'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

[הקיק]

כֵּן. שירים. רחמים מלמד-כהן. ירושלים, מלמד, תשע"ה. 107 עמ'. (rahamimmc@gmail.com)
כארבעים שירים בנושאים שונים פרי מצמוץ עפעפו היחיד הפעיל של איש הפלא רחמים מלמד, שמצליח באבר האחרון שמתפקד אצלו להעביר לנו הקוראים את הגיונותיו ותחושותיו ורגשותיו והרהוריו כאילו היינו משוחחים יחד על כוס קפה. כך בשיר שעל שמו הספר 'כן' (עמ' 66) מתאר לנו רבי רחמים בצבעים עזים את ה'כן' שלפעמים הוא למעשה 'לא' מנומס, או 'לא' ערמומי, או 'לא' דו משמעי, ואת ה'לא' שפעמים הוא 'כן' רועם שרק צריך להקשיב לו בתשומת לב... לפני כן בעמ' 16 בשיר 'לא הן ולא שכרן' הוא מתאר עד כמה אינו מתנחם בנחמות מנחמיו על מחלתו הקשה, ומסיים: 'האמונה תחזק נשמתי. בדמעות בידך אפקיד רוחי'... יאריך ימים הפלא החי הזה הכלוא בגוף שבגד, וימשיך להניב לנו מתנובותיו שנה אחר שנה.








פרי צדיק. על התורה והמועדים. קדושת שבת, שביתת שבת. מאת רבנו צדוק הכהן מלובלין. יו"ל מחדש בכתב מרובע ומנוקד, פתיחת ראשי תיבות, ציון מקורות והשוואות ועוד. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ו. שנט עמ'. ((08-8502822)
סדרת ספרי 'שפת אמת' במהדורת המכון התורני שע"י ישיבת אור עציון כבר מצאה את מקומה על מדפיהם של חובבי תורה מכל הגוונים. עתה מתחילים רבני וחוקרי המכון להוציא לאור את סדרת ספרי הכהן הגדול מלובלין באותה איכות ובאותה קפדנות, ובלי ספק שגורלה יהיה זהה. ציון המקורות מצד אחד, וההשוואות למקומות האחרים בכתביו בהם הוא עוסק באותם נושאים מאידך, ישָנו עבור רוב הלומדים את כל צורת הלימוד בספר מרפרוף רגשני לעיון למדני. תורה ישנה ומתוקה בכלי חדש ומחודש.








המוסדות העיקריים של המשפט העברי. כרך ראשון – דיני קניינים, וחלק שני – דיני חיובים. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. תרגם וערך: משה הרשקוביץ. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. שני כרכים. (info@ybook.co.il)
הרב הרצוג זצ"ל, הרב הראשי האשכנזי השני, היה אחד מגדולי התורה בדורותיו, וזכה להערכה רבה מתלמידי החכמים מכל החוגים. נוסף על כך היה מנהיג ציבור, וגם משפטן רחב אופקים. כששימש ברבנות באירלנד החל לכתוב סדרת ספרים באנגלית על דיני הממונות ובתי הדין בישראל, אך הספיק להוציא רק שני ספרים מתוכה. כאשר שימש כרב ראשי הקים את 'בית המדרש העליון למשפט התורה' הוא 'מכון הארי פישל', ובו מחלקת חקיקה שמטרתה הייתה לחבר ספר חוקים ישראלי שיתבסס כולו על המשפט העברי, ובמסגרתה חיבר ספרים נוספים בתחום זה. במקביל התפרסמו פסקיו בבית הדין הגדול בסדרה בת תשעה חלקים בשם 'פסקים וכתבים', וכן ספר השו"ת שלו 'היכל יצחק' ועוד. הספרים על המשפט העברי מקיפים באופן מלא את הנושאים בהם הם עוסקים, ועשויים להיות לעזר רב לתלמידי חכמים ולחוקרים כאחד.









דעת סופרים. פירוש על תורה נביאים וכתובים, מיוסד על פי דברי רבותינו הראשונים והאחרונים. מאת הרב חיים דב רבינוביץ. מהדורה חדשה ומתוקנת. עורך: הרב יהושפט שרגא רבינוביץ. ספר בראשית. ירושלים, מכון דעת סופרים, תשע"ז. ט+תשטו עמ'. (03-5792612)
כרך נוסף מתוך המהדורה החדשה של הפירוש הוותיק 'דעת סופרים' מאת הרב רבינוביץ זצ"ל, המשלב בין דברי חז"ל וגדולי המפרשים לבין ביאורים ופירושים מאת המחבר עצמו במינון מיוחד. ספר בראשית במהדורתו הקודמת יצא לאור לפני ע"ה שנים, ובמהדורה החדשה הושלמו בידי נכדו ציוני מקורות ונוספו הערות, מהם מאת הגר"א נבנצל שליט"א רבה של ירושלים. הפסוקים הבודדים מבוארים כפשוטם וכמדרשם – וגם סוגיות שלמות, כולל בירורים לשוניים והיסטוריים. בין השאר הוא עומד בפרשת 'ויצא' על כפל הלשון 'ויאמר לבן' (פרק לא פס' מח ופס' נא), וטוען שזהו רמז שהכתוב מצטט רק חלק מדברי לבן הארוכים ולא את כולם – הגיוני ביותר.









שיעורי בית. הרב סולוביצ'יק על זוגיות, מיניות ומשפחה בימינו. חיים נבון. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 223 עמ'. (info@ybook.co.il)
בשמונה פרקים מתאר הסופר הרב חיים נבון ממודיעין את יחסו של אחד מגדולי הלמדנים וההוגים בימינו, רבם של רוב יהודי ארה"ב בדור הקודם ורבם של כל רבני 'האורתודוקסיה המודרנית' בארה"ב בדור הזה, לנושא המשפחה וכל מה שסביבה. הפרק הראשון עוסק במצב הקיים עוד לפני הזוגיות, המצב הכביכול-טבעי של האדם – הבדידות, אך דווקא ממצב זה משתדל כל אדם נורמלי כל חייו לצאת כדי להצטרף למעגלים אחרים, שהחשוב שבהם הוא ביתו - ביתו זה מבצרו, ביתו זו אשתו, ביתו זו משפחתו. בדור שבו המושג 'משפחה' התחיל לאבד יותר ויותר ממשמעותו – קם הרב סולוביצ'יק, ובשילוב של רגש ואמונה, פסיכולוגיה והלכה, הגות וחכמה, השכיל לתאר במקומות שונים בספריו איך צריך להיראות בית יהודי 'אמיתי', ועד כמה צריך לשאוף אליו. מתוך כל כתביו אסף וליקט וערך תלמיד-תלמידיו הרב נבון סולת מנופה, ובסגנונו המשובח הוא מגיש לציבור ספר העוסק בזוגיות ואהבה ונישואין והורוּת על פי דרכו של הרב סולוביצ'יק זצ"ל.










הגהות הגר"א בבא מציעא. שהועתקו מכתי"ק מתוך הש"ס שלמד בו רבינו, וכפי שנדפס בש"ס ווילנא. עם פירוש אור אליהו, בתוספת הארות, הערות ומראי מקומות והשוואות לשאר ספרי הגר"א. אוריאל שלמוני. הר ברכה, תשע"ו. ריב עמ'. (052-9405899)
ההגהות על התלמוד שנעתקו מגמרותיו של הגר"א מודפסות היום בכל הגמרות. במילים קצרות, ולפעמים אפילו בעזרת אותיות בודדות, כלולים בהן תיקוני גירסא, הפנייה לפירושים אחרים, קושיות או הערות, ולא תמיד ברור מה בא הגר"א לחדש ולהעיר ולתקן. הרב שלמוני מרחיב ומבהיר ומדקדק ומסביר כל הגהה והגהה שבמסכת בבא מציעא, תוך השוואה בין הגהות הגר"א בגמרא לביאוריו על השו"ע, ועולם מלא של ביאורים וחידושים נגלה פתאום לעינינו.










שמואל בקוראי שמו. שיחות לפרשיות השבוע ולמועדים, בצירוף נספחים והספדים. הרב שמואל דב רוזנברג זצ"ל. פ"ת, תשע"ז. 280 עמ'. (Sdrosen5776@gmail.com)
הרב שמואל דב רוזנברג נפטר לפני שנתיים בדמי ימיו, אחרי שלמד הרבה ולימד הרבה ושירת שנים רבות כרב צבאי בכיר וכרב קהילה, והאהיב את התורה על כל סביבותיו. בחיוכו הטוב, כשמשכמו ומעלה הוא גבוה מכל העם, הוא היה מזכיר לעיתים את עדינו העצני - עדין וחזק כאחד. מתוך כתביו הכינו בני משפחתו ספר עם שיחות לשבתות ולמועדים, וצירפו להם דברים שנאמרו ונכתבו עליו, מצבה מכובדת ליהודי מיוחד. בדבריו על פרשת 'וישלח' הוא מזכיר את הדרכים השונות ביחסינו כלפי הגויים, שהם בתמצית דרך הדורון ודרך המלחמה, דרכים שאפשר להתנהל בהם בקושי ובערמומיות כדרך 'יעקב', או בתקיפות וישרות כדרך 'ישראל'; אין לשכוח שארצנו נקראת ארץ ישראל, וב"ה היום 'ישראל עושה חיל'...
 









אורות פלא. שבת קודש. ליקוט דברי התעוררות ומוסר הלכות והנהגות מתוך ספריו של הרב הגדול רבי אליעזר פאפו. ירושלים, אורות פלא, תשע"ז. 38+שיח עמ'. (02-6413780)
לקט נפלא מתוך ספריו הרבים של ר' אליעזר פאפו זצ"ל בעל 'פלא יועץ', מחכמי טורקיה לפני כמאתיים שנה, בענייני ההכנות לשבת, קדושת השבת, הנהגות השבת, סעודות השבת ודרך עריכתן, זמירות השבת ומוצאי השבת ועוד ועוד, הכל בלשונו הזהב של המחבר אבל בסדר חדש ונוח מאוד. ספריו של הגאון ר"א פאפו זצ"ל מגוונים, חלקם ספרי הלכה וחלקם ספרים באגדה, פירושי מקראות ותשובות למעשה וכל מה שביניהם, ובחכמה רבה ליקטו המהדירים מכל הספרים האלו את הדברים שיועילו לאיש הישראלי לקבל את השבת ולעבור אותה בקדושה ובטהרה לפי הנהגותיו ועצותיו של בעל 'פלא יועץ'. הכרך הזה מצטרף לחבריו על אלול וימים נוראים, הגדה של פסח ופרקי אבות. יישר כוחם של חכמי מכון 'אורות פלא' ובראשם ר' עזרא נחום שליט"א על עבודתם התמה והנקייה.








חיות הקודש. יצורי הפרא בבית מדרשם של חז"ל. עידו חברוני. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ו. 310 עמ'. (info@ybook.co.il)
'חיות הקודש' הם היצורים שאליהם מתייחסים חז"ל בחלק מאגדותיהם, כאשר מול החכם התלמודי עומדים בני אדם ולפעמים בעלי חיים שמציגים את הצד האחר, האפל, המאיים, של העולם. החכם מצידו משתדל ומצליח לראות ולהראות בהם את צידם האחר, החיובי, המלמד, המחנך, הנותן פרופורציות לחיי החומר ולחיי הרוח בעולם הזה, ובעקבות מפגש זה נכתב מה שנכתב. ד"ר חברוני, בוגר ישיבות ואיש אקדמיה, מצליח לשלב בדבריו ניתוחים ספרותיים ופסיכולוגיים והגותיים, שהם למעשה פירושים סובייקטיביים אך הגיוניים וצמודי-טקסט של קטעי המדרשים בהם הוא עוסק. כך הוויכוח בין טורנוסרופוס הרשע ורבי עקיבא על משמעות ברית המילה, על מעשי אדם מול מעשי אלוקים, הופך לאבן בוחן ביחסנו לעולם כולו, ובמוקדו השאלה אם יש 'לזרום' עם המציאות כפי שהיא - או לתקן ולמרוד ולשנות. זהו בדיוק המאבק בין יעקב המהפכן השקט לבין עשו איש הטבע הפראי...









אוהל מועד. הגיגי מועד וחג. חנוכה. איציק אֲמִתַּי. טנא, תשע"ז. עה עמ'. (0545-684691)
הרב איציק אמתי, מאנשי עצמונה שהתיישבו ביישוב טנא שבדרום הר חברון, הוא למדן ומחנך והוגה, שכבר העלה על הכתב כמה חוברות ובהן דברים על מועדי ישראל. כתלמידם של הרב צבי יהודה זצ"ל וגדולי תלמידיו דבריו ספוגים מתורת הרב זצ"ל, ומבוססים על גדולי החסידות עם שמץ של התייחסות אקטואלית. בין השאר כלולים בספר העובדות שכל יהודי שמדליק נרות הרי הוא ככהן גדול בעבודתו, שאורות החנוכה אינם מזכירים רק את העבר - אלא גם מאירים את דרכנו לקראת הגאולה השלמה, ושהיום השמיני של חנוכה הוא עיקרו של חג כי הוא המבטא את שיאו של נס פך השמן, והרי בניגוד למועדים אחרים אין עושים 'הבדלה' בסוף החנוכה - ולכן אורות החג ממשיכים להאיר כל השנה כולה...
 









הסכמות הראיה. מהדורה מורחבת ומוערת. מכתבי הערכה, הסכמה והערות למאות חיבורים, מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. עורכים: הרבנים יוחנן פריד, ארי יצחק שבט, צוריאל חלמיש ואברהם טייץ. ירושלים, בית הרב, תשע"ז. תלד עמ'. (02-6232560)
רל"ב מכתבי ברכה והסכמה והערות על ספרים שכתב מרן הראי"ה עד שנת תרפ"ח. כרך שני יעלה לדפוס בעז"ה בקרוב. הספר מתבסס על העבודה הראשונית שערכו לפני כשלושים שנה יוחנן מנחם ישמח ובנימין זאב כהנא, שלמגינת לב נהרגו בגיל צעיר - הראשון בתאונה מצערת בזמן שירותו הצבאי, והשני נרצח ע"י מחבלים עם אשתו בדרכם לביתם בכפר תפוח. זוהי מהדורה מורחבת בכמות ובאיכות, עם ביבליוגרפיה מלאה לכל פרט, תיאור הדמויות והספרים, ותוספות המרחיבות מאוד את היריעה. מדהים איך שנוסף לכל עיסוקיו מצא הראי"ה מקום וזמן לעבור על ספרים רבים מחוץ לסדרי לימודו וכתיבתו ותפקיד הרבנות העמוס, לתת עצה ועידוד למחברים צעירים ומבוגרים - וגם נזיפות קלות מדי פעם...









מנהגי לוב (טראבלס). עם ביאור 'ישא רעיון'. ומצורף לזה קונטרס הפיוטים. מהדורה חדשה ומתוקנת. רפאל סרוסי. בני ברק, תשע"ו. רז עמ'. (03-6771773)
המנהג הוא יסוד גדול בהלכה. בדור של קיבוץ גלויות באופן טבעי המנהגים מיטשטשים, מנהגי אבות נדחים מפני מנהגי מקום, מנהגי מיעוט מפני מנהגי הרוב, וכך עלולים להיעלם מהעולם מנהגי קהילות עתיקות וקדושות שנעקרו ממקומן וזכו להיקבע, רובן ככולן, בארץ הקודש. בטריפולי שבלוב נהגו למשל שביום הראשון של חנוכה עולה גבאי בית הכנסת ל'כהן' כאות הוקרה על שירותו כל השנה, וחבל על מנהג-פנינה זה שייעלם מן העולם. הרב סרוסי בירר ורשם את מנהגי אבותיו באופן ברור ומסודר עם מקורות וביאורים. הערות של ת"ח מבני העדה מצורפות בסוף הספר, והן משלימות את התמונה מזוויות נוספות.









השלמות והוספות לערכים באנציקלופדיה התלמודית מדברי הראי"ה קוק. כרכים א-כ. עורך ראשי: הרב יהושע בן מאיר. ירושלים, המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת שבות ישראל, תשע"ז. 304 עמ'. (rybenmeir@gmail.com)
האנציקלופדיה התלמודית 'הבלתי גמורה', שכבר עשרות שנים עמלים עליה תלמידי חכמים חשובים ובקושי עברה את אמצע הדרך, נמצאת עתה בתנופה מרשימה. לפני כמה שנים מונה לראשות כל מוסדות יד הרב הרצוג האדם הנכון במקום הנכון – הרב פרופ' אברהם שטינברג, שכבר הראה את כוחו כאשר הוציא לבדו את הכרכים הרבים של האנציקלופדיה הרפואית-הלכתית, וזכה על כך בהוקרה רבה מצד רבנים ורופאים, וגם בצדק בפרס ישראל. עתה הוא מצעיד במומחיות ובזריזות קדימה את המפעל הענק הזה, וכרך אחרי כרך יוצאים לאור במהדורה השלמה ובמהדורה מרוכזת ('מיקרופדיה'), האחרונה גם באופן מקוון. כאשר יסתיים המפעל בעוד כמה שנים יצאו עדכונים מקוונים גם לכרכים הקודמים, וכבר עתה עמלים הרב בן מאיר וקבוצה של אברכים להוסיף את מה שחסר בהם – התייחסות לדברי מרן הראי"ה בנושאים הרלוונטיים, ויש אינסוף התייחסויות חשובות כאלו, תוספות מהערות הרצי"ה על גיליונות הכרכים הראשונים עליהם עבר מכריכה ועד כריכה, וכן השלמות ותיקונים למיניהם.

[הקיק]

חבל נחלתו. מאמרים ותשובות בדיני תורה. חלק שמונה עשר. מאת יעקב הלוי אפשטיין. שומריה, תשע"ז. 344 עמ'. (054-6672712)
יצא לאור, פחות משנה אחרי הקודם-בסדרה, הקובץ השנתי הח"י מאת הרב אפשטיין, לשעבר מעצמונה שבגוף קטיף ועתה מחכמי הישוב שומריה שבחבל לכיש ומראשי החוקרים ב'מכון התורה והארץ'. נדיר ביותר שת"ח מצליח לעמוד בקצב כזה, לפרסם כשישים פרקים הלכתיים איכותיים בכל חלקי התורה שנה אחר שנה, נוסף לשאר עיסוקיו. סימן ד הוא תגובה שהתפרסמה בקובץ 'המעין' למאמר של הלמדן ואיש העסקים צבי רייזמן מלוס אנג'לס בעניין היתר נשיאת כפיים לכהן שיש קעקועים על ידיו. בסימן ט נידון ההיתר הנפוץ לשכור רשות 'וירטואלית' מהמשטרה להיכנס לבתים לצורך חלוּת עירוב החצרות, הערמה גמורה - שסומכים עליה כמעט בכל מקום; אולם לדעת המחבר רק עיגון בחוק של רשות המשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצורך קיום מצות עירוב יוכל להקל מעט את ההערמה שבדבר. בהמשך דן הרב בשאלה האם אכן ספר נחמיה הוא חלק מספר עזרא - או שיתכן שהוא ספר בפני עצמו. לדעתו בשני מקומות, אחד בשמואל ואחד באיוב, אפילו רש"י קורא לספר נחמיה 'נחמיה' ולא 'עזרא'; אולם בדיקה שעשיתי מוכיחה שבדפוסים העתיקים נרשם שָם בשני המקומות 'עזרא' ולא 'נחמיה'...







ניצוצות של קדושה. מחוכמתו של הבעל שם טוב. ערך: חיים לוריא. ירושלים, אלומות, תשע"ז. 192 עמ'. (077-3211048)
זהו ספר שלישי בסדרת 'אמרות טהורות מחוכמתם של גדולי ישראל', אחרי 'הנפש הבריאה' – מחוכמתו של הרמב"ם, ו'התום והיושר' – מחכמתו של הראי"ה קוק. מדובר על ספרים בגודל מוקטן, ובהם מוצגת בכל עמוד, באופן אסטטי במיוחד, אמרה אחת של אותו גדול בישראל, שטעמה נותר בפי הלומד זמן רב. בכרך זה מובאים דברים על הבעש"ט ושל הבעש"ט, ובהם בעמ' 151 מוסר גדול: 'הנכנע נמשך אחר החכמה, ומי שהוא גְבה לב לא תתקיים בידו החכמה, שמתנשא מלֶכֶת אחר החכמה'...








כל מלאכה. יסוד מלאכת מחשבת וענפיה. מאת הרב יהודה ראק. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ז. 528 עמ'. (yrock20@gmail.com)
הסוגיות בהלכות שבת העוסקות בדיני מלאכה שאינה צריכה לגופה ודבר שאינו מתכוון, מקלקל ו"מתעסק", סובבות כולן סביב הציר של הכלל התלמודי 'מלאכת מחשבת אסרה תורה', דהיינו שרק מלאכה שיש בה 'מחשבה' אסורה מדאורייתא. אולם, התָנאים והאמוראים חולקים זה על זה, הסוגיות המסובכות סותרות לכאורה זו את זו, הראשונים מקשים ומיישבים לשיטותיהם, ואפילו הפסיקה למעשה בשאלות אלו מסובכת ביותר. הרב ראק, ר"מ בישיבת הר עציון ומתלמידיו המובהקים של רה"י הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, מנסה לעשות סדר, בעמקות ובבקיאות, בכל התחום הזה. הוא מתחיל מביאור מקיף של הסוגיות הרלוונטיות בכל אחד מהנושאים הנ"ל, ובסוף הוא חוזר למושג 'מלאכת מחשבת' ומפרש אותו כבעל שלוש זרועות: הראשונה דבר שאינו מתכוון ומתעסק, השניה מלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל, והשלישית 'שיעורים והצנעה' – כשהכוונה לצורך שהמלאכה תהיה משמעותית בעיני העושה אותה, ועל פי היסודות האלו הוא מבאר סוגיות רבות. ספר מיוחד במינו.









מָסוֹרָה לְיוֹסֵף. כתב עת העוסק במורשתו של הגאון רבי יוסף קאפח נע"ג. כרך ט. עורך: יוסף פרחי. נתניה, מכון מש"ה, תשע"ו. 533 עמ'. (09-8842313)
ל"ד מאמרים קובצו לכרך התשיעי של הקובץ החשוב 'מסורה ליוסף', כולם נעים סביב לשני צירים: הרמב"ם, ספריו ותורתו הציר האחד, והשני - אחד מגדולי תלמידיו [למרות פער הדורות ביניהם] הרב קאפח. כמה דוגמיות מהספר: פרופ' שלוסברג מאריך לתאר את תרומתו של הרב קאפח בתרגומיו לכתבי הרמב"ם וראשונים אחרים, בכתבי היד שפרסם, במהדורות החדשות של כתבי קדמונים שהוציא לאור ועוד; הרב טוב צדוק מתאר מסיבה של שבעת ימי המשתה במחיצתו של הרב קאפח שנערכה באופן מדוקדק ע"פ מנהגי תימן הישנים; נידון היתר אכילת חגבים גם לבני ספרד ואשכנז לדעת הרב קאפח וכמה רבנים (אמנם רוב הפוסקים אוסרים זאת); מוסבר מדוע ציווה הרב קאפח שלמצבתו יהיה מבנה של משולש מוארך (כמין מנסרה); אחד מתלמידי הרב טל, ראש ישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, מתאר את היסודות ממשנת הרב קאפח שטבועים במשנתו ההלכתית של רבו, ועוד מאמרים רבים וחשובים. אולם נחרדתי לראות בעמ' 110, בתוך מאמר מאת הפרופ' לפילוסופיה מנחם קלנר מחיפה, שהוא מציג את דעתו על הגישה 'האוניברסאלית' של הרמב"ם ותלמידו הרב קאפח מול הגישה הלאומית-גזענית של הריה"ל ותלמידו הרב אבינר (כדבריו). הוא מעיז לכתוב שדברי רבי יהודה הלוי, מגדולי הראשונים, שעל ספרו אמר הגר"א 'עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו' - 'חוצפתם עוצרת נשימה', כל זה בגלל שריה"ל 'העיז' לשים בפי 'החבר' בדבריו למלך הכוזרים את הקביעה שגר צדק שמתגייר חסר לו 'העניין האלוקי' שנמצא בכל יהודי (חלק מהמשפט הנ"ל כתב הפרופסור בשפה האנגלית, אולי כדי שהקורא התמים לא ישים לב לחוצפה המופלגת שבדברים). גם דבריו של קלנר כלפי הרב אבינר לאורך המאמר כתובים בחוסר כבוד, אבל לצערנו בסגנון 'אקדמאי' כזה לִבנו כבר גס... הפניתי את תשומת לב ידידי העורך לתקלה החמורה הזו, והוא הודה שמדובר בטעות וחוסר תשומת לב ומאמר זה לא היה ראוי להיכנס לספר.









משפטי הרב קוק. הגיגים, מחשבות, תובנות. ליקט וביאר: אסף פאסי. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד ופאסי-קראוס, תשע"ו. 111 עמ'. (info@ybook.co.il)
תורתו של הרב קוק לא מפסיקה להניב פירות חדשים ומקוריים. אסף פאסי מעתניאל, בעבר ר"מ בישיבה תיכונית ועתה מנהל חברת הייטק, ראה מאז ומתמיד במרשתת כלי אדיר ששימוש מושכל בו יכול להוסיף תורה וחכמה ומידות ויהדות להמונים, ובמקביל הוא מצא בכתבי הראי"ה מקור בלתי נדלה לכל רעיון והיגד חיובי וחכם. הוא צירף את שני אלו ופתח דף פייסבוק שבו הציג דברים מאת הראי"ה באופן חדשני וקליט, ובהמשך ערך את הספר הזה, שבו שישה פרקים העוסקים באומץ, תיקון, אהבה, חופש, אמונה ורצון, בכל עמוד משפט מדברי מרן הרב עם הסבר ולצידו תמונת נוף, טבע, בני אדם או כלים במצבים שונים מעוררי מחשבה. כך למשל, לדברי הראי"ה ש'חסרון החפץ [=הרצון] הוא מונע גדול יותר מחסרון היכולת' וכו', מצורף הסבר על חשיבות הרצון הפנימי, הטוב, שמרומם את האדם אל-על, כשבעמוד הימני מוצג צילום של ילד שכאילו מתרומם באוויר בעזרת בלונים, תמונה שאמורה בצירוף לדברים שבצידה לעורר השראה.










שליח ציבור השלם. אוצר דינים ומנהגים הנוגעים לש"ץ לכל ימות השנה, למנהגי כל העדות. מקורות וביאורים מגדולי הפוסקים, עיונים ובירורי הלכה ומפתח מפורט. שאול וידר. חיפה, תשע"ו. שנג עמ'. (04-8020030)
ספר גדול בכמות ואיכות, הכולל בי"ח פרקיו את כל ההלכות הקשורות לשליח הציבור בבית הכנסת על פי מנהגי העדות השונות, מהשאלה את מי ראוי למנות לש"ץ ומתי (41 עמודים!) ועד לדיני ש"ץ במועדים ובימים נוראים. בסוף הספר צורף פרק מ'שבט מוסר' העוסק בחובותיו של שליח הציבור, ופרק נוסף עוסק בתפילה בבית הכנסת כעבודת הקרבנות בבית המקדש. בראש כל עמוד כתובות ההלכות בקיצור, תחתן 'הערות וביאורים', ומתחת 'עיונים' – הרחבת דברים. העיון הראשון עוסק בתואר 'ש"ץ' מול התואר 'חזן' וההבדלים ביניהם, מהראשונים עד זמננו. מלאכה שלמה.








סיני. מאמרים ומחקרים בתורה ובמדעי היהדות. שנת הע"ו, כרך קנ [חוב' א]. עורך: הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ו. פ עמ'. (02-6526231)
'סיני' הוא כתב-עת ותיק תורני-מדעי, החוגג עתה את ראשית השנה הע"ו לקיומו. בכל שנה יוצאים לאור שני כרכים, בכל כרך כמה גיליונות, בכל גיליון חמישה-שישה מאמרים. בחוברת זו חמישה מאמרים, ביניהם מחקר רחב על עינוי הדין בהלכה מאת המשפטן הרב ד"ר אברהם וינרוט, מחקר מקיף על הייבום בעדת תימן מאת פרופ' אהרן גימאני בצירוף תעודות חדשות בנושא, ועוד.








אסופות. על אמונה, מוסר וחברה. אהרן נמדר. ת"א, חושן למשפט, תשע"ז. 336 עמ'. (03-5353776)
הרב פרופ' אהרן נמדר הוא משפטן וכלכלן ואיש אקדמיה ואיש ציבור רב פעלים. כבר שנים הוא חולם להוציא לאור מהגיונותיו והגיגיו בנושאי יהדות ומוסר וחברה ואמונה ומדע ועוד מתוך רשימות שהצטברו אצלו במהלך השנים, וספר זה הוא הגשמתו. תשעה פרקים בשלושת שערי הספר, ובהם בס"ה 922 פיסקאות ממוספרות העוסקות בבריאה ובבורא ובמה שבין אדם לקונו ובין אדם לחברו, וגם מפתחות מפורטים. בפיסקה מס' 414 בפרק העוסק באהבת ה' מספר המחבר (עמ' 128) על פסק ההלכה של בעלי התוספות לשחוט את הילדים במקרה של התנפלות נוצרית כדי שלא ייחטפו ויהפכו לעובדי ע"ז, מתאר מקרים כאלו שאירעו בפועל, וכנראה כדי להקל על הרגשת הקורא הוא מצטט את ספר התשבץ בשם מהר"ם מרוטנבורג רבו שהנטבחים על קידוש השם אינם סובלים שום כאב במותם.









אל שפת האמת. על פרשת השבוע עם פירוש ה'שפת אמת'. אייל ורד. ירושלים, אלומות, תשע"ו. 284 עמ'. (077-3211048)
הרב ורד משמש כרב קהילה בפתח תקווה וכר"מ במכון מאיר שבירושלים, והוא מעביר בקביעות שיעורים ב'שפת אמת' על פרשה השבוע לפני שבת ובמהלכה. בספר זה מוצגים שני פרקים על כל פרשה, ובהם דברים על פי הכוונתו של האדמו"ר מגור בעל 'שפת אמת'. לא מדובר כאן בביאור דבריו – אלא כדברי המחבר ב'מעין התוועדות' בעקבות דבריו, וזליגה מהם לכיוונים שונים, עד לנגיעה בנקודת האמת הנמצאת בליבו של הלומד. לא 'וורטים' על הפרשה – אלא כניסה לעולמו של בעל ה'שפת אמת', הבנת הטרמינולוגיה שבה הוא משתמש וקליטת עולמו הפנימי, כבסיס ללימוד שיטתי של ספרי 'השפת אמת' במקורם ע"י שומעי לקחו בעתיד. לפרשת 'וארא' מנגיד ה'שפת אמת', לפי הסבריו הבהירים של הרב ורד, בין דרכם של האבות בתיקון איטי ושיטתי של המציאות בדרך ה' – לבין דרכו של משה רבנו המחבר בין ארץ לשמים, וגורם למציאות האלוקית לפעול באופן מאסיבי על פני הארץ. הקב"ה מעדיף כביכול את דרך האבות על דרכו של משה, אולם העולם האידיאלי הוא חיבור ושיתוף בין שני הדרכים האלו כדי לתקן עולם במלכות ש-ד-י.
 








ספר הסוגיא. תוכן כל סוגיות התלמוד. הרב יצחק בר-דע. רמת גן, תשע"ו. שני כרכים. (02-9973699)
הרב בר-דע, לשעבר הרב הראשי של רמת גן, למד ולימד במקומות רבים, וגם כתב ופרסם חיבורים שונים. עתה הוציא לאור בשני כרכים את תמצית הסוגיות על פי סדר התלמוד. כך המשנה בעמוד הראשון של מסכת ב"ק מתומצתת בשתי חצאי שורות, ואח"כ מוזכר שהגמרא עוסקת בבירור השאלה האם לתולדות שבמשנה יש דין שווה לאבות, תוך ניסיון ללמוד מדיני שבת ומדיני טומאה, ומסקנת רב פפא שיש שדיניהן שווים ויש שאינם שווים. כך בארבעים מילים תומצת עמוד אחד. תועלת יש בספר למתחיל ללמוד ויכול לראות במבט אחד את מבנה הדף שלפניו, ובוודאי שלחוזר על משנתו.








חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. מאמרים, דרשות ועיוני הלכה בעניין עשרת הדברות. אהרן פרידמן. ישיבת כרם ביבנה, תשע"ו. 109 עמ'. (08-8520663)
הרב פרידמן משמש שנים רבות כר"מ בישיבת כרם ביבנה, ובראשית השנה, אחרי שראש הישיבה הרב מרדכי גרינברג ביקש לפרוש, הוא מונה כראש הישיבה (עם עמיתו הרב גבריאל סרף). בספר קטן ותמציתי זה י"א פרקים העוסקים בעשרת הדברות מהיבטים שונים – למדנות, דרשנות ועיוני הלכה. הפרק האחרון עוסק במנהג לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות, כאשר הרמב"ם התנגד לעמידה זו כדי לא להפריד ולחלק בין קדושת חלק אחד בתורה לחלקיה האחרים, אך ראשונים אחרים חלקו עליו, וכך נהגו באשכנז. הרב המחבר מנסה לתלות את המחלוקת בשאלה אם הקריאה בשבועות היא קריאת מועדים רגילה או שיש לה גדרים מיוחדים לה, ואף מציע שמחלוקת זו ראשיתה במחלוקת של חז"ל מה בדיוק יש לקרוא בשבועות, ובמחלוקת לגבי קריאת ההפטרה, ועוד ועוד.








עברית של שבת. תבליני לשון לפרשיות השבוע. חומשים שמות-ויקרא. ניסן נצר. נתניה, תשע"ז. 383+11 עמ'. (09-8828658)
ד"ר נצר עושה זאת שוב – בשפה קולחת ועם הרבה הומור מנגיש המחבר בירורים לשוניים שנפשם של רוב בני האדם רחוקה מהם, על פי סדר פרשות השבוע. לפני שלוש שנים יצא לאור הכרך על ספר בראשית, ועתה על שני ספרים נוספים. המחבר מעלה על 'שולחן הניתוחים הלשוני' מילים וביטויים שתוכם אינו כברם ומשמעם אינו כפשוטם, ומגלה לנו באופן מקצועי אך בהיר ו'זורם' מהו מקור המילה והביטוי ומה הם המשמעים השונים שלהם, ובדרך גם מנכש טעויות מקובלות בעברית המדוברת, ואף מסביר את מקורם של ביטויים שונים בלשון הקודש. הוא עוסק בין השאר בהסבר הביטוי 'מוקש' בדברי עבדי פרעה על עם ישראל 'עד מתי יהיה זה לנו למוקש': מוקש הוא מכשול, הרחבה של הפירוש המקורי של המילה - מלכודת, שבמשמעות זו היא מופיעה פעמים רבות בתנ"ך ליד הביטוי 'פח'. מכאן הוא עובר למוקש המודרני, ומעיר שמאז שנתייחדה מילה זו לשימושה הצבאי - בטל למעשה השימוש בה במשמעים האחרים שלה (אך הוא מוסיף שגם למשמעות החדשה קיימת הרחבה מודרנית: צואת כלבים המוטלת על אם הדרך נקראת בלשון העם גם היא 'מוקש'...). המילה 'פח' תיארה במקורה לוחות מתכת דקים שבהם נתפסה רגל החיה, והיא התרחבה וכללה במשך הזמן כל מתכת המעובדת ללוח דק, וממנה נולד גם פח האשפה, שבמשמעותו זו הוא כולל בעברית המדוברת גם פח מפלסטיק... אוצרות של לשון ותורה לשָבָת ולכל ימות השבוע.








משה זאקס, יקה, חרדי, ציוני. מרדכי פרידמן. ת"א, הוצאת שפירא, תשע"ז. 6+282 עמ'. (02-9975171)
ד"ר מוטי פרידמן הוא היסטוריון המתמחה בתולדות היישוב הישן בירושלים. על פי בקשת 'קרן עדוד' של צאצאי משפחת זאקס הוא מתאר בספר זה דמות מיוחדת במינה, ראשון העולים מגרמניה לארץ ישראל במאה הי"ט, וסביבה את האירועים השונים בארץ ובעולם היהודי לפני 150-200 שנה. ברב משה זאקס התקיים שילוב מיוחד של יהודי ת"ח ואיש העולם הגדול, תלמיד רבי עקיבא אייגר וה'חתם סופר' ועוד כמה מגדולי אותו דור וגם מהפכן חברתי, חלוץ ואיש ספר, פיקח וענו וצנוע במידה מופלגת, שזכה להקים שבט שלם, רובם ככולם חיים ופעילים נמרצים בארץ הקודש במגוון של אמונות ודעות. מדובר על מחקר מדעי-היסטורי שכתוב באופן ידידותי וקליט, ובו נפרשים לפני הקורא פעילות המיסיון בירושלים לפני מאתיים שנה והיחס האמביוולנטי כלפיה, מעשיה הרבים והחשובים של אגודת פקוא"ם ('פקידים ואמרכלים') שמרכזה היה באמסטרדם בחיזוק הישוב הישן בארץ, 'עלילת דמשק' והשפעתה על יהודי ארץ ישראל, הקמת 'בתי מחסה' בעיר העתיקה בירושלים, מנגנון ה'חלוקה' ובעיותיו, המאבקים הפנימיים בתוך היישוב הישן שחלקם משפיעים עד היום על השיח הציבורי ועל מאזן הכוחות בציבור הדתי, ועוד ועוד. מפות וצילומים ומפתחות מפורטים מוסיפים רבות לתוכן הספר.

[הגהמ]

...אולם נחרדתי לראות בעמ' 110, בתוך מאמר מאת הפרופ' לפילוסופיה מנחם קלנר מחיפה, שהוא מציג את דעתו על הגישה 'האוניברסאלית' של הרמב"ם ותלמידו הרב קאפח מול הגישה הלאומית-גזענית של הריה"ל ותלמידו הרב אבינר (כדבריו). הוא מעיז לכתוב שדברי רבי יהודה הלוי, מגדולי הראשונים, שעל ספרו אמר הגר"א 'עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו' - 'חוצפתם עוצרת נשימה', כל זה בגלל שריה"ל 'העיז' לשים בפי 'החבר' בדבריו למלך הכוזרים את הקביעה שגר צדק שמתגייר חסר לו 'העניין האלוקי' שנמצא בכל יהודי (חלק מהמשפט הנ"ל כתב הפרופסור בשפה האנגלית, אולי כדי שהקורא התמים לא ישים לב לחוצפה המופלגת שבדברים). גם דבריו של קלנר כלפי הרב אבינר לאורך המאמר כתובים בחוסר כבוד, אבל לצערנו בסגנון 'אקדמאי' כזה לִבנו כבר גס... הפניתי את תשומת לב ידידי העורך לתקלה החמורה הזו, והוא הודה שמדובר בטעות וחוסר תשומת לב ומאמר זה לא היה ראוי להיכנס לספר.

ייש"כ ששיברת! וראוי להתריע גם על צד השני של המטבע; הפרופ' הנ"ל הוא מאלו שתמיד מנסים לדחוף את האג'נדה האנטי-הלכתית החתרנית שלהם אל הגרון של הרמב"ם, ואין פוצה פה ומצפצף.

[מה שנכון נכון]

מבלי לסנגר על האיש ועל דעותיו: במשפט ההוא (על החוצפה) כמדומני שכוונתו סה"כ לומר, שע"פ הסיפור שבכוזרי היתה נדרשת חוצפה [=עזות/אומץ מופלג] מצד החבר לומר זאת למלך בפניו (מהטעם שמבאר שם).

[הקיק]

'לימוד הזכות' לא מתאים לתוכן הדברים, ובעיקר לא ל'תרגיל' של כתיבת חלק מהמשפט באנגלית...

[גביר]

...אולם נחרדתי לראות בעמ' 110, בתוך מאמר מאת הפרופ' לפילוסופיה מנחם קלנר מחיפה, שהוא מציג את דעתו על הגישה 'האוניברסאלית' של הרמב"ם ותלמידו הרב קאפח מול הגישה הלאומית-גזענית של הריה"ל ותלמידו הרב אבינר (כדבריו). הוא מעיז לכתוב שדברי רבי יהודה הלוי, מגדולי הראשונים, שעל ספרו אמר הגר"א 'עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו' - 'חוצפתם עוצרת נשימה', כל זה בגלל שריה"ל 'העיז' לשים בפי 'החבר' בדבריו למלך הכוזרים את הקביעה שגר צדק שמתגייר חסר לו 'העניין האלוקי' שנמצא בכל יהודי (חלק מהמשפט הנ"ל כתב הפרופסור בשפה האנגלית, אולי כדי שהקורא התמים לא ישים לב לחוצפה המופלגת שבדברים). גם דבריו של קלנר כלפי הרב אבינר לאורך המאמר כתובים בחוסר כבוד, אבל לצערנו בסגנון 'אקדמאי' כזה לִבנו כבר גס... הפניתי את תשומת לב ידידי העורך לתקלה החמורה הזו, והוא הודה שמדובר בטעות וחוסר תשומת לב ומאמר זה לא היה ראוי להיכנס לספר.

ייש"כ ששיברת! וראוי להתריע גם על צד השני של המטבע; הפרופ' הנ"ל הוא מאלו שתמיד מנסים לדחוף את האג'נדה האנטי-הלכתית החתרנית שלהם אל הגרון של הרמב"ם, ואין פוצה פה ומצפצף.

מטבע עיסוקי בספריה קראתי לא מעט מכתיבותיו של קלנר. ממנה הוא מצטייר כמי ששם את עצמו לשופט על שדעתו האישית היא קנה המידה אליו מחויבים הכל ובהתאם לו הוא מחלק ציונים לגדולי ישראל מכל הדורות. לשם ההגינות אציין שפעם אחת נזדמן לי לפגוש אותו, כאדם הוא עושה רושם נעים של ישיש אמריקאי חביב, חייכן ושופע הומור, דוגמת אלה שמאכלסים בהמוניהם מקומות כמו רחובות [בייחוד את 'ברמן', אך לא רק] ורעננה.

[הקיק]

שער השמים. תולדות המקומות הקדושים וציוני הקודש בירושלים, חברון וקבר רחל. בצלאל לנדוי. ירושלים, תשע"ז. 260+עד עמ'. (8103coil@gmail.com)
הרב בצלאל לנדוי שנפטר לפני כעשרים שנה היה תלמיד חכם וסופר, עיתונאי ועורך ומרצה בחסד, מיוחד-במינו בהיקף ידיעותיו ושטחי התעניינותו וגם בחביבותו ואנושיותו. ספרו 'הגאון החסיד מווילנא' היה שנים רבות המקור העיקרי לתולדות חייו של הגר"א. במשך חייו כתב אלפי מאמרים בענייני היום (הוא שימש בין השאר כסופרו של עיתון 'המודיע' בכנסת) ובענייני תורה, ובעיקר בענייני ארץ ישראל וגדולי ישראל. בצדק ובחכמה החליטו בניו שהגיע הזמן לאסוף את מיטב מאמריו ולפרסמם לפי נושאים. לפנינו שני הכרכים הראשונים: 'שער השמים' – ט"ו פרקים מקיפים בתולדות הר הבית וירושלים וקברי קדמונים שבה, עם פרקים על חברון וקבר רחל, וגם נספח שבו נידון מנהג ההשתטחות על קברי צדיקים, וקונטרס שמרכז תפילות שונות שיש שנהגו לאומרם על קברים אלו. נוסף על כך יצא לאור כרך של קינות לתשעה באב, שאליו צורפו תולדות הקודש והמקדש וענייני תשעה באב באספקלריה תורנית והיסטורית, כמאתיים עמודים מפרי ידיו ז"ל.









אוהל מועד. הגיגי מועד וחג. ט"ו בשבט ופורים. איציק אמתי. טנא, תשע"ז. קמז עמ'. (054-5684691)
עוד חוברת של הרב איציק אמִתי, איש תורה וחינוך, ממגורשי עצמונה שהתיישבו בישוב טנא שבדרום הר חברון, וכעת מראשי ישיבת אשתמוע הסמוכה. בסדרת החוברות 'אוהל מועד' נמצאים דברים נשגבים על המפגשים של עם ישראל עם ריבונו של עולם במערכות המועדים, חלקם דברים שנלמדו ונאמרו לחברים מקשיבים בעיצומם של ימי הגירוש והתקווה שאחריהם בשנים תשס"ה-תשס"ו. בענייני ט"ו בשבט מדבר הרב אמתי על הנטיעות הגשמיות והרוחניות ועל פירות הארץ וטעמיהם, ובענייני פורים הוא עוסק בשמחה ובארבע הפרשיות ובמגילת אסתר וביחסו של פורים לבית המקדש ועוד, כשרוב הדברים מבוסס על תורת החסידות לגווניה.








המהפכה הסרוגה. כיצד כבשו צעירי המפד"ל את הנהגת המפלגה. ד"ר דניאל ורמוס. פ"ת, תשע"ז. 296 עמ'. (‫rachelvermus@walla.com)‬
ספר מיוחד זה מאפשר הצצה מאחורי הקלעים של התהליכים והאירועים שהיוו את הרקע לשינוי הגדול שחל סביב מלחמת ששת הימים במפלגה השלישית בגודלה והמצומצמת בהשפעתה – המפד"ל, שינוי שהשפיע מאוד על הציבור הדתי לאומי בפרט, ועל המדינה כולה בכלל. הרבה מה'יש' היום במדינה ובהתפתחות האדירה של הציבור הדת"ל והחרד"לי הוא בזכות פועלם של כמה בחורים צעירים שהחליטו בשלב מסוים שהגיע הזמן לשינוי כיוון, ובמרצם וחוכמתם הצליחו הרבה יותר ממה שהם ייחלו לו. דני ורמוס היה יד ימינו ואיש סודו של זבולון המר במשך שנים, וכמו שבחייו הציבוריים הוא הקפיד להישאר בצל ולהפקיד את קדמת הבמה בידי אחרים – כך גם בספר מתוארים האירועים בכנות ובצניעות, במבט מלא יראת שמים ואהבת העם והארץ. לא יאומן איך שקבוצה קטנה של בחורים אידיאליסטים נקעה נפשה ב'מזרוחניקים' של פעם שהפשרנות והבינוניות והמצב של 'זנב לאריות' מאוד התאים להם, והם בקשו והצליחו לעשות שינוי תודעתי עמוק בחלק ניכר מהציבור הזה. גם אנקדוטות היסטוריות מעניינות וייחודיות נמצאות בספר הזה: באחד הפרקים מתואר איך לקראת מלחמת ששת הימים, בעקבות מבצע סריגת כיפות לחיילים דתיים שהם ארגנו, נולדה אופנת הכיפות הסרוגות שהפכה למייצגת מגזר שלם. ספר חשוב ומרתק של שליח ציבור הגון שהצליח ה' דרכו.








חידושין על התורה לרבינו תם ובית מדרשו. יו"ל לראשונה על פי כתבי יד בלוויית מראי-מקומות וציונים והערות וביאורים בשם 'אהלי תם', עם מבוא ומפתחות, מאת אברהם שושנה וחבר עוזרים. ירושלים, מכון אופק, תשע"ז. 120+תקפט עמ'. (02-6535920)
כבר נודעה בשער בת רבים הההדרה האיכותית של מכון אופק, שבסיסו בארה"ב ומצודתו פרוסה בכל מקום. גם הפעם מדובר על יצירה חדשה לחלוטין – סוגיות הלכתיות מאת ר"ת ותלמידיו כסדר פסוקי התורה, מתוך אחד מכתה"י שהיו גנוזים בספריות לנינגרד. זהו ספר שמעולם לא נדפס, המהווה מקור חשוב לביאור שיטת ר"ת במקומות רבים בתוספות על התלמוד. כרגיל ההדרה המדוקדקת והקפדנית והעימוד הפדנטי מפלים בין ספרי מכון אופק לשאר ספרים. המבוא כולל שבעה פרקים שמציגים על פני 120 עמודים את תורת בעלי התוספות על התורה, ואחריהם באים הפירושים עצמם עם ביאור רחב ומקיף באופן מיוחד מאת ראש המכון הרב שושנה שליט"א וחבר עוזריו, ובסוף הספר מפתחות מפורטים. בשנה זו הוציא לאור מכון אופק גם שלושה כרכים מונומנטאליים של מדרש ההלכה 'ספרא' עם פירושי קדמונים מכת"י, שלושה כרכים של תוספות ר"י הזקן על מסכת שבת, ועוד ועוד.








משנה ותוספתא. מסכת שבת. בן ציון פורסט. ירושלים, תשע"ז. קפא עמ'. (050-4127244)
הכל תלוי במזל, ולתוספתא אין הרבה מזל. אחותה הבכירה, המשנה, נמצאת על שולחנו של כל למדן גדול או קטן, אך התוספתא עצמה רק מובאת בגמרות מדי פעם כהסבר או סתירה לדברי תנאים ואמוראים. אמנם היא הוכנסה לסוף כרכי הגמרא וזכתה לכמה פירושים חשובים (כמו 'חסדי דוד' לר"ד פארדו, ובדורנו 'חזון יחזקאל' לר"י אברמסקי ו'תוספתא כפשוטה' לר"ש ליברמן ועוד) - אך היא עדיין מוטלת בקרן זווית ונלמדת מעט מאוד. הרב פורסט מנסה לשנות את המצב מיסודו בספר שבו 'מולבשים' משפטים מהתוספתא על המשניות באופן שיטתי לאורך כל המסכת בתוספת ציונים והערות וביאורים והשלמות, כדי לנסות ולשכנע את הלומדים שלמעשה הפירוש המקורי והחשוב ביותר למשנה הוא התוספתא. המפעל נמשך, בתקווה שהרעיון ייקלט בעולם התורה.







הולכי תמים. סיפורם של משה ומרים אורן. עורכת: רבקה בן-פזי. שעלבים, תשע"ז. 173 עמ'. (08-9259138)
חייהם של מרים ז"ל ומשה שיבל"א אורֶן עשויים היו להיראות כקונוונציונליים פחות או יותר – עלייה לארץ מצרפת בגיל צעיר, ובהמשך חיים פשוטים וסטנדרטיים כחברי קיבוץ שלֵו הצופה אל עמק איילון. אולם הספר האלבומי הזה מהווה הרבה יותר מאשר זיכרון משפחתי לרגל הגיעו של משה לגבורות – הוא למעשה 'חתיכת היסטוריה': הוא מתאר נער ונערה ששומרים במסירות נפש על יהדותם בתקופת השואה, עולים ארצה למורת רוחם של הוריהם, מייסדים עם חבריהם במסירות נפש קיבוץ תורני חי ונושם במקום שהיה 'הר טרשים קרח' רחוק מכל מקום וסמוך לגבול הירדני, ולבסוף זוכים לשבט שלם משלהם. בשבעה שערים מתוארים, עם איורים וצילומים ומפות, הילדות המאושרת, הימים האפלים בשואה, ימי הבגרות, העלייה לארץ, החיים בקיבוץ סְפָר, ימי הפריחה וימי השֵׂיבָה. עוד ינוב האיש משה דשן ורענן.








ספר שִילֹה. עורכים: ד"ר אייל מרון, חנן ארליך, יהודה עציון. שילה, תשע"ז. 301 עמ'. (02-9944019)
לא מדובר כאן בסתם ספר – אלא ביצירה אמנותית. זהו אלבום מיוחד במינו, שבו חברו שלושה חוקרים ותיקים ומיומנים לערוך ספר שבו עשרות מאמרים על כל מה שיש לשילה להזכיר וללמד מאז התנחלות שבטי ישראל בארץ דרך הקמת משכן שילה ועד נפילתו בימי עלי, ועל הקשר בין העם לבין המקום הזה בדורות הבאים עד להקמת הישוב והישיבה והישובים שסביבם בדור האחרון. מדובר על מאמרי הלכה וארכיאולוגיה וטבע והגות, חלקם התפרסם כבר בבמות שונות ועבר 'מתיחת פנים' מקצועית לקראת הדפסתו בספר זה, ואחרים נכתבו במיוחד עבורו. הספר מחולק לשלושה שערים – שער הקודש, שער התֵל ושער החדָש. כל מאמר מלוּוה בתמונות צבעוניות ובמפות ובתרשימים. ספר זה משלים את הקימום-מחדש של היישוב שילה ושל אתר המשכן, שקולט לתוכו אלפי מטיילים שמחזקים בעזרתו את הקשר שלהם לארצם ולעמם.








תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי. איגרות ניחומים ודברי הספד מאת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. ליקט וערך: זאב נוימן. מהדורה שלישית. ירושלים, תשע"ו. 279 עמ'. (zn11@inn.co.il)
כ-150 סימנים בספר חשוב ומרגש זה, ובהם איגרות ניחומים שכתב ושלח מרן הראי"ה לת"ח, לעסקני ציבור ולאישים מאומות העולם, איגרות תגובה שלו למנחמיו, דברי הספד שנשא ונוסחי מצבות שהכין, רובם ככולם עדיין לא נדפסו. כפי שכותב העורך המוכשר – הרב קוק הדגיש תמיד שאין במציאות 'דבר קטן', כל אירוע אצל כל אדם הוא עניין גדול שראוי להתייחסות בהתאם, וכך נהג. מליבו הרחב של הראי"ה שפעו דברי הספד וניחומים חמים ומרגשים; אין כמעט דמיון בין איגרת לאיגרת, ואין כמעט רעיון שחוזר על עצמו. הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שדווקא באגרות ניכרת אישיותו של מרן הרב יותר מאשר בכל שאר ספריו, והדברים בולטים ביותר באיגרות ובהספדים הרגישים והמרגשים שנלקטו בספר זה. העורך פתח וסיים את הספר בזיכרון נפגעי מלחמה וטרור ממקורביו, ורבים הם. מהדורה שלישית זו יוצאת לאור פחות משנתיים אחרי צאת המהדורה הראשונה, כשכל מהדורה מתוקנת ומשופרת ומלאה מקודמתה.








חברה יהודית ים-תיכונית בשלהי ימי הביניים לאור מסמכי גניזת קהיר. אברהם דוד. ירושלים וניו יורק, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשע"ו. 457 עמ'. (abraham.david@mail.huji.ac.il.)
לקט של כ"א מאמרים שפרסם ד"ר דוד במשך ארבעים שנה, כולם עוסקים במאת השנים שבגבול בין ימי הביניים לעת החדשה לפני 400-500 (ראשית תקופת ה'אחרונים'), וכולם מבוססים על אוצרות גניזת קהיר. השלטון העותומאני החל לפרוש בדיוק אז את כנפיו גם על מצרים, והיהודים נשמו לרווחה אחרי הדיכוי של התקופה הממלוכּית. ד"ר דוד מספר על פי המסמכים שמצא על תלמידי חכמים במצרים ובארץ ישראל כמהר"י בירב ומהר"י קאשטרו, על משפחת הנגידים שולאל ועל פעילותה, על כלכלה ועל חברה, על השפעת גולי ספרד על קהילת מצרים ועל הקשרים בין יהודי האי סיציליה לאחיהם שבארץ ישראל ובמצרים, ועוד ועוד. כמעשה פסיפס מצרף ד"ר דוד אבן לאבן ונתון לנתון, והקורא יוצא ברכוש גדול.








רבינו דוד אבודרהם. פירושי הברכות והתפילות. נערך מחדש ע"פ דפו"ר, מוגה ומפוסק, עם מקורות מלאים והערות. הרב אליהו גרינצייג. ירושלים, קרן רא"ם, תשע"ו. 2 כרכים. (orot3@neto.net.il)
ר"ד אבודרהם תלמיד ר"י בעל הטורים כתב פירוש לתפילות הכולל גם גירסאות מדויקות ומקורות, וספרו שנדפס לראשונה בליסבון שבפורטוגל בשנת ר"נ (1490) הפך למקור מרכזי בעניינים אלו. בשנת תשס"א יצאה לאור מהדורה מדויקת של השליש הראשון בלבד ע"פ כת"י ודפו"ר בהוצאת 'אור הספר', כולל הערות חשובות מאת הרב גרינצייג, מעורכי 'אוצר מפרשי התלמוד' ומחבר ספרים חשובים (שמו לא הוזכר במהדורה זו). בשנת תשע"ה יצא לאור שוב חלק זה בהוצאת קרן רא"ם עם הוספות ותיקונים ובהשמטת ההערות מכת"י, ועם תוספת חשובה: חלוקת הספר כולו לפרקים וסעיפים, במקום החלוקה לפי נושאים בלבד. כעת יצאה לאור שוב מהדורת קרן רא"ם עם כרך נוסף, והחלק השלישי יצא לאור בחודשים הקרובים. ניתן לקוות שבהמשך תצא לאור גם מהדורה מתוקנת על פי כתבי יד.








שבחי ארץ חמדה. מאמרים הלכתיים, אמוניים ומחשבתיים על מעלת סגולת א"י,יישובה, בניינה, שלמותה, וירושתה לעם סגולה עפ"י תורת ישראל. שלמה בן חמו. קרית גת, תשע"ו. שלושה כרכים. (054-9988240)
הרב בן חמו משמש כרבה הראשי של קרית גת וראש הישיבה בעיר כבר שנים רבות. הפעם הוא מפתיע בחיבור אנציקלופדי ובו 120 פרקים על כל ענייני א"י, מבחר מתוך כ-500 ספרים מן המקרא ועד גדולי זמננו, עם עיונים וביאורים. כבוגר ישיבת 'מרכז הרב' הוא כותב על זכות העם על הארץ, שבחי א"י, קשרי התורה והארץ, מלחמות ישראל והיחס לנוכרים, גלות וגאולה, אהבת ישראל ובניין בית המקדש ועוד ועוד. הספר מסתיים במדגם מרשים של פינות שבועיות שהרב מפרסם לקראת שבת בעיתון מקומי בקרית גת בענייני העם והארץ.

[יהודה בן יעקב]

רבינו דוד אבודרהם. פירושי הברכות והתפילות. נערך מחדש ע"פ דפו"ר, מוגה ומפוסק, עם מקורות מלאים והערות. הרב אליהו גרינצייג. ירושלים, קרן רא"ם, תשע"ו. 2 כרכים. (orot3@neto.net.il)
כעת יצאה לאור שוב מהדורת קרן רא"ם עם כרך נוסף, והחלק השלישי יצא לאור בחודשים הקרובים.

כבר יצא לאור לפני כשנה. https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?608167&

[הגהמ]

...בשנה זו הוציא לאור מכון אופק גם שלושה כרכים מונומנטאליים של מדרש ההלכה 'ספרא' עם פירושי קדמונים מכת"י, שלושה כרכים של תוספות ר"י הזקן על מסכת שבת, ועוד ועוד.

ההדרת הספרא אכן חדשה היא (למרות שכבר לפני עשרים ויותר מאז החלו להופיע כרכים בודדים ממנו במתכונת אחרת), אבל רק כרך ג' מתוס' ר"י הזקן עמ"ס שבת חדש הוא.

[חבר פורום אוצר החכמה]

בקיצור כל הספרים הם משנות תשע"ו ע"ז
וכנראה הרב הק' שלח בטעות רשימה ישנה

[הקיק]

כבוד מלכים. הערות והארות נפלאים על הרמב"ם ומפרשיו. הרב ראובן מרגליות. ניו-יארק ירושלים, מוסדות אהבת תורה, תשע"ו. רכד עמ'. (1-3473098485)
לפני למעלה ממאה שנים החל אברך צעיר ומוכשר למשפחת מרגליות מלבוב שבגליציה לכתוב הערות וציונים ומקורות על גיליונות כרכי הרמב"ם שלו, והוא המשיך בזה עד לפטירתו בשנת תשל"א בתל אביב. הערות אלו בשם 'כבוד מלכים' הוזכרו כמה פעמים בחיבוריו הרבים האחרים של הרב מרגליות, אך מעולם לא יצאו לאור. בשנת תרצ"א עלה הרב מרגליות ארצה, ולימים הקים וניהל את ספריית הרמב"ם בת"א הקיימת עד היום, כשהוא כותב במקביל את עשרות חיבוריו החשובים. הרב מרגליות לא השאיר אחריו זרע, אולם אחיינו שגדל על ברכיו, מר חנניה ויינברג מרחובות, שמר על ספריו, ומסר את כרכי הרמב"ם לרב נתן דוד רבינוביץ מניו יורק, לההדרת ההערות והכנתן לדפוס עם תוספות והשלמות. בראש הספר נוספו תולדות המחבר, ובין השאר מסופר שם שלמרות קרבתו הידועה ל'מזרחי' היה לרב מרגליות קשר הדוק עם תלמידי חכמים מכל הזרמים בחו"ל וגם בארץ, בהם גם הרבי ממונקאטש, החזון איש ועוד. מאות ההערות על הרמב"ם ונושאי כליו מעידות על בקיאותו וחריפותו של מחברן זצ"ל.








סיפורי תורה. אהרון בק. שדרות, תשע"ח. 240 עמ'. (050-8752252)
הרב בק הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות, ומחברם של מאמרי הלכה רבים. בספר מיוחד זה חשקה נפשו בתורה, וליתר דיוק – בסיפורי התורה, והוא עומד לפניהם וחודר לתוכם ומגלה בהם נפלאות, ופתאום הסיפורים מקבלים נפח והדמויות מקבלות עומק באופן שלא קיים באף ספר אחר. י"א סיפורים מכיל הספר 'סיפורי תורה', בראשון מככבים קין והבל, ובו מספר הבל בגוף ראשון עד כמה הוא מקנא בקין אחיו הגדול היוצר ופועל ומתקן את העולם כאשר הוא בס"ה כרועה צאן רק שומר על הקיים, ואיך הקרבן שהקריב והתקבל שינה את התמונה – אבל בכך הביא לסופו המר. בסיפור מפרשת קורח מתאר כביכול משה רבנו את התדהמה שבה ראה את אהרן מקטיר קטורת בחוץ, מוסר את נפשו כדי לעצור את המגפה, ובסיפור האחרון הקב"ה משוחח עם בלעם, חודר עמו במבט עומק לאורך ההיסטוריה היהודית, ומנסה להוכיח לו עד כמה נלעג הרעיון לעצור את עם האריות בעזרת קללה. בחלק השני של הספר מציג המחבר את מקורות השראתו – הוא 'מטייל' עם הקורא בין הפסוקים והמפרשים והדיוקים הכתובים והרמוזים במילים שבכל פרשה, ומראה איך הגיע לתובנות שבסיפורי החלק הראשון. זהו סוג חדש של מדרש הכתוב, והוא מחכה להמשך.








פניני הלכה. בענייני משפחה. אליעזר מלמד. הר ברכה, תשע"ח. יא+298 עמ'. (02-9709588)
סדרת 'פניני הלכה' של הרב אליעזר מלמד, רב הישוב ונשיא הישיבה בהר ברכה, כבר עשתה לה שם. הסגנון הייחודי, הבהירות, השילוב בין כלילת כללים ובין פירוט פרטים באופן מושכל וידידותי ללומד, הדיון המתחיל במקורות הדין ומסתיים בהלכה למעשה, שילוב ענייני אגדה והשקפה ומחשבה כרקע להלכה הנלמדת והנפסקת, ובעיקר ההכרעות הברורות והמחושבות והמאוזנות והאמיצות-לפעמים במחלוקות הפוסקים תוך התחשבות במנהגי העדות השונות, עושים את הסדרה הזאת לכה פופולרית, והיא אף תורגמה לכמה שפות. בכרך הזה הרב המחבר עוסק בעשרה נושאים – כיבוד הורים, ענייני הנישואין ומה שסביבם בחמישה פרקים, הלכות צניעות, ברית מילה ופדיון הבן ולהבדיל הלכות אבלות, כולם נושאים שנותרו מספרי הליקוטים שנדפסו בעבר בראשית יצירת 'פניני הלכה', כאשר בינתיים צמח כמעט כל נושא לספר בפני עצמו. בהקדמתו תוקף הרב את הגישות המודרניות והפוסט-מודרניות המנסות לערער את ערכי המשפחה העומדים ביסוד היהדות – 'עוצו עצה ותופר'. במקביל יצא לאור השנה ספר 'פניני הלכה – ליקוטים בענייני העם והארץ', ובו ענייני ישוב הארץ, צבא, מדינה, עבודה עברית, הלכות זכר למקדש והלכות גרים, ובסופו קונטרס עם תשובות ופסקים מאת הגר"ש גורן וגדולים נוספים, וכן ספר 'פניני הלכה' ראשון בסדרה על הלכות כשרות, שמאיר את העיניים בבהירותו וסידורו המשובח, שאינו זהה לסדר ההלכות בשו"ע יו"ד. את כל ההספק הגדול הזה מצליח הרב מלמד להשחיל לסדר יום עמוס הכולל רבנות והוראה, בעזרת חבר תלמידים, מהם תלמידי חכמים בזכות עצמם, שנושאים עמו בעול. תרומה אדירה יש בסדרה הזו לעולם התורה הדתי-לאומי ההולך ומתפתח בעז"ה מתוך בטחון בדרך ומתוך אחריות על בניין התורה ועל שמירתם ופיתוחם של העם והארץ, וייש"כ של המחבר.







אסיף ד. שנתון איגוד ישיבות ההסדר. ירושלים, איגוד ישיבות ההסדר, תשע"ז. שני כרכים. (ktavet.asif@gmail.com.)
למעלה מ-1200 עמודים נושאים בתוכם עשרות מאמרים איכותיים, מסודרים, קריאים, מחדשים, הכרך הראשון בענייני הלכה ואגדה והשני בענייני תנ"ך ומחשבה, פרי רוחם ולימודם של רבני ותלמידי ובוגרי ישיבות הסדר, וגם כמה ישיבות נוספות. המערכת כוללת עשרים וכמה עורכים ממגוון ישיבות, וכנראה שהיא מצליחה לתפקד היטב גם בלי עורך ראשי, ולאו מילתא זוטרתא היא. שני הכרכים האלו, יוזמה 'מלמטה' שכבר כבשה לה מקום של כבוד, משדרים איכות, צניעות, פשטות, ענייניות, אהבת תורה ויראת שמים, וגם בטחון עצמי ועוצמה. גם אתר האינטרנט של 'אסיף' מלא וגדוש, ומזמין ביקור וטיול בו.









קונטרס דוד ובת שבע. ביאור בפשט הפסוקים על פי דברי רבותינו. גבריאל אליהו אלקובי. תל ציון, תשע"ח. צא עמ'. (0583-290817)
הרב אלקובי הוא נינו של רבי יוסף משאש זצ"ל שהיה רבה של חיפה, אחרי הדגשת כל התמיהות בפשט הכתוב וגם בחלק מדברי חז"ל בנושא זה, מציג המחבר את גישתו שעיקרה הוא שלא היה תוקף לנישואי בת שבע עם אוריה, שדוד ברוח הקודש ידע שהיא מיועדת לו, החטא של דוד היה רק שגרם לחילול השם בדרך ניהול העניין, ושכך דרכו של משיח צדקנו להופיע מתוך 'סיבוכים'.







עמודים בתולדות הספר העברי – הדר המחבר. יעקב שמואל שפיגל. ירושלים, תשע"ח. 521 עמ'. (yaakov.spiegel@biu.ac.il.)
פרופ' שפיגל לימד שנים רבות במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן ובמוסדות נוספים. הוא אחד המומחים הגדולים ביותר היום בספר התורני, ומשמש בין השאר כמנהל המדעי של פרויקט השו"ת. עשרות הספרים שכתב וההדיר ומאות המאמרים שפרסם (גם כאן ב'המעין') עשו אותו לשם דבר בתחומים בהם הוא עוסק. אולם גולת הכותרת של חיבוריו היא סדרת הספרים 'עמודים בתולדות הספר העברי', שבימים אלו יצא לאור ה'עמוד' הרביעי שלה. כרך זה עוסק לכאורה בפרטים שאינם עיקר, כמו המניעים לכתיבה ספר תורני והמניעות [[[לכתיבת]]] מחיבור ספרים והדפסתם, היחס לספרים המודפסים של מחבריהם, מדפיסיהם ומחברים וגדולי תורה אחרים, דברי השבח והגנאי שנכתבו במשך הדורות על המצאת הדפוס ועל ריבוי הספרים בעקבות הדפוס, על שלבי המעבר מכתב יד לדפוס, על סוגי המהדורות השונות שקיימות בחלק מהספרים, על דרך ציון ופרסום תיקונים לספר מודפס (בסוף הספר, בספר נפרד, ברשימה בספר אחר, בתוך המפתחות של הספר ועוד), סוגי המפתחות ורשימות התוכן בספרים השונים, סוגי ההבדלים בין הדפסות חוזרות של אותו ספר ודרכי ההידור והאסתטיקה של ספרים נדפסים, וכל זה רק טיפה מים הנושאים הנידונים בספר זה. מדובר למעשה ברבבות רבות של פרטים המסודרים לפי נושאים עם הערות והפניות ונקודות למחשבה בלי סוף, ומפתח מפורט בסוף הספר שבו אפשר להגיע לכל נקודה ועניין בתחום המרתק הזה. כאמור מדובר בכמות אדירה ומדהימה של חומר וידע, בדיוק כמו ב'עמודים' הקודמים שעסקו בהגהות ומגיהים, בכתיבה והעתקה ובשערי הספרים הנדפסים ובכל מה שסביב נושאים אלו. וכמה צימוקים מתוך הכרך: בעמ' 234, בפרק העוסק בתיקונים ושינויים במהדורות הבאות של הספר שמוסתרות מעיני המעיין, מגלה לנו המחבר שבספר הידוע 'פסקי תשובות' על או"ח חלק ראשון הובא בהדפסה הראשונה פסק מסוים מתוך לוח א"י של הרב טוקצינסקי בשם 'הגראי"ק'; כמובן שהכוונה לראי"ה קוק, אחד מה'גדולים' שהרב טוקצינסקי מצטט תדיר בלוחו. כנראה שהמחבר 'קיבל על הראש' מחברים קנאים על הציטוט הזה, וכך בהדפסות הבאות אותו פסק מובא בשם 'רבו של הגרימ"ט' [=הרב טוקצינסקי הנ"ל], בלי להזכיר במי מדובר, ובלי שהלומד בספר יֵדע שנעשה פה שינוי כלשהו... לשלמות התמונה מפנה בהערה פרופ' שפיגל למאמר מקיף בנושא השמטות שמו של הראי"ה בספרים מאת פרופ' מרק שפירו. בעמ' 405 דן המחבר ביחס לשמועות הסותרות דברים המודפסים בספר, ואחת הדוגמאות שלו היא השאלה אם לברך על קינוח המובא בסוף הסעודה: המשנה ברורה בסי' קעז ס"ק ד פוסק שיש לברך, אך בספר 'הצדיק ר' שלמה' על תולדות תלמיד החפץ חיים ר' שלמה בלוך מובא בשמו שבזקנותו לא נהג רבו לברך על קומפוט שהוגש בסוף הסעודה, ושמועה זו מוזכרת גם בשם ר' אליהו לופיאן המשגיח של ישיבת 'כפר חסידים' בהקדמת ספרו 'לב אליהו', ודנו בעניין זה כמה מפוסקי דורנו. המחבר מעיר בהערה 261 שר' אפרים גרינבלט כותב בתשובה בספרו 'רבבות אפרים' חלק ח שגם הוא שמע שמועה זו, אך לא ראה אותה מודפסת בספר, ומציין פרופ' שפיגל שהנה שני מקורות מודפסים לשמועה זו מצויים לפנינו. אמנם פורתא לא דק: את המקור השני מ'לב אליהו' הרב גרינבלט מציין בתשובתו הנ"ל, אך כנראה לא ראה בה מקור אמין, והספר 'הצדיק ר' שלמה' הוא ספר סיפורים ולא מקור הלכתי כך שאין מקום לתמוה שבעל 'רבבות אפרים' לא הכירו... בעמ' 407-413 דן המחבר ביחס לשמועות שהחזון איש חזר בן בפסקים מסוימים ממה שנדפס בספרו. על כך אני יכול להעיד שפעם כשהייתי בביתו של רבנו ר' אברהם שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב והתחלתי לומר ששמעתי בשם החזו"א שבעניין פלוני הוא פסק משהו (לצערי איני זוכר מה היה הנושא), קטע אותי ר' אברהם ואמר "אם הדברים לא כתובים בספריו – אני לא מאמין", והוסיף בחיוך: "החזון איש 'דיבר' אחרי מותו יותר מאשר דיבר בחייו"... בהמשך הוא דן בהשפעה העצומה שהייתה לספר 'משנה ברורה' לא רק לגבי פסיקת ההלכה בחלק או"ח, אלא גם לגבי עיצוב וסידור ספרי הלכה רבים בדורנו. על זה יש להוסיף שבדור שאחריו היה זה ספר 'שמירת שבת כהלכתה' שהיווה אב-טיפוס למאות ספרי הלכה אחרים, שאימצו את דרכו ואת סגנונו ואת סידורו. לסיום: בהקדמה לספר כותב פרופ' שפיגל שכרך חמישי של 'עמודי הספר העברי' כבר קורם עור וגידים, והוא יעסוק בענייני לשון וסגנון בספרות התורנית ועוד; ואני מסתכן בניחוש שגם הוא לא יהיה הכרך האחרון. תודה מקרב לב למחבר על סדרת הספרים הזו שהיא אוצר בלום של ממש.








וזאת התורה. מנהג קריאת התורה בעדות ישראל. מאת הרב ד"ר חיים טלבי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ז. 640 עמ'. (02-6526231)
הרב טלבי, מרצה ליהדות בבר אילן, חיבר ספר שימושי מקיף ומפורט על מנהגי קריאת התורה בן שלושה שערים - לפני הקריאה (מכירת עליות, תפילת 'בריך שמיה', מנהג נשיקת ספר התורה, דיני ומנהגי הגבהת הספר לפי העדות השונות ועוד), במהלך הקריאה (הזמנת העולה, 'כבוד הציבור', הברכות, כללי הקורא והעולים, מנהגי מפטיר, בעלי התפקידים על הבימה ועוד), ושער העוסק בשבתות מיוחדות ובדין שניים מקרא ואחד תרגום. הספר מסתיים במפתחות ובתמונות, חלקן מפתיעות – כגון מתקן מיוחד המחבר את עצי החיים כשספר התורה פתוח לסיוע בשעת הגבהה, כפי שנהגו באיטליה. הערה אחת: בעמ' 438 כותב המחבר שלא נהגו כלל לתרגם את קריאת התורה בארצות אירופה, שבהן הארמית הייתה שפה זרה. לענ"ד ברור שבמשך מאות שנים נהג בכל תפוצות ישראל הדין הקדום לקרוא בבית הכנסת מקרא ותרגום פסוק בפסוק, ומנהג זה נעלם הן באשכנז והן בספרד ובצפו"א רק לקראת סוף האלף החמישי. מפירוש רש"י לתורה ברור שלרש"י היה פשוט שהקוראים בקיאים בתרגום, וקשה להניח שסמך בכך על קריאת שמו"ת ולא על קריאת התרגום בבית הכנסת.








ואנוכי הסתר אסתיר... על הנסתר שבגלוי ועל הגילוי שבנסתר במגילת אסתר. יקי עשהאל. סוסיא, תשע"ז. 87 עמ'. (052-8289931)
בהמשך ללימוד התנ"ך והוראתו הגיע יקי עשהאל, חקלאי למדן מסוסיא שבדרום הר חברון, לתובנות מאלפות מתוך פסוקי המגילה ודרשות חז"ל עליהם. סביב השאלה מי באמת היה אחשוורוש - פיקח או טיפש, רשע או משוגע, וסביב שאלת יחסם של פשוטי עם ישראל וראשיו כלפיו וכלפי גזירותיו, מגלה המחבר צדדים אקטואליים הרמוזים בתוך מילות המגילה, ובראשם שלילת הגלות הפיסית והגלות הרגשית-רוחנית. כוונת כותבי המגילה לדעתו הייתה ללמד את העם כולו להיות 'מכוון מטרה' – לשאוף ולחזור למצב הנורמלי של עם חי בקדושה בארצו, ולא להיכנע לאווירת הגלות, בין אם מדובר על תקופת גזירות ובין אם מדובר על 'תור זהב'.








לשם שמים. על האתיקה של המחלוקת. יובל שרלו. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ח. 26+236 עמ'. (02-6330530)
המושג 'אתיקה' מבטא כללי מוסר והתנהגות ראויים. כאשר מדברים על אתיקה של נושא מסוים מתכוונים לקבוע ולהגדיר את 'כללי העבודה' הראויים באותו נושא. הרב שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול' ברעננה, מחבר והוגה דעות, מנסה בספר זה להציע כללים שבעזרתם נוכל להפיק מהמחלוקת, שהיא כלי חיוני ביחסי אנוש ובהתקדמות החברה, את כל הטוב שבה, בלי להיפגע מהשלילה שהיא מביאה עמה. המחבר מדגיש שבעידן הפוסט-מודרני שבו אנו עדיין נמצאים נפגע הרבה הצד החיובי של המחלוקת בכך שכאילו מובן מאליו שכל עמדה לגיטימית, ולכל דעה יש מקום, מה שמעקר את המחלוקת מעיקר משמעותה – לדון ולהתווכח ולהסעיר מוחות כדי להכריע בין דעות חולקות, ולא להניח מראש שכל דעה קבילה וה'אמת' רק תלויה בנקודת ההסתכלות של המתבונן, כפי שמקובל בשיח הפוסט-מודרניסטי. הרב שרלו מסביר שלמעשה כל מחלוקת אמורה להיפטר או בהכרעה או בהסדרה, כאשר לכל אחת מהאפשרויות האלו קיימות מגרעות גדולות וגם מעלות. מה שחשוב הוא לראות ולהציג את שתי הדעות באופן נכון ונאמן לאמת, ושהמתווכחים והנחלקים ידעו מה הם 'גבולות הגזרה' שעומדים לפניהם, ואיזה גבול הם לא מעוניינים או לא מסוגלים לעבור. המחבר מתנגד כמובן באופן נחרץ לדמגוגיה ולרטוריקה שאין מאחוריה ממש, ופוסל טיעונים שקריים גם כאשר הם מובאים 'לשם שמים' – להכרעת היריב הטועה והמטעה, למרות שהוא עצמו מביא מקורות שחז"ל עצמם נהגו לעיתים בשיטות כאלו. הוא מציג את המקרים בהם לגיטימי ואפילו ראוי לברוח מהמחלוקת, ובסך הכל פורס לפני המעיין את הצעתו לקוד אתי מקיף למחלוקות בישראל. מצד אחד הספר בא 'לשכנע משוכנעים' – מי שניגש למחלוקת בתנאים של 'בית מרקחת' ומוכן לקבל כל תוצאה ולא להשתמש בשום אמצעי לא-אתי גם אם עמו יקל עליו לנצח, אך מצד שני ההסתכלות על המחלוקת ממבט-על עשויה להביא לתובנות רבות לאנשי ציבור שהמחלוקות הן לחם חוקם, וגם לסתם יהודים טובים שיוכלו בעקבות הספר לראות באופן אמיתי יותר את הצד של בר פלוגתתם, ואת האפשרות לסיים את המחלוקת עמו בשלום - לאו דווקא תוך ויתור על עמדתם. הספר אינו ספר תורני אלא ספר מחשבתי-פילוסופי ומדריך חברתי, אמנם הוא מבוסס במקרים רבים על מקורות היהדות, אם כי לעיתים באופן מאולץ. כך למשל המחבר מביא כראיה לסכנת היעדר המחלוקת את סיפור התורה ביחס לדור הפלגה שבה כל הארץ הייתה 'שפה אחת ודברים אחדים' מה שגרם להריסת העולם, ומצטט את דברי הנצי"ב ב'העמק דבר' שם (בראשית יא, ד) ששליטי הדור הרע הזה שרפו באש כל מי שהביע דעה אחרת מאשר 'הדברים האחדים' שקבעו ראשי העיר. אולם שם מדובר בכפייה ציבורית של רעיונות ומעשים רעים ושליליים, ומי אמר שעצם הדרישה מבני מקום כלשהו להצטרף ל'דברים אחדים' נאים ומתוקנים אינה חיובית בהחלט? כאשר כוח בי"ד יפה הוא אמור להעניש כל אפיקורוס וכל מי שאינו הולך בדרכי ה', ולכפות את דרך התורה כדרך הלגיטימית היחידה בישראל, האם זה רע? הרב שרלו מציג גם את מעלותיה ואת חסרונותיה של תרבות הטוקבקים העכשווית, שמצד אחד מרחיבה באופן מרשים את המעגלים החיוביים של הבעות הדעה והמחלוקת – ומצד שני מעלה לשיאים את גסות הרוח והאלימות המילולית. הרבה חומר בספר הזה, חבל שאין בסופו מפתח מפורט לתכנים ולמקורות.








שיחות ברוח. גדולי ישראל בשיחה אישית. יונתן רוזנצוויג. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ז. 334 עמ'. (info@ybook.co.il)
הרב רוזנצוויג משמש כרב קהילה בבית שמש. הספר המיוחד הזה כולל עשרות 'שיחות' עם גדולי האישים בתולדות ישראל, שהמחבר עצמו משוחח איתם ברוחו ובדמיונו כבר שנים רבות. הקורא ה'משתתף' בשיחות אלו מתוודע לצדדים מסוימים בהם וברקע ההיסטורי שבו פעלו, ועשוי להתחבר מאוד אליהם ואל דעותיהם. בחלק הראשון של הספר העוסק בענייני אמונה 'נפגשים' הקוראים עם ריה"ל, הרמב"ם, רבי זושא, רבי עקיבא, ר' ל"י מברדיטשב, רמ"מ מקוצק, הרב סולוביצ'יק והרב קוק, ובחלק השני העוסק בענייני ימות המשיח והעולם הבא הם 'משוחחים' עם אלישע בן אבויה ונכדו רבי יעקב בן קורשאי, ר"י אלבו בעל העיקרים, הרמב"ם והרמב"ן, רבי הלל האמורא נכדו של רבי יהודה הנשיא, הרמח"ל והמהר"ל, וגם עם משה רבנו... עם אסתר המלכה משוחח המחבר על הוויכוח בינה לבין חכמי דורה בעניין בקשתה 'כתבוני לדורות', על נס גלוי ועל נס נסתר, על אמונה והשגחה ועוד ועוד.

[הקיק]

מחיל אל חיל. לימוד תורה יומי לחייל. עורך: ברק בן אקון. עורך אחראי: אלעד ברנד. שעלבים, הוצאת משעול, תשע"ח. כ-400 עמ'. (08-9276520)
סביב פתח מתגייס מחזור מרץ, ובו בני ישיבות ההסדר. כמה מאות בני ישיבה מתחילים שירות צבאי בן כשנה פלוס, רובם ככולם ביחידות השדה. צה"ל דואג ב"ה לכל מחסורם, אבל לא תמיד לצורכי הנפש והנשמה. ספרון-כיס זה בא למלא בדיוק את החלל הזה – יש בו עמוד של לימוד יומי לפי תאריכי השנה לזמנים שאינם לא מן היום ולא מן הלילה, בענייני הלכה ואגדה, בלשון קלה וזורמת, בתוספת זמני היום בהלכה ועוד, פרי טירחתם של רבני ואברכי ותלמידי ישיבת שעלבים, שמכירים את אורחם ורבעם ושיחם של חבריהם המתגייסים, ומכוונים בספר זה למלא בדיוק את מה שיחסר להם. הספר מחולק חינם לכל המתגייסים החדשים, מנהג שכבר קנה לו חזקה. מיותר לומר שאין כאן תחליף ללימוד איכותי בכל שעה פנויה, אלא קיום אלגנטי ונעים של 'והגית בו יומם ולילה' כאשר אין אפילו דקה פנויה. מילוי הדקות הפנויות המזדמנות עשוי לחזק את רוחם של החיילים בני הישיבות לעמוד בקשיים ובניסיונות המתעוררים במהלך השירות הצבאי, 'והיה מחניך קדוש'!








ענן אש ודיבור. על הסדר בו כתובה התורה. אברהם ישראל שריר. מרכז שפירא, אור עציון ספרי איכות תורניים, תשע"ז. 709 עמ'. (08-8502822)
מדובר ביצירה מקיפה, העוסקת בשאלות שימיהן כימי היות תורה בישראל – הסדר והקשר שבין פרשיות ובין פסוקים בתורה, והסיבות לפיצול נושאים מסוימים בפרקים שונים ואף בחומשים שונים. הרב שריר, חתנו של הגאון רבי שאול ישראלי זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב, התחיל כבר לפני שנים רבות להיכנס לעובי הקורה של שאלות נכבדות אלו, אסף הסברים ותובנות מכל הספרות התורנית מתקופת התנאים ועד ימינו, והוסיף עוד הרבה משלו. על פני ל"ח פרקים לפי סדר החומשים הוא מנסה לפתור את החידות שמציבה לנו התורה בסדר המיוחד שלה. כך למשל בפרק י"ב של הספר הוא נכנס למחלוקת רש"י ורמב"ן האם חטא העגל קדם לציווי המשכן או שהוא אירע אחריו, מביא ראיות לשני הצדדים, ומנסה להוכיח שמדובר לא רק על מחלוקת בפשט התורה - אלא בוויכוח על מהותו של המשכן ועל משמעות מעמד מתן תורה: לדעת הרמב"ן השראת השכינה במשכן היא המשך ישיר לרוח הקודש שלה זכו מקבלי התורה, ולדעת רש"י מעמד מתן תורה היה אירוע היסטורי חד פעמי, ורק בעקבות הפרת הברית בין ה' לישראל בחטא העגל וכריתת הברית מחדש היה צורך בבניין שבו תשרה השכינה בישראל.













טוב רואי. מחשבות על עין טובה. הרב חנניה רכל. רמת השרון, תשע"ז. 36 עמ'. (0556-611916)
חוברת קטנה וענוגה, ובה ליקוט פיסקאות העוסקות בעין טובה ובראיית הטוב מתורתו של בעל ה'שם משמואל', האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכוצ'וב, שדמות דיוקנו עומדת בקביעות מול עיני המחבר. בעקבותיו מאיר המחבר לכל מי שחפץ לראות ששורש המידות הטובות הוא העין הטובה, המתחלת בראיית הטוב של כל אחד בו עצמו, ומכאן בטוב שבזולתו ובאומה כולה, ומכאן לטובו של ה'. הפרק האחרון עוסק בעין הטובה הגורמת לגמילות חסדים, בניגוד לבלעם הרשע שעינו הרעה גרמה לו להילחם בנושאי דגל ה' בני שלושת האבות שמהם שורש שלושת הרגלים...








פני מלך חיים. עיונים במאמר דעת אלוקים. הרב אמנון ברדח. ראש פינה, שיר ושיח, תשע"ז. 182 עמ'. (054-2878443)
הרב ברד"ח הוא אחד מתלמידיהם המובהקים של הרב צבי יהודה ואחריו יבל"א הרב טאו, אך שומר על עצמאות מסוימת, גיוון מסוים, מיוחדות מסוימת, שאינה מאפשרת לשים אותו בשום 'משבצת'. בתי מדרש רבים עבר בחייו, ובשנים האחרונות הוא פתח ישיבה בראשותו בראש פינה, שכמובן עיקר עיסוק תלמידיה הוא בלמדנות ובהלכה, אך מצודתם פרוסה, בעקבות רבם, הרבה בתוך השטח המחשבתי והרוחני, שבו מפלֵס לו הרב ברד"ח כיוון מיוחד. ספר זה מבוסס על שיעורים רבים שהעביר הרב במסגרות שונות, והוא מאיר ומסביר בו את מאמרו של מרן הרב קוק זצ"ל 'דעת אלוקים', על שלושת מישוריו – ההתייצבות של האדם לפגישה עם רבש"ע, יחסו אל הקב"ה מצד עצמו, ויחסו מצד החיזיון הרוחני שאמור למלא את רוחו. הפרק הראשון דן בהשגה הרגשית של האדם מול בוראו, השני בהשגה השכלית, והשלישי בהשלכות של שני אלו על הבנת המאמר דעת אלוקים. הוא כותב על הדמיון ועל השתפכות הנפש ועל ציפיית המשיח, במשפטים עמוקים ורחבים הדורשים עיון מדוקדק וחיבור נפשי אל הכתוב.








הפילוסוף המקובל. עיונים בספר 'קול הנבואה'. יהודה ביטי. ירושלים, ספריית הילל בן חיים – הקיבוץ המאוחד, תשע"ז. 300 עמ'. (02-5320903)
הרב ד"ר יהודה ביטי, מחנך ומרצה במסגרות שונות, הציץ בשנות לימודיו בישיבת בית אל בספר 'קול הנבואה' של הרב הנזיר, הרב דוד כהן זצ"ל, תלמידו הקרוב של מרן הראי"ה – הציץ ונפגע. הוא מצא בו שילוב של חכמת התורה והנבואה עם חוכמתם – תאמין – של גדולי הפילוסופים בכל הדורות, הכל בהרמוניה שלמה ובשפה פשוטה וברורה. שנים התעמק בספר 'קול הנבואה', גם בתקופת לימודיו האקדמאיים, ופירות לימודיו ומחקריו בו נמצאים בספר זה. המחבר מראה איך הספר 'קול הנבואה' משקף באופן מובהק את דמותו המיוחדת של מחברו 'הנזיר', ואת השיתוף והמיזוג המיוחדים של הקבלה והפילוסופיה במשנתו. הספר כולל גם ביוגרפיה מקיפה ומרתקת של הרב הנזיר מילדותו בליטא ועד פטירתו בירושלים, כשבמרכזה חוויית פגישתו עם הרב קוק בבאזל שבשווייץ שבעקבותיה 'נהפך לאיש אחר'. הרב הנזיר היה ידוע מאז כאחד המלמדים בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים וכעורך במשך עשרות שנים של כתבי מרן הרב, אך הרב ביטי מוצא בו ובכתביו גם עומק מיוחד משל עצמו. החלק השני של הספר עוסק בניתוח חיבורו הגדול 'קול הנבואה – ההגיון העברי השִמעי', על גלגולי עריכתו ועל מסריו העמוקים.

















סודות מן הסדר. הגדה של פסח עם פירושים בפשט רמז דרוש וסוד. מאת הרב יצחק גינזבורג. עיבוד ועריכה: יוסף פלאי. מהד' שניה עם מילואים. כפר חב"ד, גל עיניי, תשע"ז. 288 עמ'. (03-9607608)
מבחר מדברי הרב גינזבורג מלוקט ומסודר לפי סדר ליל הסדר, מדברים שבכתב ושבעל פה, שלו ושל תלמידיו המובהקים. הרבה מדבריו הם ביאורים והסברים לדברי הרבי האחרון מליובביץ' זצ"ל בענייני פסח וחמץ ומצה, מלווים בדברים מחודשים ומבריקים משלו כדרכו, בגימטריאות ורמזים החביבים עליו, ענייני 'נגלה' משולבים ב'נסתר'. כך כותב הרב המחבר (עמ' 178) שפסח הוא חג הזריזות, חג שבו אסור להחמיץ, אך גם בו צריך מחשבה ומתינות כדי לא להחמיץ את העיקר... יש לשלב את החיפזון שהיה ביציאת מצרים עם ה'לא בחפזון תצאו' המובטח לנו לעתיד לבוא. זריזות-מתינות זו מתאימה ככפפה ליד לפסוק 'אני ה' בעתה אחישנה', ואין לפי פירוש זה שום סתירה בין 'בעִתה' לבין 'אחישנה'... שנזכה.






כֹתלנו. ספר היובל לישיבת הכותל. כתב וערך: אלעד ברנד. ירושלים, ישיבת הכותל, תשע"ז. 569 עמ'. (02-6288175)
הצעד הראשון שנעשה למען הקמת 'ישיבת הכותל' היה גלויה ששלח לראש הממשלה לוי אשכול באמצע מלחמת ששת הימים אברהם דימנט, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא בזמנו שהיה אז חייל מילואים, מיד אחרי ששמע ברדיו על שחרור ירושלים, ובה כתב שיש להקים מיידית ישיבה בעיר העתיקה, ושהוא מוכן לסייע בכך. זה היה הפתית הראשון בכדור השלג שבסופו קמה הישיבה לאחר כעשרה שבועות, לא ברובע היהודי שהיה עדיין הרוס לחלוטין – אלא במבנה ירדני חדש-יחסית לא רחוק מהכותל. השיעור הראשון ניתן ע"י הרב אריה בינה ראש ישיבת נתיב מאיר בערב תשעה באב תשכ"ז בשעה 2 אחה"צ, מול כמה עשרות בוגרי שמיניות שהתנדבו להיות הראשונים. ההתקדמות הייתה מהירה, ולהצלחה הזו אבות רבים, כולם מנויים בפרקי התולדה הנפלאים בראש הספר. הבולט בהם הוא הרב ח"י הדרי, שבמשך למעלה משלושים שנה עמד בראש הישיבה, וגם כנשיאה חותמו היה ניכר. הפרק האחרון בי"ד פרקי התולדה עוסק בחללי הישיבה במערכות ישראל הי"ד, ואחריהם נמצאים כ"ה מאמרים באגדה והלכה בענייני ירושלים מאת ראשי הישיבה ור"מים בהווה ובעבר, ופירושים לפי סדר פרשות השבוע מאת בוגרי הישיבה ותלמידיה, כולל בוגרי תוכנית בני חו"ל. אשרי מי שרואה את חלומו מתגשם מול עיניו! ומכאן קריאה לישיבות הוותיקות מכל הסוגים בכל רחבי הארץ להכין בעיתם ובזמנם ספר יובל מעין זה - המייסדים מתבגרים והתיעוד נעלם והזמן דוחק...





הוריות. מחקרים במשנה ובתלמוד. צבי אריה שטיינפלד. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ו. 554 עמ'. (03-5318575)
הרב פרופ' שטיינפלד, בוגר ישיבות פוניבז' וחברון, עסק כל שנותיו בחינוך והוראה. בשלב מאוחר-יחסית החל בלימודים אקדמאיים, ובעקבותיהם מונה בשנת תשכ"ג למרצה לתלמוד בבר אילן, בנוסף לתפקידים ציבוריים-חינוכיים שונים. הוא נפטר בשנת תשע"ד. הספר הזה על מסכת הוריות, המיוחדת והשונה בפנים רבות מרוב מסכתות הש"ס, כולל כ"ז פרקים, העוסקים בכללים ובפרטים: סדר המשניות במסכת הוריות ובברייתות בתוספתא, ענייני רוב ומיעוט, סוגיות מוחלפות, משמעות הכינוי 'כהן מרובה בגדים', ועוד ועוד. בספר בירורים תלמודיים-אקדמאיים, ליבון סוגיות למדני-הלכתי, בדיקת גרסאות וגם השוואה בין דעות קדמונים. מפתח מפורט היה מגדיל משמעותית את התועלת מהספר.





כנס הדיינים – התשע"ו. שיעורים והרצאות. העורכים: הרב שמעון יעקבי והרב י"ח פריימן. ירושלים, הנהלת בתי הדין הרבניים, תשע"ז. 512 עמ'. (076-8894822)
בחודש אדר מתכנסים דייני בתי הדין הרבניים בארץ לסופשבוע לימודי-עיוני-חברתי, ובו נידונים נושאים הלכתיים-אקטואליים הקשורים להתנהלות בתי הדין. הראשל"צ ר"י יוסף עסק הפעם בנושא מעשי מאוד – מתי להגדיר בעל סרבן כ'חייב לגרש' ומתי אף ראוי לכפותו, ובאיזה מקרים רק 'מצוה לגרש' – ויש לכך משמעות הלכתית רבה. בהמשך הרב אוריאל לביא אב"ד ירושלים מכריע, נגד דעתם של כמה מגדולי הדיינים, שלא פשוט להגדיר 'חייב לגרש' מי שאשתו טוענת שבעלה מאוס עליה. התקיימו שם דיונים על אלימות במשפחה ותקלות בהסכמי קדם נישואין וענייני ירושה סבוכים ועוד. אחד הדיינים קָבל (בחיוך) על העובדה שב'יקום פורקן' מוזכרים 'רישי מתיבתא' לפני 'דייני דבבא'... בצילומים הקבוצתיים של הדיינים בסוף הכרך בולטות לא-מעט כיפות סרוגות, וזהו מראה חדש יחסית.





מילון העברית המקראית. אוצר לשון המקרא מאל"ף עד תי"ו. מנחם-צבי קדרי. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ז. סד+1188 עמ'. (03-5318575)
זוהי ההדפסה השלישית של הספר המיוחד והענק הזה - מילון מדעי שלם לעברית התנ"כית בכרך אחד. המהדורה הראשונה של ספר זה שנקראה 'אוצר לשון המקרא' החלה לצאת לאור לפני כשישים שנה (הכרך הראשון בשנת תשי"ז), והיא כללה גם תרגום וקונקורדנציה. במהדורות הבאות התרכזו בהסבר בעברית מדוברת של משמעויות כל המילים שבתנ"ך, כולל השוואה למקבילות בלשונות השֵמיות הקרובות ללשון הקודש כשהיה צורך להבין את פירושן לפי הפשט של מילים 'מוזרות', חריגות ויחידאיות. בהערות שבסוף הערכים מובאות דעותיהם על שורשן ופירושן של מילים קשות של פרשני מקרא עתיקים וחדשים ושל מומחים בדקדוק, כולל הסבר הטיות לא-מקובלות וסטיות-לכאורה מכללי הלשון. יש כאן ניתוח והסבר של כל המילים שבתנ"ך, כולל שמות מקומות ואישים, והפניות לכל הערכים הדומים או המקבילים. חלק עיקרי בעבודת העורך ועוזריו היה להחליט אם להפריד או לצרף מילים דומות בשורשן אך בעלות משמעות שונה במידה זו או אחרת (הכרעה בין הומונימיה לבין פוליסמיה), מהעבודות הקשות שבמקדש לשון הקודש.

[הקיק]

בירורי אמונות ברמב"ם. בריאה, נבואה והשגחה ב'מורה נבוכים'. חיים ויסמן. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ו. 284 עמ'. (wchaimw@gmail.com)
חיים ויסמן הוא פיסיקאי, בוגר וממשיך של ישיבת הר ברכה שבשומרון בראשות הרב אליעזר מלמד. בישיבת הר ברכה מתחנכים התלמידים שאחרי 5-6 שנות לימוד, כולל השירות הצבאי, נשארים ב'כולל' אלו שחשקה נפשם בתורה ועתידים בעז"ה להיות רבנים ור"מים, והאחרים נשארים ברובם דבוקים לישיבה, כאשר חלק מיומם מוקדש ללימוד מקצועות אקדמאיים שונים. ספר זה הוא פרי שיטת חינוך זו - במקביל להמשך לימודיו התורניים העמיק המחבר במשך שנים בספר 'מורה הנבוכים' ובשאר כתבי אדוננו הרמב"ם נוסף ללימודיו המקצועיים ולעבודתו, וסדרת בירוריו ועיוניו מוצגת לעיני הקורא. הוא דן בבריאה ובהגדרת הנס ובתחיית המתים ובנבואה ובתכלית המציאות ובמתן תורה ובהתערבות האלוקית בעולם ובמשמעות התפילה ועוד ועוד, ומוכיח את טעות הגישה האקדמאית שמוציאה מספר מורה הנבוכים את רוחו ואת נשמתו, ומביאה את המעיין בו אל מקומות שלא שׂערם הרמב"ם.







בשבילי העבר. פרקים בתולדות קרן קיימת לישראל, ובתולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון. בעריכת אופירה ג' קובלסקי. רמת גן, בר אילן, תשע"ו. 20+207 עמ'. (03-5318575)
קובץ ובו י"א מאמרים העוסקים בפרקים ובאישים בתולדות הקרן הקיימת לישראל וההתיישבות היהודית בגליל התחתון. לעיתים נראה שחוקרים חשובים עוסקים בזוטות, כמו למשל מאמר בעניין פעילותה של קק"ל בעיר שנחאי בין מלחמות העולם – מה זה כבר משנֶה? אולם מתברר שהפניית הזרקור לפינה זו ע"י חוקר מוכשר מאירה את מכלול פעולותיה של קק"ל בעולם היהודי להשגת האמצעים לרכש קרקעות בארץ ישראל ובמקביל לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות, נותנת מבט מעניין על תולדותיה של קהילה יהודית 'בקצה העולם', מתארת שיתופי פעולה בין ארגונים שונים ותוצאותיהם החיוביות, ועוד ועוד. מפתח מפורט ומבוא באנגלית מסיימים את הספר.








יהודי בלילה. מסע בעקבות חלומותיו של ר' נחמן מברסלב. אלחנן ניר. ת"א, ידיעות ספרים, תשע"ז. 359 עמ'. (tsuf-r@yedbooks.co.il)
אלחנן ניר הוא רב ומחנך וסופר ועורך ומשורר מוערך. ספר זה הוא הרחבה ועיבוד והסבר והתעמקות בכמה מחלומותיו של ר' נחמן, שגם הם 'תורה', ולימוד הם צריכים. לא תמיד ברור למעיין מה באמת מתוך הרחבותיו של המחבר הוא ירידה לסוף דעתו של ר' נחמן וכוונת חלומותיו, ואיזה חלק נובע מהרהורי לבו של ניר עצמו; מה שבטוח הוא שמדובר בחוויה יוצאת דופן של ריחוף-כביכול מעל ר' נחמן הישן וחולם, כשכל פרט מהחלום מוסבר ומתורגם לנו הצופים בעטו השופע של מחבר הספר. כך למשל חלום הכולל קבוצת כלות, כשבראשן אחת 'חשובה', הנכנסות ורוקדות בבית המדרש לצד הלומדים הממשיכים בלימודם (ב'נִגלה' שבתורה דווקא!), מאפשרת למחבר לדבר על רגש מול שכל, על מקומן של הנשים ביהדות, על מקומם של הלמדנים בעולם שכולו רוחני ורגשי, ועוד ועוד. כך שכל חלום ביצירתיות שבה ניחן המחבר הוא מעט המחזיק את המרובה...







קומי אורי. נושאי יסוד בענייני התקופה והמדינה על פי המקורות וגדולי ישראל. יצחק בן פורת. ירושלים, דברי שיר, תשע"ז. 319 עמ'. (077-3220338)
שמונה פרקים ותשעה נספחים בספר חשוב זה, המתמודד באופן רציני ומושכל עם הטענות המבטלות את חשיבות הקמת המדינה מבחינה תורנית, המתנגדות לאפשרות של גאולה ללא תשובה שלמה של כל העם, ותחת שלטון שאינו תורני, וכו' וכו'. בצדק מעיר הרב יעקב אריאל שליט"א בהסכמתו, אחרי שהוא משבח מאוד את הספר, שעדיף להתמקד בחיוב המחייבים ולא בשלילת השוללים, בפתיחת עיני המעיינים על כל הטוב שגמלנו ה' בהקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות והעצמת עולם התורה שהיא הביאה עמה – ופחות בהתנצחות עם אלו שעדיין אינם מבחינים בכל הטוב הזה. בסוף הספר נמצאות הרחבות על דמויותיהם של כשלושים רבנים מכל הגוונים המוזכרים בספר.







אמונת עתיך. כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל. העורך: הרב יואל פרידמן. גיל' 115 [ניסן תשע"ז]. שבי דרום (כפר דרום תובב"א), מכון התורה והארץ, תשע"ז. 160 עמ'. (08-6847325)
עוד גיליון משובח של 'אמונת עתיך', בו מתקיים שיתוף פעולה פורה בין מכונים שונים שלהם אג'נדות ועיסוקים שונים ואף מנוגדים, שכולם מתאחדים למטרה אחת של שדרוג והפצת תורת ארץ ישראל לציבור הרחב כחלק מקירוב הגאולה – מכון התורה והארץ, פוע"ה, צמ"ת, כת"ר, משפטי ארץ, משפט לעם, כושרות, מכון המקדש, מכון שלזינגר, הליכות עם ישראל, מרכז תורה ומדינה, וגם פורום 'חותם', שהשפעתו הציבורית הולכת וגוברת. כרגיל הגיליון פותח בעשרים תשובות קצרות, רובן בענייני ממונות, שמונה מאמרים על ענייני מצוות התלויות בארץ, עוד אחרים בעסקי 'חושן משפט', כלכלה והלכה, רפואה והלכה ומקדש והלכה, ובסוף לקט של מידע יישומי בעניינים הנוגעים לברכת האילנות, יין שביעית, ושטיחת ענפים בבית הכנסת בחג השבועות (למשל – במקרה שהענפים או העשבים מדיפים ריח טוב חייבים לברך עליהם את ברכת הריח המתאימה!). החוברת נחתמת בתגובות על מאמרים שהתפרסמו בגיליונות הקודמים.









מסע מירון. על כל ענייני ל"ג בעומר, רשב"י, ואתרא קדישא מירון, ציוני הקודש במירון צפת וטבריה, סדר לימוד ל"ג בעומר ותפילות מיוחדות למקומות הקדושים. הרב בצלאל לנדוי. ירושלים, תשע"ז. 264+סג עמ'. (8103coil@gmail.com)
הרב בצלאל לנדוי ז"ל, ת"ח ועיתונאי וסופר וחוקר ומחנך, היה בין השאר גם ממחדשי מסורת העלייה למירון בל"ג בעומר, שבתוך דור אחד הפכה ממנהג של יחידים לאירוע השנתי רב המשתתפים ביותר בארץ ישראל. בנו, הרב אי"ש לנדוי, הוציא לאור מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר עם הוספות רבות. כ"ב מאמרים בספר, ביניהם על מנהגי ל"ג בעומר בתפוצות, מנהג ה'חלאקה' והקשר בינו ליום זה, רשב"י והזוהר, רבי מאיר בעה"נ וקבר הרמב"ם, מרן הבית יוסף וצפת, האר"י והרמח"ל ועוד. נוספה איגרת המתארת ממקור ראשון את המסע בגליל של רבי מנחם מנדל ראבין זצ"ל, מגדולי החסידות בגליציה לפני כ-150 שנה.











המחזיר שכינתו לציון. מבט תורני על מלחמת ששת הימים ויום ירושלים. הלכה, מוסר, דרוש, אמונה, רמז, רז, שיר. העורך: שי הירש. ירושלים, תנועת המזרחי העולמית, תשע"ז. 3 כרכים. (052-8836373)
החסר הקיים בתודעת הציבור, אפילו בציבור הדתי, בחשיבות יום ירושלים ומשמעותו התורנית, גרם לרב שי הירש, תלמיד ותיק בישיבת מרכז הרב הדולה ומשקה מתורת רבותיו לאחרים, לאסוף באופן מושכל חומרים חומרים של דברי תורה והלכה ומדרש ואמונה ועוד ועוד העוסקים בענייני ירושלים בכלל, ובעיקר בנס הגדול של שחרורה. בשישה שערים עוסק הרב הירש במגוון רחב של נושאים שנכתבו ונאמרו ע"י מגוון רחב עוד יותר של תלמידי חכמים ומחברים וחוקרים ואנשי רוח, בענייני הלכה ומוסר ואמונה והודיה ונגלה ונסתר ושירים ופיוטים הקשורים לירושלים ולשחרורה. כל אלו ממלאים שלושה כרכים עבים, וכל מה שטרח לא טרח אלא כדי לתת לפני כל אוהב ירושלים שולחן ערוך ומוכן לסעודה. כלולים בספר גם דברים רבים שנאמרו ונכתבו ע"י תלמידי חכמים מהעולם החרדי, והמחבר מדגיש בהגינותו שגם דברי התלהבות שנאמרו במוצאי מלחמת ששת הימים עדיין אינם מגדירים את אומריהם כאומרי הלל ביום העצמאות... בין הפרקים הוא כותב שלדעתו הניצחון במלחמה ההיא, וכיבוש כל ארץ ישראל המערבית ע"י היהודים, היוו מכה אנושה לאמונה הנוצרית וריפו את ידיה, ולתוך החלל הזה נכנסה הקנאות האיסלמית, שמבלבלת עתה את העולם כולו...









הגדולים. אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל. עורכים: בנימין בראון, נסים ליאון. ירושלים, מכון ואן -ליר ומאגנס, תשע"ז. 958 עמ'. (02-6586659)
הציבור החרדי כבר מזמן אינו קבוצה שולית וזניחה במדינת ישראל. בשנים האחרונות החרדים היו מושא של מחקרים אקדמאיים רבים, ובעקבותיהם דן קובץ גדול זה בהיבט אחד - מעמד ה'גדולים' בציבור החרדי. מתוארים בו ע"י מחברים שונים ט"ו 'גדולים' ליטאיים, עשרה חסידים ו'הונגרים', ועוד שניים ספרדים – הרב אבא שאול והרב עובדיה, זכר כולם לברכה. הצגת הדמויות ותולדותיהן ודרך השפעתן מרשימה ובדרך כלל גם נכונה, למרות כמה שיבושים מביכים, שעברו להפתעתי גם את מסננת העורכים. למשל, בפרק המבוא 'צמיחתה של תופעת הגדולים' (עמ' 18-19) נכתב שהגר"א לא היה כמעט מוכר בחייו וזה מתבטא גם בכך שקהילת וילנה לא בחרה בו כמחליף לרב שמואל בן אביגדור הרב האחרון של וילנא, ולדעת הכותב פרסומו לדורות בא לו רק בגלל ספרים עליו שנכתבו לאחר מותו – וכל זה הוא הבל גמור שחבל לאריך בו. בעמ' 109 בפרק על בעל 'חפץ חיים' מסופר שעד ימיו הלכות לשון הרע לא תפסו מקום משמעותי בהלכה, שהרי אפילו הרמב"ם הכניס אותן רק ל'הלכות דעות' שהוא 'קובץ הוראות המוסר' של ספר 'משנה תורה'; אולם כל מבין יודע ש'הלכות דעות' כוללות גם הלכות גמורות ומחייבות, ולא רק דברי מוסר. הכותב גם מעיר שבספר 'משנה ברורה' המחבר אינו קובע היררכיה בין הפוסקים השונים - מה שאינו מדויק כלל, ובעיקר לא ביחס לגר"א שבהקדמת הספר מודגש שהוא 'אורן של ישראל' וראוי שדעתו תכריע במקום של מחלוקת. בפרק על הרב פיינשטיין (עמ' 444) מתוארת הגישה ה'תמימה משהו' של הרב פיינשטיין הסובר שנושאי כלי השו"ע מגלים לנו את טעמי ההלכה של השו"ע עצמו, בעוד שהכותב הנכבד 'יודע' שנושאי הכלים מציעים פירושים רק מנקודת מבטם המסוימת... בעיני הכותב הגרמ"פ גם האיר פניו ל'חוליות החלשות של האורתודוקסיה' ו'עיצב עיצוב רך את הנורמה ההלכתית' כדי להקל עליהן לקיים את ההלכה בעולם המודרני, מה שאינו נכון כלל – הגרמ"פ זצ"ל הקיל והחמיר (לעיתים החמיר מאוד!) בכל מקרה לגופו על פי הבנתו את מקורות ההלכה בצורה 'אוביקטיבית' לחלוטין. ולמרות טענות אלו ואחרות – מדובר על ספר חשוב ומעניין, תשורה נאה לכבוד הגיעו לגבורות של ותיק חוקרי החברה החרדית בימינו פרופ' מנחם פרידמן, שהשכיל לתאר בספריו את נס קימום העולם החרדי לגווניו בדורנו.











A Dictionary of Jewish Palestinian Aramic of the Byzantine Period. Michael Sokoloff. Third Revised and Expanded Edition. Ramat Gan, Bar-Ilan University, 2017. 45+687 pp. (03-7384064)
זהו מילון לשפה הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל בתקופה הביזנטית - ימי האמוראים והגאונים. הלשון שדיברו בה אבותינו בתקופה הזו הייתה ספוגה ארמית, ושפה זו נשמרה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהתרגומים ובפיוטים ובכתוֹבות עתיקות ובהערות המסורה ועוד. פרופ' סוקולוף הוציא לאור גם מילונים כבדי-סבר לארמית בבלית ולשפות עתיקות אחרות, עבודות ענק עם תועלת לדורות. המהדורה הראשונה של ספר זה יצאה לאור בשנת תש"ן, ומאז הרחיב והעמיק המחבר את חקירותיו בארמית הישראלית, שפה השונה לא במעט מאחותה הבבלית. מי היה יכול לנחש למשל שהכינוי 'אביי' שניתן לחברו של רבא פירושו בארמית-הישראלית 'אציל', ואולי זו סיבה נוספת להדבקת כינוי זה לאמורא נחמני בן כייליל אחיינו של רבה?...










יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. באר מרים – סדרה לחגים. עורך אחראי: הרב יעקב מדן. אלון שבות, ישיבת הר עציון וידיעות ספרים, תשע"ז. 412 עמ'. (info@ybook.co.il)
אוצר בלום ובו למעלה משבעים מאמרים מאת רבני ובוגרי ישיבת הר עציון (נתח עיקרי נוטל העורך, מורי וידידי הרב מדן) בענייני מועדי חודש אייר. השער הראשון עוסק ב'ראשית צמיחת גאולתנו', קיבוץ הגלויות והקץ המגולה והריבונות היהודית על ארץ ישראל ועוד, השני עוסק במדינת ישראל ובמשמעות ההלכתית של קיומה, השלישי בימי ההודיה שבחודש אייר ובתוכנם המצוי והרצוי, הרביעי ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וענייני הנפילה על קידוש השם, והחמישי עוסק בירושלים ושחרורה.








חטא לשם שמים. 'עבירה לשמה' בעולמם של חכמים. יובל בלנקובסקי. ירושלים, מאגנס, תשע"ז. טו+224 עמ'. (02-6586659)
המושג 'עבירה לשמה' הוא מושג טעון מאוד ומעורפל מאוד. גם הלגיטימיות שלו מוטלת בספק - תלוי עם מי ועל מה ומתי הוא נידון. את כל זה מנסה ד"ר בלנקובסקי לברר. הוא מתחיל בדקדוק בלשונות חז"ל בהתייחסותם להיגדים 'גדולה עבירה לשמה', 'בכל דרכיך דעהו ואפילו לדבר עבירה', 'ניחא ליה לחבר ליעביד איסורא זוטא' וכו' וביטויים אחרים דומים - האין כאן פגיעה לכאורה בחובה לשמור את המצוות ככתבן וכלשונן? ומה פירוש 'לשמה' – לשם ה'? לשם התורה? לשם המצוה? או אולי משהו אחר? והיכן עוברים הגבולות ההלכתיים והמוסריים שאותם אין לעבור גם 'לשמה'? המחבר מנתח את המקרים המוגדרים בחז"ל כ'עבירה לשמה' (בנות לוט, יעל וסיסרא, אסתר ואחשוורוש ועוד), בוחן בהקשר זה את המשפט המנוגד מ'פרקי אבות' אותו מהלל ומשבח הרמב"ם כאילו היה דבר נבואה 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים', ולא נמנע גם מלהבהיר את השימוש שעשו שבתאי צבי ותלמידיו במושג 'גדולה עבירה לשמה' להלבנת מעשיהם המקולקלים. מפתחות מפורטים מסיימים ספר חשוב זה.









חקרי מערב. עיונים בלשונות ובמסורות, באורחות חיים ובתעודות של יהודי המגרב. משה בר-אשר. ירושלים, אוניברסיטת ייל ניו-הייבן והאוניברסיטה העברית, תשע"ז. 447 עמ'. (02-6586659)
עיקר עיסוקו של פרופ' בר-אשר הוא בלשון העברית, ועל כך זכה להוקרה רבה, אולם הוא מקדיש מכוחו גם לחקר יהדות צפו"א. בכרך זה י"ט עיונים במסורות יהדות מערב צפון אפריקה, בעיקר מרוקו, רובם מבוססים על מחקר כתבי יד ותעודות מהאוסף הגדול שבספריית אוניברסיטת ייל שבמדינת קונטיקט בארה"ב. כך למשל מתפרסם חלק מחיבור לא-ידוע של רבי יוסף משאש שבסוף ימיו היה רבה של חיפה - רשימת מצבות עתיקות מקהילת מכנאס ומקהילות נוספות, שהרבה יש ללמוד ממנה על מקומן וזמנן ועל הקהילות וגם על מחברהּ. במאמר אחר מנגיד המחבר בין חגיגות המימונה כפי שנתקבעו בארץ בדורנו לבין המנהגים המקוריים שנהגו בקהילות שונות במרוקו, ולא קרב זה אל זה... מפתחות מפורטים פותחים את שערי הספר לרווחה למעיינים.

[הקיק]

לקט ספרים נבחרים משנת תשע"ז שטרם הוצגו כאן:

ארכיאולוגיה תנ"כית. זמיר כהן. ישראל, הִדברות יהודית, תשע"ו-תשע"ז. 2 כרכים. (073-2221250)
הרב זמיר כהן רב-הפעלים הספיק בחמישים וכמה שנותיו הרבה מאוד – ללמוד וללמד, להקים ישיבה וכולל ולעמוד בראשם, לשמש כרב שכונה, לחבר חיבורים חשובים בהלכה ובאגדה ובדרכי חינוך ולקרב רבים לדרך התורה, וגם להקים ערוץ טלוויזיה ואתר אינטרנט ולהפיץ בעזרתם כמות ואיכות של תורה שאי אפשר היה להעבירה לקהל היעד הזה באמצעים אחרים, ועוד ידו נטויה. לאחרונה יצא לאור הכרך השני של הספר האלבומי 'ארכיאולוגיה תנ"כית' פרי ידיו, ובו הוא עוסק בעזרת חבר-עוזרים בהצגת העובדות והמעשים שבתנ"ך מתקופת יהושע בן נון ועד ראשית ימי הבית הראשון (שלטון המלך דוד) לאור הארכיאולוגיה החדשה, כשהתיאורים מלוּוים בתמונות צבעוניות מרהיבות ובמפות ובהסברים מרתקים שאף קורא לא יכול להישאר אדיש להם. הכרך הראשון עסק בתקופה שמבריאת העולם ועד אחרי יצי"מ, וכרכים נוספים בהכנה. לא מדובר על ספר מדעי – אלא על חיבור חינוכי-תורני שעושה שימוש רב בממצאים הארכיאולוגיים כדי לתרץ אצל הקורא קושיות נפוצות, רבות מהן - עוד בטרם תעלנה על דעתו...








מן הגנזים. ספר תשיעי. אסופת גנזים מתורתם של קדמונים, נדפסים לראשונה מתוך כתבי יד. עורך ראשי: הרב שלום הלל. מודיעין, אהבת שלום, תשע"ז. תכא עמ'. (shh2@neto.bezeqint.net)
כל כמה חודשים יוצא לאור כרך נוסף מסדרת הקבצים המהודרת הזו, שמטפלת באופן פדנטי ומקצועי בחומרים תורניים מכל קצווי העולם שנותרו עדיין בכתבי יד. בכרך זה עשרה פרקים, הראשון כולל חידושי אגדות התלמוד מאת רבי משה לירמא ממרוקו מצאצאי מגורשי ספרד, אח"כ נמצא חיבור של אחד מגדולי איטליה, רבי משה זכות, בהלכות כתיבת ספר תורה ושמות ה', שנשלח לקרקא שבפולניה ע"פ בקשת חכמי העיר. בהמשך מובאים עשרות מכתבים קצרים שהוחלפו בין מרן הבן-איש-חי לבין רבי אליהו מני חברו, וקובץ ובו פרקים מקוריים ועלומים בתולדות חכמי בבל מאת רבי אהרן ששון, חכם בבלי שעלה לא"י לפני כמאה שנה. פרופ' י"ש שפיגל מציג מבוא מקיף לספר 'פרשת דרכים' לבעל המשנה-למלך שעדיין לא יצא לאור במהדורה מתוקנת, ועוד ועוד. אוצרות בלומים.






דרשות משנות הזעם. דרשות האדמו"ר מפיאסצנה בגטו ורשה, ת"ש-תש"ב. דניאל רייזר. ירושלים, מכללת הרצוג, יד ושם והאיגוד הלאומי למדעי היהדות, תשע"ז. שני כרכים. (02-9937337)
רבי קלונימוס קלמן קלמיש שפירא זצ"ל הי"ד (תרמ"ט-תש"ד) היה בנו של ר' אלימלך שפירא האדמו"ר מגרודז'יסק נינו של רבי אלימלך מליז'נסק, ואחיו של ר' ישעיה שפירא 'האדמו"ר החלוץ'. נודע בחייו עוטי ההוד, במותו על קידוש השם, בספרים החשובים שהוציא לאור בחייו, בישיבה שהקים בוורשה ובפעילותו התורנית-חינוכית והציבורית, ובספריו שהתפרסמו לאחר השואה מהכתבים שהצליח להסתיר לפני מותו בקרקע הגטו. כתביו אלו מהווים חיבורים הגותיים-חסידיים-חינוכיים, ועוד יותר מזה הם מהווים מצבה וצוואה של אדם גדול בענקים, שהקב"ה העמיד אותו עם אחיו בצרה וצוקה, שבהן שמר על רוחו הגבוהה ועל גדלותו התורנית. חלק ניכר מהכתבים המוסתרים כבר יצא לאור, אך הפעם הכתבים זכו למהדורה שלמה ומתוקנת, עם מבואות ומקורות והסברים ומפתחות, כאשר הכרך השני כולל צילום הדפים ששרדו ותמלול מדויק שלהם, כולל זיהוי השינויים וההגהות שערך המחבר עצמו בכתביו המקוריים.








פשוט להאמין. מדריך למאמין הרציונלי. משה רט. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ז. 277 עמ'. (info@ybook.co.il)
רבים הם ספרי האמונה והמחשבה שיוצאים לאור בדורנו, ורבים הם הספרים ה'רכים' על יהדות שמתפרסמים מזמן לזמן, כדי לקרב רחוקים לאביהם שבשמים. ספר זה מעוניין לתפוס את המקל בשני הקצוות, בעזרת דיונים עמוקים בסגנון עכשווי ופופולרי בכל הנקודות שמטרידות את האיש החושב – אמונה והיגיון, לוגיקה, התער של אוקהם והמקסימליזם האונטולוגי, הספקנות והביקורתיות, מדע וטבע, טבעי מול על-טבעי, אמונה ודעות קדומות, כפירה וכפירה בכפירה, המובן מאליו והאמת האובייקטיבית, אמונה ואתאיזם, ועוד ועוד, כשהכל משולב בסיפורים מרתקים אמיתיים ובדיוניים, בעובדות היסטוריות וברגשות קוסמופוליטיים חוצות-מגזרים. כצפוי – אחת הראיות החזקות לאמונה בבורא היא ההיסטוריה הלא-תיאמן של העם היהודי ושיבתו למרכז הבמה העולמית בימינו, כאשר עינינו רואות ופינו מלא שירה כים – כשהכל נכתב בפשוטו של מקרא שחור על גבי לבן לפני אלפי שנים, ומה עוד יש לומר? הרב ד"ר משה רט יודע לכתוב.








משנה תורה לרמב"ם 'שוחן מלכים'. ספר קניין. מאת הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). ירושלים, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים והוצאת קורן, תשע"ז. 400 עמ'. (4531*)
הרב יוחאי מקבילי איש קדומים החל לפני ט"ו שנים ב'מפעל משנה תורה' שלו, בניסיון להנגיש את ספר 'משנה תורה' לכל עם ישראל, ולצעירים תחילה. זה התחיל עם הרמב"ם המדויק והמנוקד בכרך אחד על פי נוסח תימן, והמשיך במהדורות המבוארות של הרמב"ם על פי כתבי הרמב"ם עצמו ובית מדרשו ומפרשיו ומסורות תימן, ואח"כ באתר מיוחד ובו מקום לדיונים בענייני הרמב"ם, באפליקציות להורדת הפירוש לכלים הדיגיטליים השונים ועוד. על הרעיון עלו גם הרב שטיינזלץ ומקורביו ואנשי הוצאת 'קורן', והוסיפו גם את השגות הראב"ד שלא היו במהדורת מקבילי וכן פירוש קצר ומדויק משלהם, פסקי הלכה של בעלי השו"ע ופוסקים אחרים, נוסח מדויק ביותר על פי הכרעות הרב יצחק שילת מכתבי יד - השונה לא-פעם מנוסח תימן וכנראה מדויק ממנו, הרחבות בענייני הלכה חדשים ותרשימים רבים, והועילו בכך הרבה למעיינים בספר משנה תורה. בהמשך הם נכנסו בכל מרצם למפעל הרמב"ם היומי המופעל ע"י החמ"ד, וכך כרך אחרי כרך מתקדם הפירוש שלהם עד להשלמתו בקרוב, וזוכה גם הוא להצלחה מרובה. לכל אחד מספרי הרמב"ם נוסף גם תקליטור עם שיעורים על הכרך מאת הרב חיים סבתו מראשי ישיבת 'מעלה אדומים'. קנאת סופרים מרבה חוכמה!








לחיות תהלים. חנן פורת. ראשון לציון, ידיעות אחרונות וספרי חמד. תשע"ז. 535 עמ'. (info@ybook.co.il)
הרב חנן פורת ז"ל לא רק אמר או למד או התפלל או שר תהילים – הוא חי תהילים. דוד המלך בק"ן פרקיו כיוון את חייו של חנן, נתן להם טעם, ניחם אותו בשעת הצורך והרים אותו לגבהים כאשר השעה התאימה לכך. בכתביו ובשיעוריו הרבים ובהערות קצרות בשולי ספר התהילים שלו הכין חנן תשתית לפירושים על פרקים ופסוקים רבים, ומתוך כל אלו ערכו חברו יהודה עציון ובנו יחיעם פורת את הספר הנפלא הזה, שהוא פירוש מיוחד במינו, מלא חיים, לספר תהילים, ומצבה חיה למחברו, המחנך והמנהיג, החלוץ והלמדן, איש הרוח והמעשה, שגם בימי מחלתו האחרונה, שגם בהם הוסיף לחבר פירושים חדשים, האיר באור יקרות את כל סביבותיו. רוב פרקי הספר יצאו לאור כחלק מעלוני 'מעט מן האור' המשובחים שחולקו במשך שנים בבתי הכנסת, במדור 'נקודת אור במזמור'. העורכים הוסיפו מקורות והפניות וביאורים בשעת הצורך, ונספח ובו תיאורי 'חיי התהילים' של חנן מפי מקורביו.








קדושת אביב. עיונים בקדושת הזמן והמקום. הרב אהרן ליכטנשטיין. עורכים: ש"י ליכטנשטיין וחיים נבון. ירושלים, מגיד-קורן וישיבת הר עציון, תשע"ז. יא+500 עמ'. (02-6330530)
לפני שלושים שנה, בראשית שנת תשמ"ט, נפל דבר בישיבת 'הר עציון' שבאלון שבות: ראש הישיבה הרב אהרן ליכטנשטיין הודיע שהוא פורש לשנת שבתון ונוטל 'פסק זמן' מהעברת שיעורים סדירה, ומותיר את הישיבה למשך שנה באחריותו הבלעדית של מייסדה, ידידו ורעו ראש הישיבה הרב יהודה עמיטל. הסיבה: הרב מעוניין להקדיש את השנה הזו כדי לסיים במהלכה את היצירה שאותה כבר התחיל מזמן – חיבור שלם על הקדושה בישראל, קדושת הזמן והמקום, הימים והמועדים הקדושים והחלת הקדושה בהם במעשה, וגם הדרך לעקירת אותה קדושה, וכן קדושת הארץ וירושלים והמקדש לחלקיהם השונים, קדושת הבית בבניינו ובחורבנו ועוד ועוד, כולל בחינת ההבדלים בין סוגי הקדושה השונים ובין רמות הקדושה השונות, הכל תוך למדנות עיונית בריסקאית ובקיאות מוחלטת בדברי חז"ל והראשונים ורבים מגדולי האחרונים – התלמידים סִפרו מפה לאוזן באותה שנה שרואים את ראש הישיבה הרא"ל שוקד על תלמודו וכתיבתו באוצר הספרים של הישיבה כשספרי אחרונים 'נושרים מתוך חיקו', הרבה יותר מאשר בכל שאר השנים, שבהן עיקר עיסוקו בדרך כלל היה בתלמוד, ברמב"ם ובראשונים... אולם ראש הישיבה לא הספיק לסיים את יצירתו באותה שנה. הוא המשיך לבנות אותה בסדרות שיעורים בענייני קודשים שנמשכו בישיבה שנים רבות, וחלקן הגדול הוקלט וסוכם, ומתוך כל החומר הזה ומתוך חלקי רשימות ודפי מראי-מקומות וסיכומי תלמידים ועוד בנו קבוצה מתלמידיו הבכירים, תלמידי חכמים בעצמם, בראשם בנו ש"י והרב חיים נבון, את היצירה הזאת שלפנינו, המקיפה בגישה הלכתית-למדנית את מסכת הקדושה בישראל. פרק הסיום של הספר הוא פנינה בפני עצמה – שני העורכים מתארים מנקודת מבטם את הקדושה במשנתו ההלכתית של הרב ליכטנשטיין זצ"ל, ומסיימים בכך שככל שמרובה ועשירה הקדושה כך רגישה היא יותר לחילול ולפגימה, וככל שמורכבים דרכי החילול כך שבעתיים עשירים דרכי הקידוש, ועד כמה הדברים נכונים גם לגבי הקדושה הקיימת במציאות חיינו כפי שהנחיל לתלמידיו רבנו, שכולו היה קודש קודשים. מפתחות מפורטים מסיימים יצירה זו.









הרב משה פיינשטיין - הנהגה הלכתית בעולם משתנה. הראל גורדין. אלון שבות, מכללת הרצוג – תבונות, תשע"ז. 562 עמ'. (02-993733)
הרב משה פיינשטיין זצ"ל נפטר בתענית אסתר תשמ"ו בן 91, וכל בית ישראל ביכו את האובדן הגדול. הרב היה מוכר בעיקר כמחבר 'אגרות משה', אך הוא היה גם ראש ישיבה ומחבר ספרי חידושים ודורש דרשות ורבם של רבנים, וממנהיגי הציבור החרדי בארה"ב. כדי למלא כראוי את תפקידו זה, כמו גם את תפקידו כפוסק עכשווי שעוסק בשאלות הלכטכניות וחברתיות של הזמן החדש, היה צריך הגאון הצעיר רבי משה לעבור שינוי נפשי ורגשי עמוק, מחשיבה המתאימה לרב עיירה קלאסי בתוככי רוסיה – לרב של יהודים 'מודרניים' בארה"ב המתחדשת, החילונית, המתבוללת, הטכנולוגית, השונה לגמרי מכל מה שהוא הכיר, ארץ שאליה הגיע בשנת תרצ"ו. וראה זה פלא, העיון הכרונולוגי בתשובותיו מראה המשך ישיר בין העוצמה וההיקף בתשובות לשאלות שנשאל בעיירתו לובאן ובין פסיקותיו הלעיתים נועזות בארה"ב, כאשר הוא משלב בהכרעותיו את ההכרה העמוקה בצרכים המיוחדים של היהדות בארץ החדשה, ובהמשך גם בארץ ישראל הנבנית. את כל המהלך המרתק הזה, הכולל ניתוח ביוגרפי והיסטורי וספרותי ובעיקר הלכתי של כתביו, בהתייחסות למקורביו, להנחיותיו ולדרכיו של הרב פיינשטיין, מגיש לנו כאן בקנה הרב הראל גורדין, ר"מ בישיבות שונות, שעשה מלאכתו אמונה.







טורח הציבור והיחיד. הרב אליעזר אפרסמון והרב יצחק רודריג. קרית ארבע – חברון, המכון לרבני ישובים, תשע"ז. רי עמ'. (02-9964722)
בין המצוות והנהגות חז"ל שרוב האנשים דשים בעקביהם נמצאת גם החובה שלא להטריח את הזולת. ומדובר מצד אחד בקיום הדין המפורש של 'אהבת לרעך כמוך' – ומצד שני על פרטי הנהגה והלכה של דקדוקי טירחא דציבורא אפילו בדבר מועט, אפילו אם מדובר בטירחא של שניות כאמירת קדיש שלא לצורך. חכמים גם פטרו אותנו ממצוות שונות במצבים של טירחא, עד כדי כך שלדעת רבנו יונה גירונדי מותר להתפלל קריאת שמע כשהוא מוטה על צידו כדי שלא יטרח ליישר את עצמו. ראש המכון לרבני הישובים ואחד מחוקריו החשובים ליקטו וערכו וסידרו והסבירו את כל החומר הרב שבנושא זה, ציינו לדעות האחרונים ודנו בהם כדרכה של תורה, והגישו לנו דבר שלם. לא נשאר אלא להפנים ולקיים...








ריח גן עדן. ריחות, בשמים וקטורת במסורת היהודית. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ז. 348 עמ'. (03-5318575)
הרב ד"ר א"א שמש מלמד כבר שנים רבות באוניברסיטת אריאל ובמוסדות נוספים על מורשת ישראל וגם על הריאליה והטבע שסביב העם והארץ. הוא כבר עסק בספרים ומאמרים רבים בענייני הריח, אחד החושים הפחות משמעותיים לכאורה בחיי היום-יום שלנו, שדווקא בענייני רוח ותרבות של קודש ושל חול משמעותו בעלת נפח לא קטן. דורות רבים היו חומרי הריח יקרים מאוד, ואף גרמו למלחמות מחד ולגילויי עולם מאידך. בספר זה הוא מקיף באופן בהיר וממצה את כל מה שיש לדעת על הריחות השונים בכל הדורות, על ההתייחסות המיוחדת אליהם, על תפקידם, על דרכי ייצורם והובלתם, על חשיבותם וערכם הכלכלי והתרבותי ועוד ועוד, לא השאיר ד"ר שמש אבן שלא הפכה בתחום הזה. בט"ו פרקים הוא מגדיר ומסביר מונחי יסוד, עוסק בדרכי הייצור וההתקנה של חומרי הריח במשך ההיסטוריה, מתאר את השימוש בהם במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי, מפריד בין חומרי ריח שיש לברך עליהם על פי ההלכה וכאלו שאין לברך עליהם מסיבות שונות – מפני שהם קשורים לעבודה זרה או מפני שמקורם אינו מכובד דיו ועוד, סוג הבישום הנשי המשובח וסוג הבישום המגונה, משמעויות וסמלים של הריחות במסורת היהודית – עם השוואה למנהגי העמים, שימוש בריחות טובים לענייני קדושה ומצוות ולהבדיל לצורך מנהגי פטירה וקבורה, ועוד. ספר מלא וגדוש.








חג ומועד בביתא ישראל. יוסי זיו. ירושלים, מכון מופ"ת ומכון בן צבי, תשע"ז. 204 עמ'. (03-6901406)
ד"ר יוסי זיו הוא מחנך וחוקר סקרן, חרוץ ורחב אופקים. בהיותו מורה 'התחבר' לתלמידיו יוצאי אתיופיה, קירב אותם, עודד אותם לספר על מנהגיהם ומסורותיהם, ובמשך הזמן נכנס עמוק לתחום קסום זה, קרא את כל מה שנכתב בנושא ופגש את חשובי הקייסים ומנהיגי הציבור של יהודי אתיופיה ואת החוקרים העוסקים בתחום, והפך בעצמו לאחד מראשי המדברים בנוגע למסורות ומנהגי קהילות יהודי אתיופיה למיניהן. בספר זה הוא מכנס את עיקרי החומרים שאסף על מסורות החגים בקהילות ביתא ישראל, כאשר למעשה זהו הספר הראשון בהיסטוריה המקיף את התחום הזה, שהרי יהודי אתיופיה השאירו את כל מנהגיהם ומסורותיהם כתורה שבעל פה, ועד עתה התפרסמו רק רסיסים וחלקי דברים, רובם מכלי שני. בספר נזהר המחבר שלא להביע דעות נחרצות על מקורם של יהודי אתיופיה (שבטים אפריקאיים נוצריים שהתקרבו ליהדות, שרידים של שבטי ישראל הקדומים או תערובת מזה ומזה), ומנגד הוא משבח מאוד את שמירת המסורת שלהם בחירוף נפש במשך דורות רבים. גם הוא מציין בסוף הספר (עמ' 178) כי קיימת מחויבות הלכתית ליהודי אתיופיה לקבל על עצמם את המסורת ההלכתית היהודית המקובלת, אך נותן גם מקום של כבוד למסורתם העתיקה. אם הכבוד הוא שמירה זהירה ומוקפדת של מנהגים שאין בהם בעיה הלכתית ומשפחתית - לחיֵי, אבל אי אפשר לגמגם בנוגע לחיוב הגמור של בני העדה לעזוב את מנהגי העבר שמקורם אולי איסיי ובייתוסי ולקבל עליהם את ההלכה המקובלת בישראל, הרי אי אפשר לבקש להצטרף לעם ישראל שבארץ ישראל - ויחד עם זה לצעוד אלפי צעדים אחורה... 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'.







החן שבאבן. אבני החושן ואבנים טובות בעולם הקדום. זהר עמר. הר ברכה, מכון הר ברכה, תשע"ז. 350 עמ'. (02-9709588)
פרופ' זהר עמר עושה זאת שוב, הוא מציג לפני כל מתעניין ספר מקיף ושלם, שנותן בצורה מסודרת את כל המידע על תחום עובדתי-הלכתי-היסטורי, מן המסד ועד הטפחות. אבני החן למיניהן מִקדו את תשומת ליבות בני האדם (ועוד יותר - בנות האדם) כבר משחר ההיסטוריה, ויופיָם ונדירותם ויוקרם ועמידותם הקצו להם מקום מיוחד משלהם בתרבות החומרית של האדם, ובמידה מסוימת גם בתרבותו הרוחנית. גם בספרות חז"ל נמצא חומר רב על אבנים טובות ומרגליות, אם כי כבר בה מתחיל להתערב בתוך הידע העובדתי גם רובד אגדתי, שלעיתים אינו מתאים למציאות העובדתית. כמובן שקיימות השקות רבות בין הנתונים במקורותינו ובין המקורות הרבים באומות העולם העוסקים בנושא, ובדורות האחרונים הצטרפו למקורות הידע גם מדע הגמולוגיה העוסק באבנים המיוחדות וגם מדע הארכיאולוגיה בחלק הקשור לתחום הזה (כולל במפעל סינון העפר מהר הבית!). כל העושר הזה נמצא עתה לפנינו מסודר ומאורגן. הספר פותח בהסבר מה הן אבני החן השונות ומה הן תכונותיהן, מהיכן מוצאן, תיאור המקורות והחיבורים שעסקו באבנים אלו מאז ראשית ההיסטוריה, מה כוחן וסגולתן של האבנים האלו לסוגיהן – האמיתיים והכוזבים, איזה אבני חן בלטו לאורך תקופות ההיסטוריה, זיהוי אבני החן שבמקרא – כאשר מקום בראש ניתן לתרגומים הקדומים אונקלוס, 'יונתן', פשיטתא ועוד, זיהוי מדוקדק של אבני החושן – זיהוי שנדרש לצורך עבודת המקדש ובגדי הכהונה, ועוד. מיותר לומר שהספר כולל עשרות תמונות צבעוניות, מפתחות מפורטים ועוד.







מקראי קודש. הלכות ראש השנה. הלכות חודש אלול וראש השנה, בתוספת תשובות מאת גדולי הדור לשאלות שהתעוררו בזמננו, לאשכנזים ולספרדים. בתוספת קונטרס אודות שימוש בשבת וביום טוב בדודי השמש החדשים. משה הררי. ירושלים, ישיבת מרכז הרב, תשע"ז. תרצט עמ'. (02-6511670)
כבר למעלה משלושים שנה מזכה אותנו הרב משה הררי מ'מרכז הרב' בכרכי 'מקראי קודש' שלו לקראת ימי המועדים השונים, כשהם טופחים ממהדורה למהדורה - מתחדשות הלכות ונוספים מנהגים, מתבררות שאלות חדשות ונוספות תשובות, מצורפים תמונות ותרשימים וכן קונטרסים שלמים בנושאים שונים, והים איננו מלא. בכרך זה מעמ' ג הפותח בענייני חודש אלול ועד עמ' תלה המסיים את פרק יד הכולל את הלכות מוצאי ר"ה (עם הפניה להלכות צום גדליה בספר על התעניות ולהלכות עשרת ימי תשובה ב'מקראי קודש' על יוה"כ), גדוש כל עמוד בפסקי הלכות ברִבעו העליון (בערך), ובבירורים ומקורות במה שנשאר ממנו, כאשר אין פרט הלכתי שלא נידון, בסדר למופת, בלשון צחה וברורה, תוך עדויות ברורות ומעוגנות-מקור של דעות הפוסקים בכל הדורות, ובעיקר ציטוט מילולי של תשובות והערות פוסקי דורנו מכל גווניהם. 'שימוש תלמידי החכמים' שעשה הרב הררי מעורר השתאות, והזמן והמאמץ שנדרשו לו לליקוט הענק הזה לא ניתנים למדידה. החלק השני של הספר כולל י"ד נספחים, ובהם מכתבי הלכה מאת גדולי ישראל, בירורים נרחבים בהלכות ש"ץ, על איסור אכילה לפני התפילה, על הוספת 'רצה נא במנוחתנו' בשבתות המועדים, וראה זה חדש – בירור ממצה בעניין היתר השימוש בדודי שמש בימינו בעקבות החידושים והשיפורים שהוכנסו בהם, שיתכן שאוסרים את השימוש בהם גם לאלו שנהגו להתירם, ולא רק בשבת אלא גם בימים טובים. מפתח מפורט סוגר את הכרך, והכל במחיר הקרן – 20 ₪ עבור אוצר מלא וכבד זה.