עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:עקביה כתב:מספר הערות:
א. אני מקווה שמוסכם שכל הנידון כאן הוא אך ורק על גוי שהיהודי ראה אותו עובר על זמב"נ. לא בסתם גוי.
ב. ראה בספר המפתח על הרמב"ם שם שאין זה פשוט בכלל שעד נעשה דיין בנד"ד.
ג. תוס' בדף י: אינם עוסקים בגוי השומר זמב"נ, כפי שמוכח לכאורה מתירוצם השני (כתבתי 'לכאורה' כי ראיתי שבנקודות הכסף יו"ד קנ"ח כן למד כדבריך, ולדידי דבריו צ"ע).
ד. תוס' בע"ז סד: ד"ה איזהו כתבו שגוי שעבר על זמב"נ אינו חייב מיתה עד שידונוהו בי"ד, ומסיימים: "תדע דהא אמרינן העובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין". א"כ לדבריהם אסור להרוג אפילו גוי שראינוהו עובר על זמב"נ, ואם לא נרצה לומר שישנה מחלוקת בין התוספות באותה מסכת, נצטרך ליישב את התוס' בדף כו: באיזה אופן.
א. פשוט, אבל המציאות הרגילה היא שסתם גוי עובר על זמב"נ בתדירות ומסתמא רואים אותו עושה זאת.
ב. ידעתי, אבל לענ"ד הפשטות כדברי.
ג. אפשר לומר שבזה פליגי ב' התירוצים.
ד. אפשר לתרץ את תוס' ב-סד: שאה"נ שהישראל עצמו צריך לומר שהוא בי"ד ולעשות דיון ואז להורגו והיינו בי"ד, וממילא אין מחלוקת. (ולא ידעתי למה פשיט"ל לכתר"ה כ"כ שהעיקר שצריך בי"ד ממש ואז לתרץ את התוס' בכו: ולא לומר איפכא, כדבריי, שהרי הסברא הפשוטה היא שלא צריך בית דין ממש, וכפשט דברי הרמב"ם ואופשי פלוגתא בכדי למ"ל?)
א. אם רואים רואים, אם לא רואים לא רואים.
ב. כמדומני שהסכמת האחרונים המצוינים שם, לא כך.
ג. לענ"ד אין זה במשמעות אף אחד מהתירוצים.
ד. איך אפשר להסביר כך את כוונת תוס'? הרי מדבריהם עולה בבירור שהם מבינים את 'ולא מורידין' כאיסור להוריד, גם גוי שאינו שומר זמב"נ. אילו כל יהודי הרואה גוי העובר על אחת ממצוותיו יכול להיעשות דיין ולהורגו, אין לאיסור זה משמעות. שמא צריך דיין זה להיות סמוך, ולפחות צריך היתר הוראה, וודאי שאין זה מסור לסתם יהודי שאינו דיין. ואכן אי"צ לומר שתוס' חולקים על הרמב"ם.
א. אכן.
ב. כתבתי שהפשטות כדבריי. בעז"ה אעיין עוד בדברי האחרונים אליהם ציין כתר"ה.
ג. דעתי הדלה שונה.
לא ראיתי שום הכרח להסביר את התוס' כדברי כתר"ה (אבל אולי זאת שאלה של הנחת היסוד).
