תרגום על הש"ס שאין רוח חכמים נוחה ממנו

[ניים ושכיב]

אני לא רואה סיבה לזלזל בכישורי המניפולציה של העסקנים המקורבים לגדולי הדור (ולא חייבים להאשים דוקא את הנכדים).
מה גם שכאן לא מדובר באיזו מניפולציה מסובכת.

בודאי שיתכן שהוא היה צריך להשתמש בביאור שלהם, למרות שהוא היה תל תלפיות שכל הדור פנה אליו לשמוע דבר ה' זו הלכה.
יתכן גם שהוא השתמש בהערות שלהם, למרות שזה לאו דווקא ספר ההערות המובחר ביותר שעם ישראל התברך בו.

אבל אחר דחזינא תיוהא בתמונות, כשברור לנו שיש מי שרוצה לפברק כאלו תמונות, והוא גם הצליח, למה לסמוך עליהן?

[תיקונים]

כבר עברו כמה וכמה שנים מאז הפציע לאור עולם גמ' שוטנשטיין וכבר למדו להכיר ברדידות הפירוש - ואלף ואחד הסכמות לא יצליחו לשפר את רמתו ואיני רוצה להיכנס לפרטים אך ראו נא שהעלו כאן לאחרונה כמה וכמה שאלות על מסכת סוכה כמו מדוע אין התנא מציין רוחב הסוכה שבעה ועוד כהנה. והרב שוטנשטיין סותם בזה את הפה.

בעיקר התקוממתי על הקטע הבא מה שכתב מבקש להבין בדברי רש"י ועד עתה לא קיבל מענה.

עיין רש"י ד"ה עד עשרים אמה וכו'. דודאי יש בכלל קבע ארעי וכו'. כלומר, בכלל מאתיים מנה, ובכלל קבע ארעי, ובכלל מחיצות של ברזל ישנם מחיצות ארעי. ולא אמרה תורה שבעת ימים סוכה 'של שבעת ימים' אלא כלפי למעלה מעשרים אמה, שבזה לא ניתן לומר בכלל קבע ארעי יעו"ש.

ויש להבין מהו שכתב רש"י בכלל קבע ארעי – עובדה היא שהסוכה עשויה ממחיצות של ברזל והתורה אמרה סוכה של 'שבעת ימים' בלבד ומה טעם יש בה למימר בכלל קבע ארעי.

איך יתכן שהלכו כסומא בארובה ולא חלו ולא הרגישו שרש"י מפרש להכשיר מחיצות של ברזל משום בכלל מאתיים מנה.

האם מישהו יודע להסביר מדוע לא הוזכר שם מלה וחצי מלה על מה שכתבו התוס' שתקרת הסוכה חייב להיות ארעי - האם הכוונה שאם אין הגשמים נכנסים לכן זהו גופא הופכו לקבע או שכוונתם לומר שנחשבת לקבע משום שתוקע מסמרים בנסרים וכל פותח שו"ת ראה שהאריכו בזה - ונ"מ לעניין אם מותר לעשות גג של רעפים בסוכה, כמובן רעפים כשרים.

אני כשלעצמי קניתי לכל הילדים בלעה"ר שיהיה להם שוטנשטיין בבית שיהיה להם מה לקרא במטה אך שם זה נגמר ומתחיל.

[ארי במסתרים]

כבר עברו כמה וכמה שנים מאז הפציע לאור עולם גמ' שוטנשטיין וכבר למדו להכיר ברדידות הפירוש - ואלף ואחד הסכמות לא יצליחו לשפר את רמתו ואיני רוצה להיכנס לפרטים אך ראו נא שהעלו כאן לאחרונה כמה וכמה שאלות על מסכת סוכה כמו מדוע אין התנא מציין רוחב הסוכה שבעה ועוד כהנה. והרב שוטנשטיין סותם בזה את הפה.
...
אני כשלעצמי קניתי לכל הילדים בלעה"ר שיהיה להם שוטנשטיין בבית שיהיה להם מה לקרא במטה אך שם זה נגמר ומתחיל.

לאט לך אדוני...
תגובתך נשמעת סובייקטיבית לחלוטין ואני לא יודע באיזה סמכות ובטחון לקחת על עצמך לומר כבר למדו להכיר ברדידות הפירוש. מי זה שלמד להכיר? אני למשל לא למדתי להכיר
רדידות זה נקרא כשמביאים פירוש או סברא בלי להבינם כלל ורק עושים 'העתק הדבק' אבל זכותם שלא להתייחס לכל שאלה או הערה אם זה לא תואם את הקו של הפירוש.

ניתן לסכם זאת לדעתי כך: "כבר עברו כמה וכמה שנים וכו' וכבר למדו להכיר במעלת הפירוש איך שהם עשו עבודה יסודית ומלוטשת וכו'".

[תיקונים]

לאט לך אדוני...
תגובתך נשמעת סובייקטיבית לחלוטין ואני לא יודע באיזה סמכות ובטחון לקחת על עצמך לומר כבר למדו להכיר ברדידות הפירוש. מי זה שלמד להכיר? אני למשל לא למדתי להכיר

כבודו כותב שאני כביכול סובייקטיבית לחלוטין - והיות ואני איני לומד שוטנשטיין ומספיק לי הש"ס הקטן מפעם ומדברי כבודו שכתב מי זה שלמד להכיר? אני למשל לא למדתי להכיר - עתה אמור לי מיהו סובייקטיבי? כבודו ששוטנשטיין ממלא אותו עולם ומלאו או אחד שטורח מבחוץ עד כדי להבין - עזוב את השוטנשטיין לשבוע ותווכח לדעת שמה שרואים משם לא רואים מכאן.
ב. איני בא בטענות על שהשמיטו איזה הערה.
אני כן בא בטענה שהסבירו לא נכון.
כמו פחות מעשרה טפחים עיין ברע"ב משום דירה סרוחה ודלא כשוטנשטיין. (אם כנים הם היה להם להביא את פירוש הרע"ב וכך גם משמע מלשונו של רש"י ראה היטב שלא כתב אצל עשרה טפחים דילפינן לה מקרא כפי שכתב אצל למעלה מעשרים - אלא דייק לומר מפרש בגמ' טעמא.
ג. אני מצפה שיסבירו לי את המינימום מהו בכלל מאתיים מנה ומדוע אצל מחיצות של ברזל אמרינן בכלל מתאים מנה ואילו אצל למעלה מעשרים לא אמרינן.
ד. אני בהחלט מצפה מהם שיסבירו מדוע כולי עלמא מודים שגג הסוכה חייבת להיות ארעי ולא מספיק כמו בדפנות שראוי להיות ארעי.
ה. אני מצפה שיסבירו איך זה שלמדו מסוכה תהיה לצל יומם וכו' שצריך שהסוכה יגן רק משום צל ולא משום מטר.
הייתי ממשיך עוד כמה יריעות אך אני כותב ממה שזכור לי כעת בראש.
אך לאחר שאני מסיים סוגיא כל שהיא ואני מסתכל בשוטנשטיין בא לי לקרוע אותם כדג.
כאחד שעומד מבחוץ אני אומר לך חד משמעי שעושים לך מריחה וצאי בעקבות הצאן כמו השפ"א הרע"א ותווכח לדעת שאני מטפל בהם בעדינות.
--
כמו כן אבקש להבהיר שזה לא יפה מה שעושים להגרי"ש אלישיב ז"ל כביכול שהיה צריך לשוטנשטיין - הגה בעצמך שיביאו להוכיח שעדיף להקשיב משניות דרך נגן והוא עדיף על פני היגיעה בספר שהרי בזמנו כמרן בעל הקהילות יעקב ז"ל לא הרגיש בטוב ומרוב זוקן היה לו אחד הנכנדים מכניס לו אוזניות כדי שישמע משניות ואכן היה זה לו למשיבת נפש - איני רואה כל הבדל בין הנגן של הסטייפלער בזמנו לבין שוטנשטיין של הגריש"א ז"ל.
-
איני אומר קבלי דעתי אך אוכל רק לומר לכם שאלו הלומדים שוטנשטיין שם תהא קבורתכם. לא עלינו.

[תיקונים]

למעלת כבוד תורתו אשר העיר לי באישי - אוכל בלי נדר לספק כמאה, כן מאה מקומות ששוטנשטיין מרחו ופיברקו לא הבינו לא רשי ולא תוס'.
עמהארציים פשוטו כמשמעו

[תיקונים]

שוב לזה שפונה אלי באישי כאילו אני כותב כן ממניעים אישיים, מדוע אינך מסכים להצעתי. - עצתי היא, במידה ושלושים חברים מן הפורום יבקשו לראות על העמוד הראשון בסוכה מאה פעם שהם לא הבינו פשט בגמ' רש"י תוס' - כולל הבטחה בצידו שבמידה והצדק עמי תהיתי יקבל במה מכובדת אני מוכן להתעמת עמם חזיתית.
מזה שאחד אומר בעד והשני נגד אנו לא בגן ילדים כאן.
ניתי ספר ונחזי וכפי שאמרתי והתחייב בל"נ קבל עם ועדה לספק מאה כן מאה מקומות ששוטנשטיין לא הבינו בעמוד הראשון במסכת סוכה לא פירש רש"י לא תוס' ולא כלום. הכול מריחה.
ובזה סיימתי.
בנדון.

[ארי במסתרים]

אדרבה

אנו ממתינים לראות מאה פעמים ששוטנשטיין לא הבינו מימינם ומשמאלם בעמוד הראשון של סוכה
ניתי ספר וניחזי.

[איש.dot]

גם אני הקטן מחכה לראות את מאה התיקונים של תיקונים לשוטנשטיין.
ועד שתושלם הרשימה - מה חושב הרב תיקונים על מתיבתא? אם יש ש"ס גרוע שראוי לכל ביקורת שלילית - זה הוא. פירוש רדוד, לא ישיבתי ולא בעה"בתי, מכרך לכרך נוספו עוד נספחים שוניםם ומשונים בסופו - כמו ביאורי רש"י (מי שמע כזאת?) ועוד.
יש לציין כי נספחי העיונים וההלכה הם נפלאים. פנינים רבים מצאתי שם. אלא שגם שם נמצאים שני החסרונות הגדולים של מתיבתא - ניסוח לא בהיר, והעמסה גדולה ועצומה של חומר (בלי לדבר על מנהג עוז והדר להוציא כל ספר במהדורת כיס, מהדורת שקית, מהדורת בלכתך בדרך/בשכבך/בקומך/בנוסעך באוטובוס/מהדורת מטוס ועוד...).

[אפרקסתא דעניא]

אדרבה

אנו ממתינים לראות מאה פעמים ששוטנשטיין לא הבינו מימינם ומשמאלם בעמוד הראשון של סוכה
ניתי ספר וניחזי.

מצטרף.

כשלימדתי לתלמידי מכינה ליש"ק מס' ברכות נעזרתי רבות בהערות שכתבו, ונהניתי מאוד. אין כמעט שאלה שעשויה להתעורר בלבו של הלומד בבקיאות, שלא התייחסו אליה בש"ש.

[ארזי ביתר]

רבינו! מאה פעמים בדף הראשון של סוכה? הגזמת לגמרי!!!

אם תמצא לי מאה פעמים - מוכחות, כמובן - שהם טעו בכל מסכת סוכה, זה גם לא טוב. ואתה לא תמצא.


האמת ניתנה להיאמר, שבסוגיית סוכה העשויה ככבשן, התפלאתי לראות שהם התעלמו מביאור שיטת התוס', אבל מלבד זאת, לא זכיתי למצוא שם חסרונות רבים כ"כ.

אגב, אתה צריך להיות למדן מופלג ביותר, בכדי למצוא מאה דיוקים ברש"י בעמוד אחד, ולשים לב ששוטנשטיין מרחו את זה.

[אוצר החכמה]

סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)

[אפרקסתא דעניא]

סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)

כוונתך לאפוקי הרב אלישיב זצ"ל, שכידוע לא למד בישיבה?...

[ארי במסתרים]

סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)

כשאני הק' לומד גמרא בפעם חמישית ואילך אני לומד מתוך שוטנשטיין דייקא, זה מוסיף לי הרבה בבאירות וגם מחדד לי דברים שלא שמתי לב אליהם.
בפעמים הראשונות שאני לומד אני לומד מתוך גמרא רגילה.

[אוצר החכמה]

סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)

כוונתך לאפוקי הרב אלישיב זצ"ל, שכידוע לא למד בישיבה?...

חשבתי שבדברי אודות מי שמחפש תירוץ לקושיה כבר יובן שאני מתכוון ללומד בפעם הפחות ממאתים. ואני רואה שארי במסתרים אכן השיב לי מעין שאלתי.

[אפרקסתא דעניא]

את הירושלמי שלהם אני לומד על הסדר.

[תיקונים]

חכמים אנא מכם אני ממש מתנצל על העיכוב.
בתנאים לא תנאים רשמתי על פתק כעשרה שאלות ועוד חזון למועד. שימו לב שאיני מעיין בשוטנשטיין וכפי שכבר כתבתי אלא לאחר שמיציתי את הסוגיא הדק היטב.

א). לצערי אין לי כאן באמתחתי גמ' שוטנשטיין ומשום כך אכתוב שאלות, הבהרות תהיות וכדומה. כאשר יצאתי מתוך הנחה שהרב שוטנשטיין לא הרגיש בה ואם מי מיכם ימצא אחד מני מאות שעוד נכונו לכם אנא להודיעני ואספק שאלה אחרת במקומה בל"נ.

ב). שאינה גבוהה עשרה טפחים האם הפסול הוא משום דירה סרוחה או מטעם זה שאמרו בגמ' בהמשך שילפינן מכפורת שצריך עשרה. - והרע"ב כתב להדיא משום דירה סרוחה וכן משמע קצת מרש"י בסוגיא - ומשום כך דייק לומר אצל ושאינה גבוה וכו' בגמ' מפרש טעמא ואילו אצל שלוש דפנות כתב רש"י בגמ' ילפינן מקרא.אמנם לדעת הרמב"ם שדירה סרוחה פסול רק מדרבנן בהכרח שאין כוונת התנא לפסול משום דירה סרוחה וראה בתחילת הסוגייא שאמרו מבוי דרבנן תני תקנתא. ויש לדון בזה.

ג). גמ' ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא וכו' הלשון אינו מובן - וכי עד עתה סברו שבדאורייתא אינו אומר תקנתא - כל כוונתם הייתה לומר שרצה התנא שיתאימו הדברים לאיסור מן התורה ולאיסור דרבנן - אך מעולם לא עלתה על דעת מישהו שבדאורייתא לא ניתן לומר תקנתא.

ד). ברש"י ועל שם הסכך קרוי סוכה, וזאת מנין לו?!. שהרי פירש בתרומה תצווה שנקראת סככה מפני שמסתיר את הקודש ואת קודש הקדשים. ועוד שהרי להדיא אמר רש"י לקמן שגם הדפות סוככים ראה ח' עמוד ב.

ה) גמרא מנא הני מילי וכו'. אמר רבה אמר קרא למען יידעו דורותיכם ועיין רש"י מה שכתב בזה. וקשיא מניין אם כן ידע הב"ח להוכיח מכאן שהיושב בסוכה צריך שירגיש שהוא בדפנות הסוכה.

ו). גמ' אמר ליה הכי קא אמינא לך עד עשרים אמה אדם עושה וכו' כי עביד ליה דירת ארעי נמי נפיק וכו'. ויש לעיין במידה וכן הוא, אלו הדרים בעשתרות קרניים דלא שייך לומר עליהם דל עשתרות קרנים האם יהיו פטורים מן הסוכה והרי לא ניתן להליץ עליהם דל מהכא וכו' עשתרות קרניים. - וכן יש לעיין ומה יעשו האנשים הגרים בארצות הקרות ורוצות לקיים מצוות סוכה, אטו נפתור אותם מעשיית סוכה והרי לא שייך לומר עליהם דל עשטרות קרניים. (וכמדומני שהמ"ב עמד על כך וכתב לחייב בארצות הקרות בסוכה לכל דבר).

ז) ברש"י שם ד"ה עד עשרים אמה דאדם עושה וכו' גם אם יעשה מחיצות של ברזל לא איכפת לנו וזה לשונו. עד עשרים וכו' שפיר דמי דודאי יש בכלל קבע ארעי יעו"ש. ודבריו מרפסין איגרי מדוע אצל מחיצות של ברזל אמרינן בכלל מאתיים מנה ובכלל כל קבע יש גם ארעי ומדוע שלא נאמר סברא זו ממש כדי להכשיר סוכה מעל עשרים אמה. וצריך עיון גדול.

ח). תוס' ד"ה מי עביד הוכיחו שבסכך יש שפיר קפידא שיהיה ארעי דווקא שאל"כ מדוע אם ירד גשמים בחג נחשב כאילו שפך עליו מים - ויש לתמוה שהרי ברגע שיורדים גשמים עד שתסרח המקפא הרי זה כאילו דר ובנה סוכתו בארצות הקרות וכבר הוכחנו שבארצות הקרות לא שייך לומר שהוא סימן שאינה ברכה.

ט). הביאו התוס' שם ראיה לדבריהם שאסור לסתום את הסכך באופן שלא ייכנסו בה גשמים מזה שאמרו. שפך עליו קיתון מים וכו'. - האם כוונת התוס' שברגע שאין הגשמים יורדים לתוך הסוכה סוכה פסולה היא ועצם זה שאי אפשי שייכנס בה מיים עושהו לקבע או דילמא כוונת התוס' דנחשב לקבע כיון שצריך לקבוע סוכה זו בנסרים ומסמרים. - ונסרים ומסמרים הופך את הסוכה לקבע ממש.

י) מה שאמרו שצריך לשם צל הכוונה בזה לשם מצווה, או אפשר שצריך לכוון לשם צל דייקא. והא ראיה שהרי למדים שסוכה מונע גשם מטר וחורב מזה שאמרו לקמן וחופה תהיה לצל יומם.ומניין להם שצריך לשם צל דווקא.

[תיקונים]

את יגיעתי אספר לאחי שזה כמה שעות שאני דופק על המקלדת להספיק עוד ועוד. ובסייעתא דשמיא עלה בידי כ80 עמודי A4 – לזכות את הרבים בעזרת השם אעלה את החומר מעל גבי הפורום וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
מצידי הייתי כבר מעלה אותם כבר כעת אך דרך מערכת הפורום מאמרים חוששני לזילות הדברים. תקוותי שעד שבוע הבא אגבש לעצמי מה כדאי ומה לא כדאי לעשות. – ושוב אני חוזר ומדגיש שדרך הלימוד שסיגלתי לעצמי הוא גפ"ת מהרש"א רע"א ושפ"א.
איני בא להתריס נגד שוטנשטיין אך לתלמידי חכמים כמו שיש לנו כאן בפורום שוטנשטיין לא מתאים.
---
גמ' ושב בדירת ארעי. יש לפרש בשתי אופנים. מבחינת החוזק ומבחינת הנוחיות, כלומר, סוכה שהיא ארעי אינה חזקה דייה וכמו"כ סוכה שהיא ארעי אינה נוחה כל כך כמו בית. ושני דברים אלו שכתבנו מתבטאים היטב בדברי הגמ' לקמן ז' עמוד ב' יעו"ש.

רש"י ד"ה דל דפנות ליכא צל סוכה שחמה באה מתחתיו נמצא שמה בטל. ולכאורה מדוע אינו מפרש כפשוטו שברגע שיילקחו הדפנות הסוכה תיפול. ונראה שפי' רש"י כפי שפירש מפני שני טעמים. א. דאין זה בטוח שהסוכה תיפול ויש בהיכי תימצי שהסוכה תמשיך לעמוד על דיומין שהסוכה כשירה או אפילו על דופן אחד, הגם שאין זה כשר. ועוד. כל מיני היכי תימצות יש שאפילו אם יקח הדפנות ישאר צל סוכה.
ואין לפרש דל דפנות ליכא סוכה שהרי מלשון הגמ' דל דפנות ליכא צל סוכה משמע שאין כוונת הגמ' דאם יקח הדפנות הסוכה תיפול.

גמ' ורבא אמר מהכא בסכת תשבו שבעת ימים. קצת קשיא שהרי ילפינן מפסוק זה דבעינן סוכה הראויה לכל ימי החג עיין לקמן כג,א סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה שאינה ראויה לשבעה לא לא שמה סוכה. ואיך יליף מפסוק אחד שתי דרשות. וצ"ל דאחד מהם אינו דרשה אלא משמעות הכתוב. ויש לעיין.

תוס' ד"ה כי עביד וכו' אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי. ואם כן הוה ליה קבע. בעוונותי הרבים לא השכלתי הבין דברי התוס' והרי אפשר דרבי זירא סובר סוכה דירת ארעי בעינן ועל כן לא רצה לפרש שהסוכה תהיה סוככת גם מן המטר דאם כן הוי להו דירת קבע ומה שלא פירש דעת חכמים משום דדירת קבע בעינן יתכן שסבר דעשרים אמה אינה בהכרח דירת קבע או היה לו סיבה אחרת. ומהו ראיית התוס' מרבי זירא. ולע"ע לא מצאתי מי שעמד על כך.

גמרא דאינהו קא יהבי שיעורא במשכא. כוונת הגמ' דזה מובן מדוע רבי יאשיה אינו מפרש כרב הונא או כרב חנן בר רבה. כיון דרבי אשיה סבר שאין טעם להתיר באם הסוכה היא גדולה, אך לא מובן מדוע רב הונא אינו מפרש כרב חנן או להיפך.
ומנסה הגמ' ליישב דרב הונא ורב חנן חלוקים בשיעור הכשר הסוכה דרב הונא סבר שמינימום שיעור סוכה ד' אמות ורב חנן סובר דמינימום שיעור סוכה כדי ראשו רובו ושולחנו. אך אינם חלוקים בעיקרון. דכל מחלקותם בסוכה קטנה שאין בה צל וכו' ואומרת הגמ' דא"א לפרש כן כיון דכוונת רב הונא שמחלקותם עד ד' אמות ובאמת שיעור הכשר לדידהו וא ראשו ורובו וכו'. ואם כן הדרא קושיא מדוע לא קאמר רב הונא כרב חנן או להיפך ונשאר בקושיא.

הנה מעיקרא קא מקשה הגמ' שיאמר רב חנן כרב הונא או להיפוך כיון דשניהם סברי דפליגי "במשכא", ולפי זה צ"ע א"כ מאי מתרצת הגמ' "לא דכו"ע וכו'" והרי עדיין קשיא מדוע חולקים וצ"ע בכוונת הגמ'.

גמ' בניה בסוכה מעליא הוו יתבי. צ"ב מפני מה מחפשת הגמ' ליישב כאן דברי חכמים מהו שתירצו על קושיית ר"י "והלא שבעה בנים הוו לה" ואיך זה נכנס כאן. ועוד אם אכן אנו מחפשים לפרש דברי חכמים אם כן מה יענו חכמים לפי שיטת רבי יאשיה דבסוכה גדולה מחלקת וכשאין דפנות מגיעות לסכך. ואם נאמר דגם כן לרב יאשיה בעינן לומר שישבה בקיטונית אם כן מדוע משמע מדברי הגמ' שמקשינן דווקא אליבא דרב הונא וצ"ע.

גמ' אלא לעניין סוכה דדירת עראי היא אבל לגבי בית וכו' כלומר. ודירת ארעי אנשים מסתפקים גם כן בדירה של ז' טפחים, הגם "שאינו ראוי" לדירה כל כך. דיודעים שממילא לאחר ז' ימים סותרים ועוזבים את הסוכה, משא"כ לגבי מזוזה ומעקה וכו' בעינן ראוי לדירה כלומר דבר קבוע ומשום הכי בעינן ד' אמות.
ויש לעיין תינח לגבי מזוזה וכו' אך מה נעשה עם הדין של אין עושין אותו עיבור וכו' הרי התם לא בעינן דבר קבוע וראוי לדירה ובעינן אלא ורק ראוי וחזו למילתייהו וכפי שאמרו בהמשך. ויש לתרץ דאמנם אם יעשה דירת ארעי שראוי למילתייהו כלומר מטרתו תהיה לעשות באמת רק דירת ארעי שראוי למילתייהו כלומר מטרתו תהיה לעשות באמת רק דירת ארעי הרי זה יועיל לגבי עשיית עיבור בין שתי עיירות, אך הכא איירי באופן שמטרתו לעשות דירה קבועה וע"כ אמרו שבעינן דווקא ד' אמות. ועדיין יש לדון בזה דהוא חידוש גדול.

גמרא בורגנין חזו למילתייהו והאי לא חזי למילתיה. כבר כתבנו לעיל להקשות והרי סוכה חזי לדירת ארעי. ויש בקושייתי שתי קושיות. האחד. הרי סוכה חזי למילתייהו. כלומר כשעושה דירת ארעי הרי לכתחילה עושהו באופן שאינו ראוי לדירה כל כך ואפשר לדור שם רק בדחקות.
וצריך לתרץ דאמנם כשעושה דירת ארעי אין צריך לעשותה לעיבור בין שתי עיירות יותר מז' טפחים. ועוד נראה דבפרט בסוכות כלומר בחג הסוכות יועיל הסוכה לעשותה עיבור מכיון שחזי למילתייהו וכמו שכתבנו ודוק.
--
אגב, דיבר עמי גביר מפורסם בנוגע להוציא ש"ס נטו רש"י ותוס' - הוא אמור להיות קליט קליל כשהוא מבקש להושיב צוותות של תלמידי חכמים שעונים על הקריטריונים ובפרט כאלו היודעים לדחוס המון טקסט במלים בודדות - ואין הכוונה למקסימום מלים במינימום טקסט אלא מקסימום דחיסה בנוסף לעיצובים אשר טרם נראו בשוק - ואין כמו המקום הזה לגייס אנשים מוכשרים לכך. ובעזרת השם בקרוב ממש הוא עומד לפרוץ אל השוק של העורכים המוכשרים - כל היודע לסגור את פיו מוכן לפנות אלי באישי ואתן לו קווים כללים כדי שיהיה לכם מספיק שהות לאן פניכם מועדות והאם זה מושך אותם.
לכבוד התורה לומדיה וחכמיה.
טיפלה סבלנות

[היא שיחתי]

סעיף, דברי לויפר הם חוצפה לענ"ד, ביודעי קאמינא דהגרא"מ זללה"ה אכן הביע את מורת רוחו מהדפסת שוטנשטיין, אלא שלא חפץ לצאת נגדם באשר התועלת המרובה להמון העם, ומצד שני הודיע כי לא ייתן שום סוג של הסכמה לזה.
ואכן ראינו אשר ציבור בני התורה לא ניזוקו מזה, וידעו להרחיקו, ומצד שני התועלת הברוכה שגרם לבעה"ב וכדו' אשר בל"ז מן הנמנע שהיו קובעים שיעור כסדר בגמרא.
כזאת היא ראיית גדולי הדור למרחוק, וברוך אשר מסר עולמו לנוטרים.

שום חוצפה, הרב שך הורה לתלמידו הרב שולביץ לפרוש והתנגד נחרצות לשוטנשטיין, יש גם מכתב חריף בידיו של הרב שולביץ, והוא הנחה את הרב שולביץ כיצד מותר כן. בזמן שזה יצא בעברית ונכנס חזק לבתי מדרשות הרב כבר לא היה בתוקפו וכבר לא התערב בשום ענין ציבורי.
אך כידוע תלמידיו וממשיכי דרכו החליטו לכתוב מכתב הסכמה או לשתוק, ואין לנו אלא שופט שבימיך. גבין אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.

הגראי"ל מתנגד לשוטנשטיין?

איך תסביר תמונה זו?

[ניים ושכיב]

איך תסביר תמונה זו?

ככה:
viewtopic.php?f=7&t=10599#p160768

[היא שיחתי]

אתה נסחף
את החוברת השניה הייתי מסביר כך אם אני מזהה נכון...

[זאב ערבות]

עיינו בספר עבודת הלוים מאת ר' אלימלך סג"ל לאווי אב"ד טאהש ח"ב עמ' קיז יט בענין תרגום ספרי קודש ללשון העמים (שוטנשטיין בעברית זה לא תרגום אלא ביאור).

[זאב ערבות]

וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.

ראו כאן viewtopic.php?f=19&t=34744&p=636122#p636122

[דודי צח]

הרב יעקב לויפר כתב פעם מאמרים בענין דפוסי הש"ס שהיו בעבר ובדפוסי הש"ס שיש היום [שוטנשטין וכו']
והיה כתוב שם שהשוטנשטין הצליח להכנס כיון שהרב ש"ך כבר לא היה אז בתוקפו, ואם הוא היה עדיין זה לא היה יוצא כיון שהרב שך היה יוצא נגד זה.

שמעתי מכלי ראשון (שבאחד מהקישורים באשכול זה לתמונות הגריש"א רואים את חלק מפניו) - שהרב אלישיב עצמו אמר לו כך מילה במילה! תוך שהוא מלטף את הכרך התכול

[זאב ערבות]

היום היורצאייט של רב מאיר זלוטוביץ ובכנס זכרון לזכרו נשמעו שני הסיפורים הבאים (שמעתי מאדם שנכח במקום, בתחילה רשמתי את הסיפורים כאן viewtopic.php?f=19&t=34744 אך העברתי לכאן כיוון שיותר נוגע)
יש כידוע תמונה מפורסמת של הגריש"א ועל שולחנו מונח לפניו גמרא שוטנשטיין, ויש האומרים שזה פוטושופ או נעשה רק לשם הצגה. רב נתן שרמן סיפר שיום אחד התקשר למערכת אחד מנכדי הגריש"א ואומר שהסבא מתחיל כעת בשיעור בתפארת בחורים מסכת בכורות ומעוניין לעיין בכרך הראשון. עמה לו רב שרמן שבכורות עדיין לא בדפוס. אז הנכד שאל אולי ניתן לקבל את הגליונות? וענה לו שעדיין אין גליונות...
סיפור שני. כידוע יש הסכמה של הגריש"א לגמרא שוטנשטיין בכתב ידו. בשעת כתיבת ההסכמה ישב בחדרו הרב אפרתי ושאל אולי עדיף שנכתוב את ההסכמה במכונת כתיבה? הגריש"א ענה לו בזה הלשון: אני מכיר אותם (את המערערים), הם יאמרו שלא אני כתבתי את ההסכמה.
הנה קישורים להודעות אחרות בענין הגריש"א ושוטנשטיין (אחד הקישורים הוא לאשכול הזה עצמו)
viewtopic.php?f=7&t=5282&p=43402&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p43402
viewtopic.php?f=7&t=10599&p=99060&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p99060
viewtopic.php?f=7&t=10599&p=99229&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p99229
viewtopic.php?f=7&t=10599&p=99229&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p99229
viewtopic.php?f=51&t=35348&p=392816&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p392816
viewtopic.php?f=51&t=43404&p=508318&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p508318