גרי הצדק לעם ישראל, ומצביע על הגרים, מיתרו חותן משה והלאה, שעמדו לצידו של עם ישראל בצמתי הכרעה חשובים. הוא משווה את היאוש של אלימלך ובניו בתקופת השופטים לתקופות אחרות שבה מנהיגים מיואשים לא השכילו לחוש בכוחו של העם, שמקשיב לקולו הפנימי וממשיך לצעוד לעבר הגאולה השלמה...









בנתיב החלב. סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב. גיליון ו. עורך: הרב זאב וייטמן. רמת השרון, תנובה, תשע"ו. 105 עמ'. (zeevw@tnuva.co.il)
נוסף לכל פעליו בקונצרן הענק והחשוב הזה, מכהן הרב וייטמן גם כראש ועדת המהדרין של תנובה, שחברים בה עוד חמישה תלמידי חכמים ושני מומחים לכשרות. לאחרונה הוא נבחר גם לרבו של הישוב אלון שבות שבגוש עציון. בכל שנה מתקיים כנס תורני של ועדת המהדרין ובו מובאים חידושים ודיונים בענייני כשרות אקטואליים, והדברים מתומללים ונערכים לתועלת הציבור. כעשרים מאמרים בחוברת, כמה מהם עוסקים בדיני חלב נוכרים בימינו – עם סברות להקל וסברות להחמיר, אחרות במעמדו ההלכתי של פיקוח המסתמך על מצלמות, בחומרות וקולות חדשות בפסח, ועוד. החוברת פותחת בהספד קצר על הרב חיים קאהן ז"ל, משגיח למופת שנפטר בפתאומיות; מתברר שנוסף להשגחה המוקפדת הוא הפך לעמוד התווך התורני וההלכתי במחלבה שבה השגיח, וקידש שם שמים ברבים.








מעזה לירושלים. מאת יצחק ומאירה ב"ר. פתח תקוה, תשע"ו. 282 עמ'. (03-9347455)
הטרמפ לכיוון המרכז שמציע חייל המילואים 'כהן' לחברו 'ישראל', בסיום אחד מסבבי המלחמה בעוטף עזה, מתפתח לדו-שיח מרתק, שמעביר לקורא סדנה בהיסטוריה היהודית ובמשמעותה, במסורת היהודית ובכוחה, בגורל היהודי ובעתיד הצפוי לכולנו ועוד. אפשר כבר לגלות ש'ישראל' מתחיל את המסע כשהוא רחוק ממורשתנו, אך הוא מתקרב במהלכו יותר ויותר לחברו 'כהן', שגם הוא נראה שהחליט לצאת מקונכייתו ולפתוח את עיניו ואת לבו לאחיו החיים סביבו. בנות הזוג של שניהם שותפות לחלק מהדיונים והבירורים, הטבולים בהרבה 'ישראליות' ואפילו בלא מעט ציניות, אך ההתקדמות בהם היא חד-כיוונית וחד-אמונית. בסופו של הדיאלוג נמצא שהוצג בספר מבט יהודי עכשווי מקיף ומרתק על העם והארץ, העבר והעתיד, החול והקודש.








נשמת המשנה. קריאה ספרותית וחיפוש משמעות. יעקב נגֵן. אור יהודה, דביר, תשע"ו. 462 עמ'. (ynagen@gmail.com)
הרב ד"ר יעקב נגן (גנק) מלמד בישיבה בעתניאל ובמוסדות נוספים, והוא גם פעיל נמרץ במיזמי שלום בין-דתיים שונים. לפני כעשור כבר כתב ספר בשם 'נשמת המשנה' שעסק בניתוח רוחני-ספרותי של משניות, מתוך הנחה שנוסף למידע שכולל את בסיס התורה שבעל-פה מכילה המשנה גם היגדים רוחניים, מוסריים ואפילו אסתטיים. ספר זה כולל ע"ד פרקים ובהם ביאורים למאות משניות. בביאור למשנה הראשונה מברר המחבר את הדוגמא החריגה-יחסית שהביאה המשנה בין כל הדוגמאות המובאות בברייתא להגדרת תחילת הלילה: 'בשעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן', והוא מבין מכך שכמו החובה לקרוא קריאת שמע בלילה כדי שגם זמן 'בשכבך' יהיה חלק מעבודת ה' שלנו, כך מודגש ע"י דוגמא זו שגם סעודת הערב והלילה שבעקבותיה צריכים להיות חלק מעבודת ה'. במקביל המשנה האחרונה 'לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' מוסברת בפשטות-יחסית בכך שרבי יהודה הנשיא רצה לסיים את יצירתו בפסגת משאלות הלב של היהודי, בבקשה שמסיימים בה את ברכת הכהנים, תפילת העמידה, הקדיש, ברכת המזון, וגם את מסכת 'ברכות' הראשונה שבסופה נאמר 'התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם'...











גר המתגייר כרך ב'. הגות ומחשבה בענייני גיור וגרות. אורי בצלאל פישר. ישיבת כרם ביבנה, תשע"ה. 447 עמ'. (08-8569085)
לפני כמה שנים הוציא הרב פישר, ר"מ בישיבת כרם ביבנה, את חלקו הראשון, ההלכתי, של ספרו 'גר המתגייר', בו בירר על פי סדר שו"ע עניינים הקשורים לגירות, ובו עמד בכל כוחו על עיקר העיקרים בהלכות גיור – קבלת מצוות אמיתית. לא לשוא קיבל הסכמה לדבריו מקיר לקיר, מראש ישיבתו הרב גרינברג ומהרב יעקב אריאל מכאן, ומיו"ר 'ועד הרבנים העולמי לענייני גיור', ממקורביו של הרב אלישיב זצ"ל, הרב נחום אייזנשטיין, מכאן. הכרך השני הזה בא להוסיף בירורים בענייני הלכה ומחשבה הקשורים לגר ולגיור, וכרך שלישי עתיד להשלים את התמונה על כל צידיה.








שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מגניזת קהיר. שמואל גליק. רמת גן – ניו יורק – ירושלים, אוניברסיטת בר אילן ובית המדרש לרבנים באמריקה, תשע"ו. 2 כרכים. (03-5318575)
גניזת קהיר, למרות שהיא רוּקנה כבר לפני למעלה ממאה שנה ומאז היא נחקרה במרץ ללא הפסקה, אינה מפסיקה להפיק הפתעות. הפעם מציג לנו פרופ' גליק, ראש מכון שוקן בירושלים, עשרות פסקים ותשובות וחלקי חיבורים של חכמי האימפריה העותומאנית בימי גדולתם, מאחרי גירוש ספרד ועד לפני כמאה שנה. כל חיבור וכל מחבר מקבלים בידיו האמונות של פרופ' גליק צורה וחיים, כולל השוואת נוסחים וניתוחים הלכתיים וביוגרפיים וביבליוגרפיים והיסטוריים. שני כרכים מהודרים אלו הם חלק מסדרה רבת כרכים שיוצאת לאור במתכונת אלבומית זו, הפעם היא כוללת כתבי יד מאוסף אדלר שבספריית הסמינר בניו יורק. עבודה נפלאה.








חכמי רומניה וזיקתם לא"י. חבורות קדושות, חינוך עברי, ישיבות, היהודים הספרדים, השואה, גורלם של המגורשים לטרנסניסטריה. יעקב גלר. פתח תקוה, תשע"ה. 648 עמ'. ((03-9243119)
ד"ר גלר הוא חוקר ומרצה ומחבר ותיק, בעיקר בתחום ההיסטוריה של יהודי רומניה. אחרי שנים רבות של הוראה ומחקר הוא שם לב שֶפן אחד מתוך תולדותיהם של יהודי רומניה לא בא לידי ביטוי מספיק, והוא הקשר העמוק שלהם לציון. היהדות ברומניה לא הייתה עשויה מעור אחד, היו בה קהילות מגוונות מאוד, אבל דווקא בתחום היחס לארץ ישראל הכיוון של היהדות הרומנית על כמעט מיליון יהודיה היה חד משמעי – בעד. הדבר בא לידי ביטוי באלפי מסמכים ותעודות ועדויות שרק מומחה בהיסטוריה ובשפה ובתרבות הרומניים יכול להפיק מהם את החומר הנכון, ובשעה האחרונה – שהרי רומניה כבר התרוקנה למעשה מיהודיה. האמת שיש בספר הזה הרבה יותר - זהו ספר מחקרי-היסטורי וגם תיאורי-סיפורי, ובו אפשר למצוא רישום של כל קהילות רומניה במאתיים השנים האחרונות על מוסדותיהן ורבניהן וכמובן קשרן לארץ ישראל.







מפירות ארץ הצבי. בבא מציעא. קובץ חָבּוּרוֹת מאת תלמידי ישיבת 'בני צבי'. בית אל, ישיבת בני צבי, תשע"ו. 138 עמ'. (02-9975666)
זוהי החוברת השביעית ובה סיכומי ה'חבורות' של תלמידי הישיבה הקטנה-התיכונית 'בני צבי' בבית אל. השילוב של ישיבה 'אמיתית' ולימודי חול אינו פשוט כלל, ועל הצוות והתלמידים וגם על ההורים, שרואים חשיבות בלימודי החול במינון ה'נכון' כחלק מישוב הארץ בימינו, אך רוצים גם לימוד תורה איכותי ורחב-היקף – להיות עם יד על הדופק כדי לוודא שה'תפריט' הנכון נשמר והאווירה החינוכית בהתאם. ראש הישיבה, הרב טרופ, כותב בדברי הפתיחה שלו שהחוברת הזו וחברותיה מדגישות את ההצלחה בשמירת המינון הנכון. כעשרים מאמרים שכתבו התלמידים עוסקים ביסודיות בסוגיות העיקריות של מסכת בבא מציעא, מ'חשוד על הממון חשוד על השבועה' דרך 'תקפו כהן', 'המוכר פרה נגחנית' וסוגית 'מתה מחמת מלאכה' ועוד. את הכל עשו הכותבים והעורכים יפה בעטם ובעתם.









דבר חברון. שו"ת הלכה למעשה. יורה דעה חלק שני. דוב ליאור. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ה. כא+300 עמ'. (02-9964722)
572 תשובות קצרות בענייני יורה דעה מהלכות שחיטה ועד הלכות אבלות נקבצו בכרך דק, ועוד פרק של 'נושאים כלליים'. התשובות ענייניות וחותכות, גם כשמדובר בשאלות כבדות משקל. העורכים מעידים שלעיתים התשובה הנדפסת היא תמצית של בירור ארוך ומעמיק, ורק קצה-הקרחון-הפסיקתי מוצג לעיני המעיין. בסי' תקעא מסביר הרב לשואל מהם גדרי איסור 'מראית עין', וקובע שיש בו שני חלקים - חילול השם ומניעת חשד, ומשני כיווני המבט האלו אין לעשות כל מעשה שהרואה יחשוב שהוא אסור. בסימן רכ"ח מחמיר הרב ליאור שליט"א שאם גבר צובע את שערותיו שהלבינו לא רק כדי למנוע מעצמו אי-נעימות אלא גם כדי שייראה נאה יותר – הרי זה כעין 'לצורכו ולצורכה' ואסור. מועט המחזיק את המרובה.









המבשר. עיונים בספר ישעיהו. יגאל אריאל.ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ו. שני כרכים. (02-6427117)
עוד נדבך בסדרה העיונית-אלבומית של הרב יגאל אריאל מהיישוב נוב שבגולן המבארת את ספרי התנ"ך, הפעם את ספרו של הנביא ישעיהו הצופה אל עבר העבר והעתיד של עמו, ושר עמו את שירת הגאולה. הספר כולל אוסף של פירושים ורעיונות וביאורים בתכני הספר, ומסרים תורניים ולאומיים הנובעים ממנו, בעזרתם אפשר לצלוח בהצלחה את הפסוקים היפהפיים והקשים של הספר המיוחד הזה. היצירה מוקדשת לבריאותו של חתן המחבר רס"ן חגי בן ארי, מפקד סיירת צנחנים שנפצע קשה במבצע צוק איתן, ופצעיו הבריאו - אך הוא עדיין לא איתנו... [בינתיים נפטר חגי בן ארי מפצעיו, הי"ד]. כדרכו של המחבר צורפו תמונות נוף וטבע מקסימות הקשורות קשר עמוק לתוכן הספר, הפעם ממצלמתו של חתן אחר – מיכאל שמידט. בעיני הרב אריאל שני הפרקים האחרונים של הספר הם מעין 'אחרית דבר' לנבואות ישעיהו, וגם רשעי הגוים ש'תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה' מהווים חלק מהותי מתיקון העולם.
 

[לייטנר]

דבר חברון. שו"ת הלכה למעשה. יורה דעה חלק שני. דוב ליאור. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ה. כא+300 עמ'. (02-9964722)
572 תשובות קצרות בענייני יורה דעה מהלכות שחיטה ועד הלכות אבלות נקבצו בכרך דק, ועוד פרק של 'נושאים כלליים'. התשובות ענייניות וחותכות, גם כשמדובר בשאלות כבדות משקל. העורכים מעידים שלעיתים התשובה הנדפסת היא תמצית של בירור ארוך ומעמיק, ורק קצה-הקרחון-הפסיקתי מוצג לעיני המעיין. בסי' תקעא מסביר הרב לשואל מהם גדרי איסור 'מראית עין', וקובע שיש בו שני חלקים - חילול השם ומניעת חשד, ומשני כיווני המבט האלו אין לעשות כל מעשה שהרואה יחשוב שהוא אסור. בסימן רכ"ח מחמיר הרב ליאור שליט"א שאם גבר צובע את שערותיו שהלבינו לא רק כדי למנוע מעצמו אי-נעימות אלא גם כדי שייראה נאה יותר – הרי זה כעין 'לצורכו ולצורכה' ואסור. מועט המחזיק את המרובה.

אעפ"כ, התיר לרווק מבוגר (שנפגש עם מאות נשים, ללא הועיל) לצבוע את שערו, עד החתונה.

[הקיק]

אהבתי תורתך. שיחות לפרשות השבוע שנאמרו על ידי הרב יחזקאל יעקבסון, ראש ישיבת שעלבים. עורך ראשי: אלעד ברנד. שעלבים, ספריית משעול, תשע"ו. 255 עמ'. (08-9276700)
הרב יעקבסון החל את לימודיו בישיבת שעלבים בשנת תשל"ג, ומאז שם ביתו – כתלמיד, אברך, ר"מ וראש ישיבה. בהגיעו לגיל שישים החליט לפרוש מראשות הישיבה, ולהמשיך ללמוד וללמד בה, לחנך ולהפיץ תורה בכתב ובעל פה. לקראת הפרידה ומינוי חברו הרב מיכאל ימר כראש הישיבה, הכינו לו תלמידיו ובני משפחתו האוהבים, בשיתוף הבוגרים והנהלת הישיבה, מתנה מיוחדת – לקט של שיחותיו המקוריות בישיבה על פרשות השבוע, כולל השלמת הפרשות הנקראות בתורה ב'בין הזמנים'. כותרת השיחה על פרשת קורח: 'המדריך הקצר לענייני מחלוקת', ובה ניתוח סוגי המחלוקות והאינטרסים והחשבונות ודרכי ההקשבה וקבלת טיעוני הזולת ודחיית דברי הטעייה, תורת חיים שלמה המעוגנת בפרשת קורח ועדתו. הספר תורגם והופיע גם באנגלית.








הרב קוק בין חסידים למתנגדים. מפגש של שלושה עולמות ויחסם לציונות. הרב ראובן רז. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 200 עמ'. (reuvenraz11@gmail.com)
הרב רז מלמד בישיבות ובמכללות, ובמקביל הוא חוקר תורני מעמיק. שני חלקים בספר זה: הראשון מנתח את השקפות העולם החסידיות וה'פרושיות' בעקבות ראשוני החסידות וגדולי תלמידי הגר"א, ומציג את היסודות שינק הרב קוק מעולמות רוחניים נפרדים אלו תוך יצירת עולם שלישי מקורי משלו. בחלק השני מנסה המחבר להראות את הקשר בין היחס לארץ ישראל ולתנועה הציונית לבין היסודות הרוחניים הנ"ל, ומולם את דרכו המיוחדת של הרב קוק שאינה סינטזה אלא בריה בפני עצמה. בנספח מנותחות דרכיהם של שני תלמידי הרב הגדולים – הרצי"ה והרב הנזיר – בנושאים אלו.








הבן שלי מתבגר. מורה נבוכים לגיל הנעורים. אלי שיינפלד. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ה. 175 עמ'. (elided@gmail.com)
הרב שיינפלד הוא רב ומחנך, שעשה לו שֵם בספרו הראשון 'היצר, הלב והאדם' שסייע לרבים לצלוח עם בניהם בשלום את קשיי ההתבגרות בנושאים שהצניעות יפה להם. הפעם מדובר על מדריך לליווי הנער במהלך תקופה הרצופה בקשיים ובאי הבנות ובתסכולים אצלו ואצל הסובבים אותו. השער הראשון עוסק בעקרונות והשני בדרכי התמודדות ובעצות מעשיות, והכל בעין טובה ובגישה אופטימית.








מסוד שיח חסידים. סדרה שניה: ואהבת לרעך כמוך. חלק שני. אהרן סורסקי. בני ברק, זיותנים, תשע"ו. 415 עמ'. (03-5790516)
הסופר החרדי-חסידי אהרן סורָסקי עושה זאת שוב: בעקבות הסדרה 'דרך אמונה בחרתי' שיצאה לאור לפני כעשור והועילה לרבים, בני נוער ואף מבוגרים, באה גם הסדרה הזו להעביר את החום החינוכי-חסידי בעזרת סיפורי צדיקים ומעשים של יהודים תמימים, אמרות חריפות ודברי תורה עמוקים, קצת היסטוריה והרבה רגש, במינון רגיש ואוהב. שבעה שערים בחלק זה, והם עוסקים בחסד ובאהבת ישראל ובהתבוננות במעשי גדולי ישראל ובהתגברות על היצר ועוד.







כל התפילות. סידור השלם, כולל תפילות וקריאות לכל השנה ומעלות נוספות. נוסח אשכנז. העורך: משה מרגלית. ירושלים, תשע"ו. 490 עמ'. (02-5383201)
לא מדובר כאן בעוד סידור – אלא ביצירה מיוחדת: כל תפילות השנה לפי הסדר, בלי לחזור על שום פיסקה פעמיים. אין מדובר בשעשוע – אלא בכלי יוצא-מן-הכלל כדי להעמיק בתפילה ולהבין אותה ע"י מעקב אחרי התפילות לסוגיהן והמקומות שבהן הן נקבעו בהוראת חז"ל או על פי המנהג. כל קטע בתפילה מסומן במספר, ומוזכרים לצידו כל המקומות שבהן הקטע הזה נמצא בכל תפילות השנה! מפתחות מפורטים מסייעים לעיין בתפילות השגורות על פינו במין תצלום אווירי-פנורמי שמעולם לא נחשפנו לו. תועלת עצומה ניתן להפיק מהדפדוף והלימוד ב'סידור' זה.








פעמיים באהבה. מאיר דורפמן. תל אביב, תשע"ו. 142 עמ'. (meirdorfman@gmail.com)
"המקום" הוא מרכז תרבות ורוח בלב תל אביב המשדר הערכה למסורת היהודית. חולפים בו בקביעות או באופן אקראי צעירים תל-אביבים רבים, שנהנים 'לנקות את הראש' תוך כדי שמיעת שיעור תורני או הקשבה לשירה חסידית, ואצל חלקם גם נדלק במשך הזמן משהו שמביא אותם להתקרב יותר ליהדות ולמקורותיה. הרב דורפמן הוא איש מוסיקה ותורה שמעביר ב'המקום' שיעור קבוע על תובנות הרלוונטיות לחיים האישיים מתוך פרשת השבוע, ובעקבותיו הוא מקבל למייל שלו שאלות והערות שחלקן גוררות דיון ערכי ותורני. מדיונים אלו ליקט כ"א פרקים בספרון נאה ומעוצב, העוסקים למשל בדברי שכנוע למי שעומד להינשא לגויה ולא מבין מה הבעיה, בהבהרות למי שחושש שהאמונה אינה אלא אשליה נוחה ולכן קשה לו להתחבר אליה מכאן, ולמי שרוצה לדעת איך יבחין בזיווג האמיתי שלו מכאן, בתשובות למי שלא מבין את טעמם של הייסורים בעולם ולמי שמתקשה להבין את היחס לנשים ביהדות ועוד ועוד, והכל בשפה ברורה ובנעימה.










הציצית בראי הרמב"ם ומפרשי חז"ל. עותניאל מנצור. קרית אונו, מכון מש"ה, תשע"ה. קנח עמ'. (0524-700429)
הקשרים המיוחדים בין הרמב"ם לבין יהודי תימן אינם צריכים ראיה. הרב מנצור מנסה להוכיח בספר נאה זה שהדבר בא לידי ביטוי גם בקיום מצות ציצית ומנהג עטיפת הטלית, שבו המנהג התימני העתיק, שאחרי שמעטו הנוהגים בו מאז העלייה לארץ חוזר וכובש את מקומו בקהילות תימניות רבות, מתאים בדיוק לדברי הנשר הגדול. רבים מבני תימן שוב עטופים בטלית במשך כל תפילות וסדרי יום השבת בדרך עטיפה מיוחדת ובטלית מסוג מיוחד. ההלכות וההנהגות האלו, שמקורן בדברי חז"ל ובכתבי הגאונים, מתוארות לפרטיהן בספר זה, שהאהבה שבו לעדה היקרה הזו ולמצוה יקרה זו בולטת בכל עמוד.








עדת מעֻזו. הערות וביאורים בשלחן ערוך אבן העזר. הלכות כתובות וגיטין. מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת. מאת אברהם יצחק הלוי כלאב. ירושלים, תשע"ו. תפ עמ'. (02-5638972)
הרב כלאב משמש במשך שנים רבות כרב ודיין ואב"ד ומרביץ תורה. עשרה ספרים חיבר על התורה והתפילה ועל ההגדה של פסח ועוד, אך בפסגה נמצאים ספריו על שולחן ערוך אבן העזר, שבהם באים לידי ביטוי למדנותו, שנות ההוראה הרבות שלו, וניסיונו הרב בבית הדין שעיקר עיסוקו הוא הלכות אלו בדיוק. בסוף הספר נוספו בירורים הלכתיים, ובהם האם קיים היום הדין שאחד מבני הזוג יכול לכפות את בן זוגו לגור בירושלים (כן, אך רק לעיר העתיקה וסביבותיה), מה דין בעל שדורש להשתמש במכונית שרשומה על שם אשתו כי הוא השתתף בקנייתה, והיא מסרבת וטוענת שקנתה את רובה מכספי משכורתה (הרב: ההלכה הפוכה מטענותיהם – השתתפותו בתשלום היא מתנה השייכת לה, אך משכורתה שייכת בעיקרה לבעלה...), ועוד. למדנות ופסיקה מקורית במקום אחד.







שולחן השבת עם רבי נחמן. שיחות ורעיונות לפרשת השבוע ולמועדי ישראל. משה רט, אליהו טייב. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 379 עמ'. (03-6026026)
אי אפשר להתעלם מההשפעה העמוקה של תורת רבי נחמן מברסלב בימינו על רבים, צעירים ומבוגרים, מכל הגוונים. אפשר להגיש את תורותיו ממקורן בספריו וספרי תלמידיו, אפשר להציגן כסיפורים, ואפשר להגיש אותן נושא אחר נושא בשפה ברורה ונעימה, כסדר פרשות השבוע, כשהן כוללות רעיונות עמוקים ועצות מעשיות, וכך נעשה בספר זה. בפרשת פינחס מוסבר שהשלום האמיתי הוא דווקא חיבור של הפכים ולא סתם ידידות בין חברים, וזו הסיבה שמי שמאחד בתוכו חסד ודין כמו פינחס הקנאי האחראי ראוי לקבל מה' ברית של שלום. זהו לימוד לכולנו – שילוב של תכונות שונות ואף מנוגדות במינון נכון הוא זה שמביא את השלום האמיתי לאדם עצמו ולסובבים אותו.









דרך ארוכה וקצרה. פרקים בתניא. מעיין הנדלר. ירושלים, מעיינותיך, תשע"ו. 253 עמ'. (072-2215388)
שבעה פרקים בספר שבהם מתגלה סודו של ספר התניא, המדריך את האדם בקשריו עם אלוקיו ובמאבק המתחולל בו בין הטוב והרע. בדרך ארוכה שהיא קצרה, עמוקה אך בהירה, תוך שימוש בלשונו של המחבר ועם הסברי תוכן ומושגים, מתגלים חידושיו הגדולים של בעל התניא לדור ולדורות ביסודות חיינו - מבנה הנפש והשמחה ואהבת ישראל ומטרת הבריאה והיראה והתשובה ועוד.








אני והאַיִן נוסעים על אופניים.רן ובר. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 296 עמ'. (ranweber@gmail.com)
רן ובר לומד ומלמד חסידות במסגרות שונות, ושולח ידו גם בכתיבה ('סוד הנקודה הטובה' ועוד). בספר זה ארבעה חברי ילדות פוגשים שוב זה את זה, ובניסיון ההיכרות המחודש ביניהם הם מתחילים גם להכיר באופן שונה את עצמם. זהו הבסיס לספר החדש, שמצליח להעביר לקורא מתורות רבי נחמן באופן זורם ואף משעשע, כשהסיפור המתגלגל מהווה רקע לתוכן הברסלבי העמוק, שבו לתפילה ולקשר הישיר עם ריבונו של עולם יש מקום מרכזי.







שיעורים וחיזוקים בעבודת ה' על פי הספר הקדוש נתיב מצוותיך לאדמו"ר מקאמרנא. חלק ראשון. הרב אליהו עובדיה. ירושלים, הדרך פנימה, תשע"ו. תלא עמ'. (053-5304711)
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין חי לפני כמאתיים שנה בעיירה קומרנו שבגליציה. תלמידים וספרים הרבה השאיר אחריו, כשהחשוב שבספריו הוא 'נתיב מצוותיך', הכולל הדרכה בעבודת ה' בשילוב של נגלה ונסתר. הרב עובדיה, ת"ח ירושלמי, מעביר כבר שנים שיחות ליליות סביב הספר החסידי הזה, וחלק מהדברים שבעל פה הועלו אל הכתב בספר מעוצב ומנוקד.








שווה לכל נפש. חגים. חסידות בלשון עכשווית. משה שילת. ציורים: ברוך נחשון. כפר חב"ד, תשע"ו. 191 עמ'. (0546-761351)
הרב משה שילת עומד בראש הארגון 'חב"ד לבני הישיבות', המנסה להשפיע על בני הישיבות מכל הזרמים, ובעיקר מהישיבות 'שלנו', להכיר את תורת חב"ד ולהתקרב אליה. ספר זה מנסה להציג את תורת אדמו"רי חב"ד, ובעיקר הרבי האחרון זצ"ל, באופן נוח ונגיש ובהיר, לפי סדר הימים המיוחדים של השנה, מאלול ועד ימי בין המצרים. כך לגבי החורבן מקשה המחבר קושיה חסידית: איך 'עבר' הקב"ה על איסור מפורש לנתוץ את המקדש, בניגוד לפסוק 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'? והוא מתרץ: זה היה קלקול על מנת לתקן, סתירה על מנת לבנות, חורבן לשם תקומה, ולכן זה היה מותר. רק הבית השלישי יהיה מושלם וקדוש ולא יחרב לעולם.








דרישות. קריאה במדרשי חז"ל על סדר פרשת השבוע. יעקב צ' מאיר. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 414 עמ'. (info@ybook.co.il)
יעקב מאיר כותב ומלמד יהדות במסגרות שונות, ונודע בעיקר כבעל טור פרשת שבוע קבוע בעיתון 'הארץ'. לדבריו בעקבות סתימת הנבואה נדרשו חז"ל לחפש בכתוב עצמו את דבר ה' האקטואלי, יגעו – ומצאו, והוא בטוריו משתדל לפרש את עומק דבריהם. פרשת מטות פותחת בהלכות נדרים, שהם הרחבה רצונית, בדרך כלל בעקבות אירוע קיצון טוב או רע שאירע לנודר, של מה שהתירה או אסרה תורה, ולמעשה – שימור לזמן ארוך של חוויה חד-פעמית בעזרת הוספת חובה או הטלת איסור. כשהאדם מעוניין לחזור לנורמה נתנה לו התורה 'דרך מילוט' – 'היתר נדרים'. דא עקא, שבכל פרשת נדרים הארוכה אין כמעט רמז להיתר כזה, ועל כך אמרו חז"ל 'היתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו'. אך האמורא שמואל מצא לכך רמז בפסוק 'לא יחל דברו' – הוא לא יחל, אבל אחרים מחילים לו. בית הדין עוזר לנודר לעצב מחדש את הרגשות הראשוניים שגרמו לו לידור – וכך הוא נחלץ מן המלכודת שטמן לעצמו...









ספר שופרא דיעקב. מאת רבי יעקב פרלוב אדמו"ר מנובומינסק. מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים, תשע"ו. יא+תרכו עמ'. (wolrepy@gmail.com)
כדרכם של אדמו"רים גם האדמו"ר הזקן מנובומינסק היה נוהג לדרוש לבני עדתו בזמן 'עריכת השולחנות' בשבת ומועד. מעט מדברי תורתו נותר בידינו, ועתה יצא לאור במהדורה יפה ומתוקנת ומוארת, עם תולדות חיים ומפתחות מפורטים. הגאולה השלמה הייתה בראש מעייניו של הרבי, ובשילוב של נגלה ונסתר ופשט ודרש מועברים דבריו עליה לדורות הבאים. כך לפרשת מטות הוא דורש ש'שא את ראש מלקוח השבי' עוסק בתיקון נשמתם של בבני ישראל השבויים ביד יצרם, ושני מיני תיקונים נרמזו כאן, ל'אנשי המלחמה' תלמיד החכמים מכאן – ול'אחד נפש מחמש מאות' מכאן...








אמונת עתיך. כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל. עורך: הרב יואל פרידמן. גיליון 112 (תמוז תשע"ו). שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. (08-6847325)
עוד גיליון מלא תוכן מבית מכון התורה והארץ, בכתב עת שמהווה במה לעוד עשרה מכונים תורניים-הלכתיים העוסקים במחקר ויצירה, ומובילים יחד לבניין הארץ ברוח התורה. המדורים בחוברת מחולקים לפי הנושאים השונים בהם עוסקים אותם מכונים: הארץ ומצוותיה, משפט התורה, כלכלה והלכה, רפואה והלכה, טכנולוגיה והלכה, כשרות והלכה, מקדש והלכה, ומדור מיוחד ל'פורום חותם' – קבוצת רבנים שמוציאה דפי עמדה בנושאים ציבוריים-הלכתיים שעומדים על הפרק. הגיליון נפתח בתשובות קצרות שנכתבו ע"י רבני המכונים השונים, ביניהם מתן היתר להיות שופט דתי למרות שבתי המשפט שלנו הם כערכאות, חובת תשלום לוועד הבית גם כאשר תפקודו לקוי, היתר קניית דירה מכונס נכסים ועוד. אחד המאמרים דן בהיתר המקובל במוסדות רבים לקבל כספים מוועדות ה'עיזבונות לטובת המדינה', כספים שמקורם בדרך כלל ברכוש שהופקע ע"י בעליו מהיורשים ההלכתיים מסיבה כלשהי והועבר לרשות המדינה, וההיתר להשתמש בו כלל לא פשוט, ומכון פוע"ה מציג אפשרות לברירת עוברים במקרה של חשש לבעיות גנטיות, וכל זה רק על קצה המזלג.








אליבא דהלכתא. קובץ תשובות הלכתיות על או"ח מאת הגאון הרב דוב ליאור. עם ביאור מאת הרב אלקנה ליאור. ירושלים, ישיבת בית אורות, תשע"ו. 56 עמ'. (054-6758810)
בתוכנית הלימוד "אליבא דהלכתא" בישיבת 'בית אורות' שבמרומי הר הצופים עסקו השנה בעיון בסדרת תשובות של הגר"ד ליאור שליט"א בחלק אורח חיים. בחוברת נאה זו חמש תשובות של הרב עם ביאורים ומקורות והרחבות מאת בנו הרב אלקנה ליאור מבית אל, תמצית של חלק מהלימוד המשותף במשך השנה. השאלה השנייה עוסקת בברכה על אכילת שוקולד, ומסקנת הרב שאם מדובר בעיסה של פולי קקאו עם חומרי טעם בלבד יש מקום לברך 'בורא פרי העץ', אבל השוקולד עשוי בדרך כלל מרכיבים שונים ואין רוב לפולי הקקאו ולכן ברכתו שהכל. הרב אלקנה משלים את העניין ודן במקורות ההלכה, עם השוואה לדין פת קטנית ולברכה על סוכר ועוד.








תלמודו בידו.קובץ מאמרים - סוגיות במסכת בבא מציעא פרקים שביעי-שמיני. פרי עטם של תלמידי מחזור י'. שעלבים, ישיבת דרך חיים, תשע"ו. 141 עמ'. (08-9276744)
מתנת פרידה נאה הכינו מסיימי שיעור ד' בישיבה הקטנה-הלאומית להוריהם ולמוריהם לרגל סיום ארבע שנות לימודיהם ב'דרך חיים': קונטרס ובו 17 מאמרים, רובם בענייני הלכה ומיעוטם בענייני אגדה, בפרקים אותם למדו בעיון. משיטות הראשונים ב'לפנים משורת הדין' דרך 'תוקפו של מנהג מהמשתקף בפרק השוכר את הפועלים' ועד 'כוחה של עין רעה' הלכתית ומחשבתית, לא יכלו התלמידים להוכיח את מוכנותם להיכנס לישיבות הגבוהות יותר מאשר בקונטרס זה...








מגלת המרד והחרבן. לתשעה באב ולימי בין המצרים. ד"ר חגי בן ארצי. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ו. 95 עמ'. (02-6427117)
בעקבות 'מגילת חנוכה' ו'מגילת מלחמת ששת הימים', שסיפרו את תולדות הימים ההם באופן חגיגי, תנ"כי, בעזרת פסוקים מנוקדים ולשון 'גבוהה' – וגם באופן מובן ומדויק היסטורית, בצירוף מפות וצילומים, כך שיובהרו היטב מאורעות הימים ההם לקורא המתעניין הצעיר והמבוגר – הגיע זמנה של מגילת המרד והחורבן. ימי בית שני מסתיימים באופן מר וקשה, כאשר לנושאי דגל התורה והיהדות מלחמה מפנים ומאחור, עם אחים קרובים ורחוקים ובעיקר עם מלכות רומי הרשעה שכל מה שעשתה לטובת עצמה עשתה, ושפכה את דמי אבותינו כמים. ד"ר בן ארצי מתאר עשר מרידות נגד הרומאים מכיבוש הארץ ע"י פומפיאוס כמאה שנים לפני החורבן, עבור דרך ימי הורדוס הרשע, המרד הגדול והנורא, מרד התפוצות כארבעים שנה אחריו, מרד בר כוכבא אחרי עוד עשרים שנה ותוצאותיו החמורות, וימי הפריחה שאחריו עד להתפרצות האחרונה אחרי עוד מאתיים שנה, הפעם נגד רומי הנוצרית, ב'מרד ציפורי' או 'פולמוס של גאלוס'. הגבורה בשדה הקרב עלתה לנו בדם רב, אך לדורות הרוח ניצחה, גם בעזרתה... תריסר פרקים ועוד נספחים בספר, כשהפרק האחרון עוסק בניצחון ההיסטורי של עם ישראל, ששרד את כל אויביו וחזר לארצו - ותורתו עִמו. מובן מאליו שמקור מרכזי לחיבור הם ספרי ההיסטוריון הנפלא יוספוס פלביוס, אך לא הודגש מספיק בספר שהוא בגד בעמו ובארצו, ועל זה לא יסולח לו לעולם.







טוביה בארץ המובטחת. בעקבות דמויותיו של שלום עליכם - טוביה החולב ובנותיו. צבי פישמן. מהדורה שניה. ירושלים, תשע"ו. 499 עמ'. (shoshanastreetprod@gmail.com)
איך ניתן להנגיש לציבור הרחב על גווניו השונים את המחשבות והרגשות והערכים השונים והמנוגדים שהובילו את עם ישראל להתחיל במהלך היציאה מהגלות ויישוב הארץ לפני מאה שנה? לצבי פישמן, לשעבר איש תעשיית הסרטים בהוליווד והיום יוצר וסופר ומחנך כאן בארץ, הפתרון היה כתיבת המשך דמיוני ליצירה היהודית-גלותית הבלתי-נשכחת 'טוביה החולב' מאת הסופר הידישאי 'שלום עליכם', המשך הפותח בדיוק בנקודת הסיום של הספר ההוא – הגירוש מהעיירה. בניגוד לחבריו מחליט טוביה להדרים לארץ הקודש יחד עם בנותיו כמובן (וגם עם ארון הקבורה של אשתו...) בחברת חבורת סטודנטים חילונים, והמסע כולל אירועים שונים ומשונים וגם דיונים ערכיים ותיאולוגיים, שעליהם חופפת חוכמת החיים היהודית השורשית של טוביה. בארץ מתחיל טוביה את גלגולו החדש כחלוץ ירא שמים שנמצא בקשר קרוב עם החלוצים שהתרחקו מתורה, והסיפור האישי והמשפחתי והלאומי נמשך בשילוב מוטיבים מתוך סרטי המערב הפרוע מכאן, ודמויות כמו הרב קוק, הברון רוטשילד, טרומפלדור, בן גוריון וז'בוטינסקי מאידך. משלב מסוים הסיפור מתחיל לזרום בשצף קצף, טוביה מצטרף לכוח סודי שאמור לעזור לאנגלים לכבוש את הארץ מידי הטורקים, ולא מעט ניסים גלויים קורים לו ולסובבים אותו עד הסוף הטוב הבלתי צפוי לחלוטין...








הלכות הארץ. קיצור הלכות המצוות התלויות בארץ הנוהגות בבית ובגינה הפרטית. הרב יואל פרידמן. שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 234 עמ'. (08-6847325)
איכשר דרא, וכבר התפרסמו בשנים האחרונות עשרות ספרים ומאות מאמרים בנושאים הרבים הכלולים במצוות התלויות בארץ (נוסף לשמיטה) שקמו לתחייה בעקבות חידוש היישוב היהודי בארץ שזכינו לו בדורות האחרונים, קיום מדינה יהודית ומצב של 'רוב יושביה עליה'. חלק ניכר מהיבול המבורך הזה מקורו בבית המדרש של 'מכון התורה והארץ', שבאופן טבעי רוב עיסוקו הוא בענייני כלל המשק החקלאי, ענפים וגידולים וארגוני שיווק ויישובים וכו', כאשר משק הבית הפרטי הרוצה להקפיד במצוות התלויות בארץ כהלכה נשאר קצת מקופח. ספר זה, שכתב וערך הרב פרידמן אחד מראשי המכון, מקיף את כל ענייני תרומות ומעשרות, חלה, עורלה, כלאיים, ומתנות עניים (לקט, שכחה ופאה וכו' וצדקה פרטית ו'ממסדית') בבית הפרטי, וכן דיני 'חדש' שהקלו בהם בגולה אך בוודאי שיש להחמיר בהם בימינו כפי שורת הדין (אמנם קצת תמהתי שלא נמצא בספר לימוד זכות על עדות קדושות המקילות בחדש של חו"ל גם בזמן הזה, ואי אפשר להפטיר בשתי מילים שדעת הב"ח והאחרים המקילים בכך 'לא נתקבלה').







ספר כתם פז. פירוש על זוהר בראשית. מאת רבי שמעון לביא. חלק ד – פרשת ויחי, השמטות, הקדמות, תוספות ומפתחות. עורך המהדורה החדשה: הרב מנחם מקובר. ישראל, תשע"ו. שצב עמ'. (054-2626650)
לאחר שגורש מספרד חי בטריפולי שבלוב הגאון והמקובל והמשורר רבי שמעון לביא, שזכור בעיקר כמחבר הפיוט 'בר יוחאי נמשחת אשריך' וכו'. רבי שמעון נפטר בט"ו באב שמ"ו, לפני 430 שנה בדיוק. חיבורו החשוב על הזוהר, שרק על ספר בראשית שרד, נדפס לראשונה רק לפני כמאתיים שנה, אך גדולי המקובלים ציטטו אותו רבות בעודו בכתב יד. הפירוש הענק הזה נדפס עתה מחדש ע"י צאצאיו של המחבר בתבנית אלבומית ומהודרת ובעריכה מעולה של הרב מקובר והרב חיימוביץ בארבעה כרכים גדולים, עם תוספות רבות, כולל הסברים ומקורות ופיוטים חדשים.







סידור ושננתם. דיוקים ודקדוקים בנוסח התפילה. אליהוא שנון. סעד, תשע"ה. יב+573 עמ'. (08-6800231)
אליהוא שנון חבר קיבוץ סעד עוסק רבות בדקדוק לשון הקודש, נוסף להיותו סופר סת"ם ומנהל אתר של בירורי טעמים ומסורה ודיוקים ופירושים בתנ"ך ועוד. לאחרונה החליט ליצור סידור מיוחד, שעיקר עניינו להדריך את המתפלל בקריאה נכונה ומדויקת של הכתוב בו. הוא דן בנוסח הסידור (וגם מציע כמה גרסאות מחודשות משלו - ועל כך יש לדון) ומעיר על דרך הקריאה. בין השאר הוא שׂם מרווחים בין חלקי הפסוקים והמשפטים שיש להפסיק ביניהם בקריאה, בהנחה שהקפדה על גוף התפילה תוסיף גם לכוונתה והשפעתה. זהו ספר לימוד לא פחות מאשר סידור, וקורא משכיל ימצא בו הרבה טעם.
 

[הקיק]

שולחנו של מקום. על עבודת תיקון האכילה. הרב ארלה הראל. שילה, תשע"ו. 213 עמ'. (naturapath@gmail.com)
הרב ארלה הראל עוסק בתחומי חינוך מגוונים. אחרי שלימד תורה במוסדות שונים, כולל במשך שנים בראשות ישיבת ההסדר בשילה, נכנס הרב ארלה לעולם הנָטורופתיה, הכולל שיטות שונות של חיזוק הבריאות הטבעית של הגוף, בעיקר בעזרת תזונה נכונה ובריאה. בידיעותיו התורניות הרחבות בהלכה ובמחשבה הוא מצא מִתאם משמעותי בין דרך התורה לבין הדרכים הטבעיות המאוזנות וה'נורמליות', והוא פורשׂ את הדברים באופן המתקבל על הדעת ועל הלב. עיקר דבריו הוא התייחסות לתזונה כאל חלק מעבודת ה', כשהוא מתבסס על מאמרי חז"ל ודברי ההוגים והפוסקים, גדולי החסידות ובעלי המוסר. הרצון והאפשרות לאכול מ'שולחנו של מקום' כולל לדעתו נוסף להקפדה על כשרות המאכלים גם זמני אכילה מתאימים והתייחסות לדרך האכילה ולכוונותיה, וגם לכשרות החברתית (בין אדם לחברו) והסביבתית (צער בעלי חיים) של ייצור המזון ועוד. אחרי הפנמת כל הערכים האלו ניתן להגיע למשטר אכילה הגון והגיוני, שמעצם היותו בריא ומאריך חיים הוא גם כמעט-מחויב הלכתית. ספר מעשיר ומעורר מחשבה.










מה מקרא זה בא ללמדנו? לקט עצות מעשיות למורה לתנ"ך בדרכי הוראת התנ"ך. יקי עשהאל. סוסיא, תשע"ו. 87 עמ'. (yakiasael@gmail.com)
הוראת התנ"ך בישיבות תיכוניות ובאולפנות אינה קלה ואינה פשוטה, וסיבות רבות לתופעה זו. בחוברת זו, בקלילות ובחוכמה, בציניות ובפקחות, תוך למידה מניסיונו ומניסיונם של אחרים, מנסה יקי עשהאל, חקלאי מסוסיא שבדרום הר חברון ומורה ותיק לתנ"ך בישיבה התיכונית בקרית ארבע ובמכללה הירושלמית לבנות ועוד, להראות למורה המתחיל (וגם לוותיק השחוק שכמתחיל דמיא) היכן נמצאים התלמידים בשיעור והיכן נמצא לעיתים המורה (ואין זה אותו מקום...), קובע מטרות ומציג ארגז כלים, מציע תבניות ומחלק עצות, והדברים מאירים ומעוררים ובעז"ה גם יועילו.









רשו"ת הדיבור. תשובות שניתנו באינטרנט בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע. הרב יובל שרלו. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ו. 296 עמ'. (02-6330530)
אחרי רשו"ת היחיד ורשו"ת הרבים ורשו"ת הציבור, וגם רשו"ת להחמיר ושו"ת ההתנתקות, כולם ליקוטים של תשובות שניתנו לשואלים באתרים שונים וקובצו לפי נושאים, הגיע תורו של רשו"ת הדיבור. כמאתיים תשובות העוסקות בשאלות של קדושת הפה היהודי אספו תלמידיו של הרב שרלו מבין אלפי תשובותיו לשואליו באתרים שונים באינטרנט בהם הוא נוהג להשיב. בשישה פרקים מכונסות התייחסויות לענייני חינוך ועבודה ולימודים ומשפחה וחברה ותקשורת, התייחסויות שיש בהם ספקות הלכתיים. כך למשל מתיר הרב שרלו לשנות מהאמת משום דרכי שלום בדבר מסלול טיול כדי למנוע מההורים דאגה – בתנאי שמדובר על אירוע חד פעמי ולא על דרך חיים של שקר, ומתיר להשתתף במשוב על איכות המרצה בתנאי שמדייקים בעובדות ובהערכות ולא מתכוונים לנקום או להזיק. לעומת זאת הוא מחמיר מאוד ואוסר חיקויים (של מורים ומפקדים וחברים) שבדרך כלל כוללים הוצאת שם רע והלבנת פנים גם אם בעקיפין (בפרצופים והצגות ולא במילים), ומתיר אותם רק במקרים הנדירים בהם האווירה חיובית וידידותית ואין מהם נפגעים כלל.









אעירה שחר. שיחות שחרית לפרשות השבוע ומועדי השנה. הרב משה צבי וקסלר. בני ברק, ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג, תשע"ו. 223 עמ'. (03-5700191)
כל בוקר לאחר תפילת שחרית עומד ראש הישיבה התיכונית בקריית הרצוג לפני תלמידיו, ומנסה להפיח בהם רוח של תורה ומידות וערכים מתוך פסוקי פרשת השבוע. כאשר נודע לו ערכן של דקות אלו בעיניהם ובלבם של תלמידים רבים, החליט ראש הישיבה להעלות אותן אל הכתב עם ההתאמות הנדרשות, והתוצאה היא ספר ובו דברים קצרים ונאים לכל פרשה ולכל מועדי השנה, דברים המחברים את האדם לחייו, לבוראו, לערכיו ולערכו-שלו. כך הוא מסביר את השבח המובא ברש"י, שה' הוציא את ישראל ממצרים דווקא בחודש האביב המתאים ליציאה למדבר, שחסד אמיתי כולל גם התייחסות לפרטים הקטנים, ויש בדבר לימוד גדול לכולנו...








לנתיבות התורה הגואלת. הדרכות יסודיות לדרך לימוד תורתנו הקדושה מפי מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. נכתבו ע"י חיים אביהוא שורץ. מהדורה שניה. טבריה, 'טובה ראייתה', תשע"ו. 103 עמ'. (0585-770386)
מדובר במהדורה מושלמת ומתוקנת של חוברת שיצאה לאור בשנת תשע"א, ובה פרקי תלמוד תורה מתוך סדרת ספרי 'התורה הגואלת' של הרב אבי שורץ מבית אל, מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל. הפרק הפותח מציג את למדנותו וחסידותו של הרצי"ה, זיכרון לאלו שהכירוהו - והרמת מסך לאלו שלא זכו, ואחריהם באים כ"ו פרקים העוסקים בגישה לתורה, ביחס בין הכללים לפרטים בה ובין למדנות ללימוד אמונה, בהנהגות בן ישיבה ובהגדרת תלמיד חכם ובמיוחדותה של תורת ארץ ישראל, בהלכה ובאגדה, בבבלי ובירושלמי, בנגלה ובנסתר, בגר"א ובבעל התניא, בעיון ובבקיאות, בלימוד מול מעשה ובחשיבות הלימוד בחברותא ועוד ועוד, דברים שכל בן תורה ראוי שידעם ויפנימם ויחזיק בהם בכל מאודו.








לצאת מהדעת. מצרות לאוצרות בחיים הזוגיים. שיחות מאת הרב יהושע שפירא. העורך: צבי איל. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 398 עמ'. (info@ybook.co.il)
י"ד פרקים הספיקו לרב יהושע שפירא שליט"א, ראש ישיבת רמת גן ואיש חיל רב פעלים, כדי להציג לפני כל אדם מראָה שבה משתקפים חיי הזוגיות באושרם ובמועקתם, בשמחתם ובכאבם, כאשר ביד אוהבת הוא מנסה להוליך את בני הזוג למקום חדש. לדעתו האושר והקִרבה נמצאים דווקא במקומות שבהם מתגלים מתחים ואי הבנות בין בני הזוג, וגם בחיי השגרה - שעשויים להיות אוצר של אינטימיות וחיבה במקום להיות, במקרה הטוב, שטח הפקר שאינו מזיק. לדעתו הלחץ והדחק אמורים לכוון אותנו לחוויות וריגושים חיוביים ומועילים, ו'היציאה שלנו מדעתנו' עשויה במקרים מסוימים דווקא לשחרר אותנו ולעזור לנו לגדול ולהתחזק, ואף לקרב אותנו סוף-סוף להבנת דעתו המנוגדת של בן זוגנו. עשרות הרצאות ומאות שיחות אישיות של הרב שפירא הפכו בידו האמונה של צבי איל לספר מרתק ומלמד, שאין מי שלא ימצא בו תובנות לחיים מאושרים ושמחים יותר בביתו, עד מאה ועשרים שנה.










הזמנה למורה הנבוכים. מפגש ראשון. שלושה פרקים נבחרים מהגותו של הרמב"ם, מתורגמים מבוארים ומסופרים. מבאר ועורך ראשי: יוחאי מקבילי. קדומים, מפעל משנה תורה, תשע"ו. 110 עמ'. (077-4167003)
משנה תורה הוא ספר הפסיקה המרכזי בישראל, ומורה הנבוכים הוא אחד מספרי ההגות החשובים. מקובל לחשוב שהספר מיועד לנבוכים ותוהים, אך האמת היא שהוא מיועד לכל דורשי האמת על היהדות השלמה כפי דעתו של הרמב"ם. אמנם הספר שנכתב בערבית מהווה אתגר גדול בסגנונו הקשה ובתכניו המסובכים וברמיזותיו הסודיות, וניסיונות רבים כבר נערכו להנגיש אותו לציבור התורני הרחב. בעקבות ההצלחה המסחררת של מפעל הרמב"ם המבואר שלו ממשיך הרב יוחאי למורה הנבוכים, ובמקביל לעבודת הכנה של תרגום וביאור חדשים לכל 'המורה' הוא מתכוון לפתוח את הספר לציבור הרחב בעזרת ספרי 'מפגשים', שבו יבוררו סוגיות ויוסברו פרקים נבחרים באופן מדויק ומושלם, כדרכו. צוות עוזריו כולל מומחים לערבית ולעברית ולמחשבה יהודית, והתוצאה בהתאם.









תחת אש. רשימותיו של מפקד משדה הקרב. יוני שטבון. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 182 עמ'. (info@ybook.co.il)
בניגוד לכתוב בכותרת המשנה, הספר כולל את חויותיו של מפקד אֶמוּני משדה הקרב ומהשירות הצבאי בכלל, ומבט לחיי משפחה תורנית צעירה בזמן שירות צבאי משמעותי של ראשה. אמנם מרכזו ושיאו של הספר הוא תיאור אותו קרב ידוע בכפר הארור בינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה, קרב שבו נהרגו שמונה חיילים ביניהם עמיחי מרחביה ורועי קליין ידידיו הקרובים של המחבר ונפצעו רבים, ותפקידו המרכזי בניצחון בו. המסרים העיקריים מצויים דווקא בפינות אחרות בספר, בהם בין השאר הקושי הפיסי והמנטאלי במצבי קצה צבאיים והדרך להתגבר עליהם, היחס לפקודים מרדנים, ועוד. הרבה אמונה בה' ואהבת העם והארץ ניתן לספוג מספר זה.

[הקיק]

שמונת השרצים. זֹהר עמר. קרית אונו, מכון מש"ה, תשע"ו. 91 עמ'. (03-5353570)
נתחיל בשורה התחתונה: קיימים שמונה מינים של בעלי חיים יבשתיים, כולם בעלי רגליים קצרות, חלקם יונקים שנעים קרוב לקרקע וחלקם זוחלים (שאינם ארסיים), שזכו לכבוד להיות 'השרץ השורץ על הארץ' שהתורה קבעה לו דינים מיוחדים: הוא מטמא במותו בכמות מזערית של 'כעדשה', החובל בו בשבת חייב, ועוד. אחרי בירורים ועיונים יכול להכריז פרופ' עמר שארבעה מהם מזוהים בוודאות, וגם הארבעה האחרים מזוהים - אמנם ברמה פחותה של בטחון: "החולד" – הוא הטורף הקטן חָמוֹס; "והעכבר" הידוע למיניו; "והצב" – לא הצב שלנו אלא הלטאה חרדון-הצב למיניה; "והאנקה" – לטאת הקמטן הדומה לנחש אך יש לה רגליים קטנטנות; "והכוח" – הזיקית; "והלטאה" – כמה סוגים של לטאות קטנות; "והחומט" – סוג של לטאות קטנות הפעילות בעיקר בתוך הקרקע; "והתנשמת" (היבשתית) – החולֵד (אֵשׁוּת) שחבוי במחילותיו בתוך האדמה. הספר משלב מחקר תורני-ספרותי-למדני עם מחקר היסטורי-זואולוגי בדרך הסלולה שהולך בה המחבר בספריו ובמחקריו הרבים, ונוסף גם הסבר למשמעות סדר השרצים במקרא, ולייחוד של קבוצת השרצים הזו מבחינה זואולוגית ורעיונית, ועוד נספחים והשלמות. עשרות תמונות צבעוניות וטבלאות מפורטות מפוזרות על פני כל הספר.










מבית מדרשנו. אסופת מאמרים על מסכת בבא בתרא, חלק ב. יוצא לאור ע"י תלמידי ישיבת מרכז הרב. זמן קיץ תשע"ו. פנימי. ירושלים, ישיבת מרכז הרב, תשע"ו. 416 עמ'. (0547-310119)
כארבעים מאמרים בחוברת זו מאת תלמידי ישיבת מרכז הרב, כולם אסיף של קיץ אחד. ראש הישיבה הרב יעקב שפירא שליט"א מקשר בדברי הפתיחה שלו בין חוסר האפשרות לשיר את שיר ה' בימי החורבן על אדמת נכר – לבין החיוב לשיר את שיר ה', שיר עמל התורה, בימי שיבת התורה לאדמת הקודש בדורנו, ואין נחמה גדולה מזו על החורבן שהיה, ואין הכנה גדולה מזו לימים הגדולים להם אנו מצפים. החוברת פותחת במאמר של אחד מוותיקי הר"מים בישיבה, הרב חיים שטיינר שליט"א, בענייני מוחזקות בקרקע ומטלטלין, ולקראת סופה מופיע מאמר מעמיק של אחד מחשובי הלמדנים בישיבה, ר' אחיקם קשָת, בעניין מעמדה ההלכתי של בעלות מופשטת כחברה בע"מ ודומותיה; לדעתו רוב הפוסקים מתייחסים לחברה בע"מ כשותפות מוגבלת, וכלל לא כבעלות מופשטת.









פירוש לתהלים לרבנו יוסף חיון, ראש רבני ליסבון. יו"ל ע"פ כתבי יד עם מבוא הערות וביאורים מאת הרב יוחנן קאפח. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. 36+תרסה עמ'. (02-6526231)
רבי יוסף חיון היה מגדולי הרבנים בספרד ובפורטוגל בדור הגירוש, תלמידו של רבי יצחק קנפנטון 'גאון קסטיליה' ורבם של ר"י אברבנאל ורבי יוסף יעבץ ועוד רבים. מהערכתם של התלמידים ניתן להכיר מי היה הרב, אבל רק שרידים נותרו מחיבוריו ההלכתיים והפרשניים. לכן חשיבות כפולה ומכופלת יש בהקמת שם ושארית ליהודי גדול זה, מנהיגם של יהודי פורטוגל בימים הנוראים שבין גירוש ספרד לבין גירוש פורטוגל. הפירוש הרחב על תהלים, שנדפס במקוטע פעם אחת בסלוניקי שנת רפ"ב, מתבסס על דברי חז"ל והמפרשים שהיו לפניו, על כתבי הרמב"ם וגדולי הדקדוק. המחבר לא טרח לציין בקביעות את מקורותיו, והשאיר זאת למהדיר החרוץ והדייקן.









אוצר ההדר. הלכות ארבעת המינים. מדריך הלכתי ומעשי לקניית ארבעת המינים. בתוספת קונטרס מראה ההדר להמחשת הדינים. הרב יוסי ברינר. ירושלים, אוצר התורה, תשע"ו. רכא עמ'. (054-6905948)
הרב ברינר הוא תלמיד חכם רב פעלים, מחנך ומחבר ומנהל אתר תורני ועוד. במשך שנים עסק בתקופת החגים במכירת ארבעת המינים, והוא מכיר את המציאות מקרוב, כולל התקלות ואי ההבנות המצויות בתחום. בנושא הזה 'המורים מרובים והיודעים מעטים', ולכן כה חשוב להסביר את פרטי ההלכה המציאותיים למעשה, איך הם מתקיימים בפועל, וזה מה שעושה המחבר לאורך כל הספר. הרב ברינר מתאר גם 'פטנטים', חלקם לגיטימיים, ברמת הסוחר וברמת הלוקח, ולמעשה ממליץ מאוד שלא לקנות אתרוגים בקופסאות סגורות. אחרי חוברת שיצאה לאור לפני כעשור ואזלה מזמן – הגיע זמנו של ספר הדרכה המשלב הלכה ומציאות. הוא מבהיר את זיהוי המינים ואת שיעורם ואת דיניהם המיוחדים, מציג את דיני גזול ושאול וקניין ושמיטה והידור, עם הרחבות בעניין זני האתרוגים והמידות ההלכתיות והחוטם והתיומת ועוד, ומסיים בפרק יפהפה על דיני והנהגות נטילת לולב במקדש ובמדינה. בסוף הספר מצורף קונטרס ובו צילומים והמחשות ממוחשבות, מלאכה מושלמת.









שירת הים. הלכות חופה וקידושין. הלל יעקב מרצבך. יד בנימין, תשע"ו. 360 עמ'. (shirathayam1000@gmail.com)
זהו הכרך החמישי והאחרון, בשלב זה, של היצירה הענקית שערך הרב מרצבך, רב בית הכנסת המרכזי בישוב יד בנימין וראש הכולל בישיבת 'תורת החיים'. סדרת הספרים כוללת עתה בחמישה כרכים את הנושאים ההלכתיים העיקריים שחייב לדעת רב בישראל – שבת ועירובין, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות והלכות חופה וקידושין, נושאים עליהם נבחנים אברכים הלומדים ב'כוללי הלכה' לקבלת 'כושר' מהרבנות הראשית לכהן כרבני קהילות ויישובים ושכונות ולמעלה בקודש. בדייקנותו וחריצותו עובר הרב מרצבך סעיף סעיף ומציין את שיטות הראשונים ואת דעות האחרונים, ומוסיף כותרות וכותרות משנה והערות הבהרה והדגשות והרחבות. זהו ספר מעולה לחזרה ולהשלמה למי שכבר עבר בעיון על ההלכות האלו, וגם ספר שיכול לפתוח את הנושא למי שעדיין אינו 'בעניינים'. כבר יצאו לאור בעבר כמה וכמה ספרים הבנויים על העיקרון הזה, אך נדמה לי שהדיוק והבהירות והתִמצות והסדר בסדרה 'שירת הים' (שנקראת על שם הישוב היקר ששכן על חוף הים בגוש קטיף, בו התגוררה משפחת מרצבך עד הגירוש) עולים על המקובל. בסוף הספר גם צורפו שאלות מתוך מבחני הרבנות ומפתחות מפורטים.









מחזור קורן לראש השנה. נוסח ספרד. מהדורה רביעית. ערוך ומוגה בידי הרב דוד פוקס. ירושלים, הוצאת קורן, תשע"ה. י+517 עמ'. (www.korenpub.com)
בשנת תשכ"ב הוציא לאור אליהו קורן מחזור מהודר ומתוקן ומבואר לימים נוראים ע"פ עצתם ובסיועם של שניים מגדולי המומחים בתחום, המלומדים מאיר מדן ודניאל גולדשמידט ז"ל. דגש ניתן על סידור הפיוטים באופן מושכל בהתחשבות עם מנהג חלוקת אמירתם ע"י החזן והקהל, וכן נעשו בו תיקונים רבים נוספים. עתה יצאה לאור מהדורה מחודשת ומתוקנת ומשופרת מאוד, אך בהחלטה עקרונית הושמטו כל ביאורי המילים והביטויים, החלטה שתמוהה בעיניי מאוד – הרי בפיוטי ימים נוראים קיימים אינסוף מילים וביטויים שגם מתפלל מנוסה מתקשה להבינם. העיצוב כרגיל בספרי הוצאת קורן אלגנטי ונאה במיוחד. במקביל יצא לאור מחזור ליום הכיפורים, וכן מחזורים על פי מנהגי אשכנז ועדות המזרח.









מכלל יופי – מגילת קהלת. כלל ופרט. יואב אוריאל. ירושלים, בני ציון, תשע"ו. 398 עמ'. (052-7203221)
אחרי הביאור על הספרים איכה, יונה, שיר השירים ופרקי מפלת סנחריב מספר ישעיה, עובר הרב אוריאל לבאר את ספר קהלת שנקרא בסוכות. במוקד עיונו ההתייחסות לספר כולו כאל יחידה אחת שכל פסוק בה הוא חלק מהקשרה הכללי, כשמוקד נוסף הוא קבלת הדרכת חז"ל וגדולי המפרשים להבנת עומק הפשט ומשמעות המקראות. כותרת המשנה 'כלל ופרט' מעידה על דרך הפירוש – המטרה הכללית של הספר מכוונת את הבנת פרטי פסוקיו, וההתייחסות לפרטים מדייקת את רכישת ערכיו והגיונותיו של הספר כולו, גישה זו טובה ונכונה בתנ"ך כולו, אך היא חשובה באופן מיוחד בספר מורכב ומסובך כספר קהלת. פרקי המבוא עוסקים בייחודה ואופייה של המגילה ובמסקנות העולות ממנה, ואח"כ מתבארים שבע חטיבותיה, עד המסקנה שגם העניינים הנסתרים ביותר של האדם גלויים לפני ה', והחיים אינם כלל הבל אלא בעלי ערך אלוקי, 'אם טוב ואם רע'.









מקראי קודש הלכות ארבעת המינים. הלכות ארבעת המינים ותפילות חג הסוכות, בתוספת תשובות מאת גדולי הדור לבעיות שהתעוררו בזמננו, לאשכנזים ולספרדים. כולל יותר ממאה ציורים תלת ממדיים. ערך משה הררי. ירושלים, ישיבת מרכז הרב, תשע"ו. 917+62 עמ'. (0508-380729)
כבר יצא שמם בעולם של הספרים הירוקים המלאים והגדושים של הרב הררי, מרבני ישיבת מרכז הרב, על הלכות המועדים. מדובר על כמות ענקית של חומר המלוקט באופן מסודר ודייקני, דבר דבור על אופניו וכל פרק וכל סעיף במקומו, בחלוקה הגיונית וחכמה בין תקציר הדברים בחלק העליון של העמוד לבין ההרחבה למטה, עם תוספת של מכתבי גדולי הדור בעניינים שבספר. הכרכים שכבר נדפסו יוצאים לאור במהדורות חדשות ומתוקנות פעם אחר פעם, אבל מדי כמה שנים יוצא לאור כרך חדש לגמרי – וזה מה שקורה הפעם. הכרך נפתח בהלכות תפילות חג הסוכות, אך כצפוי פרטי ההלכות של כשרות ורכישת והנהגת ארבעת המינים בהידור המקסימלי תופסים כמובן את עיקר הספר. להמחשת פרטי ההלכה צורפו למעלה ממאה תמונות צבעוניות באיכות מעולה, והספר מגיע לאלף עמודים, כולל מפתח מפורט. באופן שאיני מצליח להבינו המחבר מוכר את ספריו במחירי מינימום, וכך ספר כה גדול נמכר בעשרים ₪! יזכה הר"מ הררי להמשיך לזכות את הרבים בתורתו ובספריו בבריאות ובאושר.













שו"ת באהלה של תורה. חלק שישי. מאמרים ותשובות באבן העזר וחושן משפט. הרב יעקב אריאל. כפר דרום – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ו. 446 עמ'. (08-6847053)
שישים סימנים בכרך זה העוסקים בנושאים הכבדים ביותר של חו"מ ואה"ע. הרב יעקב אריאל, מגדולי הרבנים והפוסקים היום בארץ, אוחז את השור בקרניו, ומכריע פעם אחר פעם בשאלות של חיים ומות, של לידה ופטירה, קביעת זהות אישית, הריון ופונדקאות וגניבת ביציות, שחרור פושע חולה ממעצר ודיני מלחמה ועוד ועוד. הוא מתייחס לדעות הפוסקים שדנו בדברים, ואח"כ מנמק בבירור את דעתו. בענוותנותו נתן הרב לעורך הספר הרב יעקב אפשטיין משומריה, ת"ח חשוב בזכות עצמו, להעיר ולתקן ולהשיג על הכרעותיו בגוף הספר, כך שרוח של תורת אמת שורה על הדברים. לעיתים מכריעה לדעת הרב אריאל 'רוח ההלכה' את ההלכה, להקל או להחמיר, וכתפיו של הרב רחבות דיין כדי לשאת עליהן הכרעות אלו. תורת אמת בפיהו.







תענה אמונים. מבט מעמיק אל עולמות המחשבה המופלאים הגנוזים בפיוטי ההושענות. שלמה מונדשיין. ירושלים, תשע"ו. שני כרכים. (0546-311349)
מנהג הקפת המזבח עם ענפי ערבה וארבעת המינים בסוכות, שהמשכו בהקפת הבימה אחרי הלל (או אחרי מוסף) תוך אמירת פיוטים מיוחדים, וריבוי ההקפות והפיוטים בהושענא רבה, מהווים חלק משמעותי ומיוחד במנהגי חג הסוכות. דא עקא שהפיוטים שאומרים האשכנזים בהושענות, שחיברם רבי אליעזר הקליר מגדולי פייטני ארץ ישראל בתקופת הגאונים, קשים לעיתים להבנה, כי הם מבוססים באופן גאוני על כתובים ומדרשים ועל רמזים וסודות, לעיתים קרובות בצורות דקדוקיות בלתי רגילות ולא 'חוקיות'. בא התלמיד הוותיק בישיבת 'הר המור' ר' שלמה מונדשיין, בנו של הרב פנחס ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', וחיבר ספר נפלא ובו פיוט אחר פיוט מוסבר כפשוטו וכמדרשו וכעומקו, דברים דבורים על אופניהם, כשהחלק הראשון עוסק בפיוטי החג הראשון וחוה"מ והשני בפיוטי הושענא רבה. בספר משולבות הרחבות מעמיקות בנושאים אמוניים שונים, העולות מתוך התבוננות בנוסח הפיוטים ובאופן סידורם, לאור דבריהם של גדולי המחשבה היהודית לדורותיהם.
 








אֵשׁ תָּמִיד. והוא חידושים וביאורי דינים על סדר שלחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת. מאתי הצעיר ועני איתם הנקין. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. כ+369 עמ'. (02-6512276)
הרב איתם שמעון הנקין הי"ד נרצח עם רעייתו נעמה הי"ד לעיני ילדיהם בי"ט בתשרי תשע"ו, בדרכם לביתם בישוב נריה מפגישת חברים בישוב אלון מורה. הרב איתם היה עילוי נפלא, יוצא מגדר הרגיל בחוכמתו ובידיעותיו ובמידותיו הטובות, שבשלושים ואחת שנותיו הספיק להדפיס שני ספרים ועשרות מאמרים בבמות חשובות, וניבאו לו עתיד מזהיר גם בתחום התורני וגם בתחום האקדמאי. אולם הוא עצמו הדגיש כמה פעמים שהספר שחשוב לו יותר מכל חיבוריו ופרסומיו הוא הספר שנכתב ועוּמָד, וגם הוסכם ע"י כמה מגדולי דורנו, עוד לפני נפילתו, שכולל הערות כסדר הלכות שבת, פרי נלווה להעמקתו בהלכות האלו לקראת הבחינות לרבנות. מדובר בהערות למדניות ומעמיקות, רובן קצרות ותמציתיות, שמעלות נקודות בעייתיות בדברי פוסקים בעניינים המדוברים, או מוצאות ראיות חדשות לאחת השיטות, או מעלות נקודת מבט חדשה, או דעה בפוסקים שלא הושם לב אליה כראוי והרב איתם דווקא חפץ ביקרה. בצדק כותב האב השכול רבי יהודה הנקין בהקדמתו: "יעלזו הלומדים על שזכינו לספר 'אש תמיד' על הלכות שבת, ויבכו האבלים על האי שופרא המחבר דבלי בעפרא"... תנצב"ה.

[הקיק]

מעשי אבות. התורה לדורנו. עיונים והערות על פרשת השבוע. כרך א בראשית-תולדות. הרב חיים דרוקמן. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ו. 367 עמ'. (machon@oretzion.com)
מורנו הרב דרוקמן מביט בתורה הנצחית שלנו מתוך המציאות של הדור שלנו, ושואב ממנה הדרכה למעשים ולסדרי עדיפויות ולאמונות ולדעות שראויות לבני דורנו, צעירים ומבוגרים. בכרך זה המבוסס על שיעוריו ושיחותיו במשך עשרות שנים יש ניסיון להבהיר את מעשי האבות שהם הסימן לבנים, ולזהות את המסר לדורות. סדרת 'מעשי אבות' מצטרפת לסדרה 'לזמן הזה' ולספרים הנוספים שראו אור לאחרונה מתורתו של הרב דרוקמן. עוד ינוב בשיבה.









עץ ארז. חלק ה. אסופת מאמרים בהלכה ובהגות. הרב אליהו רחמים זייני. חיפה, ישיבת אור וישועה, תשע"ד. 287 עמ'. (04-8121048)
הרב ד"ר אליהו זייני ידוע כבר שנים, עוד מאז היותו מרצה ורב בטכניון, בדעותיו המוצקות ובלשונו החריפה. עתה כראש ישיבת 'אור וישועה' בחיפה הוא ממשיך לכתוב וללמד ולהפיץ את תורתו בהלכה ובאגדה, ומיטב מאמריו קובצו לסדרת 'עץ ארז' על חלקיה. שבעה מאמרים הלכתיים בקובץ זה, בהם מאמר העוסק בדין פת הבאה בכיסנין, בו הוא נוטה, אחרי בירור שיטות הראשונים והאחרונים, מפסק השו"ע בנושא. במאמר אחר הוא דוחה לחלוטין את הניקוד 'יתגדֵל' בקדיש המיוחס לגר"א, ועוד. הרב זיני גם תרגם וערך לפני כמה שנים את הספר 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' של החכם האיטלקי הדגול רבי אליהו בן אמוזֶג, ספר יסוד בהבנת עומק המחלוקת הדתית והמוסרית בינינו לבין הנוצרים והמוסלמים, ועוד ידו נטויה.









לוח דבר בעתו ה'תשע"ז. מרדכי גנוט. בני ברק, תשע"ז. 1615 עמ'. (0547-433508)
לא חסר דבר בלוח זה מכל המדורים והנושאים והאביזרים והתזכורות שהיו בו בשנים הקודמות, וכרגיל אף נוספו בו עוד ידיעות ועניינים שפלא שנמצא להם מקום בתוך למעלה מ-1600 דפי הלוח. מי שחייו מתנהלים על פי לוח זה מתחיל כל בוקר ברשימת זמני היום בהלכה, בטבלה של 'עיתים לתורה' הכוללת עשרים וכמה סוגי קביעויות לימוד במקרא, משנה, התלמודים, וספרי הלכה ומוסר וחסידות, מדור 'סדר יום' ובו תזכורות וחידושי מנהגים לפי העדות השונות, מדור 'דברי הימים' ובו אירועים מיוחדים שקרו בתאריך זה מבריאת העולם ועד ימינו, ואחרון חביב (בוודאי בעיני העורך הרב גנוט): מדור 'מעשה בראשית' ובו אירועים אסטרונומיים גדולים וקטנים הקשורים ליום זה, עם ביאורים והשלמות בסוף הכרך. ימים 'פשוטים' בלוח העברי פרושׂים על פני עמוד וחצי בערך, וימים מיוחדים כיום כיפור למשל מפרנסים עשרים וכמה עמודים. מדובר ביצירה של ממש שמשתבחת משנה לשנה, הרבה בזכות הערות הקוראים, שכדרכו הדייקנית של העורך מוזכרים כולם בשמותיהם ובכינוייהם בסוף הספר במדור בשם 'שלי ושלכם'...








סייעתא דתלמודא. דף עזר ללימוד גמרא. הרב יצחק וּבְנוֹ אוריאל פרנק, ודויד סאקס. ירושלים, מגיד, תשע"ו. 6 עמ'. (gemaracard@korenpub.com)
לא מדובר כאן בספר, אלא במדריך מרוכז מצופה פלסטיק קשיח דקיק בגודל של שלושה דפי 4A מחוברים, שראוי להימצא בתוך גמרתו או על שולחן לימודו של כל לומד. שלושת העמודים הראשונים מכילים מילון למילים ומונחים מצויים בגמרא לפי סדר א"ב מ'אגב אורחיה' ועד 'תרווייהו', ובצד השני עמוד אחד כולל קיצור ראשי תיבות בגמרא ובנושאי כליה, בעמוד הבא רשימת התנאים והאמוראים וזמניהם ובתחתיתו טבלת המידות והשיעורים שבספרות חז"ל והפוסקים, ובעמוד האחרון כללי הפועָל הארמי בתלמוד הבבלי – ולמעשה מדריך לניתוח דקדוקי של המשפט הארמי, שלמרות שבדרך כלל אין מתייחסים כלל לעניין זה בישיבות – הידע הבסיסי הזה דרוש מאוד לצורך הבנה מלאה ושלמה של תוכן משפטי התלמוד. העורכים, האב והבן פרנק והרב סאקס, הם מחנכים המצויים בענייני לשון ומודעים לקשיים של התלמידים, והם עשו עבודה מעולה, מעט המחזיק את המרובה. 'דף העזר' הזה חיוני לכל תלמיד, וגם הרבה אברכים ומורים ור"מים ימצאו בו נחת... קיימת גם מהדורה אנגלית למעוניינים.








דרישת המקדש. התעוררות לדרישת המקדש, ובירורים בעניין מהותה בדורנו. מהד' שנייה. יצחק טסלר. ירושלים, סובו ציון, תשע"ו. 38 עמ'. (sobusion@gmail.com)
הרב טסלר מנסה לשכנע בצורך לדרוש את המקדש בפועָל, בדרך של לימוד ותפילה - וגם במעשים שיחברו את עם ישראל עם המקום הקדוש ועם ההכנות לבנייתו. מובאים בספר מקורות רבים העוסקים במקדש ובגאולה ובקשר שביניהם, והנספח כולל גם הדרכה מעשית – תפילה, לימוד בענייני המקדש ועבודתו, עבודות אוֹמנות הקשורות למקדש, שירים ומנגינות, מאמרים הלכתיים, דרשות בציבור שיזכירו את הר הבית המחכה לנו, הימצאות קרובה להר הבית (וגם בתוכו למי שרבותיו מתירים לו), ובכלל – טפטוף קבוע שישכנע את הציבור הרחב שלא רק קומץ הזוי מתכוון ברצינות כשהוא אומר בתפילה את התיבות 'ותחזינה עינינו בשובך לציון'...









רסיסי טל. חידושים, ביאורים ובירורים בעניינים שונים בהלכה. חלק ב'. הרב יהודה עמיטל. עורך: הרב יואל עמיטל. אלון שבות, ישיבת הר עציון, תשע"ו. שלט עמ'. (02-9937300)
החלק הראשון של 'רסיסי טל' יצא לאור בשנת תשס"ה, בחיי הרב עמיטל זצ"ל, מייסד וראש ישיבת הר עציון (נפטר תמוז תש"ע), וגם רוב פרקי החלק השני, שיסודם בשיעורים כלליים שנמסרו בישיבה, נלמדו מחדש ע"י האב ובנו העורך, והרב קבע היכן להאריך ומה להשמיט, מה להוסיף ואיפה לגרוע. מדובר על ל"ט פרקים בענייני מועדים וקניינים וירושות ונזיקין ושבועות ושמיטין וגיטין וקידושין ועוד, כשהמפתח הרחב רק מדגיש את רחבות אופקיו התורניים של מורנו הרב עמיטל זצ"ל. יש כאן שילוב של למדנות מרחיבה ופסקנות מקצרת, הצגת נושא מכל צדדיו וגילוי הנקודה המרכזית, כדרכו המיוחדת של הרב זצ"ל מימים ימימה. ייש"כ לרב יואל הבן, מכבדו בחייו ומכבדו במותו.









ספר הנר. פירוש על הרי"ף למסכת עירובין, לרבי זכריה אגמאתי, בן דורו של הרמב"ם. יוצא לאור לראשונה ע"פ כת"י בצירוף מקורות והערות ומבוא על ידי הרב שלום קליין. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ו. כ+227 עמ'. (08-8502822)
המכון התורני שעל יד ישיבת אור עציון סוגר מעגל, כשהוא מוציא לאור מכת"י את הביאור על המסכת האחרונה מבין ששת המסכתות שפירש רבי זכריה ושכתב ידן הגיע לידינו. רז"א היה חכם גדול שחי כנראה במרוקו בדורו של הרמב"ם, בתקופה שבה בבסיס הלימוד התורני בכל צפון אפריקה עמדו הלכות הרי"ף ולא התלמוד עצמו. פירושו מתבסס על פירושי הגאונים ורש"י ורב ניסים גאון והרמב"ם, ולעיתים הוא מתרחב גם לסוגיית הגמרא. המהדיר ר"ש קליין, ניצול השואה, זכה להכין את המהדורה הזו בעזרת כמה מבני משפחתו, וגמר-המלאכה נעשה במקצועיות ובדקדוק תחת כנפי המכון התורני בראשות הרב שלום יהודה קליין שליט"א.









שבטי ישראל – האובדים והנדחים. מהדורה חדשה עם תוספות. הרב אליהו אביחיל. ירושלים, תשע"ז. 338 עמ'. (052-6509692)
הרב אביחיל זצ"ל מסר את נפשו במשך שנים רבות לחפש ולמצוא ולקרב את נידחי ישראל לסוגיהם השונים אל עמם ואל אלוקיהם. הוא התמקד בקבוצות אתניות שקיימת אפשרות שהם מצאצאי עשרת השבטים (בעיקר במזרח אסיה – אפגניסטן, פקיסטן ודרום הודו, ובצפונה – בהרי הקווקז ועוד; מדובר בס"ה על מיליונים רבים), ובקבוצות של צאצאי יהודים אנוסים שכבר מנותקות דורות רבים מעם ישראל, בעיקר בדרום אמריקה ובפורטוגל. מעט פירות כבר הניב עמלו – קבוצות של 'בני מנשה' מצפון הודו ומשפחות של צאצאי אנוסים מפֶרוּ שהתגיירו ונמצאות כאן אתנו; אך תמציות המחקרים המובאים בספר, כולל יומני מסעותיו של הרב אביחיל, משאירים רושם שהמחקר המדעי-הלכתי בנושא עדיין רחוק מאוד מלהעמיד את הפוסקים על קרקע מוצקה כדי להכריע בדיני נפשות אלו. הספר כולל מקורות בעניין עשרת השבטים וחזרתם בדור הגאולה, והמלצות רבנים לפעילותו.










נתיב מצוותיך. למשמעותם ההלכתית של טעמי המצוות. הרב זלמן נחמיה גולדברג. עורך ראשי: הרב ישראל מאיר בן שחר. קדומים, מכון 'משפט ערוך', תשע"ו. 706 עמ'. (09-7928129)
תורתו הרחבה ושיעוריו המיוחדים של הגרז"נ גולדברג שליט"א ידועים בשער בת רבים. בין פעליו בהפצת תורה נמצא במקום של כבוד השיעור השבועי שהוא מעביר כבר שנים רבות לאברכי הישיבה הגבוהה שבקדומים, שהוליד כבר שישה כרכים של ביאורים על שו"ע חו"מ בשם 'משפט ערוך', וכרך של שיעורי תלמוד בשם 'חזון קדומים'. עתה הגיעה גולת הכותרת – ספר העוסק במשמעות ההלכתית של טעמי המצוות. תחום 'טעמי המצוות' אינו כלול בדרך כלל בלימוד המקובל בישיבות, בין השאר מפני שקשה ללכת בו על קרקע מוצקה, ומדובר לעיתים קרובות בסברות ובהרהורי-הלכה-ואגדה בלי 'בשר' למדני. אולם מתחת ידיו החזקות של הגרז"נ שליט"א יוצאת תורה שלמה עם פרטים וכללים והיבטים הלכתיים מעשיים בכל המצוות שטעמן נתפרש, אפילו אם באופן עקיף, בתורה שבכתב ושבע"פ ובקדמונים. בשלושים עמודי 'הפתיחה הכוללת' מסביר המחבר את דרכי הלימוד שמביאים למסקנות אלו ואת היחס הנכון שבין המצוות לטעמיהן, ובהמשך הוא דן בכמאתיים מצוות מבין התרי"ג לפי סדר הפרשות, והדברים מאירים ושמחים. העריכה של הרי"מ בן שחר, ר"מ בישיבת קדומים, משובחת, הסגנון בהיר, הסדר למופת, כולל קביעת פרקי משנה וכותרות-צד וחלוקה מושׂכלת בין ה'פנים' להערות. מפתח מפורט היה משביח את הספר ביותר.

[הקיק]

ציון חמדתי. דרשות ומאמרים על פרשיות השבוע והמועדים. הרב ציון מיכאל כהן. אור יהודה, תשע"ו. 317 עמ'. (leahcbs@gmail.com)
הרב ציון כהן משמש כבר שנים כרבו של הישוב אור יהודה, והוא מוצא בדברי הפרשה ומפרשיה נקודות חינוכיות ומוסריות רבות. בספר זה דרשות קצרות על פרשיות השבוע והמועדים, בעקבות ספר דומה על ההפטרה. בין השאר הוא מסביר איך מדגישים חז"ל את הציניות שבה התקבלו המאמצים של נח לבנות תיבה במשך שנים רבות ע"י אנשי דורו, ובסופו של דבר התמימים ניצלו והציניקנים נשארו בתוך המבול. כך גם ביחס לעתיד לבוא – אנו מצפים לימים שבהם לא ישא גוי אל גוי חרב והארץ תימלא דעה את ה', ונראה מה יהיה בסופם של הציניקנים...







מתוך התורה הגואלת. מועדים וזמנים. מכתבים וכרוזים, ביאורים בפרקי אבות, ביאור שיר הכבוד. שיעורים שנאמרו על ידי מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. רשם: חיים אביהוא שורץ. מהדורה שניה משוכללת. בית אל, תשע"ו. 396 עמ'. (058-5770386)
הרב אבי שורץ הוא מראשוני ומחשובי 'מעבירי השמועה' של תורת הרב צבי"ה קוק לדורנו ולדורות הבאים. כתלמיד מובהק כבר דלה והשקה בכרכים רבים מתורת רבו. ל"ג שנים אחרי צאת המהדורה הראשונה של ספרו הוא זוכה להוציא לאור מהדורה מורחבת ומתוקנת של הכרך על המועדים, המיועד לדור הצעיר שלא ידע את הרצי"ה וצמא לתורת הראי"ה ובנו. מכתבים וכרוזים רבים צורפו לדברים שבעל פה, נוספו מקורות ובירורי דברים, והתורה השמחה והשלמה והגואלת הזו מצפה ללומדיה וקוראיה.







מאמינים במשטרה. אסופת מאמרים הלכתיים ואמוניים בנושא ביטחון והצלה. עורך: הרב שחר קיהן. ירושלים, תשע"ו. 376 עמ'. (02-5022202)
צה"ל פחות-או-יותר שומר שבת וכשרות; יש הרבה מה לתקן, אך מי שעומד על שלו יכול לעבור שירות מלא על פי ההלכה, בלי לחלל שבת כאשר אין מדובר לפחות בספק פיקו"נ ובלי לעבור על איסור 'ייחוד' וכד'. במשטרה העניינים יגעים יותר, ובמקביל הרבה פחות יהודים שומרי מצוות משרתים בגוף החשוב הזה, והתוצאות ברורות. רבה של טלמון, הרב רמי ברכיהו רב הפעלים, בסיוע תנועות 'אורות' ופעילים נוספים, הקים את בית המדרש בעל השם הדו-משמעי 'מאמינים במשטרה', ובנוסף לעמידה בראש בית מדרש פעיל, ולעידוד הכנסת בני תורה לשירות במשטרה, כבר הוציא לאור כמניין חוברות הדרכה המבהירות את דרך ה' לאיש משטרה שומר תורה. עתה הגיע תורו של ספר מקיף, בו כשלושים מאמרים הלכתיים מאת כותבים שונים, העוסקים בכל התחומים שבהם השירות במשטרה נוגע בהלכה, כשמירת שבת בפעילויותיה המגוונות דרך עקרונות צניעות והלכות 'יחוד', ועד אמירת אמת כערך וכחיוב ועוד ועוד. בינתיים מונה הרב ברכיהו שליט"א לרבה החדש של משטרת ישראל – בחירה של המפכ"ל החדש שגם הוא כידוע יהודי שומר מצוות, ויש לצפות ולהתפלל שהתיאוריות יהפכו למעשה, וגם המשטרה תיהפך לגוף ציבורי שומר הלכה.









לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. עיוני תפילות בלשון ובסגנון, בתכנים, בנוסחאות ובמנהגים. מאת משה בר-אשר. הוצאת ראובן מס ויד הרב נסים, תשע"ו. ט+382 עמ'. (02-6277863)
פרופ' בר אשר הגיע כבר לפסגה – אחרי לימודים והוראה במשך עשרות שנים באקדמיה הוא זכה בפרס ישראל ובפרסי הוקרה נוספים, ומשמש היום כנשיא 'האקדמיה ללשון העברית'. הוא חיבר וערך עשרות ספרים וכתב מאות מאמרים, ודבריו נשמעים. אולם 'זרוק חוטרא אאווירא – אעיקריה קאי': הוא מצא עתה את הזמן לחזור ליסודות לשון הקודש, לבירורי נוסחאות עתיקים ולמנהגי תפילה בקהילות שונות, ומחקריו מכונסים בספר זה 'לשוננו רנה'. ט"ז פרקים בספר, חלקם עוסקים בנוסח תפילות – בעיקר של עדות המזרח, אחרים בהערות על ההדרת סידורים בימינו, וקבוצה שלמה מתוכם עוסקת בתפילותיהם וסידוריהם ומנהגיהם של צאצאי האנוסים שחיו בדרום צרפת, שבמשך כמה דורות היוו חטיבה מיוחדת ששמרה על 'יהדות' מיוחדת, עד שהתבוללו לצערנו במהלך השנים בין הגויים. את הספר הקדיש לדמות שקירבה אותו בילדותו לעולם התורה והתפילה – סבו רבי שמעון, שהיה מראשי הקהילה בעיירה הקטנה קצר אסוק שבדרום מרוקו.










יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשבָּעוּ. מדריך עיוני להלכות כשרות המזון. משה כהן. מעון, תשע"ו. שני כרכים. (052-7381081)
הספר משלב מקורות לימוד לכל סוגיות הכשרות מפסוקי המקרא עד ההלכה הפסוקה, אך הוא כולל גם מדריך הלכתי מעשי למטבח היהודי. שילוב כזה נדיר יחסית, אך הרב כהן, רבו של היישוב מעון שבהרי חברון, מצליח להעביר בקיצור ובבהירות את הסוגיא ההלכתית ומקורותיה, וגם את ההשלכות המעשיות בהתאם למציאות המודרנית ודעות פוסקי דורנו, כך שהספר הזה הוא באמת 'מדריך עיוני' - ביטוי שממבט ראשון נראה כעין אוקסימורון... בלמעלה מ-900 עמודים הוא הולך וסוקר נושא אחרי נושא בהלכות כשרות, כולל חלב גויים, חרקים במזון, מצוות התלויות בארץ ומוצרים מחו"ל, נאמנות המוכר, הכשרת כלים, חומרים בתעשיית המזון, הכשרת בשר ועוד ועוד. הספר מיועד לכל מי שחשקה נפשו להכיר את יסודות כשרות המזון מבפנים, וכן לכל מי שרוצה לדעת כיצד לנהל את כשרות ביתו בצורה נכונה, ראויה וגם חסכונית.









בניית בית כנסת כהלכה. אברהם צבי גאופטמן. ירושלים, תשע"ו. תרי עמ'. (02-6765194)
המחבר, לשעבר ראש הכולל לדיינות בישיבת מרכז הרב ועתה דיין בבאר שבע, משמש גם כרב קהילה בשכונת 'הר חומה' בירושלים. כמקובל בשכונות החדשות עבר בית הכנסת שלו גלגולים רבים עד שנבנה בניין הקבע, ובכל השלבים האלו בחן הרב גאופטמן את כל צדדי ההלכה הרלוונטיים. כך הצטברו אצלו עוד ועוד בירורי הלכה בעניין בניין בית כנסת, מפי ספרים וסופרים וגם הערות והרחבות רבות משלו. החלק הראשון של הספר כולל את תקציר ההלכות בט"ו פרקים, המתחיל בעצם המצוה לבנות ביכ"נ, דרך המימון בתרומות ובגבייה, התכנון החיצוני והפנימי, החובה להנגיש את בית הכנסת לבעלי מוגבלויות, הריהוט – כולל דרך תליית שלטי הזיכרון וההנצחה ועוד, והחלק השני כולל שבעים בירורי הלכה לפי סדר הפרקים הנ"ל. המחבר לא שוכח לברר את משמעותו וגדריו של הדוכן שעליו נושאים הכהנים את כפיהם, שמצד אחד מוזכר כמעט בכל איזכור של ברכת הכהנים - ומצד שני לא מוגדר בשום מקום מהו בדיוק החיוב ההלכתי בעניינו, ונראה שבכל בית הכנסת מתייחסים אליו אחרת...









כשרות כהלכה. קובץ מאמרים בענייני כשרות. חלק ראשון. אלון מורה, כושרות, תשע"ז. 391 עמ'. (02-6569352)
ארגון הכשרות 'כושרות', שבראשו עומד הרב אליקים לבנון שליט"א רב השומרון וראש ישיבת אלון מורה, ומנהל אותו בכישרון ובמרץ הרב משה כ"ץ ר"מ בישיבה, מנסה לעשות מהפכה אמיתית בכשרות בארץ, גם 'מלמעלה' וגם 'מלמטה' – גם במאמץ אירגוני ולמדני לשפר את רמות הכשרות במפעלי המזון השונים ואת התנהלותם של הגופים שאמורים לדאוג לכשרות המאכלים המשווקים על ידם, וגם בעזרת חיזוק הידע והמודעות של הציבור הרחב לבעיות הכשרות במטבח המודרני ובשיווק התעשייתי, ובהצעת פתרונות מעשיים לבעיות אלו. 'כושרות' אינה נותנת [עדיין?] תעודות כשרות משלה, אבל היא מנסה לדאוג שלתעודות של הגופים האחרים יהיה כיסוי... בספר זה נאספו עשרות מאמרים מרבנים מכל קצווי הקשת התורנית העוסקים במצב המצוי והמצב הרצוי במגוון רחב של תחומים כשרותיים, בהם נהלי כשרות לקייטרינג, ההבדלים בין הכשרי הרבנות להכשרי הבד"צים השונים בכשרות העופות (לא כולם לרעת הרבנות...), סקירה על חומרי העזר בתעשיית המזון וכשרותם, ועוד רבים, ונוספו גם עשרות תשובות קצרות לשאלות אקטואליות.








משנת הגורן. מאמרי, נאומים ומכתבים. הרב שלמה גורן. עורך: קובי דמבינסקי. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 279 עמ'. (info@ybook.co.il)
הרב גורן שנפטר בימים אלו לפני כ"ג שנים השאיר אחרת מורשת עמוקה ורחבה, המשלבת רעיונות ומעשים. הוא היה איש מלחמות מנעוריו, לא רק בשירותו הצבאי – אלא גם במאבקים הלכתיים וציבוריים שניהל בתוקף תפקידיו כרב הצבאי הראשי וכרב הראשי לישראל במשך שנים רבות. הרבה מאוד ממעשיו ומחשבותיו ופעולותיו ורעיונותיו מתגלים בספר חדש זה, ובו פרקים על המדינה ועל ימי השנה ועל מאורעות השעה ועל אישים ודמויות, מתיאור דמותו של חותנו 'הנזיר' ועד הספדו המרגש על אבשלום פיינברג חבר ניל"י.








חשיבה משפטית בישיבות ליטא. עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ. שי עקביא ווזנר. ירושלים, מאגנס, תשע"ו. 332 עמ'. (02-6586659)
ד"ר ווזנר הוא אחד ממוצריה וממוביליה של המהפכה החדשה – שילוב בוגרי ישיבות באקדמיה. כבוגר ישיבת חברון בירושלים שהחליט בשלב מסוים 'לקפוץ' לתוך עולם המחקר האקדמאי בתחום המשפטים, המשיק במידה מרובה לתחום התלמודי, הוא הביא איתו ערך מוסף של חוקר תלמודי ש'יודע ללמוד'. כעת, כאיש סגל במחלקה למשפטים באוניברסיטת ת"א, בנוסף למחקריו המשפטיים שגם הם ספוגים ברקעו התורני, החליט להנגיש את הבנת עקרונות עומק הלימוד ה'ליטאי' לכל דכפין בעזרת ניתוחה הלמדני של שיטת הלימוד המיוחדת של ר' שמעון שקופ זצ"ל, מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בישיבות ליטא שלפני השואה. הרעיון העיקרי בספר אינו חדש – שיטת הלימוד הליטאית שהובילוה ר' חיים מבריסק ותלמידיו דמתה מאוד ברעיונותיה וניתוחיה ומושגיה המופשטים לגישות חשיבה משפטיות-אקדמאיות, ועל הדמיון והשוני ביניהם עומד רובו של הספר. הוא מתחיל בדמותו המיוחדת של הגרש"ש, מסביר את שיטת לימודו ואת דרכי החשיבה המיוחדות שלו, ממשיך בדרך ניתוח המושג 'איסור' בצדדיו השונים בשיעוריו של הגרש"ש, ולחידושו הגדול – קיום תורה משפטית 'אנושית' בצמוד לתורה האלוקית, שרק שילוב של שתיהן מציג את התורה בשלמותה.








דרך ישרה. גדרי איסור צער בעלי חיים. מאת רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין. עריכה: משה נחמני. ירושלים, חי ראי, תשע"ו. 149 עמ'. (chairoee@gmail.com)
באחת מהתשובות הארוכות בשו"ת 'אמרי שפר' מאריך רבה של לובלין בדור שלפני השואה בכל חלקי איסור צעב"ח, ומסיק שאין לצער בעל חיים גם לצורך האדם כשלא מדובר על צער סביר הנובע ממלאכה לצורך האדם. בעקבות התשובה הזו מנסה העורך לעורר את הקורא שלא להיות אדיש לצערם של בעלי החיים בגידול התעשייתי של בעלי החיים בימינו, ולשם כך טרח לפרסם תשובה זו עם הערות וציונים והרחבות ולקט פסקים בעניין צעב"ח ואכילת מזון מן החי וגם תולדות המחבר וקשריו עם רבני דורו ביניהם מרן הראי"ה, וגם מפתחות. אולם לא פשוט שהגידול התעשייתי בימינו אכזרי במיוחד לבעלי החיים, ברמה האוסרת אותו, ויתכן שהמחבר מושך יותר מדי לכיוון זה.