בס"ד. שלו' שלו' למשתתפי הפורום. כבר כמה חודשים אני מפרסם כל שבוע בשבועון 'בשבע' סקירות ספרים קצרות, על שלושה ספרים כל פעם, והן מוצגות במדור בשם 'קריית ספר'. בעצה אחת עם הרב איש ספר נר"ו אתכבד להציג מדי פעם את סקירות הספרים האלו בפורום נכבד זה, ואקווה שהן תהיינה לקורת רוחם של משתתפי הפורום, ולא - אקבל בשמחה שכר על הפרישה... כמובן שאשמח להערות ותגובות וביקורות, גם על הסקירות שכבר פורסמו וק"ו על אלו שעדיין לא התפרסמו. הק' יואל קטן
*******************************************************************************************************
צמחי המקרא. בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי. זֹהר עמר. ירושלים, ראובן מס, תשע"ב. 288 עמ'. (02-6277863)
בתנ"ך נזכרים למעלה ממאה סוגי צמחים, שבוודאי היו ידועים ומוכרים לאבותינו. במשך הדורות אבדה המסורת לגבי רבים מהם, בעקבות עקירת עם ישראל מארצו ונדודיו לכל קצוות תבל. המתרגמים והפרשנים ניסו לגשר על הפער בעזרת פרשנות יוצרת, ומכאן המחלוקות והספקות.
כמה חוקרים חשובים עמדו למקצוע זה בדורות האחרונים, ביררו וחידשו ומצאו ופירשו, אבל עדיין נותר לסכם את דבריהם, להכריע בספקותיהם, ולהשלים את המשימה. אין מתאים לדבר יותר מאשר פרופ' עמר איש נוה-צוף שבבנימין, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומחבר פורה, שנטל את המלאכה על שכמו, והוציא לאור ספר המרכז את כל הידוע, נכון להיום, בנושא זיהוי צמחי התנ"ך. הוא מגדיר את המדדים והכלים שעמם ניתן לזהות את הצמחים המסופקים, וקובע אמות מידה לזיהוי – בין זיהוי אמין ומוחלט, עובר דרך זיהוי משוער ומסופק, ועד לרשימה מכובדת של צמחים שאי אפשר עדיין לזהותם על פי הנתונים הקיימים היום.
בעקבות עיסוקיו, במקביל, בזיהוי בעלי החיים הכשרים באמצעות בירורי מסורת בקהילות ישראל, הגיע פרופ' עמר למסקנה שלמדד מסורת הזיהוי אמינות והסתברות גבוהים יותר מאשר כל קריטריון מדעי מקובל אחר הקיים היום בחקר צמחים ובעלי חיים. לכן החליט, בכל תוקף סמכותו כחוקר ומדען בכיר, להפוך את הקריטריון הקרוי 'מסורת' לבעל משקל מכריע במסגרת שקלול נתוני הזיהוי הקיימים לכל צמח וצמח; כמובן שבמקרים שלא קיימת מסורת ודאית הדבר מחייב בחינה מדוקדקת ועדינה של רמת הסתברות המסורת המדוברת בשרשרת הדורות. המחבר מודע למתח שבין תורה ומדע הקיים בקביעה חדשנית זו, אך מחליט שיש להתעלם מחומת האיבה הקיימת לעיתים בין חלק מאנשי המדע לבין חלק מאנשי התורה, ולקיים את האינטרס המשותף - להגיע למסקנות אמיתיות ובדוקות ומבוססות ככל האפשר; ולדעתו אין זה כלל בגדר הנמנע.
עוד שני דברים מדגיש פרופ' עמר במבוא: א. מחקר מדעי-היסטורי, מבוסס ורציני ככל שיהיה, אינו תמיד מתאים לגדרי ההלכה המסוּרה בידינו, ולכן בכל מקרה של התנגשות בין הלכה מקובלת לבין מסקנותיו – ההלכה היא הקובעת. ב. קיים לעיתים קרובות פער עמוק בין שמות הצמחים בעברית המדוברת היום לבין הזיהוי הנכון של הצמח, פער שנובע הן מטעויות של מחדשי השפה העברית – והן מתוך התפתחות טבעית של שפה מדוברת, שאינה משגיחה תמיד באמת המדעית וההיסטורית.
הספר נבנה מן הכלל אל הפרט – תחילה מובאים בקיצור תולדות חקר זיהוי צמחי המקרא, בהמשך נמצא תיאור מפורט של העקרונות והשיטות בזיהוי הצמחים ומוסבר בפירוט קריטריון המסורת הנ"ל, ואח"כ בשישה פרקים מובאים זיהויים מפורטים של כל צמחי התנ"ך. הפורמט הצנוע שבו נדפס הספר אינו מגלה את האוצר הטמון בו.
נחל קדומים. עיונים בפרשיות התורה. יצחק בן-שחר. עריכה: מנחם שחור ורפאל בן-שחר. קדומים, תשע"ב. 466 עמ'. (09-7928129)
גיסי הרב יצחק בן שחר שליט"א, ראש הישיבה בקדומים שבשומרון, מעביר כבר שנים רבות, בנוסף לשיעורי גפ"ת בעיון, שיעורים עמוקים בתנ"ך בישיבה, ביישוב ובמסגרות אחרות. בשיעוריו בא לידי ביטוי שילוב של פשט ועומק-הפשט עם דרש ופשוטו-של-דרש, דקדוק במילים והתעמקות בתוכן, ניסוח מדויק והתעלות רוחנית – שהיא למעשה הלוז שבלימוד המיוחד הזה. הדברים כתובים בסגנון גבוה, כמעט כְּשִירה, שירת קודש. מִכִּתבי הרב ומסיכומים שלהם-עצמם ערכו העורכים את השיעורים וסידרו וניסחו ותיקנו לפי סדר פרשות השבוע, ואחרי ליטושים והתאמה של המחבר עצמו יצאה לאור היצירה הזו, לעת עתה על ארבעת החומשים הראשונים שבתורה. כרך נוסף, על ספר דברים ועל המגילות, יצא לאור בעז"ה בקרוב.
הרב חוסך במילים, כביכול נותן הוא לשומע ולקורא להשלים לבד את מה שאינו מעיקר התוכן. עוצמה רבה מובעת למשל בדבריו בסוף פרשת קרח (עמ' 423-424): 'כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת, הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ – בבכי זה נפרד מאיתנו הדור. אלה מילותיו האחרונות. מצָוות הן לדור הבנים, לדורות ישראל, את החיים, את התשובה, את מתנות הכהונה, בנין הכהונה בקדושתה, בחיוניותה. מצָוות הן את מעלֵה הקריבה הנאותה אל משכן ה', את מעלֵה הטהרה, מעלֵה החיים אל ארץ ישראל'...
בדד. כתב-עת לענייני תורה ומדע. חוב' 26 – ניסן תשע"ב. עורך: עלי מרצבך. רמת-גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"א. 113+74 עמ'. (merzbach@macs.biu.ac.il)
עשרה מאמרים ועוד ביקורת ספרים ותגובות בחוברת מעניינת זו, וכן דברים לזכרו של אחד המייסדים והעורכים – פרופ' יחיאל סירל דומב ז"ל. פרופ' דומב היה מהמומחים הגדולים בעולם במכניקה סטטיסטית, ואחרי שעלה לארץ בגיל מבוגר-יחסית תרם את כל כישרונותיו להפצת תורה ומדע במסגרות שונות, בכתב ובעל-פה. עד פטירתו בשיבה טובה לפני חודשים מספר היה פעיל ופורה, פועל ומפעיל, איש 'תורה עם דרך ארץ' במלוא מובן המילה.
בין המאמרים נמצא אחד עם השלכות מעשיות ביותר: דיון ממצה בכשרות לפסח של מצות העשויות מקמח שיפון, תוך כדי ניסיון זיהוי בוטאני והיסטורי של סוגי הדגן השונים הפחות שימושיים בדרך-כלל – אלו הנקראים היום שיבולת שועל, כוסמת, שעורה דו-טורית ושיפון. לדעת המחברים הסוג 'חיטה' כולל יותר ממין אחד, ולכן גם שינויי השמות אינם משנים את ההלכה, ואפשר לסמוך אל המסורת שהשיפון המצוי הוא מין דגן ללא שום חשש.
מאמר מעניין אחר, שאמנם אינו עוסק דווקא בענייני מדע, משווה ומנגד באופן מקורי בין הדבֵקות של רות בחמותה לדבקות של אלישע ברבו אליהו, ומסקנתו היא שהדבקות באדם גדול במהלך החיים גורמת להמשכת דרכו גם לאחר המוות; כך שבניגוד לדברי רות 'כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ' - המשיכה רות את דרכה של נעמי כפי שאלישע המשיך את דרכו של אליהו. הכותבת מציינת שלמרות הרתיעה הטבעית מהשוואה בין נביא ה' לבין אשה – 'דווקא בימים בהם המגדר משמש מושא להתקפה על הציבור הדתי כדאי ורצוי לסלול דרך למחקר המשלב תורה, מדע ועמדה מאוזנת, לא פרובוקטיבית, בסוגיית השוויוניות בין המינים'...
כמה מאמרים עוסקים בענייני הזמנים בהלכה ובענייני קידוש החודש, אחד ב'תאוריית המיתרים' – שכלול של תאוריית 'המפץ הגדול' בבריאת העולם וייחסה לתורת הקבלה, ועוד. יישר כוחו של העורך החרוץ, שנטל על כתפיו את הוצאתו לאור תמידים כסדרם, פעמיים בשנה, של כתב העת החשוב הזה, נוסף לכל חובותיו המדעיות, המקצועיות והתורניות...